אשדוד – הבדלי גרסאות

משרד ראש הממשלה; ועדת השמות הממשלתית; הנדון: אשדוד ים
	ועדת השמות הממשלתית במליאתה החליטה על השם אַשְׁדּוֹד יָם כשם קבע של השיכון הנבנה ושל העיר בתכנון.; זהו שם היסטורי והוא נמצא רשום בכתובת של סרגון מלך אשור (שנת 721 לפנה"ס) "צרתי על אשדוד, גת ואשדוד ים וכבשתי אותם".; לידיעתכם: הנחל נקרא נחל לכיש ולא ואדי סוכריר. מכתב מיום 27 באוקטובר 1956

בן-גוריון:; היש סיכוי שתקום עיר?
	בן גוריון: היש סיכוי שתקום עיר?; אשכול: הסיכויים תלויים באדם ששמו קלוצניק מארצות הברית. הוא עומד יחד עם בן-עמי. בן-עמי הוא נציגו בארץ. ממנו יש מכתבים מלאי התלהבות וציונות, אבל אינני יכול להבטיח לך שזאת אומרת שהוא ניגש לפעולה ויש לו המיליונים הדרושים לכך. מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום 19 באוגוסט 1956 בעניין "הקמת עיר באשדוד ים".

אשדוד
	סמל העיר החדש, שאומץ לרגל חגיגות ה-60 להיווסדה
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ד"ר יחיאל לסרי
גובה ממוצע	‎23 מטר
תאריך ייסוד	1956
סוג יישוב	עיר 200,000‏–499,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	227,331 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	7
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.2% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.80 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	4,833 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	39
תחום שיפוט	47,040 דונם
- דירוג ארצי	51
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת אשדוד רגילה) אשדוד31°47′44″N 34°38′59″E / 31.7955074480575°N 34.6496613376469°E מפת __ אשדוד __ גן יבנה; [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית חבל יבנה; ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית באר טוביה; ממערב: הים התיכון
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	148
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4143
- דירוג ארצי	101
לאום ודת
	יהודים: 89.4%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.6%;
	יהודים: 89.4%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.6%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.0%
גילאי 5 - 9	9.0%
גילאי 10 - 14	8.2%
גילאי 15 - 19	7.5%
גילאי 20 - 29	13.3%
גילאי 30 - 44	16.6%
גילאי 45 - 59	16.0%
גילאי 60 - 64	4.8%
גילאי 65 ומעלה	15.5%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	134
– יסודיים	88
– על-יסודיים	75
תלמידים	45,388
– יסודי	27,067
– על-יסודי	18,321
מספר כיתות	1,897
ממוצע תלמידים לכיתה	26.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל אשדוד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	www.ashdod.muni.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:32, 1 ביולי 2023

ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשדוד (פירושונים).

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש.

אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.

מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה.

ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה

ערים עתיקות

אשדוד העתיקה

ערכים מורחבים – תל אשדוד, תל מור

כשלושה קילומטרים מדרום מזרח לעיר נמצא הגן הלאומי, תל אשדוד, ובו שרידי העיר העתיקה. אשדוד ותושביה ("אשדודים") מוזכרים 18 פעמים בתנ"ך,^[6] וכן גם בספרים החיצוניים ובברית החדשה. שמה אוזכר גם כעיר מסחר בתעודות אוגריתיות, מצריות ואשוריות, ובתיעודים נוספים בתקופות מאוחרות יותר.

ההתיישבות באזור אשדוד החלה בתקופה הפלאוליתית, ובמהלך כל שלוש תקופות האבן המה האזור מפעילות אנושית. במאה ה-17 לפנה"ס נזכרת אשדוד לראשונה כעיר כנענית מבוצרת. במאה ה-12 לפנה"ס התנחלו בה הפלשתים; העיר גדלה והתפשטה מחוץ לגבולות האקרופוליס, והפכה לאחת מחמש הערים החשובות ביותר לפלשתים, אשר התנהלו כערי מדינה. לאשדוד היה נמל תחת חסותה כבר מאמצע תקופת הברונזה המאוחרת בשפך נחל לכיש, לפי חפירות ארכאולוגיות שבוצעו בתל מור.

עם התנחלות שבטי ישראל בארץ כנען העיר נכללה בנחלת שבט יהודה, אך לא קיים תיעוד שמעיד על כיבושה. בספר יהושע נזכר כי נותרו בה ענקים. במהלך תקופת השופטים, בקרב אבן העזר, שהיה במסגרת מלחמות הפלשתים בשבטי ישראל, הביסו הפלשתים את השבטים ולקחו עמם שלל את ארון הברית אל מקדש האל דגון שבאשדוד.^[7] תיאור זה עשוי להעיד שבשנים אלה הייתה אשדוד עיר המדינה הראשית של הפלשתים.^[8]

במחצית המאה ה-10 לפנה"ס נחרבה העיר יחד עם היישוב הפלשתי בתל מור. חוקרים משערים כי נחרבה במסע הפלישה של פרעה סיאמון, או על ידי דוד המלך באחת ממלחמותיו בפלשתים. בסוף המאה היא שוקמה, עם חידוש ההתיישבות הפלשתית באזור. ב-770 לפנה"ס בקירוב נכבשה על ידי עוזיהו מלך יהודה, כפי שמתואר בספר דברי הימים:

"וַיֵּצֵא, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹץ אֶת-חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה, וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד; וַיִּבְנֶה עָרִים, בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים".

— ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק ו'

עשרות שנים לאחר מכן נכבשה העיר על ידי אשור. ב-712 לפנה״ס, לאחר שתי מרידות של אשדוד, החריב אותה והגלה את תושביה מלך אשור, סרגון השני.^[9] עם ההיחלשות האשורית באזור במאה ה-7 לפנה"ס, צר פרעה פסמתיך הראשון על אשדוד והחריב את חלקה,^[10] וב-604 לפנה"ס כבש אותה נבוכדנצר מלך בבל. ב-539 לפנה"ס היא שוקמה על ידי הפרסים, ועם שיבת ציון התקיים בה יישוב יהודי קטן בשטח פחוות יהודה.^[11] העיר נכבשה בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון, ולאחר מכן בין 312-315 לפנה"ס על ידי תלמי הראשון ואנטיגונוס במסגרת מלחמות הדיאדוכים.^[12]

במהלך התקופה ההלניסטית בארץ ישראל השתנה שמה והיא נקראה אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס (ביוונית: Άζωτος Μεσόγειος; בעברית: "אשדוד של היבשה"). העיר שגשגה תחת השלטון ההלניסטי, עד למרד החשמונאים. ב-147 לפנה"ס כבש אותה יונתן הוופסי ושרף את מקדש דגון.^[13] בראשית התקופה הרומית נכבשה אשדוד על ידי פומפיוס, ושמה השתנה לאזוטוס היפינוֹס (בעברית: "אשדוד של הפרשים"). היא נותקה מממלכת החשמונאים, ותושביה היהודים גורשו. העיר ניתנה במתנה להורדוס על ידי אוגוסטוס קיסר ב-32 לפנה"ס, וזה הורישה לאחותו שלומית. בימי הגאוגרף היווני סטראבון (64~ לפנה"ס – 24 לספירה) נחשבה אשדוד כחלק מפיניקיה.^[14] עד המאה ה-4 התרחבה בהדרגה אשדוד ים הממוקמת כ-5 קילומטרים מערבית לה, ומרכז הכובד עבר אליה מאשדוד, שחשיבותה דעכה.

אשדוד ים

ערך מורחב – אשדוד ים

אשדוד-ים הייתה עיר נמל עתיקה ששרידיה ממוקמים באתר ארכאולוגי גדול בחופה הדרומי של אשדוד המודרנית. השרידים מעידים כי העיר התהוותה לראשונה בתקופת הברזל. בין העיר לאשדוד היה קיים קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה במשך מאות שנים, בדומה לקשרים בין יבנה ויבנה-ים.^[15]

שמה מוזכר לראשונה בלוח חמר בכתב יתדות שנכתב ב-722 לפנה"ס על ידי סרגון השני, ובו ציין כי בעת מסעו לארץ ישראל הוא ביצר את הערים הפלשתיות אשדוד וגת וכן גם את העיר אָסדוּדימוּ ("אשדוד-ים"). מאותה עת ועד לתקופה הביזנטית לא קיים תיעוד היסטורי למתרחש באשדוד-ים, ייתכן בשל שיוכה המנהלי לעיר האם אשדוד. במאה ה-4 עקפה בגודלה את אשדוד היבשתית והייתה לעיר מסחר אשר כונתה ביוונית אָזוֹטוֹס פאראליוֹס (ביוונית: Άζωτος παράλιος, בעברית: "אשדוד שעל החוף"). במפת מידבא מופיע תרשים של העיר ובו היא מופיעה עם מזח, בתים ומבני ציבור, בהם כנסייה.

במהלך המאה ה-7, עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל מידי הביזנטים, נבנתה על ידי הח'ליף עבד אל-מלכ מצודה גדולה בין שרידי העיר אשר כונתה בערבית קָלעת אל-מינָא (בעברית: "מבצר הנמל").^[16] זו הוקמה במטרה להגן על החוף מפני פלישת אוניות האימפריה הביזנטית. ב-1033 נפגעה המצודה ברעידת אדמה. ב-1099, עם סיום מסע הצלב הראשון והקמת ממלכת ירושלים, יושבה מחדש על ידי צלבנים, בוצרה ונקראה קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר (בעברית: "מבצר בֵּרוּאַר"). המצודה ננטשה סופית ב-1260 עם כיבוש הממלוכים את ארץ ישראל, ושרידיה נשמרו עד היום.

שרידי אשדוד-ים קבורים תחת חול ונחפרים לסירוגין החל משנות ה-60. מ-2013 מתקיימות עונות חפירה באתר על ידי חוקרים וארכאולוגים מהארץ ומהעולם. בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופות הרומית והביזנטית.^[17] בנובמבר 2017, החפירות באתר חשפו רצפת פסיפס שנוצרה ב-539, והייתה חלק מכנסייה גאורגית-יוונית שפעלה בעיר במהלך התקופה הביזנטית.^[18]

יישוב ערבי

ערך מורחב – איסדוד

עם סיום הכיבוש הערבי של ארץ ישראל באמצע המאה ה-7, התהווה בתל אשדוד וסביבותיו כפר ערבי בשם איסְדוּד. הכפר המשיך להתקיים גם במהלך התקופה הצלבנית. ב-1596 תועד הכפר עם אוכלוסייה של 413 נפשות.^[19] מיקומו על דרך הים הביא לעלייה בחשיבותו בתקופה העות'מאנית, אז התפתח לעיירה, ובה חאן. נמל קטן שהיה סמוך לעיירה שימש את הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה, והובאו אליה פועלים רבים ממצרים.^[20] במהלך המנדט הבריטי ועד 1948 האוכלוסייה צמחה והגיעה לכ-5,000 נפש, שהתפרנסו מחקלאות ומסחר, והיישוב שימש מרכז לכפרים בסביבה. אחד מהם, בשטח שיפוטה של אשדוד כיום, היה הכפר ערב סוכריר של השבט הבדואי אבו סווירה, על גדותיו של נחל לכיש (שנקרא אז בערבית "ואדי סוכריר").

ב-15 במאי 1948, לאחר סיום המנדט וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו אליה כוחות חיל המשלוח המצרי, כאשר אחת ממטרותיהם הראשונות הייתה לכבוש את העמדות הישראליות שבאזור איסדוד. ב-22 במאי נפלו העמדות לידי הגדוד השישי של הצבא המצרי, שנבלם בגשר עד הלום. מנקודה זו ואילך, הייתה העיירה ממוקמת על קו החזית שבין הכוחות המצריים והישראליים. צה"ל קיבל פקודה לכבוש בחזרה את מג'דל ואיסדוד.

כולנו עייפים. המצרים נמצאים כרגע באשדוד אך מחר הם עלולים לנוע לתל אביב אם לא נעצור בעדם. על אף העייפות ולמען המשפחות שלנו, נצא גם הלילה.

— אריה קוצר, מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי, בתדריך לפלוגתו לפני היציאה למבצע פלשת בלילה שבין ה-2 ל-3 ביוני

ב-3, ב-9 וב-10 ביוני הותקפה איסדוד בשלושה גלים מרכזיים על ידי צה"ל. למחרת הגל האחרון נכנסה לתוקפה ההפוגה הראשונה, אשר במהלכה גמאל עבד אל נאצר, אשר שירת כקצין בצבא המצרי במהלך המלחמה (ולימים הפך לנשיא מצרים), הוצב באיסדוד לשם מעקב אחר הפעילות הישראלית באזור. בין שתי ההפוגות תקפו הכוחות הישראליים את הכניסות לעיירה וניסו לכבוש את העמדות בחזרה מידי המצרים.

עם סיום ההפוגה השנייה, במהלך מבצע יואב, כותרה איסדוד, וב-18 באוקטובר הופגזה מהאוויר ומהים על ידי צה"ל. הכוחות המצריים נסוגו דרומה לאורך החוף ואיתם הרוב המכריע של התושבים הערביים. ב-28 באוקטובר נכנס צה"ל לאיסדוד. ביישוב נותרו כ-300 תושבים שהניפו דגלים לבנים, אך הם גורשו לרצועת עזה זמן קצר לאחר מכן.^[21]

רועי צאן ליד איסדוד, ציור של דייוויד רוברטס, 1839
איסדוד ממבט אווירי בשנות ה-30 של המאה ה-20
שרידי העיירה הערבית איסדוד

לאחר הקמת המדינה

הנחיות יסוד לתכנון העיר, 1952-1956
אשדוד ים מטרתה לשרת מגמות כלל ארציות, ולא כפי המקרה הרגיל שהעיר משתלבת בחיים האזוריים בלבד. העיר מבוססת על נמל עמוק מים שישרת את החצי הדרומי של המדינה, ועל תעשייה כבדה הצמודה בדרך כלל לנמלים, כך שזו חייבת להיות עיר תעשייתית מובהקת. אומדני גודל האוכלוסייה לשנת 1975 - 50,000 נפש, 35% מהם מפרנסים. השטח הדרוש לשנת 1975: מגורים - 8,000 דונם; נמל - 1,000 דונם; תעשייה - 2,500 דונם. שטח המגורים חושב לפי 12 איש לדונם נטו. משרד הפנים, מינהל התכנון, 1952-1956, עמוד 37, גנזך המדינה

שנתיים וחצי בחושך
"לאחר שנתיים וחצי של ישיבה בחושך, זכו 60 משפחות ראשונות מתושבי אשדוד באור חשמל. תוך שבועות מעטים יזכו כל תושבי העיירה, בת 600 בתי אב, בחשמל." דבר,21 באפריל 1959^[28]

שנות החמישים והשישים

בשנים הראשונות להקמת המדינה, נשלחו קבוצות של מודדים ומתכננים לאזור סוכריר כדי לבחון אתר להקמת תחנת כוח ונמל חדשים בדרום המדינה. ב-1954 שלח ראש הממשלה דוד בן-גוריון מכתב למיליונר עובד בן עמי, ראש עיריית נתניה וממקימיה, ובו כתב: ”עשה בשביל הדרום כפי שעשית בשביל הצפון”, בהתייחסו להקמת עיר נמל חדשה בדרום הארץ. בעקבות קריאה זו בן עמי סיפר: ”לקחתי את הג'יפ ונסעתי לאורך החוף עד שהגעתי לחולות אשדוד. היום היה יפה, השמש זרחה והחול נצץ. טיפסתי לגבעת יונה ואמרתי לעצמי: אם ממשלת ישראל תקים פה נמל, אני אקים את העיר”. כשבא בן-גוריון לשר האוצר לוי אשכול עם ההצעה, אשכול טען כי אין בידיו את המימון הדרוש להקמת הנמל, אך ”אם בן עמי יצליח לגייס 30 מיליון דולר, התוכנית תוכל לצאת אל הפועל”.

בן עמי חבר למיליונר היהודי-אמריקאי פיליפ קלוצניק, שכיהן כנשיא ארגון בני ברית, ואלו הצליחו בעסקה סיבובית להבטיח מימון להקמת הנמל על ידי הבנק העולמי. בשנים הראשונות להקמת המדינה, ישראל הייתה זקוקה לאדמות חקלאיות, ולכן נשללה האפשרות להשתמש באדמות אלה לבניית העיר. כתוצאה מכך, הוחלט לנצל את שטחי החולות שלחוף הים התיכון, בסמוך לתחנת הכוח ולנמל העתידיים, ובהם להקים את העיר החדשה. ב-1 במאי 1956 נתן אשכול אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. לקראת סוף אותה השנה הוקמה חברת אשדוד בע"מ – חברת בת של קבוצת בוני ערים בע"מ – על ידי בן עמי וקלוצניק. בתמורה למימון הנמל קיבלה חברת אשדוד הבטחה לשטח של כ-42 אלף דונם, כ-32 ק"מ בקו אווירי מתל אביב, והוטלה עליה האחריות לתכנון העיר ובנייתה.^[29]

ב-25 בנובמבר 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים – 22 משפחות עולים ממרוקו, אשר התגוררו במעברה. בתחילת 1957 הצטרפו אליהם קבוצות עולים ממצרים ורומניה, והיישוב החדש שנקרא אז "אשדוד ים" מנה 370 נפש. ביולי 1957 הוענק הזיכיון לחברת אשדוד להקים את העיר. בעקבות ביקורת ציבורית חריפה נגד העסקה בין המדינה לחברה, הוכללו בזיכיון רק חלק מהשטחים שהוקצו לה במקור.^[30]

ב-1958, למרות קשיים כלכליים, החלה תחנת הכוח לפעול עם שתי יחידות של 50 מגה-ואט, ונקראה לימים תחנת הכוח אשכול. עובדי התחנה התגוררו ביישובי הסביבה, ובראשית שנות ה-60 הוקם למענם באשדוד שיכון עובדי חברת החשמל, אחת משכונות הקבע הראשונות של העיר (כיום, ברובע א'). ב-1959 פורקה מעברת אשדוד ים. ביולי 1960 מונתה על ידי משרד הפנים המועצה המקומית הראשונה של העיר, בראשות דב גור.

עובד בן עמי על רקע תוכנית העיר של אשדוד, 1960
אשדוד – עיר צומחת מחולות, 1957
בן-גוריון מבקר באשדוד, 1959
אשדוד, צריף 'קליפורניה', 1959
נחום גולדמן (ראשון מימין) ומשה קול (שני מימין) מבקרים באשדוד, 1958
אשדוד 1960, עוברים לשיכון

באפריל 1961 החלה הקמתו של נמל אשדוד. הנמל נחנך בנובמבר 1963, ושנתיים לאחר מכן, ב-1965, הוא הופעל לראשונה לפריקה ולטעינה עם בואה של האונייה השוודית "וינגאלגד". ב-1963 נחנך גם בית משפט השלום בעיר. בינואר 1965 נחתם חוזה בין חברת אשדוד לבין מרכז קופת החולים הכללית לגבי הקמת בית חולים בן 500 מיטות על שטח 250 דונם באשדוד, אך בית חולים זה לא הוקם.

ב-14 בפברואר 1968 קיבלה אשדוד מעמד של עיר. באותו חודש נחנך גם הגשר מעל נחל לכיש שחיבר בין העיר לנמל (גשר שהיה בשעתו הארוך ביותר בישראל), והוקם בית הספר אורט ימי אשדוד. באותה שנה הורחבה העיר והועברו אליה 6,000 דונם ממועצה אזורית חבל יבנה.^[31] ב-1969 החלו לפעול באזור התעשייה מפעלי הטקסטיל "רוגוזין" אשר הועברו מארצות הברית על ידי התעשיין היהודי ישראל רוגוזין, במטרה לספק תעסוקה לתושבי העיר.^[32]

שנות השבעים והשמונים

מראשית שנות ה-70 ואילך, עם התרחבות העיר, אופי התכנון המקדים לרבעים התבלט. כל רובע בעיר החל משמש כיחידה עצמאית הכוללת מרכז מסחרי, מתנ"ס, בית ספר תיכון, בתי ספר יסודיים, גנים ציבוריים, תחנה לבריאות המשפחה וקופת חולים. ברבעים המזרחיים (רובע ו', רובע ח'), נבנו בריכות שחייה עירוניות. גלי העלייה בשנים אלו שינו את מעמדה של אשדוד מעיירת פיתוח לעיר מתועשת עם אוכלוסייה שגדלה בקצב מהיר.

ב-1969 הוקמה ברובע ג' ישיבת גרודנא, וסביבה שכונה דתית גדולה שנקראה קריית פוניבז'. ב-1970 הגיע לשכונה זו הרבי מפיטסבורג, ואיתו קהילה נכבדת של עולים חרדים מארצות הברית. היה זה הגרעין לשכונות דתיות חדשות, שקמו מאוחר יותר סביב שכונה זו. ב-1972 הוכנסו לעיר הרמזורים הראשונים ונחנכה תחנת מגן דוד אדום. בקיץ של אותה שנה הגיעו לרובע ג' עולים רבים מגאורגיה. מאוחר יותר, כל העולים שלא היו מוכנים להתחייב על שמירת שבת ודת, המשיכו ועברו לרבעים חדשים (ד', ה', ו' וי"א). ב-1974 נחנך הכביש המהיר לתל אביב יחד עם מחלף אשדוד, אשר קיצרו את זמן ההגעה למרכז הארץ באופן ניכר.

בקידוחי נפט בעיר בסוף שנות ה-70 הופק נפט לתקופה קצרה מקידוחי "אשדוד 2" ו"אשדוד 5",^[33]^[34] ובאתר נתגלה גם גז טבעי שלא הופק.^[35]

ב-1982 נפתח לציבור מוזיאון ראשון בעיר. במרץ 1984 אירע פיגוע טרור ראשון בעיר מאז הקמתה – שלושה מתושבי העיר נרצחו בהתפוצצות של רימון יד באוטובוס קו 9, שעשה דרכו מהשוק הפתוח בחוף הים. הפיגוע זעזע את אשדוד, שכן באותה תקופה עבדו בה מאות פועלים ערבים.^[36]^[37]

שנות התשעים

מ-1990 החלה אשדוד להתפתח בתאוצה, בעיקר דרומה ומזרחה, לכיוון גשר עד הלום, ואוכלוסייה גדולה של עולים מברית המועצות לשעבר התיישבה בעיר (בעיקר ברבעים ט', י' וי"ג).

במהלך שנים אלו החל להיבנות המרכז העירוני הראשי (המע"ר) ברובע הקריה ("הסיטי"), ובו משרדי הממשלה, בית העירייה החדש, תחנת האוטובוסים המרכזית, היכל הספורט העירוני וקריית התרבות. מתחמי מסחר וקניונים גדולים נפתחו, ואזורי התעשייה של העיר התרחבו משמעותית. ב-1992 מספר התושבים בעיר חצה את ה-100 אלף. ב-1995 עברה רכבת ישראל התחדשות והתייעלות, והיא החלה להסיע נוסעים לתחנת הנוסעים החדשה באשדוד. עד לאותה עת שימשה מסילת הרכבת להובלת מכולות מהנמל בלבד.

עם גל העלייה הגדול בשנים אלו, עמדה תוכנית המתאר העירונית להתעדכן לקראת בנייתם של רבעי המגורים י׳, י"ג וי״ד בשמורת הדיונות שבדרום העיר (״פארק החולות״), ובייחוד בדיונה הגדולה. החברה להגנת הטבע ניסתה לסכל תוכנית זו, אך ללא הצלחה, ובתים רבים נבנו בחלקה הצפוני של השמורה. לאחר מכן התנהל מאבק חריף לשימור הדיונה הגדולה וסביבותיה מבניית הרבעים החדשים, אליו נרתמו רבים מתושבי העיר והסביבה. ביוני 1994 נערך הפנינג גדול בדיונה הגדולה בהשתתפות אלפים מתושבי העיר, אנשי אקדמיה וציבור, החברה להגנת הטבע ואיגוד ערים לאיכות הסביבה. המאבק הניב תוצאות בסופו של דבר, וב-1996 פורסמה תוכנית מתאר חדשה לעיר שנקראה "תוכנית הרוויזיה".^[38] התוכנית קיצצה שטחים מרובע י"ג כדי למנוע חסימה של הזנת החול מן הים אל הדיונה, שינתה את השטח העתידי עליו עמד

לקום רובע ט"ז, והשהתה את בנייתו של רובע י"ד עד להודעה חדשה.

המאה ה-21

החל מ-2001, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, ההסתה האנטי-ישראלית על רקע האינתיפאדה השנייה, והתגברות האנטישמיות החדשה באירופה, התיישבו עולים רבים מצרפת בעיר. הרבעים האחרונים בחלוקתה של אשדוד החלו להיבנות – י״ב, ט״ז, י״ז ומע״ר דרום (כחלק מרובע הקריה).

כחלק מתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות של 2008, הוחלף ראש העירייה הוותיק צבי צילקר ביחיאל לסרי. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך מחלף עד הלום בכביש 4, ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.

עם פריצתו של מבצע עופרת יצוקה ב-2008, התפוצצו לראשונה בעיר רקטות ששוגרו על ידי ארגוני טרור פלסטיניים מרצועת עזה. מאז הייתה אשדוד יעד לירי רקטי במספר הסלמות ומבצעים במהלכם נהרגו שני תושבי העיר ונפצעו עשרות כתוצאה מפגיעות ישירות – בהתלקחות שלאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011); בהסלמת מרץ 2012 (אז הוצבה לראשונה בסמוך לעיר מערכת כיפת ברזל); במבצע עמוד ענן ב-2012 (למעלה מ-190 רקטות^[39]); במבצע צוק איתן ב-2014 (כ-230 רקטות^[40]); בהסלמת מאי 2019 (מבצע גן סגור); במבצע חגורה שחורה בנובמבר 2019; במהלך מבצע שומר החומות ב-2021 (למעלה מ-250 רקטות^[41]); ובמבצע עלות השחר באוגוסט 2022.

ביוני 2013 נערך לראשונה בעיר מצעד גאווה בהשתתפות של כ-1,100 צועדים.^[42] ביוני 2017, לאחר מאבק ממושך של תושבי העיר, נפתח בית החולים אסותא אשדוד, בית החולים הציבורי הראשון שהוקם בישראל מזה למעלה מ-30 שנה. בחודש אוגוסט של אותה שנה, העיר חתמה על הסכם גג גדול, הכולל את בנייתן של כ-45 אלף יחידות דיור בעיר, מתוכן כ-30 אלף יחידות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. כמו כן, יוקמו תשתיות תחבורה נרחבות (ביניהן שתי כניסות מהירות ושתי תחנות רכבת חדשות לעיר), מוסדות ציבור וחינוך, קריית ספורט גדולה, והשקעה בהתחדשות עירונית לרובעי העיר הוותיקים במימון המדינה.^[43]

הצטמצמות עתודות הקרקע הפנויות בעיר הביאה לכך שהחל מהעשור השני של המאה ה-21 הבנייה העיקרית בה היא בנייה לגובה. לפי נתוני הלמ"ס נכון ל-2022, אשדוד היא העיר הגבוהה בישראל בחישוב מספר המבנים העולים על 10 קומות, אשר מהווים 8.2% מכלל הבניינים בעיר.^[44] ב-2015, נכנסו לרשימת 20 גורדי השחקים הגבוהים בישראל מגדלי K ‏(באנגלית: K Towers), וב-2020 נכנס לרשימת 30 גורדי השחקים הגבוהים בישראל מגדל דמרי. שלושת המגדלים ממוקמים ברובע הקריה והם הגבוהים ביותר בישראל מחוץ לגוש דן.

סמל העיר

סמל העיר מורכב מראש אריה ומעוגן, המחוברים על ידי קו המסמל ספינה תנ"כית עתיקה. הסמל תוכנן כך שיכיל בתוכו אלמנטים של אשדוד העתיקה ושל אשדוד המתחדשת. ראש האריה מסמל אגרסיביות, שמאפיינת את הקמתה של אשדוד בעמל ויגע רב לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וגם את שבט יהודה, שבחלקו נפלה העיר בחלוקת הארץ לשבטים. העוגן מסמל את נמל אשדוד והשימוש בים לתועלת החברתית של בני האדם. הסמל עוצב על ידי האמן יצחק בכר.

הרב משה כהן שאולי, חבר מועצת העיר לשעבר והרב הראשי ליהדות איראן בישראל ובתפוצות בעבר, ראה באשדוד סמל לפיתוח הארץ ושער לירושלים^[45] בהיותה עיר הנמל הקרובה לבירת ישראל. תיאורו למשמעות סמל העיר:

ראויה את עירי שתענדי לראשך כתר מלכות, כתר הערים בישראל. שהרי סמל את לפיתוחה של ארץ מכורתנו, לשגשוגה, ופריחתה ברחמי האל... בסמלך עירי חקוק "אריה" מלך החיות, סמל היותך חדורת עוז ותעצומות. גם עוגן בסמלך מצויר כי לשבי ציון ופזורי גולה, את שער. כעוגן הצלה את לנו הותיקים ולאחינו העולים. בך שבטים ועדות מתלכדים. איה עוד עיר בתבל, שפעלה כה רבות למושג "יחד שבטי ישראל".

ב-2016, לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, ועם ההווה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים – כיכר המפרשים,^[46] הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול – ים, ירוק – קיימות, כתום – אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב – צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.^[47]

אוכלוסייה

התפתחות העיר אשדוד
בשנות ה-60, בניית הרבעים הראשונים, רבעים א' וב'
בשנות ה-70, בניית הרבעים ג', ד', ה' ו-ו'
בשנות ה-80, בניית הרבעים ח' וי"א
בשנות ה-90, האצה בהתפתחות, בניית הרבעים ז', ט', י', י"ג וט"ו ותחילת בניית רובע הקריה
בעשור הראשון של המאה ה-21, בניית הרבעים י"ב, ט"ז, י"ז ורובע המרינה

ישנן 5 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, ביוני 2023 אוכלוסיית אשדוד מנתה 257,593 נפש.^[48]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באשדוד 227,331 תושבים (מקום 7 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 60.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,068 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[49]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

כ-90 אחוז מתושביה של אשדוד הם יהודים. התפלגות הזהות הדתית בעיר מעידה כי אשדוד היא בעלת רוב של תושבים בעלי זיקה לדת: נכון ל-2013, 13 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים את עצמם כחרדים, 6 אחוזים כדתיים, 45 אחוזים כמסורתיים, ו-36 אחוזים כחילונים.^[50] רבניה הראשיים של העיר הם הרב יוסף שיינין (אשכנזי) והרב חיים פינטו (ספרדי).

על פי נתוני משרד הפנים, באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם.^[51] אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל מבין הערים הגדולות. בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין 1989 ל-2010 – 75,685 איש,^[52] שהוא כשליש מתושבי העיר.

בין האוכלוסיות העיקריות של העיר נמנים צאצאיהם של עולי צפון אפריקה שעלו בשנות ה-50, המרכיבים את קהילות יהודי מרוקו והיהדות הקראית הגדולות בישראל,^[53]^[54] עולי ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 (כ-60,000 תושבים, הריכוז השני בגודלו בישראל, לאחר חיפה^[52]), והציבור החרדי על זרמיו השונים (בעיקר מחסידות גור ומתומכי מפלגת ש"ס) שהוא מבין הגדולים בישראל. באשדוד מתקיימות גם קהילת יהודי גאורגיה הגדולה בעולם,^[55] קהילת יהודי רומניה הגדולה בישראל^[56] וקהילות נוספות ממזרח אירופה. בעיר מתגוררת גם קהילת יהודי צרפת מהגדולות בארץ,^[57] וכן עולים רבים ממדינות אמריקה הדרומית, מאתיופיה, הודו, איראן ודרום אפריקה.

רובעי העיר

שדרות מנחם בגין במרכז רובע הקריה, והמנהרה מתחת לכיכר אילן רמון

ערך מורחב – רובעי אשדוד

אשדוד היא עיר מתוכננת המחולקת לרבעים. לרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), למעט מספר רבעים מתמחים: המרכז העירוני הראשי (מע״ר) – רובע הקריה ("הסיטי"), רובע המרינה, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל, ברובע י"ג, שמות מלכי יהודה וישראל).

התכנון המקורי של העיר קבע כי היא תחולק ל-17 רובעי מגורים, ובמרכזה יוקם רובע מע"ר. כתוצאה מבניית רובע הקריה באיחור, התהווה מרכז העיר ברבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה, שהתבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד אינם מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות, והספרות העבריות מהוות חלק ייחודי בשפת תושבי העיר.

לעיר מערכת שדרות החוצה אותה שתי וערב וחוצצת בין הרבעים, אשר רובם בעלי צורה מרובעת. התפתחותה של אשדוד דרומה יצרה הבדלים משמעותיים בסגנונות הבנייה בין הרבעים הצפוניים לדרומיים, וכך גם בהרכבי האוכלוסייה בהם, בהתאם לגלי העלייה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה ובו מעל 24,000 תושבים. הרובע היחיד שחסר בחלוקתה של אשדוד הוא רובע י"ד, מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, ולכן בנייתו מוטלת בספק. החל מהעשור השני של המאה ה-21, מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים התחדשות עירונית מסיבית.

ראשי העירייה וראשי המועצה

ערך מורחב – עיריית אשדוד

ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם:

עובד בן עמי – עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב בין השנים 1956–1959, עד הקמת המועצה הראשונה.
דב גור – נציג עצמאי מטעם משרד הפנים – מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 ושימש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים, עד התפטרותו מסיבות אישיות ב-1960. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
אפרים לנגנסר – ממלא מקום מטעם המפד"ל, כיהן כראש מועצה ב-1960. קודם לכן פעל בתור כסגנו של דב גור.
רוברט חיים – נציג מפא"י – בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. כיהן בשנים 1961–1963. יליד מצרים, בעברו כלכלן. בתקופת כהונתו שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף.
אבנר גרעין – נציג מפא"י – כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-1968 כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.
צבי צילקר – נציג הליכוד – ראש העירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים 1969–1983. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
אריה אזולאי – נציג העבודה. ראש העירייה השלישי. כיהן בשנים 1984–1989. יליד מרוקו, בעברו איש חינוך.
צבי צילקר – נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד 2008.
יחיאל לסרי – נציג אשדוד בתנופה – ראש העירייה הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא וחבר הכנסת. נבחר לתפקיד ב-2008.

תעשייה

באשדוד קיימים שלושה אזורי תעשייה גדולים; אזור התעשייה הקלה ("קריית חלוצים"), אזור התעשייה הכבדה ("קריית איתנים") ואזור התעשייה הצפוני ("קריית עוגנים"). אזורי התעשייה של העיר מהווים כ-17 אחוזים משטחה (6,314 דונמים), ופועלים בהם כ-3,000 עסקים ומפעלים, בהם עובדים מדי יום עשרות אלפי תושבים מאשדוד ומחוצה לה.^[58] חלק ניכר מהתעשייה בעיר תומך את פעילותו של נמל אשדוד. דרום-מזרחית לעיר פועל אזור התעשייה "עד הלום", שאינו שייך לה מוניציפלית, אלא נמצא בשטח המועצה האזורית באר טוביה, ורבים נוטים לייחס אותו לשטח השיפוט שלה. בעיר מוקמים שלושה מתחמי תעשייה חדשים: אזור התעשייה הצפוני החדש, שיהווה הרחבה ל"קריית עוגנים"; פארק נמלי ישראל, בו פועלים מרכזי לוגיסטיקה גדולים בעורף הצפוני של הנמל ומסוף לרכבות מטען; ופארק היי-טק בדרום-מזרח העיר, בסמוך לרובע המיוחד ולתחנת הרכבת.

לצד הנמל פועלת תחנת הכוח אשכול, בעלת כושר ייצור חשמל בסך 1,549 מגה-ואט, אשר מעמיד אותה במקום הרביעי בישראל. החל מ-2004 פועלת התחנה בגז טבעי אשר מסופק ישירות מאסדה סמוך לחופי אשקלון. המעבר לייצור בגז הפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מהערפיח שהגיע מהתחנה מיום היווסדה.

ב-1965 עברה לאשדוד חברת אלתא מערכות, חברת בת של התעשייה האווירית לישראל, והקימה מתחם של חמישה מפעלים מזרחית לרובע ג'. ב-1969 החלו לפעול באזור התעשייה הצפוני מפעלים פטרוכימיים, שקיימו זיקה עם הנמל. ב-1971 עבר לעיר המפעל המרכזי של אדמה פתרונות לחקלאות. ב-1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומאז שהופרט ב-2006, הוא פועל בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד. בעיר פועלות חברות גדולות נוספות כמו מנרב, קבוצת יהודה, קבוצת חמת ואלבטק, חברת בת של אלתא.

ב-2015 חברת מקורות החלה להפעיל את מתקן ההתפלה אשדוד, המתקן החמישי להתפלת מים שהוקם במדינה. המתקן בעל כושר תפוקה של כ-100 מלמ"ש מים מותפלים בשנה, כ-15 אחוזים מסך צריכת המים הביתית בישראל.

מסחר

באשדוד מתקיים מסחר מפותח הכולל שווקים גדולים, קניונים, פאוור סנטרים, מרכולים וחנויות מפעל המפוזרים ברחבי העיר ובאזורי התעשייה. בכל רובע פועלים מרכזי מסחר קטנים משלו המכונים "מרכזונים".

שני שווקים עיקריים פועלים בעיר – השוק העירוני הפתוח מדי יום ברובע ב', והשוק הפתוח, אחד מהשווקים הגדולים ביותר בארץ, אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה.

בעיר שלושה קניונים גדולים – ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה, פועלים קניון הסיטי שנפתח ב-1997 ובו התחנה המרכזית של אשדוד, וקניון סימול (באנגלית: "Sea Mall") שנפתח ב-2003 ובו רשתות אופנה בינלאומיות, מסעדות ובית קולנוע; ב-2015 נפתח אחד ממרכזי הקניות הגדולים בישראל, ביג FASHION אשדוד הממוקם בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת, ובו כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה, ומתחם בתי קולנוע מרשת סינמה סיטי. בעבר פעלו בעיר קניונים נוספים, כמו קניון אשדוד ברובע א' וקניון הפורום באזור התעשייה הכבדה, שנסגרו ונפתחו מחדש למטרות מסחר מצומצמות יותר. ברובע ה׳ שוכן קניון לב אשדוד שנפתח ב-1994 ומצוי בתהליכי סגירה לקראת פינוי בינוי. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל גם קניון עד הלום, שאינו שייך מוניציפלית לשטח העיר.

צפונית לרובע ב׳ פועל פאוור סנטר מבין הגדולים בישראל בשם סטאר סנטר, המחולק לשני מתחמים המכילים כ-100 חנויות, בתי קפה ומסעדות, מכון כושר ובו בריכת גג ומבנה משרדים. ב-2012 נפתח בצמוד לקניון הסיטי מתחם מסחרי פתוח בשם "גן העיר", ובדומה למתחם בתל אביב, הוא מכיל בעיקר חנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות, ומעליו מגדל משרדים.

תחבורה

אשדוד שוכנת מערבית לכביש 4 המחבר אותה לגוש דן ולאשקלון, ודרומית לכביש 41, אשר מתחבר עם כביש 7. כביש 7 מחבר בהמשך את העיר ונמל אשדוד לכביש 6 (חוצה ישראל) ולכביש 3 המוביל לירושלים. לעיר שתי כניסות מהירות – כניסה צפונית במחלף אשדוד וכניסה דרומית במחלף עד הלום. מחלף אשדוד מחבר את העיר גם דרך כביש 42 לרחובות.

במהלך 2019 חברת נתיבי ישראל החלה בעבודות להרחבת כביש 7 המהיר עד לצומת נמל אשדוד, ובכך להביא לביטולו של כביש 41. השדרוג צפוי לכלול הוספת נתיבי נסיעה והקמת שני מחלפים חדשים – מחלף ניר גלים, שיחליף את הצומת הקיים יחד עם ביטול צומת בני דרום; ומחלף בני ברית, שיחליף את צומת נמל אשדוד. ב-2017 החלו העבודות להקמת מחלף אשדוד צפון אשר צפוי לחבר את נמל אשדוד, אזורי התעשייה הצפוניים ושדרות הרצל בעיר ישירות לכביש 4, כחלק מהשקעת המדינה בהקמת נמל הדרום החדש.

סמוך למחלף עד הלום, נמצאת תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום אשר שוכנת על מסילת לוד – אשקלון. בסמוך לה נחנך בשלהי 2022 מסוף תחבורה ציבורית עירונית ובינ-עירונית המשמש גם כמסוף טעינת אוטובוסים חשמליים. תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת אלקטרה-אפיקים. מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי אגד ומטרופולין, בעיקר לירושלים ובאר שבע.

ב-2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה.^[59] בזכות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים שיושקעו, בתוכנית רב-שנתית, בפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבים מיוחדים לאוטובוסים בלבד בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRTׂ), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז׳בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת ז'בוטינסקי פינת שדרות בני ברית.

מרינה

ערך מורחב – המרינה הכחולה

המרינה הכחולה היא מרינה הממוקמת דרומית לחוף "הקשתות", צפונית לחוף הנפרד, ומערבית לרובע המע"ר. היא החלה להיבנות ב-1995 ונחנכה ב-1998. המרינה מכילה כ-550 מקומות עגינה לספינות ויאכטות. סביב לה נבנה רובע המרינה.

צורתה של המרינה קרובה לעיגול פתוח של שוברי גלים, ובמרכזה רציף המתפצל בצורת המנורה. במקום פועל מועדון ובית ספר לחינוך וספורט ימי, במסגרתו לומדים גם תלמידי כיתות ז' בעיר שיעורי שיט, וכן חנות לצלילה, דיג וגלישה. במרינה פועלת מסעדת הדגים "אידי" בבעלותו של השף אידי ישראלוביץ'. המרינה אמורה להשתלב בטיילת החוף של אשדוד, ולפי התב"ע שלה, יוקמו בעורפה כ-1,000 יחידות דיור, שרובן כבר נבנו, שדרת מסחר ומספר בתי מלון, יחד עם כיכר מרכזית שעתידה להכיל אגם מלאכותי גדול, שהעבודות להקמתו צפויות להסתיים ב-2023.

נמל אשדוד

ערך מורחב – נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. רוב רציפי הנמל פועלים תחת חברה ממשלתית – חברת נמל אשדוד בע"מ. הנמל משמש גם למעבר סחורות עבור ירדן ורצועת עזה, ושוכן בו בסיס אשדוד של חיל הים.

הנמל הוקם במיקום זה מאחר שהוא מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה – וחזרה, וכי הוא קרוב יותר מנמל חיפה לתל אביב, מרכז המסחר של המדינה.

ב-2005 נחנכו באשדוד רציפי נמל היובל, אשר הסב את שמו לנמל איתן, על שם רפאל איתן שניהל את פרויקט ההקמה, ונהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. ב-2021 החלו לפעול רציפי נמל הדרום, אחד משני הנמלים הפרטיים הראשונים בישראל (יחד עם נמל המפרץ בחיפה), אשר יתחרה בנמל הממשלתי הקיים.

הנמל ממוקם צפונית לאשדוד, באופן שמנתק אותו לחלוטין משטחי המגורים, על ידי נחל לכיש שחוצץ ביניהם. בניגוד לעיר חיפה שבה הנמל נבנה כחלק מהעיר, בניית הנמל באשדוד לא השפיעה על התפתחותה האורבנית של אשדוד לאור תכנונה המקדים. מרחקו ממתחמי המגורים הביאה לכך שאין בינו לבין תושבי אשדוד אינטראקציה כלל, פרט לאלו שעובדים בו. ככלל, הנמל והתעשיות התומכות את פעילותו מהווים מקור תעסוקה עיקרי לתושבי העיר והסביבה.

חינוך והשכלה גבוהה

מוסדות חינוך

לפי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תש״ף (2019–2020), באשדוד מתגוררים כ-45 אלף תלמידים המתפרשים ב-138 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר, ומעל 13 אלף ילדים המתפרשים ב-504 גנים. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על כ-26. אחוז הזכאות לתעודת בגרות בשנה זו עמד על 69.8.^[60]

בעיר פועלים 14 מרכזים קהילתיים (מתנ"סים) בפריסה רובעית, עשרות מועדוני נוער ופנימיית נווה גלים. כמו כן, באשדוד פועל מרכז העשרה יומי לתלמידים מצטיינים ומחוננים (מרו"ם).

בעיר פועלת גם ישיבת ההסדר נווה דקלים, שעברה ב-2007 מהיישוב נווה דקלים לשיכון קבע באשדוד לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות.

מוסדות להשכלה גבוהה

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (SCE) – מכללה טכנולוגית אשר מעניקה לבוגריה תואר ראשון B.Sc בתחומים: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת בניין והנדסת כימיה.
האוניברסיטה הפתוחה – הסניף בעיר נקרא גם בשם מכללת אשדוד. עוסקת בעיקר בלימודי מדעי החברה לתואר ראשון.
המכללה למינהל – מכללה המלמדת בעיקר מקצועות ריאליים לרמה של תעודת הנדסאי.

תנועות נוער

באשדוד פועלים כ-2,000 חניכים בתנועות הנוער השונות. מאות נוספים חברים בארגוני נוער אחרים, כמו אחריי!, מש"צים, מד״צים מעו״ף (ארגון הנוער העירוני), נוער מד"א, צופי אש, איגי – ארגון נוער גאה, צוערים צעירים לדיפלומטיה ועוד. להלן שלוחות התנועות בעיר:

הצופים – שלושה שבטים (שבט "אביב" ברובע ט', שבט "דותן" ברובע הסיטי ושבט "הנחל" ברובע ד').
בני עקיבא – ארבעה סניפים (סניף אשדוד מרכז ברובע ה', סניף אשדוד י"א, סניף אשדוד ט', וסניף "שלהבת" ברובע ו').
הנוער העובד והלומד – שלושה קנים (קן דרום ברובע י"ג, קן מרכז ברובע הסיטי ומועדון הצ'יטה ברובע א').
השומר הצעיר – שני קנים (קן אשדוד צפון ברובע ד' וקן אשדוד העוגן ברובע י"א).
המחנות העולים – שני מחנות (מחנה אשדוד א' ומחנה אשדוד ט"ו).
כנפיים של קרמבו – סניף אשדוד ברובע ד'.
עזרא – שני סניפים (ברובע ג' וברובע ו').
בית"ר – סניף אשדוד ברובע ב'.

בריאות ורפואה

בית חולים

ערך מורחב – בית החולים אסותא אשדוד

ביוני 2017 נפתח לציבור בית החולים אסותא אשדוד, בית החולים הציבורי הראשון שהוקם בישראל מזה כ-30 שנים.^[61] בית החולים משרת כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה, והחל לפעול בהיקף מלא בנובמבר 2017, עם 300 מיטות בשלב הראשון. בית החולים מסונף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבית חולים אוניברסיטאי.

ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. במשך עשרות שנים נאלצו תושבי העיר להיעזר בשירותיהם של המרכז הרפואי ברזילי באשקלון ושל המרכז הרפואי קפלן ברחובות. ב-2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של תושבת העיר חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד. למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת חוק ההסדרים אשר מנע את יישומו. ב-2009, לאחר מאבקים רבים של תושבי העיר והנהגתה, החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית חולים ציבורי באשדוד והוציאה מכרז להקמתו. באפריל 2011 זכתה חברת אסותא אשר בבעלותה של מכבי שירותי בריאות, במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד,^[62] על שטח של שבעים דונם ברובע המיוחד בעיר (דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י'). ב-12 בנובמבר 2012 הונחה אבן הפינה של בית החולים, ובנייתו הסתיימה במהלך 2017.

תיירות

החל מהעשור השני של המאה ה-21 התפתחה מגמת תנופה תיירותית באשדוד, בהובלת החברה העירונית לתיירות.^[63] למרות רצועת החוף הארוכה שלה ובניגוד לערי חוף אחרות דוגמת תל אביב, נתניה והרצליה, לא התפתח בעיר ענף תיירותי משמעותי.

בעיר פועלים שני בתי מלון גדולים: מלון "West" אשר נפתח ב-2012 ברמת אירוח גבוהה, ומלון "לאונרדו פלאזה" מרשת מלונות פתאל אשר נפתח ב-2014 בריביירה הדרומית. בעונת הקיץ מגיעים לעיר יהודים-צרפתים לנפוש בדירות קיט, בעיקר באזור החוף. במהלך השנה מבקרים בה גם תיירים רבים מאוניות תענוגות העוגנות בנמל אשדוד, ולאחר מכן הם ממשיכים למוקדי התיירות המרכזיים בישראל.

ב-2011 הסתיימה בנייתה של טיילת ספורט ונופש על שמו של רוברט חיים, ראש המועצה הראשון של העיר. הטיילת נמשכת שלושה קילומטרים לאורך שדרות משה דיין שברצועת החוף ומכילה מסלולי הליכה ואופניים, ריהוט בטון מעוצב ומתקני כושר רבים. נקודת התחלתה נמצאת בירידה לחוף לידו הצפוני וסיומה בכיכר עין השמש, בריביירה הדרומית. ב-2018 הסתיימו העבודות על המקטע הראשון של טיילת החוף בצפון העיר, בין חוף מי-עמי לחוף לידו. הטיילת החדשה נבנית כחלק מהתוכנית האסטרטגית העירונית לפיתוח חוף הים של העיר לאזור מלונאות, נופש ומסחר, ויושקעו בה מאות מיליוני שקלים.^[64]

ב-2020 הסתיימו העבודות לפיתוח ושימור מצודת אשדוד-ים בשיתוף עיריית אשדוד, משרד התיירות ורשות העתיקות, במסגרתן חוזקו קירות המצודה, הוקמה מרפסת תצפית להולכי רגל והאתר הונגש למבקרים. בסמוך לה נחנך גם פארק אקולוגי-חופי על שטחי החולות בהם קבורים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מסלולי הליכה, נקודות תצפית ומתחמים מוגנים לבעלי חיים.^[65]

תרבות

מתחמי מופעים

המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד הוא אולם המופעים המרכזי של העיר, השוכן בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר. המשכן תוכנן על ידי האדריכל חיים דותן, והיה במשך שנים רבות הפיל הלבן המפורסם של אשדוד. הוא נפתח באפריל 2012^[66] עם כנס המימונה האקדמי ונחנך רשמית במאי 2012 עם קונצרט חגיגי לכבוד 9 במאי – יום הניצחון על גרמניה הנאצית. המשכן מכיל כ-930 מקומות ישיבה, מתוכם כ-300 ביציע, ומעוצב בצורת שתי קונכיות המחוברות זו לזו במטרה לסמל את הקרבה לים. בקריה שוכן גם בית יד לבנים שהוקם ב-1992, ובו אולם מופעים מרכזי המכיל כ-400 מקומות ישיבה. אולמות מופעים נוספים נמצאים גם במתנ"ס "דיונה" ברובע י', "אודיטוריום נעים לתרבות" ברובע ה', ובמתנ"ס "בית לברון" ברובע ו', אולם המופעים הוותיק בעיר.

בפארק אשדוד-ים פועל אמפי אשדוד, אחד ממבני התיאטרון הגדולים בישראל, המכיל כ-6,500 מקומות ישיבה. הוא נחנך באוקטובר 2012 עם הופעתו של שלמה ארצי ולהקתו,^[67] ומארח מופעי מוזיקה גדולים, טקסים ופסטיבלים.

דרומית לחוף אורנים נמצא אמפי-חוף אורנים, שטח גדול של חוף ים משופע המארח מדי שנה את פסטיבל "חלון לים התיכון". בחזית המשכן לאמנויות הבמה שוכנת כיכר העיר המחברת בין חלקיה של קריית התרבות, והיא מהווה מוקד לפעילויות רבות במהלך פסטיבלים שונים המתקיימים בעיר, בעיקר באירועי "קיץ ישראלי באשדוד".

אמנות

פסל "עין השמש" בכיכר היובל, אחת מהכיכרות הגדולות בישראל

ב-1990 נוסד המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן (בשמו הקודם "מוזיאון אשדוד") ברובע ד'. זהו מוזיאון ארכאולוגי העוסק בתרבות הפלשתים, היחיד מסוגו בעולם. המוזיאון מכיל את תצוגת הקבע הארכאולוגית "עולמם של הפלשתים" המציגה את סיפורה של אשדוד העתיקה ואת התרבות הפלשתית, וגלריה לתערוכות המתחלפות אחת לשנה. ב-2011 עבר המוזיאון שיפוץ נרחב ונפתח מחדש לקהל ב-2013.

ב-2004 נחנך מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט לאמנויות שברובע הקריה, במעמד נשיאי ישראל וגרמניה. המוזיאון מעוצב כמבנה ספירלי בן שלוש קומות בהן שלושה עשר חללי תצוגה, ומעליו פירמידת זכוכית בהשראת מוזיאון הלובר בפריז. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של אמנות ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה, וכן פועלת בו "הצוללת הירוקה" – אגף מיוחד שעוסק במיחזור ואקולוגיה, בדגש על סביבת הים והחופים.

ב-2016 נחנך למרגלות גבעת יונה בית אמני אשדוד על שם אריה קלנג. בבית האמנים קיים מרכז מבקרים לתולדות אשדוד, וכן מתקיימות בו תערוכות מתחלפות של אמנים מהעיר, כנסים ומופעי מוזיקה קטנים.

באשדוד פועלת להקת הבלט בלט פאנוב, אשר הוקמה ב-1998 על ידי אמן הבלט הקלאסי ולרי פאנוב. הלהקה מפעילה אקדמיה לבלט במרכז מונארט, ועורכת מופעים ברחבי הארץ.^[68] ב-2014 אוחדו שני הקרקסים המפורסמים בעיר, "קרקס ארנה" ו-"Circus Art", לקבוצה אחת בשם קרקס דורטו (Dorato). הקבוצה מפעילה בית ספר לקרקס בעיר, וב-2015 הפכה לקרקס הישראלי הראשון שהתקבל לאיגוד הקרקסים האירופאי (ECA). בעיר מתקיים גם הפסטיבל הבינלאומי לאמנויות הקרקס, בהשתתפות עשרות מתחרים ושופטים ממדינות העולם ומהארץ. בעיר פועל תיאטרון ברמוזה, תיאטרון רחוב הפועל במסגרת החברה העירונית לתרבות הפנאי, המפעיל מופעי תיאטרון שוליים במרחבים הציבוריים של העיר במסגרת פסטיבלים שונים.

מוזיקה

תזמורת האופרה הקאמרית מופיעה במשכן לאמנויות הבמה

באשדוד פועלת תזמורת האופרה הקאמרית אשר החלה את דרכה כתזמורת הקאמרית אשדוד ב-1992, בתמיכת העירייה. בתזמורת עשרות נגנים המנגנים על כלי נגינה קלאסיים שונים בניצוחו של המנצח והפסנתרן ואג פפיאן.^[69] בעיר פועלת גם התזמורת האנדלוסית הישראלית, המנגנת מוזיקה בסגנון חבל ארץ אנדלוס שבדרום ספרד. תזמורת זו היא תולדה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, שזכתה בפרס ישראל. במרכז מונארט לאמנויות פועל המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל שנוסד ב-1988, ומכשיר צעירים ומבוגרים לפיוט, שירי תפילה, חזנות ומוזיקה אנדלוסית קלאסית. במונארט פועל גם קונסרבטוריון אקדמא, מוסד חינוכי מקצועי ללימודי נגינה ומוזיקה בפיקוח משרד החינוך אשר הוקם ב-1966, ומשמש בית לכ-600 מוזיקאים צעירים בתחומים שונים.

בעיר מתקיימים פסטיבלים מוזיקליים רבים במהלך השנה: פסטיבל "חלון לים התיכון", פסטיבל מוזיקה ישראלית עכשווית והמצליח ביותר מבין פסטיבלי המוזיקה בעיר, אשר החל ב-1986 ומתקיים במשך יומיים בחודשי אוגוסט באמפי-חוף אורנים. מדי שנה, הוא מושך אליו קהל של יותר ממאה אלף צופים.^[70] בחודשי יולי מתקיים גם פסטיבל "תוצרת הארץ", פסטיבל זמר עברי אשר מתפרש על פני שבוע שלם, ומארח זמרים ישראליים בכל רחבי העיר. החל מ-2015, מתקיים בחול המועד סוכות פסטיבל "אושפיזין מוזיקלי" במתחמי התרבות של העיר. ב-2016 נוסד פסטיבל "אשדודשירה" המתקיים במשך שבוע בחודשי הסתיו, ומארח משוררים ישראלים מכל הגילאים, המופיעים בכל רחבי העיר.^[71] החל מ-2009 מתקיים בחודשי הסתיו גם פסטיבל הג'אז הבינלאומי – "Super Jazz Ashdod", המארח נגנים וזמרי ג'אז בינלאומיים, ובהשתתפות נגן הג'אז הישראלי לאוניד פטשקה. החל מ-2013, מתקיים בחול המועד פסח פסטיבל "תור הזהב", פסטיבל שירה, נגינה ופיוט בהשראת תקופת תור הזהב של יהדות ספרד.^[72]

אירועי תרבות מיוחדים

פסטיבל מדיטֵרַנֵה – פסטיבל בינלאומי למוזיקה, אמנות, קולנוע וטעמים מאגן הים התיכון. הפסטיבל החל ב-2013 ומתקיים במשך מספר ימים בחודשי מאי-יוני, מארח אמנים מהעולם ומישראל בארבעה מתחמי תרבות בעיר – באמפי אשדוד, במשכן לאמנויות הבמה, ביד לבנים ובכיכר העיר.^[73]
פסטיבל היין – אירוע שהחל ב-2009 המארח עשרות יקבים מרחבי ישראל המציגים יינות ישראלים ויינות מחוץ לישראל בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות, והרכבים מוזיקליים לאורכו של פארק לכיש, בחול המועד סוכות.
פסטיבל הבירה – החל ב-2010 ומתקיים בחודשי הקיץ בחוף מי-עמי. בחוף מוקם מתחם גדול ובו פאבים של מספר מותגי בירה מהארץ ומהעולם, ובמה מרכזית גדולה להופעות של זמרים ישראליים.
פסטיבל "עולים על הגל" – פסטיבל מוזיקה, אמנות ופולקלור שהחל ב-2003 בשיתוף משרד העלייה והקליטה, וחוגג את מפעל העלייה לישראל יחד עם אוכלוסיית העולים בעיר, כהוקרה לתרומתם לחברה.
מימונה בפארק – אירוע זמר ים תיכוני בפארק בן-גוריון לכבוד חג המימונה שבו משתתפים זמרים ים-תיכוניים.
צעדת יום הניצחון – לציון יום השנה לניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. באירוע משתתפים לוחמי מלחמת העולם השנייה כשעל גופם תלויים העיטורים והאותות בהם זכו במלחמה. הצעדה מתקיימת בבוקר [[יום הניצחון (9 במאי)|ה-9 במאי]] או בסמוך אליו במדרחוב רוגוזין.
יום יהדות גאורגיה – מופע גדול המציג את התרבות הגאורגית עם מוזיקה וריקודים אותנטיים. האירוע מתקיים בסתיו באחד ממתחמי התרבות בעיר.
הפסטיבל הבינלאומי לריקודים סלוניים – אשדוד מארחת את התחרות הבינלאומית באולם הקריה בהשתתפות משלחות ושופטים מעשרות מדינות.

גנים ציבוריים גדולים (פארקים)

ביולי 2013 הסתיימה הקמתו של הגן הציבורי הגדול ביותר בעיר, פארק אשדוד-ים^[74] במקום שנהוג היה להיקרא בפי התושבים "גבעת הטילים" בין רובע ד׳ לרובע המרינה. הפארק מכיל מרחבי דשא וגנים ייחודיים, בית קפה, טיילות היקפיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים, אגם מלאכותי ובו מזרקת מים מוזיקלית ואטרקציות שיט, מתחם מגרשי ספורט גדול, סקייטפארק, פאמפטרק (רכיבת אופניים אתגרית), מצפורי נוף, ואת אמפי אשדוד.

לאורך הגדה הדרומית של נחל לכיש, צפונית לעיר, משתרע פארק לכיש אשדוד (פל"א), ובו מתחמי פינת חי וצפרות בהם מתקיימות לעיתים פעילויות של החברה להגנת הטבע. בפארק פועל גם מזח לשיט בסירות פדלים. מזרחית לפארק פועל "פארק אתגרים" המכיל מתקני ספורט אתגריים ומתקני שעשועים.

ברובע א' נמצא גן אלישבע, גן ציבורי גדול על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה לוי אשכול אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות. במזרח רובע ב' שוכן הגן הציבורי השני בגודלו, פארק בן-גוריון, אשר בתחומו נמצא בית משפט השלום וכן אצטדיון הסינתטיקו בו מתאמנות קבוצות ספורט שונות. בכל אחד מרובעי העיר קיים גן מרכזי, דוגמת גן הלוחמים (רובע ב'), פארק נווה יהונתן (רובע ג'), פארק מגדלי התאומים (רובע ד'), פארק יגאל אלון (רובע ה'), פארק הסיטי (רובע הקריה), פארק גולדה מאיר (רובע י"א), פארק אדמונד ספרא (רובע י"ב) ופארק רוטשילד (רובע ט"ו).^[75]

המזרקה המוזיקלית בפעולה בפארק אשדוד-ים
החי-בר בפארק לכיש

ספורט

קבוצות הספורט

באשדוד פועלות קבוצות של ענפי ספורט רבים. בכדורגל מייצגת את העיר קבוצת מועדון ספורט אשדוד המשחקת בליגת העל ומארחת באצטדיון הי"א, אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד ברובע א'. ב-2015 הוקמו מחדש הקבוצות הפועל אשדוד, המשחקת בליגה הלאומית (תחת השם "אדומים אשדוד") ומכבי עירוני אשדוד המשחקת בליגה א'. ב-2016 הוקמה מחדש קבוצת בית"ר אשדוד המשחקת בליגה ג', כמו גם קבוצות אחרות: אשדוד סיטי והפועל בני אשדוד. מגרש הבית של הקבוצות בליגות הנמוכות הוא אצטדיון הסינתטיקו.

בכדורסל מייצגות את אשדוד קבוצת הגברים של מכבי אשדוד שפורקה ב-2022, וקבוצת מכבי בנות אשדוד המשתתפת בליגת העל בכדורסל נשים ובטורניר היורוקאפ. משחקי הבית של קבוצות הכדורסל מתקיימים בהיכל טוטו הקריה. בעיר פועלות שתי אגודות כדורסל נוספות המשתתפות בליגות הנמוכות; הפועל אשדוד ובית"ר אשדוד המארחות באולם "בני אשדוד" בתיכון מקיף ד'.

בענף הכדוריד מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של הפועל אשדוד בליגת העל בכדוריד. משחקי הבית של קבוצות הכדוריד מתקיימים באולם "בית הפיס" בתיכון מקיף ט'.

בענף הכדורעף מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של מכבי AOV אשדוד בליגת העל בכדורעף ובליגת העל בכדורעף נשים. משחקי הבית של קבוצת הגברים מתקיימים באולם בית הספר היסודי "הקריה" ושל קבוצת הנשים באולם תיכון מקיף ח'.

השחייה האומנותית והשחייה התחרותית בעיר מיוצגות על ידי אגודת מכבי אשדוד. ענף הבדמינטון (כדור נוצה) בעיר מיוצג על ידי מועדון מכבי אשדוד מהוותיקים והמצליחים בישראל. ענף ההתעמלות האמנותית מיוצג על ידי הפועל סחלבים אשדוד. בעיר פועלות עשרות קבוצות ומועדונים בתחומי ספורט נוספים כמו שיט תחרותי, גלישת גלים, גלישת רוח, כדורשת, טניס, קריקט, היאבקות, ג'ודו, קראטה, טאקוונדו, ברידג' ובאולינג המשתתפות בתחרויות ארציות ובינלאומיות.

באשדוד פועל מועדון שחמט מצליח שהוקם ב-1994 שגידל שחקנים לנבחרת ישראל בתחרויות אליפות בינלאומיות. במועדון משחקים מאות תלמידים ותלמידות מכל בתי הספר בעיר.

אירועי ספורט עירוניים

מרוץ אשדוד – ריצה עממית ותחרותית על גבי שדרות משה דיין המקבילות לים. המרוץ מכיל מספר מקצים, לרצים, למבוגרים ולילדים, ומארח מדי שנה אלפי אנשים מאשדוד ומרחבי הארץ.
טריאתלון אשדוד – המתקיים כבר עשרות שנים – הפך ב-2007 לתחרות "טריאתלון אשדוד". ב-2005 המרוץ נערך במסגרת המכביה ה-17.
אליפות השיוט ע"ש עמוס – תחרות שיט ארצית שהחלה בשנת 2005 לזכרו של עמוס ליברמן, מדריך במועדון השיט העירוני, ומשתתפים בה כל מועדוני השיט בישראל.
הפנינג ההליכה השנתי – הפנינג הליכה ופעילויות ספורט שהחל ב-2010 ומתקיים לאורך שדרות משה דיין עם אלפי משתתפים מדי שנה. לאורך המסלול מתקיימות פעילויות אירוביות רבות.

חופי רחצה מוכרזים

אשדוד משתרעת על פני רצועת חוף של כ-11 ק"מ, מתוכם כ-6 ק"מ בגבולות המרחב האורבני. בעיר שבעה חופי רחצה מוכרזים וחוף גולשים אחד. שבעת החופים נושאים את תו איכות הסביבה הבינלאומי הדגל הכחול, והם מהנקיים ביותר בישראל.^[76]^[77] להלן חופי הרחצה מצפון לדרום:

חוף מי עמי – חוף הרחצה הקרוב ביותר לנמל, מערבית מרובע א'. נקרא על שם העיר מיאמי וחופי הים המפורסמים שלה. סמוך לחוף נמצאים ברים, אולמות אירועים, מסעדות, מבנה "לה ממוניה", בתי מלון קטנים וכן המקטע הראשון של טיילת החוף שהחלה להיבנות ב-2018.
חוף לידו – חוף רחצה מרכזי, מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" אשר מציג שעון שמש ומספר מסעדות. בימי רביעי מגיע לחניית החוף השוק הפתוח, מהשווקים הגדולים באזור הדרום. סמוך לחוף שוכן מלון "West".
חוף אורנים – החוף הראשון בעיר שנהיה לחוף רחצה מוכרז, נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה במהלך הקיץ נערך באמפי-חוף אורנים הפסטיבל "חלון לים התיכון".
חוף גנדי (חוף "הקשתות") – החוף המרכזי והגדול בעיר, נמצא מערבית מרובע ד'. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, פאבים, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים. בימי שבת נערכים ריקודי עם בכיכר הציבורית הגדולה, ולאורך טיילת החוף, רוכלים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצועים. מדי קיץ נערך בטיילת פסטיבל "צלילי הים".
חוף גיל – חוף המיועד לגולשים, ממוקם בצמוד למרינה ולחוף הנפרד. נקרא על שמו של הגולש גיל שניאור שנהרג בתאונת גלישה בחופי העיר. בחוף מתקיימות תחרויות גלישה ארציות אליהן מגיעים גולשים מכל רחבי הארץ.
החוף הנפרד – חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי, נמצא מערבית מרובע י"א. החוף פתוח בשעות נפרדות לגברים ולנשים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר.
חוף י"א – חוף רחצה ותיק, מערבית מרובע י"א. בחוף מתחם דשא גדול, מסעדה ובתי קפה. סמוך לחוף נערכים בקיץ הרקדות זומבה המוניות והקרנות סרטים ליליות על גבי מסך ענק כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד", וכן פועל בו מתחם כדורגל-מים ("ווטבול").
חוף ט"ו-באר שבע (חוף "הריביירה") – נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. סמוך לחוף פועל בית המלון "לאונרדו פלאזה" ולצדו מוקם החל מ-2019 בית הלוחם.

בית לה ממוניה בחוף "מי עמי"
טיילת חוף "גנדי" (חוף "הקשתות")
חוף י"א

אתרי עניין

דרום-מזרחית לאשדוד מתנשאת הדיונה הגדולה, שמורת טבע חולית, ואחת הבודדות שנותרו בארץ בין חדרה לגדרה. גובה הדיונה 30 מטר, אורכה 350 מטר ואורך שיפועה 35 מטר. בדיונה ובחולות שסמוכים לה חיים עשרות צבאים, סמורים, תנים, שועלים, ארנבות וזוחלים. המקום משמש גם כאתר לטיולי ג'יפים ולסיורים לימודיים.
בצפון-מערב העיר, דרומית לנמל אשדוד, נמצאת גבעת יונה. הגבעה מתנשאת לגובה של 53 מטרים מעל פני הים ולה תצפית של 360 מעלות על הנמל, העיר, נחל לכיש והים התיכון. על פי המסורת המקומית הקדומה, במקום זה נפלט יונה הנביא מהים על ידי לווייתן. על הגבעה מתנשא המגדלור של נמל אשדוד שיצא מכלל שימוש ולצדו מגדלי מים מקוּמה של העיר, וכן מסעדה. ב-2012 התגלו במקום שרידים ארכאולוגיים המיוחסים לנמל הקדום של אשדוד.
ביציאה הדרומית מהעיר ממוקם גשר עד הלום (כונה בערבית לפני מלחמת העצמאות ״ג'סר איסדוד״), החוצה את כביש 4, והוא המקום הצפוני ביותר אליו הגיע הצבא המצרי עם פלישתו למדינת ישראל במלחמת העצמאות. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 על ידי השלטון העות'מאני, שבנה אותו על גבי יסודות של גשר מהתקופה הרומית, מעל נחל לכיש ("ואדי סוכריר"). במהלך המרד הערבי הגדול הקימו שלטונות המנדט הבריטי עמדת פילבוקס לשם הגנה על הגשר מפני תושבי איסדוד הערבים שניסו להרוס אותו. חטיבת גבעתי פוצצה את הגשר בעת מבצע ברק והגשר שוקם לאחר מלחמת העצמאות. ממערב לגשר נמצא פארק עד הלום ובו קיר הנצחה לנופלים בקרב עד הלום, ואובליסק לזכר החללים המצריים במלחמה שהונח ב-1987 במסגרת הסכם השלום עם מצרים.

אנדרטאות

מדיה וקבצים בנושא אנדרטאות זיכרון באשדוד בוויקישיתוף

באשדוד יש מספר אנדרטאות לנספים במערכות ישראל, בפעולות האיבה ובקהילות היהודיות בעולם:

בפארק בן-גוריון, בכניסה לרובע ב' (פינת שדרות יצחק הנשיא ושדרות בני-ברית), ניצבת האנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות.
בגן אלישבע ברובע א', ניצבת האנדרטה לחללי חיל הים. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי המשחתת אח"י אילת שטובעה ב-20 באוקטובר 1967 ליד נמל פורט סעיד, ולאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל. האנדרטה מעוצבת בצורת אונייה וטקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים נערך בה מדי שנה.
סמוך לשדרות משה דיין ברובע ד', ניצב פסל "שמשון הגיבור", הממוטט את עמודי מקדש דגון. הפסל נוצר על ידי האמן ברוך וינד לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל.
בסמוך לגן אלישבע, ב"כיכר הנר", עומדת אנדרטת ברזל לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב-1971 על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת אנדרטה לזכרם של מעפילי הספינה אגוז, שטבעה בדרכה לחופי ישראל ממרוקו. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו – אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי המוסד שנפלו במחתרת היהודית במרוקו.
בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי ספינות המעפילים סטרומה ומפקורה, שיצר האמן ברוך וינד.
בפארק "מגדלי התאומים" שברובע ד' ממוקמת אנדרטה לזכר הנרצחים בפיגועי 11 בספטמבר, וביניהם 5 ישראלים, אחת מהן תושבת אשדוד.
בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת אנדרטה לזכר 10 הנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד שנרצחו בפיגוע התאבדות כפול בנמל ב-14 במרץ 2004. האנדרטה מורכבת מגשר מתכת מבוקע ומעליו מרחפים שחפים.
בכיכר שבין רובע י' לרובע י"ג הוקמה ב-2005 אנדרטה לציון 60 שנים לניצחון בעלות הברית את גרמניה הנאצית ולחיילים היהודים שנפלו במלחמה.
בפארק אשדוד-ים נחנכה ב-2018 אנדרטה לזכר אלפי היהודים שנספו ברעידת האדמה באגאדיר (1960) שבמרוקו.

אנדרטה לנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד
האנדרטה לחללי חיל הים
אנדרטה לזכרם של מעפילי הספינה "אגוז"
פסל "שמשון הגיבור" של ברוך וינד, הממוטט את עמודי המקדש הפלשתי לאל דגון
אובליסק לזכר החללים המצריים בעד הלום
אנדרטה לזכר מעפילי הספינות "סטרומה" ו"מפקורה"
אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות

טבע עירוני

בסקר טבע עירוני^[78] נמצאו במרחב המוניציפלי של אשדוד 443 מיני צומח, 189 מיני בעלי חיים ו-32 אתרי טבע עירוני.

בתי גידול – חולות ניצנים, בית גידול לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים.
נחל לכיש – בשטחו מקננים עופות מים רבים. חישות הקנים הנרחבות בשטח הן בית למגוון ציפורי שיר. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת נדידת עופות.
צומח – 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים "אדומים", ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, אירוס הארגמן, בן חילף הביצות, גומא שרוני, גלדן מוארך, חרחבינה חופית ועוד.
יערות וחורשים – הריכוז הגדול ביותר של עצי שיטה מלבינה בישראל, וכן שבעה חורשות ויערות נטועים. בעורף החוף קיימים אתרי חורש של אשלים.
עופות – 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר.
יונקים – צבי ארץ ישראלי, חזיר בר, שועל מצוי, ארנבת, קיפוד מצוי, גרביל החוף, גרביל החולות, ירבוע החולות, תן זהוב, גירית מצויה, זאב וקרקל.
פרפרים – 16 מיני פרפרים.
זוחלים – נחש חולות, ארבע קו מצוי, צפע ארצישראלי, זיקית מצויה, נחושית חולות, שנונית חולות, כוח אפור ועוד.

ערים תאומות

לאשדוד 12 ערים תאומות:

גרמניה שפנדאו, ברלין, גרמניה (מ־1968)^[79]
צרפת בורדו, צרפת (מ־1984)^[80]
ארגנטינה באיה בלנקה, ארגנטינה (מ־1996)^[81]
ארצות הברית טמפה, פלורידה, ארצות הברית (מ־2005)^[82]
קזחסטן אטיראו, קזחסטן (מ־2006)^[83]
ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2009)^[84]^[85]
אוקראינה זפוריז'יה, אוקראינה (מ־2011)^[86]
גאורגיה בתומי, גאורגיה (מ־2011)^[87]
רוסיה ארכנגלסק, רוסיה (מ־2011)^[88]
אתיופיה בהר דר, אתיופיה (מ־2011)^[89]
בלארוס ברסט, בלארוס (מ־2012)^[90]
רומניה יאשי, רומניה (מ־2019)^[91]

דרום העיר אשדוד, במבט מן הים

העיר ורצועת החוף, במבט מחולות ניצנים

ראו גם

יקירי העיר אשדוד
אזכור אשדוד בספר The Meaning of Liff
השבוע באשדוד, שבועון עירוני ותיק

לקריאה נוספת

ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, הוצאת כ.נ.ר., 1979.
בועז רענן (עורך), אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1990.
בועז רענן, אשדוד 2000, הוצאת החברה להגנת הטבע, 2000.
נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה (57-58), 2003, עמ' 224–241.
ארז צפדיה וחיים יעקובי, "רב–תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד", סוציולוגיה ישראלית ט'(1), תשס"ד 2007, עמ' 127–148.
ניסים כהן, "מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו'אי-משילות': המקרה של בית החולים באשדוד", בתוך: הני זובידה ודוד מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, האגודה הישראלית למדע המדינה, תשע"א 2011, עמ' 93–123.
מיכאל שיחור, אשדוד עיר של טעמים, שיחור הוצאה לאור, 2017.
איילת בן אילן, רן בנימין, אפרת ברמלי, כפיר נוי, יוליה פורשיק, עינת פרייגר מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, אוניברסיטת תל אביב, 2017.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אשדוד

פרופיל אשדוד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

אשדוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
המילון האשדודי המלא – השפה המקומית הייחודית לעיר, באתר אשדוד און-ליין
ישראל רוגוזין מציג את התוכניות של תעשיות רוגוזין לפנחס ספיר, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 2:21)
יריית אבן הפינה לתעשיות רוגוזין באשדוד, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 5:12)
חנוכת רחוב רוגוזין ושדרות בני ברית, יומני כרמל, נובמבר 1958, (התחלה 4:24)
מפת אזור אשדוד, 1959 (הדפסת 1960) (באנגלית) – אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
סרט תיעודי על אשדוד, יולי 1961 | קריינות באנגלית | קריינות ברוסית |
סרט תיעודי על אשדוד מ-1965. בימוי: נתן גרוס
אשדוד בימי מבצע עופרת יצוקה | סרטון 1 | סרטון 2 | סרטון 3 | סרטון 4 | סרטון 5 | ינואר 2009, ארכיון AP
צילום אווירי של אשדוד בדילוגי זמן (אנ') על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
שוקי שדה, הסטטוס־קוו החדש: מלחמה, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2018
גילי מלניצקי, אשדוד - איך אפשר ללכת לבית כנסת בשישי, ולכדורגל ושופינג בשבת, באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2018
"קרדיט צילום", תערוכה של 151 צילומי אשדוד על ידי 63 תושבי העיר, באתר עיריית אשדוד, אפריל 2021
יפעת ראובן, אשדוד, העיר שחוברה לה בקומבינה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2022

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ מאגר ספרות הקודש, מספר המופעים של אשדוד בתנ"ך
^ ספר שמואל א', פרק ה'
^ טרודה דותן, הפלשתים ותרבותם החומרית, באתר מטח, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
^ השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב' למערב בשנת 720/19 לפנה"ס, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כ"ה, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל (האוניברסיטה העברית), 2017
^ הרודוטוס, היסטוריות, 2.112 (ראו ב מקור היווני וב תרגום לעברית)
^ ד"ר מאיר שש, אשדוד ואשדוד-ים בימי קדם, “ים – קובץ לענייני ימאות” בהוצאת החבל הימי לישראל, דצמבר 1961, עמ' 148–151
^ בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1990
^ ספר מקבים א, פרק י, פסוק 84; יוספוס פלביוס, קדמוניות היהודים באנגלית, ספר 13, פרק 7, פסקה 4
^ סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.29 (ראו ב מקור היווני וב תרגום לאנגלית)
^ המקור להשערה: פטר פביאן - רשות העתיקות, יצחק גלעד, אוניברסיטת בן-גוריון
^ ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, חורבת אשדוד ים, חדשות ארכאולוגיות - חפירות וסקרים בארץ ישראל, רשות העתיקות, 8 באוגוסט 2013
^ דליה מזורי, שתי אחוזות קבר מרשימות התגלו באשדוד, באתר nrg‏, 8 בינואר 2014
^ איתי בלומנטל, רצפת פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשפה באשדוד, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
^ Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.
^ מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, עמ' 56–59, ב.צ. קידר, הוצאת משרד הביטחון, 1991
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים 1947–1949, סדרת אפקים, הוצאת עם עובד
^ מקור הכספים להקמת העיר: "פיליפ קלוצניק, שעומד בראש חברת בנין גדולה, הגיש בקשה שכספי ביטוח של חברות אמריקאיות, 30 מיליון דולר, יושקעו בשיכון בישראל". דבר, 1 באוגוסט 1957
^ עמוד 23
^ לפני החלטת ועדת השמות מיום 27 באוקטובר 1956, במסמכים של משרדי הממשלה השתמשו בשמות רבים:
* אשדוד-ים (סוכריר) * עיירת סוכרייר * סוכרייר החדשה * סוקריר, דרומה לראשון לציון * שיכון ליד ואדי סוכרייר * עיר הדרום בוואדי סוכרייר * עיר הדרום * עיר הדרום (חוף אשדוד) * מרכז עירוני בדרום הארץ * שיכון ליד תחנת הכוח בדרום מצפון לניר גלים * יישוב בחוף אשדוד * חוף אשדוד * עיר בדרומה של ישראל המשתרעת בין העיר העתיקה אשדוד ושפת הים ועד בואך חולות יבנה בצפון (לשון ההסכם להקמת העיר) מקור: עמוד תיק / פריט, באתר ארכיון המדינה גנזך המדינה
^ מספר 572 מיום 16 בדצמבר 1957
^ בילקוט הפרסומים^[25] מופיע עדכון ועדת השמות הממשלתית כדלקמן: אַשְׁדּוֹד. עיר על שפת הים משני עברי נחל לכיש, ובה מתוכנן נמל הדרום. העיר משתרעת עד האתר העתיק תל אשדוד. השם - היסטורי, מקראי. ראה: "מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן. אשדוד, בנותיה וחצריה" (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ו). העיר כוללת את חרבות אשדוד-ים; שם היסטורי, מימי המקרא, נודע מכתובת סרגון השני: "צרתי על אשדוד, גת ואשדוד ים וכבשתי אותן". שם קודם: מינת אל קלעה (מינת אסדוד).
^ מושבים שהוקמו באזור אשדוד בשנת 1950 (שנים לפני תכנון העיר) קיבלו שמות זמניים אשדוד א' - בית עזרא, אשדוד ב' - שתולים, אשדוד ג' - אמונים, אשדוד ד' - שדה עוזיה. רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 277, התשי"ג, 16 בפברואר 1953; שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 261, בארכיון המדינה; שנתון הממשלה לשנת תשי"ב, עמ' 258, בארכיון המדינה
^ חשמל באשדוד, עיתון דבר, 21 באפריל 1959
^ מירב אהרון גוטמן, ״שקט יהיה לנו מספיק כשנמות - עכשיו הזמן לחיות״: בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1): 74-55
^ שטח שיפוט אשדוד קטן מאזור הזכיון, דבר, 30 ביולי 1964
^ 6000 דונם סופחו לאשדוד, דבר, 22 באוגוסט 1968
^ ישראל רוגוזין הודיע לפנחס ספיר כי החליט להקים את מפעל הזהורית באשדוד ים ולהשקיע 20 מיליון דולר. לדבריו היתרונות באשדוד ים הם נמל, מסילת ברזל וזמינות חשמל. דבר, 17 במאי 1957
^ עודד שורר, גדלה תפוקת הנפט ב"אשדוד 5" ובאשדוד 2", מעריב, 20 באוגוסט 1979
^ עודד שורר, רק 40 חביות בבארות הנפט באשדוד, מעריב, 30 באוקטובר 1979
^ גז מתאן פרץ בלחצים טובים בקידוח ליד "אשדוד 2", מעריב, 18 בנובמבר 1976
^ גיל יודילוביץ, חוקרי הפיגוע באשדוד: הרימון הוטמן בסלו של אחד הנוסעים בעיתון מעריב 8 במרץ 1984
^ משה אדמון, יום קטלני: זוכרים את הפיגוע הראשון באשדוד, באתר nrg‏, 17 ביולי 2012
^ תוכנית מתאר אשדוד - רוויזיה לתוכנית המתאר, הוכן עבור: עיריית אשדוד, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל, ספטמבר 1996
^ כתבי ynet, ‏8 ימים, 5 הרוגים, 1,500 רקטות ו-421 יירוטים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2012
^ כל אירועי האזעקות, השיגורים, היירוטים, הנפילות והסטטיסטיקות באשדוד במהלך מבצע צוק איתן, באתר אשדוד נט, 26 באוגוסט 2014
^ עופר אשטוקר, מבצע שומר החומות באשדוד: 82 אזעקות, כ-256 טילים ו-12 זירות נפילה - סיכום ראשוני, באתר אשדודנט, ‏21 במאי 2021
^ דני זאק, ‏הצלחה בתמונות: כ-1,100 צועדים במצעד הגאווה הראשון באשדוד, באתר ‏מאקו‏, 23 ביוני 2013
^ בילי פרנקל, כך תראה אשדוד בעקבות הסכם הגג, באתר ynet, 19 באוגוסט 2017
^ מגדלים באוויר: באיזו עיר בונים הכי הרבה לגובה?, באתר אייס, 21 במרץ 2022
^ נצח הבשם, מרכז רוחני קהילתי "שאולי", תשנ"ד, 1994
^ שמה הרשמי של הכיכר לפי עיריית אשדוד הוא "כיכר המפרשים", אך היא מוכרת בציבור בשם "כיכר המפרשיות".
^ על פי אתר עיריית אשדוד
^ תושבים בישראל לפי יישובים וקבוצות גיל - מתעדכן, רשות האוכלוסין וההגירה, מאגרי המידע הממשלתיים
^ פרופיל אשדוד באתר הלמ"ס
^ מאיה חושן, מיכל קורח, על נתונייך ירושלים 2015 מצב קיים ומגמות שינוי, מכון ירושלים לחקר ישראל
^ רונן דמארי, פסיפס ישראלי: עולים מיותר מ-10 מדינות בבניין אחד באשדוד, באתר nrg‏, 19 באפריל 2010
^ ¹ ² התפלגות עולים שעלו ארצה 31.12.2010 עד 1.1.1989 התאריכים בין לפי ישוב מגורים ביחס לסה"כ התושבים ביישוב ממוין לפי מספר העולים בישוב, המשרד לקליטת העלייה, 17 במרץ 2011
^ מרכז תקשורת אשדוד, יש קולנוע בעיר: נפתח פסטיבל, יפתח סינמטק, אתר אשדודנט, 14 ביולי 2011
^ אתר היהדות הקראית העולמית, קהילת אשדוד
^ מלכת השחמט התארחה באשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 19 במרץ 2009
^ עופר אשטוקר, העיתונות הרוסית הארצית הופתעה לגלות אשדוד אחרת, באתר אשדודנט, 24 ביולי 2009
^ יניב פוהורילס, מפריז לנתניה: כמה עולים מצרפת יש בישראל, באתר ynet, 27 ביוני 2018
^ מנהלת אזורי התעשייה, אתר העירייה
^ דניאל שמיל, אשדוד תיהפך לעיר מודל לתחבורה ירוקה, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2012
^ תמונה חינוכית לרשות אשדוד, אתר שקיפות בחינוך, משרד החינוך
^ יניר יגנה ורויטל בלומנפלד‏, בית חולים ציבורי חדש נפתח לראשונה מאז 1980, באתר וואלה‏, 05 ביוני 2017
^ יעל גרונטמן, ‏אסותא אשדוד זכתה במכרז: תקים את ביה"ח הראשון בעיר, באתר גלובס, 11 באפריל 2011
^ אתר תיירות אשדוד
^ דור גפני, הושקה תוכנית התיירות אשדוד 2030, עיריית אשדוד, 21 בינואר 2020
^ דור גפני, פיתוח אתר המצודה יצא לדרך (וידאו), כאן דרום אשדוד, 26 באוגוסט 2018
^ מערכת Xnet, הגל החדש באשדוד: המשכן לאמנויות הבמה נפתח, באתר Xnet‏, 31 במאי 2012
^ מנהל האתר, שלמה ארצי הרעיד את אמפי פארק "אשדוד ים" - תמונות, אשדוד נט, 6 באוקטובר 2012
^ ליאור פרג', תיאטרון בלט פאנוב אשדוד: ללמוד לרקוד כמו הגדולים, כאן דרום, 29 באוגוסט 2019
^ אתר התזמורת הסימפונית אשדוד
^ ynet, לחגוג עם מוזיקה ישראלית: פסטיבל חלון לים התיכון, באתר ynet, 16 באוגוסט 2013
^ אתר פסטיבל "אשדודשירה"
^ אתר פסטיבל "תור הזהב"
^ אתר פסטיבל "מדיטרנה"
^ יאיר הרוש, פארק אשדוד ים נפתח, מה אומרים המבלים?, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 25 ביולי 2013
^ שלי פלדמן, הפארקים היפים של אשדוד, באתר הארץ, 24 ביוני 2015
^ דגל כחול: חופי אשדוד איכותיים בתקן בינלאומי, באתר כאן דרום - אשדוד, ‏2021-04-22
^ ע״פ מדד ״חוף נקי״: חופי אשדוד מהנקיים ביותר בארץ, באתר כאן דרום - אשדוד, ‏2020-09-09
^ סקר שנערך בשנים 2015 - 2016
^ שרה שוורץ, עכשיו זה וודאי: המילקי של אשדוד יותר טוב מברלין, כאן דרום, 24 באוקטובר 2017
^ קשרי חוץ באתר עיריית אשדוד
^ יחסים בינלאומיים לבאיה בלנקה, אתר עיריית באיה בלנקה
^ החתימה על הסכם ברית ערים תאומות בין אשדוד לטמפה, אתר עיריית טמפה, 6 במאי 2005
^ אתר ארגון "מצווה" של היהדות העולמית בקזחסטן, 2 במאי 2006
^ עופר אשטוקר, לראשונה ברית ערים תואמות - ישראל - אשדוד – סין –ווהן, באתר אשדודנט, 27 באוקטובר 2009
^ אסף אוריון, אשדוד ודרך המשי, באתר הארץ, 5 במאי 2022
^ יאיר הרוש, אשדוד חתמה ברית ערים תאומות עם ז'פורוז'יה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 4 באוקטובר 2011
^ יאיר הרוש, באטומי חתמה על אמנת ידידות עם אשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 6 במרץ 2012
^ מאיה סלוצקי: "נרחיב הפעילות הבינלאומית", באתר אשדודנט, 27 באוגוסט 2013
^ נחתם כינון קשרי ערים תאומות בין אשדוד לעיר בהר-דר מאתיופיה, באתר אשדודנט, 23 ביוני 2011
^ חגיגות ה-130 להולדתו של ינקה קופלה משורר בלארוסי מפורסם, Yanka Kupala Square appears in Ashdod, Israel‏, 17 ביולי 2012
^ ויקטוריה קונבסקי, אשדוד-יאשי: ערים תאומות, באתר כאן דרום אשדוד, 1 ביולי 2019

הערים הגדולות של ישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה^{[אוכלוסין 1]}‏
^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ היישובים 2021
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
ירושלים תל אביב-יפו
	1	ירושלים	ירושלים	966,209	11	רמת גן	תל אביב	169,706	חיפה ראשון לציון
	2	תל אביב-יפו	תל אביב	467,875	12	אשקלון	הדרום	149,160
	3	חיפה	חיפה	282,831	13	רחובות	המרכז	147,878
	4	ראשון לציון	המרכז	257,129	14	בית שמש	ירושלים	141,765
	5	פתח תקווה	המרכז	252,270	15	בת ים	תל אביב	126,291
	6	אשדוד	הדרום	225,974	16	הרצליה	המרכז	103,320
	7	נתניה	המרכז	224,066	17	כפר סבא	המרכז	101,801
	8	בני ברק	תל אביב	212,395	18	חדרה	חיפה	100,630
	9	באר שבע	הדרום	211,249	19	מודיעין-מכבים-רעות	המרכז	97,097
	10	חולון	תל אביב	197,464	20	לוד	המרכז	82,629

ערך מומלץ

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] מאגר ספרות הקודש, מספר המופעים של אשדוד בתנ"ך

[7] ספר שמואל א', פרק ה'

[8] טרודה דותן, הפלשתים ותרבותם החומרית, באתר מטח, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה

[9] השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב' למערב בשנת 720/19 לפנה"ס, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כ"ה, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל (האוניברסיטה העברית), 2017

[10] הרודוטוס, היסטוריות, 2.112 (ראו ב מקור היווני וב תרגום לעברית)

[11] ד"ר מאיר שש, אשדוד ואשדוד-ים בימי קדם, “ים – קובץ לענייני ימאות” בהוצאת החבל הימי לישראל, דצמבר 1961, עמ' 148–151

[12] בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1990

[13] ספר מקבים א, פרק י, פסוק 84; יוספוס פלביוס, קדמוניות היהודים באנגלית, ספר 13, פרק 7, פסקה 4

[14] סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.29 (ראו ב מקור היווני וב תרגום לאנגלית)

[15] המקור להשערה: פטר פביאן - רשות העתיקות, יצחק גלעד, אוניברסיטת בן-גוריון

[16] ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, חורבת אשדוד ים, חדשות ארכאולוגיות - חפירות וסקרים בארץ ישראל, רשות העתיקות, 8 באוגוסט 2013

[17] דליה מזורי, שתי אחוזות קבר מרשימות התגלו באשדוד, באתר nrg‏, 8 בינואר 2014

[18] איתי בלומנטל, רצפת פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשפה באשדוד, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017

[19] Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.

[20] מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, עמ' 56–59, ב.צ. קידר, הוצאת משרד הביטחון, 1991

[21] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים 1947–1949, סדרת אפקים, הוצאת עם עובד

[22] מקור הכספים להקמת העיר: "פיליפ קלוצניק, שעומד בראש חברת בנין גדולה, הגיש בקשה שכספי ביטוח של חברות אמריקאיות, 30 מיליון דולר, יושקעו בשיכון בישראל". דבר, 1 באוגוסט 1957

[23] עמוד 23

[24] לפני החלטת ועדת השמות מיום 27 באוקטובר 1956, במסמכים של משרדי הממשלה השתמשו בשמות רבים:
* אשדוד-ים (סוכריר) * עיירת סוכרייר * סוכרייר החדשה * סוקריר, דרומה לראשון לציון * שיכון ליד ואדי סוכרייר * עיר הדרום בוואדי סוכרייר * עיר הדרום * עיר הדרום (חוף אשדוד) * מרכז עירוני בדרום הארץ * שיכון ליד תחנת הכוח בדרום מצפון לניר גלים * יישוב בחוף אשדוד * חוף אשדוד * עיר בדרומה של ישראל המשתרעת בין העיר העתיקה אשדוד ושפת הים ועד בואך חולות יבנה בצפון (לשון ההסכם להקמת העיר) מקור: עמוד תיק / פריט, באתר ארכיון המדינה גנזך המדינה

[25] מספר 572 מיום 16 בדצמבר 1957

[26] בילקוט הפרסומים^[25] מופיע עדכון ועדת השמות הממשלתית כדלקמן: אַשְׁדּוֹד. עיר על שפת הים משני עברי נחל לכיש, ובה מתוכנן נמל הדרום. העיר משתרעת עד האתר העתיק תל אשדוד. השם - היסטורי, מקראי. ראה: "מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן. אשדוד, בנותיה וחצריה" (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ו). העיר כוללת את חרבות אשדוד-ים; שם היסטורי, מימי המקרא, נודע מכתובת סרגון השני: "צרתי על אשדוד, גת ואשדוד ים וכבשתי אותן". שם קודם: מינת אל קלעה (מינת אסדוד).

[27] מושבים שהוקמו באזור אשדוד בשנת 1950 (שנים לפני תכנון העיר) קיבלו שמות זמניים אשדוד א' - בית עזרא, אשדוד ב' - שתולים, אשדוד ג' - אמונים, אשדוד ד' - שדה עוזיה. רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 277, התשי"ג, 16 בפברואר 1953; שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 261, בארכיון המדינה; שנתון הממשלה לשנת תשי"ב, עמ' 258, בארכיון המדינה

[28] חשמל באשדוד, עיתון דבר, 21 באפריל 1959

[29] מירב אהרון גוטמן, ״שקט יהיה לנו מספיק כשנמות - עכשיו הזמן לחיות״: בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1): 74-55

[30] שטח שיפוט אשדוד קטן מאזור הזכיון, דבר, 30 ביולי 1964

[31] 6000 דונם סופחו לאשדוד, דבר, 22 באוגוסט 1968

[32] ישראל רוגוזין הודיע לפנחס ספיר כי החליט להקים את מפעל הזהורית באשדוד ים ולהשקיע 20 מיליון דולר. לדבריו היתרונות באשדוד ים הם נמל, מסילת ברזל וזמינות חשמל. דבר, 17 במאי 1957

[33] עודד שורר, גדלה תפוקת הנפט ב"אשדוד 5" ובאשדוד 2", מעריב, 20 באוגוסט 1979

[34] עודד שורר, רק 40 חביות בבארות הנפט באשדוד, מעריב, 30 באוקטובר 1979

[35] גז מתאן פרץ בלחצים טובים בקידוח ליד "אשדוד 2", מעריב, 18 בנובמבר 1976

[36] גיל יודילוביץ, חוקרי הפיגוע באשדוד: הרימון הוטמן בסלו של אחד הנוסעים בעיתון מעריב 8 במרץ 1984

[37] משה אדמון, יום קטלני: זוכרים את הפיגוע הראשון באשדוד, באתר nrg‏, 17 ביולי 2012

[38] תוכנית מתאר אשדוד - רוויזיה לתוכנית המתאר, הוכן עבור: עיריית אשדוד, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל, ספטמבר 1996

[39] כתבי ynet, ‏8 ימים, 5 הרוגים, 1,500 רקטות ו-421 יירוטים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2012

[40] כל אירועי האזעקות, השיגורים, היירוטים, הנפילות והסטטיסטיקות באשדוד במהלך מבצע צוק איתן, באתר אשדוד נט, 26 באוגוסט 2014

[41] עופר אשטוקר, מבצע שומר החומות באשדוד: 82 אזעקות, כ-256 טילים ו-12 זירות נפילה - סיכום ראשוני, באתר אשדודנט, ‏21 במאי 2021

[42] דני זאק, ‏הצלחה בתמונות: כ-1,100 צועדים במצעד הגאווה הראשון באשדוד, באתר ‏מאקו‏, 23 ביוני 2013

[43] בילי פרנקל, כך תראה אשדוד בעקבות הסכם הגג, באתר ynet, 19 באוגוסט 2017

[44] מגדלים באוויר: באיזו עיר בונים הכי הרבה לגובה?, באתר אייס, 21 במרץ 2022

[45] נצח הבשם, מרכז רוחני קהילתי "שאולי", תשנ"ד, 1994

[46] שמה הרשמי של הכיכר לפי עיריית אשדוד הוא "כיכר המפרשים", אך היא מוכרת בציבור בשם "כיכר המפרשיות".

[47] על פי אתר עיריית אשדוד

[48] תושבים בישראל לפי יישובים וקבוצות גיל - מתעדכן, רשות האוכלוסין וההגירה, מאגרי המידע הממשלתיים

[49] פרופיל אשדוד באתר הלמ"ס

[50] מאיה חושן, מיכל קורח, על נתונייך ירושלים 2015 מצב קיים ומגמות שינוי, מכון ירושלים לחקר ישראל

[51] רונן דמארי, פסיפס ישראלי: עולים מיותר מ-10 מדינות בבניין אחד באשדוד, באתר nrg‏, 19 באפריל 2010

[התפלגותעולים-52] ¹ ² התפלגות עולים שעלו ארצה 31.12.2010 עד 1.1.1989 התאריכים בין לפי ישוב מגורים ביחס לסה"כ התושבים ביישוב ממוין לפי מספר העולים בישוב, המשרד לקליטת העלייה, 17 במרץ 2011

[53] מרכז תקשורת אשדוד, יש קולנוע בעיר: נפתח פסטיבל, יפתח סינמטק, אתר אשדודנט, 14 ביולי 2011

[54] אתר היהדות הקראית העולמית, קהילת אשדוד

[55] מלכת השחמט התארחה באשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 19 במרץ 2009

[56] עופר אשטוקר, העיתונות הרוסית הארצית הופתעה לגלות אשדוד אחרת, באתר אשדודנט, 24 ביולי 2009

[57] יניב פוהורילס, מפריז לנתניה: כמה עולים מצרפת יש בישראל, באתר ynet, 27 ביוני 2018

[58] מנהלת אזורי התעשייה, אתר העירייה

[59] דניאל שמיל, אשדוד תיהפך לעיר מודל לתחבורה ירוקה, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2012

[60] תמונה חינוכית לרשות אשדוד, אתר שקיפות בחינוך, משרד החינוך

[61] יניר יגנה ורויטל בלומנפלד‏, בית חולים ציבורי חדש נפתח לראשונה מאז 1980, באתר וואלה‏, 05 ביוני 2017

[62] יעל גרונטמן, ‏אסותא אשדוד זכתה במכרז: תקים את ביה"ח הראשון בעיר, באתר גלובס, 11 באפריל 2011

[63] אתר תיירות אשדוד

[64] דור גפני, הושקה תוכנית התיירות אשדוד 2030, עיריית אשדוד, 21 בינואר 2020

[65] דור גפני, פיתוח אתר המצודה יצא לדרך (וידאו), כאן דרום אשדוד, 26 באוגוסט 2018

[66] מערכת Xnet, הגל החדש באשדוד: המשכן לאמנויות הבמה נפתח, באתר Xnet‏, 31 במאי 2012

[67] מנהל האתר, שלמה ארצי הרעיד את אמפי פארק "אשדוד ים" - תמונות, אשדוד נט, 6 באוקטובר 2012

[68] ליאור פרג', תיאטרון בלט פאנוב אשדוד: ללמוד לרקוד כמו הגדולים, כאן דרום, 29 באוגוסט 2019

[69] אתר התזמורת הסימפונית אשדוד

[70] ynet, לחגוג עם מוזיקה ישראלית: פסטיבל חלון לים התיכון, באתר ynet, 16 באוגוסט 2013

[71] אתר פסטיבל "אשדודשירה"

[72] אתר פסטיבל "תור הזהב"

[73] אתר פסטיבל "מדיטרנה"

[74] יאיר הרוש, פארק אשדוד ים נפתח, מה אומרים המבלים?, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 25 ביולי 2013

[75] שלי פלדמן, הפארקים היפים של אשדוד, באתר הארץ, 24 ביוני 2015

[76] דגל כחול: חופי אשדוד איכותיים בתקן בינלאומי, באתר כאן דרום - אשדוד, ‏2021-04-22

[77] ע״פ מדד ״חוף נקי״: חופי אשדוד מהנקיים ביותר בארץ, באתר כאן דרום - אשדוד, ‏2020-09-09

[78] סקר שנערך בשנים 2015 - 2016

[79] שרה שוורץ, עכשיו זה וודאי: המילקי של אשדוד יותר טוב מברלין, כאן דרום, 24 באוקטובר 2017

[80] קשרי חוץ באתר עיריית אשדוד

[81] יחסים בינלאומיים לבאיה בלנקה, אתר עיריית באיה בלנקה

[82] החתימה על הסכם ברית ערים תאומות בין אשדוד לטמפה, אתר עיריית טמפה, 6 במאי 2005

[83] אתר ארגון "מצווה" של היהדות העולמית בקזחסטן, 2 במאי 2006

[84] עופר אשטוקר, לראשונה ברית ערים תואמות - ישראל - אשדוד – סין –ווהן, באתר אשדודנט, 27 באוקטובר 2009

[85] אסף אוריון, אשדוד ודרך המשי, באתר הארץ, 5 במאי 2022

[86] יאיר הרוש, אשדוד חתמה ברית ערים תאומות עם ז'פורוז'יה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 4 באוקטובר 2011

[87] יאיר הרוש, באטומי חתמה על אמנת ידידות עם אשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 6 במרץ 2012

[88] מאיה סלוצקי: "נרחיב הפעילות הבינלאומית", באתר אשדודנט, 27 באוגוסט 2013

[89] נחתם כינון קשרי ערים תאומות בין אשדוד לעיר בהר-דר מאתיופיה, באתר אשדודנט, 23 ביוני 2011

[90] חגיגות ה-130 להולדתו של ינקה קופלה משורר בלארוסי מפורסם, Yanka Kupala Square appears in Ashdod, Israel‏, 17 ביולי 2012

[91] ויקטוריה קונבסקי, אשדוד-יאשי: ערים תאומות, באתר כאן דרום אשדוד, 1 ביולי 2019

[92] יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ היישובים 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[25]

[אוכלוסין 1]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 '''אַשְׁדּוֹד''' היא ה[[עיר]] הגדולה ב[[מחוז הדרום]] וה[[ערים בישראל#ערי ישראל לפי אוכלוסייה|שביעית בגודלה]] ב[[ישראל|מדינת ישראל]]. נוסדה ב-[[1956]] והוכרזה כעיר ב-[[1968]]. העיר שוכנת לחופו של [[הים התיכון]] ב[[מישור החוף הדרומי]], מדרום ל[[יבנה]], מצפון ל[[אשקלון]] וממערב ל[[גן יבנה]], בקצה הדרומי של מטרופולין [[גוש דן]]. בשטחה זורם [[נחל לכיש]].
-אשדוד היא אחת הערים העתיקות ב[[ארץ ישראל]], ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר [[תל אשדוד|כאחת מחמש ערי פלשתים]] החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית [[איסדוד|איסדוּד]]. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים ב[[תל מור]] וב[[אשדוד ים]], ובעת המודרנית הפכה ל[[עיר נמל]] בזכות אחד מסמליה המובהקים - [[נמל אשדוד]], הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.
+אשדוד היא אחת הערים העתיקות ב[[ארץ ישראל]], ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר [[תל אשדוד|כאחת מחמש ערי פלשתים]] החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית [[איסדוד|איסדוּד]]. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים ב[[תל מור]] וב[[אשדוד ים]], ובעת המודרנית הפכה ל[[עיר נמל]] בזכות אחד מסמליה המובהקים – [[נמל אשדוד]], הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.
 מאז הקמתה, אשדוד קולטת [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז ה[[עולה חדש|עולים החדשים]] בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו ב[[תכנון עירוני|תכנון מוקדם]], מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה.
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 עשרות שנים לאחר מכן נכבשה העיר על ידי [[אשור]]. ב-712 לפנה״ס, לאחר שתי מרידות של אשדוד, החריב אותה ו[[ההגליות האשוריות|הגלה]] את תושביה מלך אשור, [[סרגון השני]].{{הערה|[https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1488269833.pdf השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב' למערב בשנת 720/19 לפנה"ס], [[שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום]], כרך כ"ה, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל ([[האוניברסיטה העברית]]), 2017}} עם ההיחלשות האשורית באזור ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], צר פרעה [[פסמתיך הראשון]] על אשדוד והחריב את חלקה,<ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], 2.112 (ראו ב [https://el.wikisource.org/wiki/Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Ευτέρπη#157 מקור היווני] וב [https://benyehuda.org/read/10919#ספרשני תרגום לעברית])</ref> וב-604 לפנה"ס כבש אותה [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. ב-[[539 לפנה"ס]] היא שוקמה על ידי ה[[ממלכת פרס|פרסים]], ועם [[שיבת ציון]] התקיים בה יישוב יהודי קטן בשטח [[יהוד מדינתא|פחוות יהודה]].{{הערה|ד"ר [[מאיר שש]], [https://benyehuda.org/read/11231 אשדוד ואשדוד-ים בימי קדם], “ים – קובץ לענייני ימאות” בהוצאת [[החבל הימי לישראל]], דצמבר 1961, עמ' 148–151}} העיר נכבשה בעת מסע המלחמה של [[אלכסנדר מוקדון]], ולאחר מכן בין [[המאה ה-4 לפני הספירה|312-315 לפנה"ס]] על ידי [[תלמי הראשון]] ו[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]] במסגרת [[מלחמות הדיאדוכים]].{{הערה|בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990}}
-במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] השתנה שמה והיא נקראה '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס''' (ב[[יוונית עתיקה|יוונית]]: ''Άζωτος Μεσόγειος;'' בעברית: "אשדוד של היבשה"). העיר שגשגה תחת השלטון ה[[הלניזם|הלניסטי]], עד ל[[מרד החשמונאים]]. ב-[[המאה ה-2 לפנה"ס|147 לפנה"ס]] כבש אותה [[יונתן הוופסי]] ושרף את מקדש דגון.{{הערה|'''[[ספר מקבים א]]''', פרק י, פסוק 84; [[יוספוס פלביוס]], [[s:en:The Antiquities of the Jews/Book XIII|קדמוניות היהודים באנגלית]], ספר 13, פרק 7, פסקה 4}} בראשית [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] נכבשה אשדוד על ידי [[פומפיוס]], ושמה השתנה ל'''אזוטוס היפינוֹס''' (בעברית: "אשדוד של הפרשים"). היא נותקה מ[[ממלכת החשמונאים]], ותושביה ה[[יהודים]] גורשו. העיר ניתנה במתנה ל[[הורדוס]] על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] ב-[[39-30 לפנה"ס|32 לפנה"ס]], וזה הורישה לאחותו [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]]. בימי ה[[גאוגרף]] היווני [[סטראבון]] ([[69–60 לפנה"ס|64~ לפנה"ס]] - [[24]] לספירה) נחשבה אשדוד כחלק מ[[פיניקיה]].<ref>[[סטראבון]], '''[[גאוגרפיקה]]''', 16.2.29 (ראו ב [https://el.wikisource.org/wiki/Γεωγραφικά/ΙΣΤ מקור היווני] וב [https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html תרגום לאנגלית])</ref> עד ה[[המאה ה-4|מאה ה-4]] התרחבה בהדרגה '''[[אשדוד ים]]''' הממוקמת כ-5 קילומטרים מערבית לה, ומרכז הכובד עבר אליה מאשדוד, שחשיבותה דעכה.
+במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] השתנה שמה והיא נקראה '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס''' (ב[[יוונית עתיקה|יוונית]]: ''Άζωτος Μεσόγειος;'' בעברית: "אשדוד של היבשה"). העיר שגשגה תחת השלטון ה[[הלניזם|הלניסטי]], עד ל[[מרד החשמונאים]]. ב-[[המאה ה-2 לפנה"ס|147 לפנה"ס]] כבש אותה [[יונתן הוופסי]] ושרף את מקדש דגון.{{הערה|'''[[ספר מקבים א]]''', פרק י, פסוק 84; [[יוספוס פלביוס]], [[s:en:The Antiquities of the Jews/Book XIII|קדמוניות היהודים באנגלית]], ספר 13, פרק 7, פסקה 4}} בראשית [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] נכבשה אשדוד על ידי [[פומפיוס]], ושמה השתנה ל'''אזוטוס היפינוֹס''' (בעברית: "אשדוד של הפרשים"). היא נותקה מ[[ממלכת החשמונאים]], ותושביה ה[[יהודים]] גורשו. העיר ניתנה במתנה ל[[הורדוס]] על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] ב-[[39-30 לפנה"ס|32 לפנה"ס]], וזה הורישה לאחותו [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]]. בימי ה[[גאוגרף]] היווני [[סטראבון]] ([[69–60 לפנה"ס|64~ לפנה"ס]] – [[24]] לספירה) נחשבה אשדוד כחלק מ[[פיניקיה]].<ref>[[סטראבון]], '''[[גאוגרפיקה]]''', 16.2.29 (ראו ב [https://el.wikisource.org/wiki/Γεωγραφικά/ΙΣΤ מקור היווני] וב [https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html תרגום לאנגלית])</ref> עד ה[[המאה ה-4|מאה ה-4]] התרחבה בהדרגה '''[[אשדוד ים]]''' הממוקמת כ-5 קילומטרים מערבית לה, ומרכז הכובד עבר אליה מאשדוד, שחשיבותה דעכה.
 ====אשדוד ים====
@@ שורה 115: / שורה 115: @@
 בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה|כתב עת=תכנון, 2(1): 74-55}}</ref>
-ב-[[25 בנובמבר]] 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים - 22 משפחות עולים מ[[מרוקו]], אשר התגוררו ב[[מעברה]]. בתחילת [[1957]] הצטרפו אליהם קבוצות עולים מ[[מצרים]] ו[[רומניה]], והיישוב החדש שנקרא אז "אשדוד ים" מנה 370 נפש. ביולי 1957 הוענק הזיכיון לחברת אשדוד להקים את העיר. בעקבות ביקורת ציבורית חריפה נגד העסקה בין המדינה לחברה, הוכללו בזיכיון רק חלק מהשטחים שהוקצו לה במקור.{{הערה|{{דבר||שטח שיפוט אשדוד קטן מאזור הזכיון|19640730|74}}}}
+ב-[[25 בנובמבר]] 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים – 22 משפחות עולים מ[[מרוקו]], אשר התגוררו ב[[מעברה]]. בתחילת [[1957]] הצטרפו אליהם קבוצות עולים מ[[מצרים]] ו[[רומניה]], והיישוב החדש שנקרא אז "אשדוד ים" מנה 370 נפש. ביולי 1957 הוענק הזיכיון לחברת אשדוד להקים את העיר. בעקבות ביקורת ציבורית חריפה נגד העסקה בין המדינה לחברה, הוכללו בזיכיון רק חלק מהשטחים שהוקצו לה במקור.{{הערה|{{דבר||שטח שיפוט אשדוד קטן מאזור הזכיון|19640730|74}}}}
 ב-[[1958]], למרות קשיים כלכליים, החלה תחנת הכוח לפעול עם שתי יחידות של 50 [[מגה-ואט]], ונקראה לימים [[תחנת הכוח אשכול]]. עובדי התחנה התגוררו ביישובי הסביבה, ובראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוקם למענם באשדוד שיכון עובדי חברת החשמל, אחת משכונות הקבע הראשונות של העיר (כיום, ב[[רובעי אשדוד#רובע א'|רובע א']]). ב-[[1959 בישראל|1959]] פורקה מעברת אשדוד ים. ביולי [[1960]] מונתה על ידי [[משרד הפנים]] [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]] הראשונה של העיר, בראשות [[דב גור]].
@@ שורה 121: / שורה 121: @@
 <gallery widths="140px" heights="140px" mode="packed">
 קובץ:עובד בן עמי אשדוד 1960.jpg|עובד בן עמי על רקע תוכנית העיר של אשדוד, [[1960]]
-קובץ:Ashdod57.jpg|אשדוד - עיר צומחת מחולות, [[1957]]
+קובץ:Ashdod57.jpg|אשדוד – עיר צומחת מחולות, [[1957]]
 קובץ:BenGurionVisitingAshdodYam.png|[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מבקר באשדוד, [[1959]]
 קובץ:אשדוד צריף קליפורניה 1959.jpg|אשדוד, צריף 'קליפורניה', 1959
@@ שורה 139: / שורה 139: @@
 בקידוחי [[נפט]] בעיר בסוף שנות ה-70 הופק נפט לתקופה קצרה מקידוחי "אשדוד 2" ו"אשדוד 5",{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|גדלה תפוקת הנפט ב"אשדוד 5" ובאשדוד 2"|19790820|139}}}}{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|רק 40 חביות בבארות הנפט באשדוד|19791030|6}}}} ובאתר נתגלה גם [[גז טבעי]] שלא הופק.{{הערה|{{מעריב||גז מתאן פרץ בלחצים טובים בקידוח ליד "אשדוד 2"|19761118|57}}}}
-ב-[[1982]] נפתח לציבור מוזיאון ראשון בעיר. במרץ [[1984]] אירע [[טרור פלסטיני|פיגוע טרור]] ראשון בעיר מאז הקמתה - שלושה מתושבי העיר נרצחו בהתפוצצות של [[רימון יד]] באוטובוס קו 9, שעשה דרכו מהשוק הפתוח בחוף הים. הפיגוע זעזע את אשדוד, שכן באותה תקופה עבדו בה מאות פועלים ערבים.{{הערה|גיל יודילוביץ, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=X8TUGTYFoUqk22zS54CnFKE5U7PTwFl0%2FIXvNoMxpx8ksKV6zEH%2FBiOmxOv56IL9Yw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1984%2F03%2F08&page=1&rtl=true חוקרי הפיגוע באשדוד: הרימון הוטמן בסלו של אחד הנוסעים] בעיתון [[מעריב]] 8 במרץ 1984}}{{הערה|{{nrg|משה אדמון|יום קטלני: זוכרים את הפיגוע הראשון באשדוד|387/053|17 ביולי 2012|54|2}}}}
+ב-[[1982]] נפתח לציבור מוזיאון ראשון בעיר. במרץ [[1984]] אירע [[טרור פלסטיני|פיגוע טרור]] ראשון בעיר מאז הקמתה – שלושה מתושבי העיר נרצחו בהתפוצצות של [[רימון יד]] באוטובוס קו 9, שעשה דרכו מהשוק הפתוח בחוף הים. הפיגוע זעזע את אשדוד, שכן באותה תקופה עבדו בה מאות פועלים ערבים.{{הערה|גיל יודילוביץ, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=X8TUGTYFoUqk22zS54CnFKE5U7PTwFl0%2FIXvNoMxpx8ksKV6zEH%2FBiOmxOv56IL9Yw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1984%2F03%2F08&page=1&rtl=true חוקרי הפיגוע באשדוד: הרימון הוטמן בסלו של אחד הנוסעים] בעיתון [[מעריב]] 8 במרץ 1984}}{{הערה|{{nrg|משה אדמון|יום קטלני: זוכרים את הפיגוע הראשון באשדוד|387/053|17 ביולי 2012|54|2}}}}
 ====שנות התשעים====
@@ שורה 154: / שורה 154: @@
 ====המאה ה-21====
 [[קובץ:AshdodKTowers.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[מגדלי K]] ושדרות הרצל ברובע הקריה, במבט מפארק הסיטי]]
-החל מ-[[2001]], בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]], ה[[הסתה]] ה[[אנטי-ציונות|אנטי-ישראלית]] על רקע [[האינתיפאדה השנייה]], והתגברות [[האנטישמיות החדשה]] ב[[אירופה]], התיישבו עולים רבים מ[[יהודי צרפת|צרפת]] בעיר. הרבעים האחרונים בחלוקתה של אשדוד החלו להיבנות - י״ב, ט״ז, י״ז ומע״ר דרום (כחלק מרובע הקריה).
+החל מ-[[2001]], בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]], ה[[הסתה]] ה[[אנטי-ציונות|אנטי-ישראלית]] על רקע [[האינתיפאדה השנייה]], והתגברות [[האנטישמיות החדשה]] ב[[אירופה]], התיישבו עולים רבים מ[[יהודי צרפת|צרפת]] בעיר. הרבעים האחרונים בחלוקתה של אשדוד החלו להיבנות – י״ב, ט״ז, י״ז ומע״ר דרום (כחלק מרובע הקריה).
-כחלק מתוצאות ה[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות]] של [[2008]], הוחלף ראש העיר הוותיק [[צבי צילקר]] ב[[יחיאל לסרי]]. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך [[מחלף עד הלום]] ב[[כביש 4]], ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.
+כחלק מתוצאות ה[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות]] של [[2008]], הוחלף ראש העירייה הוותיק [[צבי צילקר]] ב[[יחיאל לסרי]]. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך [[מחלף עד הלום]] ב[[כביש 4]], ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.
-עם פריצתו של [[מבצע עופרת יצוקה]] ב-2008, התפוצצו לראשונה בעיר [[ארטילריה רקטית|רקטות]] ששוגרו על ידי [[טרור פלסטיני|ארגוני טרור פלסטיניים]] מ[[רצועת עזה]]. מאז הייתה אשדוד יעד לירי רקטי במספר הסלמות ומבצעים במהלכם נהרגו שני תושבי העיר ונפצעו עשרות כתוצאה מפגיעות ישירות - בהתלקחות שלאחר [[מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)]]; ב[[הסלמת מרץ 2012]] (אז הוצבה לראשונה בסמוך לעיר מערכת [[כיפת ברזל]]); ב[[מבצע עמוד ענן]] ב-[[2012]] (למעלה מ-190 רקטות{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|{{כ}}8 ימים, 5 הרוגים, 1,500 רקטות ו-421 יירוטים|4310115|22 בנובמבר 2012}}}}); ב[[מבצע צוק איתן]] ב-[[2014]] (כ-230 רקטות{{הערה|[http://www.ashdodnet.com/article/53832 כל אירועי האזעקות, השיגורים, היירוטים, הנפילות והסטטיסטיקות באשדוד במהלך מבצע צוק איתן], באתר אשדוד נט, 26 באוגוסט 2014}}); ב[[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)#מאי 2019 - אירועי "גן סגור"|הסלמת מאי 2019]] (מבצע גן סגור); במבצע [[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)#מבצע חגורה שחורה|חגורה שחורה]] בנובמבר 2019; במהלך [[מבצע שומר החומות]] ב-[[2021]] (למעלה מ-250 רקטות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdodnet.com/mobile/חדשות-אשדוד/מבצע-שומר-החומות-82-אזעקות-כ-226-טילים-שנורו-לאשדוד-ו-12-זירות-נפילה-סיכום-ראשוני-477773|הכותב=עופר אשטוקר|כותרת=מבצע שומר החומות באשדוד: 82 אזעקות, כ-256 טילים ו-12 זירות נפילה - סיכום ראשוני|אתר=אשדודנט|תאריך=21 במאי 2021}}</ref>); וב[[מבצע עלות השחר]] באוגוסט [[2022]].
+עם פריצתו של [[מבצע עופרת יצוקה]] ב-2008, התפוצצו לראשונה בעיר [[ארטילריה רקטית|רקטות]] ששוגרו על ידי [[טרור פלסטיני|ארגוני טרור פלסטיניים]] מ[[רצועת עזה]]. מאז הייתה אשדוד יעד לירי רקטי במספר הסלמות ומבצעים במהלכם נהרגו שני תושבי העיר ונפצעו עשרות כתוצאה מפגיעות ישירות – בהתלקחות שלאחר [[מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)]]; ב[[הסלמת מרץ 2012]] (אז הוצבה לראשונה בסמוך לעיר מערכת [[כיפת ברזל]]); ב[[מבצע עמוד ענן]] ב-[[2012]] (למעלה מ-190 רקטות{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|{{כ}}8 ימים, 5 הרוגים, 1,500 רקטות ו-421 יירוטים|4310115|22 בנובמבר 2012}}}}); ב[[מבצע צוק איתן]] ב-[[2014]] (כ-230 רקטות{{הערה|[http://www.ashdodnet.com/article/53832 כל אירועי האזעקות, השיגורים, היירוטים, הנפילות והסטטיסטיקות באשדוד במהלך מבצע צוק איתן], באתר אשדוד נט, 26 באוגוסט 2014}}); ב[[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)#מאי 2019 - אירועי "גן סגור"|הסלמת מאי 2019]] (מבצע גן סגור); במבצע [[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)#מבצע חגורה שחורה|חגורה שחורה]] בנובמבר 2019; במהלך [[מבצע שומר החומות]] ב-[[2021]] (למעלה מ-250 רקטות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdodnet.com/mobile/חדשות-אשדוד/מבצע-שומר-החומות-82-אזעקות-כ-226-טילים-שנורו-לאשדוד-ו-12-זירות-נפילה-סיכום-ראשוני-477773|הכותב=עופר אשטוקר|כותרת=מבצע שומר החומות באשדוד: 82 אזעקות, כ-256 טילים ו-12 זירות נפילה - סיכום ראשוני|אתר=אשדודנט|תאריך=21 במאי 2021}}</ref>); וב[[מבצע עלות השחר]] באוגוסט [[2022]].
 ביוני [[2013]] נערך לראשונה בעיר [[מצעד גאווה]] בהשתתפות של כ-1,100 צועדים.{{הערה|{{mako|דני זאק|הצלחה בתמונות: כ-1,100 צועדים במצעד הגאווה הראשון באשדוד|5b6ec3471007f31006|pride-news/local|23 ביוני 2013}}}} ביוני [[2017]], לאחר מאבק ממושך של תושבי העיר, נפתח [[בית החולים אסותא אשדוד]], בית החולים הציבורי הראשון שהוקם בישראל מזה למעלה מ-30 שנה. בחודש אוגוסט של אותה שנה, העיר חתמה על [[הסכם גג]] גדול, הכולל את בנייתן של כ-45 אלף יחידות דיור בעיר, מתוכן כ-30 אלף יחידות במסגרת תוכנית [[מחיר למשתכן]]. כמו כן, יוקמו תשתיות תחבורה נרחבות (ביניהן שתי כניסות מהירות ושתי תחנות רכבת חדשות לעיר), מוסדות ציבור וחינוך, קריית ספורט גדולה, והשקעה ב[[התחדשות עירונית]] לרובעי העיר הוותיקים במימון המדינה.{{הערה|{{ynet|בילי פרנקל|כך תראה אשדוד בעקבות הסכם הגג|5004303|19 באוגוסט 2017}}}}
@@ שורה 170: / שורה 170: @@
 {{ציטוט|תוכן=ראויה את עירי שתענדי לראשך כתר מלכות, כתר הערים בישראל. שהרי סמל את לפיתוחה של ארץ מכורתנו, לשגשוגה, ופריחתה ברחמי האל... בסמלך עירי חקוק "אריה" מלך החיות, סמל היותך חדורת עוז ותעצומות. גם עוגן בסמלך מצויר כי לשבי ציון ופזורי גולה, את שער. כעוגן הצלה את לנו הותיקים ולאחינו העולים. בך שבטים ועדות מתלכדים. איה עוד עיר בתבל, שפעלה כה רבות למושג "יחד שבטי ישראל".}}
-ב-[[2016]], לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, ועם ההווה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים - כיכר המפרשים,{{הערה|שמה הרשמי של הכיכר לפי עיריית אשדוד הוא "כיכר המפרשים", אך היא מוכרת בציבור בשם "כיכר המפרשיות".}} הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול - ים, ירוק - קיימות, כתום - אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב - צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.{{הערה|על פי [https://www.ashdod.muni.il/he-il/אתר-העיר/אודות-העיר/סמל-העיר/ אתר עיריית אשדוד]}}
+ב-[[2016]], לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, ועם ההווה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים – כיכר המפרשים,{{הערה|שמה הרשמי של הכיכר לפי עיריית אשדוד הוא "כיכר המפרשים", אך היא מוכרת בציבור בשם "כיכר המפרשיות".}} הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול – ים, ירוק – קיימות, כתום – אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב – צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.{{הערה|על פי [https://www.ashdod.muni.il/he-il/אתר-העיר/אודות-העיר/סמל-העיר/ אתר עיריית אשדוד]}}
 ==אוכלוסייה==
@@ שורה 201: / שורה 201: @@
 כ-90 אחוז מתושביה של אשדוד הם [[יהודים]]. התפלגות הזהות הדתית בעיר מעידה כי אשדוד היא בעלת רוב של תושבים בעלי זיקה ל[[דת]]: נכון ל-2013, 13 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים את עצמם כ[[חרדים]], 6 אחוזים כדתיים, 45 אחוזים כ[[מסורתיים]], ו-36 אחוזים כ[[חילונים]].{{הערה|[[מאיה חושן]], מיכל קורח, [https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_facts-2015-heb.pdf על נתונייך ירושלים 2015 מצב קיים ומגמות שינוי], מכון ירושלים לחקר ישראל}} [[רב ראשי|רבניה הראשיים]] של העיר הם הרב [[יוסף שיינין]] ([[אשכנזים|אשכנזי]]) והרב [[חיים פינטו]] ([[מזרחים|ספרדי]]).
-על פי נתוני [[משרד הפנים]], באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם.{{הערה|{{nrg|רונן דמארי|פסיפס ישראלי: עולים מיותר מ-10 מדינות בבניין אחד באשדוד|096/412|19 באפריל 2010|54|2}}}} אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל מבין הערים הגדולות. בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין [[1989]] ל-[[2010]] - 75,685 איש,{{הערה|שם=התפלגותעולים|[http://www.moia.gov.il/Hebrew/Subjects/ImmigrantAbsorption/Documents/OlimByTown_2011.pdf התפלגות עולים שעלו ארצה 31.12.2010 עד 1.1.1989 התאריכים בין לפי ישוב מגורים ביחס לסה"כ התושבים ביישוב ממוין לפי מספר העולים בישוב], המשרד לקליטת העלייה, 17 במרץ 2011}} שהוא כשליש מתושבי העיר.
+על פי נתוני [[משרד הפנים]], באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם.{{הערה|{{nrg|רונן דמארי|פסיפס ישראלי: עולים מיותר מ-10 מדינות בבניין אחד באשדוד|096/412|19 באפריל 2010|54|2}}}} אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל מבין הערים הגדולות. בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין [[1989]] ל-[[2010]] – 75,685 איש,{{הערה|שם=התפלגותעולים|[http://www.moia.gov.il/Hebrew/Subjects/ImmigrantAbsorption/Documents/OlimByTown_2011.pdf התפלגות עולים שעלו ארצה 31.12.2010 עד 1.1.1989 התאריכים בין לפי ישוב מגורים ביחס לסה"כ התושבים ביישוב ממוין לפי מספר העולים בישוב], המשרד לקליטת העלייה, 17 במרץ 2011}} שהוא כשליש מתושבי העיר.
 בין האוכלוסיות העיקריות של העיר נמנים צאצאיהם של עולי [[צפון אפריקה]] שעלו בשנות ה-50, המרכיבים את קהילות [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] ו[[יהדות קראית|היהדות הקראית]] הגדולות בישראל,{{הערה|מרכז תקשורת אשדוד, [http://www.ashdodnet.com/article/38721 יש קולנוע בעיר: נפתח פסטיבל, יפתח סינמטק], אתר אשדודנט, 14 ביולי 2011}}{{הערה|[http://www.karaite.org.il/community/Ashdod אתר היהדות הקראית העולמית], קהילת אשדוד}} עולי [[יהדות ברית המועצות|ברית המועצות לשעבר]] שעלו בשנות ה-90 (כ-60,000 תושבים, הריכוז השני בגודלו בישראל, לאחר [[חיפה]]{{הערה|שם=התפלגותעולים}}), והציבור ה[[חרדי]] על זרמיו השונים (בעיקר מ[[חסידות גור]] ומתומכי [[מפלגת ש"ס]]) שהוא מבין הגדולים בישראל. באשדוד מתקיימות גם קהילת [[יהדות גאורגיה|יהודי גאורגיה]] הגדולה בעולם,{{הערה|{{mynet||מלכת השחמט התארחה באשדוד|3688063|19 במרץ 2009}}}} קהילת [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] הגדולה בישראל{{הערה|עופר אשטוקר, [http://www.ashdodnet.com/Mobile/article/17570 העיתונות הרוסית הארצית הופתעה לגלות אשדוד אחרת], באתר אשדודנט, 24 ביולי 2009}} וקהילות נוספות מ[[מזרח אירופה]]. בעיר מתגוררת גם קהילת [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]] מהגדולות בארץ,{{הערה|{{ynet|יניב פוהורילס|מפריז לנתניה: כמה עולים מצרפת יש בישראל|5297264|27 ביוני 2018}}}} וכן עולים רבים ממדינות [[אמריקה הדרומית]], מ[[יהדות אתיופיה|אתיופיה]], [[יהדות הודו|הודו]], [[יהדות איראן|איראן]] ו[[יהדות דרום אפריקה|דרום אפריקה]].
@@ שורה 209: / שורה 209: @@
 [[קובץ:Esjdavid055.jpg|230px|ממוזער|שמאל|שדרות מנחם בגין במרכז רובע הקריה, והמנהרה מתחת לכיכר אילן רמון]]
 {{ערך מורחב|רובעי אשדוד}}
-אשדוד היא [[עיר מתוכננת]] המחולקת ל[[רובע|רבעים]]. לרבעים בעיר יש שם ב[[ספרות עבריות]] (למשל: רובע ח'), למעט מספר רבעים מתמחים: [[מרכז עירוני ראשי|המרכז העירוני הראשי]] (מע״ר) - רובע הקריה ("הסיטי"), רובע המרינה, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי ל[[שמות רחובות בישראל|שמות הרחובות]] (למשל, ברובע י"ג, שמות [[מלכי יהודה וישראל]]).
+אשדוד היא [[עיר מתוכננת]] המחולקת ל[[רובע|רבעים]]. לרבעים בעיר יש שם ב[[ספרות עבריות]] (למשל: רובע ח'), למעט מספר רבעים מתמחים: [[מרכז עירוני ראשי|המרכז העירוני הראשי]] (מע״ר) – רובע הקריה ("הסיטי"), רובע המרינה, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי ל[[שמות רחובות בישראל|שמות הרחובות]] (למשל, ברובע י"ג, שמות [[מלכי יהודה וישראל]]).
 התכנון המקורי של העיר קבע כי היא תחולק ל-17 רובעי מגורים, ובמרכזה יוקם רובע [[מרכז עסקים ראשי|מע"ר]]. כתוצאה מבניית רובע הקריה באיחור, התהווה מרכז העיר ברבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה, שהתבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של [[עיריית אשדוד]] בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד אינם מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות, והספרות העבריות מהוות חלק ייחודי בשפת תושבי העיר.
@@ שורה 215: / שורה 215: @@
 לעיר מערכת שדרות החוצה אותה שתי וערב וחוצצת בין הרבעים, אשר רובם בעלי צורה מרובעת. התפתחותה של אשדוד דרומה יצרה הבדלים משמעותיים בסגנונות הבנייה בין הרבעים הצפוניים לדרומיים, וכך גם בהרכבי האוכלוסייה בהם, בהתאם לגלי העלייה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה ובו מעל 24,000 תושבים. הרובע היחיד שחסר בחלוקתה של אשדוד הוא [[רובעי אשדוד#רובע י"ד (בבנייה)|רובע י"ד]], מאחר ששטחו חולש על [[הדיונה הגדולה]], אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, ולכן בנייתו מוטלת בספק. החל מ[[העשור השני של המאה ה-21]], מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים [[התחדשות עירונית]] מסיבית.
-==ראשי העיר וראשי המועצה==
+==ראשי העירייה וראשי המועצה==
-[[קובץ:Stadthaus von Aschdod Israel.jpg|ממוזער|230x230 פיקסלים|בית עיריית אשדוד]]
+[[קובץ:Stadthaus von Aschdod Israel.jpg|ממוזער|230x230 פיקסלים|בית עיריית אשדוד]]{{הפניה לערך מורחב|עיריית אשדוד}}
 ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם:
-*[[עובד בן עמי]] - עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב בין השנים [[1956]]–[[1959]], עד הקמת המועצה הראשונה.
+*[[עובד בן עמי]] – עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב בין השנים [[1956]]–[[1959]], עד הקמת המועצה הראשונה.
-*[[דב גור]] - נציג עצמאי מטעם [[משרד הפנים]] - מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 ושימש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים, עד התפטרותו מסיבות אישיות ב-[[1960]]. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
+*[[דב גור]] – נציג עצמאי מטעם [[משרד הפנים]] – מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 ושימש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים, עד התפטרותו מסיבות אישיות ב-[[1960]]. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
-*[[אפרים לנגנסר]] - ממלא מקום מטעם ה[[מפד"ל]], כיהן כראש מועצה ב-1960. קודם לכן פעל בתור כסגנו של דב גור.
+*[[אפרים לנגנסר]] – ממלא מקום מטעם ה[[מפד"ל]], כיהן כראש מועצה ב-1960. קודם לכן פעל בתור כסגנו של דב גור.
-*[[רוברט חיים]] - נציג [[מפא"י]] - בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. כיהן בשנים [[1961]]–[[1963]]. יליד [[מצרים]], בעברו [[כלכלן]]. בתקופת כהונתו שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף.
+*[[רוברט חיים]] – נציג [[מפא"י]] – בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. כיהן בשנים [[1961]]–[[1963]]. יליד [[מצרים]], בעברו [[כלכלן]]. בתקופת כהונתו שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף.
-*[[אבנר גרעין]] - נציג מפא"י - כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-[[1968]] כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד [[יוגוסלביה]], בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.
+*[[אבנר גרעין]] – נציג מפא"י – כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-[[1968]] כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד [[יוגוסלביה]], בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.
-*[[צבי צילקר]] - נציג [[הליכוד]] - ראש העיר השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים [[1969]]–[[1983]]. יליד [[גרמניה]], בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
+*[[צבי צילקר]] – נציג [[הליכוד]] – ראש העירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים [[1969]]–[[1983]]. יליד [[גרמניה]], בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
-*[[אריה אזולאי]] - נציג [[העבודה]]. ראש העיר השלישי. כיהן בשנים [[1984]]–[[1989]]. יליד [[מרוקו]], בעברו איש חינוך.
+*[[אריה אזולאי]] – נציג [[העבודה]]. ראש העירייה השלישי. כיהן בשנים [[1984]]–[[1989]]. יליד [[מרוקו]], בעברו איש חינוך.
-*[[צבי צילקר]] - נציג [[הליכוד]] ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]" - נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-[[2003]], רץ ב[[רשימה (בחירות)|רשימה]] עצמאית וב-[[2005]] הצהיר על תמיכתו ב[[אריאל שרון]], אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד [[2008]].
+*[[צבי צילקר]] – נציג [[הליכוד]] ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-[[2003]], רץ ב[[רשימה (בחירות)|רשימה]] עצמאית וב-[[2005]] הצהיר על תמיכתו ב[[אריאל שרון]], אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד [[2008]].
-*[[יחיאל לסרי]] - נציג אשדוד בתנופה - ראש העיר הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא ו[[חבר הכנסת]]. נבחר לתפקיד ב-2008.
+*[[יחיאל לסרי]] – נציג אשדוד בתנופה – ראש העירייה הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא ו[[חבר הכנסת]]. נבחר לתפקיד ב-2008.
 ==תעשייה==
@@ שורה 245: / שורה 245: @@
 באשדוד מתקיים מסחר מפותח הכולל שווקים גדולים, [[מרכז קניות|קניונים]], [[פאוור סנטר]]ים, [[מרכול]]ים וחנויות מפעל המפוזרים ברחבי העיר ובאזורי התעשייה. בכל רובע פועלים מרכזי מסחר קטנים משלו המכונים "מרכזונים".
-שני שווקים עיקריים פועלים בעיר - השוק העירוני הפתוח מדי יום ב[[רובעי אשדוד#רובע ב'|רובע ב']], ו[[השוק הפתוח]], אחד מהשווקים הגדולים ביותר בארץ, אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה.
+שני שווקים עיקריים פועלים בעיר – השוק העירוני הפתוח מדי יום ב[[רובעי אשדוד#רובע ב'|רובע ב']], ו[[השוק הפתוח]], אחד מהשווקים הגדולים ביותר בארץ, אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה.
-בעיר שלושה קניונים גדולים - ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה, פועלים '''קניון הסיטי''' שנפתח ב-1997 ובו [[התחנה המרכזית של אשדוד]], ו'''קניון סימול''' (באנגלית: "Sea Mall") שנפתח ב-2003 ובו רשתות אופנה בינלאומיות, מסעדות ו[[בית קולנוע]]; ב-[[2015]] נפתח אחד ממרכזי הקניות הגדולים בישראל, '''[[ביג מרכזי קניות|ביג]] FASHION אשדוד''' הממוקם בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת, ובו כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה, ומתחם בתי קולנוע מרשת [[סינמה סיטי]]. בעבר פעלו בעיר קניונים נוספים, כמו קניון אשדוד ברובע א' וקניון הפורום באזור התעשייה הכבדה, שנסגרו ונפתחו מחדש למטרות מסחר מצומצמות יותר. ברובע ה׳ שוכן קניון לב אשדוד שנפתח ב-1994 ומצוי בתהליכי סגירה לקראת [[פינוי בינוי]]. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל גם קניון עד הלום, שאינו שייך מוניציפלית לשטח העיר.
+בעיר שלושה קניונים גדולים – ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה, פועלים '''קניון הסיטי''' שנפתח ב-1997 ובו [[התחנה המרכזית של אשדוד]], ו'''קניון סימול''' (באנגלית: "Sea Mall") שנפתח ב-2003 ובו רשתות אופנה בינלאומיות, מסעדות ו[[בית קולנוע]]; ב-[[2015]] נפתח אחד ממרכזי הקניות הגדולים בישראל, '''[[ביג מרכזי קניות|ביג]] FASHION אשדוד''' הממוקם בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת, ובו כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה, ומתחם בתי קולנוע מרשת [[סינמה סיטי]]. בעבר פעלו בעיר קניונים נוספים, כמו קניון אשדוד ברובע א' וקניון הפורום באזור התעשייה הכבדה, שנסגרו ונפתחו מחדש למטרות מסחר מצומצמות יותר. ברובע ה׳ שוכן קניון לב אשדוד שנפתח ב-1994 ומצוי בתהליכי סגירה לקראת [[פינוי בינוי]]. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל גם קניון עד הלום, שאינו שייך מוניציפלית לשטח העיר.
 צפונית לרובע ב׳ פועל [[פאוור סנטר]] מבין הגדולים בישראל בשם '''סטאר סנטר''', המחולק לשני מתחמים המכילים כ-100 חנויות, בתי קפה ומסעדות, מכון כושר ובו בריכת גג ו[[מבנה משרדים]]. ב-2012 נפתח בצמוד לקניון הסיטי מתחם מסחרי פתוח בשם "גן העיר", ובדומה למתחם בתל אביב, הוא מכיל בעיקר חנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות, ומעליו [[מגדל משרדים]].
@@ שורה 253: / שורה 253: @@
 ==תחבורה==
 [[קובץ:Ashdod Ad Halom 2.jpg|230px|ממוזער|שמאל|[[מחלף עד הלום]] ו[[תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום]] במבט אווירי]]
-אשדוד שוכנת מערבית ל[[כביש 4]] המחבר אותה ל[[גוש דן]] ולאשקלון, ודרומית ל[[כביש 41]], אשר מתחבר עם [[כביש 7]]. כביש 7 מחבר בהמשך את העיר ונמל אשדוד ל[[כביש 6]] (חוצה ישראל) ול[[כביש 3]] המוביל לירושלים. לעיר שתי כניסות מהירות - כניסה צפונית ב'''[[מחלף אשדוד]]''' וכניסה דרומית ב'''[[מחלף עד הלום]]'''. מחלף אשדוד מחבר את העיר גם דרך [[כביש 42]] ל[[רחובות]].
+אשדוד שוכנת מערבית ל[[כביש 4]] המחבר אותה ל[[גוש דן]] ולאשקלון, ודרומית ל[[כביש 41]], אשר מתחבר עם [[כביש 7]]. כביש 7 מחבר בהמשך את העיר ונמל אשדוד ל[[כביש 6]] (חוצה ישראל) ול[[כביש 3]] המוביל לירושלים. לעיר שתי כניסות מהירות – כניסה צפונית ב'''[[מחלף אשדוד]]''' וכניסה דרומית ב'''[[מחלף עד הלום]]'''. מחלף אשדוד מחבר את העיר גם דרך [[כביש 42]] ל[[רחובות]].
-במהלך [[2019]] [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] החלה בעבודות להרחבת כביש 7 המהיר עד לצומת נמל אשדוד, ובכך להביא לביטולו של כביש 41. השדרוג צפוי לכלול הוספת [[נתיב (כביש)|נתיב]]י נסיעה והקמת שני מחלפים חדשים - [[מחלף ניר גלים]], שיחליף את הצומת הקיים יחד עם ביטול צומת בני דרום; ו[[מחלף בני ברית]], שיחליף את צומת נמל אשדוד. ב-2017 החלו העבודות להקמת '''[[מחלף אשדוד צפון]]''' אשר צפוי לחבר את נמל אשדוד, אזורי התעשייה הצפוניים ושדרות הרצל בעיר ישירות לכביש 4, כחלק מהשקעת המדינה בהקמת [[נמל הדרום]] החדש.
+במהלך [[2019]] [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] החלה בעבודות להרחבת כביש 7 המהיר עד לצומת נמל אשדוד, ובכך להביא לביטולו של כביש 41. השדרוג צפוי לכלול הוספת [[נתיב (כביש)|נתיב]]י נסיעה והקמת שני מחלפים חדשים – [[מחלף ניר גלים]], שיחליף את הצומת הקיים יחד עם ביטול צומת בני דרום; ו[[מחלף בני ברית]], שיחליף את צומת נמל אשדוד. ב-2017 החלו העבודות להקמת '''[[מחלף אשדוד צפון]]''' אשר צפוי לחבר את נמל אשדוד, אזורי התעשייה הצפוניים ושדרות הרצל בעיר ישירות לכביש 4, כחלק מהשקעת המדינה בהקמת [[נמל הדרום]] החדש.
-סמוך למחלף עד הלום, נמצאת '''[[תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום]]''' אשר שוכנת על [[מסילת לוד - אשקלון]]. בסמוך לה נחנך בשלהי 2022 מסוף תחבורה ציבורית עירונית ובינ-עירונית המשמש גם כמסוף טעינת אוטובוסים חשמליים. [[התחנה המרכזית של אשדוד|תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר]] ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת [[אלקטרה-אפיקים]]. מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי [[אגד]] ו[[מטרופולין]], בעיקר ל[[ירושלים]] ו[[באר שבע]].
+סמוך למחלף עד הלום, נמצאת '''[[תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום]]''' אשר שוכנת על [[מסילת לוד - אשקלון|מסילת לוד – אשקלון]]. בסמוך לה נחנך בשלהי 2022 מסוף תחבורה ציבורית עירונית ובינ-עירונית המשמש גם כמסוף טעינת אוטובוסים חשמליים. [[התחנה המרכזית של אשדוד|תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר]] ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת [[אלקטרה-אפיקים]]. מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי [[אגד]] ו[[מטרופולין]], בעיקר ל[[ירושלים]] ו[[באר שבע]].
 ב-[[2012]] נבחרה אשדוד על ידי [[משרד התחבורה]] כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה.{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|אשדוד תיהפך לעיר מודל לתחבורה ירוקה|1.1875551|28 בנובמבר 2012}}}} בזכות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים שיושקעו, בתוכנית רב-שנתית, בפיתוח [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר, על ידי פתיחת נתיבים מיוחדים לאוטובוסים בלבד בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת [[מערכת אוטובוסים מהירה]] (BRTׂ), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-[[2020|2022]] הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז׳בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת ז'בוטינסקי פינת שדרות בני ברית.
@@ שורה 271: / שורה 271: @@
 [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Francop Brought to Ashdod Port.jpg|ממוזער|שמאל|נמל אשדוד|230px]]
 {{ערך מורחב|נמל אשדוד}}
-'''נמל אשדוד''' הוא ה[[נמל]] הגדול ב[[ישראל]] מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. רוב רציפי הנמל פועלים תחת [[חברה ממשלתית]] - חברת נמל אשדוד בע"מ. הנמל משמש גם למעבר [[סחורות]] עבור [[ירדן]] ו[[רצועת עזה]], ושוכן בו [[בסיס אשדוד]] של [[חיל הים]].
+'''נמל אשדוד''' הוא ה[[נמל]] הגדול ב[[ישראל]] מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. רוב רציפי הנמל פועלים תחת [[חברה ממשלתית]] – חברת נמל אשדוד בע"מ. הנמל משמש גם למעבר [[סחורות]] עבור [[ירדן]] ו[[רצועת עזה]], ושוכן בו [[בסיס אשדוד]] של [[חיל הים]].
-הנמל הוקם במיקום זה מאחר שהוא מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה - וחזרה, וכי הוא קרוב יותר מנמל חיפה ל[[תל אביב]], מרכז המסחר של המדינה.
+הנמל הוקם במיקום זה מאחר שהוא מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה – וחזרה, וכי הוא קרוב יותר מנמל חיפה ל[[תל אביב]], מרכז המסחר של המדינה.
 ב-[[2005]] נחנכו באשדוד רציפי '''[[נמל היובל]],''' אשר הסב את שמו לנמל איתן, על שם [[רפאל איתן]] שניהל את פרויקט ההקמה, ונהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. ב-[[2021]] החלו לפעול רציפי '''[[נמל הדרום]]''', אחד משני הנמלים הפרטיים הראשונים בישראל (יחד עם [[נמל המפרץ]] ב[[חיפה]]), אשר יתחרה בנמל הממשלתי הקיים.
@@ שורה 290: / שורה 290: @@
 ===מוסדות להשכלה גבוהה===
-* [[המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון]] (SCE) - מכללה טכנולוגית אשר מעניקה לבוגריה תואר ראשון B.Sc בתחומים: [[הנדסת חשמל]] ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת בניין ו[[הנדסת כימיה]].
+* [[המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון]] (SCE) – מכללה טכנולוגית אשר מעניקה לבוגריה תואר ראשון B.Sc בתחומים: [[הנדסת חשמל]] ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת בניין ו[[הנדסת כימיה]].
-* [[האוניברסיטה הפתוחה]] - הסניף בעיר נקרא גם בשם מכללת אשדוד. עוסקת בעיקר בלימודי מדעי החברה ל[[תואר ראשון]].
+* [[האוניברסיטה הפתוחה]] – הסניף בעיר נקרא גם בשם מכללת אשדוד. עוסקת בעיקר בלימודי מדעי החברה ל[[תואר ראשון]].
-* [[המכללה למינהל]] - מכללה המלמדת בעיקר מקצועות ריאליים לרמה של תעודת הנדסאי.
+* [[המכללה למינהל]] – מכללה המלמדת בעיקר מקצועות ריאליים לרמה של תעודת הנדסאי.
 ===תנועות נוער===
-באשדוד פועלים כ-2,000 חניכים ב[[תנועות נוער וארגוני נוער בישראל|תנועות הנוער]] השונות. מאות נוספים חברים בארגוני נוער אחרים, כמו [[אחריי!]], [[מש"צים]], מד״צים מעו״ף (ארגון הנוער העירוני), [[נוער מד"א]], [[צופי אש]], [[איגי - ארגון נוער גאה]], צוערים צעירים לדיפלומטיה ועוד. להלן שלוחות התנועות בעיר:
+באשדוד פועלים כ-2,000 חניכים ב[[תנועות נוער וארגוני נוער בישראל|תנועות הנוער]] השונות. מאות נוספים חברים בארגוני נוער אחרים, כמו [[אחריי!]], [[מש"צים]], מד״צים מעו״ף (ארגון הנוער העירוני), [[נוער מד"א]], [[צופי אש]], [[איגי - ארגון נוער גאה|איגי – ארגון נוער גאה]], צוערים צעירים לדיפלומטיה ועוד. להלן שלוחות התנועות בעיר:
 * [[הצופים העבריים|הצופים]] – שלושה שבטים (שבט "אביב" ב[[רובעי אשדוד#רובע ט'|רובע ט']], שבט "דותן" ברובע הסיטי ושבט "הנחל" ב[[רובעי אשדוד#רובע ד'|רובע ד']]).
 * [[בני עקיבא]] – ארבעה סניפים (סניף אשדוד מרכז ב[[רובעי אשדוד#רובע ה'|רובע ה]]', סניף אשדוד י"א, סניף אשדוד ט', וסניף "שלהבת" ברובע ו').
@@ שורה 341: / שורה 341: @@
 ב-[[1990]] נוסד '''[[המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן]]''' (בשמו הקודם "מוזיאון אשדוד") ברובע ד'. זהו [[מוזיאון]] ארכאולוגי העוסק בתרבות ה[[פלשתים]], היחיד מסוגו בעולם. המוזיאון מכיל את תצוגת הקבע הארכאולוגית "עולמם של הפלשתים" המציגה את סיפורה של אשדוד העתיקה ואת התרבות הפלשתית, ו[[גלריה]] לתערוכות המתחלפות אחת לשנה. ב-2011 עבר המוזיאון שיפוץ נרחב ונפתח מחדש לקהל ב-2013.
-ב-[[2004]] נחנך '''[[מוזיאון אשדוד לאמנות]]''' במרכז מונארט לאמנויות שברובע הקריה, במעמד [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי ישראל]] ו[[נשיא גרמניה|גרמניה]]. המוזיאון מעוצב כמבנה [[ספירלה|ספירלי]] בן שלוש קומות בהן שלושה עשר חללי תצוגה, ומעליו פירמידת [[זכוכית]] בהשראת [[מוזיאון הלובר]] ב[[פריז]]. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של [[אמנות]] ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה, וכן פועלת בו "הצוללת הירוקה" - אגף מיוחד שעוסק ב[[מיחזור]] ו[[אקולוגיה]], בדגש על סביבת הים והחופים.
+ב-[[2004]] נחנך '''[[מוזיאון אשדוד לאמנות]]''' במרכז מונארט לאמנויות שברובע הקריה, במעמד [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי ישראל]] ו[[נשיא גרמניה|גרמניה]]. המוזיאון מעוצב כמבנה [[ספירלה|ספירלי]] בן שלוש קומות בהן שלושה עשר חללי תצוגה, ומעליו פירמידת [[זכוכית]] בהשראת [[מוזיאון הלובר]] ב[[פריז]]. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של [[אמנות]] ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה, וכן פועלת בו "הצוללת הירוקה" – אגף מיוחד שעוסק ב[[מיחזור]] ו[[אקולוגיה]], בדגש על סביבת הים והחופים.
 ב-[[2016]] נחנך למרגלות [[גבעת יונה]] '''בית אמני אשדוד על שם [[אריה קלנג]]'''. בבית האמנים קיים [[מרכז מבקרים]] לתולדות אשדוד, וכן מתקיימות בו תערוכות מתחלפות של אמנים מהעיר, כנסים ומופעי מוזיקה קטנים.
@@ שורה 351: / שורה 351: @@
 באשדוד פועלת '''[[תזמורת האופרה הקאמרית]]''' אשר החלה את דרכה כתזמורת הקאמרית אשדוד ב-[[1992]], בתמיכת העירייה. בתזמורת עשרות נגנים המנגנים על [[כלי נגינה]] קלאסיים שונים בניצוחו של ה[[מנצח]] וה[[פסנתרן]] [[ואג פפיאן]].{{הערה|[https://ashdodsymph.co.il/ אתר התזמורת הסימפונית אשדוד]}} בעיר פועלת גם '''[[התזמורת האנדלוסית הישראלית]],''' המנגנת מוזיקה בסגנון [[אנדלוסיה|חבל ארץ אנדלוס]] שבדרום [[ספרד]]. תזמורת זו היא תולדה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, שזכתה ב[[פרס ישראל]]. במרכז מונארט לאמנויות פועל '''המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל''' שנוסד ב-[[1988]], ומכשיר צעירים ומבוגרים ל[[פיוט]], שירי תפילה, [[חזנות]] ו[[מוזיקה אנדלוסית קלאסית]]. במונארט פועל גם '''[[קונסרבטוריון]] אקדמא''', מוסד חינוכי מקצועי ללימודי נגינה ומוזיקה בפיקוח [[משרד החינוך]] אשר הוקם ב-[[1966]], ומשמש בית לכ-600 מוזיקאים צעירים בתחומים שונים.
-בעיר מתקיימים פסטיבלים מוזיקליים רבים במהלך השנה: פסטיבל "חלון לים התיכון", [[פסטיבל מוזיקה]] ישראלית עכשווית והמצליח ביותר מבין פסטיבלי המוזיקה בעיר, אשר החל ב-[[1986]] ומתקיים במשך יומיים בחודשי אוגוסט באמפי-חוף אורנים. מדי שנה, הוא מושך אליו קהל של יותר ממאה אלף צופים.{{הערה|{{ynet|ynet|לחגוג עם מוזיקה ישראלית: פסטיבל חלון לים התיכון|4418749|16 באוגוסט 2013}}}} בחודשי יולי מתקיים גם פסטיבל "תוצרת הארץ", פסטיבל זמר עברי אשר מתפרש על פני שבוע שלם, ומארח זמרים ישראליים בכל רחבי העיר. החל מ-[[2015]], מתקיים ב[[חול המועד סוכות]] פסטיבל "אושפיזין מוזיקלי" במתחמי התרבות של העיר. ב-[[2016]] נוסד פסטיבל "אשדודשירה" המתקיים במשך שבוע בחודשי הסתיו, ומארח [[משורר]]ים [[ישראלים]] מכל הגילאים, המופיעים בכל רחבי העיר.{{הערה|[https://ashdodashira.co.il/ אתר פסטיבל "אשדודשירה"]}} החל מ-[[2009]] מתקיים בחודשי הסתיו גם פסטיבל הג'אז הבינלאומי - "Super Jazz Ashdod", המארח נגנים וזמרי ג'אז בינלאומיים, ובהשתתפות נגן הג'אז הישראלי [[לאוניד פטשקה]]. החל מ-2013, מתקיים ב[[חול המועד פסח]] פסטיבל "תור הזהב", פסטיבל שירה, נגינה ו[[פיוט]] בהשראת תקופת [[תור הזהב של יהדות ספרד]].{{הערה|[http://www.torhazahav.co.il/ אתר פסטיבל "תור הזהב"]}}
+בעיר מתקיימים פסטיבלים מוזיקליים רבים במהלך השנה: פסטיבל "חלון לים התיכון", [[פסטיבל מוזיקה]] ישראלית עכשווית והמצליח ביותר מבין פסטיבלי המוזיקה בעיר, אשר החל ב-[[1986]] ומתקיים במשך יומיים בחודשי אוגוסט באמפי-חוף אורנים. מדי שנה, הוא מושך אליו קהל של יותר ממאה אלף צופים.{{הערה|{{ynet|ynet|לחגוג עם מוזיקה ישראלית: פסטיבל חלון לים התיכון|4418749|16 באוגוסט 2013}}}} בחודשי יולי מתקיים גם פסטיבל "תוצרת הארץ", פסטיבל זמר עברי אשר מתפרש על פני שבוע שלם, ומארח זמרים ישראליים בכל רחבי העיר. החל מ-[[2015]], מתקיים ב[[חול המועד סוכות]] פסטיבל "אושפיזין מוזיקלי" במתחמי התרבות של העיר. ב-[[2016]] נוסד פסטיבל "אשדודשירה" המתקיים במשך שבוע בחודשי הסתיו, ומארח [[משורר]]ים [[ישראלים]] מכל הגילאים, המופיעים בכל רחבי העיר.{{הערה|[https://ashdodashira.co.il/ אתר פסטיבל "אשדודשירה"]}} החל מ-[[2009]] מתקיים בחודשי הסתיו גם פסטיבל הג'אז הבינלאומי – "Super Jazz Ashdod", המארח נגנים וזמרי ג'אז בינלאומיים, ובהשתתפות נגן הג'אז הישראלי [[לאוניד פטשקה]]. החל מ-2013, מתקיים ב[[חול המועד פסח]] פסטיבל "תור הזהב", פסטיבל שירה, נגינה ו[[פיוט]] בהשראת תקופת [[תור הזהב של יהדות ספרד]].{{הערה|[http://www.torhazahav.co.il/ אתר פסטיבל "תור הזהב"]}}
 ===אירועי תרבות מיוחדים===
-* '''פסטיבל מדיטֵרַנֵה''' - פסטיבל בינלאומי למוזיקה, אמנות, קולנוע וטעמים מ[[אגן הים התיכון]]. הפסטיבל החל ב-2013 ומתקיים במשך מספר ימים בחודשי מאי-יוני, מארח אמנים מהעולם ומישראל בארבעה מתחמי תרבות בעיר - באמפי אשדוד, במשכן לאמנויות הבמה, ביד לבנים ובכיכר העיר.{{הערה|[http://www.medifestival.co.il/ אתר פסטיבל "מדיטרנה"]}}
+* '''פסטיבל מדיטֵרַנֵה''' – פסטיבל בינלאומי למוזיקה, אמנות, קולנוע וטעמים מ[[אגן הים התיכון]]. הפסטיבל החל ב-2013 ומתקיים במשך מספר ימים בחודשי מאי-יוני, מארח אמנים מהעולם ומישראל בארבעה מתחמי תרבות בעיר – באמפי אשדוד, במשכן לאמנויות הבמה, ביד לבנים ובכיכר העיר.{{הערה|[http://www.medifestival.co.il/ אתר פסטיבל "מדיטרנה"]}}
-* '''פסטיבל היין''' - אירוע שהחל ב-[[2009]] המארח עשרות יקבים מרחבי ישראל המציגים יינות ישראלים ויינות מחוץ לישראל בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות, והרכבים מוזיקליים לאורכו של [[פארק לכיש]], ב[[חול המועד סוכות]].
+* '''פסטיבל היין''' – אירוע שהחל ב-[[2009]] המארח עשרות יקבים מרחבי ישראל המציגים יינות ישראלים ויינות מחוץ לישראל בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות, והרכבים מוזיקליים לאורכו של [[פארק לכיש]], ב[[חול המועד סוכות]].
-* '''פסטיבל הבירה''' - החל ב-[[2010]] ומתקיים בחודשי הקיץ בחוף מי-עמי. בחוף מוקם מתחם גדול ובו [[פאב]]ים של מספר מותגי [[בירה]] מהארץ ומהעולם, ובמה מרכזית גדולה להופעות של זמרים ישראליים.
+* '''פסטיבל הבירה''' – החל ב-[[2010]] ומתקיים בחודשי הקיץ בחוף מי-עמי. בחוף מוקם מתחם גדול ובו [[פאב]]ים של מספר מותגי [[בירה]] מהארץ ומהעולם, ובמה מרכזית גדולה להופעות של זמרים ישראליים.
-*'''פסטיבל "עולים על הגל"''' - פסטיבל מוזיקה, אמנות ו[[פולקלור]] שהחל ב-[[2003]] בשיתוף [[משרד העלייה והקליטה]], וחוגג את מפעל ה[[עלייה]] לישראל יחד עם אוכלוסיית העולים בעיר, כהוקרה לתרומתם לחברה.
+*'''פסטיבל "עולים על הגל"''' – פסטיבל מוזיקה, אמנות ו[[פולקלור]] שהחל ב-[[2003]] בשיתוף [[משרד העלייה והקליטה]], וחוגג את מפעל ה[[עלייה]] לישראל יחד עם אוכלוסיית העולים בעיר, כהוקרה לתרומתם לחברה.
-* '''[[מימונה]] בפארק''' - אירוע [[מוזיקה מזרחית|זמר ים תיכוני]] בפארק בן-גוריון לכבוד חג המימונה שבו משתתפים זמרים ים-תיכוניים.
+* '''[[מימונה]] בפארק''' – אירוע [[מוזיקה מזרחית|זמר ים תיכוני]] בפארק בן-גוריון לכבוד חג המימונה שבו משתתפים זמרים ים-תיכוניים.
-* '''צעדת [[יום הניצחון על גרמניה הנאצית|יום הניצחון]]''' - לציון יום השנה לניצחון [[בעלות הברית]] על [[גרמניה הנאצית]]. באירוע משתתפים לוחמי [[מלחמת העולם השנייה]] כשעל גופם תלויים העיטורים והאותות בהם זכו במלחמה. הצעדה מתקיימת בבוקר <nowiki>[[יום הניצחון (9 במאי)|ה-9 במאי]]</nowiki> או בסמוך אליו ב[[מדרחוב רוגוזין]].
+* '''צעדת [[יום הניצחון על גרמניה הנאצית|יום הניצחון]]''' – לציון יום השנה לניצחון [[בעלות הברית]] על [[גרמניה הנאצית]]. באירוע משתתפים לוחמי [[מלחמת העולם השנייה]] כשעל גופם תלויים העיטורים והאותות בהם זכו במלחמה. הצעדה מתקיימת בבוקר <nowiki>[[יום הניצחון (9 במאי)|ה-9 במאי]]</nowiki> או בסמוך אליו ב[[מדרחוב רוגוזין]].
-* '''יום [[יהדות גאורגיה]]''' - מופע גדול המציג את התרבות הגאורגית עם מוזיקה וריקודים אותנטיים. האירוע מתקיים בסתיו באחד ממתחמי התרבות בעיר.
+* '''יום [[יהדות גאורגיה]]''' – מופע גדול המציג את התרבות הגאורגית עם מוזיקה וריקודים אותנטיים. האירוע מתקיים בסתיו באחד ממתחמי התרבות בעיר.
-* '''הפסטיבל הבינלאומי ל[[ריקודים סלוניים]]''' - אשדוד מארחת את התחרות הבינלאומית ב[[אולם הקריה]] בהשתתפות משלחות ושופטים מעשרות מדינות.
+* '''הפסטיבל הבינלאומי ל[[ריקודים סלוניים]]''' – אשדוד מארחת את התחרות הבינלאומית ב[[אולם הקריה]] בהשתתפות משלחות ושופטים מעשרות מדינות.
 ==גנים ציבוריים גדולים (פארקים)==
@@ שורה 394: / שורה 394: @@
 ===אירועי ספורט עירוניים===
 [[קובץ:מרוץאשדוד34.jpg|310px|ממוזער|שמאל|מרוץ אשדוד ה-34]]
-* '''מרוץ אשדוד''' - ריצה עממית ותחרותית על גבי שדרות משה דיין המקבילות לים. ה[[מרוץ]] מכיל מספר מקצים, לרצים, למבוגרים ולילדים, ומארח מדי שנה אלפי אנשים מאשדוד ומרחבי הארץ.
+* '''מרוץ אשדוד''' – ריצה עממית ותחרותית על גבי שדרות משה דיין המקבילות לים. ה[[מרוץ]] מכיל מספר מקצים, לרצים, למבוגרים ולילדים, ומארח מדי שנה אלפי אנשים מאשדוד ומרחבי הארץ.
-* '''[[טריאתלון]] אשדוד''' - המתקיים כבר עשרות שנים - הפך ב-[[2007]] לתחרות "טריאתלון אשדוד". ב-2005 המרוץ נערך במסגרת [[המכביה]] ה-17.
+* '''[[טריאתלון]] אשדוד''' – המתקיים כבר עשרות שנים – הפך ב-[[2007]] לתחרות "טריאתלון אשדוד". ב-2005 המרוץ נערך במסגרת [[המכביה]] ה-17.
-* '''אליפות השיוט ע"ש עמוס''' - תחרות [[שיט]] ארצית שהחלה בשנת [[2005]] לזכרו של עמוס ליברמן, מדריך במועדון השיט העירוני, ומשתתפים בה כל מועדוני השיט בישראל.
+* '''אליפות השיוט ע"ש עמוס''' – תחרות [[שיט]] ארצית שהחלה בשנת [[2005]] לזכרו של עמוס ליברמן, מדריך במועדון השיט העירוני, ומשתתפים בה כל מועדוני השיט בישראל.
-* '''הפנינג ההליכה השנתי''' - הפנינג הליכה ופעילויות ספורט שהחל ב-[[2010]] ומתקיים לאורך שדרות משה דיין עם אלפי משתתפים מדי שנה. לאורך המסלול מתקיימות [[פעילות אירובית|פעילויות אירוביות]] רבות.
+* '''הפנינג ההליכה השנתי''' – הפנינג הליכה ופעילויות ספורט שהחל ב-[[2010]] ומתקיים לאורך שדרות משה דיין עם אלפי משתתפים מדי שנה. לאורך המסלול מתקיימות [[פעילות אירובית|פעילויות אירוביות]] רבות.
 ==חופי רחצה מוכרזים==
@@ שורה 403: / שורה 403: @@
 [[קובץ:Ashdod-dune01.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הדיונה הגדולה באשדוד]]
 אשדוד משתרעת על פני רצועת חוף של כ-11 ק"מ, מתוכם כ-6 ק"מ בגבולות המרחב האורבני. בעיר שבעה חופי רחצה מוכרזים וחוף גולשים אחד. שבעת החופים נושאים את תו איכות הסביבה הבינלאומי [[תוכנית הדגל הכחול|הדגל הכחול]], והם מהנקיים ביותר בישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/our_nature/107038|כותרת=דגל כחול: חופי אשדוד איכותיים בתקן בינלאומי|אתר=כאן דרום - אשדוד|תאריך=2021-04-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-15}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/enviroment/100001|כותרת=ע״פ מדד ״חוף נקי״: חופי אשדוד מהנקיים ביותר בארץ|אתר=כאן דרום - אשדוד|תאריך=2020-09-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-15}}</ref> להלן חופי הרחצה מצפון לדרום:
-* '''חוף מי עמי''' - חוף הרחצה הקרוב ביותר לנמל, מערבית מרובע א'. נקרא על שם העיר [[מיאמי]] וחופי הים המפורסמים שלה. סמוך לחוף נמצאים ברים, אולמות אירועים, מסעדות, מבנה "לה ממוניה", בתי מלון קטנים וכן המקטע הראשון של טיילת החוף שהחלה להיבנות ב-2018.
+* '''חוף מי עמי''' – חוף הרחצה הקרוב ביותר לנמל, מערבית מרובע א'. נקרא על שם העיר [[מיאמי]] וחופי הים המפורסמים שלה. סמוך לחוף נמצאים ברים, אולמות אירועים, מסעדות, מבנה "לה ממוניה", בתי מלון קטנים וכן המקטע הראשון של טיילת החוף שהחלה להיבנות ב-2018.
-* '''חוף לידו''' - חוף רחצה מרכזי, מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" אשר מציג [[שעון שמש]] ומספר מסעדות. בימי רביעי מגיע לחניית החוף השוק הפתוח, מהשווקים הגדולים באזור הדרום. סמוך לחוף שוכן מלון "West".
+* '''חוף לידו''' – חוף רחצה מרכזי, מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" אשר מציג [[שעון שמש]] ומספר מסעדות. בימי רביעי מגיע לחניית החוף השוק הפתוח, מהשווקים הגדולים באזור הדרום. סמוך לחוף שוכן מלון "West".
-* '''חוף אורנים''' - החוף הראשון בעיר שנהיה לחוף רחצה מוכרז, נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה במהלך הקיץ נערך באמפי-חוף אורנים הפסטיבל "חלון לים התיכון".
+* '''חוף אורנים''' – החוף הראשון בעיר שנהיה לחוף רחצה מוכרז, נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה במהלך הקיץ נערך באמפי-חוף אורנים הפסטיבל "חלון לים התיכון".
-* '''חוף גנדי''' ('''חוף "הקשתות"''') - החוף המרכזי והגדול בעיר, נמצא מערבית מרובע ד'. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, פאבים, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים. בימי שבת נערכים [[ריקודי עם]] בכיכר הציבורית הגדולה, ולאורך טיילת החוף, [[רוכל]]ים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצועים. מדי קיץ נערך בטיילת פסטיבל "צלילי הים".
+* '''חוף גנדי''' ('''חוף "הקשתות"''') – החוף המרכזי והגדול בעיר, נמצא מערבית מרובע ד'. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, פאבים, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים. בימי שבת נערכים [[ריקודי עם]] בכיכר הציבורית הגדולה, ולאורך טיילת החוף, [[רוכל]]ים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצועים. מדי קיץ נערך בטיילת פסטיבל "צלילי הים".
-* '''חוף גיל''' - חוף המיועד ל[[גלישת גלים|גולשים]], ממוקם בצמוד למרינה ולחוף הנפרד. נקרא על שמו של הגולש גיל שניאור שנהרג בתאונת גלישה בחופי העיר. בחוף מתקיימות תחרויות גלישה ארציות אליהן מגיעים גולשים מכל רחבי הארץ.
+* '''חוף גיל''' – חוף המיועד ל[[גלישת גלים|גולשים]], ממוקם בצמוד למרינה ולחוף הנפרד. נקרא על שמו של הגולש גיל שניאור שנהרג בתאונת גלישה בחופי העיר. בחוף מתקיימות תחרויות גלישה ארציות אליהן מגיעים גולשים מכל רחבי הארץ.
-* '''החוף הנפרד''' - חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי, נמצא מערבית מרובע י"א. החוף פתוח בשעות נפרדות לגברים ולנשים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר.
+* '''החוף הנפרד''' – חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי, נמצא מערבית מרובע י"א. החוף פתוח בשעות נפרדות לגברים ולנשים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר.
-* '''חוף י"א''' - חוף רחצה ותיק, מערבית מרובע י"א. בחוף מתחם דשא גדול, מסעדה ובתי קפה. סמוך לחוף נערכים בקיץ הרקדות [[זומבה]] המוניות והקרנות סרטים ליליות על גבי מסך ענק כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד", וכן פועל בו מתחם כדורגל-מים ("ווטבול").
+* '''חוף י"א''' – חוף רחצה ותיק, מערבית מרובע י"א. בחוף מתחם דשא גדול, מסעדה ובתי קפה. סמוך לחוף נערכים בקיץ הרקדות [[זומבה]] המוניות והקרנות סרטים ליליות על גבי מסך ענק כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד", וכן פועל בו מתחם כדורגל-מים ("ווטבול").
-* '''חוף ט"ו-באר שבע''' (חוף "הריביירה") - נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. סמוך לחוף פועל בית המלון "לאונרדו פלאזה" ולצדו מוקם החל מ-2019 [[בית הלוחם]].
+* '''חוף ט"ו-באר שבע''' (חוף "הריביירה") – נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. סמוך לחוף פועל בית המלון "לאונרדו פלאזה" ולצדו מוקם החל מ-2019 [[בית הלוחם]].
 <gallery caption="" widths="150px" heights="150px" perrow="4">
@@ שורה 432: / שורה 432: @@
 * סמוך לשדרות משה דיין ברובע ד', ניצב פסל "[[שמשון הגיבור]]", הממוטט את עמודי מקדש [[דגון]]. הפסל נוצר על ידי האמן ברוך וינד לזכר גיבורי [[השואה]] ו[[מלחמות ישראל]].
 * בסמוך לגן אלישבע, ב"כיכר הנר", עומדת אנדרטת ברזל לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב-[[1971]] על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
-* ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת אנדרטה לזכרם של מעפילי [[אגוז (ספינה)|הספינה אגוז]], שטבעה בדרכה ל[[חופי ישראל]] מ[[מרוקו]]. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו - אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] שנפלו [[המחתרת היהודית במרוקו|במחתרת היהודית במרוקו]].
+* ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת אנדרטה לזכרם של מעפילי [[אגוז (ספינה)|הספינה אגוז]], שטבעה בדרכה ל[[חופי ישראל]] מ[[מרוקו]]. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו – אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] שנפלו [[המחתרת היהודית במרוקו|במחתרת היהודית במרוקו]].
 * בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי ספינות המעפילים [[סטרומה]] ו[[מפקורה]], שיצר האמן ברוך וינד.
 * בפארק "מגדלי התאומים" שברובע ד' ממוקמת אנדרטה לזכר הנרצחים ב[[פיגועי 11 בספטמבר]], וביניהם 5 ישראלים, אחת מהן תושבת אשדוד.
@@ שורה 451: / שורה 451: @@
 ==טבע עירוני==
 בסקר [[טבע עירוני בישראל|טבע עירוני]]{{הערה|סקר שנערך בשנים 2015 - 2016}} נמצאו במרחב המוניציפלי של אשדוד 443 מיני צומח, 189 מיני בעלי חיים ו-32 אתרי טבע עירוני.
-* '''בתי גידול''' - [[חולות ניצנים]], [[בית גידול]] לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים.
+* '''בתי גידול''' – [[חולות ניצנים]], [[בית גידול]] לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים.
-* '''נחל לכיש''' - בשטחו מקננים [[עופות מים]] רבים. חישות [[סוף|הקנים]] הנרחבות בשטח הן בית למגוון [[ציפורי שיר]]. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת [[נדידת עופות]].
+* '''נחל לכיש''' – בשטחו מקננים [[עופות מים]] רבים. חישות [[סוף|הקנים]] הנרחבות בשטח הן בית למגוון [[ציפורי שיר]]. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת [[נדידת עופות]].
-* '''צומח''' - 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים {{מונחון|"אדומים"|מינים נדירים בסכנת הכחדה}}, ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, [[אירוס הארגמן]], בן חילף הביצות, גומא שרוני, [[גלדן מוארך]], חרחבינה חופית ועוד.
+* '''צומח''' – 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים {{מונחון|"אדומים"|מינים נדירים בסכנת הכחדה}}, ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, [[אירוס הארגמן]], בן חילף הביצות, גומא שרוני, [[גלדן מוארך]], חרחבינה חופית ועוד.
-* '''יערות וחורשים''' - הריכוז הגדול ביותר של עצי [[שיטה מלבינה]] בישראל, וכן שבעה חורשות ויערות נטועים. בעורף החוף קיימים אתרי חורש של [[אשל]]ים.
+* '''יערות וחורשים''' – הריכוז הגדול ביותר של עצי [[שיטה מלבינה]] בישראל, וכן שבעה חורשות ויערות נטועים. בעורף החוף קיימים אתרי חורש של [[אשל]]ים.
-* '''עופות''' - 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר.
+* '''עופות''' – 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר.
-* '''יונקים''' - [[צבי ארץ ישראלי]], [[חזיר בר]], [[שועל מצוי]], [[ארנבת]], [[קיפוד מצוי]], [[גרביל החוף]], [[גרביל החולות]], [[ירבועיים|ירבוע החולות]], [[תן זהוב]], [[גירית מצויה]], [[זאב מצוי|זאב]] ו[[קרקל]].
+* '''יונקים''' – [[צבי ארץ ישראלי]], [[חזיר בר]], [[שועל מצוי]], [[ארנבת]], [[קיפוד מצוי]], [[גרביל החוף]], [[גרביל החולות]], [[ירבועיים|ירבוע החולות]], [[תן זהוב]], [[גירית מצויה]], [[זאב מצוי|זאב]] ו[[קרקל]].
-* '''פרפרים''' - 16 מיני [[פרפרים]].
+* '''פרפרים''' – 16 מיני [[פרפרים]].
-* '''זוחלים''' - [[נחש חולות]], [[ארבע קו מצוי]], [[צפע מצוי|צפע ארצישראלי]], [[זיקית ים-תיכונית|זיקית מצויה]], [[נחושית חולות]], [[שנונית חולות]], [[כוח אפור]] ועוד.
+* '''זוחלים''' – [[נחש חולות]], [[ארבע קו מצוי]], [[צפע מצוי|צפע ארצישראלי]], [[זיקית ים-תיכונית|זיקית מצויה]], [[נחושית חולות]], [[שנונית חולות]], [[כוח אפור]] ועוד.
 ==ערים תאומות==
-[[קובץ:Alain Juppé, Parc Bordeaux Ashdod, Israel.jpg|ממוזער|250px|[[אלן ז'ופה]], ראש העיר התאומה [[בורדו]], בביקור באשדוד, עם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי.]]
+[[קובץ:Alain Juppé, Parc Bordeaux Ashdod, Israel.jpg|ממוזער|250px|[[אלן ז'ופה]], ראש העירייה התאומה [[בורדו]], בביקור באשדוד, עם ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי.]]
 לאשדוד 12 [[ערים תאומות]]:
@@ שורה 487: / שורה 487: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *ניסים יחזקאל, '''אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל''', הוצאת כ.נ.ר., 1979.
-* בועז רענן (עורך), '''אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים''', הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990.
+* בועז רענן (עורך), '''אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים''', הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990.
 * בועז רענן, '''אשדוד 2000''', הוצאת החברה להגנת הטבע, 2000.
 * נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, '''השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים''', [[אופקים בגאוגרפיה (כתב עת)|אופקים בגאוגרפיה]] (57-58), 2003, עמ' 224–241.
@@ שורה 500: / שורה 500: @@
 * {{בוט יישובים/0070|פרופיל}}
 * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007557419705171|אשדוד (ישראל)}}
-* [http://ashdodonline.co.il/?p=21583 המילון האשדודי המלא] - השפה המקומית הייחודית לעיר, באתר [http://ashdodonline.co.il/ אשדוד און-ליין]
+* [http://ashdodonline.co.il/?p=21583 המילון האשדודי המלא] – השפה המקומית הייחודית לעיר, באתר [http://ashdodonline.co.il/ אשדוד און-ליין]
 * {{סרטונים}} [https://youtu.be/jhsk-YkzIZg?t=141 ישראל רוגוזין מציג את התוכניות של תעשיות רוגוזין] ל[[פנחס ספיר]], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1957 <small>(התחלה 2:21)</small>
 * {{סרטונים}} [https://youtu.be/_ex2Pbot0zw?list=PLT-roSWIpp1Gw49p47hfE88qJyabx5g4y&t=312 יריית אבן הפינה לתעשיות רוגוזין באשדוד], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1957 <small>(התחלה 5:12)</small>
 * {{סרטונים}} [https://youtu.be/8O04vT14YP4?t=264 חנוכת רחוב רוגוזין ושדרות בני ברית], [[יומני כרמל]], נובמבר 1958, <small>(התחלה 4:24)</small>
-* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003770585/NLI#$FL25570461 מפת אזור אשדוד, 1959] (הדפסת 1960) (באנגלית) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
+* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003770585/NLI#$FL25570461 מפת אזור אשדוד, 1959] (הדפסת 1960) (באנגלית) – אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
 * {{סרטונים}} [[סרט תיעודי]] על אשדוד, יולי 1961 | [https://www.youtube.com/watch?v=eQWpgkT6T4A&feature=related קריינות באנגלית] | [https://www.youtube.com/watch?v=h-WqqSlA0zE&index=100&list=PLFedlQVMB-j8Hn6rXEf71HQZii_6i6inc קריינות ברוסית] |
 * {{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=fwX_9lrAd-g סרט תיעודי על אשדוד מ-1965]. בימוי: [[נתן גרוס]]

ראשי המועצה המקומית ועיריית אשדוד ‏
ראשי המועצה המקומית	דב גור (1959–1960) • אפרים לנגסנר (1960-1961) • רוברט חיים (1961–1963) • אבנר גרעין (1963–1968)
ראשי העירייה	אבנר גרעין (1968–1969) • צבי צילקר (1969–1983) • אריה אזולאי (1983–1989) • צבי צילקר (1989–2008) • יחיאל לסרי (2008–מכהן)

דגל ישראל מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע	מפת מחוז הדרום
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית	נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה
יישובים לשעבר	כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים	דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אשדוד
ציטוטים בוויקיציטוט: אשדוד
מדריך למטייל בוויקימסע: אשדוד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשדוד