ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

איפה מיישמים רובוטיקה בצורה נרחבת בישראל מחוץ לצה"ל בשנתיים האחרונות?

באילו סקטורים ציבוריים \ תעשייתיים? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למשל Shannen - שיחה 07:32, 1 ביולי 2021 (IDT)

זה לא עונה לשאלה, חברות שמפתחות רובוטים יש בישראל, השאלה היא לגבי יישום נרחב בפועל מחוץ לצה"ל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעבדות (מחקר ברפואה-נניח מעבדות לבדיקת קורונה).

היא לא מפתחת. אלו רובוטים תעשייתים שנמכרים בארץ לחברות שונות. יש המון חברות תעשייה שמשתמשות ברובוטין. Shannen - שיחה 19:26, 1 ביולי 2021 (IDT)

בסדר, משווקת, לא מפתחת, מקבל את התיקון (לא התעמקתי בחברה הספציפית) אבל עדיין, דוגמה תעזור על חברה עם יישום רובוטי נרחב, בעיקר הכוונה לרובוטים שנעים ממקום למקום, מחוץ לצה"ל כאמור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למשל כתר משתמשת ברובוטים הנ"ל. Shannen - שיחה 18:52, 2 ביולי 2021 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה התרופות הם בטעם מר?

יש איזה חומר הרדמה חזק cמיוחד (לא אציין את השם מכיוון שהוא משמש גם נרקומנים) שהוא בגדול נועד לבעלי חיים וגם ברפואת שדה.

החומר מוזרק בדרך כלל, אבל אפשר לשתות אותו ולקבל אפקט חלש בהרבה. אבל קשה לשתות אותו מרוב שהטעם שלו מר בצורה מזעזעת.

מה שמעניין אותי היא מדוע אותו החומר כל כך מר? זה הנוזל שבו החומר הפעיל מומס שנועד לשמר את המולקולות הפעילות במצב טרי? או שאלו מולקולות של התרופה עצמה?

שמתי לב שגם לכדורים הניתנים לבליעה שלא נועדו לקהל הילדים יש טעם מר ולא טעים. מה הסיבה למרירות הזאת?

זה כמו עם שואב אבק, אנשים לא מאמינים שהוא טוב אם הוא לא עושה הרבה רעש. אנשים מאמינים שהתרופה יעילה אם היא לא טעימה. 46.114.147.79 11:08, 3 ביולי 2021 (IDT)

זה לא בהכרח, תרופות השינה שלי הן מתוקות כמו סוכרייה - זה תלוי דבר, אמנם רוב התרופות "מרות", אבל נראה לי הדבר פשוט בשביל למנוע העמסה של חומרים על המשתמש בתרופות (גם חומר שימתיק את התרופה וגם עשרה או עשרים חומרים בתרופה (כדור)) - אולי באמת כדי למנוע שימוש של הדבר כסמים.. דזרט • שיחה 22:13, 4 ביולי 2021 (IDT)

מעצבן נורא שעושים את זה בכוונה, ובעוד המון דברים מגדילים את כמות הרעש שהוא מייצר דרך העיצוב שלו או באופן מלאכותי, למשל במכוניות. זה פשוט אידיוטי, אנשים ייתרגלו לשינויים האלו. מעדיפים מוצר שקט, זה שרגילים לכך שהוא מרעיש מעיד על אפקטיביות זו תפיסה מיושנת. מחשב צריך להשמיע רעשים כמו פעם כדי שיבינו שהוא עובד? רק כשהוא מתחמם ממש נדרש מהמאוורר לעבוד בעוצמה גבוהה. להפך, הולכים לכיוון של למצוא איך לגרום למחשב לעבוד בצורה שקטה ככל האפשר. (¯`gal´¯) - שיחה 20:43, 6 ביולי 2021 (IDT)

אני חושב שמוסיפים בכוונה "טעם טעים" לתרופות המיועדות לילדים ובעלי חיים ביתיים כדי להקל על מנת התרופה. לחיות חווה או משק ולמבוגרים לא מוסיפים חומרים כאלה, ולכן זה כנראה הטעם "האמיתי" של החומרים האלה. אחרי הכל, הם נועדו לרפא, לא להיות טעימים... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:40, 15 ביולי 2021 (IDT)

ממתיקים וחומרי ריח מלאכותיים הם דבר זול בטירוף. אם הוספתם היתה מעלה את מכירת התרופות, אז כל תרופה היתה בטעם תות-בננה או אפרסק-פסיפלורה. כנראה שפשוט אנחנו מצפים מתרופות להיות בטעם מגעיל, אחרת נחשוב שזה לא עוזר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:28, 15 ביולי 2021 (IDT)

האם יש אנשי דת שהתנגדו לביטוי "שירותי דת"?

בשיח הסוציולוגי והביורוקרטי מתייחסים לפועלם של אנשי דת, בעיקר בהקשרים רשמיים, כאל "שירותי דת" או "מקור פרנסה". האם יש אנשי דת שהתנגדו לטרמינולוגיה הזו וטענו שזו הכללה שגויה של עיסוק רוחני כעיסוק חומרי? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני עונה כי עבר זמן. אם מדובר בשאלה כללית, אז בהחלט כן. יש מקומות ודתות בעולם שבהן הדת כל כך "חלק מהחיים" שזה יכול להיחשב כעיסוק רוחני גרידא. לגבי ישראל, אין לי מושג. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:27, 15 ביולי 2021 (IDT)

שאלה על מחזור אשפה כללית

האם נהוג לטחון לאבקה אשפה כללית שעיקרה חומר אורגני אך שגם כוללת כמויות מישתנות של פלסטיק, זכוכית ומתכת ולהשתמש באבקה כזאת למטרות שונות? אם כן, מה תהיה דוגמה לשימוש כזה והאם אבקה כזאת יכולה להיות מסוכנת לבני אדם. בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה על מחזור מתכות

בעת מיון פסולת ישנן מתכות שהן בעיקר סגסוגות (לא אתפלא אם עלותן הכספית נמוכה), כאלה שמשמשות להכנת קופסאות שימורים; אני מניח שעם הטכנולוגיה הנוכחית קשה למיין במדויק כל סגסוגת וסגסוגת (קל וחומר להפריד אותה למתכות ששימשו להכנתה) ולכן לפעמים יצטרכו להתיך את כל הסגסוגות השונות לסגסוגת-על אחת --- אם כן, מה אפשר לעשות עם סגסוגת-על "מבולגנת" שכזו, מבחינת מחזור? לאילו סטקורים תעשייתיים או לאילו סוגי ייצור היא תוכל לשמש בלי בעיה? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יציאה מהארץ בתעודת זהות

שמעתי פעם שניתן לצאת מהארץ בתעודת זהות ישראלית ובדרכון זר, יש בזה משהו? שמיה רבה • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"א • 01:38, 4 ביולי 2021 (IDT)

אין צורך בתעודת זהות אם יש לך דרכון זר. מה שכן, על פי החוק, אם אתה מחזיק דרכון של מדינה מסויימת, אזי יציאה וכניסה ממנה צריכות להיעשות אך ורק בעזרת אותו הדרכון. 2.53.35.79 06:41, 4 ביולי 2021 (IDT)

אבל כניסה או יציאה ל/מישראל צריכה להיעשות ע"י דרכון ישראלי בלבד למי שהוא אזרח ישראלי. כך שהשאלה המקורית לא נענתה, ויש בה היגיון – כי הצגת ת"ז ישראלית תירשם כך שהנוסע הוא ישראלי. 87.70.89.186 12:00, 5 ביולי 2021 (IDT)

בפעם הקודמת שנכנסתי לארץ השתמשתי בדרכון הישראלי שלי שכרגע הוא פג תוקף, אינני יכול לצאת בדרכון זר גם משום שהחוק לא מאפשר זאת, וגם משום שאף אם הייתי רוצה לעבור על החוק, כל עוד לא נכנסתי עם דרכון זר, איני יכול לצאת עמו, השאלה שלי היא אם אני יכול לצאת בתעודת הזהות הישראלית שלי, ולהציג את הדרכון הזר שלי רק כדי להראות שיש לי לאן להיכנס, תודה רבה! שמיה רבה • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"א • 15:29, 9 ביולי 2021 (IDT)

לכל הדואגים, הסתדרתי שמיה רבה • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א • 17:38, 12 ביולי 2021 (IDT)

עוד אנקדוטה מעניינת בנושא הזה: כניסה למדינה כלשהי עם דרכון זר מזכה אותך באשרת כניסה למספר מוגבל של ימים (לרוב מדובר ב-90 יום, אך יש לוודא מול מדינת היעד), כך שאם ישראלי המגורר בישראל נכנס לישראל עם דרכון זר (אירופאי או אמריקאי נניח), הוא לא יוכל להישאר בישראל מעבר למספר הימים המופיעים באשרת הכניסה שלו (הוא יהפך למעשה לשוהה בלתי חוקי). לכן מומלץ תמיד להיכנס למדינה שאתה חי בה עם הדרכון הנכון. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:22, 15 ביולי 2021 (IDT)

כל הפלנטות יכולות להכינס לתוך צדק?

נאסא כותבים ש". Jupiter is so big that all the other planets in the solar system could fit inside it."

אבל רדיוס של צדק הוא 71 ק"מ. רדיוס שבתאי הוא 60 ק"מ, רדיוס של נפטון ואורנוס הם 25 ק"מ כל אחד.

ברור שאם מסדרים את שלושת הקטנים במישור אחד, אז אי אפשר להסדר אותם לתוך הגדול ( 25+25+60>71). אבל כשמבודר בכדורים, אולי זה שונה? איך הייתם ניגשים לשאלה הזאת: האם ניתן להכניס שלושה כדורים ברדיוס 25, 25 ו-60 אל תוך כדור ברדיוס 71? בדו-מימד זה קל.

אי אפשר לארוז שני כדורים שהרדיוסים שלהם הוא 60 ו-25 בכדור שהרדיוס שלו קטן מהסכום, 85 (וזה נכון בכל ממד). העבר ישר דרך מרכזי הכדורים, והמשך אותו עד לקצוות המרוחקים של שניהם. המרחק בין נקודות החיתוך האלה גדול מסכום הקטרים. מאידך, הקוטר (המטרי) של כדור הוא הקוטר (הגאומטרי) שלו. עוזי ו. - שיחה 13:43, 4 ביולי 2021 (IDT)

הבנתי. אפשר לרדד את השאלה לחד-מימד אם חושבים על זה (אם מדברים על הספירה המינימלית להכיל שני כדורים). אז נאס"א מוסרים מידע שגוי לציבור. כנראה שהכוונה שלהם היתה להגיד ש"נפח צדק גדול מנפח יתר הפלנטות גם יחד" שזה נכון, אבל מסובך ולא ניתן להמחשה ויזואלית. אז העדיפו לכתוב משהו שגוי, אבל מגניב יותר.

הכל טוב ויפה, אבל כדור ברדיוס של 71 קילומטרים נכנס בקלות גם בתוך קרס. הרדיוס של צדק הוא בערך 71,000 קילומטרים. Tzafrir - שיחה 19:40, 4 ביולי 2021 (IDT)

אני מנחש שנאסא התכוונו שהנפח של צדק גדול מסכום הנפחים של שאר כוכבי הלכת (וזה נכון). בברכה, Easy n - שיחה 20:10, 4 ביולי 2021 (IDT)

פרסום אקדמי, זכויות יוצרים ויוטיוב

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב 1. פרופסור להתנהגות בעלי-חיים ממכרי משתמש בסרטים מיוטיוב כדוגמאות בהרצאות שלו. אני מנחש שזה נופל תחת שימוש הוגן למרות שאף אחד מאיתנו לא בדק. האם נכון?

2. אותו פרופסור כתב מאמר מדעי, שהוא רוצה לפרסם כספר אלקטרוני במידה וימצא הוצאה אוניברסיטאית שמעוניינת, ואם לא לפרסם ב-arXiv או bioRxiv (bioRxiv). הוא מעוניין להוסיף למאמר הזה כמה מן הסרטים הנ"ל כקישורים ליוטיוב. האם זה יוצר בעיה של זכויות יוצרים?

3. הוא גם מעוניין להבטיח שהסרטים הנ"ל יישארו זמינים ביוטיוב בשנים הקרובות. מישהו אמר לו שמותר לו לקחת סרטון מיוטיוב ולהעלות לערוץ משלו ביוטיוב, כל עוד לא שינה דבר בסרטון. האם זה נכון? ואם כן, האם זה נשאר נכון גם אם הסרטון המקורי הוסר מיוטיוב?

תודה לעונים! H. sapiens - שיחה 18:38, 4 ביולי 2021 (IDT)

(1) – ככל הנראה נכון. תלוי באופי השימוש.
(2) – האתרים שציינת מיועדים לפרסום מקדים של מאמרים ולא לפרסום ספרים. אפשר לכלול שם קישורים. אבל לא את תוכן הקישורים. לעניות דעתי אם כוללים שם רק קישורים אין בעיה של זכויות יוצרים.
(3) – כאן זה כבר תלוי מהו רישיון התוכן. אם הרישיון לא מתיר את זה במפורש, אז זה אסור.
ובכלל, אם מפרסמים מאמר, יש בעיה בהפניה לקישור בגלל שתוכנו עשוי להשתנות. לדוגמה, אם אני רוצה לקשר קישור לתוכן הדף הזה לפני תחילת כתיבת תגובתי, אני יכול לקשר ל[1], ולא סתם ל[2] כי תוכן הדף הזה משתנה מדי פעם. לא נראה לי שביו טיוב מציעים את האפשרות הזו, והתוכן שם אינו (בהכרח וגם לרוב סתם) תוכן חופשי. Tzafrir - שיחה 19:34, 4 ביולי 2021 (IDT)

תודה צפריר. איפה רואים מה הרישיון של סרטון יוטיוב, ושל מי זכויות היוצרים? H. sapiens - שיחה 20:26, 5 ביולי 2021 (IDT)

קהילת ויקימדיה כחוסמת את כל ה VPNים בעולם

אדם יכול לערוך את ויקיפדיה דרך (כתובת האי פי של) מחשב מרוחק בעזרת VPN אבל אם אני לא טועה, אם קהילת ויקימדיה תרצה היא יכולה לחסום ברגע את כל ה VPNים בעולם (בדומה לכך שהיא חסמה את רשת TOR); לעומת זאת, גם אם קהילת ויקימדיה תחסום את כל ה VPNים בעולם, עדיין אנשים יוכלו לערוך את ויקיפדיה מרחוק בעזרת תוכנה כמו TeamViewer ואת זה קהילת ויקימדיה לא יכולה לחסום כלל ; בשני המקרים יש עריכה מרחוק אבל מה מיוחד ב VPNים (וברשת TOR) שאותם כן אפשר לחסום? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

VPN זה במילים אחרות שרת פרוקסי שמסווה את כתובת האייפי בכתובת אייפי של שרת ולא של אדם אמיתי (קליינט ISP פרטי). עם VPN אפשר לעשות המון, גם דברים לא חוקיים עם חשש מוקטן שלא יתפסו אותך, אם אתה יודע איפה לחפש. TOR עובד על אותו העיקרון, רק במקום שרת פרוקסי אחד, TOR מנתב בין מספר שרתי פרוקסי כדי להקשות עוד יותר על הזיהוי. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:08, 5 ביולי 2021 (IDT)

לא בדיוק. זה לא פרוקסי. השימוש הנרחב בזה זהה פשוט לשימוש בפרוקסי. ארגונים משתמשים בזה אחרת, נניח להקים אקסטרנט. לחבר וירטואלית רשתות קטנות ע"ג רשת האינטרנט לרשת overlay, כך שכל מחשבי החברה יתקשרו כאילו הם ברשת אחת, לדוגמא כדי לחבר משרדים שונים מרוחקים פיזית של אותה חברה - שזה הפתרון הכלכלי לעשות, וחלופה לסלילת תשתיות פיזיות בין כל המשרדים, כפי שצה"ל עושה. ניסיתי לחפש, איך אפשר לזהות VPN או פרוקסי, כי כן נתקלתי באתרים שמזהים את זה ובאמת עניין אותי איך אפשר לזהות, אבל אף פעם לא טרחתי לבדוק. לא ממש מצאתי תשובה, ייתכן שמדובר בשרתים שסומנו ככאלה. זה הדבר הרלוונטי היחיד שמצאתי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:50, 5 ביולי 2021 (IDT)

אינסטנט פודינג וניל

שמתי לב שבמתוכנים ישראלים אוהבים לדחוף אינסטנט פוניג וניל בכל מאכל חלבי בערך, גם כשהמתכון לא דורש את זה בכלל. לדגומה מלבי, טירמיסו, עוגת גבינה, קדם שניט.

אני מנסה להבין למה זה טוב כלל? ממה מורכב אינסטנט פודינג וניל: סוכר, עמילן מעובד ומלא תוספים סינתטיים: חומרי ריח, מווסתי חומציות, מעכבי חמצון וצבע מאכל. שום דבר לא רעיל, אבל למה זה טוב? עדיף להוסיף פשוט כפית עמילן תירס/תפוח אדמה, סוכר וניל וזהו. לא?

וגם למה מוסיפים אותו בארץ למאכלים לא קשורים? בעוגת גבינה הביצים אמורים להחזיק אותו, לא עמילן. בטירמיסו זה בכלל לא קשור, בשום צורה. במלבי זה עוד בסדר איכשהו כי היא סוג של פודינג מללכתחילה. בקרם שניט זה אמור להיות קמח, אז עוד מילא.

העמילן הוא מסמיך. לכן זה מרכיב מקובל. אני באופן אישי לא משתמש בזה אבל זה אפשרי. גילגמש • שיחה 13:47, 8 ביולי 2021 (IDT)

סיוע לאויב במבצע שומר חומות

שאלה שמשגעת אותי: איך לא הוגש אפילו כתב אישום אחד נגד אלפי הפורעים הערבים ברחבי הארץ בגין סיוע לאויב במלחמה? הפרעות של הערבים בערים המעורבות ובצירי התנועה עומדות בכל הקריטריונים והניואנסים של סעיפי סיוע לאויב והתרחשו תוך כדי מלחמה פעילה. מנחם.אל - שיחה 17:49, 5 ביולי 2021 (IDT)

מצטרף לשאלה-תמיהה שלך. אתה מדבר על "שיתוף פעולה עם האויב", כאשר במקביל מדובר גם בהתנהגות פלילית מאוד, וגם מבחינה זו האכיפה דלה, לא מקיפה ונראית סלחנית ו'מבינה'.

הבעיה המרכזית היא קיומם של יסודות חתרניים ומסיתים בקרב ערביי ישראל שלא טופלו בזמן, כשהבעיה רק החלה. כתוצאה מכך נוצרה בעיה מרכזית אחרת, והיא בדמות ראיית הבעיה כלאומנית רחבה עד כדי סיכון של ממש של מערכות המדינה ואוכלוסיתה היהודית, ומציאת כלים להתמודד עתה עם מימד לאומני בולט מול אוכלוסיה ערבית לה אזרחות ישראלית. מן דו-לאומית דה-פקטו, שאף אחד לא התכוון לה ולא רצה בא. מה עושים ? שאלה פתוחה. ערב טוב בכל זאת, בנצי - שיחה 20:26, 5 ביולי 2021 (IDT)

אתה מדבר על מובילי דעה בחברה הערבית (בעיקר אנשי דת מוסלמים) שמסיתים? איך אפשר להוכיח שבכלל הפורעים משתפים פעולה עם האוייב או בקשר איתו? איך זה מקדם בכלל את האינטרס שלהם? זה לא שקיימו פה פיגוע רב-נפגעים, כך שאפשר לטעון בבירור שזה מסייע לאויב. זה גם לא משהו שהשפיע באיזושהי צורה על הצבא ועל הלחימה, רק השפיע פנימית, יצר בלאגן וכאב ראש לפוליטיקאים איך לטפל בזה ופגע בדעת הקהל על ערביי ישראל ואולי במורל הישראלי. למשל, כשהיה אזרח שחבר לארגון הטרור דאעש (לא זוכר מתי זה היה, זה קרה כשעוד ראו בארגון הזה איום), השבכ כן זיהה זאת, פעל ועצר אותו. (¯`gal´¯) - שיחה 21:03, 5 ביולי 2021 (IDT)

זה שהפורעים קראו קריאות כמו "בדם ואש נפדה את פלסטין" די סוגר את העניין. יש חלק גדול - אינני יודע עד כמה - מערביי ישראל שמזדהים עם האויב הפלסטיני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:33, 6 ביולי 2021 (IDT)

סיוע לאויב במלחמה דורש קצת יותר מלהביע תמיכה פומבית באויב, להתפרע ברחובות ולפגוע בנפש ורכוש. מתוך הערך: העמדה לדין בעבירת הסיוע לאויב בזמן מלחמה תיעשה, דרך כלל, רק אם הוכח כי האירוע הוא בעל עוצמה מספקת להוות מעשה שיש בו כדי לסייע לאויב במלחמתו באופן מהותי.

במילים אחרות, אם מישהו מניף את דגל פלסטין, וצועק "באש בדם..." זה עדיין לא עוצמה מספקת בשביל להיחשב לסיוע בלחימה. סיוע לחימה לדגומה זה למכור נשק צבאי גנוב למחאס, לצלם מפות בבסיסים צבאיים ולשלוח לחיזבאללה, להסיע מפגע של אש"ף עם חגורת נפץ למקום הומה חיילים, לעדכן את בנק המטרות של איראן על ידי צילומי שטח של בסיסיים סודיים. כלומר פעולה אקטיבית שנועדה לעזור לצד הנלחם נגד המדינה שלך. הפגנות אלימות שקראות להשמדת ישראל לא מסייעות לחמאס בלחימה, אלא בעיקר מגבירות את השסע בין החברה מוסלמית ליהודית בישראל ופוגעות בשילוב של ערבים בחברה הישראלית (וזאת כנראה המטרה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:15, 6 ביולי 2021 (IDT)

האם מכפלה של שני מספרים ממודולו אפשרית? ואם כן, איך?

$x{\pmod {y}}*x{\pmod {z}}\equiv ?$ Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 18:04, 5 ביולי 2021 (IDT)

אפשר לפשט את השאלה: האם אפשר להמיר את בסיס המודולו? כי כן ניתן להכפיל שני מספרים מאותו מודולו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:14, 5 ביולי 2021 (IDT)

לא. פעולת המכפלה היא פעולה שונה ב„מודולו שונה״. הערך המקושר מסביר את זה (אולי בשפה קצת מורכבת). Tzafrir - שיחה 21:49, 5 ביולי 2021 (IDT)

לא רק הכפל אינו מוגדר -- גם x עצמו אינו מוגדר, אלא רק השארית שלו בחלוקה ל-y או ל-z (בהתאמה לחלקי הביטוי), ולפי משפט השאריות הסיני גם העובדה שמדובר באותו x אינה עוזרת. הכפל מוגדר מודולו המחלק המשותף המקסימלי של y,z, ולא יותר מזה. מצד שני התשובה ידועה מראש:

$a{\pmod {y}}*b{\pmod {z}}\equiv ab{\pmod {\operatorname {gcd} (y,z)}}$ (בהסתייגויות שאחסוך בשלב זה). עוזי ו. - שיחה 11:19, 6 ביולי 2021 (IDT)

תודה!! Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 13:09, 6 ביולי 2021 (IDT)

זיהוי של סוג של דמויי-אגוז קטנטנים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הנראים כמו צנוברים, רק פחות רכים. לפני כשבוע, פגשתי בחנות 'פיצוחים' סוג של דמויי-אגוז קטנטנים שמעולם לא ראיתי קודם. לא זולים. הדבר היחיד שהצלחתי לחלץ מבעל החנות הוא שהם מכונים מכלב או מחלב (כנראה מערבית ?). האם מישהו יודע על מה אני מדבר ? - שם מדוייק, מוצא, וכו'. אשמח לשמוע. בנצי - שיחה 20:15, 5 ביולי 2021 (IDT)

האם התכוונת למחלב? ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 23:14, 5 ביולי 2021 (IDT)

איך לגרום לתוכנית לרוץ על שרת מרוחק, גם כשאני מתנתק?

יש תוכנה אחת שאני מריץ על שרת של האוניברסיטה. אני מתחבר דרך MobaXterm, כשאני מקליד ssh, מתחבר, מקמפל את הקוד ומריץ תוכנה על ידי "./program". היא רוצה ופולטת לתוך קובץ חיצוני.

הכל טוב ויפה. אבל בארץ החיבור לא ממש יציב, אז אם התוכנה נועדה לרוץ 12 שעות, אין סיכוי שהיא תסתיים ללא ניתוק קשר. ואז מובה פולט אותי החוצה מהשרת והתוכנה לא מסיימת ריצה.

התוכנה לא צריכה אותי בשביל לשבת עליה. היא רוצה לבד. האם יש דרך להריץ את התוכנה בצורה כזאת שגם אם המחשב שלי מתנתק, השרת עדיין ימשיך להריץ את התכונה עד שהוא לא יסיים? 2A0D:6FC0:10B:2500:8467:FC1D:2AF:1E74 16:08, 6 ביולי 2021 (IDT)

screen or tmux. מתניה • שיחה 16:14, 6 ביולי 2021 (IDT)

אתה בטוח? לפי מה תיאור שלהם זה כלי שונה לגמרי. נראה כמו איזו התקנה ללינוקס שמאפשרת פעולה של מספר חלונות במקביל. מה שאני מבקש זה לעבוד ב-MobaXtermעל שרת מרוחק והריץ תוכנה ככה שהיא לא תיסגר ברגע ש MobaXterm מתנקת מהשרת. כלומר שהשרת ידע שהוא צריך לסיים את הריצה למרות שכבר לא "מדברים איתו". 2A0D:6FC0:10B:2500:8467:FC1D:2AF:1E74 16:40, 6 ביולי 2021 (IDT)

להריץ תוכנה כך שלא תיסגר: הדרך הכי פשוטה: nohup. אבל אז גם מאבדים כל קשר ישיר איתה. כמוכן, אם מדובר על תוכנית שלך, אפשר כתרגיל לעשות בעצמך בתוכנית את כל מה ש־nohup עושה, כי זה לא הרבה. ראשית כל, לחסום את SIGHUP שנשלח כאשר המסוף נעלם. שנית, לטפל בכתיבה וקריאה מהמסוף. הדרך הכי פשוטה היא להפנות את הפלט לקובץ. אבל הבעיה היא עם הפלט: מה קורה אם התוכנית מנסה לקרוא? אפשר להפנות את הפלט שלה מ־‎/dev/null ואז קריאה משם תיכשל מיד. בתקווה שהתוכנית תדע לטפל כמו שצריך בכישלון הזה.

#!/bin/sh

trap '' HUP
exec >log_file 2>&1
exec </dev/null

# Your code comes here

ועדיין, אם יש לך חיבור לא יציב, לא יזיק להשתמש ב־screen, tmux או תוכנית דומה כדי לקבל מסוף שנמצא על השרת ולכן לא מתנתק כשהחיבור אליו מתנתק. יש לכלים כאלו כל מיני אפשרויות מתקדמות, אבל האפשרות הבסיסית היא מסוף שלא מתנתק. Tzafrir - שיחה 19:30, 6 ביולי 2021 (IDT)

נסה בבקשה את סדר הפעולות הבא:

1. התחבר מרחוק באמצעות ssh -Y username@servername.ac.il לשרת המבוקש עם שם המשתמש והסיסמה שלך.
2. בשורת הפקודה הקלד vncserver -geometry 1920x1080.
3. השרת יחזיר לך מספר, בדרך כלל חד ספרתי. רשום אותו לעצמך והתנתק ללא חשש מהשרת. ללא הגבלת הכלליות, נניח שהשרת מחזיר לך את המספר 3.
4. הורד והתקן על מחשבך VNC Viewer חינמי, למשל TigerVNC.
5. התחבר לשרת VNC דרך התוכנה האמורה: servername.ac.il:3

כעת תוכל לשלוח עבודות שימשיכו לרוץ גם אחרי שתתנתק מהשרת. כדי להרוג את החיבור היציב הזה לשרת, התחבר שוב מרחוק כמפורט בשלב הראשון לעיל והקלד vncserver -kill :3. בהצלחה! ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשפ"א • 22:43, 6 ביולי 2021 (IDT)

הערה: ‎-Y מיותר. שרת ה־VNC הוא שרת X11 עצמאי. אין שום צורך לשחק עם הפניית חיבור ה־X המקומי שקיים או לא קיים. מצד שני, לרוב השימושים, יותר פשוט להשתמש ב־screen או tmux. מה שאתה מציע עוד יותר כבד (בפרט אם סביבת העבודה שמוגדרת כברירת מחדל אינה סביבה קלה יחסית). Tzafrir - שיחה 08:20, 7 ביולי 2021 (IDT)

להריץ ג'ובים על שרת לינוקס

אני רואה ששאולות לינוקס זוכות למענה טוב כאן.

אז גיליתי שלהריץ קוד כבד על שרת חזק זה מעשה לא יפה, כי זה מפריע למשתמשי השרת האחרים. הפעולה שעשיתי זה להיכנס ב-ssh לשרת שבו כתוב "login node" והערה "Please submit all your jobs from this server". קימפלתי סקריפט וקיבלתי קובץ שקוראי לו נגיד planet. ואז הושרת ההרצה היא:

./planet

שאני מזין בטרמינל. הכל רץ.

אבל קבלתי הערה שאני צריך "להזמין תור" או משהו כזה מהשרת. הפנו אותי לכאן. ניסיתי להשתמש במדריך והבנתי שאני צריך לכתוב במקום זה

qsub -q planet

אבל זה נתקע לי ופולט אחרי זמן רב קובץ בלתי צפוי. מה אני עושה לא נכון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:16, 6 ביולי 2021 (IDT)

נראה שהאוניברסיטה משתמשת בgrid engine. למזלך, גם התשתית הישנה של שרת הכלים של ויקימדיה היא אותה תשתית. הנה התיעוד: כאן. אני מקווה שזה יעזור לך. מתניה • שיחה 13:07, 7 ביולי 2021 (IDT)

נראה שהמדריך מלדג על דברים ממש חשובים שהכותב מניח שהם מובנים מאליהם. לפי מה שהבנתי תוכנה זה לא "ג'וב". אלא "גו'ב" זה קובץ טקסט חיצוני script.sh שצריך להיראות משהו כמו:

#!/bin/bash
#PBS -l nodes=1
#PBS -o desired_output_file_name
#PBS -N ProgName

./planet

ואותו צריך להקליד בשורת פקודה של qsub -q short script.sh .‏ והוא זה שמכניס את התוכנה שלי לתור להרצה. האם הבנתי נכון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:37, 7 ביולי 2021 (IDT)

כן.בהמשך היום אשתדל לשלוח לך סקריפט לדוגמא ואת התחביר שקורא לו באוניברסיטת ת"א. ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשפ"א • 13:52, 7 ביולי 2021 (IDT)

תודה רבה על המכתב. החלק המורכב מסתבר היה שלא הבנתי מההתחלה שצריך עוד סקריפט (SH) בשביל להריץ את הסקריפ שאני צריך להפעיל. ואז מסתבר שאם אני כותב אותו הwindows אז הוא מוסיף לי תווים בלתי נראים שמשבשבים את הריצה. בסוף הצלחתי להפעיל את הסקריפ ונראה שהוא מבצע חישובים כמו שצריך. ומסתבר גם שב"קופה המהירה" (short) יש תור הרבה יותר ארוך מהקופה הרגילה, אז לא זכיתי לראות תוצאות בזמן הגיוני.

תודה רבה. אגב, בדוגמה ששלחת אתה משתמש בפייתון, ואני ספציפית צריך לקמפל (כי עובד בשפה "אמתית" ישנה ולא אינטרפטור מודרני) ולהריץ קובץ executable. זה נחשב לתקין לקמפל "בלי תור" ב"שער הכניסה"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:01, 7 ביולי 2021 (IDT)

זו שאלה טובה ותשובה לי אין. כדאי לשאול את גברת דבורי שייט כאן. אגב, יתכן שמשתלם למעבדה שלך לשלם על תור נפרד משלכם על אשכול power9. ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 11:33, 8 ביולי 2021 (IDT)

רק עכשיו הבנתי ש"דבורי" זה קיצור של "דבורה". הייתי בטוח לפני זה שזה שם חיבה ל"דביר"... Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:40, 8 ביולי 2021 (IDT)

ארכיון במייל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב העברתי במייל צ'אט (הנגאוטס) לארכיון. איך אפשר למצוא אותו עכשיו? 2A01:6500:A047:387D:F575:C6A4:90FB:2E55 22:50, 6 ביולי 2021 (IDT)

אם הכוונה לשיחה ב GMail, אז אפשר למצוא ב"כל הדואר". מה שנמצא בארכיון זה מה שאין לו שיוך, כלומר אין לו תווית. אין תיבה ייחודית לארכיון או סינון שכזה, שמאפשר להציג רק את הפריטים בארכיון. (¯`gal´¯) - שיחה 16:34, 7 ביולי 2021 (IDT)

מה משמעות rebate בחשבון לתשלום?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הכנסתי את הנתונים של אוניית צובר אופיינית במחשבון של רשות תעלת סואץ, כדי לקבל מושג כמה עולה מעבר בתעלה - זאת ההערכה שקיבלתי.
החשבון יצא 245,100 דולר, ועם 65% rebate הסכום הוא 134,800 דולר.
מה זה אומר ולמה זה מחושב בצורה כזאת?
(זאת לא הספינה שלי, הנתונים הם מהיוטיובר צ'יף מאקוי המעניין) - La Nave Partirà שיחה 13:47, 7 ביולי 2021 (IDT)

"rebate" זה פשוט "הנחה". Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:01, 7 ביולי 2021 (IDT)

זאת הנחה קבועה לכל אוניה בלי קשר לכלום, מוזר שהם לא פשוט כותבים את המחיר. - La Nave Partirà שיחה 18:08, 7 ביולי 2021 (IDT)

כביש 6

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב באיזה תאריך נגמר הזיכיון של חברת דרך ארץ? והאם המדינה החליטה מה לעשות כשהזיכיון יגמר? 18.7.28

ראה כביש 6#כביש זיכיון. ישרול - דברו איתי • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 11:39, 8 ביולי 2021 (IDT)

בקיצור, בשנת 2049 והכביש יהפוך לכביש של הממשלה. Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 15:59, 11 ביולי 2021 (IDT)

איך זה שכלביים שונים לא מזדווגים?

שועלים, זאבים ותנים בארץ חיים פחות או יותר על אותם שטחים גיאוגרפיים. אז איך זה שאין ערבוב בין המינים? הם כולם כלבים וסביר להניח שיכולים להזדווג גם עם כלבים ביתיים וגם בינם לבין עצמם. אז למה עד כה בעשרות אלפי שנה שהם חיים באותו השטח הם לא פיתחו זן חדש של תערובת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קריאה נעימה: ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 14:54, 8 ביולי 2021 (IDT)

אמלק: תנים ובייחוד שועלים לא מתרבים עם זאבים/כלבים מאחר שהאבות הקדמונים שלהם נפרדו לפני כמה מיליוני שנה. קויוטים יותר קרובים לזאבים/כלבים ואכן מתרבים איתם, וכנראה יצרו איתם מין תערובת. H. sapiens - שיחה 19:38, 8 ביולי 2021 (IDT)

"מאולטש" בברזיל

בברזיל יש כינויים לתושבי המדינות השונות (לדוגמה: קריוקה - ריו, פאוליסטה - סאופאולו, מינרוס, קפישבאס ועוד). מישהו יודע באיזו מדינה התושבים מכונים "מאולטש" (maultasch)? מנחם.אל - שיחה 15:16, 8 ביולי 2021 (IDT)

עוזי

בערך עוזי מופיע שסוריה מפעילים אותו, איך הם השיגו אותו? ישרול - דברו איתי • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 15:25, 8 ביולי 2021 (IDT)

כנראה שלל. גילגמש • שיחה 00:32, 10 ביולי 2021 (IDT)

שרה לבני ומייק אשבל

לצורך כתיבת הערך טיוטה:עלי בריקדות. מישהו יודע אם שרה לבני ומיכאל אשבל היו חברים במובן הרומנטי של המושג, ורק בעקבות מותו היא נישאה לאיתן לבני, או שהם פשוט היו מכרים ועוד בחייו היא כבר ניהלה קשר עם לבני? כשהוא כותב בשיר "היום שרה הקטנה ניפרד... ואם בתליה אמסור את חיי... בחרי לך שני" - זוהי רק מחווה לדמותה או שבאמת יש כאן צוואה לחברתו שבמותו תמצא גבר אחר מהגונדה? המקורות השונים ברחבי הרשת מבולבלים, סותרים, ובעיקר נראים לא מבוססים. אשמח לעזרה. (נא לתייג אותי, שאשים לב). יושב אוהל • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א 15:43, 8 ביולי 2021 (IDT)

יושב אוהל, בספרו של איתן לבני, "המעמד" (עמ' 171) הוא מספר שהזוגיות שלו עם שרה רוזנברג התחילה בשוד רכבת הכסף, שבו השתתפו שניהם. שוד זה נערך ב-12 בינואר 1946, עוד לפני מעצרו של אשבל. ההיכרות בין איתן לשרה החלה, במסגרת האצ"ל, עוד ב-1942, והקשר ביניהם מתואר בהרחבה בעמודים 290–292 של "המעמד". דוד שי - שיחה 20:35, 11 ביולי 2021 (IDT)

תודה דוד, האם אין זה מן המוזר, איפוא, שאשבל פונה בשיר אליה כביכול ואף מצווה אותה על "בחרי לך שני", בעוד שיש לה כבר חבר קיים וזה לא הוא? יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 05:42, 12 ביולי 2021 (IDT)

ראשית, הטיוטה שגויה מיסודה משום שהיא מפעילה על שירה קריאה ספרותית גרידא. שירה לא עוסקת בעלילה אלא בשפה. לדוגמה, לא נכון לקרוא את השורות "רובה אל רובה, קנה יצדיע" ו"כדור אל כדור יריע" קריאה ספרותית: קנה הרובה לא מצדיע, כדורים אינם מריעים; חיילים מצדיעים, קהל משולהב מריע. הביטויים הללו אינם רפרנציאליים, אין מטרתם לתאר עלילה כי אם להרכיב מחדש את השפה. בהחלט יכול להיות סיפור רקע מאחורי שיר, כשם שמאחורי סרט עומדת הפקה, אבל הסרט איננו ההפקה אלא היצירה הקולנועית, והשיר איננו סיפור הרקע אלא היצירה הלשונית. לגופו של עניין, מדובר בתרגום של השורה המקורית "נאָר זאָלסט נעמען אַ צווייטן". עלי - שיחה 06:09, 12 ביולי 2021 (IDT)

הטיעון שלך נגד המופיע שם לא ברור. אף אחד לא ביטל את היות השיר - שיר. אלא שנכתב גם סיפור הרקע.
אמת שזה תרגום, אבל הוא יצר בו התאמות, ואף שינה את שם מושאת השיר ל"שרה הקטנה" בהתייחסו בפירוש לאשה הספציפית הזו. יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 16:25, 12 ביולי 2021 (IDT)

הטיוטה לא רק פורסת את סיפור הרקע (בעיקר של התרגום) במנה גדושה, אלא אף מנתחת את השיר, אגב מחקר מקורי, בכלים ספרותיים. זו שגיאה משום ששירה יש לנתח בכלים ייחודיים לה. שאלת מדוע כתב המשורר "בחרי לך שני" והשבתי לך – משום שכך במקור. כעת נותר לך להפנים שסיפור הרקע או העלילה (מה שקראת "תוכן השיר") לא כופה על המשורר את מילות השיר, כפי שניסיתי להסביר. לדאבון הלב, אם תתעקש להבין שירה לפי סיפור הרקע או העלילה, נגזר עליך לא להבין שירה. עלי - שיחה 16:37, 12 ביולי 2021 (IDT)

איך לפרסם שירים ביידיש מתקופת השואה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לי שירים יפים ביידיש שנכתבו בתקופת השואה.1942-3 ע"י הסבא שלי-שלמה קראוזה תורגמו לעברית לפני כחודש ע"יד"ר פרנקל לאה.ברצוני לפרסם ולהעביר למלחינים. איך עושים זאת? למי פונים?

לא הבנתי מה אתה מעוניין לעשות, למצוא אמנים שיעשו שימוש בשירים? להפיץ אותם בבמה לתוכן ששוחרר מזכויות יוצרים, כדי שייחשף לציבור? (¯`gal´¯) - שיחה 20:41, 8 ביולי 2021 (IDT)

תפוח

למה אומרים שאדם וחוה אכלו תפוח? אולי זה היה קלמנטינה?

ע"ע פרי עץ הדעת. על מה שכתוב שם אוסיף שהתפוח היה סמל נפוץ מאוד של זוגיות, אהבה וארוטיקה ביוון העתיקה. H. sapiens - שיחה 19:41, 8 ביולי 2021 (IDT)

אני שמעתי שמדובר בפרשנות נוצרית שהופיעה ביצירות אמנות. אני חושב שברנסנס היה פופולארי ליצור יצירות אמנות שמבוססות על סיפורי התנ"ך. (¯`gal´¯) - שיחה 20:43, 8 ביולי 2021 (IDT)

אבל כנראה שלא קלמנטינה, פרי שנוצר לפני כ־150 שנים. Tzafrir - שיחה 20:03, 8 ביולי 2021 (IDT)

מה?! לא הייתה קלמנטינה בגן עדן? ולא היה אינטרנט? גן עדן היה בעצם סוג של גיהנום, רק בלי שמן רותח. דוד שי - שיחה 20:14, 11 ביולי 2021 (IDT)

גם בעלי חיים מבויתים לא יכלו להתקיים אז על פי הסיפור (הם לא יכולים לשרוד ללא בני אדם, ובסביבה פראית. אולי אלוהים יצר אותם? גם לא מסתדר אם הם נוצרו לפני שהיו קיימים בני אדם, ע"פ הסיפור). גם לא כיום, האמת, כי הבריאתנות שוללת אבולוציה (גם כשהגיעו כיום למסקנה ששינויים להסתגלות לסביבה יכולים לקרות תוך דורות בודדים, כלומר משהו שקל יחסית לראות אותו קורה). והם היו הכרחיים להפיכת בני האדם למה שהם. (¯`gal´¯) - שיחה 15:09, 13 ביולי 2021 (IDT)

אכן חוה לא אכלה תפוח. (איך אין ערך על הספר הזה? שומו שמיים) יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 16:28, 12 ביולי 2021 (IDT)

דייטינג בעולם העתיק

בעולם העתיק לא היו בתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע, שווקי לילה, פארקים, חדרי בריחה, קניונים, ברים, פאבים, מועדונים, מסיבות מיוחדות וכדומה, לא בשפע שיש היום לפחות.

היו שידוכים כן, הורים באו להורים לבקש נישואין, אבל במקרים שהורים לא התערבו, איך היה ה"דייטינג", אם בכלל? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

(לבני המעמד הגבוה) היו תיאטראות, מסיבות, גנים ציבוריים, מרוצי סוסים. אבל זה ממש לא כמו שאנחנו מכירים היום. גוגל של נישואים ברומא העתיקה יובילו אותך למאמרים כמו זה, וזה, או בערך האנגלי על הנישואין, שם יש סיפור מעניין על ביתו של קיקרו, וכאן אפשר לקרוא על יוון. שורה תחתונה, האישה לא היתה צד בדרך כלל, אלא נקבע על ידי אביה מול החתן או אבי החתן.

תודה אבל חשוב לי לקבל בחינות גם על מחוץ ליוון ורומא, מה לגבי מצרים העתיקה, מסופוטמיה העתיקה, הודו העתיקה, סין העתיקה, יפן העתיקה, מסואמריקה העתיקה? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא יודע לגבי אמריקה, אבל במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס, כשהאשה נתפשת כמשאב חיוני להבאת בנים לעולם. כך ניתן לשדך ילדות בנות 12 לבעלים בני 50-60: איזה "דייט" היה משכנע מישהי להסכים לסידור כזה? עמית - שיחה 11:18, 11 ביולי 2021 (IDT)

ובכן אני חושב שבכללי אף אשה לא תסכים לסידור כזה. אם יש לך המלצה לערך או לספר על הבחינה הספציפית שנתת אשמח לקרוא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"התנ"ך היה באמת" של ליאורה רביד מראה את הנוהג במזרח הקדום כפי שהוא משתקף בתנ"ך, "בדמות עכביש היא טווה את חוטיה - דימוי האישה ביוון הקדומה" של ציונה גרוסמרק על יוון הקדומה. את אלה קראתי. כמובן שיש עוד ספרים רבים בנושא, רובם כמובן לא בעברית. עמית - שיחה 18:07, 11 ביולי 2021 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פיצה נדבקת לקרש. מה לעשות?

אני מכין פיצה על קרש יפה כזה: מלבני עם ידית מצד אחד ומעוגל ומחוד מצד שני. בתנור יש לי אבן שמוט עבה.

בעיה היא שאני מכין את הפיצה יפה עד מאוד, אבל כאשר אני מעביר אותה אל אבן השמוט, היא נדבקת, מעבדת את הצורה, מסרבת לזוז מהקרש ודורשת משיכה מהצד השני...

לפני שאני מתחיל לשים מילוי מלמעטה, אני תמיד שם גם קמח מתחת אחרת אי אפשר לפתוח את הפיצה. הבצק נכון לפי מתכון איטלקי נאפוליטני עם קמח איטלקי לפיצה. אילו הצורה היתה יוצאת נורמלית, הבצק היה יוצא עם ציוו 80-85 ככה (בהנחה שנפוליטנית בתנור אבן עם עץ היא 100). לפני שאני מתחיל לשים את המילוי, הפיצה יכולה לזוז קלות על הקרש (לא דבוקה).

מה אני עושה לא נכון? למה זה נדבק לי? אני משנה את הזווית של הקרש ביחס לאבן לאיזה 45 מעלות וזה עדיין לא גולש כמו בסרטונים.

הבעייה כנראה היא שאתה מרדד את הבצק ישירות על הקרש. הרידוד על הקרש מפחית את היעילות של הקמח כמונע הידבקות. אני מציע שתרדד את הבצק על משטח מקומח היטב, ואז תדחוף את הקרש מתחתיה רק על מנת להעבירה לתנור. עמית - שיחה 20:24, 10 ביולי 2021 (IDT)

שרירים של אורגזמה גברית

כשגבר גומר הוא פולט זרע במהירות. מה השריר שזורק את הזרע החוצה בעוצמה ואיפה או נמצא?

מדובר בסדרה של מהלכים פיזיולוגיים ולא בפעולה של שריר ספציפי. הינה דיאגרמה מוסרטת. [3] אם ברצונך לקבל הסבר מקיף יותר אפשר לצפות בסרטון הזה [4] שמסביר גם על מערכת העצבים שמעורבת בתהליך הזה. גילגמש • שיחה 06:15, 12 ביולי 2021 (IDT)

טור מלכא

בתלמוד במסכת גיטין מופיע המשפט הבא: אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר. (תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נה עמוד ב)

אנחנו יודעים שירושלים חרבה במרד הגדול ושביתר חרבה במרד בר כוכבא אך האם יש למישהו מקור למתי חרבה טור מלכא? תודה רבה!e

Wörtlich »des Königs Berg«; ursprünglich der aramäische Name eines Hügels südöstlich von Jerusalem

משערים אפוא, שבאזור הר המלך היתה גם עיר ששמה היה הר המלך, וזכר לשמה נשתמר בשם כפר מליך, היושב צפונית מזרחית להר חצור, בהר אפרים.

לא ברור למה אתה מתכוון. האם לעיר מצפון מזרח להר חצור? אם כן, יש להניח שלא חרבה אלא בוצע בה טרנספר

שאלתי היא כזאת-בתלמוד מסופר על שלושה חורבנות מרכזים כאשר הראשון שבהם מתרחש במרד הגדול והוא חורבן ירושלים, האחרון מתרחש בסוף מרד בר כוכבא והוא חורבן ביתר, השאלה היא מה הוא החורבן השני שמוזכר-חורבן טור מלכא, האם יש זיהוי שלו אם איזה מאורע חורבן גדול? העיר מצפון מזרח להר חצור היא עיר גדולה? כי בהקשר לשני החורבנות האחרים שמובאים נראה שמדובר בחורבן יחסית גדול

אזור בעל חצור לא היה אזור יהודי באותה תקופה כי אם שומרוני. אבל חורבן גדול בין זמן המרד הגדול למרד בר כוכבא: מרד התפוצות. Tzafrir - שיחה 15:10, 12 ביולי 2021 (IDT)

טעות שלי. הייתי בטוח שבעל חצור נמצא יותר צפונה בתוך השומרון. שמעתי שוויקי זה דבר נחמד כזה שאפשר בקלות ליצור קישורים ואז לבדוק בקלות תוכן של דפים אחרים.

Tzafrir - שיחה 15:31, 12 ביולי 2021 (IDT)

אין הסכמה של החוקרים למה התכוון התלמוד בציינו חורבן שני הוא חורבן טור מלכא. כאמור למעלה אין הסכמה מהי טור מלכא. 46.114.144.16 07:52, 13 ביולי 2021 (IDT)

גיור לתינוק?

נניח מצב הפתטי שבו יהודי ישראלי עושה פונדקאות בחו"ל ומקבל תינוק מתרומת זרע. האם הביולוגית אינה יהודיה. לפי ההלכה הילד אינו יהודי? מה יהיה כתוב לו בסעיף "לאום" במשרד הפנים?

האם אפשרי לגייר אותו בהיותו תינוק?

בעיקרון אני חושב שאפשר לגייר תינוק. Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 16:01, 11 ביולי 2021 (IDT)

אפשר להסתכל בערך גיור קטנים. בקצרה, ניתן לגייר תינוק, רק צריך שלאחר גיל מצוות הוא יצהיר שהוא יהודי או ימשיך לקיים מצוות. ניתן להסתכל כאן ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 16:04, 11 ביולי 2021 (IDT)

יש לציין שקיימות מספר עמדות שונות בהלכה: לפי אחת העמדות, הזיקה הגנטית קובעת הורות, ולכן תינוק שנולד מתרומת ביצית של יהודייה – יהודי; לפי עמדה אחרת, הפרייה חוץ-גופית (IVF) מבטלת כליל יחסי הורה-צאצא; לפי עמדה נוספת, הרך הנולד הוא צאצא הן של תורמת הביצית הן של היולדת; ולהשלמת התמונה, אפשר למצוא גם עמדה לפיה היולדת היא אמו של התינוק, כך שבוודאי נדרש גיור. לפיכך, עצם הקביעה האם התינוק יהודי או לאו מורכבת כשלעצמה, ומחייבת ירידה לפרטים. עלי - שיחה 16:35, 11 ביולי 2021 (IDT)

ומה התשובה? בטוח היו מקרים בישראל שבעיה עלתה. וזה לא דיון פילוסופי, אלא מעשי לחלוטין: זכויות הילד מותנות ברישום במשרד הפנים

אין לזה הכרעה מוסכמת היות וזו מחלוקת בין פוסקי דורינו. אכן בעיה. יושב אוהל • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א 16:30, 12 ביולי 2021 (IDT)

מה ההבדל בין הקבינט של האיטי לממשלה של האיטי

הסתכלתי על הערכים על הקבינט של האיטי ועל הממשלה של האיטי , ולא הבנתי מה ההבדל ביניהם, בשניהם יש את אותו מספר שרים ועוד. DimaLevin, דן וינקלר, קפקא, דזרט, Dolly City, אקסינו, פעמי-עליון, ספסף, דור מאיר, Naidav2424, MakingItSimple ‏ בעלי הידע במדע המדינה ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 15:47, 11 ביולי 2021 (IDT) ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 15:55, 11 ביולי 2021 (IDT)

Cabinet הוא מה שאנו מכנים "ממשלה", היינו רכיב של הרשות המבצעת; Government הוא מה שאנו מכנים "ממשל", היינו כלל רשויות השלטון. עלי - שיחה 15:55, 11 ביולי 2021 (IDT)

תודה! ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 15:57, 11 ביולי 2021 (IDT)

שינה במושבה על הירח לעומת שינה בחלל

מה יהיו ההבדלים העיקריים, אם בכלל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על הירח יש כוח משיכה מורגש. הוא נמוך בצורה ניכרת מזה של כדור הארץ. אבל בניגוד לתחנת חלל, על הירח יש "למעלה" ו"למטה" מאוד ברורים. לא צריך חגורות בטיחות בשביל לא לרחף בזמן שינה ואין אפשרות לישון "על התקרה". Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:19, 11 ביולי 2021 (IDT)

אני לא יודע כמה בערך שוקלת חליפת חלל לירח בטכנולוגיה הנוכחית אז אשאל, האם, תאורטית, אדם שיהיה בתוך מבנה בירח שיש בו ייצור אוויר נאות (נניח מתקן תת קרקעי נרחב) יוכל לישון בחדר שלו בתחתונים או שיהיה חייב חליפת חלל או לכל הפחות סמיכה כבדה מאד כדי לישון בלי לרחף בטעות? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תאוצת הכובד על הירח היא כ-16.5% מזאת של כדור הארץ. זה אומר כל משקל שאנחנו מכירים יהיה קל בצורה מאוד ניכרת ממה שאנחנו רגילים, אבל שום דבר לא "ירחף". כל דבר ירגיש לנו קל פי 6 בערך: אם האדם שוקל 60 קילו הוא יצטרך להפעיל כוח המספיק להרמת 10 קילו בשביל להרים את עצמו מהמיטה. ככה שלא סביר שצריך ציוד מיוחד בשביל לא לעוף למעלה. חיים במעבדה על הירח דורשים התאמה ושינוי הרגלים, אבל זה ממש במצב "לוקסוס" ביחס לחוסר משקל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:49, 11 ביולי 2021 (IDT)

לכבידה יש השפעה מכרעת על הגוף האנושי. אני לא מכיר מאמרים שמוקדשים לשינה ואפשר לבדוק את זה אבל באופן עקרוני, כבידה מופתחת תגרום לבעיות במערכת השרירים והשלד ודברים נוספים. אני לא יודע כיצד זה משפיע על איכות השינה. יש פה כמה מאמרים שבדקו את השפעת השהייה בחלל על שינה. אפשר להריץ חיפושים נוספים ולבדוק קצת יותר לעומק את הפרטים האלה: [5]. גילגמש • שיחה 22:36, 11 ביולי 2021 (IDT)

HTML

הדף הראשי בוויקיפדיה מורכב מתבנית אחדות, שמתחברות לדף השלם המוצג לקורא. כך גם בפורטלים. האם יש כלי שמאפשר לעשות זאת בדף HTML (בלי קשר למדיה-ויקי), כלומר ליצור דף HTML שהוא הרכבה של דפי HTML אחדים? תודה, דוד שי - שיחה 20:11, 11 ביולי 2021 (IDT)

יש הרבה צורות לבצע, אף אחת מהן לא נוחה. ראה הנחיה לביצוע עם ג'וואסקריפט או את ההנחיות לביצוע עם iFrameבדף הזה.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:53, 11 ביולי 2021 (IDT)

מעניין, אני מניח שמנועי template לא עושים שימוש בדברים הללו, גם לא הדרך המובנית ב PHP. (¯`gal´¯) - שיחה 22:35, 11 ביולי 2021 (IDT)

רק עם html אי אפשר (אלא אם כן אתב בונה דפי html נפרדים ואז מרכיב את כולם בדף אחד עם iframes כמו שאמרו כאן וזה לא ממש נוח). עם שילוב של שפות אחרות זה בהחלט אפשרי. אתה יכול לבנות קומפוננטות עצמאיות (רכיב שמכיל קוד html+css ושפת תכנות כמו JS/TS/C#) ולשלב אותן בדף אחד. ככה אתה בונה אפליקציית web שהיא בפועל בנויה מדף html אחד וזה בערך מה שקורה היום בשוק אפליקציות הweb. יש מסגרות עבודה שבנויות בדיוק לטכניקה הזו למשל angular, blazor webassembly וכו' אבל שוב כולן מצריכות ידע בשפת תכנות (אנגולר עובדת עם typescript, בלזור עובדת עם c#...)

כן זה נכון, אבל אז למה בעצם להימנע מלכתחילה משימוש בספריות קיימות? הרי גם הן פועלות "מאחורי הקלעים" עם כל מה שצויין כאן... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:11, 15 ביולי 2021 (IDT)

תשואה ושארפ בקופת גמל

אפשר הסבר עם דוגמה מספרית למושגים "תשואה" ו"שארפ"? אני רוצה להבין את הטבלה ההזאת. מה הכוונה ב-25% תשואה? שאם אני שם בקופה 100 שקל, אז כעבור שנה זה יהיה 125? נשמע טוב מדי בשביל להיות אמתי.

ומה זה שארפ?

תשואה, מדד שארפ. עוזר? (הערך על תשואה די ברור, הערך השני פחות). מוכני - שיחה 23:24, 11 ביולי 2021 (IDT)

לפי הערך יוצא שהסכום אמור לגדול ב25% בשנה. וזה פשוט לא יתכן. אז כנראה שהכוונה היא אחרת. מה זה תשואה בהקשר של קופות גמל?

זו התשואה המצטברת מאז ינואר 2017; לא התשואה לשנה. עוזי ו. - שיחה 01:11, 12 ביולי 2021 (IDT)

1+1

1+1=למה?

לא למה, אלפקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:45, 11 ביולי 2021 (IDT)

זה מה שנקרא אקסיומה. זה פשוט עובד. אם זה לא היה נכון, אז כל ההישגים של האנושות מאז ומעולם הם מקריים לחלוטין, מה שמאוד לא סביר (הקישור לא הכי קשור שבעולם, אבל תמיד נחמד לצטט את איינשטיין כשאפשר). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:09, 15 ביולי 2021 (IDT)

מתכות שלא מחלידות

אני מעוניין לקרוא על מתכות (טהורות או סגסוגות) שלא מחלידות כלל, גם אם יושמו בתוך אגם או בתוך הים. אני מניח שפלדת אל-חלד היא אחת מאלו אבל אני מחפש ערך כללי. בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המתכות האלו נקראות מתכות אצילות, ראה את הערך מתכת אצילה. יהודית1000 - שיחה - 💜 13:45, 12 ביולי 2021 (IDT)

למה בשנים האחרונות יש יותר ויותר מקרים של ילדים אלרגיים?

בעשור האחרון אני פשוט רואה ושומע (גם במציאות וגם בתקשורת) על יותר ויותר ילדים עם אלרגיות לכל מיני דברים, גם לסוגי מזון טריוויאליים, וגם לדברים מוזרים כמו מתכות מסוימות ודברים בסגנון. מעניין אותי אם מישהו חקר פעם את תופעת ריבוי האלרגיות בשנים האחרונות? יש לזה הסבר? נראה כאילו הילדים היום הופכים לאט לאט ליותר ויותר רגישים לכל דבר וזה לא ממש ברור למה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי זה משום שיש יותר מודעות ואנשים הולכים יותר להבדק. דרדק • שיחה • ג' באב ה'תשפ"א • 13:44, 12 ביולי 2021 (IDT)

קראתי על זה מספר כתבות. שורה תחתונה: לא יודעים. קיימת השערה שמאחר ובאורח החיים במדינות המתועשות יש פחות חשיפה לפתוגנים מערכת החיסון מגיבה גם על מה שאינו פתוגן, אבל לא קראתי שום מחקר שניסה להוכיח/להפריך את ההשערה. יתכן שגילגמש ידע יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:20, 12 ביולי 2021 (IDT)

לבדיקת אלרגיה על ידי שריטה יש 50-60 אחוז FALSE POSITIVE, זאת אומרת שאם בודקים אלרגיה ל-10 חומרים, הסיכוי לא לטעות באף אחד מהם ולא לגלות אלרגיה שלא קיימת, הוא קטן מאד. יש גם בדיקה לפי נוגדנים, אבל גם היא לא אמינה כי העובדה שיש נוגדנים לא אומרת שזה מתבטא בסימפטומים כלשהם. - La Nave Partirà שיחה 15:43, 12 ביולי 2021 (IDT)

יכול להעיד על תופעה מוזרה: בהיותי בן כ-16-17 נבדקתי ונמצאתי רגיש ל: חתול, כלב, קרדית אבק, וכמה פרחים. וזה היה נכון: סבלתי מנזלת אלרגית בבית לעתים קרובות. חשיפה לכמות גדולה של אבק (כמו מחשב ישן) גרמה לי למתקפת התעשתויות. היום, כשאני כבר בן 19 (כן בטח...) אני מגדל חתול, מרוקן מיכל של שואב אבק בלי בעיה, אבל מצד שני: לא מסוגל לקרוא ספרים ישנים (במיוחד אם הוא מהדור של דפי עץ מתפוררים מעט). אני מיידית מתחיל להרגיש עקצוצים באף ומשתעל.

אז יכול להיות שהאבחון של אלרגיה בקרב צעירים לאו דווקא משקפת את האלרגיות שיהיו להם בעתיד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:47, 12 ביולי 2021 (IDT)

אני לא יודע למה יש עלייה (אם היא אכן ישנה) במספר המאובחנים. יתכן שפשוט בודקים יותר ויתכן שסגנון החיים המודרני גורם לכך אבל אני לא מתמצא בדברים כאלה. אם זה חשוב ממש אפשר לבדוק פרסומים בpubmed הינה לינק למחרוזת חיפוש יש פה עשרות אלפי מאמרים - [6]. אפשר לנסח את שאלת החיפוש באופן שונה ולקבל תוצאות נוספות. גילגמש • שיחה 18:44, 12 ביולי 2021 (IDT)

לפני כמה שנים תרמתי את דמי למחקר שבדק רגישות לגלוטן באוכלוסיה, בהשוואה למצב בישראל עשרים שנה קודם לכן. בטח אפשר למצוא את המחקר בפאבמד עם פילטר לישראל.

ארבעה דפים בדף אחד

שלום,

אני מעוניין לראות ארבעה דפי ויקיפדיה בדף אחד, המחולק ל-4 חלקים (2 * 2). האם יש דרך לעשות זאת? תודה, -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:07, 12 ביולי 2021 (IDT)

ראה [7] [8]. מיועד לכרום. (¯`gal´¯) - שיחה 09:27, 14 ביולי 2021 (IDT)

זה נראה טוב, תודה רבה. לצערי זה לא עובד בדפדפן שלי (Brave). חשבתי שאולי יש קוד ויקי או קוד HTML כלשהו שיכול להציג ארבעה דפי ויקיפדיה בדף אחד. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:46, 15 ביולי 2021 (IDT)

כאמור: דף HTML פשוט שכולל בתוכו ארבע מסגרות (frame או iframe).אפשר תמיד לשכלל את זה קצת עם ג’אווהסקריפט. או פשוט ארבעה חלונות דפדפנים שונים, אם יש מסך גדול. Tzafrir - שיחה 17:58, 15 ביולי 2021 (IDT)

תוכל בבקשה להראות לי דוגמה לדף HTML כזה? תודה, -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 14:45, 16 ביולי 2021 (IDT)

טוב, נאלצתי ללמוד HTML למתחילים, והצלחתי ליצור משהו די קרוב למה שחיפשתי:

<!DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.01 Transitional//EN" "http://www.w3.org/TR/html4/loose.dtd">
<html>
<head>
    <title>ארבעה דפים זה לצד זה</title>
</head>

<body>
<table style="width:1000px;">
    <tr>
      <td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/באר שבע" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
      <td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/שדה בוקר" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
    </tr>
    <tr>
      <td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/מצפה רמון" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
      <td align="center" width="50%"><iframe src="https://he.wikipedia.org/wiki/נאות סמדר" style="width:500px;height:400px;"></iframe></td>
    </tr>
</table>
</body>
</html>

תודה, --‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:03, 17 ביולי 2021 (IDT)

תקלת אינטרנט

איזו מין תקלה אצל ספק האינטרנט או ברשת הביתית, יכולה לגרום לתופעה הבאה בכל המכשירים המחוברים: רוב האתרים (למשל ויקיפדיה) עולים בלי בעייה. אתרים מסוימים (למשל kan.org.il alphr.com pulsesecure.net) לא עולים ומופיעה ההודעה: "This site can't be reached; The connection was reset" ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תקלה בשרת DNS של הספק לרוב. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 22:01, 15 ביולי 2021 (IDT)

תודה. אם כך, ניסיתי לעקוף את הבעייה על ידי הגדרת שרת DNS אחר בווינדוס, ווידאתי באמצעות http://www.whatsmydnsserver.com שאכן השרת שהיה קודם של הספק, הוא כעת של גוגל. זה לא פותר את הבעייה המקורית. מה זה אומר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גדלים מתמטיים אובייקטיביים

גדלים כמו מטר ומייל הם סובייקטיבים; זה נכון שהרבה מאד אנשים חולקים את הסובייקטיביות הזו אבל בכל זאת, מדובר בפרשנות אנושית למציאות שהגיעה והתקבעה בשלב מסוים בהיסטוריה.
האם יש עבודות מחקר לגבי גדלים אובייקטיבים ואיך ניתן למצוא אותם במציאות? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם כוונתך לגדלים כמו פאי או e (קבוע מתמטי)? עמית - שיחה 10:48, 13 ביולי 2021 (IDT)

לא יודע מספיק בנושא כדי להשיב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוא תסביר קודם את הכוונה שלך: מה זה"סובייקטיבי" ו"אובייקטיבי" בהקשר שאתה מדבר? נתת דוגמאות ליחידות מדידה: דבר שהוא פרי הסכמה. לא הייתי מגדיר יחידות מידה כה ותיקות כ-"סובייקטיבי", מכיוון שיש הסכמה מלאה לגבי הגדרה של סנטימטר. האם הכוונה שלך ב"אובייקטיבי" היא לגדלים פיזקליים שבאים ממדידות בלבד ולא ממוסכמות אנוש? אז יש קבועים פיזקליים את יחידות פלאנק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:54, 13 ביולי 2021 (IDT)

אני מתכוון לגדלים פיזיקליים שבאים רק ממדידות ישירות על העולם הטבעי אך עדיין אינם פרי הגדרה שהומצאה בשלב מסוים בהיסטוריה כמו מטר או מייל. אפשר לקרוא למה שאני מחפש, לפחות מטאפורית, "הגדרות מידה שאלוהים הגדיר וברורות מן הטבע". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יחידות פלאנק הן בדיוק זה, וגם מהירות האור. כמו כן קבועים מתמטיים רבים, כמו פאי או e (קבוע מתמטי) חיוניים בפיזיקה, אך בניגוד לבקשתך אינם תוצאות של חקירה פיזית אלא מתמטית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:14, 13 ביולי 2021 (IDT)

אגב, מעניין שמתייחסים ליחס בין היקף לקוטר של מעגל כקבוע מתמטי מעניין, אבל היחס בין אלכסון לבין אורך צלע של ריבוע (השורש הריבועי של 2) זוכה לעניין מופחת. יש אפליה לטובת מספרים טרנסצנדנטיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:26, 13 ביולי 2021 (IDT)

Corvus השורש הריבועי של 2 מעניין בעיקר בגלל האגדות שנרקמו סביבו, בתהליך קבלת קיומם של מספרים אי רציונאליים במדע. לעומת זאת, פאי הוא רכיב חיוני לכל תורת גלים (ובפיסיקה ובמתמטיקה בכלל). אי אפשר באמת להשוות ביניהם. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:52, 15 ביולי 2021 (IDT)

מה לגבי יחידות עצמאיות באופיין, שלא תלויות בסביבה הקרובה אלינו אלא בהקשרים יותר אוניברסליים, נניח שנת אור שמבוססת על שנה ארצית, בעוד משמשת למדידת מרחקים אסטרונומיים ברחבי היקום. גם יחידה אסטרונומית - המרחק של כדה"א מהשמש. גם יחידות הזמן שלנו מגיעות במקור מזמן היממה, לפחות עד שנקבע סטנדרט (שכעקרון אין ממש הגיון כלשהו מאחוריו והקביעה לגבי המדידה שלו, חוץ מזה שרצו משהו שקרוב למדד של שניה שהיה עד אז). (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 13 ביולי 2021 (IDT)

תודה רבה לכם, ב"גדלים פיזיקליים שבאים רק ממדידות ישירות על העולם הטבעי" דווקא התכוונתי גם למה שבא ממחקר מתמטי כי אני מבין שעצם המחקר המתמטי הוא בסופו של דבר תצפית בעולם הטבעי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המתמטיקה לא אומרת לנו כלום על מהירות האור או כוח המשיכה. למתמטיקאים אין שום בעיה עקרונית עם עולם שבו מהירות האור כפולה ממה שהיא בעולמינו. אפשר לדבר על חוקי הטבע או על פיזיקה ומשם מגיעות אותן יחידות טבעיות (כגון יחידות פלאנק שהוזכרו למעלה). Tzafrir - שיחה 21:13, 13 ביולי 2021 (IDT)

נכון. קביעה שמהירות האור היא מספר כלשהו ביחידות כלשהן היא מוסכמה אנושית, אבל עצם קיום הקבוע הוא דבר גלובלי שלא קשור לבני האדם. הדרך הפשוטה ביותר להבין את זה היא לנסות להסביר לחייזר מה זה מטר בשנייה, או מה זה קילומטר בשעה, או כל יחס מהירות אחר. עצם הקביעה של מטר או של שנייה היא המצאה/מוסכמה אנושית ליחידה כלשהי של מרחק או של זמן. מהירות האור יכולה היתה להיות באותה המידה 12 אבגים לדהו. מה זה "אבג" ומה זה "דהו"? זו המצאה שלי. אבל הערך הזה יהיה זהה לחלוטין למהירות ביחידות של מטר לשנייה, קילומטר לשעה וכן אלאה, ולכן הוא בדיוק ישקף את מהירות האור. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:58, 15 ביולי 2021 (IDT)

טנקים של חיזבאללה

בערך הזה בויקיפדיה האנגלית מופיע שלחיזבאללה יש טנקים מסוג T-55, T-62, T-72 וT-90. לא ראיתי על זה משהוא בערכים עליהם (בעברית ובאנגלית), יש לכם מושג מה זה? ישרול - דברו איתי • ד' באב ה'תשפ"א • 20:14, 13 ביולי 2021 (IDT)

מבין הטנקים יש שם מקור (ולא מאיכות גבוהה) רק לטנקי T-72. יש שם כלים שונים שהגיעו, לפי אותו ערך, מצבא דרום לבנון, אבל בצבא הזה, לפי הערך שלנו, לא היו טנקי T-55 ונגמשי BTR. הערך תמוה. Tzafrir - שיחה 21:08, 13 ביולי 2021 (IDT)

הערך חסר. ישראל חימשה את צדל בטנקים מסוג טירן [9], [10].

ספק גדול. בכל דיווחי התיקשורת בישראל אודות החיזבאללה (ויש רבים מאלו) אין שם איזכור של טנקים בשירות, מול איזכורים רבים מאד של אמל"ח. ללא מקור אמין על טנקים בשירות פעיל של חיזבאללה אין לעדכן את הערכים הנוכחיים ועל אחת כמה וכמה ליצור ערך לנושא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:35, 14 ביולי 2021 (IDT)

יש את זה, אבל לא מפרטים שם על הטנקים. ישרול - דברו איתי • ה' באב ה'תשפ"א • 13:24, 14 ביולי 2021 (IDT)

כתובים שם הדגמים. כנראה שזה בכל זאת ראוי לפיסקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:21, 15 ביולי 2021 (IDT)

פורנוגרפיה

איך זה שתעשיית הפורנו מגלגלית כל כך הרבה כסף? האתרים הם כמעט כולם בחינם והם כוללים הכל מהכל. אין שום מוטיבציה לרכישה. מאיפה מגיע הכסף? ומדוע בארץ התעשייה הזאת כה לא מפותחת?

אתה מדבר על האתרים ולא על תעשיית הפורנו. יש סרט דוקו בשם "Pornocracy" שמדבר על זה (אז זה שודר בyes דוקו). כעקרון יש פרסומות של אתרי פורנו אחרים. בסרט מגלים שמדובר בבעלויות צולבות - שהם מפרסמים אתרים אחרים שלהם. נראה לי שמדובר במנגנון להלבנת הון ע"פ הסרט. (¯`gal´¯) - שיחה 03:00, 15 ביולי 2021 (IDT)

יש תוכן בחינם אבל גם תוכן („איכותי״ יותר) בתשלום. Tzafrir - שיחה 08:18, 15 ביולי 2021 (IDT)

התשובות שלכם הם בדיוק הסיבה לשאלה שלי: אם האתרים מפרסמים זה את זה במעגל, ובשום שלב לא נדרש תשלום מהלקוח, אז מאיפה הכסף מגיע? ומה בדיוק ה"יותר איכותי" יכול להיות כבר? איזה תוכן שיש עליו ביקוש כבר קיים והוא לא נגיש? לא ברור לי

רבים מאתרי הפורנו דוחפים לגרון (אין כוונה למשחק מילים) שירותי זנות או הצצה בשידור חי.

בנוסף, הרעיון שמדובר בהלבנת כספים הגיוני מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:23, 15 ביולי 2021 (IDT)

כי אתרי פורנוגרפיה מבוססים על תוכן של משתמשים (כמו XVideos) הם לא עיקר התנועה. עיקר התנועה הם באתרי פרמיום שמוכרים מנויים, שלפעמים יכולים להגיע גם למאות דולרים למנוי, בהתאם לתקופת הזמן. אנשים מוכנים לשלם על הרבה דברים ביזאריים וכמות אתרי הפרמיום בתחום הפורנוגרפיה היא אסטרונומית (לדוגמה, רשת ATKindom שכוללת 6 אתרי בת בנוסף לאתר הראשי, כל אתר מכיל מערכת מנויים נפרדת שמתחילה מכ-30 דולר לחודש). ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:57, 15 ביולי 2021 (IDT)

קיבוץ או מושב גבעת יואב?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אוקיי, אז בזמן האחרון אני קצת רוצה לעזור ולהביא מידע על מושבים/קיבוצים ״קטנים״ או פחות מוכרים ולהוסיף עליהם מידע. נתקלתי באיזה מקרה מוזר שאני אשמח לעזרה או הסבר קטן.

אז יש מושב ברמת הגולן שקוראים לו גבעת יואב. איך זה מסתדר עם הכתבה הישנה הזאת (1956!) שמצאתי שאומרת שגבעת יואב הוא קיבוץ בחבל לכיש? בחיפוש קצר לא מצאתי משהו מקשר בין לכיש ו״גבעת יואב״.

אשמח לעזרה, תודה רבה! Adam080 - שיחה 19:40, 14 ביולי 2021 (IDT)

הכתבה הזו תמוהה. בחבל לכיש היו בשנת 1956 כבר מספר קיבוצים. בפרט במועצה אזורית יואב היה כבר, בין השאר, הקיבוץ נגבה שסמוך למשטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב). לפי הערך עליו, הקיבוץ שדה יואב שסמוך לצומת, הוקם בשנת 1966. לפי הכתבה על עלייתו לקרקע קדם לעלייתו תהליך ארוך (ואולי הייתה שם האחזות נח"ל?). יש פרטים נוספים? Tzafrir - שיחה 02:01, 15 ביולי 2021 (IDT)

מעניין. אולי מתבלבלים בין שדה יואב וגבעת יואב... Adam080 - שיחה 02:06, 16 ביולי 2021 (IDT)

שדה יואב הוקם ב 1956 קילומטר אחד מדרום למצודת יואב

מה המקור למידע הזה? לפי הערך הוא הוקם בשנת 1966. Tzafrir - שיחה 15:38, 15 ביולי 2021 (IDT)

ספר ״כל מקום״ בהוצאת משרד הבטחון. 46.114.147.4 02:45, 16 ביולי 2021 (IDT)

ראש ממשלת בריטניה

מי היה ראש הממשלה הראשון שלא היה צאצא למשפחת אצולה?

ממתי פשוטי העם בבריטניה קיבלו אפשרות להיבחר? ―87.71.8.6 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נדמה לי שהראשון היה בנג'מין ד'יזראלי. בבריטניה היה תהליך הדרגתי של הגברת הייצוג בפרלמנט. אני לא אתפלא אם חוק הרפורמה של 1832 סייע לד'יזראלי בראשית דרכו. Tzafrir - שיחה 01:46, 15 ביולי 2021 (IDT)

כבר רוברט וולפול, ראש הממשלה הראשון לא היה בן אצולה אלא מהג'נטרי. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:34, 15 ביולי 2021 (IDT)

ג'נטרי זה בכל זאת לא אחד מפשוטי העם ההולכים לחטוב עצים ביער. אני חושב שהתרגום "אצולה" או "אצולה זוטרה" מתאים למונח זה. גילגמש • שיחה 12:29, 17 ביולי 2021 (IDT)

משקיעים מוקדם ובקלות כמרוויחים גדולים ביותר

שלום! מי שקנו ביטקוין בשנותיו הראשונות ושמרו עלין הרוויחו המון כסף במאמץ קטן: לא נזקקו לידע רב, להשכלה גבוהה או להיכרות מעמיקה עם תחום כלכלי או פיננסי כלשהו וגם לא היו צריכים לדעת לסחור בבורסות, מה שלרבים מאלה שאינם עוסקים בהן נראה מסובך מאוד. גם לא הצטרכו להשקיע הרבה כסף. לעומת זאת, מי שקנו מאוחר יותר בד"כ הפסידו או הרוויחו הרבה פחות. יש עוד דוגמאות למקרים כאלה (לא כולל הונאות פונזי או מניות/סחורות/אג"ח)?
אשמח לדוגמאות וגם אשמח להפרכה של הנחות היסוד של השאלה שלי, שהיא בנושא שאני לא מבין בו חוץ ממה שפה ושם אני שומע בתקשורת. אולי יש למישהו רעיון של מילים או מונחים שבאמצעותם אוכל למצוא תשובה בגוגל (גם זה יעזור)? --Arsenal sin platea - שיחה 14:47, 15 ביולי 2021 (IDT)

זה הפך כיום לשיטה, זה נקרא ICO . ואני לא בטוח שבהתחלה לא היו זקוקים לידע, כי בהתחלה לא היו שירותי ענן שהקלו על התהליך. הכל היה באמצעות הקליינט והתחברות לרשת בצורה עצמאית, אם כי אפשר להתחשב בכך שאתה אולי מתכוון לתקופה יותר מאוחרת, נניח כשערך המטבע היה 100$, ואז כבר היה מספיק הייפ ושירותים סביב זה, וגם ברשת הרגילה ולא רק לצרכי עבריינות ב TOR. (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 15 ביולי 2021 (IDT)

תודה על ההפניה. נכון: התכוונתי למי שקנו בזמן שזה כבר לא היה דווקא למתעניינים במחשוב והשפעותיו על הכלכלה והפוליטיקה וכשלקנות לא היה ממש מסובך או חייב כניסה ל"דרך המשי". אבל זה קרה גם עם עסקאות אחרות? אני מתכוון למשהו כמו מי שפתחו חנות למוצר מסוים שאז נהיה אופנתי, התרבו החנויות בתחום הזה והראשונים ממש הרוויחו והאחרונים לא כ"כ (כי כבר הייתה הרבה תחרות וכי עד שהאופנה חלפה לא הספיקו להכניס הרבה כסף). רק שאני לא מחפש דוגמאות כאלה כי פה צריך כסף יחסית רב כדי לפתוח חנות וצריך לדעת להתעסק עם כל מה שכרוך בכך (שכירות, העסקת עובדים וכו' וכו'). --Arsenal sin platea - שיחה 15:38, 15 ביולי 2021 (IDT)

(כמעט)כל מי שקנה שטח לפני קום המדינה הרוויח עליו מאוד. גם דירות עלו בצורה ניכרת (אפילו בעשרים שנה האחרונות). Shannen - שיחה 05:21, 16 ביולי 2021 (IDT)

תודה --Arsenal sin platea - שיחה 07:12, 16 ביולי 2021 (IDT)

אולי גם קשור: מכר רכש דירה לפני האינפלציה בשנות ה-80, בלי להצמיד לשום דבר את החזר המשכנתא. בעקבות האינפלציה שילם את כל המחיר, וכך תוך ספר שנים קטן רכש בית, שברבות הימים נמכר ברווח עצום יחסית לסכום שהושקע.

איך מוצאים מספרים בני 3 ספרות בתוך קובץ?

יש לי תוכנה (לא אני כתבתי) שפולטת טבלה ענקית. אבל יש לה באג: אם החזקה של האקספוננט היא מספר תלת ספרתי היא פולטת "4.3374-172" במקום "4.3374E-172". כשזה דו-ספרתי אין את הבעיה הזאת וניתן לראות מספרים כמו "9.2008E-66" בלי בעיה.

אני לא יכול לתקן את הבאג, התוכנה לא שלי. מה שאני רוצה זה לתקן את הפלט. כלומר כל פעם כשיש מחרוזת בפורמט של X.XXXX-YYY להפוך אותה ל X.XXXXE-YYY

אילו זה היה משהו קבוע 100%, הייתי פשוט מחליף בNotepad++. אבל פה יש משהו טיפה יותר מורכב. הפלט הוא קובץ טקטס המכיל מלא שורות של מספרים, שחלקם בפורמט פגום. איך הייתם ממליצים לתקן?

מן הסתם שחפש והחלף פשוט לא יעזור פה. אולי חפש והחלף לפי ביטוי רגולרי? ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:32, 15 ביולי 2021 (IDT)

איך עושים?

בפסדו: לכל שורה, אם הסימן "-" מופיע, אם הסימן "E" לא מופיע בתו שאחרי, הוסף אותו. בפייתון זו שורה אחת. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:47, 15 ביולי 2021 (IDT)

def check(line):
    if '-' in line:
        if 'E' in line:
            return line
        for i in range(len(line)):
            if line[i] == '-':
                return line[:i-1] + 'E' + line[i:]
    return line

משהו מהסגנון הזה יעזור? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:03, 15 ביולי 2021 (IDT)

זוהי בדיוק משימה עבור ביטויים רגולריים. לדוגמה, שורה ב־sed‏: s/([0-9]\.[0-9]{4})-([0-9]{3})/\1E-\2/ ‎ ‏ Tzafrir - שיחה 22:57, 15 ביולי 2021 (IDT)

האם יש ראשי מדינות שהפגינו סקפטיות או אף אנטיות במוצהר כלפי רעיונותיו של קלאוס שוואב?

כמו ידידו ביל גייטס, קלאוס שוואב ידוע כאדם בעל השפעה רבה על מנהיגי העולם.

אני מקבל את הרושם שכלל מנהיגי מדינות הפלנטה ממהרים ליישם את תוכניותיו של קלאוס שוואב, בלי שום ביקורתיות ממשית.

האם יש ראשי מדינות שהפגינו סקפטיות או אף אנטיות במוצהר כלפי רעיונותיו של קלאוס שוואב?

בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לקוראי האנגלית, ראו את הערך בויקי האנגלית. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:25, 16 ביולי 2021 (IDT)

אני שואל השאלה קורא אנגלית וקראתי את פסקת הביקורת שם ולא זכור לי שהופיעה שם ביקורת מצד ראשי מדינות, לכאורה ראשי מדינות מאמצים את תפישתו ללא כל ביקורתיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שוואב הוא מייסד הפורום הכלכלי העולמי והוגה הפילוסופיה שמאחורי הפורום. קיימת ביקורת רבה, מגוונת ונרחבת על תפיסתו של שוואב, ותוכל לקרוא אותה בערך באנגלית על הפורום הכלכלי העולמי (כאן). בנוגע לראשי מדינות שהפגינו עוינות כלפי האידאולוגיה של הפורום, ובכן, רעיונותיו של שוואב מבוססים בעיקר על קפיטליזם תאגידי וגלובליזציה. יש תנועות אידאולוגיות רבות שמתנגדות לעקרונות הללו, אבל מעט מדינות בעלות גישה סוציאליסטית אנטי-תאגידית, למשל צפון קוריאה, ונצואלה וקובה. סביר להניח שמדינות אלה מתנגדות לרעיונותיו של שוואב, או לפחות לחלק מהם, אם כי אני חושב שגם במדינות אלה יסכימו שיש צורך במסגרת שמאפשרת שיתוף בינלאומי עולמי כדי לטפל בבעיות כמו מגפת הקורונה או התחממות עולמית. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 15:03, 16 ביולי 2021 (IDT)

האב הבן ורוח הקודש- הבן = ישו, רוח הקודש= אלוהים, מי הוא האב??

האב הבן ורוח הקודש- הבן = ישו, רוח הקודש= אלוהים, מי הוא האב?? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא מדוייק. כולם, כל השילוש הקדוש, הם פנים שונות של אותו האלוהים. במקרה הספציפי הזה, האב מייצג את האל האב, הבן מייצג את ישו והשאלה המעניינת היא דווקא מי זו רוח הקודש. כך או אחרת, בעיניים נוצריות, כל השלושה הם אותה ישות (כולם אלוהים) אבל כל אחד מהם הוא שונה (צורה שונה של האל). אוסיף בנימה אישית ומבודחת, שמי שמחפש לוגיקה, לא ימצא אותה בתאולוגיה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:23, 16 ביולי 2021 (IDT)

גם התשובה של אנדרסן לא הכי מדוייקת. בזרמים שונים של הנצרות יש גישות שונות לגבי השילוש הקדוש. Shannen - שיחה 12:58, 16 ביולי 2021 (IDT)

ע"פ היהדות" מה שהנוצרים מכנים "האב" זה ההאלוהים שכולם מאמינים בו, והשאר זה בני תומתה שהנוצרים צרפו לו, ומכונה שיתוף, ע"פ רוב הדעות השיתוף הינה עבודה זרה כמו אמונה בעץ ואבן כך גם אמונה שבן תמותה הינו אלוהים היא "עבודה זרה". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מסכים שזה לא מדוייק. אני לא יודע לגבי הכנסיות המזרחיות, אבל במערביות (בהכללה גסה) אין הבדל מהותי בין תפיסת השילוש. השוני הוא בעיקר פוליטי, מעמד הכמרים בקהילה, מיקומו של היחיד בהשפעה על גורלו וגאולתו, מיקומם וזהותם של הקדושים, דברים מהסגנון הזה, כמו גם באופן טבעי טקסים שונים, חגים שנחגגים מעט שונה ו/או במועד שונה. אבל בסוף כולם מאמינים באלוהים בן שלוש פנים. לגבי האנונימי, מה זה אומר בכלל "שכולם מאמינים בו"? אני לא מאמין בו כפי שכתבתי בהתחלה, כל השלישיה הם אותו האלוהים, אבל כל אחד מהם שונה בהתגלמות שלו בעולם בני האדם. לגבי "על פי רוב הדעות ...", זה שטויות שלא קשורות לכאן (אני מנחש שזה מנקודת מבט יהודית-דתית) ולכן אני אמנע מלהתייחס לזה מעבר לזה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:24, 16 ביולי 2021 (IDT)

הבן איננו בדיוק ישו, הבן אלוהי לחלוטין והתגשם בישו. האב הוא מקור השילוש, האישיות שמתוכה נובעות (באופן על-זמני; לא היה רגע בו התקיימו בנפרד) השתיים האחרות. AddMore-III - שיחה 00:04, 18 ביולי 2021 (IDT)

בדיוק. כולם למעשה אותה הישות, אל כל יכול בעל שלושה פנים. אגב, במובן מסוים אפשר להגיד שגם משה (ממצריים) הוא התגשמות הבן האלוהי (אומנם זה "פירוש" של כתבי מתי ולא בדיוק מה שכתוב שם, אך כך למדנו בזמנו). האם אתה יודע היכן התגשמה "רוח הקודש"? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 01:05, 18 ביולי 2021 (IDT)

אני לא יודע מה למדת בשיעורי הקונפירציה, אבל אני משוכנע למדי שאתה מתבלבל בין פרפיגורציה לטרנספיגורציה. אשר לרוח, היא לא מתגשמת (אינקרנציה) בשום דבר, אבל ייתכן שאתה מתכוון לכך שהיא שוכנת בכנסייה עצמה. AddMore-III - שיחה 01:38, 18 ביולי 2021 (IDT)

כאן אני מעט חורג מהשאלה המקורית. אני לא בטוח מה זה קונפירציה (to confirm?). הטיפולוגיה (Typologi) שזורה בכל פרק ופרק בבשורות, ולמיטב זכרוני יש רפרנסים גם באגרות ובספר אחרית-הימים. זה לא באמת מפתיע כשחושבים על זה - לעומת התרבות (מ"חג המולד/יול" ועד עיצוב דמותו של ישו) שהושפעו ממיתולוגיות, אמונות ומנהגים לאטיניים, גאלים, קלטים וגרמאנים - החלק השני של ה"ביבלה" (הברית החדשה) נכתבה מעט מוקדם יותר, לכל הפחות, מאימוץ הנצרות, ונכתבה על ידי יהודים, בעיניים יהודיות ולמען יהודים. לכן בכל פרק ובכל משל יש רפרנסים לנבואות שונות ומשונות מספרי התנ"ך, והן נוגעות בכוונת תחילה בעצביה החשופים של הדת היהודית של המאה הראשונה.
אבל לא זו היתה הכוונה שלי. אני זכרתי שבמהלך הטרנספיגורציה ישו עצמו מזהה את עצמו עם משה (ולאחר מכן גם עם המקדש בירושלים, מה שזה לא אומר). מקריאה חוזרת, בוגרת משהו, אני לא מוצא את זה שם. ישו עצמו כן מזהה את עצמו כ"בנו של אלוהים", אבל כמעט רק ברמיזות ובהנהונים לדברי אחרים.
מה שאני אף פעם לא הבנתי זה את הקונספט של "רוח הקודש". מנסיוני, מעולם לא פגשתי בה בכנסייה כלשהי העניין הוא שהיא מופיעה כבר במתי, כלומר זו לא התפתחות מאוחרת יותר של התאולוגיה, אלא דבר או תפיסה שהיתה מצויה בקרב היהודים במאה הראשונה. תמיד תהיתי מה זה אמור לסמל. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:07, 18 ביולי 2021 (IDT)

מה הסיבה האמתית להתפטרותו של האפיפיור?

בנדיקטוס השישה עשר התפטר באופן רשמי בשל גילו ומצב בריאות כך ע"פ ויקפדיה,

• אך מה הסיבה האמתית?
• האם זה קשור לצו בענין הפלילי שקשור למעשים מגונים או רק הסתרת מידע?
• סימוכין או מקור!

ככל הנראה הסיבה היא אבדן שליטה על עסקאות מפוקפקות ושחיתות כספית. הקוריה מעורבת במקרים רבים של תנועות כספים תמוהות וחשודות ונסיונות השתקה. ראה 1 ו2

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:41, 16 ביולי 2021 (IDT)

אכן. בנוסף, במובן הרחב יותר, לדעתי (לא מידע, פשוט דעה) עלה גם הצורך לבסס אפיפיורות שונה במהותה, ולכן בחרו בדמות כמו פרנציסקוס (כלומר בפרנציסקוס מאסיזי). הכנסייה הקאתולית סובלת כבר עשרות (אם לא מאות) שנים משחיתות ובעיקר מפגיעה בילדים במוסדות שלה. בשנות האלפיים, בחברה חילונית אירופאית, הכנסיות שנותרו כמקום קהילתי ננטשו על ידי התושבים שלא רצו שיהיה להם יד ורגל בשותפות עם כמרים, נזירים, בישופים ואנשי כנסייה שהיו שותפים בפגיעות הללו. כשאין פחד מכוח עליון, חייבים להתבסס על סולידריות חברתית ולגיטימיות חברתית. כדי להישאר רלוונטית, הכנסייה ברומא היתה חייבת לנסות לשנות כיוון באופן חד: הכרה בלגיטימיות של הקהילה הגאה, סילוק וחקירה של כמרים ונזירים במוסדות לילדים ונוער, וחזרה לכיוון הכללי שהתווה פרנציסקוס מאסיזי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:35, 16 ביולי 2021 (IDT)

איך "הכרה בלגיטימיות של הקהילה הגאה" יכול להיות ע"י מוסד דתי שהתנ"ך נר לרגליו? ואפי' הוא נוצרי (הנצרות היא העתקה מהיהדות), זה כתוב במפורש ביחד עם המילה "תועבה" "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא".

האפיפיור ענה על זה: "אם הם מקבלים את האל ואת המידה הטובה (goodwill), מי אני שאשפוט אותם?" (ראה כאן). לפי תפיסתו, השפיטה נעשית על ידי האל, ולכן זה לא דבר שבסמכותו. לאחר 2000 שנות רדיפה, גם זה משהו. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:15, 16 ביולי 2021 (IDT)

אגב, לפי הרב יעקב עדס (דברי יעקב) האפיפיור התפטר לאחר שקרא את הספר דברי יעקב - פרקי מחשבה; ר' יוסף פאר, ‏הרב עדס חשף: האפיפיור פרש בגלל ספר שחיברתי, באתר כיכר השבת. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:57, יום ראשון בשבת, ט' באב ה'תשפ"א (IDT).

האם חישוב ההפסד על הפסדי הון הוא ריאלי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מכיוון שמס רווחי הון הוא ריאלי, דהינו בניכוי מדד המחירים מהרווח.

• האם לאדם שנוצר לו הפסד הון והוא מעביר אותו משנה לשנה האם כל שנה מגדילים את ההפסד בצמוד למדד המחירים לצרכן?

שני רישיונות נהיגה

האם מותר להחזיק בשני רישיונות נהיגה מקבלים? נגיד היה לי רישיון C לפני הרבה שנים והוא לא תקף יותר. אז אני יכול להוציא עוד רישיון אחר B? ככה שהיו לי שני רישיונות שונים (עם מספרים שונים) בכיס?

אני לא יודע איך זה עובד בישראל מבחינת מספרם הפיזי של "הכרטיסים" שיש לשאת בעת נהיגה, אבל אני לא מוצא שום סיבה הגיונית (מלבד כמובן פסיקת בית משפט או משהו בסגנון) שתמנע מנהג שנוהג ברכב פרטי להוציא רישיון גם למשאית, אופנוע, אוטובוס, או כל כלי תחבורה סטנדרטי אחר. צריך ללמוד, לעבור את המבחנים הנדרשים על ידי המדינה, וזהו בערך. אם עוברים את כל המבחנים וכל הבדיקות והכל בסדר, אז מקבלים רישיון. מדוע שרישיון קודם ישפיע לרעה על קבלת רישיון חדש בסוג רכב אחר? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:12, 18 ביולי 2021 (IDT)

בדיוק. על רשיון הנהיגה מפורטים כל הסוגים השונים של התוקף שלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:39, 18 ביולי 2021 (IDT)

כלומר התשובה לא? זה יהיה אותו הרישיון אבל עם היתרים לרכבים שונים? כלומר מספר הרישיון הוא קבוע כמו מספר תעודת זהות?

מה ההיגיון בשאלה: נניח מצב היפותטי שבו אדם עבר עבירה שפלסה לו את הרישיון בישראל. הוא עובר לארצות הברית, מוציא רישיון. חוזר לישראל ובא למשרד הרישוי להמיר את רישיונו הזר לישראלי. או לחילופין מצב היפותטי שבו אדם שרישיונו לקטנוע נפסל עקב עבירות בגיל 20 רוצה לפתוח דף חדש בגיל 35 ברכב B.

מי שעבר עבירות תנועה, זה נרשם על ידי המדינה (משרד הפנים או משרד התחבורה). הרשיון עצמו "לא שווה הרבה", מה שחשוב זה האדם שביצע את העבירה, והיא נרשמת באופן טבעי "פר" אדם, לא "פר" רישיון. דרכון זר לדוגמה הופך (באופן תיאורתי) אדם אחד לשני אנשים, ואם אין קשר והסכמים בין המדינות, אז למעשה "אני ממדינה א" ו"אני ממדינה ב" הם לא אותו "אני" (מתגברים על זה, בעיקר בענייני כספים וממון, בעזרת הסכמים בין מדינות). אני מניח שכדי לבטל החלטה כזו, של פסילת רישיון, צריך לפנות או למשרד הפנים או לבית המשפט? לא ניסיתי את זה אף פעם, אבל זה מה שנראה לי הגיוני... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:32, 18 ביולי 2021 (IDT)

מה קורה לשתן שאנשים משתינים באגמי מים מתוקים?

האם המלחים שיש בשתן מתפזרים בתוך מיי האגמים או שמא הם שוקעים לקרקעית האגמים?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מלחים שיש בשתן מסיסים במים מתוקים. התרכובות החנקתיות בשתן נספגות על ידי אצות וצמחים הגדלים בשולי האגם. יש לזכור שאותן תרכובות חנקתיות (אוריאה) כלולות בדשנים שחקלאים מפזרים בגידולים חקלאיים כך שאם זה במידה לא מוגזמת אז זה בסדר להשתין לאגמי מים מתוקים. Danny Gershoni - שיחה 08:48, 18 ביולי 2021 (IDT)

שתן מתמוסס היטב במים. למעשה בכינרת חיים לא מעט דגים (ראו דיג בארץ ישראל) ואורגניזמים אחרים. שכולם פולטים הפרשות גוף שונות. אז סביר להניח שיש אחוזי אמוניה במי השתייה שלנו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:45, 18 ביולי 2021 (IDT)

איך מייצרים תוספי מגנזיום?

מגניזום כתוסף תזונה הוא אחד מהתוספים הנמכרים ביותר בעולם, מיוצר בכמויות עתק ומחירו נמוך ביחס לשל תוספים אחרים.

מאיפה היצרנים מביאים כל כך הרבה מלחי מגנזיום (למשל האם זה מכרייה ממינרלים, או מבידוד מהצומח ומהחי, או משניהם?) בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתפלא מאד אם השימוש במגנזיום כתוסף מזון מהווה יותר מפרומיל מן הצריכה התעשייתית הכללית. עוזי ו. - שיחה 13:47, 18 ביולי 2021 (IDT)

ראו כאן. הגבישים של מגנזיום קשורים למרבצי מלח. ניתן לכרות את המלח מתחת לאדמה (אם משקעי המלח תת קרקעיים) או ממלחות שעל פני הקרקע. לדוגמא ב-1996 נחנך מפעל מגנזיום בים המלח שהפיק מגנזיום מהקרנליט שנאספה שם (המפעל נסגר בסביבות 2019 בהקשר של מסקנות וועדת שישינסקי). יש לזכור שייצור מגנזיום נקי דורש השקעת אנרגיה עצומה (למפעל בים המלח יש תחנת כח צמודה). אני מניח שבשביל תוספי מזון המגנזיום הזה עובר טיהור נוסף כדי להגיע ל Food Grade אבל מצד שני הוא לא נמכר נקי אלא כתרכובת כך שכנראה התהליך יותר פשוט וזול. Danny Gershoni - שיחה 14:33, 18 ביולי 2021 (IDT)

איך הנאצים ידעו מי יהודי?

הרי הם לא שונים במראה החיצוני מהאוכלוסייה הכללית שבה הם חיים. אז איך הנאצים ידעו את מי לכלוא בגטו ואת מי לא בכל ארץ שהם כבשו?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 17:08, 18 ביולי 2021 (IDT)

במרבית ארצות אירופה היהודים זוהו על פי התעודות שלהם, על פי שמותיהם המיוחדים, על פי עדויות השכנים וה"חברים" ועל פי ברית המילה. בברכה. ליש - שיחה 17:15, 18 ביולי 2021 (IDT)

כל השכנים ידוע תמיד איפה גרים יהודים. ותמיד היה איזה שכן חמדן עם רמת מוסר אפסית שהיה מסגיר משפחה שהוא הכיר כל החיים שלו לנאצים, ואז בוזז את הבית שלהם.

בנוסף, בהרבה מקומות היהודים דווקא כן התבלטו על רקע האוכלוסייה המקומית. יש כמה טיפוסים מסוימים שמאוד אופייניים לאשכנזים (סטייל גיל פרנק) עם תווי פנים דומים שלא אופייניים לאוכלוסייה "הכללית". כמובן שהשיטה של זיהוי תווי פנים היא עם אחוזי שגיאה גדולים מאוד, אבל לרוב היהודים עצמם יודעים לזהות לא רע יהודים אחרים: לדגומה במוסקבה פגשתי איזה זוג (במקום שבכלל לא קשור ליהדות) והם נראו לי קצת "מוכרים", ובשלב מסוים אמרתי שאני מישראל והתגובה הייתה "שמים לב". Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:50, 18 ביולי 2021 (IDT)

הנאצים "המסודרים" השתלטו על מרשמי התושבים העירוניים והארציים ושם הייתה רשומה הדת והכתובת. רק ללכת ולאסוף את הקורבנות. אגב במרשם התושבים בגרמניה נוסף לכל יהודי השם ישראל ולנשים שרה. Danny Gershoni - שיחה 18:59, 18 ביולי 2021 (IDT)

מניית מודרנה ומדד הS&P 500

שלום למומחים. בשבוע שעבר הוכרז שמניית מודרנה צפוייה להכלל במדד הS&P500, וכצפוי מחיר המניה זינק משום שקרנות מחקות תהיינה חייבות לקנות את המניה ולייצר ביקושים גדולים שידחפו את המחיר למעלה. אני יודע שבדרך כלל מחיר מניה משקף חדשות טובות ורעות, אבל נדמה לי שהמקרה הזה שונה - הקרנות מחוייבות לקנות את המניה כך שהמחיר צפוי לעלות ללא קשר למחיר הנוכחי (במילים אחרות, גם אם מחיר המניה היה עולה בשבוע שעבר ל$10,000 למניה הקרנות היו חייבות לקנות אותה ולדחוף את המחיר למעלה).

האם אני מפספס כאן משהו? זה נשמע קל ופשוט מדי, מעין "הימור בטוח" שלא אמור לקרות בשוק ההון. תודה יודה אווזי - שיחה 17:43, 18 ביולי 2021 (IDT)

העליה במחיר המניה אכן משקפת את הציפיות למהלך של המוסדיים למינהם. אבל מה בעצם המשמעות של העלייה? שהרבה קונים החליטו שהם מוכנים לקנות במחיר יותר ויותר גבוה. בעוד שבוע המוסדיים יכנסו לתמונה, המחיר יעלה שוב, ואז למי שקנה במחיר גבוה יש דילמה: האם למכור עכשיו למוסדיים ולממש רווח קטן יחסית, או להמתין לעליה נוספת? בהנחה שיהיו מי שיסכימו למכור למוסדיים ברווח קטן יחסית, הרי שמי שישאר בפוזיציה עלול לספוג ירידת מחיר משמעותית אחרי שהמוסדיים יסיימו לרכוש את הכמות שהם חייבים. עדיין נראה לך כהימור בטוח? עמית - שיחה 19:08, 18 ביולי 2021 (IDT)

מה השפה או השפות שהכי השפיע או הכי השפיעו על פיתוח האספרנטו

זה לא ברור לי מהערך, ביקשתי הבהרה בדף השיחה ואף אחד לא התייחס, לא מצאתי מידע בכמה מאמרים באנגלית וב Quora. אני מניח שהביטוי "איטלקית" יכלל בתשובה אבל אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שבעיקר השפות הרבות שידע זמנהוף, בעיקר שפות אירופאיות. הוא גם כיוון לשפה שתהיה דומה לדברים שכבר קיימים מהרבה בחינות. יכול להיות שהוא גם כתב על כך או שהתראיין או נאם בהקשר על זה (כי הוא כן הופיע בהקשר של קידום השפה, וגם הפילוסופיה שמאחוריה). (¯`gal´¯) - שיחה 19:50, 18 ביולי 2021 (IDT)

זו שאלה קלאסית לאלדד, אם ירצה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:14, 18 ביולי 2021 (IDT)

שפות שהשפיעו על פיתוח האספרנטו - אכן, מדובר בשפות שזמנהוף הכיר והשתמש בהן: לטינית ויוונית עתיקה, גרמנית, רוסית, ויידיש. לטינית למעשה סיפקה את האלמנטים הלטיניים שבאספרנטו. באספרנטו יש גם אלמנטים סלביים, וגם גרמאניים. זמנהוף גם ידע אנגלית, ואספרנטו מכילה גם מילים מאנגלית (המילה "כן" היא jes, שנהגית "yes"). אכן, איטלקית, צרפתית וספרדית גם כן מופיעות באוצר המילים. אלדד • שיחה 21:23, 18 ביולי 2021 (IDT)