ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

מציאת ערכים שקיימים בהכי הרבה שפות אבל לא בעברית

שלום. האם יש אפשרות כלשהי לקבל רשימה של ערכים בויקיפדיה, שקיימים בלפחות 40 עד 50 שפות שונות, אבל אין להם מקבילה בויקיפדיה העברית? אני רוצה למצוא ערכים שעוררו עניין או שהספיקו להיכתב בהרבה מהדורות של ויקיפדיה, אבל איכשהו התפספסו או הוחמצו פה בויקיפדיה העברית. פגז - שיחה 07:41, 20 בפברואר 2017 (IST)

ויקיפדיה:ערכים לא קיימים/הופעה בוויקיפדיות רבות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:57, 20 בפברואר 2017 (IST)

תודה רבה. הרשימה בקישור שהבאת מעודכת ל-1 במאי 2015, יש רשימה מעודכנת יותר? איך אני מסיר מהרשימה ערכים שהם ערכים בנושא ערים או בנושאי גיאוגרפיה למשל? פגז - שיחה 15:49, 20 בפברואר 2017 (IST).

אני כבר המון זמן צריך לעדכן אותה ואין לי זמן. בעניין שאלת הניפוי - אתה דובר SQL? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:24, 20 בפברואר 2017 (IST)

כן, אני יודע קצת SQL... פגז - שיחה 07:05, 21 בפברואר 2017 (IST).

אתה יכול להפוך את זה להרבה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:28, 21 בפברואר 2017 (IST)

תלוי כמה השאילתא מסובכת (: פגז - שיחה 15:03, 21 בפברואר 2017 (IST).

בסדר גודל של quarry:IKhitron. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:04, 22 בפברואר 2017 (IST)

זו נראה לי שאילתה שקל לעשות ישירות על ויקינתונים, לא? למשל https://query.wikidata.org יש שם בדוגמאות "Items with the most birth dates" שיכול להיות שאפשר להתחיל משם. ‏«kotz» «שיחה» 08:57, 23 בפברואר 2017 (IST)

יש שם גם דוגמה Women with most sitelinks and no image born ‏«kotz» «שיחה» 08:58, 23 בפברואר 2017 (IST)

בעקבות השאלה כאן, כתבתי היום ערך חדש שמופיע בעוד 177 ויקיפדיות: לובז. אני מעוניין למצוא ערכים נוספים אבל ארוכים יותר, ושקיימים בלפחות 50 ויקיפדיות שונות. מי יכול לעזור? פגז - שיחה 20:27, 4 במרץ 2017 (IST).

הנה לך אחד: Impeachment - יש לי הרגשה שזה יהיה רלבנטי בעתיד הלא רחוק. 184.68.182.234 04:44, 11 במרץ 2017 (IST)

זהה את החרק

שלום, נתקלנו בגברת במהלך טיול. נמלה ענקית? חיפושית? חרק אחר? אנא עזרתכם

מי הגברת?

בברכה אמא של גולן - שיחה 17:37, 20 בפברואר 2017 (IST)

מציע לך לשאול בקבוצת הפייסבוק המתאימה. לפי הכללים שם יש לכלול תאריך ומקום הצילום בגוף השאלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:41, 20 בפברואר 2017 (IST)

אמא של גולן, ראוי להעביר לויקיפדיה:מסדר זיהוי ולתייג בעלי ידע מתאים. באיזה אזור צולמה התמונה? האם יש עוד תמונות? (קצת קשה לראות מספר רגליים) ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 05:13, 22 בפברואר 2017 (IST)

רפואנית Assafn • שיחה 01:40, 13 במרץ 2017 (IST)

שאלה רב תחומית-אירוע בסוריה

בסרטון הבא נתקלתי בכל מיני חצאי אמיתויות והטיות למיניהן. הגבתי למישהו ששיתף את הסרטון על כל מיני נקודות מהסרטון אבל יש נקודה אחת שסיקרנה אותי (6:34 בסרטון), לשם כך אשמח לעזרה בדברים הבאים

• עזרה בתרגום כיתוב ערבי המופיע על השלטים
• אימות זיהוי של המצולמת
• הסבר על אירועים היסטוריים מהתקופה (יש לנו איזה חור מסוים בכיסוי הנושא)

יש מספר גרסאות לתמונה המופיעה בקישורים הבאים:

1. פוסט בטוויטר טוען שמדובר בגברת בשם Thuraya Al-Hafez שנאמה בפני קהל ב1948 (לא נראה לי סביר, נראית הרבה יותר מבוגרת ממה שאמורה להיראות, אם זו אכן היא)
2. מקור מהימן יותר לדעתי טוען שזו הפגנת תמיכה בכוחות הסוריים, אפריל 1929, בעקבות התנגשויות באזור הגליל, ואלו מתנדבים פלסטינים שמעוניינים להצטרף לצבא הסורי.

אז אשמח אם מישהו יוכל לתרגם את הכיתובים בשני השלטים הבולטים. אם מישהו יכול לזהות את המצולמת זה נחמד אבל פחות משנה.

הכי מעניין אותי לשמוע אילו עימותים היו באזור ולמה הגיעו לדמשק פליטים פלסטיניים עד אותו זמן. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 11:31, 22 בפברואר 2017 (IST)

פליטים פלסטינים עזבו את ארץ ישראל במלחמת העצמאות (1947-1949), והגיעו בעיקר למדינות שכנות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך פותחים ויקי?

הי לכולם,

ראיתי כי ניתן לפתוח ויקי חינם. רציתי לדעת איפה ואיך? והאם ניתן לא דרך אתר עם פרסומות?

תודה רבה, --141.226.157.180 12:28, 23 בפברואר 2017 (IST)

אולי כאן באתר ויקיה.‏ Uziel302 • שיחה 13:15, 23 בפברואר 2017 (IST)

מהי הדרגה הגבוהה ביותר שיכול לקבל שוטר צבאי?

מהי הדרגה הגבוהה ביותר שיכול לקבל שוטר צבאי?

הקמצ"ר תא"ל. עוזי ו. - שיחה 14:57, 23 בפברואר 2017 (IST)

אלא אם הוא מקבל תפקיד מנהלי/שלישותי מחוץ לחיל כקידום על הצטיינות אישית (כמו שקרה עם מוטי אלמוז, במקור קצין בחיל ההנדסה הקרבית). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:35, 23 בפברואר 2017 (IST)

אבל אז הוא מפסיק להיות שוטר צבאי. עוזי ו. - שיחה 15:48, 23 בפברואר 2017 (IST)

א. אלוף מוטי אלמוז אינו דוגמה טובה, משום שעפ"י רקעו, יכול, עקרונית, להגיע לפיסגה. שימש, בין היתר, רמ"ט פיקוד מרכז. ב. קמצ"ר לא מפסיק להיות שוטר צבאי, אלא לאחר שהוא מקודם הלאה. דומני שהיה אחד כזה. אגב, זה מזכיר את עברי ואת חלוץ, שהפסיקו אז לטוס, אם כי מסיבות אחרות. בנצי - שיחה 23:59, 25 בפברואר 2017 (IST)

א. תאורטית כל חייל יכול להיות יום אחד רמטכ"ל. מעשית - לא סביר שקמצ"ר כלשהו או דובר צה"ל כלשהו יהיה יום אחד רמטכ"ל. ב. איש לא טען כמובן שקמצ"ר מפסיק להיות שוטר צבאי. להפך. נרו יאיר • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ז • 00:25, 26 בפברואר 2017 (IST)

האם אני רואה כאן אללופתיה?

האם זו אללופתיה? ממתי עצי אלון גורמים לאללופתיה? זה בחניון הפסגה בהר מירון, מקום מוצל, לח וגבוה מעל פני הים, אז למה שאולי תהיה שם אללופתיה? בתודה, 77.179.84.26 10:13, 24 בפברואר 2017 (IST)

זה חניון אז יכול להיות שהסיבה לא ביולוגית טבעית - ריבוי משתמשים שדורכים על הרצפה ורומסים שיחים, ניקיון השטח מטעם האחראים וכו'. ‏DGtal‏ - שיחה 08:20, 27 בפברואר 2017 (IST)

האם גיא רולניק צריך ללכת כל פעם לבית משפט?

בתכנית מגש הכסף הציג רולניק עשרות מסמכי תביעות לשון הרע שקיבלו בדה-מרקר. אני מניח שדה-מרקר (שהיא חברה בע"מ) כוללת מחלקה משפטית עם עורכי דין שמגיעים ל-כלל הדיונים. עם זאת, האם גיא רולניק כעורך העיתון צריך להגיע בעצמו לכל דיון או לפחות לרוב הדיונים שנוגעים לאותן תביעות? זה לא איזה 60 יום בשנה לפחות במצטבר ונתח ניכר מזמן עבודתו בשנה? 77.179.84.26 16:49, 24 בפברואר 2017 (IST)

אתה בטוח שמדובר במסמכי תביעה ולא באיומים? לדעתי הוא לא חייב להגיע לתביעה אזרחית אם יש מי שייצג אותו, אבל איני בטוח. נרו יאיר • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ז • 00:22, 26 בפברואר 2017 (IST)

כשאתה מציג את ההבדל אני חושב שבחלק מהמקרים זה היה רק איומים. מכאן אני שואל את עצמי ואולי מישהו ישיב האם על פי חוק חייבים לאיים בבקשה להסיר את הדברים? למה שלא יישר יתבעו מישהו שכביכול פרסם לשון הרע? 77.179.195.235 16:52, 26 בפברואר 2017 (IST)

חצייה

היכן בחוק הישראלי כתוב האיסור על חציית כביש באור אדום או שלא במעבר חציה (jaywalking)? (שי • מנשמע?) מה, אין? 17:21, 24 בפברואר 2017 (IST)

לגבי אור אדום: זה כתוב בלוח התמרורים – הודעת התעבורה (קביעת תמרורים), תשע"א – 2010, נוסח משולב ע"פ ק"ת 7434 מיום 05/11/2014, חלק 7, תמרור 718 שפירושו "דמות הולך רגל עומד בצבע אדום: אל תתחיל בחציית הכביש ואם אתה נמצא בכביש פנהו מיד", והוא מיועד להולך רגל.

לגבי מעבר שלא במעבר חצייה: זה כתוב בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, חלק ב': הדרך והתנועה בה, פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי-חיים, סימן א': הולכי רגל, סעיף 110 (ב): " אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם". חזרתי • ∞ • שיחה 00:58, 25 בפברואר 2017 (IST)

חזרתי, האם ניתן להסיק מכך שחציית כביש שלא במעבר חציה היא חוקית בהנחה שאין מעבר חציה, מנהרה או גשר בקרבת מקום (ומה תהיה ההגדרה של קרבת מקום?)? (שי • מנשמע?) מה, אין? 11:18, 25 בפברואר 2017 (IST)

נכון, סעיף 110 (ג) מוסיף ואומר "אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת", וסעיף 110 (ד) משלים: "בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש, במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש, ולא יתעכב בכביש שלא לצורך".

מהו "בקרבת מקום"? זה לפי מה שנקרא "האדם הסביר" או "הולך הרגל הסביר", ואם יש מחלוקת בין הנאשם שקיבל דו"ח לבין השוטר שכתב אותו – בית המשפט יכריע. חזרתי • ∞ • שיחה 12:08, 25 בפברואר 2017 (IST)

למה יש כל כך הרבה אללופתיה-לכאורה בישראל?

היערות בישראל ובפרט יערות האורן, הברוש, האקליפטוס ועוד בכל רחבי הארץ, נוטים להיות מאד אללופתיים... מדוע אללופתיה כאן היא כל כך נפוצה? האם הבעיה של היעדר צמחייה נמוכה מסביב לעצים היא כלל-מזרחתיכונית ונובעת מן המחסור במשקעים שנובע ממידבור מאסיבי שהתרחש באזור זה ב-2000 השנים האחרונות או שמא היא נובעת בעיקר מהעובדה שהיערות הנ"ל בישראל אינם מגוונים מבחינה מינית ואינם סבוכים והמינים שיש בהם אללופתיים? 77.179.148.252 21:14, 24 בפברואר 2017 (IST)

"כיום משתמשים בחומרים כימיים כדי להדביר עשבים", אומר הד"ר עצמון/מרכז וולקני "לשמנים האתריים של האקליפטוסים יש תכונה הנקראת אללופתיה, ומשמעותה יכולת למנוע ממיני צמחים אחרים להתפתח. אנחנו רואים כיום שבסביבה הקרובה של עץ האקליפטוס לא גדל כמעט כלום ואנחנו מעוניינים לנצל את התכונה הזו כדי לסייע לחקלאות אורגנית להתקיים ללא חומי הדברה". 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:02, 25 בפברואר 2017 (IST)

מה הקשר בין התשובה לשאלה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:13, 25 בפברואר 2017 (IST)

התשובה של אנונימי שציטט מומחה אחר עונה על השאלה הראשונה מהשתיים אם מוסיפים שבישראל אין "יערות" אלא חורשות שניטעו ע"י קק"ל וכו', ולכן אפשר להסיק מדבריו שבחירה בצמחייה בעלת תכונות כאלה בחורשות שניטעו גרמה לתופעה... אנבה - שיחה 17:41, 27 בפברואר 2017 (IST)

אבל אולי זו לא אללופתיה ביערות אלה (מלבד ביערות האקליפטוס) ? 85.180.163.162 20:30, 27 בפברואר 2017 (IST)

מערכת כלכלית בלי ריביות

האם קיימת מערכת כלכלית בלי ריבית או באופן מדויק יותר בלי הלוואת בריבית? האין זו החברה הישראלית הקדומה שלפני מרד בר כוכבא או לחלופין מה שמקובל אצל השומרונים שלא עקרו את האיסור התורני על הלוואה בריבית ? 77.179.148.252 00:05, 25 בפברואר 2017 (IST)

סטירת Iphone-Linux כואבת במיוחד למומחה !

חייב את עצתו הדחופה של המומחה. יש לי בערך 180 תמונות באייפון 5s אשר אינני יכול לטעון לאובונטו 16.04 בגלל באג. עד כה הייתי שולח לעצמי את התמונות ב Gmail מתוך הטלפון הנייד ואז מחלץ אותן במחשב אבל זה לא פיתרון סביר בנפח של 180 תמונות. במקום לרוץ לעשות Downgrade ל Ubuntu, פיתרון שאני ממש לא מעוניין בו, האם יש עוד משהו שאפשר לנסות? אולי איזו אפליקציה בנייד שדרכה אשתמש שיכולה להתממשק עם הדפדפן או עם אובונטו? צריך פיתרון חינמי. בתודה, 78.55.51.185 18:46, 25 בפברואר 2017 (IST)

הפיתרון הסביר ביותר נראה לי אפליקציית Google photos אם כי ייתכן ו Dropbox גם סביר. אני פשוט חסמתי את Icloud מסיבות שונות. 78.55.51.185 19:12, 25 בפברואר 2017 (IST)

מה רע בדיסק און קי הישן והטוב? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:20, 25 בפברואר 2017 (IST)

אפשר לחבר DOK לאייפון? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:03, 26 בפברואר 2017 (IST)

מה, לא? אני אף פעם לא משתמש בצעצועים הנוצצים של אפל, כי הם לא יודעים כלום. גם את זה, מסתבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:45, 26 בפברואר 2017 (IST)

באיזו גרסה קודמת של אובונטו השתמשת בעבר? באיזו תוכנה השתמשת שם להעברת הקבצים? Tzafrir - שיחה 18:21, 27 בפברואר 2017 (IST)

כעת אני משתמש ב 16.04 אך הבנתי ש Downgrade יוכל לפתור זאת. מכל מקום. התממשקות עם Google photos עזרה לי. 85.180.163.162 01:30, 28 בפברואר 2017 (IST)

לפי מה בדיוק הבנת? לפי איזה מקור? Tzafrir - שיחה 15:30, 28 בפברואר 2017 (IST)

מישהו הציע זאת בעבר בתגובה ב AskUbuntu או אתר StackExchange אחר. 77.180.230.17 21:22, 1 במרץ 2017 (IST)

הגדרת ספרי עיון

מהי ההגדרה של ספר עיון? ומהו ההבדל והמשותף בינו לבין ספר יעץ, ספר עזר וספר מקצועי. אתייג את קובץ על יד, טוויג, אריה ענבר, Ijon, האלקושי, יעלי 1, Shaun The Sheep, yotamsvoray, Carpatianlynx, yinonk, קפקא, MoriCher, אליגטור, ויקי4800, Danny-w, סיון ל, PurpleBuffalo, IfatE, יעל, Yair BNבעלי הידע בספרות. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:17, 26 בפברואר 2017 (IST)

ספר עיון הוא בגדול כל ספר שהוא לא יצירה בדיונית. ספרי יעץ, עזר וספרות מקצועית הם תתי-סוגים של ספרי עיון. ‏DGtal‏ - שיחה 10:23, 27 בפברואר 2017 (IST)

למה אם אני שותה סודות מסוימות לפני השינה אני קם עם פה וכלי נשימה יבשים?

שמתי לב שכאשר אני שותה סודה או לפחות סודות מסוימות אני קם עם פה ומערכת דרכי נשימה יבשים וצריך לשתות מים ולשטוף פנים (בפרט עם מים מעט חמים) בשביל לחזור למיטב. 77.179.195.235 16:53, 26 בפברואר 2017 (IST)

למה לא הגיעו לאמריקה בימי הבינים דרך ברינג?

הרי המרחק בין סיביר לאלסקה הוא בכלל לא גדול

כי בימי הביניים לא הגיעו לברינג. כיבוש סיביר ע"י רוסיה נעשה מאוחר יותר, ואת הסינים זה לא עניין להגיע למחוזות ברבריים שאלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:05, 26 בפברואר 2017 (IST)

ועוד באותו עניין (הרחבת התשובה): מבחינה טכנית יותר קל היה להפליג בים, בכלי שיט, דבר שהימאים המומחים בתחומם ידעו לעשות.

האתגר בחציה של ערבות קפואות בטמפרטורות של מינוס 40; חציית שטח שהוא בקירוב בסדר גודל פיזי של כל מערב אירופה, ללא מפות או ידע לגבי גודלו , מאחר שלא היה עדיין מיפוי מסודר של השטח; (כך שהידע לגבי מיקום מיצר ברינג בקצה סיביר לא היה קיים למעשה); ללא ניסיון או ידע טכנולוגי לחימום ובידוד לטמפרטורות קיצוניות כאלה, לטווח זמן לא ידוע (כאמור לא היה מיפוי), וללא כל יכולת נשיאה של מספיק מזון, חומרי חימום ומים כה רבים (חיות המשא שהיו מוכרות לאירופאים בימי הביניים לא יכלו להתמודד עם הקור) - כאמור, בכמות רבה מאוד ולא ידועה, למשך זמן לא ידוע ובשטח לא ידוע -

אתגר זה היה מורכב ומפחיד יותר מההפלגה בים, דבר שאותו הימאים דווקא ידעו לעשות. דני. Danny-w • שיחה 19:52, 26 בפברואר 2017 (IST)

אסקימואים ושנים דווקא חיו במרחב הזה ועברו בתקופות שונות בין אלסקה לסיביר. לפי הערך האנגלי, נראה שהם הגיעו לסיביר מאלסקה. לעניות דעתי הספינות הסיניות והיפניות לא היו טובות במיוחד למסע במרחבי האוקיאנוס. סביר להניח שהן נבנו למסע לאורך החופים. ולאורך חופי הערבות של סיביר קשה למצוא אספקה למסע. מי שכן שטו במים היו הפולינזים (במקור מטאיוואן ולא מסין, כמו שכמה סינים רוצים שנחשוב). הם הגיעו עד איי הוואי ועד אי הפסחא (ובכיוון השני: אף למוזמביק), אבל מן הסתם גם להם לא היה מה לחפש בצפון הרחוק. Tzafrir - שיחה 11:29, 27 בפברואר 2017 (IST)

כמה תיקונים: הספינות הספרדיות והפורטוגוזיות של המאה ה15 (המאה שבה גילו את אמריקה) התאימו מאוד לשיט באוקיינוס ולא רק לשיט חופים. זאת הסיבה שקולמבוס הגיע בכלל לאמריקה ולא תבע בדרך. הוא לא היחיד שעשה מסע ארוך בים. אפשר להזכיר למשל את השיט של ואסקו דה גמה שהגיע להודו. גם שיט זה דרש שהייה ארוכה בים ולא רק הצמדות לחופים. לגבי המעבר מסיביר לאלסקה - כמו שנאמר - תלוי מי. הרוסים באופן עקרוני השתלטו על סיביר רק במאה ה-16 (על ידי הקוזאק יראמק) ובאופן כללי המסע הישבתי ממוסקבה לקמצ'טקה הוא ארוך מאוד. המסע דרך הים שעוקף את אפריקה יהיה מהיר יותר. לכן, אין טעם לנסות להגיע מאירופה לאמריקה דרך מיצר ברינג. ארצות מזרחיות שהיו בעלות יכולת ימית לא התעניינו בשיט באזור זה. גילגמש • שיחה 06:21, 11 במרץ 2017 (IST)

תמונה

תמיד אהבתי את התמונה הזאת. איזבלה מדיצ'י, עם המון צמות, והרבה פנינים בשיער. הצייר, אניולו ברונזינו, בטוח היה מאוהב בה. סוף ציטוט. על איזו תמונה מדובר? כל חיפוש שאני עושה בגוגל מביא לי המון בחורות עם שיער ישר ובלי פנינים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:18, 27 בפברואר 2017 (IST)

זה הציור. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 10:00, 27 בפברואר 2017 (IST)

או זה Eleonora von Toledo und ihr Sohn Giovanniכי כאן יש פנינים בשערותיה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:48, 27 בפברואר 2017 (IST)

לא קישרת לציור, אבל לכאורה אלאונורה אינה איזבלה. או שלא הבנתי משהו. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:27, 27 בפברואר 2017 (IST)

[1]

ראיתי את זה כבר. בשני הציורים אין צמות, או פנינים מפוזרות בשיער. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:18, 27 בפברואר 2017 (IST)

Das in der Mitte gescheitelte dunkle Haar wird von einem mit --Perlen-- besetzten Netz zusammengehalten.

The dark hair, which is parted in the middle, is held together by a beaded net. זה תרגום גוגל של המשפט מהויקי הגרמנית. מאיפה המשפט שכתבת בשאלתך? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:37, 28 בפברואר 2017 (IST)

אשתו של הנוסע בזמן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:32, 28 בפברואר 2017 (IST)

משתמש:IKhitron, בתמונה שהבאתי יש בהחלט פנינים וצמות, קצת קשה לראות בגלל האיכות הנמוכה. עם זאת, הנה ציור נוסף, מתאים אף יותר. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשע"ז • 00:38, 1 במרץ 2017 (IST)

גם כאן אין צמות מתבדרות ברוח ולא פנינים מפוזרות. כנראה מדובר בציור נדיר יותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 07:23, 1 במרץ 2017 (IST)http://press.cmoa.org/2014/02/05/renaissance-prints-conservation/medici-face-after/

לדעתי זה.Geagea - שיחה 08:51, 1 במרץ 2017 (IST)

אני לא מבין גדול בתורת הספרות, אז אין לי מושג אם כזה דבר נוצר מתוך צמות, אבל זה בהחלט נראה מתאים. תודה, Geagea. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 09:19, 1 במרץ 2017 (IST)

http://press.cmoa.org/2014/02/05/renaissance-prints-conservation/medici-face-after/

https://vimeo.com/97487268 129.143.71.38 16:01, 2 במרץ 2017 (IST)

אשתו של הנוסע בזמן (באנגלית: The Time Traveler's Wife) הוא רומן הביכורים של הסופרת האמריקאית אודרי ניפנגר אשר יצא לאור בשנת 2003. 129.143.71.38 16:07, 2 במרץ 2017 (IST)

פתרונות למחשב איטי

בזמן האחרון המחשב שלי הופך לאיטי יותר ויותר. הוא הפך לאיטי עוד יותר, דוקא אחר ששדרגתי ל-100 מגה. לא זוכר מתי קניתי אותו, אבל אני מעריך שלא יותר מ-4 שנים. נראה לי שהוא איטי גם בלי קשר לאינטרנט. אני משתמש באנטיוירוס חינמי של Avira. אני בווינדוז 10. האחיינית שלי טוענת שאני צריך לפרמט. אבל מה שאני לא מבין הוא מה קורה אחרי הפרמוט: קניתי וינדוז 8 ושדרגתי ל-10 באינטרנט, דרך ההצעה של וינדוז. איך אני חוזר ל-10 אם לא קניתי אותו? אקבל שוב הצעה לשדרוג בחינם מוינדוז?

שאלה נוספת: כשאני מריץ את ה-cc Cleaner, מה כדאי לא לסמן בניקוי, כדי שלא אצטרך להכנס לחשבון שלי בגוגל ובויקיפדיה כל פעם מחדש? עוגיות? זיכרון מטמון? היסטוריה? Liad Malone - שיחה 03:21, 27 בפברואר 2017 (IST)

לגבי השאלה השנייה, עוגיות. למיטב הבנתי גם אם תמחק אותן תצטרך פעם אחת להכניס את הסיסמה, אחר כך העוגיה חוזרת. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 09:51, 27 בפברואר 2017 (IST)

חלונות 10 מאפשרת התקנה ישירה אחרי ביצוע השדרוג- אין צורך להתקין שוב 8 ולשדרג ל 10. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:22, 27 בפברואר 2017 (IST)

במבט שני התשובה שלי חלקית. ניתן (באופן חוקי למהדרין) להוריד חלונות 10 מאתר מייקרוסופט. את הקובץ המתקבל יש לצרוב בצריבת אימג' על מדיית DVD. אם מה שאני כותב נשמע לך סינית תן לאדם שמתמצא בכך לבצע את ההליך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:51, 27 בפברואר 2017 (IST)

ואיך מקבלים קוד אקטיבציה חוקי? חזרתי • ∞ • שיחה 18:34, 27 בפברואר 2017 (IST)

מסתבר שזה שמור אצלהם. בסיום ההתקנה קיבלתי הודעה שבוצעה אקטיבציה, וזהו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:51, 28 בפברואר 2017 (IST)

הנה ההוראות להליך. צריך לזכור את כתובת האימייל שנתת בהתקנה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:07, 1 במרץ 2017 (IST)

האם ראוי לראות ביהודי דתי שעובד בבנק אדם דתי ולהתייחס אליו ככזה?

ביהדות אסור להלוות בריבית בין יהודים (אני לא מדבר על היתר עסקה אלא על הלוואה בריבית ממש באופן הנפוץ של המונח) והרי הבנקים שנותנים אשראי עם ריבית כמובן --- מלווים בריבית, דרך העובדים שלהם כמובן. עם זאת, ראיתי בעבר מספר מצומצם של אנשים דתיים לכאורה שעובדים בבנקים. האם אלו הם באמת דתיים או קונסרבטיבים או רפורמיים או משהו מסוג זה? אני שואל את השאלה כי אני יודע שביהדות האיסור על הלוואה בריבית כה חמור עד שמלווה בריבית נחשב כ"מי שלא יקום בתחיית המתים" ואא"ט יש עליו איסור כרת ואולי אפשר להקביל את זה למקרה בו רואים אדם דתי עובד בשבת בכוונה ולא לצורך פיקוח נפש. 85.180.163.162 04:42, 27 בפברואר 2017 (IST)

בכל הבנקים בישראל יש היתר עסקא שנחתם על ידי הנהלת הבנק ומהווה בסיס לכל ההלואות הנתנות על ידו. אמנם, לא כל הפוסקים מאושרים מהיתר עסקא גורף שכזה, אבל ההיתר הזה פשט בציבור ומקובל על כל הפלגים השונים ביהדות האורתודוקסית. יתרה מכך, כאשר מדובר על בנק המלווה, כלל לא בטוח שאעבור ריבית תקף בכלל. משה פרידמן - שיחה 05:44, 27 בפברואר 2017 (IST)

אני לא מדבר על מקרה של היתר עסקה, אלא על מקרה שבו ישנה ריבית ההולכת וגודלת על מינוס באשראי; זו הלוואה בריבית פר אקסלנס. 85.180.163.162 14:28, 27 בפברואר 2017 (IST)

זה מה שהוא ניסה לענות לך: גם זה, וכלל הריביות הבנקאיות, מכוסות בהיתר עסקה. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:50, 27 בפברואר 2017 (IST)

נשמע כמו ניסיון לעקוף את האיסור התורני. ניסיון שאני מאמין בכל ליבי שאלוהי היהדות האורתודוקסית הלא פראייר היה מעניש עליו. 85.180.163.162 14:56, 27 בפברואר 2017 (IST)

כנראה שהפוסקים המתירים (והם רבים ומפורסמים) בטוחים אחרת. בכל מקרה לא סביר שהפקידים בבנק ייענשו, שהרי הם סומכים על המתירים. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 15:05, 27 בפברואר 2017 (IST)

אני לא בטוח שמבסגרת פרדיגמה יהודית אורתודוקסית ניתן להיות בטוחים בכך שכן אני יודע שיש מחלוקת על האם לסמוך על המתיר וודאי פוטר מעונש: אני לא בקיא מתי בדיוק זה פוטר מעונש אבל לא אחת שמעתי שאם רב אומר למישהו למשל "אל תניח תפילין" או "אל תשמור שבת" גם אם מדובר ברב גדול אז אסור לשמוע לו, אז אני באמת לא רואה הבדל בין זה לבין איסור ריבית שמכונה אחרת... 85.180.163.162 15:37, 27 בפברואר 2017 (IST)

יש רעיון יפה האומר מה ההבדל בין היתר מכירה שהרבה פוסקים התנגדו לו, לבין מכירת חמץ הנהוגה, שרווחה בציבור ללא עוררין כמעט. הרי שניהם הם סוג של הערמה. התשובה לכך: במכירת חמץ הרי המוכר נצמד לרצונה של התורה: שלא יימצא חמץ ברשותו. מלבד מה שניקה וביער כל חמץ שברשותו, הוא עומד ומוכר מה שיש לו כדי להתרחק מהאיסור עוד. מה שאין כן בהיתר מכירה, שהתורה דורשת שביתה בשביעית, וזה המוכר הריהו מחפש פתרונות איך כן לעבוד...

דבר זה שייך אף באיסור ריבית. במקרים שמדובר על הלוואה פשוטה וכיו"ב, שהריבית היא רק מנגנון לאלץ את הלווה להשיב את ההלוואה בזמן, הסכימו הפוסקים בשופי להתיר זאת. מה שאין כן כאשר מדובר על הלוואה לשם צבירת רווחי ריבית, זה סעיף יותר מסובך בהלכה. לענייננו, הבנקאים, כיוון שאין עיסוקם רק בהלוואות לשם רווח, אין דופי בעיסוקם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:42, 27 בפברואר 2017 (IST)

לא הבנתי. מה "ניקה וביער כל חמץ שברשותו"?! מפעלים ועסקים מחזיקים טונות של חמץ טהור בעזרת המכירה. התורה אמרה שלא יימצא, והחמץ אצלו בחנות ובמפעל ובמטבח. וזה איסור דאורייתא, בזמן ששמיטה בזמן הזה דרבנן. ההבדל הוא כמובן "השקפתי". כמובן גם הבנק כל מטרתו היא מאה אחוז להרוויח. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 15:47, 27 בפברואר 2017 (IST)

כפי שכתבת, ההבדל הוא ודאי רק השקפתי. לכך התכוונתי. ההשוואה הייתה על היהודי הפשוט שאינו מוכר חמץ בעין לשם שיווקו אחר הפסח. הבנק אמנם מטרתו להרוויח כמה שיותר, אך השאלה דרך מה: עמלות או ריבית. ואם ריבית: ריבית על הלוואה פשוטה, או על חריגה מהאוברדרפט. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:54, 27 בפברואר 2017 (IST)

עונה לשואל. ראשית, זו הפסיקה המקובלת ולכן אין כל התנגשות בין דתיותם של הפקידים למתן ההלוואות. אם ברצונך להתווכח על הפסיקה זה יותר מלגיטימי, ואכן יש דיונים נרחבים בנושא, אבל זו המציאות. שנית, במקרה של מחלוקת הלכתית, לא ניתן לבוא בטענה אל מי שסובר כאחת הדעות, מלבד במקרים חריגים. שלישית, במציאות של ימינו זה לא מופרך להסתכל על כל הלוואה, כולל ריבית על המינוס, כ"עסקא" במבנה ההלכתי, שפירושו מתן כסף לצורך השגת כסף והשתתפות ברווחים והפסדים - גם אם מדובר בעסקא לא חכמה. לרובם המוחלט של בעלי האוברדרפט יש כסף שמושקע באפיקים מניבים, כגון דירה או עסק או תכנית פנסיה או קרן השתלמות. בהנחה שלכסף אין צבע, הרי שבכך שהבנק מאפשר ללקוח להיות באוברדרפט ולא דורש מימוש מיידי של כל ההשקעות המניבות, הרי שמדובר במימון עקיף של ההשקעות הנ"ל.משה פרידמן - שיחה 17:40, 27 בפברואר 2017 (IST)

קובץ, עיקר ההיתר היה מלכתחילה לסוחרים, בגלל הפסד מרובה; לא לעקרת הבית שנשארה לה חצי חבילת פסטה. מטרת הבנק היא להרוויח, ולא משנה באיזה סעיף. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 20:05, 27 בפברואר 2017 (IST)

ליהודים אסור להלוות בריבית?

השרשור הזה סיקרן אותי. יהודים מצטיירים באירופה כעסקנים שהתעשרו מהלוואה בריבית. איך זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:33, 27 בפברואר 2017 (IST)

התורה אומרת בפירוש: "לנכרי תשיך, ולאחיך לא תשיך". מותר להלוות בריבית לגויים. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:50, 27 בפברואר 2017 (IST)

משתמש:Corvus, יותר מזה, בגלל האיסור להלוות בריבית בתורה שחוזר גם בברית החדשה, הכנסייה אסרה על כך והתירה רק ללא-נוצרים לעסוק בהלוואות. מכאן מה שתיארת. AddMore-III - שיחה 15:03, 27 בפברואר 2017 (IST)

יש גם דעות בחז"ל ובראשונים שיש מצווה להלוות לגויים בריבית (מחמת הפסוק הנ"ל). נו, גם מצווה וגם מתן שכר בעולם הזה, ומלבד זאת, רכישת קרקעות ומסחר נאסרו על היהודים, למה שלא יעסקו בהלוואה בריבית!? זה הדבר הכמעט יחידי שנתנו להם הנוצרים באירופה. הם היו ה"גוי של שבת" עבורם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:31, 27 בפברואר 2017 (IST)

לפני שנים קראתי ניתוח פוליטי ציני של הוראת הכנסייה הנ"ל: ההוראה אפשרה לנוצרים לנהל חיי מסחר תקינים ובה בעת לצייר את היהודים כערפדים מוצצי דמים, במחיר של כמה יהודונים עשירים שניתן היה לפטר אותם או לכלוא אותם ולשחרר אותם 'חיים תמורת ממון' (כמו את בת-שב'י פון טרוינברג למשל. גם עושרה הגדול של חיה'לה קאולה לא החזיק מעמד, זמן לא רב אחרי פטירתה גורשו כל יהודי הכינגן לכל הרוחות). ביקורת - שיחה 15:51, 27 בפברואר 2017 (IST)

האיסור הזה קדום בהרבה לאירופה של ימי הביניים. אבל מה שמצחיק הוא ביהדות, בנצרות ובאיסלאם יש איסור על הלוואה בריבית. אבל התברר שהלוואה בריבית היא צורך חיוני לקיום מסחר (ובמאה השנים האחרונות עם האינפלציה: להחזיק כסף באופן כללי), ולכן בשלושת הדתות הללו התפתחו מנגנונים לעקוף את האיסור הזה. Tzafrir - שיחה 18:18, 27 בפברואר 2017 (IST)

הייתי נזהר עם הקביעה שמדובר בצורך חיוני למסחר: זה עניין שהוא בעיקר תרבותי --- במדינות כמו גרמניה מקובל מבחינה תרבותית לסחור במזומן ואנשים נמנעים משימוש באשראי הרבה מאשר נמנעים מכך בישראל או ארה"ב... אני אישית לקוח בנק הדואר ומעדיף כמה שיותר להתנהל במזומן או דביט. כמובן שבמצב של היום ריבית נדרשת למי שלוקח משכנתא אך זה לא צורך כל כך חיוני להלוות או ללוות בריבית, בטח לא כשהממשלה אחראית על פתרונות דיור לכל אזרח (לא המצב שלנו אבל תיאורטית זה היה יכול להתקיים ואז הצורך בהלוואה בריבית היה יורד דרסטית). 85.180.163.162 20:28, 27 בפברואר 2017 (IST)

אשראי/מזומן אינו קשור לריבית. הלוואה בריבית רלוונטית כשאתה לוקח הלוואה כלשהי מהבנק, או נכנס לאוברדרפט. קשה מאוד לפתוח עסק או מפעל או חברה או להרחיב אותם ללא הלוואה. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 20:51, 27 בפברואר 2017 (IST)

אשראי קשור אם נכנסים למינוס באשראי ואז יש ריבית... כמובן שאם לא נכנסים אז אין עניין של ריבית. 85.180.163.162 21:00, 27 בפברואר 2017 (IST)

חשבתי שהתכוונת לכרטיס אשראי לעומת מזומן. אם כוונתך לאוברדרפט - אתה צודק. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 21:23, 27 בפברואר 2017 (IST)

לצפריר, הצחוק יפה לבריאות. אני רואה בכך את היופי של היהדות, (מבלי לחוות דעה ביחס לדתות שאינני מכיר), שמצד אחד מסוגלים למצוא את הפתרונות להשתלבות במערכת כלכלית שזהו אחד מאבני היסוד שלה (ואינני משוכנע שזו הדרך היחידה להריץ מערכת כלכלית. העקרון של "עסקא", שלמיטב הבנתי עומד בבסיסן של רבות מחברות ההזנק, הוא אלטרנטיבה אפשרית אחת. אבל אינני מבין גדול בכך), ומצד שני משמרים ערכים של הלוואה ככלי לסיוע הדדי בכבוד, תוך הזהרות מנטילת ריבית וניצול הלווה לשם כך. וכך, בעוד אתה צוחק עליהם בעודך משלם לבנק ריבית, רבים מאוד בחוגי האורתודוקסיה לווים ומלווים ללא ריבית כעניין שבשגרה למימון מגוון שלם של מטרות, החל מצרכי צריכה כשצריך וכלה בהלוואות עיסקיות. עקרון הברזל של ה"הערמה", המאפשר, תרבותית, מציאת פתרונות פרקטיים מבלי לוותר על העקרונות המוסריים שבבסיס המצווה, הוכיח את עצמו במגוון תחומים במשך מאות רבות של שנים, אם לא למעלה מכך. משה פרידמן - שיחה 21:43, 27 בפברואר 2017 (IST)

קרנות נאמנות

אני מבקש להבין את תפקידו של נאמן הקרן. לפי הערך, נאמן הקרן היא "חברה שתפקידה להחזיק בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות ולפקח על יישום ההשקעה של מנהל הקרן בהתאם לתשקיף."

1. כיצד מתבצע בפועל הפיקוח? ובאילו אמצעים יכול נאמן הקרן לנקוט אם מדיניות ההשקעה סוטה מהתשקיף?

2. מה הפירוש המעשי של "להחזיק בנכסי הקרן"? אני מניח שהנאמן מחזיק את הכסף המזומן של הקרן בחשבון בנק נפרד. היכן מוחזקים המניות והאג"ח ששייכים לקרן? (אינני יודע היכן מוחזקים בדרך כלל ניירות ערך, בין שנקנו ע"י אדם פרטי ובין שנקנו ע"י מוסד; אשמח להסבר)

3. האם החוק והרגולציה בישראל בנוגע לתפקידו של נאמן הקרן דומים לאלו שבצפון אמריקה, או שקיימים הבדלים משמעותיים?

תודה לעונים135.23.241.22 05:55, 27 בפברואר 2017 (IST)

[2]

1. יכולים לנקוט בסנקציות שונות, כולל בפיטוריו של מנהל ההשקעות. 2. איפה הבנק מחזיק את הכסף שלך? איך המשכורת מגיעה כל כך מהר לכספומט? מניות ואג"חים, אינם דבר פיזי שמחזיקים במקום מסוים. הכול מבוסס על מוסכמות, לא על החזקה פיזית של חפצים. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 09:57, 27 בפברואר 2017 (IST)

2. אבל ראה נייר ערך למוכ"ז. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:40, 27 בפברואר 2017 (IST)

תודה. מה שאינני מבין הוא - לפי התיקון לחוק החברות החל מ2016 לא קיימים בישראל ניירות ערך למוכ"ז. אם כך, היכן מתועדת הבעלות על ניירות ערך? מסתמא, העניין פשוט יותר בנוגע לכסף מזומן - קרן נאמנות יכולה להפקיד כסף מזומן בחשבון, והנאמן יחזיק את הכסף ויתעד את ההפקדה. אם הקרן רכשה מניות היכן קיים תיעוד הבעלות? ואם התיעוד נעשה ע"י גוף שלישי, כיצד בדיוק הנאמן "מחזיק" בנכסים? כמו כן האם השיטה עובדת בצורה דומה בצפון אמריקה?135.23.241.22 13:57, 27 בפברואר 2017 (IST)

לא נראה לי שקרנות עובדות עם כסף מזומן שאפשר להחזיק ביד. הכול עובד עם העברות בנקאיות. מי שיש לו סכום בקרן נאמנות לא צריך להראות נייר ערך, הבנק או הקרן יודעים את זה מרישומיהם, ובדרך כלל אין ויכוח. נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 14:25, 27 בפברואר 2017 (IST)

נרו יאיר, קרנות נאמנות בהחלט מחזיקות יתרות מזומן שנע באמצעות העברות בנקאיות. השאלה המקורית עומדת בעינה. שים לב בבקשה שהשאלה מתייחסת לנכסים המוחזקים ע"י הקרן עצמה, ולא ליחידות ההשתתפות המוחזקות ע"י המשקיעים בקרן.209.171.88.186 15:37, 27 בפברואר 2017 (IST)

מה כוונתך, מחזיקים שטרות? יתרות מזומן אינו חפץ פיזי שמחזיקים במקום מסוים. מהם הנכסים שאתה מדבר עליהם אם לא זכויות כלכליות? נרו יאיר • שיחה • א' באדר ה'תשע"ז • 15:42, 27 בפברואר 2017 (IST)

מי מלך על בריטניה אחרי ויליאם השלישי, מלך אנגליה?

שרשור המלוכה אחריו הולך לבית אורנז'. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:04, 27 בפברואר 2017 (IST)

לא קראת את הערך? גיסתו אן, מלכת בריטניה. וליתר דיוק: הוא מלך במשותף עם אשתו, מרי, אחותה של אן. Tzafrir - שיחה 21:35, 27 בפברואר 2017 (IST)

מיהרתי ושגיתי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:27, 27 בפברואר 2017 (IST)

פרסי המוזיקה של MTV ישראל שרד יותר משנתיים?

פרסי המוזיקה של MTV ישראל התקיים ב-2014 ו-2015 אבל כנראה שזהו. מישהו יכול לאשר שהטקס כבר לא איתנו? ‏DGtal‏ - שיחה 13:17, 28 בפברואר 2017 (IST)

מחפש תמונה של הרמטכ"ל במדים לא שגרתיים

רמטכ"ל צה"ל ורמטכ"ל ארה"ב במדי ב' בת"א, 2016

רמטכ"ל צה"ל ורמטכ"ל ארה"ב במדי שרד בת"א, 2015

מחפש תמונה של הרמטכ"ל במדי ב ובמדי גאלה

מדי ב' לא חסר. מדי גאלה יהיה ממש קשה למצוא. ‏DGtal‏ - שיחה 23:17, 28 בפברואר 2017 (IST)

לובש מדי ב' בעת ביקורים בשטח. בעבר לבשו מדי שרד רק בחו"ל, ביוזמת הרמטכ"ל הנוכחי נציגי צה"ל לובשים מדי שרד גם באירועים מיוחדים בישראל. מדי גאלה מיועדים לנספחים צבאיים בחו"ל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדברים העיקריים להם משמשות הלוואות בריבית בעולם המודרני

כאדם ללא נכסים וללא כסף גדול (וללא ידע גדול בכלכלה) אני רוצה לשאול אתכם, מהם הדברים העיקריים שאנשים לוקחים עבורם הלוואות בריבית מלבד רכישת דירה או הלוואה להקמה\הרחבה של עסק? האם יש עוד משהו נוסף?

אני כמובן לא מדבר על הלוואות ריבית קטנות של מינוס בבנק אלא על הדברים הגדולים ביותר שברוב מדינות העולם לא ניתן לרכוש כיום בלי הלוואות בריבית. תודה למשיבות,

החזרת הלוואות אחרות ‏ Uziel302 • שיחה 07:47, 2 במרץ 2017 (IST)

לימודים גבוהים; חתונות; יש מדינות בעולם בהן נדרשת הלוואה גם לטקסי לוויה. שנילי - שיחה 08:02, 2 במרץ 2017 (IST)

מימון טיפולים רפואיים חריגים לא עלינו. יואב ר. - שיחה 09:09, 2 במרץ 2017 (IST)

1. השקעות למיניהן. אדם יכול לקחת הלוואה בריבית X, ולהשקיע באפיק שלדעתו יניב תשואה Y (במיוחד אם Y גדול או שווה לX, אבל גם אם Y קטן מX, ייתכן שזה כדאי).
2. בישראל נפוץ מאוד, בפרט בשנים האחרונות, לקחת הלוואה לצורך רכישת מכונית (אף כי לעיתים ההלוואה מוסווית כ"תשלומים"). בברכה, --איש המרק - שיחה 10:05, 2 במרץ 2017 (IST)

איש המרק, הערותיך נכונות, עם זאת אשמח להבין באלו נסיבות כדאי לקחת הלוואה בה הריבית גבוהה מהתשואה האלטרנטיבית. שנילי - שיחה 10:24, 2 במרץ 2017 (IST)

נניח יש לי סכום כסף מסויים עליו אני יכול לקבל ריבית של אחוז אחד בבנק, או תשואה של 5% אם אשקיע בנדל"ן. אבל, בשביל להשקיע בנדל"ן אני צריך לקחת הלוואה (כי אין לי מספיק כסף בשביל לקנות דירה) שאמנם תעלה לי 6%, אבל היא רק על 30 אחוז מהסכום הכולל אותו אשקיע (המספרים לחלוטין מומצאים כמובן). בברכה, --איש המרק - שיחה 11:22, 2 במרץ 2017 (IST)

צר לי שאני נאלץ לא להסכים איתך. העלות הכוללת של הכסף לצורך ההשקעה היא רק 2.5%, בהנחה שעלות ה- 70% הנוספים לרכישת הנכס היא העלות האלטרנטיבית של השקעה בבנק (1%) כלומר 70%x0.01+30%x0.06=2.5%. שהוא שיעור נמוך מהתשואה הצפויה מההשקעה. שנילי - שיחה 14:38, 2 במרץ 2017 (IST)

לא הבנתי את החישוב. אם יש לי 700 אלף שקל, ואשקיע אותם בבנק (בריבית של אחוז), אקבל 7000 שקל בשנה. כעת הלוויתי 300 אלף מהבנק, יש לי כעת מליון איתם קניתי דירה, שהתשואה עליה היא 5% אז אכניס 50,000 שקל בשנה. אם אני מחזיר את ההלוואה במשך 10 שנים, אז אחזיר מדי שנה כ-40 אלף שקל לבנק. כלומר, רווח של 10 אלף שקל. 3000 שקל יותר מהאופציה השנייה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:38, 2 במרץ 2017 (IST)

אני חושב שהבנתי, טענתך היא שיכולתי פשוט לקחת את ה-700 אלף ולקנות דירה... אבל אולי אין דירות ב700, או שהתשואה עליהן נמוכה יותר, או משהו אחר. ובכל מקרה זאת רק דוגמה, אפשר להחליף את דוגמת הדירה במפעל שלהקמתו דרושים מליון שקל, ואי אפשר להקימו ב-700 אלף. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:42, 2 במרץ 2017 (IST)

לא טענתי שניתן לקנות דירה ב 700 אלף ש"ח, זה שינוי בנתוני הבעיה. אני עדיין מדבר על ההשקעה של מליון ש"ח שאותם אתה משיג משני מקורות. האחד - הכסף שברשותך (ואני מניח שהוא לא במזרון אלא בבנק ונושא ריבית של 1% כפי שאמרת) ומקור שני הלוואה בריבית של 6% לשנה. כדי לא להכנס לנוסחאות של היוון זרם תשלומים, נניח שההלוואה נפרעת בסוף השנה. אם כך כדי לקנות את הנכס תשלם מליון ש"ח וזה יעלה לך ריבית של 6% מ-300 אלף שהם 18,000 ש"ח + הפסד של 7,000 ש"ח (כי במשך השנה הכסף - 700 אלף ש"ח - לא יושקע בבנק אלא בדירה) ובסך הכל 25,000 ש"ח שהם 2.5% מסכום ההשקעה (1 מליון ש"ח). בסוף השנה הרווח שלך יהיה 5% ממליון שהם 50,000 ש"ח פחות העלות שהיא 25,000 ש"ח ומכאן שהתשואה הכוללת של הפרויקט היא 2.5% (בגלל המספרים שבחרנו יצא שעלות הכסף והתשואה זהים אבל זה מקרה). קצת קשה על רגל אחת לתת קורס במימון וניתוח השקעות, אבל העקרון הוא שעליך להביא בחשבון את העלות של כל המקורות להשקעה וההכנסות מכל ההשקעות, על פני ציר הזמן שכאן ניטרלנו אותו. שנילי - שיחה 17:21, 2 במרץ 2017 (IST)

אני לא מבין על מה אנחנו מתווכחים :-), אתה טוען שאני ארוויח 25,000 שקל, שהם יותר מ-7000 (הרווח אם לא אקח הלוואה). וזה בדיוק מה שאמרתי, שאם אתה לוקח הלוואה בריבית של X%, אז לפעמים למרות שההשקעה שלך נותן תשואה של Y% שקטן מX, זה עדיין כדאי. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:55, 2 במרץ 2017 (IST)

לא ויכוח, דיון מלומד...נכון שהתוצאה הסופית היא שאתה מרוויח אבל מה שניסיתי להראות שאין זה נכון שריבית ההלוואה שאתה לוקח גבוהה מהתשואה כיוון שיש לעשות חישוב כולל של כל מרכיבי ההשקעה ואז הריבית (עלות הכסף) נמוכה מהתשואה. אבל כדאי שנניח לעניין. שנילי - שיחה 18:29, 2 במרץ 2017 (IST)

יש פה פספוס גדול - הריבית על הלוואות לטווח קצר נראית לנו כשולית, אבל למעשה היא עצומה ברמה לא הגיונית. המחשבון של משרד האוצר מניח כברירת מחדל ריבית שנתית של 9% על המינוס. זה נשמע המון, בעולם של ריבית 0.1% לשנה שנקבע על ידי הבנק. זה פשוט נמכר ללקוחות כ0.7% בחודש או משהו דומה. הבנקים לוקחים ריבית כזו, של אחוז בחודש, מציבור עצום. אחוז אחד ממינוס של 10,000 שקלים הוא 100 שקלים. מאה שקלים בכל חודש מכל אדם בארץ! אז פעמים רבות דווקא הריבית הזו, על האשראי, היא מקור הכנסה עצום בשביל הבנקים. Eyalweyalw - שיחה 10:40, 2 במרץ 2017 (IST)

לא הבנתי משהו לגבי בקשות שרת אסינכרונית

אם אני לא טועה אם שלחנו 2 בקשות באופן סינכרוני (בקשה 1 ובקשה 2) קודם תועבד בקשה 1 שתיקח נניח שעה ואז תועבד בקשה 2 שתיקח נניח דקה.

אם שלחנו את שתיהן באופן אסינכרוני אז אם אני מבין נכון שניהן יעובדו וזו שתסיים להיעבד ראשונה תחזיר תגובה בלי קשר לסדר הכרונולוגי בו נשלחו.

---

השאלה שלי היא כזו: האם עיבוד מידע אסינכרוני אפשרי במחשבים עם מעבד אחד עם ליבה אחת? או שמא זה אפשרי רק כשיש 2 ליבות ויותר? אני שואל כי הרי זה בלתי אפשרי לעבד 2 בקשות בליבה אחת באותו הזמן. 77.180.130.37 16:08, 2 במרץ 2017 (IST)

אם יש חוטים אז לא בעייה להריץ בו זמנית שתי בקשות על אותה ליבה. Shannen - שיחה 11:40, 3 במרץ 2017 (IST)

• אני מניח שכשאתה כותב "בקשת שרת", אתה מתכוון לבקשה משרת מרוחק - למשל בקשת HTTP משרת HTTP. בהקשר זה מספר הליבות לא משפיע בצורה ישירה. בהקשר של בקשות דפדפן, המשמעות של בקשה סינכרונית/אסינכרונית אינה קשורה בצורה ישירה לליבות - בקשה סינכרונית גורמת לטעינה מחדש של הדף ובקשה אסינכרונית שולחת בקשה ללא טעינה מחדש של הדף וכשזו תחזור (ייתכן לא על פי סדר השליחה) הדפדפן יעבד אותה. בהקשר כללי (לא רק דפדפן), בקשת שרת תלויה בשליחת הבקשה ברשת ובקבלת התשובה ברשת.
• מערכת ההפעלה מחלקת את זמן העיבוד לחוטים או ליישומים שונים ועוברים ביניהם (ייתכן גם לפני שהסתיימה פונקציה שנקראה), כך שגם ללא 2 ליבות מערכת ההפעלה מסמלצת עיבוד א-סינכרוני. זה תלוי מימוש, אבל ייתכן שהחלוקה לא תהיה שווה - למשל תהליך אחד עשוי לקבל עדיפות על פני תהליך אחר ויוקצה לו זמן רב יותר. ערן - שיחה 12:01, 3 במרץ 2017 (IST)

בקשת ביאור

1. למה בעצם המידע מבקשת מידע אסינכרונית שלא מצריכה Bootstrapping של ה Webpage אולי לא יינתן על פי סדר השליחה? במילים אחרות למה היעדר Bootstrapping מחייב כביכול החזרת מידע שלא על פי הסדר בו הופיעו תת-הבקשות שבתוך הבקשה?
2. אפשר בבקשה "לשון אחר" לממרה "כך שגם ללא 2 ליבות מערכת ההפעלה מסמלצת עיבוד א-סינכרוני"? אני לא בטוח שהבנתי את זה נכון ולשון אחר אולי תסייע לי. 77.179.98.57 12:27, 4 במרץ 2017 (IST)

מתייג את משתמש:ערן שכתב את התשובה המקורית. 78.48.189.23 05:29, 6 במרץ 2017 (IST)

• אני לא בטוח שהבנתי את השאלה, אבל אנסה לענות: שתי הבקשות יצאו על פי סדר, אך לא מחויב שיחזרו על פי סדר. למשל ייתכן שהבקשה הראשונה מטופלת לאט בשרת (היא דורשת גישה לבסיס הנתונים ועיבוד נוסף) והבקשה השנייה מטופלת בצורה מיידית (היא מחזירה מידע קבוע ללא צורך בעיבוד). דוגמת קוד ב-JS להמחשה (אפשר להריץ באמצעות F12):

$.get('https://he.wikipedia.org/w/api.php?action=query&list=users&ususers=Example&usprop=groups%7Ceditcount%7Cgender&format=jsonp').done(x => console.log('a'));
$.get('https://he.wikipedia.org/w/api.php?action=query&meta=siteinfo&siprop=general&format=jsonp').done(x => console.log('b'))

בדוגמה זו הבקשה הראשונה תצא ראשונה, אך עשויה לחזור ראשונה או שנייה - הן מטופלות ללא תלות אחת מהשנייה (וייתכן מאוד שעל ליבות או אף שרתים שונים - אם זה שרת שונה ניתן לראות על פי server בתשובה). הדוגמה באמצעות בקשות JS היא פשוטה, אבל זה נכון באופן כללי לבקשות משרת מרוחק.

• זה נעשה למשל באמצעות en:Round-robin scheduling, שבו מקצים זמן מוגבל לכל תהליך. ערן - שיחה 19:19, 6 במרץ 2017 (IST)

בעיה לוגית בלולאות for בתוך שפת PHP שגורמת כפילות? מה אני מפספס?

שואל את השאלה בתור מתחיל: הסתכלתי על לולאות for שנכתבו בשפת PHP במספר מקורות והן נראו לי כולן שונות מלולאות for שנכתבות עם Js במובן הזה שהן מכילות כפילות כגון for toys as toy או for cars as car... למה צריך את הכפילות המילולית הזו שלא ראיתי בשום לולאת for ב Js? ואגב האם הכפילות הזו היא חלק מן הביקורת על PHP או שכלל לא מדובר במושא לביקורת? אני שואל את השאלה כמתחיל ב-Js ואינני עובד עם PHP לפחות כעת 77.180.130.37 17:27, 2 במרץ 2017 (IST)

זה נקרא לולאת for each וקיים בהרבה שפות תכנות. פשוט במקום לעבור על האינדקסים נותנים שמות לאובייקטים שבמערך (car במקרה שלך) וכך אפשר לעבוד עליהם ישירות במקום להשתמש ב-[cars[i כש-i הוא אינדקס הלולאה. 84.229.109.108 18:45, 2 במרץ 2017 (IST)

זה פשוט נועד לחסוך לך כתיבה. בכל שפה אחרת היית יכול לכתוב for i in range(length(x)), ובשורה הראשונה לכתוב y=x[i] (בצורת הכתיבה של python). זה היה משיג את אותו אפקט, ויוצרי PHP החליטו שעדיף לעשות את זה ככה מראש.

אי אפשר לכתוב for each בלי אותה כפילות-כביכול? אין שום דרך לוגית במסגרת מכונת טיורינג לעשות זאת? 77.179.98.57 18:15, 4 במרץ 2017 (IST)

מציאת מספר עותקים של ספר

לפי ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרים צריך לדעת האם הערך נמכר מעל 10,000 עותקים. איך אני בודק זאת? ניב - שיחה 21:36, 2 במרץ 2017 (IST)

מתייג את קובץ על יד, טוויג, אריה ענבר, Ijon, האלקושי, יעלי 1, Shaun The Sheep, yotamsvoray, Carpatianlynx, yinonk, קפקא, MoriCher, אליגטור, ויקי4800, Danny-w, סיון ל, PurpleBuffalo, IfatE, יעל, Yair BNבעלי הידע בספרות. ניב - שיחה 21:38, 2 במרץ 2017 (IST)

ערבים ודמוקרטיה

האם חוץ מישראל, יש ערבים שחיים בדמוקרטיה במובן המערבי? ברור שישראל עצמה היא לא "שיא" הדמוקרטיה, אבל אתם מבינים על מה אני מדבר. שואל השאלות - שיחה 18:01, 3 במרץ 2017 (IST)

מה זה "יש ערבים"? אני בטוח שיש לפחות שלושה ערבים בצרפת, והיא דמוקרטיה. תצטרך לחדד את השאלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:04, 3 במרץ 2017 (IST)

נקודה טובה. אני מתכוון לאוכלוסיה נרחבת (יותר מ2-3 אחוז מהאוכלוסין הכללי) שמדברת עברית כשפת אם. שואל השאלות - שיחה 18:12, 3 במרץ 2017 (IST)

עברית??? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:14, 3 במרץ 2017 (IST)

תקלדת שיכול אותיות, בטח התכוון לערבית. במדינות אירופה יש בשנים האחרונות ריכוזים גדולים של מהגרים ערבים מהמזרח התיכון (רובם מוסלמים). בצרפת הם מונים כמה מיליונים, וגם בגרמניה נקלטו לאחרונה מאות אלפי פליטים סורים, חלקם מחבלי דאע"ש שהסתננו ביחד עם הפליטים. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 18:38, 3 במרץ 2017 (IST)

אם מחפשים את מדינות ערב (שתושביהן הילידים הם ערבים, לפי הגדרה), מורידים את ישראל, ומשווים עם מדד הדמוקרטיה באנגלית (בעברית הוא לא מעודכן, לא שזה עד כדי כך משנה) מקבלים:(סומליה נמצאת ברשימת מדינות ערב אבל לא מצאתי אותה בערך באנגלית)

• תוניס - 6.40
• לבנון - 4.86
• מרוקו - 4.77
• מדינת פלסטין - 4.49
• עיראק - 4.08
• מאוריטניה - 3.96
• ירדן - 3.96
• כווית - 3.85
• קומורו - 3.71
• אלגיריה - 3.56
• מצרים - 3.31
• קטר - 3.18
• עומאן - 3.04
• ג'ייבוטי - 2.83
• [בחריין]] - 2.79
• איחוד האמירויות הערביות - 2.75
• סודן - 2.37
• לוב - 2.25
• תימן - 2.07
• ערב הסעודית - 1.93
• סוריה - 1.43

הדירוג של ישראל הוא 7.85, קצת מעל תוניס והרבה מעל כל השאר. לגבי מדינות עם מיעוט מוסלמי, פרט למדינות אירופה (שבהן יש כמויות משתנות של ערבים בתקופה האחרונה) אפשר למצוא מעל ישראל את ניו זילנד, קנדה, אוסטרליה, מאוריציוס, אורוגוואי, יפן, ארצות הברית, כף ורדה, דרום קוריאה, קוסטה ריקה ובוטסואנה. כלומר, מתוך 28 מדינות שמעל ישראל במדד הדמוקרטיה הבינלאומי, יש 17 אירופאיות (צרפת, גרמניה, לוקסמבורג, מדינות סקנדינביה ועוד) ו11 שאינן אירופאיות. במדינות אירופה יש מיעוטים אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שנה או שנתיים. בניו זילנד, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה וקוסטה ריקה, עד כמה שידוע לי, אין מיעוטים ערביים משמעותייים. לגבי שאר המדינות - אינני יודע. כך או כך, אין הרבה מדינות יותר דמוקרטיות מישראל(והמדד בישראל במגמת עליה), ובין אלו שכן, יש כמה מדינות עם מיעוטים מוסלמים - אבל אני מאמין שבאף אחת מהן אין מיעוט ערבי או מוסלמי כמו שיש בארץ ישראל. צריך לשים לב שהממוצע במזרח התיכון וצפון אפריקה הוא 3.56, כך שישראל, כמו שאמר שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, היא בהחלט וילה בג'ונגל, ואם הערבים ילכו מפה - הם יגיעו ככל הנראה למקום יותר גרוע.

תודה על ההשקעה. אעיר רק שגם אתה קצת מיעטת בפער העצום בין ישראל למדינות ערב. גם 1.45 נקודות שבין ישראל לתוניסיה הן פער גדול מאוד. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 16:05, 5 במרץ 2017 (IST)

בשמחה :). 1.45 נקודות הן אכן הרבה, אך הן מעט ביחס ל4-6 הנקודות בין ישראל לשאר. אם מישהו יוכל להביא מידע מעודכן(יחסית) על כמות הערבים בכל מדינה, יהיה מעניין לראות איפה כן יש ערבים עם מדד של(נניח) מעל 7. Eyalweyalw - שיחה 16:16, 5 במרץ 2017 (IST)

חופשת לידה

היי. חופשת הלידה עלתה השבוע בארץ מ-14 ל-15 שבועות. בידיעה צויין שבנורווגיה זה 45 שבועות, בקנדה 50. בהחלט מגיע לילד שאחד מהוריו יהיה איתו, ולמעסיק שהעובדים שלו לא יעלמו. אבל אני עדיין זוכר מברית המועצות חופשת לידה של שנה. עכשיו זה שלוש שנים, לאחד מקרובי הילד לבחירה כולל בת דודה מדרגה חמישית, עם המשך תשלום משכורת עד גיל שנה וחצי. השאלה היא כזאת: כדי לאזן את שתי הבעיות - הצורך של הילד והצורך של המעסיק, למה לא קיימת אפשרות לקחת במקום חופשת לידה לאחד ההורים מעין "חצי חופשה" - כל הורה חייב להיות בעבודה 3 ימים בשבוע. כך תמיד אחד מהם יוכל להיות בבית, והמעסיק לא יאבד את העובד שלו. ושזה יימשך לפחות חצי שנה, אולי אפילו שנה מרגע הלידה. ואם יש לילד רק הורה אחד, השני יהיה מישהו מקרובי משפחה. מה רע? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:57, 4 במרץ 2017 (IST)

חופשת הלידה בתשלום עדיין לא עלתה ל-15 שבועות, מה שפורסם הוא רק שלב בתהליך החקיקה, שטרם הסתיים.

בנוסף לחופשת הלידה בתשלום יש בארצנו אפשרות, לאחד משני ההורים, לקחת חופשה ללא תשלום, לתקופה של עד שנה מהולדת הילד, וכן ישנה הזכות לאם לקיצור יום העבודה בשעה, במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה.

את ההצעה שלך אני מציע שתשלח לח"כ רחל עזריה, שפעילה בתחום זה. דוד שי - שיחה 06:20, 5 במרץ 2017 (IST)

אני מציע לחוקק חוק, שלפיו אף אחד לא יצטרך לעבוד אף פעם ובכול זאת כולם יהיו מאוד עשירים.

רעיון אחר הוא לבטל את חובת חופשת הלידה בכלל. מעסיק אטרקטיבי יהיה זה בחוזה איתו יעוגנו חופשות לידה נאות. כל החוקים המוזרים להטבות, הרבה פעמים מפריעים יותר מעוזרים. 77.127.36.150 18:46, 5 במרץ 2017 (IST)

למה צריך דירקטוריונים?

מה דירקטוריונים עושים? ובפרט למה צריך אותם כשהם עבדו באיזה חברה גדולה אחרת בתחום מסוים (נניח מתכות או מיחזור) ובאים לעבוד כ"דירקטוריונים" בחברה העוסקת בתחום שונה לגמרי (נניח מזון ומשקאות או הייטק), איך הם עוזרים לנשיא\יו"ר\מנכ"ל כשהם נהיים דירקטוריונים בחברה העוסקת בתחום בו הם אינם מבינים דבר וחצי דבר? בתודה. 77.179.98.57 17:59, 4 במרץ 2017 (IST)

הדירקטוריון מייצג את בעלי המניות בחברה. הוא ממנה את הנהלת החברה שכפופה לו והוא מתווה את הדרך שבה החברה תפעל (להבדיל מהניהול השוטף). אני מניח שבגלל שהדירקטוריון לא עוסק בניהול שוטף קל יחסית להתמנות לדירקטור כשאתה בעל שם וניסיון קודם, גם בתחום אחר. קח בחשבון שמינוי אדם מפורסם יכול להוסיף יוקרה לחברה, גם אם התרומה של הדירקטור איננה ממשית. דירקטוריון יודה אווזי - שיחה 05:55, 5 במרץ 2017 (IST)

כאשר הדירקטור אינו מבין דבר וחצי דבר בתחומו, הוא הופך לבובה של המנכ"ל, וכבר היו מקרים שדירקטורים נתבעו על רשלנות שאפשרה נזק גדול לחברה (ראו מקרה בנק צפון אמריקה [3]).

דירקטור אינו נדרש להיות מומחה טכני בתחום שבו עוסקת החברה, אלא להכיר את העולם העסקי שבו היא פועלת. בנושאים כמו כספים ורגולציה, סדנא לדארעא חד הוא. דוד שי - שיחה 06:16, 5 במרץ 2017 (IST)

www.isa.gov.il/Download/IsaFile_2017.pdf

פרק שלישי.

התגרות באומות

מה המקור לאיסור ההלכתי של "התגרות באומות"? Mr. Brinks - שיחה 23:31, 4 במרץ 2017 (IST)

שלוש השבועות; שיבוש מילולי של איסור "מרידה באומות" ושילוב שלו עם איסור "עלייה בחומה". בתודה, דג ירוק • שיחה • 00:00, יום ראשון בשבת, ז' באדר ה'תשע"ז (IST).

צרפתית בישראל

שלום! מעיון בקטלוג בולי ישראל גיליתי שעד 1967 בערך יש בשובלי הבולים כיתוב בצרפתית. ואחר כך הכיתוב הוא באנגלית. האם מישהו יודע מה הסיבה לכך, או אם זה קרה גם בפרסומים רשמיים אחרים של המדינה? אולי הדבר קשור להדרדרות היחסים בין ישראל וצרפת באותה תקופה? בערך מדיניות לשונית בישראל יש תמונה עם כיתוב "פנקסי חיסונים ישראליים, האחד מ-1983 והשני מ-1991, דרכם ניתן להבחין בהתערערות מעמדה של הצרפתית בישראל לצרכים מנהליים." יותר מזה לא מוזכר.

למרות שהבריטים המציאו את בול הדואר ולמרות שהאנגלית היא השפה הבין לאומית כיום, הייתה תקופה שהצרפתית הייתה שפה מאוד מקובלת בניהול הדואר הבין לאומי. ולגבי פנקס החיסונים, מוזר לי מאוד שבכלל מתי שהוא היה כיתוב צרפתי על פנקס חיסונים ישראלי. הצרפתית מעולם לא הייתה שפה דומיננטית בישראל. לא מאז קום המדינה, לא במנדט הבריטי ולא בתקופה הטורקית. 77.127.36.150 18:37, 5 במרץ 2017 (IST)

אני רואה שמדיניות לשונית בישראל מופיע עכשיו בעמוד ברוכים הבאים בתור ערך מומלץ... אולי מישהו יכול להוסיף עוד כמה פרטים בנושא זה?

האם דלקתיות תכופה שנובעת מרגישות למזון גורמת ליותר תיאבון?

בתודה, 77.180.213.63 05:34, 5 במרץ 2017 (IST)

גש לרופא עם השאלה הזו ובעיקר עם הצורך לטפל בדלקת. 77.127.36.150 18:33, 5 במרץ 2017 (IST)

איזו תגובה דבילית. נשאלה פה שאלה מדעית וכללית לחלוטין, קשה לפספס את זה. 78.48.189.23 04:30, 6 במרץ 2017 (IST)

נמלים בחצר

• 
  נמלים אוכלות פקאן
• 
  נמלים אוכלות ריבה
• 
  שדה הפרחים המיובשים, תוצרת הנמלים
• 
  הכניסה לקן הנמלים

שלום למומחים, בארבעת התמונות הללו צילמתי נמלים מקן ענק שנמצא בחצר ביתי. בין השאר, הנמלים אוספות פרחים יבשים (כפי שניתן לראות באחת התמונות), אותם הן מביאות ממרחקים של 50 מטר ויותר. באיזה מין מדובר? (שי • מנשמע?) מה, אין? 15:43, 5 במרץ 2017 (IST)

לעניות דעתי נמלת קציר, והפרחים היבשים הם תוצאה של ליקוט זרעים. לזיהוי ודאי יותר נסה את קבוצת הפייסבוק - שים לב שיש להוסיף לפוסט תאריך ומקום הצילום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:33, 5 במרץ 2017 (IST)

יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב, מר בונד 007 בעלי הידע בבעלי חיים? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:00, 5 במרץ 2017 (IST)

מצטרף לאילן שמעוני. בקבוצה המדוברת יידעו לתת לך את כל התשובות ודי מהר. GHA - שיחה 18:27, 6 במרץ 2017 (IST)

מה זה סמי צבאי?

מה זה סמי צבאי?

חצי צבאי. למשל גדנ"ע או מיליציה פרטית. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 18:49, 5 במרץ 2017 (IST)

סמי- (semi-) היא תחילת אנגלית שפירושה "למחצה". כך למשל semi-automatic פירושו "אוטומטי למחצה", אך בכל הנוגע לכלי נשק התרגום הפחות נכון "חצי-אוטומטי" כבר השתרש מעבר לכל תקנה. סמי-צבאי פירושו צבאי-למחצה, כלומר: ארגון חמוש בעל מאפיינים צבאיים אך לא הוא לא צבא אמיתי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 17:19, 8 במרץ 2017 (IST)

מחפש מידע בעברית על במפינג קי

אמנם יש באינטרנט מידע רב על זה באנגלית אך אינני מבין אנגלית טוב אשמח לקבל מידע מה זה איך זה עובד האם זה חוקי האם זה פורץ כל דלת וכדו'

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4577749,00.html 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:11, 6 במרץ 2017 (IST)

פערי שכר מגדריים

קיימת טענה ידועה "נשים מקבלות 70% משכר ממוצע לגברים בתפקיד דומה". האם זה נכון מבחינה סטטיסטית? החלק הקשה זה "תפקיד דומה", כי ראיתי מספר מחקרים שמגידים "תפקיד דומה" כ"בעלי תואר ראשון/שני" ואז יש הטעיה בעקבות מקצועות לא רווחיים (כי די ברור שתואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני בחינוך מיוחד זה לא אותו דבר). אז האם יש מחקר ישראלי שכן מגדיר נכון "תפקיד דומה" ומציג את המגמה של פערי שכר מגדריים, כשמדברים על אותו הקיף עבודה? 213.55.184.228 18:55, 5 במרץ 2017 (IST)

הנה כתבה עדכנית בנושא, עם אפס מידע רלוונטי. אינך יכול לבדוק פערי שכר בעזרת נתונים סטטיסטיים רוחביים על ענפים ומגזרים שלמים, משום שפערי השכר בתוך כל ענף גדולים מן הפערים בין הענפים. אפשר למדוד שאלות כאלה רק במחקר הלוקח בחשבון נתונים פרטניים. המחקרים שנעשו באופן הזה מגלים שפערי השכר, אם ישנם, הם מסדר הגודל של אחוזים בודדים, ולא תמיד לאותו כיוון. אגב, הערך שכר נשים בישראל - מחפיר. עוזי ו. - שיחה 13:42, 6 במרץ 2017 (IST)

עוזי, חשבתי כמוך אבל לא הכרתי מחקרים (ולא שהשקעתי בזה יותר מדי). אתה יכול להפנות למחקרים ספציפיים בבקשה? משה פרידמן - שיחה 04:34, 7 במרץ 2017 (IST)

לפי מחקר חדש בנושא שפורסם ב"הארץ", מאת הדס פוקס במדור של אורי כץ, רוב הפער בשכר נובע מהיקף המשרה (נשים עובדות פחות שעות) ומסוג המקצוע (נשים עובדות במקצועות עם שכר נמוך יותר). כלומר הפער לא נובע מאפליה ישירה על תפקיד זהה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדינות דמוקרטיות ללא בעלי זכות מתן חנינה

האם ישנן מדינות דמוקרטיות ללא בעלי זכות מתן חנינה? בריזוק - שיחה 19:49, 5 במרץ 2017 (IST)

פרשת יחימוביץ' - כבל

מדוע העלו הצדדים את ההסכמות על הכתב וחתמו על חוזה? למיטב הבנתי לא ניתן לאכוף אותו אם אחד הצדדים מפר את ההסכמות - הלא מדובר בהסכם סודי שכל הצדדים הכחישו את קיומו. אם כן, מה התועלת ביצירת מסמך כזה שיכול לחשוף אותם כשקרנים? יודה אווזי - שיחה 22:23, 5 במרץ 2017 (IST)

כבל מספק סחורה עכשיו, ואמור לקבל את התמורה אחר כך. לכן הוא צריך משהו שיוכל לאיים בעזרתו עליה במקרה הצורך. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 22:30, 5 במרץ 2017 (IST)

הנקודה שלא ברורה לי היא איך הוא תכנן להשתמש בהסכם כדי לאיים עליה אם הוא מכחיש את קיומו של הסכם כזה. מן הסתם גם אם יחימוביץ' לא הייתה עומדת במילתה הוא לא היה יכול לגרור אותה לבוררות וכיו"ב.יודה אווזי - שיחה 22:59, 5 במרץ 2017 (IST)

אנשים מחזיקים מכוחה של המילה הכתובה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:25, 5 במרץ 2017 (IST)

בוררות זה כלום, איום לפגוע בשמו של פוליטיקאי זה חמור יותר. כשחתמו עוד לא הכחיש את קיומו של ההסכם, ובכל מקרה - זה המקסימום שהוא היה יכול להשיג. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר ה'תשע"ז • 23:46, 5 במרץ 2017 (IST)

מפעל מל"מ

מה הראשי תיבות של מפעל מלמ? דרוש סימוכין אמין. אבנר - שיחה 08:59, 6 במרץ 2017 (IST)

[4] חזרתי • ∞ • שיחה 17:44, 6 במרץ 2017 (IST)

אני לא בטוח שזה אמין מספיק. אני מחפש משהו רשמי יותר. אבנר - שיחה 18:01, 6 במרץ 2017 (IST)

[5] חזרתי • ∞ • שיחה 18:34, 6 במרץ 2017 (IST)

כ.אלון, מה דעתך? אבנר - שיחה 19:09, 6 במרץ 2017 (IST)

מה שכתבתי בערך נובע מידע אישי. אין לי אסמכתא כתובה, זה שם היסטורי. אם חושבים על זה, אז הצירוף שמופיע בדנסגייד הוא בעצם: "מפעל מלמ" = "מפעל מפעל למערכות משולבות", וזה אפילו לא נשמע נכון בעברית--כ.אלון - שיחה 19:38, 6 במרץ 2017 (IST)

משה - השם הנפוץ ליהודים

השם הנפוץ ביותר בישראל (ליהודים) הוא משה. הוא כמובן על שם משה רבינו, הנביא החשוב ביותר במסורת היהודית. אלא שאני לא מכיר מופע של השם הזה בקרב תנאים או אמוראים או בני תקופתם (זו תקופה ארוכה יחסית, שבה נוצר הקודקס ההלכתי היסודי של היהדות), והשם פתאום נולד מחדש בתקופת הגאונים והראשונים. מישהו יודע איך ולמה נוצר הדילוג הזה? למה השם (כנראה) לא היה קיים כמעט אלף שנה? חמויישֶה - שיחה 11:22, 6 במרץ 2017 (IST)

גם אברהם, יצחק, יעקב, אהרן, דוד, שלמה ועוד שמות מקראיים רבים לא היו נפוצים בקרב התנאים והאמוראים. יוסף ויהודה כן היו נפוצים. נרו יאיר • שיחה • ח' באדר ה'תשע"ז • 12:16, 6 במרץ 2017 (IST)

נראה שהשם משה לא היה חלק מאוצר השמות הפרטיים של העברים הקדומים, או של העמים השמיים בכלל; משערים שמקורו מצרי. (נרו יאיר: לגבי יעקב, ראה מה שכתבתי בזמנו ביעקב#שמו. מזכיר לי שאני צריך להוסיף לשם אסמכתה). ראובן מ. - שיחה 14:16, 6 במרץ 2017 (IST)

ושלמה? מקורו מפוקפק גם הוא (לפי סטנדרטים מאוחרים יותר). לפי משהו שקראתי איפשהו, דמותו של משה הייתה מקודשת מדי באותה תקופה (וזה גם הגורם לגימודה המלאכותי בהגדה). Tzafrir - שיחה 10:48, 7 במרץ 2017 (IST)

אציין למאמר ביומון המבשר: "ויקרא שם בנו (ב)" מאת יוסף ויכלדר (ט"ז בכסליו תשע"ג, גיליון 207, עמ' יח-כ) הנסוב על דברי החיד"א: ”וראה זה חדש שלא מצינו בתנאים שבמשנה והברייתא תנא ששמו אברהם, וגם באמוראים לא מצאתי כעת בספר יוחסין, כי אם באמוראים מייתי תני אברם (גיטין נ). גם שם יצחק בתנאים שבמשנה לא יש מי ששמו יצחק, אף בברייתא ובזהר הקדוש יש. ובאמוראים הרבה יש ששמם יצחק. ובשם יעקב יש זכר במשנה ובברייתא והרבה בש"ס. ומהגאונים ואילך נשתרבבו שמות אברהם יצחק ויעקב בגאונים וברבנים ובכל המון ישראל עד היום הזה. וגם באות מ' להלן הבאתי שמצאתי בכתב יד מי שהפליא שלא הי' בתנאים ואמוראים מי שנקרא משה עד הגאונים”. וכך כתב בשם הגדולים (אות מ', ערך רב משה גאון) ”מצאתי כתוב בספר כתב יד לא היה שום תנא או אמורא שנקרא משה והוא פלא וסוד והיינו דאמרי אינשי ממשה ועד משה וכו' שלא היה תנא או אמורא שנקרא משה עכ"ד”. המאמר כולו חוקר אודות התופעה. ניסיתי לחפש עוד במחקר אם מישהו חקר את התופעה. לעת עתה לא מצאתי משהו נוסף.

חמויישה, אם תרצה צילום של המאמר, פנה אליי בדוא"ל. (אם זה יהיה בעד הטמעת תוכן בערכים, אשמח יותר...). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:36, 6 במרץ 2017 (IST)

לא הייתי ממהר במיוחד להסיק מסקנות מהתלמוד והמדרשים על נפוצות שמות. הסיבה היא שיש אלפי חכמים ואישים אחרים במקורות אבל באותה תקופה ארוכה חיו מיליונים שאין זכר להם בכתובים. אם זו בדיקה לרמת מאמר אקדמי צריך לסרוק גם מקורות חיצוניים ומקורות כמו הגניזה (בדגש על שטרות - כתובות, שטרי חוב וכו') אם רוצים אינדיקציות לתדירות שמות, ועדיין יהיה חסר לנו מידע. ‏DGtal‏ - שיחה 15:36, 6 במרץ 2017 (IST)

חמויישה, תרגיש בנוח עם השם שלך... מצאתי אזכור כפול בתלמוד לשם משה (משה בר עצרי): תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קע"ד, עמוד ב', וכן תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף כ"ג, עמוד א'.

נרו, לגבי השם יצחק, דווקא הוא די פופולרי בתלמוד. הוא מוזכר בשני התלמודים מאות על גבי מאות פעמים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 01:59, 7 במרץ 2017 (IST)

ל DGtal: כמות השמות, הפריסה שלהם על פני מקומות שונים, כמה מאות שנים, וכמה חיבורים, מהווים מדגם די אמין בעיני. העובדה שיש מליונים רבים שלא מוזכרים לא מאוד חשובה, אלא אם כן יש לך סיבה להניח להטיה סיסטמית בשמות התנאים והאמוראים ביחס לשאר האוכלוסיה. בהחלט מדובר באינדיקציה חזקה מאוד ברמה מחקרית אקדמית. זה לא סותר את העובדה שחוקר טוב יבדוק את כל המקורות האפשריים. במידה ויימצא שהשם משה, למשל, היה נפוץ בתקופות הנ"ל ובכל זאת לא מופיע בכלל (או כמעט בכלל) במקורות הנ"ל זו תהיה הפתעה אמיתית, וזה יהיה ממצא שדורש מחקר אקדמי בפני עצמו. משה פרידמן - שיחה 04:31, 7 במרץ 2017 (IST)

תודה לכולכם. במיוחד לך, קובץ על יד. חמויישֶה - שיחה 08:58, 7 במרץ 2017 (IST)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 13:01, 7 במרץ 2017 (IST)

המנגנון הפסיולוגי של הזקפה

יש לי ספוג באמבטיה וכשאני מספיג אותו במים הוא לא מתקשה. איך הפין מתקשה בזקפה כתוצאה מ"זרימה מוגברת של דם אל כלי הדם ברקמה [הספוגית]"? בתודה, אנבה - שיחה 21:28, 6 במרץ 2017 (IST)

אם תזרים מים בלחץ לספוג (כמובן שתצטרך לאטום אותו לפני) הוא יתקשה. גם בפין זרית הדם מתבצעת בלחץ. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:02, 6 במרץ 2017 (IST)

תחשוב על זרנוק שבו מים זורמים בלחץ מאוד נמוך כנגד זרנוק שבו המים זורמים בלחץ מאוד גבוהה. אז ה"ספוג" הוא מלא-מלא זרנוקים זעירים כאלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:17, 7 במרץ 2017 (IST)

תודה רבה. הוספתי לערך זקפה את המשפטים הבאים: "הרקמה הספוגית מתפשטת, ומפעילה לחץ על רקמה צפופה המקיפה אותה (tunica albuginea). הרקמה הצפופה מגבילה את התרחבות המבנים הספוגיים, וכתוצאה מכך מתקשח הפין." אנבה - שיחה 05:46, 8 במרץ 2017 (IST)

מהו פירוש שם המשפחה כצנלבוגן?

תודה לכל המשיבים. 132.66.169.201 10:48, 7 במרץ 2017 (IST)

הבסיס הוא קצנלנבוגן (Katzenelnbogen) שמשמעותו בגרמנית מרפק החתול. יש עיר כזו בגרמניה אז ההנחה שלי היא שבעלי שם משפחה כזה הגיעו במקור משם. ‏DGtal‏ - שיחה 11:56, 7 במרץ 2017 (IST)

ומה המשמעות של 'מרפק החתול'? 132.66.169.201 12:12, 7 במרץ 2017 (IST)

הוא ענה לך. ההנחה המקובלת היא שמקור המשפחה מהעיירה בשם זה. אם אתה שואל למה נקראה כך העיירה - איני יודע. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תשע"ז • 12:28, 7 במרץ 2017 (IST)

כל התשובות. עוד מידע מכיוון קצת שונה: כאן קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:32, 7 במרץ 2017 (IST)

שאלה על השם פינטו

מקור השם הוא לכאורה מרוקאי אך בערבית אין פ דגושה והשאלה היא מהו מקורו של השם

אני מנחש שבשפות צפון אפריקאיות, כמו ברברית, ישנה פ' דגושה. שם נוסף שעולה על הדעת הוא טריפולי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:34, 7 במרץ 2017 (IST)

המקור ספרדי/פורטוגלי. מתוך אתר מורשת יהדות מרוקו: "השם פינטו מצוי בקרב יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל. יהודים עם שמות משפחה אלה נקראים על שם ערים בשם פינטו, שהיו בספרד ובפורטוגל. " _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:20, 7 במרץ 2017 (IST)

סיווג המדעים בתקופת הרמב"ם (או היוונית)

בהקדמתו לפירוש מסכת "אבות" הרמב"ם מחלק בין לימוד חכמות המביאות ישירות לידיעת השם, לבין אלו המקנות כלי חשיבה המועילים לשם כך, אבל אין להם תרומה ישירה לנושא. מבלי להיכנס להשקפתו הדתית של הרמב"ם (במידה וניתן), שמתי לב שהדוגמאות שהוא מביא לסוג האחרון הינם מתחום המתמטיקה, שזה ברור, אבל גם מתחומים הנראים כשייכים למכניקה. הרמב"ם לא מונה את מדעי הטבע המרכזיים באותה התקופה, אסטרונומיה ואיך שלא תגדירו את תיאור "ארבעת היסדות" של החומר. מכיוון שהרמב"ם מרחיב בנושאים אלו ובחשיבותם במקומות אחרים, נראה שהוא משייך אותם לחכמות המביאות לידיעת השם באופן ישיר. ועכשיו לשאלה: יוצא מהדברים שבתפיסתו של הרמב"ם יש חלוקה מהותית בין מדעי הטבע, המתארים את השמים ואת היסודות הארציים, לבין המכניקה, שאיננה שייכת למסגרת הזאת. אני מבקש לדעת האם מישהו יכול להפנות למקורות בפילוסופית הטבע הערבית או היוונית שניתן להבין מהם האם ההפרדה הזאת הייתה קיימת באופן רחב יותר, או שזו הבחנה פרטית של הרמב"ם. משה פרידמן - שיחה 19:24, 7 במרץ 2017 (IST)

עזרה בזיהוי זחלים

שלום, אשמח לעזרה בזיהוי הזחלים הבאים:

• 
  זחל 1
• 
  זחל 1
• 
  זחל 1
• 
  זחל 2
• 
  זחל 2

התמונות צולמו אתמול בבית גוברין. תודה, --SuperJew • רב-שיח • ט' באדר ה'תשע"ז 20:21, 7 במרץ 2017 (IST)

לזיהוי נסה את קבוצת הפייסבוק - שים לב שיש להוסיף לפוסט תאריך ומקום הצילום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:54, 7 במרץ 2017 (IST)

דובון הקורים Assafn • שיחה 01:30, 13 במרץ 2017 (IST)

נסו גם במסדר זיהוי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:38, 14 במרץ 2017 (IST)

איפוס סיסמא בראוטר

בניסיון להתחבר לראוטר בעבודה, פתאום מופיעה בקשה לסיסמא. מה עושים אם לא זוכרים אותה? כיצד ניתן לאפס אותה? Liad Malone - שיחה 12:09, 8 במרץ 2017 (IST)

בדרך כלל לראוטרים יש כפתור או חריר איפוס. יש להדליק את הראוטר כשהכפתור הזה לחוץ, לחכות לעליית האיפוס (בד"כ יש חיווי של היבהוב נורית באדום) ואז לכבות ולהדליק שוב. לאחר האיפוס הסיסמא תחזור לסיסמת ברירת המחדל - אלו שונות מראוטר לראוטר וכתובות בתיעוד שלו שניתן לרוב להשגה, ויש חשיבות לאותיות גדולות/קטנות. שים לב שכדאי קודם לכן לחפור ולחפש את הסיסמא הקודמת - נסה לחפור בסיסמאות שמורות של דפדפנים. על כל פנים אל תשאיר את הראוטר עם ססמת ברירת המחדל אחרי האיפוס, כי זו פירצה שקוראת לגנב, וגנב שקוראים לו - בא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:12, 8 במרץ 2017 (IST)

הראוטר אופס בהצלחה. תודה רבה! Liad Malone - שיחה 15:30, 8 במרץ 2017 (IST)

האם המלט הוא אנטי-גיבור?

האם המלט, הדמות המרכזית במחזה היא אנטי-גיבור? שואל השאלות - שיחה 18:16, 8 במרץ 2017 (IST)

Hamlet, is depicted as an antihero. One main factor which gives Hamlet such a label is that he draws sympathy, as well as admiration, from the reader since Hamlet feels the pain of losing his father along with the burden and obstacles in avenging his murder.

המלט, מתואר בתור האנטי-גיבור. גורם עיקרי אשר נותן להמלט תווית כזו הוא שהוא מושך אהדה, כמו גם הערצה, מהקורא כי המלט מרגיש את הכאב של אובדן אביו יחד עם מאמצו לנקום את חיסולו. גוגל מצא ותרגם. 129.143.71.38 13:15, 9 במרץ 2017 (IST)

למה לולאות for ולולאות foreach אינן מאוחדות?

כמתחיל אני שואל: למה אי אפשר לעשות foreach מתוך ה for באופן דיפולטיבי בלי ה"כפילות" שמצריכה הגדרת משתנה נוסף פר כל משתנה (cars as car)? מה הבעיה לרוץ על Object שמכיל XYZ ערכים בדרך (התיאורטית) הזו? זה יחסוך המון כתיבה לדעתי. 77.179.233.95 05:31, 9 במרץ 2017 (IST)

במקרים רבים אפשר להשתמש בלולאת for ובלולאת foreach באופן שווה, אבל יש הבדל מושגי ברעיונות - כאשר בלולאת for רצים בדרך כלל על מספר רץ ובלולאת foreach רצים על אובייקטים - זה מאפשר Lazy evaluation. לדוגמה: נניח שרוצים לרוץ על רשימת הערכים החדשים בוויקיפדיה ולמצוא את הערך החדש ביותר שמכיל את המילה "דג" - גישה אחת יכולה להשיג את רשימת כל ההערכים על פי סדר, ולעשות לולאת for ולחפש בכל ערך על פי סדר. בגישה של foreach נעדיף לבדוק את הערך החדש ביותר, אם לא מצאנו אז נעבור באמצעות קריאה ל-MoveNext להאיבר/הערך הבא (המושג MoveNext הוא תלוי שפה - בפייתון צריך לממש __next__ ובC# צריך לממש IEnumertor - בשני המקרים לא חייבים לקרוא בצורה מפורשת לפונקציות האלו ושימוש בforeach עושה זאת מאחורי הקלעים). מבחינת ביצועים, אם להשגת כל ערך נדרשת שאילתה - אז בגישה הראשונה נדרשו יותר מ-200 אלף שאילתות רק להשגת הערכים, ואילו בגישה השנייה נדרשו מספר שאילתות ששווה רק למספר הערכים עד לערך הראשון שענה לקריטריון. במקרה של לולאה על מערך פשוט, אין בדרך כלל הבדל משמעותי מבחינת ביצועים לכאן או לכאן, אבל לרוב לולאת foreach נחשבת "יפה" יותר. ערן - שיחה 08:00, 9 במרץ 2017 (IST)

בשביל להניח את יסודות ההבנה --- מה זה "מספר רץ"? אתה מתכוון למספר דינאמי? כי אני יודע שבלולאת for הגבול קבוע בקוד (בתור מתחיל לא נתקלתי במקרה בו המשתנה של הגבול עובר שינוי בזמן אמת). 77.179.233.95 17:19, 9 במרץ 2017 (IST)

בדוגמה הקוד הזו

for (int i=0;i<10;i++) { arr[i]=i; }

מבחינתי המספר i הוא מספר רץ מ-0 ועד 10. ערן - שיחה 08:12, 10 במרץ 2017 (IST)

אור אולטרה סגול בשמוש בהצגה

מהו מקורו של האור האולטרה סגול המשרת את הבמאים במופעים, בהצגה. בהם תכונתו היא שהוא גורם להחזרת אור רק מהצבע הלבן בגוון סגלגל?? האם אור זה הוא מסוכן?--212.76.119.253 08:14, 9 במרץ 2017 (IST)

משתמשים בנורה פלואורסצנטית שהציפוי שלה מייצר אור על-סגול במקום אור נראה בתחום של UVA קרוב מאוד לאור סגול רגיל. השימוש בהן נחשב לבטוח ולא אמור להזיק, אבל לא הייתי משתמש בהן כדי להאיר את הבית שלי באופן קבוע. למידע נוסף, קרא את הערך באנגלית. בברכה, Easy n - שיחה 09:18, 9 במרץ 2017 (IST)

שאלה בכלכלה

למה לא בולמים את היחלשות השקל על ידי הדפסת שטרות נוספים וכך האינפלציה תאזן את הדיפלציה?

השאלה בכלל לא מחוברת למציאות:

1. השקל לא נחלש אלא דווקא מתחזק מול מטבעות אחרים
2. מי אמר שבכלל צריך לבלום מטבע שנחלש?
3. הדפסת שטרות נוספים לא תביא בהכרח לעליה בשיעור האינפלציה
4. בישראל אין בכלל דפלציה אז מה צריך לאזן?
5. בעיקרון, לא מטפלים בבעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת.--כ.אלון - שיחה 18:50, 9 במרץ 2017 (IST)

כ.אלון, עד כמה שאני מבין השואל טעה במילה והתכוון "התחזקות השקל" וניסה להציע פתרון באמצעות מעין הרחבה מוניטרית (הזרמת כסף לציבור). אלא שנכון שהבעיה של התחזקות השקל היום אינה מצב של דפלציה אלא פגיעה ביצוא וכאן הפתרון לא יכול להיות באמצעי כזה. שנילי - שיחה 10:56, 10 במרץ 2017 (IST)

איפה אפשר לשמוע את השיר ביוונית או ספרדית הפותח את מערכון קרקר נגד קרקר

איפה אפשר לשמוע את השיר ביוונית או ספרדית הפותח את מערכון קרקר נגד קרקר של הגשש החיוור?

מחפש את הוידאו של אחמד טיבי אומר ערפאת אבי האומה הפלסטינית

מחיפושים ברשת קיבלתי רק את התשובה של אורן חזן

https://www.youtube.com/watch?v=3orIbUhu3xY

האם GET משמשת רק לאחזור מידע ו POST משמשת רק לשליחת מידע?

האם GET ו משמשת רק לאחזור מידע ו POST משמשת רק לשליחת מידע? או שמא שניהן יכולות להחליף תפקידים כך ש GET תשמש לשליחה ו POST לשליפה? בתודה, 77.179.233.95 19:04, 9 במרץ 2017 (IST)

לא, בפוסט אין הגבלה על גודל הpayload.‏ 67.71.186.82 11:23, 10 במרץ 2017 (IST)

איך זה קשור?

האלגוריתם חולה אבל באיזו מחלה?

לאחרונה נזקקתי למאגר מידע תורני כלשהו, העתקתי ממנו את הטקסט וערכתי לו הגהה על פי המקור. נתקלתי במילה מוזרה 'לל' כשבמקור כתוב 'ללמד'. בהמשך גיליתי עוד ועוד שיבושים והמשותף לכולם הוא אותו 'מד'. כלומר, האלגוריתם השמיט באופן שיטתי לכל אורך הטקסט את צירוף האותיות 'מד'. מלבד זה הטקסט היה לגמרי מדויק.

לאנשי המחשבים שבינינו האם נתקלתם אי פעם בתופעה דומה. אשמח לשמוע. (מזה שנים שאני חוקר טקסטים ועל טיב המשוגות האנושיות כבר עמדתי אבל נראה שגם למחשבים יש משוגות) 46.116.6.235 20:27, 9 במרץ 2017 (IST)

כן. ידוע. באיזה כלי ערכת? Word? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 9 במרץ 2017 (IST)

לא אני ערכתי מדובר במאגר מידע שקניתי. איני יודע באיזה כלי נערך. סקרן להבין את דרך היווצרות התקלה. תודה יגאל 46.116.6.235 00:18, 10 במרץ 2017 (IST)

אז איפה היה "האלגוריתם"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:01, 10 במרץ 2017 (IST)

צודק. לא התנסחתי נכון. בכל מקרה התקלה המתוארת קרתה ושאלתי היא כיצד. כלומר, איזה תהליך יכול לגרום לתקלה מעין זו. תודה יגאל. 46.116.6.235 01:39, 10 במרץ 2017 (IST)

עדיין. מצאת את הטקסט בצורה הזאת במאגר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:42, 10 במרץ 2017 (IST)

אכן. מצאתי בקטע אחד שאליו נזקקתי 5 מילים פגומות אלה: לל (ללמד). בריגה (במדריגה). בעום (בעומדם) ות (מדות). כאמור, המשותף לכולם ש'מד' נשמט בצורה מוזרה. פניתי למפתח/מפיץ והוא הודה לי על שהסבתי את תשומת לבו לכך, אך לא ידע להסביר לי מה קרה. 'אולי קיבלתי סריקה לא טובה'. בכל מקרה נראה שזאת שגיאה של מכונה. מוח אנושי לא עשוי לטעות בצורה שכזו. 46.116.6.235 01:47, 10 במרץ 2017 (IST)

הבנתי. שתי אפשרויות, בכל אחת גלומות כמה תת אפשרויות. א' מישהו שעבד על הטקסט השתמש במנגנון חיפוש והחלפה לא נכון. אולי רצה למצוא את צמד האותיות הללו כי זה מה שזכר ממילה שהוא מחפש, ובטעות לחץ הרבה פעמים על "החלף" במקום "חפש", שבדרך כלל מופיעים אחד ליד השני. וזה החליף ב"כלום", כי את השדה במה להחליף לא עודכן - לא התכוונו להחלפה. ואולי הוא כן התכוון למחוק במיקום מסויים את צמד האותיות הללו על ידי החלפה בכלום, ולחץ בטעות על "החלף הכל" במקום "החלף". ב' מנגנון התיקון האוטומטי. משהו שקיים בכמה תוכנות, נגיד ב-word, וכל פעם שרואה רצף אותיות מוגדר מראש, הוא הופך אותו למשהו אחר לפי הכללים ששוב הוגדרו מראש. אני לא יודע מה מוגדר אצלך, אבל אתה יכול לנסות להקליד " ש"ח ", בדרך כלל זה הופך לסימן המאופך של השקל. "->" בדרך כלל הופך לציור של חץ. "wierd" בדרך כלל הופך להיות "weird". יש עשרות כאלו, וניתן להגדיר חדשים חופשי. או שמישהו הגדיר זמנית ושכח, או שמישהו הגדיר לא נכון. או שמישהו אחר חמד לצון. אני עדיין זוכר מקרה שקראתי עליו, בו החליפו את הרצף ". ", נקודה ורווח, כלומר נקודה בסוף משפט ולא בשבר עשרוני, להיות ". Fuck! ". כלומר זה הכניס אוטומטית קללה בין כל שני משפטים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:03, 10 במרץ 2017 (IST)

נפלא! יישר כחך יגאל 46.116.6.235 02:11, 10 במרץ 2017 (IST)

איך נקראת דפלציה שמשקפת התחזקות במשק?

אני יודע שיש דפלציות חריפות שמשקפת סכנה מיידית למשק ויש דפלציות מתונות שלא בהכרח ניתן לדעת את השפעתן אך ברצוני לשאול איך נקראת דפלציה שעולה במתאים ישיר וחד משמעי עם התחזקות במשק וכמות רבה יותר של עסקאות במשק בעקבות ירידת המחירים? 77.179.233.95 23:45, 9 במרץ 2017 (IST)

אולי משתמש:כ.אלון יעשיר ואתנו בתובנותיו? 85.181.251.106 04:07, 10 במרץ 2017 (IST)

לא מכיר מצב של דפלציה+התחזקות משמעותית בפעילות הכלכלית לאורך זמן. מתוך הערך דפלציה : כל המקרים של דפלציה הובילו לירידה בביקוש להשקעות, לירידה בביקוש המצרפי במשק בעקבות החשש מירידת משכורות ומפיטורין, ולפגיעה במערכת הכלכלית.......רוב הכלכלנים מסכימים על כך שדפלציה ממושכת מביאה יותר נזק מאשר תועלת --כ.אלון - שיחה 10:39, 10 במרץ 2017 (IST)

ומה כאשר הדפלציה מתונה ומתרחשת מירידה במחירי סחורות, מירידה בפערי תיווך מוגזמים בעקבות חרם צרכנים או בעקבות פיצול ריכוזיות ברורה (שאיננה מעודדת ע"י הממשלה)? אני מתרשם שהמקרים האלה צריכים להיות Exception ברור. 85.180.91.231 20:47, 11 במרץ 2017 (IST)

לימוד אסטרונומיה

איזה ספר מומלץ ללמוד על ידו אסטרונומיה, אני רוצה ללמוד על תנועותיהם של כוכבי הלכת עד לרמה כזו שאוכל ע"י התבוננות בשמים לזהות את הכוכבים ולדעת לאן ינועו בימים הקרובים וכד', כמו כן אני מעוניין שהלימוד יהיה עם דגש על הנושאים ההלכתיים כמו קידוש החדש, ברכת החמה, מזלות וכו'. תודה. (הערה: חלק מהעניינים כמו מולדות ותקופות אני מכיר)

לא ספר, אבל ראה כאן. 84.229.131.201 08:45, 10 במרץ 2017 (IST)

לא מצאתי משהו שעוזר לזהות את כוכבי הלכת ע"י תצפית מכדור הארץ. 95.86.90.14 13:12, 10 במרץ 2017 (IST)

לחלק הראשון של שאלתך יש תשובה קלה: סטלריום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 04:22, 11 במרץ 2017 (IST)

יש אפליקציה של גוגל שעוזרת לזהות את כל גורמי השמיים. Assafn • שיחה 01:27, 13 במרץ 2017 (IST)

שמה google sky, והיא בעייתית בטלפונים נטולי ג'יירוסקופ. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:20, 13 במרץ 2017 (IST)

בשר ודגים ו-חלב ודגים

האם מישהו מכיר מחקר שהוכיח שיש סכנה בריאותית באכילת דגים עם בשר או באכילת דגים עם חלב, אשמח לקבל קישור למחקר כזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מרבית בני האדם לא מפרידים אין בשר, חלב ודגים בשום צורה. האיסור היהודי לא מוכר כלל בעולם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:44, 10 במרץ 2017 (IST)

אני כמעט בטוח ששמעתי פעם על מחקר שהוכיח שזה מזיק לבריאות. 95.86.90.14 12:15, 10 במרץ 2017 (IST)

מישהו רימה אותך. קיימת קבוצה קטנה מאוד של אנשים בעולם המפרידים בין בשר לבין דג. לא נמצא שהם בריאים משמעותית מיתר העולם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:17, 10 במרץ 2017 (IST)

יכול להיות שאתה זוכר שקראת על כך שאכילת דגים עם חלב פוגעת בבריאות בתווך קצר וזה בלבל אותך? כי תוך 24 שעות ההשפעה תעלם ולא יהיה כל נזק לתווך ארוך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:25, 10 במרץ 2017 (IST)

גם מעניין, אפשר הרחבה קצת, באילו נזקים מדובר, ואולי גם מקור. 95.86.90.14

אין שום מחקר כזה. גילגמש • שיחה 13:52, 10 במרץ 2017 (IST)

לא מבינה איך אתם בכזו מהירות מצהירים שלא קיים שום מחקר כזה. יש מחקרים אמינים יותר או פחות על כל מיני דברים מוזרים בעולם. זה לא אומר שהם נכונים, אבל הם עדיין יכולים להיות קיימים. • צִבְיָה • שיחה • י"ב באדר ה'תשע"ז 14:20, 10 במרץ 2017 (IST)

לשאלתך, אני לא חושב שיש "מחקר" בנושא, אבל אכילת דגים עם חלב מביאה לשלשול חזק אצל לא מעט אנשים, עם כיבה לא מספיק חזקה בדרך כלל, כפי שכרגע גם מצאתי בעשרות תוצאות בגוגל, ואני ביניהם. במיוחד אם הדג הוא מלוח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:08, 10 במרץ 2017 (IST)

אני מכיר את התחום ואם איני מכיר מחקר כזה, סימן שהוא ככל הנראה לא קיים. הסיכוי שכן קיים מחקר כזה ולא נחשפתי אליו במהלך לימודיי הוא נמוך מאוד. גילגמש • שיחה 17:28, 10 במרץ 2017 (IST)

לשואל: אני לא מכיר מחקר בנושא, מה שלא מפתיע כי אני לא מהתחום. האיסור היהודי על אכילה של בשר ודגים מבוסס, ככל הנראה, על חשש לסכנה, ומן הסתם החשש נבע מהידע של אותה התקופה שלא התבסס על מאמרים. מה שלא אומר שהוא לא נכון, כמובן. זה אומר שלא מדובר על תוצאה של מחקר מדעי שיטתי כמקובל היום, ובהיעדר נימוק משמעותי המבוסס על הידע הקיים בימינו, נקודת המוצא של הרבה אנשים, ואני ביניהם, שהוא שגוי. מאידך, בהנחה שאכן צודק גילגמש והנושא לא נחקר, לא ברור לי כיצד אנשים מוכן להצהיר בבטחון מוחלט על היעדר הסכנה. הטענה שאנשים רבים נוהגים כך והם בריאים היא טענה מאוד לא מדעית - ואני נזהר בדברי. משה פרידמן - שיחה 18:07, 10 במרץ 2017 (IST)

לא ניתן לומר באופן אבסולוטי שיש מוצר מזון בריא או לא בריא מבחינה מדעית. גם מים יכולים להרוג את השותה (הרעלת מים). נהוג לדבר על LD50 (lethal dose) כלומר, מה המנה שתגרום ל50% מהנבדקים למות. מוצרים שהLD50 שלהם נמוך (כלומר, נדרשת מנה קטנה יחסית כדי להרוג 50% מהנבדקים) אפשר לסווג כרעילים או כלא בריאים, אבל לא נובע מכך שכל כמות מהמוצר היא לא בריאה או רעילה. כך למשל שומן, שיכול להתפס כלא בריא, נחוץ לאדם ולמעשה אדם שלא יצרוך שומן כלל ימות כי בני אדם חייבים לקבל בתזונה חומצות שומן חיוניות. כדי להראות ששילוב מזונות מסוים אינו בריא צריך להצביע על פרמטרים מדידים כלשהם כמו למשל LD50 או נתונים על ספיגה: האם שילוב של מזונות מסוימים מקטין את ספיגת חומרי התזונה מאחד מהם. כך למשל נמצא ששוקולד מקטין את הספיגה של הסידן מחלב. לכן, שוקו במובן זה אינו שילוב טוב - עדיף לשתות חלב ללא שוקולד (אם רוצים לקבל סידן). כמובן שהשוקולד לא מוריד את הספיגה ל0 לכן השוקו עדיף מבחינה זו על כלום. לא ידוע לי על כך ששילוב של דג עם חלב מעלה LD50 (כלומר, השילוב של שניהם לא רעיל יותר מרעילות של כל אחד מהם בנפרד) ולא ידוע לי על עיכוב ספיגה של חומר כלשהו בגלל השילוב הזה. גילגמש • שיחה 06:44, 11 במרץ 2017 (IST)

מבלי להכנס בכלל לוויכוח לגוף הדברים, והאם הם רלונטיים לטענה לעיל, אינני מבין איזו חשיבות יש לאמירה "לא ידוע לי" הנאמרת על מנת לשלול טענה, שאתה עצמך אמרת שלמיטב ידיעתך מעולם לא נבדקה באופן מדעי. משה פרידמן - שיחה 05:12, 12 במרץ 2017 (IST)

גם היהדות אינה טוענת שאכילת בשר ודגים/חלב ודגים יחד אינה בריאה. החשש בבשר ודגים היה שאנשים יבלבלו בין עצמות הדג האכילות לעצמות הבשר ועלול להיחנק, לאחר שהחשש פסק יש שהקלו והתירו להשתמש באותם כלים. לגבי חלב ודגים היו פוסקים שכתבו שמדובר בטעות סופר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:34, 14 במרץ 2017 (IST)

האם שמן שקדים הוא אכיל?

הבנתי ששמן שקדים כמו זה שמשתמשים בו למסאז'ים נעשה משקדים מרים (Bitter almonds) ולפיכך אינני יודע אם הוא מומלץ לאכילה; אולי הנושא אף מסובך מכך. המומחה יכול לתת מענה? 85.181.251.106 04:00, 10 במרץ 2017 (IST)

שמנים טובים לתיבול הם שמנים אגוזיים כדוגמת שמן אגוזי מלך, שמן אגוזי לוז, --שמן שקדים,-- שמן נבט חיטה ושמן פשתן. את כולם רצוי להחזיק במקרר כיוון שהם מתחממים בקלות ובעלי טעם דומיננטי.-- כך עתון הארץ. יש לשים לב שמצויין על המיכל שהשמן ראוי למאכל. 129.69.140.142 13:41, 10 במרץ 2017 (IST)

האם מותר לחמם במיקרוגל מוצרי פלסטיק שכוסו (לטענת היצרן) בשכבת פוליפרופילן?

האם מותר לחמם במיקרוגל מוצרי פלסטיק שכוסו (לטענת היצרן) בשכבת פוליפרופילן? 85.181.251.106 05:28, 10 במרץ 2017 (IST) אולי משתמש:עופר קדם יוכל לתת הכוונה? 85.180.91.231 20:39, 11 במרץ 2017 (IST)

באילו מדינות הכי זול לאכול בחוץ?

איך אוכל לדעת באילו מדינות הכי זול לאכול בחוץ? בתודה, 85.180.91.231 09:06, 11 במרץ 2017 (IST)

Big-Mac-Indexבויקי האנגלית. 129.69.140.143 12:25, 11 במרץ 2017 (IST)

או מדד ביג מק בעברית - שהוא פשוט המחיר של המבורגר "ביג מק" במדינות בהן יש סניפים של מקדונלד'ס. אם אתה מחפש תשובה ספציפית יותר (ומדוייקת יותר), אולי תעדיף לתת מיקוד מסויים. אתה מחפש מדינות באירופה? במזרח הרחוק? מרחק מסויים מהארץ?(עלות טיסה) ככל הנראה במזרח הרחוק יהיה זול יותר, אבל מצד שני אם אתה לא אוהב אוכל תאילנדי אל תטוס לתאילנד לא משנה כמה זול שם. חוץ מזה, יש מדינות (כמו תאילנד, עד כמה שידוע לי) שבהן הנוהג הוא לאכול ב"אוכל רחוב", בחוץ, לעומת מדינות "מערביות" יותר, ו"מתורבתות יותר", בהן אוכל רחוב כמעט ולא קיים, ואם תרצה לאכול אתה ככל הנראה תיכנס למסעדה(הייתי בפריז למשך שלושה ימים, אכלתי כל יום בחוץ, ולמיטב זכרוני לא נתקלתי בכלל בדוכנים של אוכל שהיו במדרכה). בארה"ב (אני יודע להעיד על ניו יורק העיר ועל עוד כמה ערים גדולות)יש גם "פאסט פוד" כמו מקדונלדס, גם מסעדות "מכובדות" יותר, וגם אוכל-רחוב של ממש. לסיום, מדינות "זולות" באופן כללי (שוב, המזרח הרחוק) יהיו כנראה זולות, אבל אני לא חושב שיש מקום להשוואה בין האוכל בתאילנד לאוכל בפריז, ברלין, או ניו יורק. לסיכום, נסה למקד את השאלה שלך יותר. Eyalweyalw - שיחה 16:30, 11 במרץ 2017 (IST)

היי אייל, תודה. קלעת בול, אני אכן מתכוון בעיקר לאירופה ומזרח אסיה ולא מדבר כלל על אמריקה, אפריקה, אוסטרליה ואוקיאנה. אני שואל מה הזולות ביותר לאכול בחוץ באירופה ומזרח אסיה. 85.180.91.231 19:33, 11 במרץ 2017 (IST)

זול זה מושג יחסי, כשאני נכנס למסעדה ברומניה ואוכל ארוחה ב-25 שקלים, כולל טיפ, עבורי זה זול, אבל לא כך עבור המקומי המרוויח חצי או רבע משכר המינימום הישראלי. מדד ביג מק מודד מחירים של מוצר קבוע, לכן נותן אינדיקציה לא רעה, למרות שגם העלויות של המוצר הזה תלויות ברמת שכר העבודה ובעלות המוצרים המרכיבים באותה מדינה. בברכה. ליש - שיחה 11:33, 12 במרץ 2017 (IST)

כמובן, אבל אני מניח שהשואל מכוון למה שיהיה לו זול, ולא למה שזול למקומיים. מדד ביג מק נועד כמובן לתת אינדיקציה כללית ולא מחליף "סקר שוק" רציני יותר. לשאלה המקורית - אני מעריך שמערב אירופה יהיה יקר יותר ממזרח אירופה, ומזרח אירופה יקר יותר ממזרח אסיה. בשביל יותר מידע (או בשביל חוות דעת ספציפית על מדינה מסויימת), עדיף שתחכה למישהו אחר. אגב, עדיין לא ענית לאחת השאלות ששאלתי - אתה מחפש "אוכל רחוב", שקונים בדוכן ואז אוכלים בהליכה/בישיבה זריזה ברחוב, או מסעדות יותר 'מכובדות'? Eyalweyalw - שיחה 11:57, 12 במרץ 2017 (IST)

היי אייל, לא עניתי כי האמת שאין לי דעה בנושא (אוכל רחוב או מסעדה), אבל בגדול שניהם זה בסדר (כל עוד הדוכן או המסעדה לא מזוהמים זה בסדר). 77.180.24.227 21:19, 12 במרץ 2017 (IST)

השאלה היא בעיקר מה ואיפה אתה אוכל בישראל מוכרים במקומות מסויימים פלאפל בפיתה ב-6 שקלים, כלומר אירו וחצי לסנדביץ די גדול ומשביע עם תוספת סלטים חינם... מצד שני, אתה יכול להיכנס למסעדה ולקנות בקבוק מים מינרליים ב-30 שקלים. אז, ישראל יקרה או זולה? --איש המרק - שיחה 16:12, 16 במרץ 2017 (IST)

האתר הזה: [6] מנסה לעשות סדר בדברים. לא יודע עד כמה המדדים שלו מדויקים. גילגמש • שיחה 16:48, 16 במרץ 2017 (IST)

מרכז היקום

אני חוזר לכתוב כאן פעם ראשונה אחרי חודשים ארוכים שבהם לא נכנסתי לכאן בעקבות תגובות מגעילות שקיבלתי. מקווה שהפעם אקבל התייחסות עניינית. השאלה שלי היא:

אם היקום מתרחב לכל הכיוונים, זה אומר בעצם שהנקודה שממנה הכל התחיל, הנקודה הסינגולרית, היא מרכז היקום, הלא כן?
האם יש דרך לחשב איפה היא נמצאת ואיפה אנחנו נמצאים ביחס אליה?--79.178.30.146 16:42, 11 במרץ 2017 (IST)

ליקום אין מרכז, כל נקודה ביקום מתרחקת מכל נקודה אחרת באותו אופן. הדימוי המקובל הוא נקודות המצוירות על פני בלון מתנפח, לא ניתן להגיד שיש נקודה מרכזית. שנילי - שיחה 17:49, 11 במרץ 2017 (IST)

לבלון יש מרכז, רק שאינו חלק מן הבלון - הוא נמצא באמצע האוויר שבתוכו. לפי מה שאתה טוען, מבנה היקום הוא מעוגל כמו פני השטח של בלון, ו"נקודת המרכז" נמצאת מחוץ ליקום... בברכת מעגל גורלות מבסוט ובתודה, דג ירוק • שיחה • 20:12, מוצאי שבת, י"ג באדר ה'תשע"ז (IST).

זה דימוי דו מימדי. בדימוי זה אין משמעות למרכז הבלון שנמצא במימד שאינו קים בדימוי. שנילי - שיחה 20:22, 11 במרץ 2017 (IST)

כמובן. מרכז היקום הוא פה. ממש-ממש פה. כל נקודה ביקום נמצא במרכזו במובן שיש "כמות זהה של יקום" בכל הכיוונים ממנה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:32, 12 במרץ 2017 (IST)

להרחבה: שגיאה נפוצה היא להבין את "הנקודה הסינגולרית" כתיאור של גודל היקום ברגע המפץ הגדול. התפיסה המקובלת היא שהיקום היה אינסופי בכל רגע, כולל ברגע המפץ. לכן, היקום יכול להתרחב לכל הכיוונים מבלי שאף נקודה תהיה המרכז שלו. צודק העורב שאנו, כמו כל צופה אחר בכל נקודה אחרת ביקום, נמצאים בדיוק במרכזו של חלק היקום אותו אנו רואים. חשוב להדגיש התפיסה הזו היא בעיקר הנחת עבודה מדעית, ולא תוצאה של מחקר או תצפית. אבל לא רק. משה פרידמן - שיחה 05:18, 12 במרץ 2017 (IST)

פרידמן, האם זה לא נכון שברגע המפץ הגדול היקום היה בגודל של פחות מאטום?--79.178.30.146 09:26, 12 במרץ 2017 (IST)

נראה לי שמשה פרידמן בילבל בתשובתו בין מרחב (Void) לבין יקום (Universe). היקום מתפשט במרחב. היקום הוא ההיקף של סך הגלקסיות (שמקורן בנקודה הסינגולרית) ביחד. אני לא אוהב את אנלוגיית הבלון כי אם המרחב הוא אין סופי אז אין טעם לדמות לבלונים וגם לא לדבר על מרכזים כי המרכז הוא בסה"כ נקודת חיתוך דמיונית גם כשאתה מדבר על נקודה סינגולרית וגם כעת. 77.180.24.227 10:42, 12 במרץ 2017 (IST)

משה פרידמן כיצד תפיסת "היקום האינסופי" מתיישבת עם הצהרות נפוצות אודות "מספר הפרוטונים ביקום" וכיו"ב? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:26, 12 במרץ 2017 (IST)

המסה ביקום סופית בהחלט, התיאוריה מדברת על מרחב אין סופי וגם זו אחת מכמה תיאוריות, למשל תיאוריה נוספת היא שהיקום סופי אך מעגלי בארבע ממדים כלומר אם תטוס ישר בסוף תחזור חזרה לאותה נקודה. Assafn • שיחה 01:25, 13 במרץ 2017 (IST)

שאלה משתמש:Assafn מה פירוש "מעגלי ב-4 מימדים"? למיטב ידיעתי ואני לא פיזיקאי עיגול הוא בשלושה מימדים שכן יש לו קצוות גובה ורוחב אבל גם עומק ובמסגרת העומק ניתן לטוס בתוכו מנקודה X לנקודה Y. אז אם כך, מה פירוש מעגלי ב-4 מימדים? בתודה, 78.51.214.241 04:10, 13 במרץ 2017 (IST)

לשואלים: היקום נתפס אינסופי בכל נקודה בזמן, הן מבחינת המרחב והן מבחינת המסה. מספר הפרוטונים אינסופי גם הוא. כל תפיסה מוכרת אחרת תוביל להתנגשות עם הנחות יסוד או עם תצפיות שיש בידנו. מי שמונה את מספר הגלקסיות או הפרוטונים ביקום, מתכוון כנראה ליקום הנראה. כנ"ל לגבי גודל היקום בזמן קדום. תיאוריית האינפלציה הקוסמית מאפשרת, עקרונית, הסבר שונה, אבל הוא יהיה שונה רק מחוץ לאופק האירועים. משה פרידמן - שיחה 04:13, 13 במרץ 2017 (IST)

פרידמן היקום אינו בעל מסה אין סופית מאחר ואם כך היה כוח הכבידה היה אין סופי וכולו היינו קורסים לחור שחור. Assafn • שיחה 10:35, 13 במרץ 2017 (IST)

אני חוזר על שאלתי. האם בזמן המפץ הגדול היקום היה בגודל של פחות מאטום?--79.178.30.146 10:07, 13 במרץ 2017 (IST)

אני רואה שאני צריך להתערב בדיון. אני לא קוסמולוג, אבל כנראה שהכי קרוב לזה שיש כאן בדיון... אז: קיימים מספר מודלים ואני אציג אחד מהם שאותו למדתי בזמני מנועם סוקר. היקום הוא אינסופי, הומוגני ואיזותרופי והיה כזה החל מהמפץ הגדול. הוא הולך ומתפשט, כלומר מעלה את המרחק בין האובייקטים ובכך מקטין את הצפיפות הממוצעת. כל אובייקט מתרחק מאובייקט אחד, בקצב שהולך וגדל עם המרחק, כלומר אני ואתם כמעט שלא מתרחקים, הגלקסיות הקרובות מתרחקות לעט והגלקסיות הרחוקות מתרחקות במהירות מטורפת. ראו חוק האבל). שאלה מדוע היקום לא קרס לתוך עצמו היא שאלה מעניינת וחכמה מאוד. התשובה היא שמהירות ההתרחבות של היקום עולה על מהירות הנוצרת ממשיכה כבידתית. הגרביטציה פשוט לא "מספיקה" להתגבר על ההתפשטות. לגבי כמות החלקיקים ביקום: מדובר בהערכה בלבד של כמות החלקיקים ביקום הנצפה. לגבי ההבדל בין space ל univerce: הנחת ההומוגניות יוצרת זהות בין המונחים. בסקלות גדולות מספיק (סופר-קלאסטרים ומעלה), כל החלל מלא בחומר באופן אחיד.

אתה מרגיש בטח שהתשובה שלך לא נענתה כי היא למעשה שואלת "איך נראה היקום במצבו הראשוני". והתשובה לא ניתנה עדיין. אנו דנים לרוב בשלבים הראשנים אחרי "שלב ה-0" שהוא סינגולרי ויתכן שלא יכול להיות מסבר בכלים שיש לנו היום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:31, 13 במרץ 2017 (IST)

תודה על התשובה המקיפה. משה פרידמן - שיחה 13:36, 13 במרץ 2017 (IST)

אם הבנתי נכון את משה ואותך, ההנחה על אינסופיות היקום אינה נטועה עמוק בתאוריה, אלא תוצאה של התצפיות על היקום הנראה שהוא הומוגוני ואיזוטרופי בממדים גדולים. אבל כל יקום שממדיו גדולים דיים יראה, ברוב המכריע של היקום הנראה, איזוטרופיות והומוגניות. נשאלת השאלה אם אין פה איזשהו אידאה פיקס שגוי, כמו זה שהיה בעבר שהניח שגיל היקום אינסופי עד שבאו תצפיות סותרות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:50, 13 במרץ 2017 (IST)

מדובר גם על תצפית, אבל בעיקר על הנחה מטאפיזית המגובה בתצפית. נדמה לי ששם ההנחה בעברית הינו "ההנחה הקוסמולוגית", והיא הולכת אחורה הרבה לפני שהיו תצפיות משמעותיות על היקום. בכל זאת, עד לנקודה זו היא מחזיקה מעולה, בהסתייגות ההכרחית שמעולם לא נערכה תצפית על היקום מנקודה אחרת במרחב או בזמן (אחרת מבחינת הסקאלות הקוסמולוגיות. נניח, ממרחק של מליון או מליארד שנות אור משביל החלב). זה מצטרף לתצפיות על הגיאומטריה האוקלידית של היקום בסקאלות קוסמולגיות (שהופכות את ההנחות על סופיות היקום לביזאריות במיוחד). אני בהחלט מסכים שההנחה על גיל היקום האינסופי נבעה מאותה הנחה, ונמצאה שגויה, לפחות באופן חלקי. אני לא מסכים שכל יקום גדול דיו יראה איזוטרופי והומוגני. למעשה, מדובר בתוצאה מפתיעה ביותר. האם ההנחה הזו תחזיק לעולם? זו לא שאלה לפיזיקאים, אלא לעיתונאים. משה פרידמן - שיחה 18:30, 13 במרץ 2017 (IST)

וזה הערך בויקיאנגלית, כולל הביקורת שהבעת בלשונו של פופר. משה פרידמן - שיחה 18:35, 13 במרץ 2017 (IST)

כזכור לי הומוגניות ואיזטרופיות הם הנחות בסיס, בדומה להנחה שחוקי הפיזיקה זהים בכל נקודה ביקום. אנו צופים מכדור הארץ בלבד ורואים שהיקום הוא איזוטרופי. מכיוון שלא נמצאה שום סיבה לחשוב ששביל החלב מיוחד ביחס לגלקסיות אחרות, אנו מניחים שתושבי ואזרחי כל הגלקסיות רואים פחות או יותר את אותה תמונת המצב. לגבי האינסופיות: שמי הלילה הם שחורים עם מעט נקודות לבנות. אם היקום היה אינסופי הן במרחב והן בזמן, אז העין שלנו היתה פוגשת אור מכוכב בכל קו ראיה שהוא. אבל אנו רואים הרבה חושך, כלומר או שהיקום נגמר במקום מסוים או שהוא לא היה קיים תמיד, אלא נוצר ברגע מסוים. ראו הפרדוקס של אולברס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:50, 13 במרץ 2017 (IST)

כל יקום גדול דיו יראה איזוטרופיות לכמעט כל צופה. זה לא מחייב מעמד מיוחד לשביל החלב. אם מה שאני מבין מכם נכון, מדובר בהנחה שאינה ניתנת לבדיקה, שהנחות אחרות מספקות אותן תצפיות כמוה, ושאין לה ביסוס. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:54, 13 במרץ 2017 (IST)

מדובר בהנחה הניתנת להפרכה. אנו צופים היום בקרינת הרקע הקוסמית, שלא הייתה מוכרת כשהונחה ההנחה הזו, ואנו רואים טמפרטורה אחידה בכל כיוון. אינני רואה מדוע ברור לך שזו תצפית הכרחית ביקום גדול דיו. מדוע שלא נראה קרינת רקע המגיעה מכיוון אחד בלבד (מה שהיינו מצפים אילו היקום היה מתחיל בנקודה אחת, כפי הטעות שנכתבה על ידי כותבים אחרים בדיון זה), או בעלת טמפרטורות שונות בכיוונים שונים? מדוע שלא נראה "קצה" ליקום באחד הכיוונים? עם זאת אני מסכים, וכך כתבתי למעלה למיטב זכרוני, שמדובר בעיקר על הנחה מטפיזית, שהוכיחה את עצמה כדי מוצלחת עד כה. בערך שקישרתי באנגלית ישנה פיסקת ביקורת כנגד ההנחה הזו, וגם אני מציג אותה כתפיסה המקובלת, אבל מטיל בה ספק חשדני כאדם פרטי. משה פרידמן - שיחה 19:28, 13 במרץ 2017 (IST)

שתי הערות. האחת, נתקלתי במקור שלצערי איני זוכר מהו שטען שיש היסט דופלר של קרינת הרקע (מה שמגדיר כיוון שאינו מתיישב עם הנחת האיזוטרופיות) שנית - ופה אני מודה שמדובר שפישוט ניכר שכן מעולם לא למדתי יחסות כללית - כשם שכדור גדול דיו ייתר תצפיות התואמות למשטח, אני מניח שיקום גדול דיו, נאמר גוגול פרסק, ייתן תצפיות של משטח. אם הטיעון שלי נכון יש אינסוף פתרונות סופיים שלא ניתנים לאבחנה מיקום אינסופי. על כל פנים מדובר בהשערה בלבד שלי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:23, 13 במרץ 2017 (IST)

לגבי ההערה הראשונה אינני יודע, אבל זו דוגמא לכך שמדובר בהנחה הניתנת לבדיקה, וחזקה על העוסקים בתחום שיזנחו אותה אם תמצא שגויה. לגבי ההערה השניה, פתרון של יקום לא אוקלידי, איזוטרופי והומוגני, שרדיוס העקמימות שלו גדול בהרבה מגודל היקום הנראה הוא אכן הצעה אפשרית. (יש את העניין של צפיפות המסה-אנרגיה, אבל זה לא העיקר כאן). בכל מקרה, בעיני זה כבר חורג מגדר מדעי הטבע. כאמור לעיל, ההנחה הקוסמולוגית נובעת בראש ובראשונה מתפיסת עולם מקובלת במדע. משה פרידמן - שיחה 23:12, 13 במרץ 2017 (IST)

אינפלציה לעומת עליית מחירים נקודתית

אם אינפלציה היא עליית מחירים כללית, איך נקראת עליית מחירים בתחום ספציפי? בתודה, 85.180.91.231 01:24, 12 במרץ 2017 (IST)

נקראת עליית מחירים בתחום מסוים, למשל בעשור האחרון מחירי הדירות בישראל עלו בכ-100 אחוז, עלייה נומינלית - לפני התחשבות באינפלציה הכללית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיצורי דרך באקסל

שלום למומחים. האם קיימת רשימה של כל קיצורי הדרך הקיימים לאקסל? הכוונה היא לא רק לקיצורי דרך לפעולות כגון ctrl + c וכדומה, אלא לכל מצב בו אפשר להשתמש במקשי המקלדת במקום בעכבר, למשל קפיצה לשורת החיפוש בתפריט הפילטר באמצעות לחיצה על e. וגם שאלה עקרונית - אם באמת כפי שנדמה לי לא קיימת רשימה כזאת, מה הסיבה לכך? אפילו הרשימה באתר התמיכה של מייקרוסופט היא רשימה חלקית. יודה אווזי - שיחה 07:30, 12 במרץ 2017 (IST)

ראה כאן _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:28, 12 במרץ 2017 (IST)

תודה אילן שמעוני, אבל הרשימה בלינק היא חלקית מאוד ואני מחפש רשימה מקיפה יותר. יודה אווזי - שיחה 15:10, 12 במרץ 2017 (IST)

כאן יש רשימה מאד ממצה: [7] (לא הבנתי את הקטע עם ה-e). -- ‏גבי‏ • שיח 16:31, 16 במרץ 2017 (IST)

תודה גבי, אני מכיר את האתר ולצערי גם הוא לא כולל את הכל. הדוגמא שנתתי עם הe היא קיצור דרך נהדר שלא כלול בשום רשימה שנתקלתי בה. אנסה לתאר באנגלית בגלל שאני לא יודע את שמות המונחים המדויקים בעברית - When you apply a filter you can check and unchecked the various items manually or search for a specific value in the search bar. In order to get to the search bar you can click it with your mouse or press the down arrow key a number of times, or you can press the "e" key which would brings you instantly to the search bar יודה אווזי - שיחה 07:45, 19 במרץ 2017 (IST)

וואו, זה מדהים! לא היכרתי את הקיצור הזה, והוא מאד שימושי. אבל לא יכולה להיות רשימה מסודרת של קיצורים מהסוג הזה, מסיבה פשוטה. בחלונית הפילטר יש לך עוד אופציות:

Sort A to Z, Sort Z to A, Sort by Color, Text Filter, Search

כל אחת מהאופציות האלה נגישה דרך קיצור דרך במקלדת, שמסומן בקו תחתון. המילה Search מופיעה בחלונית טקסט בצבע אפור, לכן האות e לא מופיעה שם עם קו תחתון, אבל זאת הייתה הכוונה של המתכנתים. יש עשרות או מאות קיצורים כאלה, בכל תפריט או תת-תפריט של אקסל (או כל תוכנת אופיס), ואתה יכול פשוט לזהות אותם בתפריט על פי הקו התחתון, ולהשתמש בהם. אני מקווה שהסברתי את הנושא בצורה ברורה. -- ‏גבי‏ • שיח 08:47, 19 במרץ 2017 (IST)

איך השם יהושוע הפך לג'יסס באנגלית? מה התהליך?

השם בוטא באותו הזמן (סוף ימי בית שני) כישוע או ישו (שני השמות מופיעים במקורות יהודיים שונים מאותה תקופה). ספרי הברית החדשה נכתבו ככל הנראה במקור בעברית ו/או ארמית אך תורגמו ליוונית ושרדו רק בשפה זו. השם שמופיע שם הוא Ἰησοῦς (יֶסוּס). באנגלית זה נכתב די דומה: Jesus. ר' גם w:Jesus (name)‏. Tzafrir - שיחה 15:05, 12 במרץ 2017 (IST)

מה ההבדל בין קשר מתכתי לקשר קוולנטי?

אני מנסה לשפר את הבנתי בקשרים כימיים ומקריאת הפתיח של קשר מתכתי נשמע לי שהוא מאד דומה לקשר קוולנטי. אני אומר את זה כי בשניהם הקשר נראה לי כמעין "השתרשרות אלקטרונים זה בזה". אולי ההבדל טמון בכך שבראשון מדובר באל מתכות עם מספר זהה של אלקטרונים מכל צד ובשני מדובר במתכות ולא בהכרח עם מספר זהה של אלקטרונים מכל צד. הדייקתי ? 77.180.24.227 19:52, 12 במרץ 2017 (IST)

א. עדיף לשאול שאלות כאלה בדף המיוחד לשאלות על מדעי הטבע. אבל אם כבר שאלת פה נענה פה.

ב. ההבדל העיקרי הוא שבקשר קוולנטי מדובר בקשר בין שני אטומים. פה מדובר בקשר בין הרב מאוד אטומים. עוד הבדל הוא שבאל מתכות הן "רוצות" את האלקטרונים, ואילו במתכות הן רוצות כמעט "להפטר" מהן. eman • שיחה • ♥ 22:39, 12 במרץ 2017 (IST)

אם לחדד את תשובתו של עמנואל - קשר קוולנטי הוא קשר בין שתי אל-מתכות, כמו למשל ${\ce {O_2}}$ או ${\ce {H_2O}}$. ההבדל הוא שאם אתה נתקל בכמה גרם מתכת, כל אחד ואחד מהאטומים של המתכת מחובר לכמה אטומים אחרים, ובסופו של דבר הם כולם נמצאים בקשר עקיף (כלומר "דרך" אטומים אחרים). מספר אבוגדרו של אטומים חולקים ביניהם כמות דומה של אלקטרונים שמתזזים ממקום למקום. לעומתו, אם תיתקל בכמה גרם מים, אז כל אטום חמצן חולק אלקטרון אך ורק עם שני אטומי מימן ספציפיים, וכל אטום מימן חולק אלקטרון אך ורק עם חמצן אחד (ובאופן עקיף אולי גם עם מימן אחר). ההבדל העקרוני בין מתכת לבין מים או גז הוא מה שמחזיק אותם ביחד - את המתכת, או הסגסוגת, מחזיקים קשרים מתכתיים, ואם תנסה לחתוך את המתכת אתה תיאלץ "לשבור" קשרים מתכתיים. את המים מחזיקים קשרים בין-מולקולריים, קשרי מימן, ולא קשרים אטומיים. המימן נמשך לחמצן אחר, אבל לא בקשר קוולנטי - הם לא חולקים אטום. צריך לשים לב שלפעמים דווקא כן נוצרים מבנים גדולים, למשל יהלום או גרפן, אבל גם אז, האלקטרון של אטום פחמן מסויים נמצא כל הזמן "לידו", או אצל השכן, בעוד שהאלקטרון של אטום ליתיום יכול לטייל לקצה השני של החומר ואלקטרון אחר יתפוס את מקומו. Eyalweyalw - שיחה 16:05, 14 במרץ 2017 (IST)

אחשוורוש בשפות שונות

כיום השם של אדם נשמע כמעט זהה בשפות שונות. למשל השם אסף יכתב באנגלית assaf או Asaph או ברוסית Асаф. הכתיב מקומי אבל הצליל נאמן למקור. האם מישהו יודע אילו תהליכים הביאו לכך ששמות ישנים בעיקר מהעת העתיקה נשמעים שונים לחלוטין בשפות שונות? למשל אחשוורוש מכונה בפרסית חְשְיָארְשָׁ ובלטינית קסרקסס Xerxes ? ‏ Assafn • שיחה 01:19, 13 במרץ 2017 (IST)

זה שילוב של מספר גורמים כמו העובדה שבעבר לא היה אינטרנט והיה קשה יותר לתקנן ולשמר את דרכי ההיגוי על ידי תחביר העובר ביעילות בין אנשים כמו גם העובדה ששפות אז אמנם היו קרובות יותר (ערבית עתיקה ועברית עתיקה למשל, אנגלית עתיקה וגרמנית תחתית למשל או כתב סיני שהיה גם הוא נפוץ יותר בארצות מזרח אסיה למשל) אבל למרות הקרבה היה נדיר יותר למצוא אנשים שידברו את אותן השפות וידוע שלא תמיד דובר שפה א' הוגה או קולט פונמות של שפה ב' באופן מדויק אם אינו מאומן בהם ולכן קל יותר להגיע לשיבושי היגוי (שיכולים להיות מוחמרים ע"י שחזור מידע מעורפל, דבר שעל פי מחקרים פסיכולוגיים בני אדם די נוטים לו) וכאמור בעולם העתיק זה היה קל במיוחד בגלל הנדירות היחסית שבה היה מוחלף, נשמר, ומתוקנן מידע לשוני באופן מדויק. אלו הן הסיבות העיקריות שאני יכול לחשוב עליהן. אין לפסול ששמות מסוימים גם שובשו בכוונה כאשר לשיבוש הייתה משמעות סמלית (באופן דומה המון ארכיאולוגים מסכימים שלוחות המונים מספרים של חיילים בצבאות עתיקים כמו 500 אלף לוחמים היו לעתים מוגזמים) אבל לטעון שהיה שיבוש מכוון יכול להיות השערה חסרת בסיס ממשי ותלוי במקרה לגופו. 78.51.214.241 08:05, 13 במרץ 2017 (IST)

Xerxes לא נהגה קסרקסס, בהתחלה התעתיק של השמות היה יחסית מדויק. לאחר מכן כאשר השם הועבר לשפות אחרות לעתים לקחו את הכתיב הלטיני והגו אותו באופן שונה לפי כללי השפה החדשה. כך למשל קרקס נכתב ונהגה בלטינית קירקוס, אך האות C נהגית לעתים באנגלית "ס" כך שהשם נהגה "סירקיס". אבשלום קור סיפר פעם בפינה שלו על קיקרו/ציצרו ויושב הראש שפרינקק. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:26, 14 במרץ 2017 (IST)

כיצד יכול להיות שהתעתיק של השמות היה מדויק אם העיצורים והתנועות ביוונית לא דמו לאלו שבפרסית? היוונים הגו ותעתקו כפי שיכלו בשפתם, לא כפי שהשמות הזרים להם נהגו בשפות המקור. ניתן לראות זאת בשמות הזרים שתועתקו לעברית בתנ"ך ובתלמוד (אספסיאנוס ואצטדיון למשל: תופעה דומה לתוספת האל"ף בתחילת אחשורוש - רמז לקושי בהגייה בשביל דובר העברית בתקופת בית שני) וגם בכיוון השני: השמות העבריים שתועתקו ליוונית - במיוחד מה שקרה לחי"ת ולשי"ן במעבר הזה. Liad Malone - שיחה 21:42, 14 במרץ 2017 (IST)

האם חומצות גרעין נחשבות לחלבונים ונכללות כחלבונים ב Nutrition facts?

בתודה, 78.51.214.241 03:22, 14 במרץ 2017 (IST)

חומצות גרעין בהחלט אינן חלבונים. לגבי ערכן התזונתי, נצטרך לחכות לתזונאי שישיב. ‏gal m‏ 17:49, 14 במרץ 2017 (IST)

לא התכוון המשורר לחומצות אמינו? שנילי - שיחה 13:54, 15 במרץ 2017 (IST)

חד משמעית לא. 77.179.179.98 18:13, 15 במרץ 2017 (IST)

לא נהוג להתייחס לערך תזונתי של חומצות גרעין כי משקל חומצת הגרעין מתוך סך המשקל של התא די בטל בשישים. הינה למשל כאן: מצוין משקל של חומצות גרעין בתא בודד. לפי חישוב זה אפשר להניח שבקילוגרם מזון ממוצע (שתאיו בגודל דומה לתאים אנושיים) יש גרמים ספורים של חומצת גרעין. דבר כזה הוא בעל חשיבות תזונתית נמוכה מאוד. דבר אחר שכן צריך לשים אליו לב הוא תהליך פירוק הפורינים (פורינים הם קבוצה כימית המתארת שניים מתוך ארבעת בסיסי הDNA; שני האחרים הם פירימידינים). פורינים מתפרקים לחומצה אורית. רמה גבוהה של חומצה אורית בדם יכולה לגרום לגאוט. לא נובע מכך שצריך להמנע ממזונות שמכילים את הבסיסים האלה אלא רק לאנשים שיש להם כבר רמה גבוהה של חומצה אורית בדם או נטיה לפתח את הסיבוך הזה כדאי לעבור למזון אחר. כמובן בליווי ייעוץ תזונתי מתאים. גילגמש • שיחה 05:26, 16 במרץ 2017 (IST)

שאלה על גיור איוונקה טראמפ

האם כל סיבת ההתגיירות היא רק בגלל רצונה להנשא לג'ארד קושנר?

מן הסתם. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ז • 00:45, 16 במרץ 2017 (IST)

שאלה מעט מתמטית - מהם היישומים הנפוצים ביותר של חדו"א ואינפי בתעשייה

אני לא שואל על יישום במחקר המדעי אלא על יישום בתעשייה: מיהם הציבורים המקצועיים שעובדים עם חדו"א ואינפי בתעשייה והאם המומחה יכול להדגים כמה מטרות כאלה. תרגישו חופשית לתת כל דוגמה שתרצו, בתודה, 85.182.59.1 05:49, 15 במרץ 2017 (IST)

זיכרון ישן: למרות שזה טרוויאלי – מציאת שטח פנים מינימלי לאריזה בנפח נתון. חזרתי • ∞ • שיחה 07:33, 15 במרץ 2017 (IST)

כיוון שפיזיקה מבוססת על אינפי, הרי כל יישום תעשייתי שמבוסס על פיזיקה נשען, ישירות או בעקיפין, על אינפי. דוד שי - שיחה 07:40, 15 במרץ 2017 (IST)

לדעתי דוד היה צריך להגיד על מה הוא חשב במדויק כשהוא כתב דברים כלליים אלה. 85.182.59.1 08:20, 15 במרץ 2017 (IST)

חישובי גרר, חישובי התנגדות, חישובי מסלולים, חישובי זמן גישה, חישובי כיסוי שטח שחיישן רואה, בתכנון לווינים, טילים, מטוסים, ביצועי מצלמות ומכ'מים, רק לדוגמא קטנה.. בתחומים יותר אזרחיים - חישוב שטח לקניית שטיח שמכסה את כל הרצפה בבית, חישוב כמות צבע לקנייה לצבוע את כל הקירות תקרה + מעקים ומרפסת... בברכה אמא של גולן - שיחה 08:52, 15 במרץ 2017 (וIST)

חישובי אלמנטים סופיים, חוזק ותרמיקה והשפעות חום וקור, חישובי זרימה של נוזלים, גזים, התנהגויות בתוך מנועים... אמא של גולן - שיחה 08:55, 15 במרץ 2017 (IST)

מרגיש חובה לציין את התמרת פורייה: אחד הכלים החשובים והחזקים בעיבוד אותות כל עבודה עם תופעות גליות (אור, חשמל, גלי ים). וגם בימנו כל מטכנולוגיה מובססת על ידע מדעי, ובמדע חדו"א הוא אחד הכלים המרכזיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:55, 15 במרץ 2017 (IST)

באופן מעשי מעט מאד נזקקים למתמטיקה עצמה, למרבית הבעיות שהוזכרו לעיל פותחו מודלים ממוחשבים שמבצעים את החישובים. עדיין אני חושב שמהנדס מתכנן חייב להכיר את המתמטיקה שמאחורי המודל והתוכנה כדי להבין מה הוא עושה, להבין את התוצאה והמשמעות שלה. שנילי - שיחה 12:51, 15 במרץ 2017 (IST)

ככלל, הפיזיקה(המתקדמת) והחדו"א צועדות יד ביד. לא במקרה ניוטון פיתח את האינפיניטיסימל ואת המכניקה יחד. נוסחת ציאולקובסקי וכל השאלות הדומות אליה נפתרות לרוב (לפחות בקורסי המבוא לפיזיקה) בעזרת "יהי אינפיניטיסימל זמן dt, השינוי בתנע בו הוא dp, ולכן מקבלים כך וכך". כל המשחק הזה עם דיפרנציאלים, על מנת להפוך אותו לפורמלי, חייבים להשתמש בחשבון האינפיניטיסימלי. אם פתרון של משוואה דיפרנציאלית נחשב אצלך חדו"א(במחלקה לפיזיקה בבר אילן זה מגיע כחלק מהסדרה "מתמטיקה לפיזיקאים" שכוללת אינפי, חשבון וריאציות וכד') אז משוואת החום ועוד משוואות דיפרנציאליות רבות גם הן חלק מהיישומים. Eyalweyalw - שיחה 13:20, 15 במרץ 2017 (IST)

איך אף אחד לא אמר מוביל-איי? אגב, אני לא מהתחום, אבל משוכנע שגם תחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית, יחד עם אלגוריתמים הקשורים בטיפול במידע רב ברשת, זקוקים לחדו"א ברמה כזו או אחרת. משה פרידמן - שיחה 20:38, 15 במרץ 2017 (IST)

האם בונים בישראל מעט מדי דירות?

כולם מסכימים שיותר דירות בגודל סביר (נניח 2-4 חדרים) באזור נתון, פירושו ירידת מחירי דיור באותו האזור, לא בהכרח ירידה משמועתית כמובן אבל ירידה. האם בישראל בונים מעט מדי דירות וזה פקטור מרכזי לעלויות הדיור הגבוהות? מהן הסיבות העיקריות לבנייה מועטה אם זה אכן המצב ללא עוררין? 85.182.59.1 10:06, 15 במרץ 2017 (IST)

כך היה בעשור החולף, מצב שהתחיל להשתנות בחודשים האחרונים. רוב רובם של הקרקעות שייכות למישהו (גם "קרקעות מדינה" שייכות למעשה לגוף מסויים) כך שיש צורך לרכוש או להפשיר קרקעות או לשנות ייעוד של קרקעות לצורכי בנייה. פעולות אלו דורשות ביורוקרטיה רבה ובשנים האחרונות לא היו מספיק קרקעות לבנייה. כאמור מצב זה השתנה בחודשים/שנים האחרונות ולכן עכשיו כאשר הפרוקטי הבנייה מתחילים להסתיים יש יותר היצע ולכן המחירים יורדים. כך שמה ששאלה נכון חלקית. לזה צריך להוסיף כל מיני תוכניות ממשלתיות להורדה מלאכוית של מחירים שיהיו כאלו שיגידו שזה עוזר וכאלו שיגידו שלא. אבל זו ברוב המקרים כבר שאלה פוליטית אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:25, 15 במרץ 2017 (IST)

"כולנו מסכימים"? מי אמר שכולם מסכימים על כך? אחת הסיבות לעליית המחירים היא ריבית נמוכה שדוחפת משקיעים (כולל "אנשים פשוטים") לקניית דירות. ע"פ הלמ"ס רוב הקונים דווקא מחפשים דירות גדולות יותר ממה שאתה טוען "שכולם מסכימים". כנראה אין סיבה יחידה לעליית המחירים. Shannen - שיחה 17:01, 15 במרץ 2017 (IST)

איפה המחלוקת בטענה שיותר היצע באופן משמעותי יוריד את המחיר בשוק הדיור? רק על זה טענתי שכולם מסכימים. 77.179.179.98 18:12, 15 במרץ 2017 (IST)

אין באמת בעיית היצע דירות בישראל. זה לא אני אומר. זה אומר הלמ"ס. יש שלל בעיות אחרות: ריבית נמוכה, רצון של אנשים לדירות גדולות, חוסר בתחבורה ציבורית יעילה, רצון של אנשים לגור במרכז ועוד ועוד. Shannen - שיחה 19:19, 15 במרץ 2017 (IST)

ראשית, אשמח לראות קישור לנתוני הלמ"ס. הכתבה המקושרת מכילה קישור מוטעה לנתוני הלמ"ס על הכנסות. שנית, אפילו אם נכון הדבר שיש 110 אלף דירות ריקות, אין זה אומר שאין בעית היצע. זה נתון מאוד חסר מכמה סיבות. למשל, כי אין כאן מידע על פיזור הדירות ומצבן. (כמובן, שאם אין לאנשים שום דרישות ביחס לדירה זה משפיע על ההיצע. ממש כפי שנכונותם של אנשים לאכול חציר או לחם יבש תשפיע על ההיצע בתחום המזון). למשל, כי אין כאן מידע מהו משך הזמן בו עומדות הדירות ריקות (להרבה דירות יש תקופות בהן הן עומדות ריקות. למשל, לצורך שיפוצים או בין שוכרים). אם יש במדינת ישראל כ 2.5 מליון דירות, נתון של למעלה מ 95% תפוסה ברגע נתון לא משכנע אותי אוטומטית שמדובר על עודף היצע. בקיצור, חסר כאן נתונים וחסר ידע איך להבין אותם. משה פרידמן - שיחה 19:49, 15 במרץ 2017 (IST)

משה צודק. שאנן, למיטב הבנתי גם כותב המאמר שאליו קישרת לא טוען שחוקי ההיצע והביקוש לא פועלים על דירות. הוא טוען דברים אחרים, למשל שלא יספיק להפשיר קרקעות כדי שהקבלנים יבנו; ועוד דברים שאפשר להתווכח איתם למרות שהוא כתב כך. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תשע"ז • 20:54, 15 במרץ 2017 (IST)

הגידול באוכלוסייה במדינת ישראל הוא של כ-2% (אחרי הגירה, לידות ומיתות), פשיטא, שצריך גידול של לפחות 2% בשנה במספר הדירות, כלומר, כ-50 אלף דירות בשנה. זה כמובן לא לגמריי מדוייק ושינויים בגודל המשפחה, הזדקנות האוכלוסייה, וכו' משפיעים על הצרכים, אבל 50 אלף זה סדר הגודל. ובישראל (אאל"ט) נבנות סדר גודל של 45000 דירות בשנה... בברכה, --איש המרק - שיחה 15:59, 16 במרץ 2017 (IST)

שאלה משתמש:איש המרק, מדוע אתה מניח שאחוז הדירות החדשות בשנה ראוי לו להיות זהה או כמעט זהה לאחוז הגידול השנתי באוכלוסיה? הרי הגידול נובע במידה רבה מתינוקות וגם לא כל עולה חדש מחזיק בית, אז חשוב לי לדעת למה אתה מציע זאת, 79.178.144.67 06:22, 17 במרץ 2017 (IST)

מאידך, בוגר העובר לגור בדירה משל עצמו איננו מגדיל את האוכלוסיה, ואדם שנפטר לא בהכרח מפנה את דירתו. זה מאוד קשה לענות על השאלה הישירה "בכמה גדל מספר הדירות הדרוש". ההגיון מאחורי שימוש בגידול השנתי מבוסס על ההנחה שבממוצע מספר הנפשות בדירה לא משתנה משמעותית משנה לשנה. לכן, אחוז הגידול באוכלוסיה אמור לשקף בקירוב את אחוז הגידול בדרישה לדיור. משה פרידמן - שיחה 16:05, 17 במרץ 2017 (IST)

מה שמעניין הוא מספר המשפחות (כאשר משפחה יכולה להיות בן אדם אחד וגם 12 איש מ-3 דורות, בקיצור, כל מי שגר תחת קורת גג אחת), לא מספר האנשים. אבל מספר המשפחות הוא מספר האנשים חלקי הגודל הממוצע של משפחה, וכל עוד אין לנו סיבה להניח שהממוצע הזה השתנה באופן דרסטי, אז הגידול באוכלוסייה הוא בקירוב טוב, הגידול במספר המשפחות. אגב, זה בכלל לא רלוונטי אם מישהו גר בשכירות או קונה דירה, כל עוד הוא גר בדירה, יש צורך לבנות אותה. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:30, 19 במרץ 2017 (IST)

הערכה מספרית של מעמד האישה

האם יש איזה אומדן מספרי למעמד האישה במדינות שונות? האם המידע נגיש באינטרנט?

אמדן מספרי של מה? גילגמש • שיחה 05:30, 16 במרץ 2017 (IST)

כן, במהלך השנים פותחו מספר מדדים האומדים את מעמד האישה במדינות שונות, אך ספגו ביקורת על אי-דיוקים. כיום מקובל מדד אי-השוויון המגדרי, שגם עליו יש ביקורת אבל הוא נחשב לאמין יותר מהמדדים הקודמים.

• על ההיסטוריה של המדדים האומדים את מעמד האישה במדינות שונות אפשר לקרוא במאמר הבא: [8]
• על מדד אי-השוויון המגדרי יש ערך בוויקיפדיה באנגלית (Gender Inequality Index) ובו גם מפה המציגה את המדד במדינות העולם.

בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 11:02, 16 במרץ 2017 (IST)

מעניין שבמפה המצורפת שם ערב הסעודית לוב אנגליה וארצות הברית נמצאות באותו הדירוג. משה פרידמן - שיחה 14:24, 16 במרץ 2017 (IST)

בהתחשב שלאישה בערב הסעודית אסור לנהוג או לצאת מחוץ לבית ללא ליווי גבר לא הייתי מיחס חשיבות לרשימה הזו? Assafn • שיחה 15:08, 16 במרץ 2017 (IST)

צודק. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:05, 16 במרץ 2017 (IST)

הומואים בדת

מדוע דווקא ביהדות, נצרות, איסלאם הומוסקסואליות היא חטא ובדתות כמו הדת היוונית העתיקה או הרומית אין שום בעיה עם זה? האם יש דתות היום שגם בהן אין בעיה עם הומואים? 213.55.176.156 01:16, 16 במרץ 2017 (IST)

ההומוסקוסאליות איננה חטא ולא מוזכרת בתנך. משכב זכר הוא כן חטא וכך כתוב בתורה. הדתיים מאמינים שאלה דברי אלוהים ולכן זה אסור. מהתורה הדברים הגיעו לנוצרים (התנך מקובל עליהם כספר קדוש ונקרא אצלם הברית הישנה) ואחר כך גם למוסלמים. לא ידוע לי מה המצב בדתות אחרות. עם זאת, יש דתות רבות. לכן, סביר להניח שלפחות בחלקן אין איסור דתי על משכב זכר. גילגמש • שיחה 05:32, 16 במרץ 2017 (IST)

דתות מונותאיסטיות אינן סובלניות לדעות שונות. מאחר ויש רק אל אחד וסט חוקים אחד כל מי שחושב אחרת הוא כופר. דתות פוליתאיסטיות סובלניות למגוון אלים ודיעות לכן היוונים והרומאים בעת העתיקה כמו גם דתות במזרח סובלניים יותר לצורות שונות של מיניות. Assafn • שיחה 15:04, 16 במרץ 2017 (IST)

איך עניין הסובלנות הבין דתית רלוונטי לתוכן הדת הספציפית? בדברים שכתבת אין שום מענה לשאלה שנשאלה. משה פרידמן - שיחה 16:03, 16 במרץ 2017 (IST)

מסכים עם משה שתגובתו של אסף אבסורדית: היא סטריאוטיפית ומכלילה "דתות מונותאיסטיות" בלי להגדיר על אילו דתות מונותאיסטיות מדובר. אדם יכול להיות יהודי רפורמי או חניף או בן כת מונותאיסטית ולהאמין שהומוסקסואליות וסקס הומוסקסואלי הם טובים ואינם שנואים ע"י אלוהים. אדם יכול להיות פוליתאיסטי ולהאמין שאלילי דתו הפוליתאיסטית (או לפחות חלקם) שונאים הומוסקסואליות ושיש להימנע ממנה. זה ממש פשוט. 79.178.144.67 02:35, 17 במרץ 2017 (IST)

הקשר בין הדת המודרנית לספרי הקודש מקרי בהחלט. יש מצוות רבות בתורה שמתעלמים מהן, ויש מצוות רבות שרבנים המציאו אחרי נפילת בית 2 ובכלל לא מופיעות בתורה. בגלל שאנשי הדת השמרנים מכירים רק במבנה של משפחה דו מינית (גבר ואישה), הם מתנגדים בתוקף לקידום זכויות של הקהילה הגאה, מה שעלול לייצר לגיטימיות למשפחות חד מיניות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקשר בין התשובה שלך לשאלה שנשאלה מקרי בהחלט. משה פרידמן - שיחה 03:08, 17 במרץ 2017 (IST)

השאלה התייחסה לזרם המרכזי בדתות מונותאיסטיות ולא לפירוש הטקסט. הטקסט המקראי הוא ברור מאוד ואם יש אנשים דתיים שבחרו לפרש אותו בצורה מסוימת זה עניינם שלהם. לא ניסיתי לפרש את הטקסט אלא רק כתבתי מדוע ההתנגדות להומוסקסואליות קיימת בדתות מונותאיסטיות. לגבי התשובה של אסף - באופן עקרוני, דתות מונותאיסטיות אכן סובלניות פחות לדעות אחרות. נכון שיש הבדל שבא לידי ביטוי בפירוש של הטקסט והמסורת, אבל באופן כללי, מונותאיזם נוטה להיות נוקשה יותר מהפוליתאיזם. זה לא אומר שאין כפייה דתית בפוליתאיזם וזה לא אומר שאין הכלה במונותאיזם. דוגמה לכפייה פוליתאיסטית היא גזירות אנטיוכוס - דוגמה מובהקת לכפייה דתית שבוצעה תחת משטר פוליתאיסטי. עם זאת, מקרים של כפייה דתית בפוליתאיזם הם נדירים יותר ובהיקף מצומצם יותר. לא צריך להגיע רחוק - אפשר לראות מה עושה דאעש למי שמתנגד לפירוש שהוא מעניק לאסלם. פוליתאיסטיים לא נוהגים כך בדרך כלל. אציין גם שדאעש לא חידשו דבר. הלהט הדתי שאפיין את הנוצרים בימי הביניים לא היה מתון בהרבה. אפשר להזכיר את מסעי הצלב ואת הטבח הנורא שערכו הצלבנים ביהודים ובמוסלמים. יש כמובן דוגמאות נוספות. לכן, הקבלה או דחייה של ההומוסקוסאליות היא חלק במכלול גדול יותר שכולל בתוכו קבלה ודחייה של דברים נוספים. יש לראות את הדברים בהקשר זה. כמובן שאין להסיק מכך דבר על הפירוש המודרני. יש מדינות שלמות שהפירוש שלהם לכתבי הדת שונה לחלוטין לפירוש שניתן בעבר. כבר מזמן לא שורפים כופרים באירופה וגם האינקוויזציה בוטלה. גילגמש • שיחה 06:46, 17 במרץ 2017 (IST)

פסיכולוגיה יהודית

כידוע יש כמות ערכים אין סופית על פסיכולוגיה המודרנית. אך לא קיים ולא במעט על קיומה של פסיכולוגיה יהודית. ברצוני לבקש מהעורכים לעבוד על הדבר.(כיום אני עובד על מצגת, שבאה שמים מצד אחד דעת התורה על מבנה אישיות האדם ותכונותיה והשפעתה, ומצד שני את הפסיכולוגיה המודרנית והשפעתה על הסביבה. רבים הספרים המתעסקים בעבודת הנפש, כמו התניא מפי רבי שניאור זלמן מליעד. שם-דוגמה, מוסבר שמטרת האדם היא להגשים כביכול את חלום הבורא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" לעשות לאלוקים 'דירה פה בעולם הזה, על ידי קיום התורה והמצוות וההידבקות בדבר מביא אורח חיים תקין.(דעתו דומה בהרבה מובנים בדעתו של ויקטור פראנקל). השמח עם יוצג דף על הדבר, שבאה יהיה מוסבר האם דעת התורה טועמת לדעת הקהילה הפסיכולוגית.

נ"ב השמח שיערכו דף על ספר התניא, זהו ספר מפליא. שטוען שבנפש האדם יש ממש שני כוחות שמנהלים מלחמה תמידית על הדרך באה האדם ילך ביום יום. זהו ספר שנכתב לפני בערך 180 שנה ועורר מחלוקות על הכותב ותורתיו משום שהלומד יכול להגיע לטענה שמעשיו הם בגלל הנפש..... והיה ואין מישהו שמוכן לערוך את הדבר השמח לדעת--95.86.70.138 17:04, 16 במרץ 2017 (IST)

אני לא חושב שיש דבר כזה פסיכולוגיה יהודית, אבל אם אתה חושב אחרת תכתוב ערך בעצמך. משה פרידמן - שיחה 17:45, 16 במרץ 2017 (IST)

כבר יש ערך פסיכולוגיה יהודית. דוד שי - שיחה 02:03, 17 במרץ 2017 (IST)

יש גם כבר ערך על ספר התניא ינון גלעדי - שיחה 02:28, 17 במרץ 2017 (IST)

אומדן מרחק נקודות מפונקציה

נתון אוסף נקודות ואיזושהי פונקציה. לצורך פשטות יחסית ניקח פונצקיה Y=1 עבור Xים שליליים וY=0 עבור Xים חיוביים (מדרגה). איך אני מודד עד כמה התאמה לפונקציה זו של הנקודות היא טובה? אני רוצה לנסות כמה פונקציות שונות. 213.55.184.241 01:11, 17 במרץ 2017 (IST)

ברגרסיה לינארית לוקחים את סכום ריבועי השגיאות. זה המדד הנכון אם מניחים שהשגיאות מתפלגות נורמלית באופן בלתי תלוי, משום שאז המינימום של סכום ריבועי השגיאות מתקבל באומד הנראות המקסימלית. עוזי ו. - שיחה 02:30, 17 במרץ 2017 (IST)

האם אינך מניח כאן בנוסף שלכל הנקודות אותה השגיאה (באופן אבוסלוטי)? משה פרידמן - שיחה 02:56, 17 במרץ 2017 (IST)

זה המודל המקובל. עוזי ו. - שיחה 11:14, 17 במרץ 2017 (IST)

האם מישהו הצליח ליישב את הסתירות הללו בתורה?

1. המחלוקת על מתי הוליד שם את ארפכשד (שמעתי לפני מספר שנים מאדם רפורמי שיש סתירה בעניין זה).
2. המחלוקת על מתי יצאו בני ישראל ממצרים ביחס לגיל משה ובני משפחתו (יש על זה פרק בערך על יציאת מצרים אבל בזמנו לא ראיתי שם שמישהו יישב את זה).

79.178.144.67 06:18, 17 במרץ 2017 (IST)

התורה היא לא ספר היסטוריה. היא ספר תיאולוגי. Shannen - שיחה 07:48, 17 במרץ 2017 (IST)

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית מנסה ליישב את רוב הסתירות שיש בנושא: לדוגמה, בעוד בתנ"ך זמן השיעבוד הוא 430 שנה - ואז נוצרת סתירה לגיל משה ומשפחתו - המסורת טוענת שהמספר המקראי מתחיל מברית בין הבתרים וזמן השיעבוד הוא 210 בלבד (עיין מפרשים על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ'). כמו כן, לידתו של שם נידחת בשנתיים מתחילת לידת בני נח. בתודה, דג ירוק • שיחה • 10:22, יום שישי בשבת, י"ט באדר ה'תשע"ז (IST).

שניים שניים זכר ונקבה באו לתיבה?

ידוע כיום שיש מינים שונים של בע"ח שהם הרמפרודיטים (אינם זכר ואינם נקבה והם מתרבים ללא הגבלה בזוויג) ואף בעלי חיים שהם פרתנוגנטים (אין אצלם בכלל זכר ונקבה או הרמפרודיט והם מתרבים ע"י מחזור אנדוקריני מורכב). יש לטאה מפורסמת כזו במקסיקו. האם נתקלתם בטענה אורתודקוסית או רפורמית שניסתה ליישב את הסתירה לכאורה הזאת? 79.178.144.67 06:20, 17 במרץ 2017 (IST)

לדעתי האישית, אין זה רלוונטי. ניסיון לאחל ידע מדעי מודרני על סיפור מיתולוגי-תרבותי מלפני אלפי שנה מחייב אותך לזלזל באחד מהם באופן כזה או אחר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:30, 17 במרץ 2017 (IST)

אתה חוזר שוב ושוב על אותה שאלה בשינוי אדרת. התורה היא ספר תיאולוגי ולא מדעי ומשום אתה משווה תפוחים ותמרים. Shannen - שיחה 19:04, 17 במרץ 2017 (IST)

היי, ואוו, למה שוב ושוב? השאלה למעלה נוגעת לחישוב מתמטי ופרשנות גרידא. השאלה הנוכחית נוגעת לעניין מדעי-ביולוגי פר-אקסלנס. מכיוון שאני ראיתי מקרים רבים של פרשנות יצירתית במיוחד לסתירות שונות אני שואל גם על הסוגיה הקשה הזו, שהיא אולי הקשה בה נתקלתי (מבחינה יהודית-דתית). 79.178.144.67 19:27, 17 במרץ 2017 (IST)

ונענית בתשובה שמדובר במיתולוגיה וה"סתירות" האלה אינן רלבנטיות. אתה מחפש סתירות בגם באיליאדה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:56, 17 במרץ 2017 (IST)

אני יודע מה נענתי. דעתך שהסתירות הללו אינן רלוונטיות איננה רלוונטית לשאלה כמו גם השאלה אם אני מחפש סתירות באיליאדה שאיננה ברת השוואה לתנ"ך בהקשר זה ואינני רואה טעם להתדיין על מדוע. 79.178.144.67 08:10, 18 במרץ 2017 (IST)

השאלה רלוונטית בהנחה שהתנ"ך הוא אכן ספר אותנטי, או אפילו אלוהי; בהנחה שהאיליאדה נכונה ניתן לשאול שאלות כאלו גם עליה.

בנוגע לשאלה, אני לא מכיר טענה קיימת אבל אני יכול לשער: הציווי להכניס "שנים שנים איש ואשתו" מבעלי החיים אשר אינם טהורים נועד כדי לשמור על קיום המין אחרי המבול. בעלי חיים שאין להם זכר או נקבה (ואינם חיים בים - על פי המסורת בעלי חיים ימיים שרדו את המבול במים) כנראה נכנסו באמת אחד אחד. בתקווה שעזרתי (בלי לזלזל) ובתודה, דג ירוק • שיחה • 21:05, מוצאי שבת, כ' באדר ה'תשע"ז (IST).

לדעתי דברי הזלזול של חלק מהמשתמשים אינם במקום, ובוודאי אינם מסבירי פנים. גם אם לדעתכם אין טעם ליישב את הסתירה, השואל ביקש לדעת האם מוכרת טענה של מישהו שכן יישב אותה. השאלה ברורה ודברי המשיבים אכן אינם רלוונטיים. לגוף העניין, אכתוב טענה בעצמי: מספר המינים ההרמפרודיטים מוערך ב- 0.7% מכלל המינים. אם כן יש תשובה ברורה לשאלה הברורה, והיא שהתיאור שבתורה בא לספר לנו איך ניצלו בעלי החיים. מכיוון שרוב מוחלט של בעלי החיים, ובפרט בעלי החיים "הנורמליים", כלומר הבולטים והמוכרים עליהם חושב אדם ממוצע, כוללים זכר ונקבה, נכתב "שניים שניים זכר ונקבה". כלומר: התיאור מתייחס לרוב, ואין לתורה עניין בפירוט רשימת מינים חריגים. (אני משער שרבי אברהם אבן עזרא או הרמב"ן היו עונים כך כלאחר יד.)

בנוסף אעיר, שיותר נכון לדעתי לתאר כל בעל חי ששייך להרמפרודיטים בתור "גם זכר וגם נקבה", וגם מינים אלו עפ"י רוב מתרבים "שנים שנים". אותה לטאה מפורסמת במקסיקו נוצרת ע"י הכלאה בין שני מינים קיימים, אשר כל אחד מהם כולל זכר ונקבה. ותמהני על המזלזלים שכנראה שכחו כל זאת. --בן-שלמה - שיחה 22:12, 18 במרץ 2017 (IST)```

תוכל להוסיף פרטים או הפניות לגבי הלטאה המפורסמת ממקסיקו? עוזי ו. - שיחה 22:22, 18 במרץ 2017 (IST)

היא נקראת New Mexico whiptail. זהו מין של נקבות בלבד. --בן-שלמה - שיחה 22:54, 18 במרץ 2017 (IST)

משתמש:בן-שלמה, אם אני לא טועה, ההסבר שלך סותר את הפסוק: וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע ואת הפסוק וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. כלומר, על פי התורה לכאורה כולם הושמדו מלבד אלו שבאו לתורה והוחיו ע"י שהיה בתיבת נח. 79.178.144.67 07:31, 19 במרץ 2017 (IST)

למה חדו"א ואינפי נלמדים יחדיו בהמון מקרים (או תמיד?)

למה זה באמת? אם אפשר תמצית קלה למי שתוהה אולי ללמוד חדו"א בעתיד ועכשיו גם יופיע הסבר למחפשים בגוגל, 79.178.144.67 15:19, 17 במרץ 2017 (IST)

כי זה אותו הדבר. ראה חשבון אינפיניטסימלי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:32, 17 במרץ 2017 (IST)

מדוע אם כך יש קורסים נפרדים (כמו חדו"א א-ב ואינפי א-ב בחלק מהמוסדות) ותלמידים שדיברתי איתם אמרו לי שניגשו לאינפי אחרי החדו"א? 79.178.144.67 16:12, 17 במרץ 2017 (IST)

קורסי המשך, קורסים שנפתחו במקביל וקיבלו שמות שונים בשביל לא לבלבל וכדומה. בטכניון החומר של אינפי1+אינפי2+אינפי3 מכסה את אותם הנושאים של חדו"א 1 + חדו"א 2 אבל עם הרבה יותר עומק ודגש תאורטי ולא חישובי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:18, 17 במרץ 2017 (IST)

נדמה לי שגם בעברית היה כך. בעצם, במקום לעשות "הקבצות" השתמשו במונח האקדמי ל"מתקדמים" ובמונח המקובל בבתי הספר התיכוניים ל"בסיסי". משה פרידמן - שיחה 16:44, 17 במרץ 2017 (IST)

למיטב הבנתי, בבר אילן לפחות "אינפי" הוא החשבון המדוקדק והפורמלי, שמלא בהגדרות ודברים דוגמת סכומי רימן או הגדרות לאינטגרל מסילתי, ומוכיחים בו כל דבר, כל טענה וכל משפט, עד לרמת האפסילון-דלתא, ובהתאמה זה הקורס שלוקחים המתמטיקאים בנושא. "חדו"א", לעומת זאת, זה קורס שכולל מעבר כללי יותר, עם הרבה פחות משפטים ובוודאי שהרבה פחות הוכחות, ויותר חישובים ודרכי פעולה בלי "עומק". זה קורס של מהנדסים וכד'. בבר אילן הקורסים המקבילים לחדוו"א ברמות פירוט שונות נקראים "מתמטיקה לפיסיקאים/ביולוגים...". הקורס במתמטיקה לפיסיקאים פעמים רבות כולל ממש עבודה עם דיפרנציאלים, כמו שעשה ניוטון. לגבי התחום עצמו, ומה שהוא כולל - זהה, כמו שאמר corvus. Eyalweyalw - שיחה 18:57, 17 במרץ 2017 (IST)

בניית web service ב Java לצד לקוח ו PHP לצד שרת

אני נדרש לבנות תוכנה, שמשתמשת בצד השרת לשמירה ושליפה של מידע ובצד הלקוח להצגה ועריכה (ממשק המשתמש). הבנתי שצד השרת אמור להיות מסוגל לעבוד עם בקשות מצד הלקוח ולהגיב בהתאם, ולהחזיר תשובה. קראתי על פרוטוקול SOAP שעובד בעזרת מידע ב XML להעברת המידע. חיפשתי דוגמאות כדי שאדע איך להתחיל, כי נדרשת היכרות עם החבילות המובנות שעובדות עם תקשורת, ובקורס הזה נדרשת מאיתנו למידה עצמית. לא הצלחתי למצוא דוגמאות לכך ש PHP בצד השרת ו JAVA בצד הלקוח (אם כבר, יש תוצאות בהן זה הפוך, לא כ"כ הבנתי את הרעיון מאחורי זה). צריך להיות תהליך רקע שמממש את התקשורת (יוצר את החיבור) ודרכו יועבר המידע (אובייקטים) מהתוכנית הראשית אל השרת. ניסיתי לשאול ב stackoverflow והם לא היו ממש יעילים - הם מיד נעלו את האשכול בטענה שלא שואלים שאלות כאלה. תוכלו להראות לי דוגמאות למימוש בסיסי והסבר איך מתחילים? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 16:19, 18 במרץ 2017 (IST)

זית

בערך זית אירופי נכתב בין היתר כי "יש המחזיקים בארנקם עלה של זית כסגולה למזל". במקור שנכתב שם לא נמצא דבר... משהו שמע כדבר הזה?? אשמח לשמוע. בן-ימין - שיחה 02:04, 19 במרץ 2017 (IST)

שאלה על היחס בין Unix לבין מתמטיקה

מי שעובד עם יוניקס כרון מכיר כמובן את החלוקה m h dom m dow. ובכן, למה m ו h הם Zero based index, ו-dom ו m הם One based index כאשר גם dow הוא Zero based index? השאלה שלי היא למה לא הכל Zero based index וזהו למען הפישוט? אני שואל כאן לאחר ש ב Unix stackexchange הייתה בעבר שאלה בנושא שנמחקה ושאנשים שונים ענו תגובות שונות והגיעו לחוסר הסכמה. 79.178.144.67 07:35, 19 במרץ 2017 (IST)