ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

יהדות ונצרות

דיברתי עם חבר נוצרי באירופה שמתעניין טיפה ביהדות וסיכמתי לו קצת על ההבדלים המהותיים בהשקפת עולם המיסטית. אני רוצה לוודא שלא חירטטי משהו, אלא שאמרתי נכון:

1) בנצרות ישנן שתי דמויות חזקות בעלות השפעה ישירה על העולם הגשמי: אלוהים שהוא טוב והשטן שהוא רע. שני אלים אלו נמצאים במאבק הן בעולם הגשמי והן בנשפו של האדם. ביהדות ישנו רק אל אחד ויחיד והוא אחראי הן על הטוב והן על הרע.

2) נשמתו של נוצרי מגיעה לגן עדן או גיהנום באופן בינארי בהתאם למעשיו בעולם הזה. נשמתו של יהודי מגיעה לעולם הבא שבו הוא מקבל גמול על כל מעשיו- גם על הטובים וגם על הרעים. גן העדן ביהדות הוא מקום בו נוצרה האנשות, אבל לא המקום אליו תגיע הנשמה לאחר מותה. ביאתו של המשיח תרים את גופתם ותחזיר את נשמותיהם של כל בית ישראל - ולא רק של הצדיקים.

3) ביהדות ישנו רק כוח אחד בעל יכולת על טבעית וזה האל. בנצרות קיימים "קדושים" עם יכולות על טבעיות שכביכול מהווים מצב מעבר בין אדם לבין אלוהים.

האם אני צודק כאן? אולי יש עוד משהו מהותי? אני ספציפית התמקדתי רק במיסטיקה, ראית היקום ועל טבעי בראי הדת ולא בכל ההבדלים. 89.138.153.104 19:03, 15 באפריל 2017 (IDT)

יש פה המון פרטים, ואתה צריך גם להבין שהן ביהדות והן בנצרות יש הרבה מאוד גישות. אעיר רק על כמה טעויות בדבריך וגם כאן לא אוכל להיכנס לפרטים. ההבדל המרכזי הוא שהיהדות מאמינה באל אחד, והנצרות (רוב הזרמים) בשילוש. ישו נחשב אצלם כאל, והיהדות רואה בזה עבודה זרה. גם ביהדות יש גן עדן וגיהנום, חוץ מהעולם הבא. אלה שתי מערכות נפרדות. גם ביהדות יש כוח לצדיקים לחולל נסים. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 00:12, 16 באפריל 2017 (IDT)

תראה לו את הסרטון הבא, נראה לי זה יענה על השאלה: Why is Jesus not the Messiah for Jews? – אסף (Sokuya)^שיחה 04:35, 16 באפריל 2017 (IDT)

משיחיות של ישו זה אכן דבר חשוב בנצרות. אבל אנחנו יותר דיברנו על דברים כמו גמול, עולם הבא, ראיית היקום, מיסטיקה וכדומה ולא על כל הדת. הנצרות אומנם מאמינה בשילוש, אך מבחינתם אלו הם אספקטים שונים של אותו האל ולא שלושה אלים. אבל השטן בנצרות הוא אל נפרד, רע ובעל השפעה חזקה על ההעולם. השטן ביהדות הוא קונספט משמעותית פחות חשוב ומוזנח לרוב. האל היהודי הוא אל מלא זעם, קנאה ואימה וזאת בניגוד לישו הצנוע, מלא חמלה וטוב, רחום ומוחל לשונאיו.

הזכרתם גן עדן וגהנום ביהדות. האם יהודים מאמינים בכך שנשמות המתים מופרדות וממוינות לשני "עולמות באים"? איך זה מסתדר עם תחיית המתים עם בוא המשיח? 93.173.9.59 17:27, 16 באפריל 2017 (IDT)

בנוסף, ביהדות מוכר הביטוי "אין לו מקום בעולם הבא". האם הכוונה שקיימות נשמות אשר לא עוברות מיון אלא נעלמות כליל? 93.173.9.59 17:28, 16 באפריל 2017 (IDT)

כאמור, גם בנצרות יש גישות רבות. ברוב הזרמים כפירה באלוהותו של ישו היא כפירה גמורה. אכן מקומו של השטן בנצרות בולט יותר. גם ביהדות, ואפילו המקראית, מוצג האל כחנון ורחום ורב חסד. ההבנה הפשוטה ביהדות היא שהמוות הוא זמני, ורובם של המתים עתידים לקום לתחייה. לא כולם, יש כאלה שאין להם חלק לעולם הבא. אין כאן דוגמה ברורה, אכן יש שיאמרו שהם עתידים להיעלם, עם או בלי שהות בגיהנום קודם לכן. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 15:13, 18 באפריל 2017 (IDT)

דבריך לגבי תחיית המתים אינם מדוייקים. תפיסה זו הינה מאוחרת יחסית ביהדות. בין הבית הראשון לבין הבית השני. היגדים מוחלטים מחייבים ביסוס. בנצי - שיחה 15:45, 18 באפריל 2017 (IDT)

סייגתי מראש שיש שיטות רבות, וגם כתבתי כאן שזו ההבנה הפשוטה. אם תדקדק בכל שאלה בנושאי יהדות בהבדלים שבין בית ראשון לשני, לפי ההבנה המחקרית - לא נתקדם הרבה, שלא לדבר על כך שהשואלים יטבעו בים של ויכוחים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 15:48, 18 באפריל 2017 (IDT)

נרו יאיר, אתה טוען שביהדות האל מוצג כחנון ורחום. זה מתנגש עם הידע שלי במקרא. כידוע לי קיימים מאות מקרים שבהם חטא קיבל עונש חמור לפחות כמו החטא והאל מוצג לרוב כזועם ומעניש קשות. אבל פרט למילים "אל מלא רחמים" לא נצפו רחמים, כלומר מצב שבו העבירה נסלחה. איפה האל מוצג כרחמן? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:26, 18 באפריל 2017 (IDT)

מניין לדעתך לקחתי את המילים "אל חנון ורחום ורב חסד"? מהתלמוד? מהזוהר? ויש לזה גם המשך. אזכיר עוד שהנצרות הרי מקבלת את המקרא ככתבו וכלשונו, כלומר לא תוכל לשייך את חסד האל שבמקרא לנצרות ואת קנאותו ליהדות, או משהו מעין זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:36, 18 באפריל 2017 (IDT)

הפסוק סותר לחלוטין את כל העלילה של המקרא. וגם את ההמשך של הפרק. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. כלומר לא רק שהוא "נוצר חסד" (נוצר, כמו ניצרה של נשק? כלומר מונע), הוא גם לא מוכן לנקות פשע אלא מעביר אותו לאנשים שלא ביצעו פשע (בנים) וגם לבני בנים עד לדור רביעי. יתכן שמשמעות המילים "חנון ורחום" שונה מהמקובל היום. כשאני חושב על "חנינה", אני חושב על ביטול עונש שכן מגיע. כשאני חושב על "רחמים", אני חושב על הקלה בגורל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:56, 18 באפריל 2017 (IDT)

לדעתי הפירוש שלך לפסוק חריג ומפתיע. נוצר = שומר (וזה גם המובן של נצרה). מה גם שההקשר שם הוא המחילה על חטא העגל, אחד החמורים ביותר במקרא. גם לא הסברת איך ביחס לנצרות זה כן הופך לחסד, ובכל מקרה נראה לי שאנחנו מתרחקים ממטרת הדף הזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:59, 18 באפריל 2017 (IDT)

נרו יאיר לא כל הנוצרים מאמינים בשילוש (ראה אריאנים), הדוגמה לגבי השילוש אומרת שהם חלקים באלוהות אחת, זה לא שונה מהאופן בו היהדות מפרקת את אלהים לשמות ברמות קדושה או ל"כבוד יהוה", אצבע אלהים... ושאר תיאורים. במיסטיקה היהודית, הקבלה בכלל מדברים על דרגות של אלוהות, כלומר אלהים הוא אחד אך מורכב כמו המרחק בין אפס לאחד מאינסוף. הבדל בין יהדות לנצרות בא לידי ביטוי בכך שהנצרות מדברת על ברית חדשה (לא עוד אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה), נראה שגם לזה כיוון corvus, פוקד עוון אבות על בנים הוא המקור לריאקציה של ירמיהו ל"א העומד כיסוד בנצרות. בנוגע למהו אלהים, רחמן, אל נקמות, ובכן הוא הכל ולא כלום, ראו שלילת התארים. הנצרות שונה מהיהדות כמו שהליטאים שונים מהחסידים, אלה הבדלים שקשה לאמוד כמרחק רעיוני, כמו שפשוט לאמוד מרחק אתני, תרבותי, גיאוגרפי. אני חשב שהבדל מעניין הוא שהיהדות פונה לאומות בשבע מצוות נח ולא בעול מלכות שמים, והנצרות פונה בעול מלכות שמים, אך למעשה הנצרות בעיקר היא שבע מצוות נח, כך שזה די מגלה סגירות.31.154.81.64 03:55, 28 באפריל 2017 (IDT)

הדגשתי בעצמי שלא כל הנוצרים מאמינים בשילוש. התפיסה המקובלת ביהדות היא שהאל עצמו אינו ניתן לחלוקה (ולמעשה אי אפשר לומר עליו מצד עצמו כלום, וזוהי שלילת התארים), וכל מה שאתה מדבר עליו הוא בחינות בהתגלות. ודאי וודאי שאי אפשר לומר על אדם שהוא חלק מהאלוהות. ככל שאני מבין הברית הנוצרית החדשה היא הרבה מעבר לעניין אבות אכלו בוסר. הבדל מרכזי הוא כמובן ישראל שבגוף או "ישראל שברוח" הנוצרי (כלומר כל נוצרי הופך לעם ישראל אמיתי), וזה מתבטא גם בנושא האמונה מול מצוות, אבל הוא שאל על הבדלים מיסטיים. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 10:19, 28 באפריל 2017 (IDT)

מבחינה מטאפיזית אין הבדל בין תיאור האלוהות בסכולסטיקה לבין תיאורים קבליים מקובלים. שלילת התארים תקפה גם לנצרות. ישוע אינו אל מכוח אנושיותו. לנוצרים יש מצוות, הן בין אדם לחברו, זו הברית החדשה. אפשר גם להתגייר אך בנצרות נכנס הממד של הגיהנום, ההכרח בהטבלה (אברהם למשל אינו יכול להיות בגן עדן לתפיסת הקתולים והוא בלימבו לפחות עד ביאת ישוע)...Dovole - שיחה 15:47, 28 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מבין איך "הוא האב, הוא הבן, הוא רוח הקודש" עולה בקנה אחד עם שלילת התארים במובן המקובל ביהדות. לא אמרתי שהם רואים בו אל מכוח אנושיותו, אבל הוא בשר ודם ילוד אישה, והוא אל. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 16:24, 28 באפריל 2017 (IDT)

גם במקרא קוראים לו אלהים, יהוה, הבורא, אל נקמות, אל שדי, ... אחורי, אצבע אלהים... לא חסרים תיאורים לאל, שאינם עולים בקנה מידה עם יחידותו, אך לא סותרים בהכרח אחדותו, כלומר אל אחד אינו בהכרח אל יחיד, וגם להגיד אל אחד לא עולה בקנה אחד עם שלילת התארים. גם אינסוף לא עולה בקנה אחד איתה, אך אולי בעזרתו אפשר להסביר משהו בנוגע לאחד או יחיד. אינסוף אינו מספר טבעי, אינו מספר שאפשר לבצע עליו פעולות, הוא גם אינו מספר (עצם זה שאינך יכול להציב אותו או למקם אותו על ציר המספרים מלמד שהוא אינו מספר). עכשיו בנוגע לבשר ודם ילוד אישה, האם אדם הראשון הוא אדם או אל? כי לא היה ילוד אישה... הנוצרים מאמינים ברוח נצחית (זה מקובל למדי ביהדות), רוח שהופחה באדם על ידי אלהים, חלק אלהי באדם, התגלות אלהית באדם, אותה התגלות הייתה במשיח שלהם שוב, כמו באדם.Dovole - שיחה 00:26, 30 באפריל 2017 (IDT)

כבר הוזכרה כאן שלילת התארים, המאפיינת את היהדות והאיסלאם ועוד, לא את הנצרות. ביהדות "השם אחד" הוא יסוד מרכזי ביותר, י"ג עיקרים של הרמב"ם כוללים כמובן שהאל הוא אחד ואינו גוף. בנצרות (רוב הזרמים) עיקר מרכזי הוא השילוש, ושהוא כן גוף - ישו. התיאורים המקראיים והאחרים שהזכרת הם שמות או בחינות של התגלות, לא תיאור של עצם המהות. כמובן האדם הראשון הוא בשר ודם נברא, לא ילוד אישה, לא טענתי אחרת. ואני מקצר, כי נראה לי שחרגנו הרבה מתפקידו של הדף. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 11:55, 30 באפריל 2017 (IDT)

נרו יאיר אתה עושה כאן הפשטה מכוונת של תפישת העולם הנוצרית, בעוד הנוצרים טרחו מאוד על התיאולוגיה שלהם (לא פחות מהמוסלמים והיהודים). התפיסה שלאל יש גוף היא מגוחכת, וכבר כתבתי לך, העובדה שקוראים לאל אלהים כבר לא עומדת בקנה אחד עם שלילת התארים אם אנו טוענים שבמילה הזו יש כדי לתאר אותו, באותו מובן אין בישוע כדי לתאר את אלהים, אלא כמה שהוא הבן- יחד עם האב ורוח הקודש הם אלהים האחוד שלך. מעבר לזה הסבירו לך שישוע אינו בשר ודם גם אם התגלה בשר ודם(והרי אתה מדבר על גילויי האל בעצמך בשמות האל- אז באותיות כן אבל בגוף לא, אז באותיות כן אבל ברוח נצחית לא?!). אני כמובן איני תאולוג, איני נוצרי, לא הוטבלתי, לא מתכוון להטביל עצמי, אבל המחשבה הזו שלא היו תיאוסופים כדי להסדיר את הנצרות...מבקשת להגחיך הנצרות ומגוחכת בעצמה.Dovole - שיחה 16:15, 30 באפריל 2017 (IDT)

באותה מידה אני יכול לטעון שאתה מנסה להתאים את הנצרות לתפיסות נפוצות כיום, בעוד שהיא עצמה מדגישה מאוד את השילוש, בזמן שהיהדות והאיסלאם ועוד מדגישים את הייחוד. זה לא עניין של הסדרה, זה עניין של אמונות ודוגמות. זה מה שהם מאמינים בו. שם הוא כמובן אינו המהות, זה מובן מאליו. שוב, זה אינו פורום ויכוח בין דתי, יצאנו ידי חובת תשובה לשואל. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 19:19, 30 באפריל 2017 (IDT)

יצאת ידי חובה במתן תשובה שהיא נגועה בתפיסת העולם שלך. השילוש אינו סותר מונותאיזם כפי שאתה מבקש לתאר, הדוגמה מאז ומעולם התבססה על המונותאיזם. היהדות מדגישה את האיחוד ולא הייחוד. אני שם לב מדי יום ביומו, כמה עורכים שונים מרשים לעצמם לקבוע את גבולות הדיון, תודה נרו יאיר אבל אני מסתדר עם המקלדת שלי, ותניח מלהידחף להקליד בה את דבריך.Dovole - שיחה 20:06, 30 באפריל 2017 (IDT)

היהדות מדגישה גם וגם, "אל אחד יחיד ומיוחד". לא זכור לי שאמרתי משהו בשמך. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 20:08, 30 באפריל 2017 (IDT)

איזו יהדות בדיוק? הקבלה מדברת על ספירות, על צמצום ואילו הרמב"ם מדגיש שם המילים "אחד יחיד ומיוחד" הן בגדר כלי עזר על גבול הבדיחה, ושעל אלהים לא מדברים, די בשתיקה כדי להלל את המציאות המטאפיזית, בחסידות יקראו לזה "כוונה" או "כוונת הלב" (כמו הסידור הספרדי:). הנצרות אינה שונה במובנים אלה, יש לה תחומים המטפלים בפולחן ותחומים המטפלים בתיאוסופיה, כמו כל דת בלי עקיבות וחסכנות לוגית אלא בעזרת פניה חוזרת למקומות שונים בכתבי ה"הקודש".Dovole - שיחה 20:24, 30 באפריל 2017 (IDT)

מילות שאלה

אני זקוק למישהו שקרא את הספר "קמט בזמן", עבור עבודתי על הערך אודות העיבוד הקולנועי שיגיע לאקרנים בשנה הבאה. בעודי כותב את הערך, נתקלתי בבעיה - שלוש דמויות ראשיות נקראות כמילות שאלה (Which, ‏Whatsit ו-Who), ועליי לדעת אם לתעתק את מילות השאלה (וויץ', וואסיט והו) או לתרגמן (איזה/ו, מה זה ומי). עזרה? מו סיזלאק • הטברנה • 00:36, 16 באפריל 2017 (IDT)

איך הן כתובות במקור ? אני מניח שאתה מדבר על ספר פסאודופיזיקלי ? בנצי - שיחה 01:10, 16 באפריל 2017 (IDT)

לדעתי לא מתרגמים. מזכיר לי את זה:

There was an important job to be done and Everybody was sure Somebody would do it. Anybody could have done it, but Nobody did it. Somebody got angry, because it was Everybody's job. Everybody thought Anybody could do it, but Nobody realized Everybody wouldn't do it. So Everybody blamed Somebody when Nobody did what Anybody could have done.

חזרתי • ∞ • שיחה 02:15, 16 באפריל 2017 (IDT)

בנצי, כמו שרשמתי: Which, ‏Whatsit ו-Who. לא קראתי את הספר ("קמט בזמן"), אך למיטב הבנתי הוא עוסק במסע בזמן וכו'. מו סיזלאק • הטברנה • 02:54, 16 באפריל 2017 (IDT)

הצצתי בערך באנגלית על הספר. לדעתי, לתעתק ובמופע הראשון לציין בסוגריים ליד כל אחד מהשמות את השם באנגלית ואת פירושו. אם כי, עדיף כמובן להיצמד לשמותיהם בתרגום העברי של הספר (בערך על הספר) ועל התרגום לעברית של הסרט העתידי (בערך על הסרט). Liad Malone - שיחה 13:35, 16 באפריל 2017 (IDT)

איך מכינים מצה בחוה״מ פסח?

איך מכינים מצות בחוה״מ פסח אם הרבנות אוסרת למכור קמח? Gil mo - שיחה 01:13, 16 באפריל 2017 (IDT)

מה פתאום אוסרת? אסור אולי למכור חמץ, שזה דגן (מחמשת מיני הדגן) שבא במגע עם מים, והחמיץ לאחר 18 דקות. קמח לכשעצמו אינו חמץ! חזרתי • ∞ • שיחה 02:07, 16 באפריל 2017 (IDT)

איך, לדעתך, יש ליהודי מרוקו קמח מייד בצאת החג, לטובת הכנת מופלטה ? בנצי - שיחה 10:52, 16 באפריל 2017 (IDT)

המרוקאים מצויידים מבעוד מועד, כמובן. והנה לידיעתכם, ששופרסל למשל (וגם אחרים) מסתיר את כל הקמחים שלו בניילון. בניסוי שעשיתי לפני חמש דקות בסופר, שלחתי יד ולקחתי קמח מבעד ליריעה - הקמח אינו עובר בקופה! הקופאית חשפה שני טורי שיניים לעגניים לאמור: קמח, בפסח?Gil mo - שיחה 11:19, 16 באפריל 2017 (IDT)

ברור, כך גם היה בחו"ל. העניין הוא לא ההצטיידות, שהיא שאלה לוגיסטית, אלא הלגיטימיות הבסיסית של קמח. התגובה של הקופאית מלמדת, כנראה, על בורות. לא מבדילים בין קמח לבין חמץ, וחמץ נתפס בתור כל מה שקשור לדגן. בנצי - שיחה 11:29, 16 באפריל 2017 (IDT)

בנצי, הקופאית לא קובעת אם קמח יעבור או לא יעבור. זו מדיניות של רשת שלמה. Gil mo - שיחה 11:49, 16 באפריל 2017 (IDT)

נכון. דבריי כוונו אך ורק לארבעת המילים האחרונות בתשובתך לעיל, המסתיימות ב"קמח, בפסח ?", כמי שלא מבדילה בין קמח, כשלעצמו, לבין חמץ או חשש חמץ, ולא לעצם ההקפדה על התקנות ואי מתן אפשרות לרכישה. זה לחוד וזה לחוד. בנצי - שיחה 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)

ועוד: אתם מוזמנים לבדוק בטבלה שבאתר אחינו.Gil mo - שיחה 11:23, 16 באפריל 2017 (IDT)

ממתי קופאית נהייתה פוסקת (כ)הלכה? קמח שלא נשמר באופן מיוחד כך שלא יחמיץ - אינו כשל"פ, ויש בו חשש חמץ. אם קמח יועד לאפיות מצות לפסח ונשמר כמו ששומרות עליו המאפיות, משלב הקציר (ויש כל מיני סוגיות בכך) - הוא כשל"פ. זה שבעל הסופר או מנהלו סימנו את המוצר כך שלא יעבור בקופה - לא קובע כלום. חזרתי • ∞ • שיחה 11:34, 16 באפריל 2017 (IDT)

ראה את תשובתי לגיל, לעיל. בנצי - שיחה 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)

יש להניח שהמדיניות נקבעת לפי דרישות הרבנות. למיטב הבנתי רוב סוגי הקמח כיום מעובדים בשלב כלשהו במים ולכן יש בהם חשש חמץ. גם קמח שמור משעת טחינה כשר לפסח, אבל פחות מהודר. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 12:12, 16 באפריל 2017 (IDT)

לפי מידת הזהירות שאתה מתאר, כיצד, אם כן, אמורות לנהוג קהילות הזקוקות לקמח מייד לאחר צאת החג לצורך מימוש מנהגיהן, מלבד לשמור בצד קמח בבית ? (בחו"ל נהגו גם לקחת מהשכנים המרוקאים). בנצי - שיחה 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)

לא מסובך. בהנחה שהם שומרים על ההלכה, משתמשים בקמח שנמכר לנכרי או קמח כשר לפסח. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 12:25, 16 באפריל 2017 (IDT)

אני מדבר על מנהג עתיק, ועל האופן בו מומש. לכן ברור שמדובר במשפחות שומרות הלכה. לכן זה דווקא לא פשוט כל כך, שהרי קיומם של אריזות 'כשרות לפסח' לא היו קיימות אז. כלומר, היה צריך לדאוג לשמירה נאותה באופן עקרוני. דרך אגב, מעולם לא הייתי בעד 'שירותים למיניהם של גויים', משום שזהו פתרון בדיעבד ולא מלכתחילה, כלומר שלא מתמודד עם השאלה העקרונית המקורית. בנצי - שיחה 12:42, 16 באפריל 2017 (IDT)

מסורתיים אינם שומרים על ההלכה באופן אחיד, ולכן הרבנים עצמם מחו ומוחים על כך שיש מי שעוברים על ההלכה לצורך המימונה. עם זאת, בעבר היה קל עוד יותר להשיג קמח במוצאי החג, פשוט קנו מהשכנים המוסלמים. לא רק אתה, רוב מוחלט של הפוסקים אינם מתלהבים מהפתרון של מכירת חמץ ורואים אותו כדיעבד. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 14:02, 16 באפריל 2017 (IDT)

אין "רוב מוחלט של הפוסקים שאינם מתלהבים מהפתרון של מכירת חמץ", זה לא נכון בכלל, כמעט כל הפוסקים שבזמנינו התירו לכתחילה למכור חמץ לנכרי מערב הפסח (למעט הרב דוד שלוש שאסר בספרו חמדה גנוזה ח"ב), וכלשון מרן החת"ס (בשו"ת או"ח סי' קיג) "נהגו בכל תפוצות ישראל למכור החמץ לנכרי... וכל המפקפק ראוי לגערה". מה שכן יש מהפוסקים שכתבו לכתחילה לא למכור חמץ בעין, אבל זה לא מעיקר ההלכה אלא כ"חומרא דחמץ". העורך היהודי • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

לא כתבתי שלא התירו. כתבתי שלא התלהבו ורואים אותו בדיעבד, במובן זה שימליצו במקרה של הפסד לא גדול לא למכור חמץ ממש, מעין סוף דבריך. יש גם כאלה שמקפידים כן למכור, גם כשאין כל כך מה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:02, 18 באפריל 2017 (IDT)

שתי ההערות האחרונות, שלך ושל קודמך, מסיטות את הדיון מהמהותי לטכני. גישה הלכתית-עיונית של ממש לא נעזרת במנגנוני בדיעבד למיניהם, אלא רק לשם פתרון פרקטי למצבים בהם ניתן לממש פתרון כזה. ומה עם עמדה עיונית-עקרונית שאינה תלויה בזמינות טכנית ? גישת כזו מחוייבת בעולם החשיבה של כל פוסק הלכה. בנצי - שיחה 20:10, 18 באפריל 2017 (IDT)

במחילה, איני בטוח שאני מסכים עם הקביעה שלך, אבל בכל מקרה השאלה הפותחת הייתה מלכתחילה טכנית לגמרי. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:22, 18 באפריל 2017 (IDT)

עם איזו קביעה בדיוק "אינך מסכים" ? כך או כך, השאלה המקורית מחייבת התייחסות הלכתית עקרונית המאפשרת לממש את המנהג כהלכה (תרתי משמע), אותה ניסיתי להדגיש במהלך הדיון הקודם, ואותו ליווית בעצמך. שנים, עוד מילדות, אני זוכר התייחסות למנהג הזה כאל 'בלתי אפשרי', ו'למרוקאים פתרונים' וכיוב', כאשר השאלה התמקדה באפשרות 'לכתחילה'. שאלת ה'לכתחילה' צריכה ללוות כל סוגיה הלכתית, ולהיות בבסיס פתרון הבעיה, גם אם ב'שורה האחרונה' משתמשים בכל מיני מנגנוני בדיעבד. בנצי - שיחה 00:49, 21 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מבין למה את מתכוון בביטוי 'התייחסות הלכתית עקרונית'. ההלכה העקרונית היא שאסור שיהיה חמץ בפסח בבית, ובכלל זה קמח שהוא חמץ. מותר שיהיה קמח שאינו חמץ בבית.

גם מנהג כזה או אחר לא מתיר לעבור על ההלכה, גם אם שמירת ההלכה תוביל לביטולו.

השאלה כיצד לקיים את המנהג בהתאם להלכה היא שאלה טכנית, שיש לה פתרונות שכבר הוזכרו. קנייה מהשכנים הערבים במרוקו הוא פתרון כזה, וגם הכנת קמח כשר לצורך העניין היא פתרון כזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעייה במדפסת

מה עושים אם המדפסת מדפיסה חלק מהדף (בצד שמאל) בצורה בהירה ולא ניכר שיש חסרון בטונר (הטונר חדש יחסית), כאשר מדפיסים דף עם כיתוב רק בחלק השמאלי הוא גם יוצא בהיר, ולא רק כאשר כל הדף כתוב.

אולי משתמש:Kotz יודע, חבל שישאר בלי תשובה? העורך היהודי • שיחה • כ"א בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

פעם הבא קונים Canon. טונר זה מונח של מדפסת לייזר. אולי יש לכלוך על התוף? ‏«kotz» «שיחה» 00:10, 20 באפריל 2017 (IDT)

איך נהוג להגות את השם "ישו" בכנסיות המזרח התיכון

הבהרה (כדי למנוע גלישה לויכוחים מיותרים בהמשך): אני אישית נוטה לחשוב שהשם המקורי של זה המכונה "ישו הנוצרי" הוא ישוע בן יוסף ושכך הוא כונה בימי חייו אך קיימת מחלוקת במחקר האם כונה ישוע או ישו ויש תימוכין למדוע "ישו" היא צורה מקורית אפשרית בערך ישו (תחת הפרק "השם ישו"). בעקבות קריאת הפרק אני שואל את השאלה:

האם בכנסיות המזה"ת משתמשים גם בכינוים דומים כגון יושו, יאשו, יאשי, ישוא, אשו? אני יודע למשל שבסורית אומרים ישו'א\ישו'ע כאשר יש שווא נח מעל האלף\עין כך שמצמצמים אותה למינימום וזה נשמע כמו YESHUa' אך אולי אני טועה ואני גם לא יודע אם זה אחיד בכל הכנסיות הסוריות אבל בכל מקרה אני שואל על וריאציות של השם בכנסיות המזה"ת. אני שואל זאת גם בעקבות דיונים שונים שהתעוררו לאחרונה (ומתעוררים שוב ושוב) בנושאים קרובים סביב הערכים ישו, יהדות משיחית ועוד. Ben-Yeudith 10:45, 16 באפריל 2017 (IDT)

שמו המקורי אינו ישו אלא ישוע. ישו התפתח יותר מאוחר, כשיבוש, כמו בהרבה מקרים בהם שמות ומונחים מהתנ"ך שובשו בהגיעם לעמי אירופה (שם ישו הפך ל-Jesus - שים לב לדמיון בין השניים). ראה תלמוד בבלי, סנהדרין, פרק י"א (במהדורות שנדפסו מאוחר יותר, הסירו את ישוע, ובמקומו, במכוון, בהוראה רבנית, הכניסו יש"ו, בר"ת, שמשמעו 'ימח שמו וזכרו'), וכן כאן. איבה גלויה שנבעה, להערכתי, בתקופת הרדיפות הנוצריות הקשות, החל מ-300 שנה, בערך, אחרי סה"נ. בנצי - שיחה 11:20, 16 באפריל 2017 (IDT)

גם אני נוטה לחשוב שכונה ישוע ובד"כ לא כונה ישו. אבל אני שואל על הכנסיות השונות במזה"ת. Ben-Yeudith 12:52, 16 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מדבר על נטיה, אלא על עובדות. ישוע או ישועה היה שם מקובל באוכלוסיה היהודית. ישו - לא, אין דבר כזה, כי זהו שם חסר משמעות עברית. השם נוצר, מהסיבות שתיארנו קודם.

אינני חושב שהדבר תלוי בכנסיה, כי השם קדם להתבדלויות לכנסיות שונות, אלא בשפה המדוברת בארץ נתונה. למשל, בערבית שמו עיסא - שים לב לדמיון הפונטי לישו, ולשיבוש גם יחד, שיבוש שמקורו בכללי ההגיה המיוחדים לשפה זו. בנצי - שיחה 13:57, 16 באפריל 2017 (IDT)

העובדות של מי? הנושא הזה למיטב ידיעתי הוא במחלוקת ושוב, אני שואל על היגוי השם בכנסיות האזור. Ben-Yeudith 14:21, 16 באפריל 2017 (IDT)

א. עובדות לא שייכות לאיש. רק פרשנות ניתן לשייך. השמות שנהגו באותה עת מקורם היה או ישראלי-עברי-כנעני, או פרסי, או ארמי או יווני. ישו לא נכלל בהם. לזה התכוונתי כשאמרתי "אין שם כזה", כי הוא נוצר מחיתוך של שם קיים. אם יש לך ראיות למשהו אחר, בבקשה.

ב. מה בדיוק שנוי במחלוקת ?

ג. עניתי לך. בנצי - שיחה 14:47, 16 באפריל 2017 (IDT)

עובדות שייכות למי שהן שייכות - ראיות הטוענים אחרת נמצאות בפרק בערך הנ"ל. לא ענית לגבי כנסייה ספציפית... Ben-Yeudith 16:51, 16 באפריל 2017 (IDT)

לא היבנתי את תשובתך. דיברתי על עובדות ולא על הערכות, ודיברתי על עובדות בהקשר למקורם של שמות, ולא על קיומו או אי קיומו של איש כזה או אחר. השימוש שאתה עושה במונח 'עובדות' מערפל את משמעותו, ומאפשר את שיוכן. כבר הישבתי שאיני חושב שהדבר תלוי בכנסיה, מלבד ההתייחסות לכנסיות ערביות. בנצי - שיחה 17:22, 16 באפריל 2017 (IDT)

אני מטיל ספק בכל מה שכתבת מלבד עניין הכנסיות - אני שואל על דוגמאות בהקשר של זמן ומקום ממי שבקיאים בכך. Ben-Yeudith 18:05, 16 באפריל 2017 (IDT)

א. אם אתה כזה מקצועי ומטיל ספקות לכל עבר - למה תשאל ?

ב. גם על המטיל ספק מוטלת החובה לנמק את דבריו או את סיבותיו; בנוסף, גם להשיב על שאלות במהלך הדיון, ביחוד כאשר נאמר לך במפורש שדבריך או טיעוניך אינם ברורים. אף אחד לא חייב לשאול, ואף אחד לא חייב להשיב. אבל כולם חייבים לנהוג עפ"י כללי נימוס מקובלים.

ג. בהמשך לסעיף הקודם: אם התשובות שאתה מקבל לא נראות לך, זכותך, ובלבד שתהיה הוגן מספיק לבסס את טיעוניך כהלכה, ולא 'לחלק ציונים' על בקיאותם של דוברים המנסים להשיב לך עפ"י דרכם. אחרת, מי שמך ? בנצי - שיחה 18:58, 16 באפריל 2017 (IDT)

עד עכשיו לא הגבת לעניין. אלא לפרי דמיונך. עוד לא איבדתי תקווה. Ben-Yeudith 19:27, 16 באפריל 2017 (IDT)

איך יוצרים בוידאו קליפ מסך מחולק להרבה?

מה שם האפקט, ומה הכלים לעריכתו ב-Windows, של מסך מחולק להרבה סרטונים בלתי תלויים - כדוגמת זה של ג'ייקוב קולייר? Gil mo - שיחה 13:50, 16 באפריל 2017 (IDT)

google:video editor split screen יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:15, 16 באפריל 2017 (IDT)

נראה יגאל שלא נכנסת לקישור שציינתי, או שלא חיפשת לפי ההצעה שנתת. תודה בכל אופן על הניסיון. ביררתי בדף המקביל באנגלית, ושם ענו כי לאפקט קוראים brady bunch effect. Gil mo - שיחה 01:28, 18 באפריל 2017 (IDT)

בהחלט לא נכנסתי, כי התיאור שלך היה מספיק מובן. וכן נכנסתי וקראתי כמה קישורים במה שנתתי לך כדי להיות בטוח שזה תואם לתיאור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:44, 18 באפריל 2017 (IDT)

פרטים ביוגרפים על יתרו

ראו שיחה: יתרו#מה המוצא של יתרו? – אסף (Sokuya)^שיחה 18:12, 16 באפריל 2017 (IDT)

אסף, זה מתאים בעיקר ללוח המודעות (מציע להעביר לשם). Ben-Yeudith 19:29, 16 באפריל 2017 (IDT)

אבל אני צריך את עזרת המומחים, זה לא הכרעה בדיון. זאת שאילתה. – אסף (Sokuya)^שיחה 17:48, 17 באפריל 2017 (IDT)

כמה זיכרון ויקיפדיה תופסת

שאלה כמה זיכרון ויקיפדיה תופסת:

• ויקישיתוף על כל קבציו
• ויקיפדיה העברית
  • רק גרסאות אחרונות של הערכים ותמונות בגוף הערכים ("גרסת אופליין")
  • כל התוכן, כולל גרסאות קודמות
• ויקיפדיה האנגלית
• סה"כ כל הוויקיפדיות

תודה וחג שמח. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:43, 16 באפריל 2017 (IDT)

שאלות מעניינות, אולי יש סיכוי לקבל תשובה ברפרנס דסק האנגלי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:17, 18 באפריל 2017 (IDT)

dumps.wikimedia.org יכול לתת לך מושג כללי. מתניה • שיחה 00:02, 21 באפריל 2017 (IDT)

שאלה בתיאוריה של המוזיקה

קיים רצף של תדרים קוליים. כלומר ניתן לבנות כלי מוזיקלי היכול להפיק כל צליל שהנפש חפצה בו.

אבל עם זאת אנו בוחרים חלוקה דיסקרטית של אורכי גל מוגדרים, המחולקים ל-7 "תווים" ומגדירים כפלות שלמות של אורכי גל אלא כ"אותו הצליל באוקטבה אחרת", כאשר ישנו קטע סגור של אורכי גל שנקרא "אוקטבה הראשונה". למה עושים את זה? הרי ניתן היה לחלק ל10 אורכי גל כל מקטע של אורכי גל וממנו להשליך לאורכי גל אחרים על ידי כפל וחלוקה. 93.172.92.120 23:53, 16 באפריל 2017 (IDT)

מסתבר שמרווח מוזיקלי עם חוקיות מתמטית נשמע אסתטי יותר לאוזן המערבית הקלאסית. במרווח של אוקטבה התדירות היא פי שתיים, קווינטה זכה היא יחס של 3:2 בין התדרים וכך הלאה. לתרבויות שאינן משתייכות ל״אירופה הקלאסית״ יש סולמות במרווחים אחרים וכן במוזיקה מודרנית ומוזיקה מיקרוטונאלית חלוקת האוקטבה יכולה להיות לכל מספר מרווחים שווים או לא שווים. בסופו של דבר הכל עניין של אומנות ואסטתיקה. Gil mo - שיחה 00:31, 17 באפריל 2017 (IDT)

כבר פיתרורס הבחין שמיתרים אשר אורכיהם מתייחסים זה לזה ביחס "יפה", עם מספרים קטנים, כגון 1:2, 2:3, 4:5 וכו' נשמעים הרמוניים; בעוד שכאלו שלא יוצרים יחסים יפים שכאלו - נשמעים צורמים. תווים ביחס 1:2 נשמעים ממש "אותו דבר", במובן מאוד מהותי (כל מוזיקאי, וגם מרבית אלו שאינם מוזיקאים, ישימו לב לדמיון בין דו הרביעי לחמישי, שלא קיים בינו לבין, למשל, מי באוקטבה הרביעית. אני נוטה להאמין שחלק ניכר מכך נובע מה"אוברטונים" - אותם צלילים שהתדר שלהם גבוה מהתדר של התו עצמו פי מספר שלם, ולכן הם נשמעים יחד עם התו כשמנגנים אותם. האופי שלהם נובע מהעובדה מקור הצליל הוא מיתר רוטט (או משהו מקביל אליו) ולכן תדר כפול ומשולש אפשריים, בעוד שתדר הגדול פי 2.5 אינו אפשרי. אם מתבוננים למשל בדו הרביעי והחמישי, הדו החמישי הוא אוברטון של הרביעי אולם גם כל האוברטונים של הדו החמישי הם אוברטונים של הרביעי. היותה של אוקטבה כפל פי 2 (ולא פי 3, או פי 4.579) נובעת, לדעתי, בדיוק מהסיבה הזו. החלוקה ל12 מקטעים (חצאי טונים) נובעת, למיטב ידיעתי, מכך שחזקות של $2^{\frac {1}{12}}$ יוצאות מאוד קרובות ליחסים שלמים. ולראיה, הקווינטה הזכה שהזכיר גיל וכבר פיתגורס הבחיין בה היא יחס 3:2, והיא מרווח כמו זה שבין דו לסול - מרווח של חמישה חצאי טונים, שהם $2^{\frac {7}{12}}=1.4983\approx 1.5$. פעמים רבות מכוונים את הפסנתר בסטיה קלה מהחלוקה השווה, במה שמכונה כוונון מושווה, במטרה לקבל יחס של בדיוק 3:2. עוד דוגמאות - הקוורטה הזכה, משלימתה של הקווניטה, היא המרווח בין דו לפה או בין סול לדו, והיא מגודל $2^{\frac {5}{12}}=1.3348\approx {\frac {4}{3}}$. הטרצה, בין דו למי, היא $2^{\frac {4}{12}}=1.25992\approx 5:4$ ומשלימתה הסקסטה היא בקירוב טוב $1.587\approx 8:5$. לעומתן, הסקונדה (הגדולה) הצורמת לאוזן היא $2^{\frac {2}{12}}=1.1224$ שלא דומה לאף יחס נוח לאוזן - 9:8=1.125 הוא יחס לא מאוד יפה (ביחס ל3:2, או 4:5) והוא גם לא מאוד קרוב לסקסטה. (רק עכשיו שמתי לב שלא חתמתי - Eyalweyalw - שיחה 22:08, 19 באפריל 2017 (IDT))

התשובה שלך יפה ומעניינת. אבל אתה טועה בכך שאוזן בלתי מיומנת מסוגלת להבחין בדמיון בין "דו" באוקטבות שונות ובשונות בין דו למי. תווים ביחס 1:2 לא נשמעים ממש אותו דבר. אולי אנשים חסרי השכלה מוזיקלית מסוגלים אינטואיטיבית להימשך להתאמות שלמות ולהירתע מהתאמות לא הולמות, אבל בטוח לא לשים לב לדמיון בין צלילים שהם כפלות שלמות של אותו התדר. מהתשובה שלך ניתן להבין שאתה כן חש בזה ולכן חושב שגם האחרים שומעים. יתכן שזה עניין של מיומנות, אבל זה יותר מרגיש לי כמו לנסות להסביר את הדימיון בין כתום לאדום לעיוור צבעים. לך זה ברור כי אתה רואה, לאדם שלא מבחין בזה - לא יעזור שום הסבר מילולי. 46.116.218.78 13:58, 19 באפריל 2017 (IDT)

בוודאי שבני אדם מזהים באופן אינטואיטיבי תווים זהים באוקטבות שונות. כבר ילדים בגן מסוגלים לשיר את השירים האהובים עליהם מבלי לזייף, למרות שגופם מפיק צלילים באוקטבות גבוהות מהביצוע המקורי. חצי חציל 15:05, 19 באפריל 2017 (IDT)

חחחחח. ילדים מזייפים פשוט נורא. אותם הילדים השרים שמראים בטלוויזיה לרוב עברו הכשרה מקצועית. בשביל לשיר טוב צריך פיתוח קול בנוסף לכישרון טבעי. במדינות שבהם יש תרבות שירה, עושים מבחנים לילדים בגילאים 4-5 שמראים אם יש שמיעה או לא. מרבית הילדים לא עוברים את המבחן. 46.116.218.78 15:38, 19 באפריל 2017 (IDT)

אין לך הרבה נסיון עם ילדים, נכון? עבדתי בגני ילדים קרוב לעשור ואני יכול לומר לך בוודאות של מאה אחוז שהם מזהים תווים זהים באוקטבות שונות. חצי חציל 16:12, 19 באפריל 2017 (IDT)

אלמוני, ראשית, יהיה נוח בהרבה אם תירשם. בכל הודעה אני מביט מעלה כדי לראות אם אני עדיין מדבר עם אותו אלמוני :). לענייננו, ילדים (ועל אחת כמה וכמה מבוגרים; אני מניח שהדיון שלנו עוסק בילדים במטרה לנטרל השפעות תרבותיות) בהחלט יזהו אם תיקח שיר ותנגן אותו באוקטבה גבוהה יותר. לעומת זאת, אם תנגן אותו בסולם שונה, ילדים להערכתי יוכלו לשים להבדל. כמו כן, אם אתה נמצא בקרבת ילדים קטנים ויש לך פסנתר/גיטרה בבית (או כלי אחר שמסוגל להשמיע צלילים לבחירתך באוקטבות שונות), אתה מוזמן לקחת אותם (ברשות הוריהם, כמובן), להשמיע להם טרצות, סקונדות, קוורטות, סקסטות ואוקטבות, במקביל וזה אחר זה (דו ומי ביחד, או דו ומיד אחריו מי) ולשאול מתי שני התווים נשמעים דומים, מתי נעימים, ומתי לא נעימים. אתה תגלה שגם ילדים קטנים מזהים את ההבדל. הקשר בין אדום לכתום הוא שיש להם תדרים דומים ואפשר להסביר את זה לעיוור צבעים (אם הוא למד פיזיקה). את ההסבר הפיזיקלי לדעתי לכן שאנחנו שומעים מרווחים מסויימים כ"כמעט זהים" (אוברטונים חופפים בהרבה), "נעימים" (יחס "יפה", אוברטונים נחתכים) ו"לא נעימים" (יחס "לא יפה", אוברטונים לא נחתכים) נתתי; אבל אני לא פיזיקאי טוב במיוחד, ומוזיקאי חובבן מאוד, אז אולי עדיף לחכות שמישהו שמבין יותר לפחות באחד הנושאים יגיע כדי לתרום את חלקו. Eyalweyalw - שיחה 22:08, 19 באפריל 2017 (IDT)

בשאלת האם באופן טבעי מזהיים לה 440 הרץ ולה 880 הרץ כ"לה" אז זה מעט יותר מורכב. מרבית המאזינים מזהים יחסיות, כלומר לתו באוקטבות שונות תהיה משמעות דומה במלודיה, המאזין יבחין שמדובר בצליל גבוה יותר או נמוך יותר אך גם יבחין שבמנגינה יתפקד בצורה דומה. באשר ללמה מלכתחילה שבע, אז לא, במוזיקה שאינה מערבית אין החוקים הטונאליים תקפים, כלומר המוזיקה המערבית נשענת על איכות אוביקטיבית אך לא רק עליה. העובדה שכוונון מושווה נראה כמו עבודה מתמטית חפה מסוביקטיביות היא אשליה, עולה השאלה מדוע האטום המוזיקלי שלך הוא חצי טון ולא סנט? דבר שהוא כן אוביקטיבי הוא שמאזינים למוזיקה א-טונלית, כלומר כזו למשל שהולחנה ברצף תדירויות שומעים מוזיקה טונאלית, כלומר המוזיקה מוגבלת בטווח השמיעה היחסית.31.154.81.64 03:41, 28 באפריל 2017 (IDT)

מערכת הפעלה שאיננה Nix או Windows?

האם קיימת מערכת הפעלה הנמצאת בשימוש נרחב בתעשיית המחשוב שאיננה Nix (כמו מאק או אנדרואיד) ושגם איננה Windows?‏ Ben-Yeudith 11:09, 17 באפריל 2017 (IDT)

כן, למחשבי מאק יש מערכת משלהם. ראה mac os לדורותיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:44, 17 באפריל 2017 (IDT)

לפי מה שאני יודע היא מבוססת יוניקס ולכן אתה יכול להריץ בתוכה לינוקס בלי מכונה וירטואלית וללא בעיה (מה שרק מתחיל להתפתח ב Windows). בגלל שתיקנתי מ Linux-oriented ל Nix אין בעיה שתמחק את התשובה יחד עם התגובה הזו ועימך הסליחה שלא כתבתי Nix בהתחלה. Ben-Yeudith 12:24, 17 באפריל 2017 (IDT)

אני מניח שהתכוונת לUNIX ולא לNixOS (שהיא הפצה קטנה ודי מעניינת של לינוקס שנקראת על שם מנהל החבילות החדשני שלה, nix. או ליתר דיוק (למיטב הבנתי), של עם הכינוי של מפתחה הראשי). לא תשובה לשאלתך, אבל תיקון המינוח: UNIX הוא שם של מערכת הפעלה שפותחה במקור במעבדות בל של מונופול הטלפוניה AT&T ולאחר מכן בעלותה עברה מספר גלגולים (הבעלות המדוייקת הייתה שנויה במחלוקת משפטית. ע"ע SCO). בשנות השמונים ואילך היא הייתה מותג מוצלח מאוד. מספר חברות קיבלו רישיון ליצור מערכות הפעלה שמבוססות על הקוד שלה. מה ששרד עד היום ועדיין בשימוש הוא סולאריס של סאן (היום: אורקל (חברה), AIX ו־HP-UX של HP (היום: HPE). השם UNIX הפך למותג ולכן מי שאין לו רישיון לא יכול לטעון שהוא יוניקס (לעניין מהו היוניקס המקורי: ר' שוב הקישור על SCO).

למפתחי יוניקס היה קשר טוב מאוד לאקדמיה. באמצע שנות השבעים מערכת יוניקס נפוצה בהדרגה (בעיקר דרך אוניברסיטאות). היא סופקה עם קוד מקור וכלי בניה. רישיון בה הוחמר בהדרגה. גרסה 5 הייתה מותרת לשימוש חופשי במוסדות חיינוך. בגרסה 6 כבר התירו רק לימוד של קוד המקור, אבל מכרו רישיונות שימוש (20,000$ למחשב). בגרסה 7 גם הלימוד הז כבר לא הותר. אבל לאחר פרסום גרסה 6 נכתב ספר שכלל את קוד המקור שלה עם הערות. בהמשך הספר כבר לא היה חוקי להפצה, ולכן הפיצו אותו באמצעים פחות חוקיים (שימו לב לכריכת הספר. זוהי הכריכה של המהדורה שהופק לאחר 20 שנים). לכן לא מעט אנשים באקדמיה מימשו מחדש את יוניקס: ככה למדו מערכות הפעלה. וזו הייתה מערכת הפעלה פשוטה.

BSD החלה מגרסה של יוניקס ממעבדות בל עם שיפורים מקומיים מברקלי. בהמשך התברר להם שיש בעיות חוקיות עם המשך שימוש במערכת שמבוססת על קוד שהגיע מ־AT&T. וכן שכמות השינויים אצלהם כה גדולה שזה די מעשי לנסות לכתוב מחדש את כל השאר. הגרסה הראשונה שלא כללה קוד מ־AT&T הייתה מבוססת של הענף שנוצר לפיתוח קוד השימוש ברשת (TCP/IP וכו' שפותחו במקור ברקלי על מערכת BSD) ונקראה BSD/NET. הפיתוח בברקלי נפסק באמצע שנות ה־90 אולם המשיך במקומות אחרים. בין השאר מספר הפצות מסחריות (שלא החזיקו מעמד זמן רב) וכמה הפצות חופשיות ששמן מסתיים ב־BSD.

לינוקס היא עוד אחת מאותן מערכות שנכתבו במקור באקדמיה בהשראת יוניקס.

בשנות ה־90 התברר שמערכת ההפעלה של מחשבי אפל לא מספיק טובה. החברה ניסתה לשכתב אותה אבל נכשלה. שתי מערכות הפשלה חדשניות נכתבו על ידי שני יוצאי אפל. האחת: BeOS (בעברית: ביאוס?) עם יכולות מולטימדיה מתקדמות וממשקת משתמש חדשני. השניה: NeXTSTEP שנבחרה בסופו של דבר. מערכת זו מתבססת בחלקה על קוד BSD.

איפה עוד יש שימוש במערכות הפעלה אחרות? נדמה לי שמערכת QNX עדיין בשימוש נרחב. כמוכן יש התקנים רבים שעבורם אפילו לינוקס כבדה מדי אבל המשימה שהם נדרשים לבצע דורשת מערכת הפעלה בסיסית (לרוב: עם ריבוי משימות#שיתופי). ויש גם עדיין כל מיני מחשבים שמריצים DOS‏.

וכמובן: במחשבם גדולים: אין לי מושג אם יש עדיים מערכות OpenVMS פעילות. לדעתי יש עדיין. כמוכן z/VM קיימת גם קיימת. גם אם עיקר מה שהיא מריצה הם יוניקס ולינוקס. Tzafrir - שיחה 15:00, 17 באפריל 2017 (IDT)

מה עם AS400? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:11, 18 באפריל 2017 (IDT)

העדפה מתקנת

האם קיימים מקרים שבהם העדפה מתקנת ניתנה לתקופה קצובה, הובילה לתיקון ואז בוטלה מכיוון שלא היה בה עוד צורך (כלומר השיגה שוויון)? 77.126.11.70 11:53, 17 באפריל 2017 (IDT)

סוג של. בארצות הברית איזורי הבחירה המדינתיים היו מוטים באופן שנתן ללבנים רוב. באמצע שנות הששים, כחלק ממהפכת זכויות האדם שם, הועבר חוק פדראלי שהגביל את יכולתן של המדינות לקבוע את הגבולות, כדי שהן לא תוכלנה לעשות מניפולציות כדי להקטין את כוח הבחירה השחור, וליתר דיוק, החוק הבטיח העדפה מתקנת לשחורים. לפני שנים אחדות החוק הזה בוטל. בבית המשפט העליון הביטול אושר, מהטעם שאין בו צורך יותר, כי השוויון הושג. טיעון בעייתי מבחינה עובדתית, אבל זה מה שיש.YR on wiki - שיחה 15:46, 10 במאי 2017 (IDT)

שינוי שם לקבצים מרובים

איך אפשר לשנות שם להרבה קבצים במחשב, יש לי בערך 100 קבצים שלכל אחד מהם יש פתיח בשם נניח "דיסק 1 - מנגינה ראשונה" "דיסק 1 - מנגינה שנייה", אני רוצה להוריד לכולם את הפתיח "דיסק 1", מתייג את אילן שמעוני. העורך היהודי • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

לכתוב סקריפט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:08, 18 באפריל 2017 (IDT)

טוטאל קומנדר. הקשת Ctrl-M פותחת חלון multi rename עם אופציות רבות ומועילות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:19, 18 באפריל 2017 (IDT)

אילן שמעוני תודה, אבל איזו פעולה בתוכנה עושה את מה שאני צריך, לא מצאתי שם. העורך היהודי • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

אתה עובר לספרייה עם הקבצים, מסמן אותם - אפשר אחד אחד עם Ins אבל מקש + נותן לך לסמן קבוצות. אחרי הסימון אתה לוחץ Ctrl M ומקבל מסך בו נמצאים הקבצים שבחרת ואפשרות להגדיר כללים לפיהם יהיה שינוי שם - למשל מהאות החמישית עד הסוף וכך הלאה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:41, 18 באפריל 2017 (IDT)

תודה רבה, הצלחתי. העורך היהודי • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

שאלה על המבטא של ערביי ישראל

למה כשהם מדברים עברית הם מדברים בח' וע' גרוניות דהיינו ح וع אבל בט' וק' לא גרוניות דהיינו ت וك ולא וق וכן למה הם הוגים את הר' כر ולא כغ? או שידברו במבטא צברי או ערבי אבל למה חצי חצי?

המידע בשאלה אינו מדויק. ראה ערבית פלסטינית שערביי ישראל עצמם מתחלקים ביניהם לכמה מבטאים. חלק כן משתמשים בק' גרונית וחלק לא וכדומה. מבטאים הם עניין דינמי מאוד, זה לא שמישהו מחליט שכל האותיות יהיו גרוניות או לא גרוניות, הדברים משתנים עם השנים. זה כמו שתשאל למה הספרדית במקסיקו שונה מעט גם מזו שבספרד וגם מזו שבארגנטינה. זהו טבען של שפות. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:14, 18 באפריל 2017 (IDT)

אני רואה שלא התבוננת בגוף השאלה הנקודה היא על איך שהם מדברים עברית ולא ערבית ובכל אופן את כל האותיות הגרוניות חוץ מق הם מבטאים בדיבור יום יומי ומרביתם גם מכירים את הق הגרונית מהשפה הספרותית ומהקוראן כמו כן שאלתי על הריש למה הם לא הוגים אותה כغ

אכן הבנתי רק עכשיו את השאלה. גם כאן ההנחה המוקדמת אינה נכונה. לא כולם מדברים בח' וע' גרוניות. ברור למה לא ט' וק' גרוניות - כי גם בקרב היהודים תתקשה מאוד למצוא מי שמדבר כך ביום יום, יש מעטים שמקפידים עליהן בתפילה ובקריאת התורה. ח' וע' גרוניות - אמנם רוב היהודים לא מדברים בהן, אבל יש בהחלט שכן. לגבי ערבים - אני מניח שזה תלוי במידה רבה במורים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:46, 18 באפריל 2017 (IDT)

אתה צודק שלא כולם מדברים בח וע גרוניות אבל רובם כן לגבי הט והק ההבדל ברור כי היהודים ברובם כלל לא יודעים איך להגותן והערבים כן ולגבי ח וע אמנם יש יהודים המדברים כך אך הם יחסית די מועטים ואפשר לומר שרובא דרובא של היהודים לא הוגים אותן כגרוניות כמו"כ השאלה היא גם על הריש79.183.29.150 20:57, 18 באפריל 2017 (IDT)

אין היגיון לבטא את הר' העברית כגרונית דווקא (בניגוד לשאר הדוגמאות שהבאת יש בעברית רק ר' אחת, לא שתי אותיות שאפשר לבטא אחת כגרונית ואחת כלא גרונית). על כל פנים, כפי שכתבתי, יש להניח שהכול מתחיל מהמורים. מי שמדברים בח' וע' גרוניות כנראה שמעו כך ממוריהם. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 21:39, 18 באפריל 2017 (IDT)

ההגיה המקורית של ג רפויה היא ע' דהיינו غ

לא יודע אם זה מורים או מתעתקים (אלו שמכתיבים למורים איך ללמד. הם לא חייבים להיות מתעתקים בפועל, אלא די בזה שהם מנווטים את הבלשנות), אבל ההקבלה לצורת התעתוק יכולה לעזור בהבנת התופעה. החי"ת והעי"ן העבריות, מבחינה פונולוגית אמורות להיות לועיות, ולכן מבדילים אותן גם בתעתוק הערבי (ح יהיה ח, ו-خ (שכמותו, דה פקטו, נהגית החי"ת אצל רוב הישראלים) יהיה ח'). ל-ط ול-ق אין מקבילות בעברית, ולכן יתעתקו אותן ت ו-ك (לדוגמה, تلفون ולא طلفون. יש אמנם תעתוקים הנותנים طلفون (או גם, מדוקדק יותר, طلڤون), אך מראש מעדכנים את הקורא הערבי שיהגה את הט"א כמו ת"א = تلفون). כך גם להגייה המפוצלת של הרי"ש אין שתי אותיות עבריות, אלא יש שקוראים אותה ر, ויש שקוראים אותה כעיצור ענבלי, ויש גם שקוראים אותה غ. הרי"ש המקורית היא ر, ולכן כך מורים את הערבים להגות אותה. בקיצור או במילים אחרות: אופן ההגייה של הערבים או באופן ההגייה העברית דה יורה. מה שהישראלים משנים דה פקטו לא מחלחל אל הוראת הקריאה הערבית. הערבים היותר משופשפים, שחיים הרבה עם ישראלים, יוכלו כן להסתגל להגייה הישראלית המודרנית.

אפרופו, ط היא לא טי"ת גרונית, אלא טי"ת נחצית. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:39, 19 באפריל 2017 (IDT)

אם הרי"ש המקורית היא ر מדוע אף אחד לא מנסה להורות גם ליהודים להגותה כך?(אולי למעט קריינים בקול ישראל ובאירועים רשמיים)79.183.29.150 18:49, 19 באפריל 2017 (IDT)

ההגדרה הנכונה היא ט לועית וזה לא סותר את נחציותה והנה הציטוט מויקפדיה בערך ط:

טא מייצגת עיצור מכתשי, סותם, אטום, מלועלע (/tˤ/ ‏:IPA - כמו טי"ת בהגייתה המקורית שנשמרה בפי עדות המזרח, או מעין טי"ת משולבת עם עי"ן מזרחית). טא היא אחד מחמשת העיצורים הנחציים (האחרים הם צאד, צ'אד, ט'א וקאף), והיא הגרסה הנחצית של ت.79.183.29.150 18:49, 19 באפריל 2017 (IDT)

ראשית, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.

שנית, בעניין הרי"ש המקורית, לך תנסה לשנות את העולם... לפחות את תתחיל אצל הישראלים ;-)

בקשר לטי"ת, לא באתי לשלול את לועיותה של הטי"ת, אלא את גרוניותה. במקום לכתוב את כל הטקסט הארוך שהעתקת, נהוג לכנותה בנחציותה. אם כבר עסקנו בה, במקור העברי היא אכן הייתה נחצית, אבל עד שהערבים באו לתעתק אותה, היא כבר "חתמה חוזה" עם תי"ו. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 20:22, 19 באפריל 2017 (IDT)

לא נראה לי קשור לתעתיק, המורים לערבית מלמדים כמו שלימדו אותם באופן פרונטלי. למה לימדו אותם כך? באמת שאלה מעניינת. אולי זה זכר לתקופה שבה גם קרייני רדיו הקפידו על ח' וע'. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 20:28, 19 באפריל 2017 (IDT)

ראה את הסוגריים שכתבתי אחר המילה "מתעתקים". התעתיק משקף את המצב. אני חושב שחלק גדול מהערבים לא למדו את הגיית העברית בבית ספר, וגם אם למדו, לא נכנסו אתם לרזולוציה כל כך חדה (ו"גשם" יוכיח...). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 20:40, 19 באפריל 2017 (IDT)

לא שמתי לב שזה אתה. אני מכיר את המילה מתעתק כמשהו אחר. כאן מדובר במורים של המורים או מפתחי ומנחילי תכניות הלימודים וכדומה. נראה לך שמלמדים עברית במשך שנים בבית הספר בלי להגות אותה?! נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 20:46, 19 באפריל 2017 (IDT)

לא נורא ;-) אני חושב שהם למדו להגות אותה לפני שלימדו אותם איך להגות אותה, וגם כשכבר כן למדו, נתנו להם לעגל פינות. כמו ה-r אצל דוברי עברית שלומדים אנגלית. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:01, 19 באפריל 2017 (IDT)

איך אפשר להגות מילה לפני שלומדים איך להגות אותה?! כדי להגות צריך לשמוע מישהו שאומר את המילה. מאחר שגם בערבית יש כ' רפה וא' - אין סיבה שיהגו ח' וע' גרוניות, אלא אם שמעו קודם מישהו אומר באופן גרוני. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 21:47, 19 באפריל 2017 (IDT)

אחמד לקח את בנו ג'וחא אתו לעבודה, וגו'חא שמע שאבא שלו עושה "שיבוסים". מחר, כשילמד בבית ספר שאצל היהודים עושים "שיפוצים", זה פחות יהיה חשוב לו איך אומרים את זה. העיקר שייקחו עבודה גם אצלו. הח' והע' זה בגלל ההקבלה שקיימת גם בתעתוק. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:56, 19 באפריל 2017 (IDT)

אתה חושב שהמקור העיקרי של הידע של ילדים ערבים בעברית הוא מהעבודה של האבא?! גם לו היית צודק בזה - התוצאה הייתה צריכה להיות הפוכה, הם היו צריכים לבטא ח' וע' לא גרוניות, כמו שהיהודים בעבודה של האבא יודעים לומר "שיפוצים". מי שמדבר בח' וע' גרוניות - לא למד את זה בעבודה של האבא. אין טעם שתדגיש את המילה תעתוק, במקום זה תסביר איך זה עובד, איך בעולם הטבעי התעתוק הזה גורם לילד לדבר בח' וע' גרוניות. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ז • 00:37, 20 באפריל 2017 (IDT)

אימוץ שועל

איפה אפשר למצוא שועל לאימוץ?--79.178.44.49 12:28, 19 באפריל 2017 (IDT)

למיטב ידיעתי שועל הוא חייה מוגנת ולא חוקי לגדל אותם כחיית מחמד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:18, 19 באפריל 2017 (IDT)

שאלה על המבטא של דוברי עברית בישראל

מה הבסיס למבטא שלנו, הישראלים? למה אנחנו הוגים את הר' כך ולא אחרת? האם המבטא הישראלי מתבסס על שפות שהיו נפוצות בקרב המהגרים? • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז 12:41, 19 באפריל 2017 (IDT)

https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5494366

ערך בנושא: עברית ישראלית. Tzafrir - שיחה 15:33, 19 באפריל 2017 (IDT)

טיפול תרופתי בטרנסקסואליות

מדוע הטיפול התרופתי לטרנסקסואליות נזנח? ראיתי מחקר מלפני שני עשורים שמצא שהטיפול הוא יעיל (ראו: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8839957 ) אם כך, מדוע אינו זכה להצלחה מסחרית/רפואית? 77.125.170.161 16:14, 19 באפריל 2017 (IDT)

"טיפולי המרה" לשינוי נטייה מינית הם נושא שנוי מאוד מאוד במחלוקת. החברה הכללית כיום לא רואה בהם הליך לגיטימי, למעט גופים דתיים ושמרניים, שהטיפולים תואמים לתפיסת עולמם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעיקרון לא הייתה אמורה להיות בעיה עם טיפולי המרה. יש אנשים רבים שאושרם האישי ואיכות חייהם נפגעים בגלל נטיה הומוסקסואלית (הדוגמה המובהקת היא אנשים דתיים). אם הייתה דרך יעילה לבטל את הנטיה הזו בעזרת טיפול תרופתי או ייעוץ, למה לא? הבעיה הבסיסית עם טיפולי המרה שהם לא עובדים. לכן מי שמטופל בהם סתם נפגע עוד יותר. השאלה שנשאלת כאן היא שאלה אחרת: הנה מאמר שמראה יעילות בשינוי נטיה לטרנס סקסואליות בעזרת טיפול תרופתי, אבל זה מאמר בודד מלפני 20 שנים. מהן התוצאות העדכניות של המחקר בתחום? Tzafrir - שיחה 19:54, 19 באפריל 2017 (IDT)

ולמי שתמה: הן הערך העברי והן הערך האנגלי על טיפולי המרה לא עוסקים כלל בנושא האמור. אתם מוזמנים לענות ישירות לשאלה. Tzafrir - שיחה 20:00, 19 באפריל 2017 (IDT)

רק לשים לב שבמחקר שהאלומני הביא השתתף פציינט אחד בלבד... ‏«kotz» «שיחה» 00:06, 20 באפריל 2017 (IDT)

אופס. זה לא מחקר. זה חקר מקרה. הייתי צריך לשים לב. תודה. Tzafrir - שיחה 18:24, 21 באפריל 2017 (IDT)

עזרה בזיהוי

פרח יפה שצילמתי בטיול בכביש 10. תודה למזהים ולמשבצים בערך המתאים--כ.אלון - שיחה 18:31, 19 באפריל 2017 (IDT)

בתור בן אדם שלא מבין בזה כלום, כל חיי קראתי לזה קמומיל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:04, 19 באפריל 2017 (IDT)

זה בבירור חוטמית, ככל הנראה חוטמית מסורטטת, ראה בצמח השדה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:08, 19 באפריל 2017 (IDT)

צודק האביר. אמנם בית הגידול של החוטמית המסורטטת הוא מדברי, והיא אנדמית בישראל בנגב, בערבה ובהרי אילת. אך חברת דרך ארץ זורעת אותה מידי שנה לצידי כביש 6, ביחד עם אחותה המוכרת יותר החוטמית הזיפנית, כדי לשוות נוף ישראלי לצדי הדרך. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:07, 20 באפריל 2017 (IDT)

א. תמונה יפה - היכן צולמה ? ב. מייד רואים שזו חוטמית. חוטמית זו נדירה בהרבה מאחותה בעלת גוון הלילך המוכר. בנצי - שיחה 00:55, 21 באפריל 2017 (IDT)

תודה לעונים. צולמה במהלך נסיעה לאורך כביש 10--כ.אלון - שיחה 21:43, 21 באפריל 2017 (IDT)

ראיתי עוד קודם "לאורך כביש 10", אבל שאלתי היכן לאורכו, פחות או יותר. כביש חוצה מסדרונות של בתי-גידול, ולכן השאלה אינה סתם סקרנות. שבת שלום, בנצי - שיחה 22:45, 21 באפריל 2017 (IDT)

וואוו, לא זוכר, זו היתה חתיכת נסיעה ארוכה. בגדול זה היה בחלק הגבוה של הדרך אחרי הר שגיא, בצד הכביש. בינתיים אתה מוזמן לקרוא את הערך שהעליתי בעקבות התמונה.--כ.אלון - שיחה 22:52, 21 באפריל 2017 (IDT)

א. לא שמתי לב שכבר העלית ערך - תבורך. הספקתי, בינתיים, רק להציץ בו. חסרים פרטים טקסונומיים של הצמח, אבל אנסה להשלים זאת יותר מאוחר. ב. מעניין איך הבחנת בו, אא"כ עצרת בצד לצורך אחר, ובמקרה ראית אותו, או לאורך מסלול בו טיילת. בנצי - שיחה 14:06, 22 באפריל 2017 (IDT)

מי הם אבותיהם האבולוציוניים של העטלפים

מאלו בעלי חיים התפתחו העטלפים ולמה אין עוד יונקים מעופפים?79.183.29.150 20:29, 19 באפריל 2017 (IDT)

אין לי תשובה טובה לחלק השני של השאלה. הערך עטלפים עונה על החלק הראשון בצורה חלקית למדי. ר' הרחבה בערך האנגלי. בכל מקרה, בתחילת השלישון, כאשר רוב הזוחלים הגדולים פינו את הבמה, מי ששרדו היו, בין השאר גם דינוזאורים מעופפים שידועים היום כעופות. לכן הנישה הזו כבר לא הייתה פנויה וזה לא היה יתרון כה גדול. נראה שאצל העטלפים כולם התפתחו די בתחילת דרכם לא רק יכולת התעופה אלא גם הניווט בעזרת סונאר (נכון? זה לא היה לגמרי ברור מקריאת הערך), שנתן להם יתרון על פני רוב הציפורים בלילה. Tzafrir - שיחה 12:57, 20 באפריל 2017 (IDT)

אז למי הם הכי קרובים מבחינה אבולוציונית?192.114.7.2 18:55, 20 באפריל 2017 (IDT)

אאז"נ קראתי שהם יותר קרובים לפרימטים מאשר למכרסמים _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:04, 20 באפריל 2017 (IDT)

However, recent research results place them in the superordinate order of Laurasiatheria

קבוצת יונקי שליה מפותחים של היונקים והיא קרובה לקבוצת האאורצונטיים (Euarchontoglires) - קבוצת יונקים כמו הקופים (והאדם), הגלשנאים והמכרסמים.

in the closer relationship of the Cetartiodactyla

מכפילי פרסה

(Cloven Hoofed Mammals and Whales), Unpaarhufs (Perissodactyla) and Carnivora (Carnivora). 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:00, 21 באפריל 2017 (IDT)

לא ברור מה רצית לכתוב כאן אז אציין רק שלפי הערך האנגלי הם לא מהקבוצה של הפרימטים והמכרסמים אלא מענף אחר של היונקים. Tzafrir - שיחה 22:24, 21 באפריל 2017 (IDT)

מאיזה ענף של היונקים? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:08, 22 באפריל 2017 (IDT)

תשובה מסודרת: עד השנים האחרונות ממשיכים ויכוחים לגבי מעמדם האבולוציוני המדוייק של העטלפים. זאת מכיוון שמספר ענפים של יונקי השלייה התפצלו זה מזה ברווחי זמן קטנים מאוד מבחינה גאולוגית, כך שאפילו בעזרת רצפים גנטיים קשה לפעמים להבדיל מי התפצל קודם. אין ספק שהעטלפים שייכים לענף הלאורסיאתריה, שכמשתמע משמו התפתח ביבשת לאוראסיה, והוא כיום הענף הגדול ביותר של יונקי שלייה. את סדר ההתפצלות העדכני ביותר שידוע כיום ניתן למצוא בערך האנגלי, והוא (בלי להיכנס ליותר מדי פרטים):

• בוראואאותריה

• אאוארכנטוגלירס (כיום פרימטים, מכרסמים, ארנביים וחדפי עצים)
• לאוראסיתריה

• אאוליפוטיפלה (כיום בעיקר קיפודים, חדפים וחפרפרות)
• סקרוטיפרה

• כירופטרה (עטלפים)
• פראה

• פולידוטה (כיום פנגולינאים)
• קרניבורה (טורפי יבשה וטורפים ימיים)
• אאואנגולטה

• פריסודקטיליה (מפריטי פרסה כולל סוסיים, קרנפים וטפירים)
• צטרטודקטיליה (כיום גמליים, חזירים, מעלי גרה, היפופוטמים ולוויתנאים).

הסדר הזה יכול עדיין לעבור שינויים קלים ככל שמפענחים את רצפי הגנום המלאים של עוד מיני יונקים. כדאי לזכור שבעת ההתפצלויות הנ"ל כל הקבוצות האלו היו כנראה יצורים קטנים דמויי-חדפים. ההתפתחות של צורות מתמחות כמו סוסים, לוויתנים ועטלפים בני-ימינו התמשכה עשרות מיליוני שנים נוספות. H. sapiens - שיחה 19:32, 23 באפריל 2017 (IDT)

יש הרבה מאוד יונקים מעופפים. יש בסביבות 900 מיני חיות, שהם יונקים מעופפים. האדם החליט לקרוא לכולם בשם "עטלפים", בשל דלות לשונו של האדם. 77.125.74.115 19:45, 23 באפריל 2017 (IDT)

זה לא בשל דלות לשון. ההגדרה של עטלפים היא אבולוציונית - כל היונקים שהתפתחו מן האב הקדמון של הכירופטרה נקראים עטלפים. במקרה כולם אכן מעופפים אבל אפילו אם כמה מהם היו מאבדים את יכולת התעופה הם עדיין היו נחשבים עטלפים (כפי שהיען עדיין נחשב לעוף). בתשובה לשאלה המקורית, יש לא מעט יונקים דואים מכמה קבוצות שונות, ויתכן שהם לא פיתחו תעופה פעילה מכיוון שהנישה הזו כבר תפוסה ע"י העטלפים. H. sapiens - שיחה 21:17, 23 באפריל 2017 (IDT)

זו בדיוק ההבחנה בין קבוצות המעופפים' - בין אלה שרכשו יכולת תעופה פעילה, לבין אלה שלא, דוגמת דואים וגולשים למיניהם. בנצי - שיחה 21:32, 23 באפריל 2017 (IDT)

Chiroptera (/kaɪˈrɒptərə/; from the Ancient Greek: χείρ - cheir, "hand" and Ancient Greek: πτερόν - pteron, "wing תודה על התשובה המעולה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:45, 24 באפריל 2017 (IDT)

מהו המקור של השם הגרוזיני שלווה?

מהו מקורו של השם הגרוזיני שלווה?79.183.29.150 21:01, 19 באפריל 2017 (IDT)

אין תשובות, ולכן: שלווה? שווילי? Tzafrir - שיחה 12:59, 20 באפריל 2017 (IDT)

מדובר בשם פרטי, לא משפחה. Liad Malone - שיחה 15:31, 20 באפריל 2017 (IDT)

כתוב באתר השמות ברוסית שהמשמעות בגאורגית היא "שלום", והמילה באה ישר מעברית, כשהשתנתה בה אות אחרונה תוך כדי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:43, 20 באפריל 2017 (IDT)

זה מזכיר את שאלותיו של המשתמש הגאורגי (או ארמני?) לאחרונה, לגבי שמות של מקומות שנטען שמקורם במילים בעברית. Liad Malone - שיחה 15:59, 20 באפריל 2017 (IDT)

האם משתמשים עוד בטלכרט בבתי כלא?

מהערך כרטיס חיוג נראה שלא אבל מה האמת?192.114.7.2 19:44, 20 באפריל 2017 (IDT)

זכור לי (ממעורבות לא ישירה בהתקנת מערכת טלפוניה באחד מבתי הכלא, או אולי רק משיחה עם מישהו שהיה מעורב בכך, ולכן נא להתייחס למה שאני כותב כאן כשמועה) שיש בבתי כלא שונים מערכות שבהן עוקבים אחרי השיחות ומחייבים אסירים על השימוש בטלפון (וכמובן שמקליטים אותן). אם זה נכון אז לא מדובר על כרטיסי טלכרט הישנים. אין לי פרים נוספים. Tzafrir - שיחה 13:59, 21 באפריל 2017 (IDT)

שאלה טובה. אני יודע שב-2007 עוד השתמשו בטלכרט בכלא 4. אין לי פרטים מעבר לזה. חצי חציל 17:27, 21 באפריל 2017 (IDT)

מחשב חדש - אין עברית

שלום חברים,
אני מנסה להתאושש מקריסת מחשב. היום הביאו את המחשב לאחר התיקון, עם דיסק חדש, וחלונות 7 באנגלית (כפי שביקשתי). ניסיתי עכשיו לכתוב עברית בג'ימייל, וזה מאפשר רק אנגלית. נזכרתי שגם בעבר הייתה לי אותה בעיה, כשקיבלתי את המחשב - אני מבין שזה נובע מכך שביקשתי חלונות 7 במימשק אנגלי, לא עברי. אני לא זוכר איך מאפשרים את העברית במחשב (כך ש-Alt+Shift או Ctrl+Shift יעביר אותי ממצב לטינית למצב עברית וחזרה). תוכלו לסייע? (אני כרגע בשלב של מאמץ להתקין מחדש/לשחזר את רוב התוכנות שעבדו ואבדו). אלדד • שיחה 22:22, 20 באפריל 2017 (IDT)

אתה צריך להתקין את השפה העברית. לך ל-Control Panel, ומשם ל-Clock, Language and Region. עוזי ו. - שיחה 23:14, 20 באפריל 2017 (IDT)

אלדד, ראה כאן מדריך. ‏Guycn2 · ☎‏‏ 23:31, 20 באפריל 2017 (IDT)

תודה רבה, גיא, אין כמוך. כדאי לי לחפש גם סרטון כזה שמסביר איך לטעון מקלדת עברית, או שלדעתך זה מספיק? אלדד • שיחה 23:45, 20 באפריל 2017 (IDT)

אין בעד מה :) אבל לא הבנתי מה כוונתך ב"לטעון מקלדת עברית" - האם זה לא מה שמוסבר בסרטון? ‏Guycn2 · ☎‏‏ 23:47, 20 באפריל 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: תודה רבה, עוזי. ראיתי רק עכשיו גם את תשובתך (אני עובד כרגע ממחשב גיבוי, אטי למדי, וקצת בעייתי, אבל לפחות הוא מאפשר לי לבצע פעולות בסיסיות עד שאשמיש את המחשב החדש למלוא יכולותיו).

גיא, זה בדיוק מה שמוסבר בסרטון, אבל חשבתי שסרטון על התקנת העברית יהיה ספציפי יותר (סליחה על אטיות התגובה שלי, המחשב הזה ממש מקרטע, ונתקע כל הזמן.... בניגוד למחשב החדש, שהוא מהיר מאוד... :)). אלדד • שיחה 23:51, 20 באפריל 2017 (IDT)

אלדד, כדי להוסיף את השפה העברית, בצע את השלבים הבאים:

1. פתח את תפריט "Start" (באמצעות לחיצה על הסמל של Windows בצד שמאל למטה).
2. בתפריט ה־Start יש תיבת חיפוש קטנה למטה. הקלד בה את המילה "language".
3. לחץ על האפשרות "Change keyboards or other input methods".
4. בחלונית שנפתחה, לחץ על הכפתור "Change keyboards".
5. אמורה להיפתח עוד חלונית. לחץ בה על הכפתור "Add".
6. זוהי רשימת השפות שבאפשרותך להתקין. חפש "Hebrew (Israel)" ולחץ על סימן הפלוס הקטן שמשמאל לשם השפה.
7. לחץ על סימן הפלוס שמשמאל למילה "Keyboard".
8. סמן את תיבת הסימון שליד "Hebrew".
9. לחץ על OK ואז שוב על OK.

בהצלחה. מקווה שאת ההודעה הבאה תוכל לכתוב מהמחשב החדש :) ‏Guycn2 · ☎‏‏ 00:02, 21 באפריל 2017 (IDT)

המון תודה, גיא. אחרי הסבר כל כך ברור, ניגשתי - והתקנתי. Q.E.F. נכתב מהמחשב החדש... :) אלדד • שיחה 00:45, 21 באפריל 2017 (IDT)

מעולה! תתחדש על המחשב החדש :) ‏Guycn2 · ☎‏‏ 07:56, 21 באפריל 2017 (IDT)

חן חן, גיא :) אלדד • שיחה 08:24, 21 באפריל 2017 (IDT)

השוואה בין שני קבצי DIC

יש לי שני קובצי מילון של וורד, שיצרתי לצורך עריכה (שמות בשפות שונות, מילים לועזיות וכו'). מדובר בקבצים מסוג dic. - תוכנת וורד משתמשת בהם כדי לבדוק את הקבצים, ומילה שגויה לכאורה (שם מיוחד או צירוף לא אנגלי) שלא נמצאת בקובץ הזה בדרך כלל מסומנת על ידי התוכנה בקו אדום מתחתיה. שני הקבצים כמעט זהים, אבל בכל אחד השתמשתי במחשב אחר, ובזמנים שונים, כך שיש כמה הבדלים קטנים ביניהם, עם מילים שנוספו או נגרעו.
באיזה יישום הייתם מציעים לי להשתמש כדי להשוות בין שני הקבצים ולראות מה שונה בין קובץ לקובץ? אלדד • שיחה 01:26, 21 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מכיר את זה, אבל לפי [1] קבצי DIC הם קבצי טקסט. יש לך עורך קבצי טקסט מועדף? אם לא: אתה יכול למשל להעתיק את קבצי הDIC לקבצים עם סיומת TXT ולפתוח אותם בWORD. לWORD יש יוכלת השוואת מסמכים (תחת סקירה - השוואת מסמכים או משהו כזה) ולפעמים היא טובה ולפעמים מאכזבת. http://winmerge.org הוא כלי פתוח ודי וותיק להשוואה בין קבצי טקסט. ‏«kotz» «שיחה» 07:44, 21 באפריל 2017 (IDT)

תודה רבה, kotz, אנסה את שתי הדרכים. אלדד • שיחה 08:26, 21 באפריל 2017 (IDT)

בעבודה אני משתמש ב־Beyond Compare . חזרתי • ∞ • שיחה 11:53, 21 באפריל 2017 (IDT)

תודה רבה, חזרתי. אני מניח שמדובר בתוכנה לא-חינמית, נכון? (ראיתי בעמוד הראשון של האתר שאפשר להשתמש בגרסת ניסיון, אבל טרם צללתי לנבכי התוכנה ממש). אלדד • שיחה 00:25, 23 באפריל 2017 (IDT)

אלדד, בעבודה יש לנו (כנראה) גרסה ישנה יותר, עובדת ללא הגבלה. לא ניסיתי בבית (לא צריך) לראות מה קורה אחרי 30 ימים. יש תוכנות שאחרי 30 ימים רק מזכירות לך שלא קנית אותן, אך ממשיכות לתפקד באופן מלא. חזרתי • ∞ • שיחה 00:29, 23 באפריל 2017 (IDT)

אלדד, בעבודה יש לנו גרסה 2.4.3, עם רישיון לא מוגבל בכמות המשתמשים (Site). חזרתי • ∞ • שיחה 19:17, 23 באפריל 2017 (IDT)

תודה רבה, חזרתי, עוד לא הגעתי לבחינת התוכנה. מקווה שהיום בלילה או מחר אוכל לטעון אותה ולבדוק איך היא עובדת. אלדד • שיחה 19:41, 23 באפריל 2017 (IDT)

האם מותר לעשן קנאביס בשגרירויות של מדינות כמו הולנד ועוד

האם מותר לעשן קנאביס בשגרירויות של מדינות בהן הקנאביס חוקי?79.179.19.49 12:59, 21 באפריל 2017 (IDT)

שגרירות אינה שטח אקס-טריטוריאלי, החוק של המדינה תקף גם בשגרירויות הזרות. השאלה אם המדינה תנסה לאכוף את החוק היא שאלה נפרדת והיא תלויה בחומרת העבירה - מדינה לא תפרוץ לשגרירות זרה, כדי למנוע עישון מריחואנה, אך במקרה של מעשי אונס ורצח, זה ייתכן. בברכה. ליש - שיחה 13:42, 21 באפריל 2017 (IDT)

אתה משוכנע במה שאתה אומר? איך אף אחד לא פורץ לשגרירות אקוודור בלונדון אם כך כבר שנים? חצי חציל 16:30, 21 באפריל 2017 (IDT)

מושבו של השגריר ושל כל צוות עוזריו נמצא בבניין השגרירות הנמצא לרוב בבירת המדינה הזרה. השגרירות נחשבת לתחום אקס-טריטוריאלי ואין חוקי המדינה המארחת חלים עליה. כך בויקי. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 16:32, 21 באפריל 2017 (IDT)

רצוי לא לכתוב דברים חסרי כיסוי - שטח השגרירות כפוף לחוקי המדינה המארחת. תקראו את הערך שגרירות. בברכה. ליש - שיחה 17:47, 21 באפריל 2017 (IDT)

דומני שהמקרה של פולארד מוכיח את מה שאתה אומר. מדינת ישראל היתה חייבת להסגירו למרות שחמק אל בניין השגרירות. בנצי - שיחה 20:35, 21 באפריל 2017 (IDT)

פולרד היה יכול בעיקרון למצוא מקלט בשגרירות. אבל היחסים בין ישראל לארצות הברית אינם דומים ליחסים בין בריטניה לאקוודור. לכן השגריר (שגריר? קונסול?) לא רצה להסתבך. ההפעלה של פולרד הייתה לא שגרתית (לא דרך המוסד אלא באמצעות הלשכה לקשרי מדע, שכרגיל לא הפעילה סוכנים). Tzafrir - שיחה 22:21, 21 באפריל 2017 (IDT)

ליש, האנונימי ציטט מהערך שגריר, (עדכון: תיקנתי אותו בינתיים) כך שאחד מכותבי הערך הזה או מכותבי הערך שגרירות הוא שכתב דברים חסרי כיסוי (וסותרים). כמו כן, מה לגבי מה ששאלתי אני? חצי חציל 21:08, 21 באפריל 2017 (IDT)

אוקיי, התשובה נמצאת בערך האנגלי - בניגוד לאמונה הרווחת, שגרירות אכן אינה שטח אקס-טריטוריאלי, ובזה ליש צדק. למרות זאת היא מוגנת מפני חוקים מקומיים, ולמדינה המארחת אסור להיכנס לתחומה ללא רשות המדינה השולחת, לפי הערך האנגלי "אפילו במקרה שריפה". כלומר בזה ליש טעה, וזו התשובה לשאלתי שלי וגם לשאלה שפתחה את הדיון. עוד פרטים יש גם בערך אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים. חצי חציל 21:20, 21 באפריל 2017 (IDT)

חצי חציל, האם תוכל לצטט את הדברים ה"שגויים" כביכול? השאלה שפתחה את הדיון עוסקת ב"מותר" וב"אסור" ובנושא זה אין ספק, המותר והאסור נקבעים בחוקי המדינה המארחת. הימנעות מכניסה לשטח השגרירות לא משנה את תקפות החוקים ויש דרכים עקיפות לאכיפת החוק, למשל כיתור השגרירות והמתנה עד ליציאת החשוד ולאחר יציאתו מעצר והעמדה לדין (אם אין לו חסינות דיפלומטית). יש גם מקרים בהם השגרירות מזמינה את נציגי המשטרה המקומית להיכנס לשטחה, כדי לאכוף את החוק, למשל במקרים בהם מפגינים מתפרצים לתוך השגרירות. בכל מקרה, החוק הקובע הוא חוק המדינה המארחת ופעילות לאכיפת החוק תתנהל לפי חוקי המדינה המארחת - לחוקי המדינה המיצגת בשגרירות אין שום משמעות. בברכה. ליש - שיחה 21:42, 21 באפריל 2017 (IDT)

רק כדי להגדיל את הבלבול: הדינים הרלוונטיים הם לא רק דיני המדינה המארחת, אלא גם המשפט הבינלאומי. והדינים האלו לא תמיד עולים בקנה אחד זה עם זה, ובכך מספקים למשפטנים בינלאומיים הרבה שמחה ופרנסה. "גם במקרה שריפה" נכון במקומות מסוימים ולא באחרים (ולכן הערך באנגלית אינו מדויק אם הוא מתיימר להיות אוניברסלי בעוד שהמצב אינו אחיד). YR on wiki - שיחה 15:43, 10 במאי 2017 (IDT)

בשמחה: "השאלה אם המדינה תנסה לאכוף את החוק היא שאלה נפרדת והיא תלויה בחומרת העבירה - מדינה לא תפרוץ לשגרירות זרה, כדי למנוע עישון מריחואנה, אך במקרה של מעשי אונס ורצח, זה ייתכן". לגבי הדברים שכתבת עכשיו הם לא מעלים ולא מורידים, בוודאי שהשגרירות יכולה להזמין משטרה לשטחה, אך הם לא יכולים להיכנס ללא הזמנתה. לסיכום: האם מותר? כנראה שלא. האם אפשרי? בפועל כן. חצי חציל 21:48, 21 באפריל 2017 (IDT)

האם אני כתבתי ש"אי אפשר" לעשן קנביס בשגרירות? לא, לא כתבתי זאת, אני כתבתי שאסור על פי חוקי המדינה המארחת ואין שום חשיבות לחוקי המדינה של השגרירות. יתר על כן, אפשר לעשן קנביס גם מחוץ לשגרירות, על פסגת החרמון ועל חוף הכינרת, ליד הכותל המערבי ובשירותים של כנסת ישראל. בכל המקומות האלה אסור לעשן קנביס, אבל זה אפשרי והסיכוי שתתפסו בשעת מעשה אפסי. בברכה. ליש - שיחה 21:54, 21 באפריל 2017 (IDT)

האם אני כתבתי שכתבת זאת? בנאדם, ביקשת ציטוט, נתתי לך. אבל אם זה מאד חשוב לך אני מוכן להצהיר שאתה לא טועה אף פעם. חצי חציל 21:57, 21 באפריל 2017 (IDT)

מנסה לאתר מי כתב את הערך "אתר הגבורה" אין דף שיחה. תודה Offerd - שיחה 16:16, 21 באפריל 2017 (IDT)

מנסה לאתר מי כתב את הערך "אתר הגבורה" אין דף שיחה. תודה Offerd - שיחה 16:16, 21 באפריל 2017 (IDT)

משתמש:MathKnight-at-TAU

Offerd, אתה צריך ללכת ללשונית "גרסאות קודמות", ולראות את הגירסה הראשונה, אז נוצר הערך. במקרה זה מדובר במשתמש:MathKnight-at-TAU. ניתאי גלילי - שיחה 16:35, 21 באפריל 2017 (IDT)

בקשה לעזרה בתרגום ממומחים בצילום מקצועי

שלום לכם. אשמח אם תוכלו לעזור לי בתרגום לעברית של אפליקצייה מסוימת. סיימתי כמעט הכל חוץ משלוש הודעות מערכת, שכוללות מושגי צילום מקצועיים רבים שאינני מבין בהם. ההודעות הן:

1. ISO, Focal length, Exposure bias (EV), F-number, Exposure
2. Metering mode, Exposure mode, White balance, White balance mode, Flash
3. Color space, Scene type

תודה רבה מראש, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:27, 22 באפריל 2017 (IDT)

א. יגאל, קודם כל, שאלה זו שייכת ל'מדעים מדוייקים' ולשם יש להעבירה.

ב. אשתדל להתייחס עתה למרבית המונחים שציינת. לכולם יש ערכים ב'ויקיפדיה', ולמרביתם גם בעברית. כך, תוכל אח"כ לעיין בהם, ולו במידה הדרושה לענייניך ולהקשריהם.

1. ISO - תקן בינלאומי בתחומים שונים (ע"ש International Organization of Standardization - הארגון הבינ"ל לתקינה), כולל רגישות של התקן זיכרון, שהוא הרלוונטי במקרה שלך.
2. focal length - מרחק מוקד.
3. F-number או #F - מספר F, המוגדר ע"י היחס בין מרחק המוקד של העדשה או המערכת האופטית לבין קוטרה בדר"כ (פרמטר המבטא את כושר איסוף האור של עדשה נתונה).
4. exposure - חשיפה, פרמטר המבטא את כמות האור המגיעה לרכיב הזיכרון הרגיש לקרינה.
5. exposure mode - אופן חשיפה.
6. white balance - איזון לבן.
7. white balance mode - אופן איזון לבן.
8. flash - הבזק.
9. color space - מרחב צבע.
10. scene type - סוג הסצנה (או התמונה).

בהצלחה, בנצי - שיחה 19:10, 22 באפריל 2017 (IDT)

ISO = רגישות חיישן (בהקשר של צילום דיגיטלי), metering mode = אופן מדידת אור, exposure bias = פיצוי חשיפה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:40, 22 באפריל 2017 (IDT)

א. על ISO כבר כתבתי קודם. רלוונטי לא רק לצילום. בהקשר של צילום, התקינה לא החלה בצילום ספרתי, אלא בסרטי צילום. רגישות היא רגישות, והיא משותפת לכל האמצעים המשמשים לגילוי אור וכיוב'.

ב. bias - האומנם פיצוי ? בנצי - שיחה 19:55, 22 באפריל 2017 (IDT)

כן, bias במובן הזה זה שמכניסים הטיה למצלמה כדי לפצות על חוסר היכולת שלה לבחור נכון. פיצוי חשיפה זה תרגום בשימוש. ‏«kotz» «שיחה» 21:58, 22 באפריל 2017 (IDT)

תודה רבה לכולם, עזרתם לי מאוד. בעניין ההעברה - לא הבנתי איך צילום קשור למדעים מדוייקים, אבל תעבירו לאן שצריך, ברור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:10, 22 באפריל 2017 (IDT)

זה בהחלט לא מדעים מדוייקים. אולי זה מתאים לוק:יל. ‏«kotz» «שיחה» 23:19, 22 באפריל 2017 (IDT)

למה בפסקנות כזו, שלא מותירה מקום לשיקול דעת שונה ? שום סימן-שאלה ? אפילו קטן ? לא נעים. לגופו של ענין, רוב המושגים כאן הם מושגים פיזיקליים או המבוססים עליהם. היישום שלהם בתחום הצילום לא משנה את העובדה, אם כי יתכנו דעות שונות בעניין זה, אני מניח, לא בלי ביסוס. בנצי - שיחה 00:35, 23 באפריל 2017 (IDT)

בצל וגמבה מטוגנים

למה בצל לאחר תהליך של בישול ובעיקר טיגון הופך למתוק, ומאידך גמבה מטוגנת הופכת (תלוי בסוג) לחריפה? העורך היהודי • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

בבצל אליצין וחומרים המכילים גופרית מתפרקים בחום ולכן יש פחות "חריפות" וארומה שתסווה המתיקות, מלכתחילה הבצל מכיל סוכרים בחום אלה הופכים לסוכרים פשוטים יותר, משמע נגישים יותר ובמקרה הזה גם מתוקים יותר. לא מכיר גמבה שהופכת חריפה, אולי היא חמה, אולי מוסיפים לה צ'ילי (קפסיציאן), פפרין או מנטה... אבל קשה לי לסבור שאיזו מהתרכובות ה"חריפות" נוצרת בחימום גמבה, בעיקר כי התרכובות הללו הן בדרך כלל נדיפות, כלומר מתמתנות עם החימום (צ'ילי טרי חריף יותר ממבושל).31.154.81.64 03:24, 28 באפריל 2017 (IDT)

הגדרת ספר כפנטזיה

מה מגדיר ספר בסוגת פנטזיה? האם כל ספר שהעלילה שלו מתרחשת בתקופת זמן לא ידועה כך שרוב העלילה, הדמויות והמקומות מומצאים מוגדר כפנטזיה, או שצריך דווקא עולם אם כללים שונים מהעולם שלנו (דברים על טבעיים וכדומה)? Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 14:11, 23 באפריל 2017 (IDT)

להיפך - כל ספר שהעלילה שלו כוללת דברים על-טבעיים במובהק (להבדיל מריאליזם קסום) הינו ספר פנטזיה, גם עם העלילה שלו מתרחשת בזמנים ובמקומות ידועים; למשל הארי פוטר. ספר שעלילתו מתרחשת בזמנים ובמקומות שאינם קיימים במציאות יכול להיחשב כפנטזיה או כמדע בדיוני, תלוי בפרטים השונים המתוארים בספר. בתודה, דג ירוק • שיחה • 15:55, יום ראשון בשבת, כ"ז בניסן ה'תשע"ז (IDT).

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: שאלה מעניינת. אין הגדרות חד משמעיות בספרות ואמנות (זה לא נוסחה של "כן/לא" שיכולה להבדיל בין מספר חיובי לשלילי). אני חושב שאם הסיפור מתרחש במקום שאף פעם לא היה קיים על כדור הארץ, אבל לא כולל שום אלמנט על-טבעי - זאת לא פנטזיה. זה סיפור בדוי שהכותב שלו לא רוצה להיקשר למגבלות היסטוריות. כלומר אם הוא ימקם את הדמויות והסיפור במקום וזמן מסוים, הוא יהיה מחויב לציית להיסטוריה של אותה התקופה. והוא לא מעוניין לכתוב רומן היסטורי, אלא סיפור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:00, 23 באפריל 2017 (IDT)

כאמור אין הגדרות חד-משמעיות, אבל צריך לזכור שמרכיבים על-טבעיים מאוד נפוצים בסוגות האגדות והפולקלור - "fairy tales" באירופה, סיפורי אלף לילה ולילה במזרח התיכון, ספרות סינית קלאסית כגון המסע למערב, וכמובן המיתולוגיות של כמעט כל תרבות ודת. אלא אם רוצים לכלול את כל הנ"ל תחת סוגת הפנטזיה, יש להגביל אותה לדעתי לספרות מערבית של המאה ה-20 במסורת של טולקין. לגבי הארי פוטר, סוד הצלחתו לדעתי טמון במיזוג של הרבה סוגות כולל סיפורי פנימיה בריטים, אגדות ילדים, ספרות בלשית, ואפילו סאטירה פנטסטית בסגנון מסעי גוליבר, לא פחות מאשר פנטזיה. H. sapiens - שיחה 20:12, 23 באפריל 2017 (IDT)

אני חושב שההבדלה בין מיתולוגיה לפנטזיה היא שהיו (ועדיין קיימים) אנשים שהאמינו שהתרחשויות אלו אכן היו במציאות. ספרות פנטזיה היא בראש ובראשונה בדיון - כלומר איש לא מאמין שהכתיבה אמתית. אני לא הייתי מתחיל דווקא בטולקין. גוליבר, אגדות של א.ת.א. הופמן ואפילו גרגנטואה ופנטגרואל- הם ספרות פנטזיה. הרי פוטר שהוזכר כאן שייך לתת סוגה בשם Low fantasy: עולם פנטסטי שדומה על פניו לעולם שלנו, אבל יש בו מאגיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:30, 23 באפריל 2017 (IDT)

הבעייה בהגדרה שלך שהיא הרבה יותר רחבה מכל סוגה ספרותית שאי-פעם הוגדרה. היא כוללת כנראה אפילו ספרות פסאודו-מיתולוגית עתיקה כמו חמור הזהב. זו גם הגדרה שתלויה באדם במקום ביצירה - אם סבתא מספרת לנכד מעשיית ילדים מסיפורי האחים גרים, שהילד מאמין בה אבל הסבתא לא, זו פנטסיה לפי הגדרתך? בכלל, באיזה נקודת זמן בהסטוריה הסבתות הפסיקו להאמין במעשיות הילדים, והאם מעשיות הילדים החליפו סוגה כתוצאה מכך? H. sapiens - שיחה 21:02, 23 באפריל 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מסכים לחלוטין עם ההבחנה הנכונה שקורבוס עושה, ואני מתכוון למיתולוגיה מחד, ולכל היתר מאידך, בניגוד לדברי סאפינס, בתגובתו הקודמת. מיתולוגיה, בגירסאותיה השונות, היא הבסיס לכל עם, תרבות ודת, כולל עם ישראל ויהדות. חלק המיתוסים מבוססים על עובדות שקדמו להיווצרותם או לכתיבתם, ברמות שונות של דמיון או דיוק. דוגמה לכך היא סיפור המבול ועלילות גילגמש, שהפך למיתוס רב-תרבותי ורב-לאומי. מיתוסים אחרים הם בדויים לחלוטין, דוגמת מיתוסי האלים הקדומים, שהיו הכרחיים בעולם ההוא, הקדום, נטול המדע והידע המובנה, וחיוניים לאדם אז, להבנת עולמו וקיומו. אין לאלה ולבדיה ולא כלום. בנצי - שיחה 21:16, 23 באפריל 2017 (IDT)

מה קורה אם לא מעבירים את הטלפון למצב טיסה ומדברים בו במקום זה?

תמיד בהמראה דורשים להעביר את הניידים למצב טיסה או לכבות כי יכולה להיות התאבכות (interfer) עם המטוס. אני לא רוצה לנסות בעצמי כי אני מפחד שהמטוס יפול, אז אני שואל כאן: מה קורה אם לא מכבים את המכשיר הנייד והוא ממשיך לשדר כרגיל? אם הוא יכול לשבש את התקשורת עם מגדל הפיקוח, למה טלפון אחד לא משבש תקשורת עם טלפון אחר? ולמה לא פיתחו טכנולוגיה (תחום תדרים אחר אולי??) שתגן על המטוס מפני סכנת הטאבלטים הפועלים? 213.55.184.175 15:51, 23 באפריל 2017 (IDT)

לא קורה כלום. הרי לא ייתכן שבכל המטוסים, כל האנשים, כל הזמן, מכבים את כל המכשירים. ניתן לשער שבכל מטוס של 200 אנשים יש לפחות כמה מכשירים שאינם במצב טיסה\מכובים, אם בגלל שכחה, חוסר תשומת לב או מוגבלות טכנולוגית. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:28, 23 באפריל 2017 (IDT)

הדיילות עוברות ובודקות (תלוי בחברת התעופה). אם מוצאים אותך אפשר לפי חוק לתת לך קנס / להעמיד למשפט (יש הודעות המיידעות שצריך להעביר למצב טיסה או תענש בהתאם). לגבי המשמעות הטכנית, זה תלוי כמובן בסוג המטוס והמכשירים שעליו. בברכה אמא של גולן - שיחה 16:58, 23 באפריל 2017 (IDT)

באל על דורשים לכבות בהמראה (מצב טיסה לא מספיק), ומותר להפעיל וויפיי לאחר שהשלט המורה על הצורך בהידוק חגורות הבטיחות – כבה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:39, 23 באפריל 2017 (IDT)

אנשי הצוות יכולים לשים לב אם אני משתמש בפועל במכשיר. הם לא ישימו לב אם המכשיר לא בשיחה כרגע. זה לא מונע ממנו להיות בתקשורת פעילה. אני מניח שאם זה היה המצב, היינו רואים כבר כמה וכמה תאונות. לחילופין, מטוסים היו מחזיקים גלאי קרינה (אני מניח שזה לא יותר מדי מסובך ליצור משהו כזה. גוף המטוס הוא בסך הכל די קרוב לכלוב פאראדיי ולכן טלפונים צריכים להעלות את עוצמת השידור שלהם? אם זה באמת היה חיוני היו עושים את זה) ואם היה מכשיר כזה היינו רואים לפני תחילת טיסה דייל או דיילת שמתקרבים לנוסעים באחד המושבים ושואלים אותם האם הטלפון שלהם עדיין דלוק. Tzafrir - שיחה 07:44, 24 באפריל 2017 (IDT)

הן עוברות, לפעמים, בקרב נוסעים שהמכשיר שלהם נראה לעין (ואינו שעון, או נגן מוזיקה, או אוזנייה אלחוטית), מכיוון שמרבית המכשירים משדרים גם כשאינם בידי המשתמש, אין לזה שום משמעות. המצב "חמור" במיוחד בטיסות שיש בהן wifi במטוס, ואז ההסתברות שכולם גם יהיו ערים וגם יזכרו להחזיר את הטלפון למצב טיסה, בעת הנחיתה, היא די קרובה ל-0. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:59, 24 באפריל 2017 (IDT)

יש כל כך הרבה מכשירים לאדם מודרני, כך שהסיכוי ש- 150 נוסעים, כולם כיבו את כל מכשיריהם בהמראה הוא אפס. אולי הרבה מכישרים פועלים מוסיפים עוד רעש לתקשורת ואם מכבים את הרוב, אז הרעש יורד? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:05, 24 באפריל 2017 (IDT)

תעלומה. הרי אם היה סיכוי קל שבקלים לכך שמכשיר סלולרי פועל יכול לפגוע בפעילות התקינה של המטוס, היו מחרימים מכל הנוסעים את המכשירים באותה אדיקות שבה מחרימים אקדחים, מספרי ציפורניים ובקבוקי מים מינרליים. עוזי ו. - שיחה 19:47, 24 באפריל 2017 (IDT)

ראו כאן. ככל הנראה לא מדובר בסכנה ברורה וממשית, אלא במרווח ביטחון רחב. ייתכן שאם יתירו לכולם לדבר באופן חופשי התוצאות יהיו שונות, אם כי, עד כמה שהבנתי, יש חברות שכן מתירות (אולי גם הן מסתמכות על כך שהנוסעים התרגלו לא לעשות את זה בהמראה ונחיתה). נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 21:12, 24 באפריל 2017 (IDT)

תופס תדרים, אתה לא יכול להיות בטוח איזה מכשיר יהיה "עקשן" יותר בשידור ובקליטה, לכן עדיף לך סטטיסטית שיהיו פחות מקורות, יחד עם ההצפנה ההכרחית בין כה וכה בשידור ובקליטה אתה מאיין סיכונים. מטוס אינו כלוב פאראדי כיוון שיש לו אנטנות ומה שגוף המטוס חוסם הן יעבירו דרכן.31.154.81.64 03:17, 28 באפריל 2017 (IDT)

גוגל כל הזמן מעלה את התמונות שאני מצלם

ממש מטריד. אני מצלם לי בטלפון שלי כמו במצלמה. ואז אני רואה הפתעה! התמונות שצילמתי הועלו מעצמן לגוגל- פוטו. מה לעזאזל?! מי ביקש זאת? אני רואה שגם מסמכים שצילמתי בשביל לשלוח הועלו ויש בהם דברים די רגישים. איך מונעים את הדבר הזה? אני ממש לא רוצה שגוגל יעלו את התמונות שלי. מישהו יודע? 213.55.184.175 11:04, 24 באפריל 2017 (IDT)

אם יש לך מכשיר אנדרואיד זה תלוי בהגדרות שלך במכשיר, ובהגדרות האפליקציה של google photos. כנראה סימנת להעלות לשם לצורכי גיבוי את התמונות שלך. (זה כביכול האיזור האישי שלך ולא ניתן לשליפה על ידי אנשים אחרים ללא אישור) בברכה אמא של גולן - שיחה 12:14, 24 באפריל 2017 (IDT)

עזרה בזיהוי חייל

ישנן חיילות (משום מה ראיתי רק בנות כאלה) שתג היחידה שלהם הוא ספר, מצנח וחרב עם עלה זית על רקע של מין קשת. מה שמפתיע הוא שחיילות אלו נושאות נשק קל, וכומתות של יחידות חי"ר שונות עם רקע אדום. מה תפקידן של בנות אלו? 130.60.94.208 18:40, 24 באפריל 2017 (IDT)

ביסלמ"ח. כנראה מדריכות שם. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 21:00, 24 באפריל 2017 (IDT)

פייסבוק ובעיות מגדר

למה יש כל כך הרבה שגיאות מגדר בתכנות פייסבוק? אין להם כסף לשלם למתכנתים טובים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:53, 24 באפריל 2017 (IDT)

למה הכוונה? לגבי השכר, פייסבוק היא אחת החברות שמשלמות את השכר הגבוה ביותר בארה"ב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז כנראה לא מספיק. עובדה שבחצי מהמכתבים שאני מקבל כתוב "הציגי בפייסבוק" ובחצי השני "הצג בפייסבוק". בחצי כתוב אם תרצי לבטל את קבלת המכתבים, ובחצי אם תרצה. וכך הלאה. וזה ממש לא חופף, יש כל מיני צירופים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:54, 25 באפריל 2017 (IDT)

אולי במקום לתכנת הבדלה מגדרית הם מעדיפים להניח את המגדר שלך באופן אקראי... נשמע לי שזאת בעיה תכנותית קלה מאוד. יש להם פרמטר בינרי של מין ולבנות ממשק אם תנאי זה עניין של מה בכך (שעה-שעתיים של עבודה למומחה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:35, 25 באפריל 2017 (IDT)

משתמשי פייסבוק מבצעים את התרגום של הממשק. יש לכל תווית או הסבר תרגום כללי, לזכר ולנקבה. כנראה הבעיות נובעות מתרגום לקוי של המשתמשים, שאינם מבינים לעומק את ההפרדה הזאת. אבל זה כן מעלה את השאלה - למה שלא עובדי החברה יתרגמו את הממשק. ספציפית לישראל, קיימים משרדים שלהם בארץ, כך שיכלו להעסיק מתרגם מקצועי. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:56, 2 במאי 2017 (IDT)

הוצאה להורג בזריקת רעל

לאחרונה מתברר שיש כל מיני בעיות בשימוש בהוצאה להורג בזריקת רעל. אני לא הולך להיכנס לשאלה המוסרית של עונש המוות (כי ברור שיש מי שתומכים בעונש מוות, ואם כבר מותר למישהו להמית, הרי זה למדינה, בהליך משפטי מסודר). מה שלא ברור לי זה למה זה כל כך מסובך. לעניות דעתי התהליך הזה הוא תהליך בתחום שעליו הצטבר ידע רפואי רב: הרדמה כללית בניתוח נדרשת לשלוט על מערכות די דומות (להשיג בסוף תוצאה שונה לחלוטין, אבל בהתחלה התוצאה דומה). ואם כבר יודעים ״להרדים״ (לאלחש) אדם, הרי שהרעלה קטלנית ומהירה אמורה להיות פשוטה, לא? כל כך מסובך להשיג את החומרים שנדרשים לשם כך?

אני מדגיש שוב: אני לא רוצה להיכנס כאן לשאלה המוסרית. אם ברצונכם לדון בה, אנא עשו זאת בפסקה נפרדת. Tzafrir - שיחה 12:27, 25 באפריל 2017 (IDT)

העניין הוא שיצרני הרעלים אינם מוכנים למכור את הרעל (ו/או את חומרי ההרדמה) למי שישתמש בו להוצאות להורג. אני חושב (לא בטוח) שהממשלות באירופה ואולי אפילו האיחוד האירופאי בעצמו יטיל עליהם עיצומים אם יעשו כן. להבנתי כבר אין בארה"ב יצרניות שיודעות לייצר את הרעלים הללו. בנוסף מערכת המשפט בארה"ב לא מרשה להוציא להורג עם כל רעל וכל חומר הרדמה, אלא היא רוצה להיות בטוחה שהמוות נעשה ללא יסורים מיותרים. כך שהמגוון שממנו ניתן לבחור מצומצם. ‏«kotz» «שיחה» 16:06, 25 באפריל 2017 (IDT)

בוא נבדיל בין שני סוגי החומרים: חומר מאלחש ורעל. לשני סוגי החומרים הללו יש שימושים אחרים. נראה לי מאוד מוזר שדווקא על כך הדברים תקועים. זה נשמע לי הרבה יותר כמו תירוץ. Tzafrir - שיחה 16:10, 25 באפריל 2017 (IDT)

מבלי להכיר מקרוב או באופן מקצועי, זה לא נשמע לי תירוץ. אני יודע מהתחום שלי (פיסיקה גרעינית) שחברות שמייצרות ציוד מחקרי מוכרות אותו תחת הסכם משתמש קצה שמגביל את השימוש לצרכים ספציפיים משיקולים של אמנות בינלאומיות כאלו ואחרות. חברות שמייצרות סמי הרדמה הם חברות שאמורות לשווק תרופות לטובת ריפוי אנשים ולא הריגתם בניגוד לרצונם. מאוד ייתכן שיהיו ממשלות שיטילו עיצומים על חברות תרופות שיספקו סמי הרדמה לטובת הליך הריגת אדם בניגוד לרצונו, ומאוד ייתכן שחברות תרופות ימנעו מצד עצמם לספק אותם כדי לא "להסתבך". אם זוהי מדינות החברות, ההבדלה בין חומר מאלחש לרעל לא רלוונטית - כי החברות לא ימכרו את שניהם לממשלות המעוניינות בכל בגין מטרת השימוש. כל זה נאמר מתוך ניחוש ולא מתוך הכרת המציאות בפועל. משה פרידמן - שיחה 16:24, 25 באפריל 2017 (IDT)

מה מונע מחברה אחרת לייצר את אותו החומר? לדוגמה: מעבדה קטנה מארקנסו יכולה אפילו לייצר את החומרים הללו במחירי הפסד רק בשביל הפרסום. Tzafrir - שיחה 18:12, 26 באפריל 2017 (IDT)

נראה לי שאתה מניח שמנת יתר של חומר הרדמה יגרום למוות ללא כאבים מיותרים. זה לא בהכרח כך; ובוודאי שלא הוכח שזה המצב בצורה משביעת רצון. אפילו כשמבצעים בסוסים וכלבים "המתת חסד" עושים זאת עם קוקטייל תרופות (מאלחש + ממית). אין כאן שום קונספירציה, כל הדברים הללו מתועדים היטב. אם האנגלית שלך טובה ויש לך קיבה סבירה אתה יכול לצפות בג'ון אוליבר מ-2015. המצב מאז לא השתפר (בשום מובן) ככל שאני יודע. ‏«kotz» «שיחה» 17:12, 25 באפריל 2017 (IDT)

סודיום פנטוברביטל הוא גם מרדים וגם ממית ללא כאבים ובו משתמשים להמתות חסד בארגון דיגניטס וכן במדינת אורגון שבארה"ב וגם בישראל החומר קיים בזריקות בשם פנטל ומשמש להמתת חסד של בעלי חיים ובאמת היה מענין לדעת למה לא משתמשים בזה גם בהוצאות להורג62.219.140.149 15:55, 26 באפריל 2017 (IDT)

אדריכלות הרומנסק והאדריכלות הגותית

שלום, אשמח לדעת מדוע אדריכלות הרומנסק מתייחדת בכל כך הרבה מינימליסטיות בעיצוב הפנים שלה? ידוע לי כי בכנסיות רבות בסגנון זה היו גגות מעץ שהסתירו את התקרה המקומרת (אומנם לא כמו הגותית אבל עדיין מקומרת). ידוע לי גם כי בכנסיות מוקדמות מימי הביניים כמו למשל בקפלה הפלטינית של ארמונו של קרל הגדול בבאכן עיצוב הפנים אכן היה עשיר בעיטורים. כך גם היה עיצוב הפנים באדריכלות הגותית שבאה אחריה כך ששאלתי הבאה תהיה מה גרם למעבר כל כך חד בעיצוב פנים אדריכלי זה? תודה רבה לעונים!Shaun The Sheep - שיחה 14:54, 25 באפריל 2017 (IDT)

בין השאר התקופה והנסיבות ההיסטוריות. עד המאה ה-12 אירופה הייתה ענייה יחסית וכן מקום אלים ולא בטוח. הכנסיות נבנו לעתים קרובות מעץ (חומר גלם), כי אז הבנייה באבן הייתה פחות נפוצה, ורבות מכנסיות אלה פשוט נשרפוף, אם ממכות ברק ואם מפשיטת כנופיות, ועל חורבתיהן בנו כנסיות אבן. כנסיות האבן שנבנו היו פשוטות ודמויות מבצר, מטעמי חיסכון כלכליים והגדלת שרידות הכנסייה בתקופה של חוסר סדר ופורעי חוק אלימים. עם חלוף השנים, ובעיקר בעקבות מסעות הצלב וגילוי מחדש של המזרח, המסחר באירופה החל לפרוח והצלבנים שחזו במבני האבן המפוארים של המזרח ובמבצרי האבן הכבירים הביאו לאירופה את הבנייה באבן, ויותר ויותר מבנים נבנו מאבן במקום מעץ, בעיקר מבצרים, טירות וכנסיות גדולות. בהתחלה הכנסיות נבנו עם קירות עבים וחלונות קטנים כדי שישרדו ולא יקרסו, אך בחלוף השנים, ככל שהבנאים האירופאים צברו ניסיון בבנייה באבן וכן כסף רב, הכנסיות נהיו יותר הדורות ומפוארות. באמצע המאה ה-12 אירופה כבר הייתה עשירה עם מסחר פורח, עם מבני אבן מפוארים ועם ניסיון בבנייה, סיתות וגילוף אבנים. תנאי רווח זה היוו את הסיבה החומרית והרקע ההיסטורי לאדריכלות הגותית. המקור הרעיוני לאדריכלות הגותית מפורט בערך המומלץ אדריכלות גותית. אגב, לקח זמן עד שהסגנון התפשט ברחבי אירופה והיו תקופות שבהן הוא חפף לאדריכלות רומנסקית. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:57, 25 באפריל 2017 (IDT)

אני לא בטוח שתשובה זו מדויקת במאה אחוז. לא כל האזורים באירופה היו מסוכנים בתקופה הנדונה. היו יחסי מסחר גם לפני מסעי הצלב. למעשה, הייתה נוכחות ביזנטית בדרום אירופה במשך מאות שנים (אזור איטליה) והיה מגע עם הביזנטים. היה גם מגע עם הערבים. גילגמש • שיחה 17:27, 25 באפריל 2017 (IDT)

ההערכה של סטיבן פינקר היא ששיעור הרצח עמד על עשרות מקרים ל 100,000 איש לשנה. זה די אלים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:29, 25 באפריל 2017 (IDT)

השאלה מתייחסת למרכז, צפון ומערב אירופה (בעיקר צרפת והמרחב הדובר גרמנית, ואולי גם אנגליה, ספרד ומדינות צפון אירופה) - שם אדריכלות הרומנסק והאדריכלות הגותית היו דומיננטיות ונפוצות. באיטליה הייתה השפעה ביזנטית חזקה ולכן הגותיקה לא ממש תפסה שם. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:51, 25 באפריל 2017 (IDT)

שטח גלילי ו-Unincorporated area

שאלה למשפטנים ונדל"ניסטים: האם הערך שטח גלילי מדבר על בדיוק אותו נושא עליו מדבר הערך באנגלית en:Unincorporated area ובעוד 23 שפות? כרגע הם מופרדים. ‏DGtal‏ - שיחה 16:40, 25 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מומחה, לא משפטן ולא נדל"ניסט. אבל מקריאת הערכים וחלק מהמקורות עולה:

1. הערך האנגלי מתאר את התופעה הרחבה, ששטח גלילי הוא מקרה פרטי שלה. לכן לא נכון לקשר אותם ע"י interwikiþ
2. המשפט In Israel all land, except military areas, is subdivided into 393 municipalities which are further classified, normally by population, as City, Local Council, or Regional Council. All three types of municipality provide services including zoning and planning. בערך האנגלי לא נכון. ‏«kotz» «שיחה» 18:32, 25 באפריל 2017 (IDT)

פלסטין כשם נרדף לערבים המתגוררים באיו"ש

בבקשה אם כמה שפחות דעות פוליטיות. אני יודע שהנושא רגיש.

אני שם לב לכך שבעבר השם "פלסטין" היה נייטרלי מבחינת יהודים/ערבים. לדגומה בהרבה מסמכים תרום הקמת המדינה גם בשפה העברית המקום מכונה "פלשתינה" (עם אופציות איות נרחבות). האם לאחר מלחמת העצמאות? האם שטח כיבוש ירדני נקרא "פלסטין" בסוף שנות ה-40? שואל השאלות - שיחה 17:25, 25 באפריל 2017 (IDT)

ממש לא. בתקופת השלטון הירדני (1967-1948) הממלכה הירדנית הייתה מורכבת משתי הגדות של הירדן, והכינוי הממשלתי הנהוג לשטחים היה ״הגדה המערבית״. המונח פלסטין לא שימש משום בחינה רשמית, שכן עבדאללה שאף לסיפוח מלא של האזור, למרות מס השפתיים שלו בנוגע לדאגה לפלסטינים. ‏Lionster‏ • שיחה 17:29, 25 באפריל 2017 (IDT)

א. אם תעיין בארץ ישראל תראה שהמונח 'פלשתינה' הוטבע ע"י הנציב הרומי ששלט בארץ (או מה שנותר ממנה) לאחר דיכוי המרידות כולן. שם זה נותר בתיעוד לאורך ההיסטוריה כולה מאז, ואומץ לבסוף ע"י הישות הפלשתינית. מטבע הדברים, בטרם (שים לב, טרום צ"ל בט', כמו טרם) היות כאן מדינה יהודית עם שמה הנוכחי שניתן לה עם הקמתה, השתמשו במונח שהיה מקובל עד אז, על בסיס השלטון הרומי שטבע את השם. אגב, השטח שהיה כלול תחת השליטה הרומית בזמנו אינו חופף את שטח מדינת ישראל או אף של ארץ ישראל, בשלביה השונים.

ב. אינני בטוח שהמונח 'גדה מערבית' הוא שם רשמי. דומני שמשמעותו פוליטית בלבד. גיאוגרפית, מדובר ביהודה ושומרון. לאמיתו של דבר, מבחינה היסטורית, חבל ארץ זה לא היה שייך לאיש מעולם, מאחר והוא לא נכלל במה שהבריטים העניקו לעבדאללה, מקים הממלכה ההאשמית. אחרי כמה מגעים עם מנהיגי מדינת ישראל המתהווה (בעיקר עם גולדה מאיר), לגבי השתתפותו במלחמה שהולכת להיות, פלש לחבל ארץ זה וכבשו, שנותר תחת כיבוש ירדני עד 1967. סקירה היסטורית קצרה ועובדתית בלבד. בנצי - שיחה

השם Palestine מופיע בהצהרת בלפור ומשמש כשם לאורך כל ימי המנדט. עד מלחמת העצמאות הממלכה ההאשמית נקראה ממלכת עבר הירדן. לאחר המלחמה היא שינתה את שמה לממלכת ירדן בעקבות סיפוח הגדה המערבית של הירדן: השם הזה הוא שם מנקודת מבט ירדנית. אין כיום חבל ארץ שלא היה שייך לאיש מעולם (אפילו על אנטארקטיקה יש סכסוכי בעלות). דוגמה אחת מני רבות: אחמד אבן טולון. ר' גם כיכר השוק ריקה. Tzafrir - שיחה 11:12, 26 באפריל 2017 (IDT)

דבריך אינם מדוייקים. א. מה זה "אין כיום...שלא שייך" ? יש תהליכים מלחמתיים ו/או מדיניים הקובעים זאת. באזור שלנו היו חילופי ידיים בין האימפריה העותומנית לבין האימפריה הבריטית. בהדרגה, זו פרשה משליטתה, עם הסכמים כאלה ואחרים, ועם מובלעות כאלה ואחרות, שרצו להמתין איתן מסיבות שונות. בנקודת הזמן של ההתהוות המדינית של ירדן יהודה ושומרון לא היו שייכים לאיש, כי לא היתה ישות מדינית אשר החליפה את המנדט על חבל ארץ זה. כך גם עם רצועת עזה. ב. אין 'אנטרקטיקה', אלא אנטארקטיקה, המורכבת משתי מילים: האנטי של ארקטיקה, כלומר, הקוטב הנגדי לקוטב הצפוני. אין סכסוכים על יבשת זו, ולהצהרות כאלה ואחרות אין משמעות מדינית. קיים הסכם בינלאומי לפי אף מדינה לא יכולה לטעון לבעלות כלשהי. רק משלחות מדעיות פועלות שם, בצורה מתואמת. כ"כ ההשוואה לא מתאימה משום בחינה שהיא. בנצי - שיחה 20:21, 27 באפריל 2017 (IDT)

באיזה שלב השם "פלסטין" הפך להיות שמם של תושבי איו"ש הערבים? אני מנחש שזה אחרי ששת הימים. שואל השאלות - שיחה 18:01, 26 באפריל 2017 (IDT)

הפלסטינים היהודים הפסיקו להשתמש בשם ואילו הפלסטינים הערבים המשיכו להשתמש בו גם לאחר מלחמת העצמאות. ר' ממשלת כל פלסטין. ארגון פת"ח נוסד בשנת 1959 ואילו הארגון לשחרור פלסטין: בשנת 1964. תהליך נוסף היה כשלונה של האידאולוגיה הפאן ערבית: בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, נראה לי שהיה נכון הרבה יותר לדבר על ערבים מאשר על פלסטינאים. והם אכן קיבלו עזרה רבה מערבים אחרים. יכול להיות שגם בתגובה למלחמת העצמאות (שבה המדינות הערביות השונות לא הציגו חזית מאוחדת. וגם לאחריה לא נשאר שריד למנדט הבריטי מהצד הערבי) וביתר שאת לאחר כשלון הפאן ערביות של נאצר, ערביי פלסטין החליטו להיות מזוהים יותר עם פלסטין מאשר עם הערביות. Tzafrir - שיחה 18:31, 26 באפריל 2017 (IDT)

יש להדגיש ש"הגדה המערבית" הוא שם ירדני לגמרי, במדינת ישראל אפשר לומר "הגדה המזרחית" נת קייק - שיחה 17:05, 27 באפריל 2017 (IDT)

"הגדה המערבית" מציינת את השטח ממערב לירדן, ללא קשר לשטח הריבונות של המדינה השולטת בו. משה פרידמן - שיחה

המנדט הבריטי לפלשתינה היה תחילה על כל שטח ירדן וישראל של היום. – אסף (Sokuya)^שיחה 20:44, 27 באפריל 2017 (IDT)

'הגדה המערבית' אינו מושג גיאוגרפי תמים, והוא נוצר בנסיבות פוליטיות ולצרכים פוליטיים. לפני הסכסוך הישראלי-ירדני הוא כלל לא היה קיים, כי לא היה צורך בו. העולם אינו רק מה שרואים בהצצה רגעית, ותמונת התהליך יש בה כדי ללמד גם על התמונה הרגעית. בנצי - שיחה 01:18, 28 באפריל 2017 (IDT)

נכון, זהו בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת. רבים לא יודעים זאת. בנצי - שיחה 01:18, 28 באפריל 2017 (IDT)

מה היתה הדת של משפחת קים הצפון קוריאנית?

כמובן שהטענה היום היא שכל הצפון קוריאנים הם אתאיסטים אך השאלה היא מה הייתה הדת של מייסד המדינה קים איל סונג או לפחות של אבותיו62.219.140.149 15:56, 26 באפריל 2017 (IDT)

לפי הערך עליו משפחתו הייתה נוצרית. ‏DGtal‏ - שיחה 21:00, 26 באפריל 2017 (IDT)

האם אפשר היום למצוא באינטרנט את כל הידע הדרוש ליצירת פצצת אטום?

השאלה מתייחסת כמובן לתחום הידע ועדיין צריך גם להשיג את החומרים כגון אורניום פלוטוניום ועוד וכן את המעבדות בשביל לייצר את הפצצה62.219.140.149 15:59, 26 באפריל 2017 (IDT)

זכור לי (לא זוכר מאיפה. אני מקווה שזה נכון) שמתישהו (בשנות השבעים של המאה העשרים?) האמריקאים רצו לבדוק עד כמה הידע הנדרש לייצור פצצה זמין. הם לקחו סטודנט (לתואר ראשון לקראת סיום התואר? לתואר שני) ודרשו ממנו לתכנן פצצת אטום בהינתן כמות מספקת של אורניום בקיע, תקציב צנוע, חומרים זמינים ומידע זמין. תוך חודש הוא הצליח לתכנן פצצה בסיסית. אם זה נכון, אני מניח שכיום אפשר למצוא את כל המידע הרלוונטי באינטרנט. Tzafrir - שיחה 18:05, 26 באפריל 2017 (IDT)

אני די בטוח שלמוצא את עיקרון הפעולה של הפצצה זאת לא בעיה. הבעיות הן הנדסיות- - איך למנוע ממנה להפעיל את עצמה באופן ספונטני מצד אחד ולגרום לה להיות מופעלת באופן יזום מצד שני. אני בטוח שעם הידע של מהנדסי גרעין (מסלול לימוד בבן-גוריון) שרובו ככל הנראה זמין ברשת, ניתן לבנות פצצת אטום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:12, 26 באפריל 2017 (IDT)

מצטרף לדעתו של העורב. נראה לי אפשרי בשתי הסתיגויות: (1) חוסר בנסיון מקצועי ובידע אנושי עשוי בסבירות גבוהה לגרום לכך שהפצצה לא תעבוד, או, גרוע מכך, תתפוצץ באופן לא יזום. מהותית זה לא שונה מההבדל בין ללמוד איך לבנות מסוק באינטרנט לבין לבנות אחד בעצמך ללא כל נסיון ולקוות שהוא לא יתרסק. (2) כמעט בטוח שסוכניות הביון יאתרו את הנסיון הזה בשלב מאוד מוקדם, וידאגו לכך שהתכנית לא תצא אל הפועל. מסקנה: אל תנסו את זה בבית. משה פרידמן - שיחה 19:52, 26 באפריל 2017 (IDT)

ראו גם en:John Aristotle Phillips.

פצצת אטום במודל "תותח" היא מנגנון הרבה יותר פשוט ממסוק. יותר בכיוון של לגו הנדסי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:58, 27 באפריל 2017 (IDT)

המנגנון יותר פשוט, היישום לא. מתקשה להאמין שאדם חסר נסיון בתחום יצליח לבצע את זה לבדו. אני מזכיר שניסוי וטעיה זו לא ממש אופציה כאן. משה פרידמן - שיחה 20:26, 27 באפריל 2017 (IDT)

אנשים מצליחים לאלתר מטעני צינור. למעט הדרישה לחומרי גלם לא זולים וכמובן לאורניום מועשר מאד, אין פה מורכבות מעבר לזה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:01, 27 באפריל 2017 (IDT)

ואחרי כל התשובות האלה, מישהו יכול להסביר למה התפיסה המקובלת היא שלאיראנים אין עדיין נשק גרעיני? למה שהם לא יצליחו, ב20-30 שנות מאמץ, במה שארה"ב עשתה ב-5 שנים, ישראל של שנות ה-60 עשתה בפחות מעשור, ומאז הצליחו (בן השאר) גם הודו (שנות ה-70), פקיסטן (שנות ה-80) וצפון קוריאה, כולן לא בדיוק מהמדינות המפותחות בעולם. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:37, 27 באפריל 2017 (IDT)

ההנחה המקובלת שהתבטאה בעיתונות היא שהמכשלה הייתה ייצור כמות מספקת של אורניום מועשר לרמת פצצה (העשרה של כ 90%, לעומת העשרה של כעשרה אחוזים שמספיקה לכור גרעיני). מההשקעה הגדולה בטורבינות גז הסיקו שזו הדרך בה איראן בחרה (ולא שימוש בכור דגירה שמייצר פלוטוניום, כפי שככל הנראה עשתה ישראל). אחרי החומר הבקיע קל יחסית לעקוב בזכות הקרינה שהוא פולט שאינה ניתנת למיסוך (קרינת נויטרונים).

למיטב הבנתי את המתקנים הגרעינים עצמם, לא חמושים באורניום/פלוטוניום, כבר ייצרה איראן במתקן פורדו, ואילו את העשרת האורניום, שיכלה זה מכבר להגיע למאסה הקריטית, הם הפסיקו ביוזמתם, אולי בעקבות איום של ארה"ב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:51, 27 באפריל 2017 (IDT)

כמו שנכתב, פצצת פלוטוניום מהסוג שאולי יש לישראל היא הרבה יותר מהירה לייצור. כמו כן, לישראל הייתה תמיכה בין לאומית, בין השאר צרפתית (זכור לי סיפור שראיתי לפיו פרס נועד עם נשיא צרפת, אך הם לא חתמו על ההסכם עד סוף יום בו הוחלף הנשיא, והשניים חתמו על מסמך שנשא את התאריך של היום הקודם על מנת שיוכלו לחתום את ההסכם כאילו הוא עדיין היה הנשיא). ולסיום, ארצות הברית, כדי לבנות פצצה בחמש שנים, כינסה את כל המוחות הגדולים שהיו בשטחה (ואני נוטה להאמין שהיו בה יותר מאשר שיש באיראן, בעיקר עם כל הגירוש של מלומדים יהודים מאירופה). קוריוז מספר שהם ניצלו כל כך הרבה נחושת בשביל להקים המון צנטריפוגות במעט זמן, שכאשר היו צריכים להכין כבלי חשמל - הכינו אותם מכסף, שכן אזלה הנחושת. Eyalweyalw - שיחה 19:19, 27 באפריל 2017 (IDT)

קרינת נויטרונים לא ניתנת למיסוך? אתמהא! משה פרידמן - שיחה 20:26, 27 באפריל 2017 (IDT)

האם הגבת אליי? אם כן, לא הבנתי את ההערה. Eyalweyalw - שיחה 21:33, 27 באפריל 2017 (IDT)

כנ"ל. לא ניתן לעצור נייטרינו (וקשה מאוד לעצור נייטרונים). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:57, 27 באפריל 2017 (IDT)

לי דווקא זכור ההפיך. שכבת בידוד דקה יחסית של פולימרים בולמת את רוב הניטרונים (שמגיבים חזק עם החומר). נייטרינו זה סיפור אחר לחלוטין כי אין להם אינטראקציה חזקה. עסקתי הזה מאוד מזמן, אולי אני חלוד טיפה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:06, 28 באפריל 2017 (IDT)

קורבוס, איזו אינטראקציה בדיוק מקיימים מולקולות הפולימרים הללו, עם הניוטרונים ? ובפרט, אתה מדבר על "אינטראקציה חזקה". מה מיוחד בפולימרים אלה, שלא קורה בחומר אחר ? בנצי - שיחה 01:23, 28 באפריל 2017 (IDT)

אינטראקציה בשם "לכידת נייטרון" (Neutron capture), שאם אני לא טועה מערבת פאיון אפס. הפולימרים מיוחדים בכך שיש להם שרשרת ארוכה של CHים ולכן חתך פעולה גדול לאינטראקציה חזקה. זכור לי במעומם שצריך ריכוז גבוהה של אטומי H לצורך זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:05, 28 באפריל 2017 (IDT)

מתי אתה נוסע לאכול עוגה צהובה בקונגו , ניוטרונים חופשיים לא נשארים כאלה לזמן רב, ניוטרון לכשעצמו אינו יציב, הימצאות חלקיקים להתנגשות אלסטית ולבליעה אכן מסייעת, ואינה מטיבה עם הבריות לכן נעזרים במים כבדים ש"בולעים" ביעילות ניוטרונים. מבחינת דלק גרעיני, אני חושש שהיום ישנה בעיה בעיקר עם פסולת מאתרים גרעיניים (תחנות כח, בתי חולים...). אם למישהו יש ממון ותושייה, זה בהחלט תחום בעייתי, גופי ביון מנטרים מכרות מוכרים, מנטרים ידע (מדענים ומדעניות) אך התחום אינו הרמטי בעיקר בגלל היעדר שיתוף פעולה בין מדינות. אין ספק שבמידה והאיראנים ירצו בכך תהיה להם יכולת גרעינית, הסיפור האיראני אינו על גרעין אלא על ריבונות. יודעים שאין להם יכולת גרעינית כי לא מעט מודיעין מסתובב (ונכרה) בנושא. נייטריני לא מסוכנים, להבדיל מניוטרונים, ולישראל למיטב ידיעתי אין אמצעים לניטור של נייטריני, נדרשים לכך מתקנים מיוחדים, במעבה חומר, במעבה מים מזוקקים, יש כאלה (המפורסמים) באיטליה, יפן, ארה"ב... 31.154.81.64 03:09, 28 באפריל 2017 (IDT)

עונה במרוכז לדברים שעלו: 1. אין שום בעיה למסך נויטרונים. מנסיון אישי. 2. בלתי אפשרי למסך נויטרינו, אבל גם כמעט בלתי אפשרי להשתמש בהם כדי לנטר מאגר של חומר בקיע. 3. נויטרונים שכן משתחררים מאורניום יציבים מספיק כדי להגיע לכל מקום בכדור הארץ לפני שהם מת פרקים, מבחינת זמן החיים שלהם. 4. לבנצי: כדי לעצור נויטרונים צריך הרבה אטומי מימן. כל השאר זה בעיקר קישוט. אין משמעות לתרכובות כימיות. 5. אין לי נסיון עם בנית פצצות כלשהן, אבל יש לי נסיון בפיסיקה גרעינית נסיונית, בקרינת נויטרונים, בעבודה עם חומרים רדיואקטבים, ובחישובים של ריאקציות גרעיניות. על בנית נשק גרעיני אני יודע כמו כולכם מהרשת. אני משוכנע שמדובר על משימה שידע תיאורטי לא מספיק בשבילה. יש יותר מדי טעויות שאפשר לעשות שיגרמו לנפל, או במקרה היותר סביר לפיצוץ לא מבוקר. אבל הנקודה הזו היא כנראה עניין של הערכה אישית, אז חבל להתווכח. משה פרידמן - שיחה 03:40, 28 באפריל 2017 (IDT)

האם קרינת הנויטרונים של פצצה המורכבת על טיל בסילו תעצר בדלתות הסילו? אני בספק. למיטב ידיעתי על מנת לעצור נויטרון (וגם חלקיקי אלפא) חייבת להיות פגיעה בגרעין אטום, וזה דורש מעבר דרך די הרבה חומר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 06:42, 28 באפריל 2017 (IDT)

אילו הנפץ היה פועל כל העת, הפצצה הייתה מתפוצצת! מה זה הרבה חומר...באזור בו מתרחש ביקוע מבוקר הכל שקוע במים כבדים, לא צריך הרבה, צריך שלא יהיה מוצא מבלי התנגשות, זה לא "הרבה" (זה ניתן לכימות). אני נוטה לסבור שהבעיה היא לא בהנדסת המתקן אלא ביישום בשל הניטור המודיעיני. ניוטרון אולי בריק יחצה מרחק של עשרות אלפי ק"מ, לא בכדור הארץ.31.154.81.64 07:25, 28 באפריל 2017 (IDT)

מבנה פצצת אטום כולל חומר בקיע שמשחרר קרינת נייטרונים כל הזמן. בנוסף, אנחנו מדברים פה על פצצות ועניין ההטבלה במים של ביקוע מבוקר פשוט לא שייך לנושא. השאלה שלי נשארת - מה עולה בגורלה של קרינת הנייטרונים מפצצה שמוכנה לשיגור? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:10, 28 באפריל 2017 (IDT)

אינני יודע איך בונים סילו, והאם יש הכרח לאחסן פצצות דווקא שם. על כל פנים, אם מדובר במתקן גלילי ארוך עשוי בטון עם קוטר דומה לזו של הפצצה, ללא כל הגנה מלמעלה, רק גלאי שיוצב בדיוק מעל לפתח היציאה יוכל אולי לגלות משהו. ממש בדיוק. בהנחה שפתח היציאה חסום בבטון גם זה אי אפשר לגלות. את עובי הבטן הדרוש אני יכול לחשב אם זה נחוץ. כאמור, צריך בשביל זה לטוס עם גלאי ולקבוע אותו סטטית בדיוק מעל לפתח היציאה. משה פרידמן - שיחה 13:11, 28 באפריל 2017 (IDT)

בדיוק בשביל זה יש לוויני ריגול ומטוסי ריגול. אגב דוגמה (שגויה) של איתור פצצת גרעינית באמצעות גלאים בא ממלחמת יום הכיפורים, אאז"נ. האמריקאים זיהו זיהוי שגוי (הגלאי היה פגום) של נוכחות כמות גדולה של חומר בקיע על ספינה סובייטית בדרכה למצריים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:21, 28 באפריל 2017 (IDT)

כלומר, במקרה הטוב ניתן יהיה לאתר ראש נפץ שמורכב על טיל מוכן לשיגור, כשאתה יודע בדיוק איפה הוא נמצא (כי אין שום סיכוי שלווין "במקרה" יעבור בדיוק מעל פתח הסילו). וגם אז אני בספק רב מאוד אם ניתן יהיה לגלות זאת בעזרת לווין. נשמע לי על גבול הדמיון. האם ידוע לך על יכולת מבצעית שכזו? ואולי לא מדובר על קרינת נויטרונים, אלא על משהו אחר שלא חשבתי עליו? משה פרידמן - שיחה 18:46, 28 באפריל 2017 (IDT)

להלן ציטוט מדף של חברה מסחרית בתחום. אם אני מבין נכון את כוונתם, הם מדברים על נייטרינו:

A series of satellites planned to begin deployment in 1989 (temporarily delayed by the Shuttle explosion) are now aloft (2nd phase of the MILSTAR Program) They carry special sensor devices (Developed by SAIC) that can detect high-velocity spin-off particles from enriched uranium (necessary for nuclear devices). Due to the small size and velocity of these particles, no amount of shielding can block them: not lead, not earth (sub-terrainian). Radiation hazards from these particles are minimal due to limited quantity. Our satellites are fool-proof in detecting and pin-pointing the locations of enriched uranium throughout the world.

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:51, 28 באפריל 2017 (IDT)

קשה מאוד להתייחס לציטוט, כי הוא מנוסח בצורה מאוד לא מקצועית, ואני לא יודע מהם החלקיקים המדוברים. אלו וודאי לא נויטרונים, ואני מתקשה להבין מה ההגיון, בהנחה שזה אפשרי בכלל, בהצבת גלאי נייטרינו על גבי לווין. אולי מדובר על חלקיק אחר שלא חשבתי עליו? קשה להתייחס על בסיס המידע הזה. משה פרידמן - שיחה 08:52, 30 באפריל 2017 (IDT)

לשאלה המקורית הנה קישור לניסוי שכלל שני סטודנטים, לא רק אחד, בשנות השבעים. והנה הרצאת TED של ילד בן 14 שבנה כור גרעיני אצלו בבית, הכל מחומרים שקל להשיג

כך, שכן, אפשר למצוא את הידע באינטרנט. אמא של גולן - שיחה 14:28, 28 באפריל 2017 (IDT)

אני לא מומחה בתחום, אבל אני מבין שכור זה עוד לא פצצה, ודאי לא פצצה אפקטיבית שאמורה לאיים על אויב מרוחק ולא על השכנים. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 15:02, 28 באפריל 2017 (IDT)

בעבר זה היה פשוט יותר להשיג חומרים רדיואקטיביים כיום זה מורכב יותר... בעבר היה רדיום במשחות שינים ועל מחוגי שעונים, ותאורת רחוב נעזרה בנורות תוריום... כיום החומרים האלה אינם בהישג יד... ניתן לבלום-למסך ניוטרונים רק באמצעות מימן (אולי גם הליום), בהתקני פצצות או שהניוטרונים מכוונים ואין לחדור לשטף שלהם או שההתקן אינו כפי שאתה חושב, יש כל מיני דרכים לחולל ניוטרונים... כור אינו פצצה, אך במובנים מסוימים פשוט יותר לבנות פצצה מאשר כור (מתפקד וכלכלי...גוש חומר בקיע הוא טכנית כור גרעיני, אבל לא מהותית).Dovole - שיחה 15:37, 28 באפריל 2017 (IDT)

מן הסתם הכור של אותו ילד בן 14 לא היה מתפקד וכלכלי. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 16:19, 28 באפריל 2017 (IDT)

אין לי פרטים בנוגע לאותו "הישג" של הנער, אני יכול להגיד שהסיכוי שהוא הרכיב איזשהו מתקן הממיר אנרגיה גרעינית לחשמלית הוא מאוד נמוך, סביר שהוא הצליח ליצור חומר בקיע, ייתכן מאוד פלוטוניום, אפילו היום בגלאי עשן יש אמריציום 241 שנוח למדי דווקא ביצור פלוטוניום. בכל מקרה מבחינה הנדסית הרכבת פצצה פשוטה ביותר מהרכבת כור. אילן_שמעוני נייטרינו אינם ניתנים לגילוי במתקנים זעירים, המהירות שלהם קרובה למהירות האור, הם בעלי מסה מזערית, קיימים בכמויות אדירות והם בעיקר חידה. בכל מקרה הסיפור עם הלווין המגלה אורניום נשמע כמו "מלחמת דוברים", איום סרק, אני יכול לחשוב על כמה מקרים שהם מאוד בעייתים, יש אורניום מועשר מצ'כיה ועד אפריקה דרך דרום אמריקה וסין, המחשבה שאתה יכול למדוד תוצרי פריקה ממרחק היא בעייתית כשאנו מדברים על מספרים קטנים (אורניום מועשר הוא עניין של קילוגרמים בתחילת תכנית גרעינית ולא מעבר למאות), זה לא מסתדר לי כל כך עם המספרים. אני נוטה לסבור שאת המודיעין משיגים באמצעים אחרים.Dovole - שיחה 00:18, 30 באפריל 2017 (IDT)

מה היה אורח חייו של הסופר שלום עליכם?

בערך בויקיפדיה כתוב שבילדותו הוא למד בתלמוד תורה, אך כשגדל האם הוא נשאר דתי או שהפך לחילוני? 192.114.7.2 19:29, 27 באפריל 2017 (IDT)

לפי הערך נערכה לו הלוויה רפורמית, מן הסתם השתייך לקהילה כזאת. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ז • 10:26, 28 באפריל 2017 (IDT)

באופן טיפוסי לדורו, חילוני לחלוטין. מפורצי הדרך לחילוניות היהודית (לא בכך שעיגן אותה פילוסופית אלא בכך שיצר תרבות חילונית). לפי הביוגרפיה של ג'רמי דאובר, המשפחה בחרה ברב הרפורמי יהודה לייב מאגנס לארגן את הלוויה כי היה היחיד שהיה מקובל על כל יהדות ניו יורק. יהודים מזרח-אירופאים כמעט לא היו חברים אז בקהילות רפורמיות. AddMore-III - שיחה 12:25, 28 באפריל 2017 (IDT)

שאלה בקיטלוג - תקני MARC

הפצה, הפקה, הדפסה יקבל שדה 264. שדה ה- 600 אלו הנושאים, 651 - נושא גאוגרפי וכדומה. היה וברצוני לדעת מהו שדה 245 ב- MARC לדוגמה, האם קיימת רשימה מסודרת ובה כל החלוקה של השדות, כל שדה ומה משמעותו? חיפשתי ולא הצלחתי למצוא. 77.138.185.97 15:19, 28 באפריל 2017 (IDT)

245 זה שדה של כותר ומשפט אחריות. קבל קישור לרשימה המלאה. ‏DGtal‏ - שיחה 08:32, 1 במאי 2017 (IDT)

למי 'זכויות יוצרים' של תמונות מתקופת מלחמת העולם ה-2

א. בפייסבוק התפרסמה כתבה שמקורה ב'וואלה-ניוז' אודות משפחה יהודית מתוניס, שביתה הוחרם (ברובו) ע"י קציני הצבא הגרמני במלה"ע ה-2 במהלך הכיבוש. האיש ניהל יומן בו הוא מפרט את קורות משפחתו במהלך הכיבוש (מזכיר את יומנה של אנה פרנק). הכתבה כוללת גם תמונות מקוריות מאותה תקופה, כולל של האיש ומשפחתו. אינני יודע כיצד להתייחס לתמונות אלה, קרוב ל-75 שנה מאז צולמו, שכן בדעתי לכתוב ערך אודותיו שיכלול תמונות אלו, כולן או בחלקן, או שמא עלי לבקש רשות מ'וואלה' ? ב. ובעצם, מנין לה בעלות ? אשמח לדעתכם, שבת שלום, בנצי - שיחה 19:34, 28 באפריל 2017 (IDT)

עד כמה שידוע לי זכויות היוצרים ליצירה שייכות לאדם עד 70 שנה לאחר מותו. בהקשר לשואה, יומנה של אנה פרנק פורסם ע"י אביה (הייתה על זה תוכנית ביס דוקו ביום השואה האחרון). מיין קמפף, לדוגמא, הזכויות עליו נגמרו ב 2015, וכשזה קרה בגרמניה פרסמו מהדורה שלו, שמכילה הערות לצד התוכן המקורי במטרה לסתור את תורת הגזע. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:56, 5 במאי 2017 (IDT)

תודה על תשובתך. את מה שאתה כותב אני יודע. אדגיש את מה שנתון בשאלה במקרה הזה: אינני יודע מי בעליהן המקוריים של התמונות עצמן. יתכן והן של קלמנט חורי עצמו (באחת מהן נראה הזוג יחד עם ביתם הקטנה, ובאחרות, חיילים נאצים צועדים ברחוב בתוניס, וטנקים גרמניים ש'נדפקו' בשדה קרב לא מזוהה, בהתאמה). אני גם לא יודע מאין השיגם כותב הכתבה בוואלה. כנראה, שהדבר הנכון לעשותו כעת הוא לברר את השאלה האחרונה. האם לדעתך, עצם פירסומם ע"י וואלה מקנה להם או לכותב הכתבה בעלות כלשהי, יהיו אשר יהיו הבעלים המקוריים ? אציג זאת אחרת: נניח שראיינתי אותך לצורך כתבה בעיתון, ובמהלך הראיון אישרת לי לצלם תמונות השייכות לך, שזמנן מעל 70 שנה. האם עצם קבלת הרשות לפרסם את הכתבה על תמונותיה, יש בה כדי להקנות 'זכויות' כלשהן לעיתון או לעיתונאי, השוללות ממני בדרך כלשהי, לעשות שימוש באותן תמונות ? ואם כבר, העניין מזמין שאלה כללית יותר: מה דינן של תמונות המתפרסמות בעיתונות הכתובה, המצולמת או האינטרנטית (בהנחה שמדובר בתמונות שזמנן המקורי מעל 70 שנה) ? בנצי - שיחה 14:47, 6 במאי 2017 (IDT)

המרת דיסק גיבוי חיצוני מפורמט FAT32 לפורמט NTFS

אני מעוניין להמיר את מבנה מערכת הקבצים של דיסק חיצוני (1 טרה) מן הפורמט הנוכחי, FAT32, לפורמט NTFS. כבר יש לא מעט דאטה על הדיסק - תיקיות שונות שגיביתי ממחשבים שונים. האם הרצת הפקודה הבאה:

convert F: /fs:ntfs

לא תפגע בנתונים שכבר גיביתי על הדיסק? אלדד • שיחה 20:06, 28 באפריל 2017 (IDT)

בינתיים יש לי שאלה נוספת:

בהנחה שהחלטתי שאני מעוניין בכל זאת להריץ את הפקודה, הנה המשך הסיפור:

הפקודה שנתתי הייתה:

convert f: /fs:ntfs

בתגובה, אני מקבל את ההודעה הבאה:

The type of the file system is FAT32

Enter current volume label for drive F

וכאן אני מסתבך. כונן F, שמשמש עבורי לגיבוי, הוא ללא שם מסוים, ואין לי מושג מה להקליד שם. לא משנה מה אני מקליד (Enter, או :F, או סתם כותרת כלשהי), אני מקבל את הודעת השגיאה הבאה:

An incorrect volume label was entered for this drive

והמערכת יוצאת מפקודת convert בחזרה ל-prompt.

איך אפשר בכל זאת להמשיך לביצוע פקודת convert ? אלדד • שיחה 23:34, 28 באפריל 2017 (IDT)

נסה להריץ dir f: ולראות אם זה עוזר. ולאחר מכן label f: שאולי יעבוד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:47, 28 באפריל 2017 (IDT)

תודה, יגאל. בינתיים קיבלתי טיפ להריץ :Vol F, וזה עבד. התווית של הכונן הייתה SAMSUNG, אז הזנתי אותה, והפקודה המשיכה. היא גם הסתיימה, והופתעתי לקבל את ההודעה, בסיום ההרצה וההשלמה של Convert, שנמצאו errors בכונן, וחלונות לא תתקן כי לא הוספתי את המתג F/ - כעת מופיעה השאלה האם to convert lost chains to files. ואני לא בטוח איך אני אמור להמשיך מכאן. אלדד • שיחה 00:08, 29 באפריל 2017 (IDT)

טוב, בגלל השגיאות שנמצאו, הפקודה נכשלה. קיבלתי הודעה שהדיסק לא הועבר לפורמט NTFS. אלדד • שיחה 00:12, 29 באפריל 2017 (IDT)

מציע שתעתיק את כל החומר לדיסק אחר (פנימי, או חיצוני או חיצוני זמני) ואז לפרמט את הדיסק החיצוני שלך ל-NTFS. אם אין אפשרות כזו - אז לפני ההמרה תריץ בדוס (CMD) את הפקודה chkdsk f: /f. חזרתי • ∞ • שיחה 02:41, 29 באפריל 2017 (IDT)

האם בוז לתרבות הישראלית הוא חלק מהתרבות הישראלית?

אני שם לב כבר כמה שנים שבארץ מזלזלים, לועגים ובזים לכל יצירה ישראלית. אנשים מלגלגים על דיבוב לעברית, על תרגום לעברית של ספרות. וגם על סדרות וסרטים ישראלים מקוריים. קומיקס ישראלי לא יתפס כמשהו רציני, אלא רק הומוריסטי קליל. תתארו לכם סרט מדע בדיוני ישראלי: ישר תהיה לכם תחושת זלזול. אנשים לא סומכים על אתרי חדשות ישראלים. אם מישהו יזכר במשחק מחשב ישראלי - רוב הסיכויים שהוא יזכר בזה בהומור. למה ישראלים רואים בתרבות שלהם נחותה? 213.55.176.145

אני לא חולק עליך לחלוטין, אבל אתה קצת מגזים. יצירות רבות זוכות לכבוד; וגם כשיש לעג הוא פעמים רבות בולט בחלקים מסוימים של החברה הישראלית והרבה פחות באחרים. המגזריות משחקת כאן תפקיד מרכזי. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ז • 12:59, 30 באפריל 2017 (IDT)

דווקא בתחום הקומיקס ישנם יוצרות ויוצרים בולטים בעולם (רותו מודן). בכל תחום תרבותי ישנה ביקורת התרבות, יש להבין שההישג איננו ישראלי אלא הישג אישי. אנחנו יכולים להלל את הכדורגל הישראלי רק כי הוא ישראלי, אך אנו לא יכולים להתווכח עם מדליה אולימפית של גל פרידמן כהוכחה להישג יוצא דופן. הקולנוע בישראל מוערך למדי. הדיבוב לעברית הוא סוגיה תרבותית אחרת של מי שרוצים בעיקר להפגין ידע, אך גם מוטמעת בהם התפיסה שבעולם הגדול יש אוכויות שאין בעברית...זה מקרה מקובל בעמים ובלשונות, הגרמנים מעריצים את האיטלקית (דובר איטלקים נתפס כאינטיליגנט), בארה"ב המבטא הבריטי מעיד על מעמד, סגנון, השכלה, ידע. באנגליה מתבלים במילה צרפתית כדי לשוות נופך אינטלקטואלי או מילה בלטינית. בעברית עושים זאת מגזרים שונים באופנים שונים, עורכי דין הרבה פעמים בבורות מתבלים במונחים ארמיים (מורשת התלמוד) מותב השופטים ולא מושב השופטים... ואחרים מתבלים שפתם באנגלית בעבור אותו נופך בדיוק "אני טוב" או "אני טוב יותר" :-).Dovole - שיחה 20:16, 30 באפריל 2017 (IDT)

קומיקס ישראלי לא יתפס כמשהו רציני? כנראה לא שמעת על זבנג! בשנות ה-00'. – אסף (Sokuya)^שיחה 23:04, 30 באפריל 2017 (IDT)

בדיוק על קומיקסים כאלה אני מדבר: רואים שזאת בדיחה והיחס בהתאם. בו נשווה לקומיקס כמו "V for Vendeta", watchmen, או דוקטור סטריינג'. אני חושב שהתוצאה ברורה. 213.55.176.145 00:41, 1 במאי 2017 (IDT)

ובכן בעבור מה הזכרתי את רותו מודן?! אני חושב שאתה חושב קצת כמו הנאצים על תרבות נחותה, מנוונת ולעומתה תרבות גבוהה, ארית. מה נחות בשגרה? מה נחות בשושקה? השאיפה המרכזית בונדטה היא לחירות הפרט, לאינדיבידואליזם, לא לדברים מטאפייזים, אלא לדברים מההוויה הפיזיקלית היומיומית, במובן זה, הדוגמא שלך ל"יצירה רצינית" מלמדת שאין כזה דבר "רציני" או "שאינו רציני" לבד מהערך שאנו טוענים בדברים-התכלית שאנו מעניקים לעצם לעשותו סמל.Dovole - שיחה 01:13, 1 במאי 2017 (IDT)

שוב הנאצים? נראה שאתה סבור שככל שהאנלוגיה מוקצנת ומזעזעת יותר כך היא גם משכנעת יותר. אתה יודע, גבלס היה יכול ללמד אותך שיעור או שניים ברטוריקה אפקטיבית. ראובן מ. - שיחה 01:34, 1 במאי 2017 (IDT)

למדתי מגדולים ממני... אך אם להיות רציני, אנחנו באווירה הזו, יום השואה, סרטים על מלחמת העולם השנייה, ההבחנה לגבי תרבות עליונה וכזו מנוונת מיד העלתה לי את הנאצים והמדע הארי שלהם, צודק יכולתי להתייחס גם ליפנים, השאלה אם זה היה מדבר בשפתו של הקורא?... אגב אני לא האשמתי אותו, הנאצים היו אנשים, הלכי רוח שהיו קיימים בתפישת עולמם עוד שרירים בתפישות שבימינו...אני לא חושב שיש בושה בלשגות, או בלסבור שיש "תרבות גבוהה ונמוכה", אך אני כן חושב שזה שגוי...באותו אופן שזה היה שגוי בתפישת הנאצים.Dovole - שיחה 02:35, 1 במאי 2017 (IDT)

ראובן מ. מה שעשית נקרא ספי"ן, הסטת את כל תשומת הלב מהעיקר לטפל. אלמוני כתב שאין הערכה ליוצרים כי הם מקומיים, ואני השבתי לעניין. אתה נטפלת לדוגמא עניינית שלי באיזו רגשנות ואני בספק אם קראת והבנת תגובותי, ועתה איבדנו תגובה מצד האלמוני ומצד אסף...Dovole - שיחה 17:44, 3 במאי 2017 (IDT)

בעיות בפתיחת קבצי 'וורד' ו-PDF

מדי פעם, ככה, מערכת ההפעלה ('חלונות 10') 'מחליטה' לא לפתוח קבצי 'וורד', 'ממוזערים', או אף באמצעות 'פתח' מתפריט 'קובץ'. מה שפתוח פתוח, ומה שלא - בעיה. הקובץ/צים מופיע/ים ברשימות שונות, אבל לא נפתח/ים. ניסיון לפתוח קובץ PDF מניב חלון שחור, ללא כל שינוי. מה הבעיה או הבעיות הגורמות לתסמינים אלה, ואיך פותרים אותן (מלבד, כמובן, איתחול, ה'פותר' את הבעיה רק בדיעבד) ? תודה, בנצי - שיחה 13:45, 30 באפריל 2017 (IDT)

מה קורה אם אתה סוגר את וורד לגמרי ואז מנסה שוב? מה קורה עם יישומי אופיס אחרים, דוגמת אקסל? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:53, 30 באפריל 2017 (IDT)

סליחה על האיחור, אחרי שנעדרתי כמה ימים. בינתיים אירעה הפסקת חשמל, מה שיצר הזדמנות לבדוק את מה שאתה אומר. אז ככה: א. PDF עולה ללא בעיה עתה (מניסיונות קודמים, בעיה זו עוד תשוב). ב. 'וורד': רוב הקבצים עולים. אחד מהם, עלה בניסיון הראשון אחרי הדלקת המחשב, אבל לאחר שסגרתי אותו, לא שב לעלות (בשום דרך), בניגוד לכל האחרים (אלה שניסיתי נפתחים גם אחרי סגירתם). מוזר. אינני מבין מה קורה. הוא מופיע בתפריט התחתון, ממוזער, אבל הצבעה על אייקון 'וורד' שם מניבה הבהוב קצר שנעלם, ואפילו לא מספיקים לראות בבירור את הקבצים הממוזערים. נראה לי שזו בעיה בפני עצמה, כי היא קורית גם עם הצבעה על דפי רשת. אולי הקובץ האמור ניזוק עקב הפסקת החשמל, ומסיבה כלשהי דווקא הוא ? לא נראה לי, כי מערכת הפעלה זו משחזרת גירסה אחרונה של כל קובץ. בנצי - שיחה 21:24, 5 במאי 2017 (IDT)

הדרך היחידה להעלות את הקובץ, גם היא באופן זמני, היתה לנסות לפתוח אותו מיישום 'וורד' עצמו >> 'שמירה בשם' (מוזר שהוא מבקש זאת בניסיון לפתוח קובץ קיים, המופיע גם על שולחן העבודה, ובכל רישום אחר) >> שמרתי ואז הקובץ עלה. לא מבין את זה. לאחר סגירה מכוונת, הקובץ שוב לא עולה. מוזר. משונה. תמוה. לא מוסבר. לא מובן. בנצי - שיחה 21:49, 5 במאי 2017 (IDT)

שימוש במנטרל ריחות ביתי באמצעות אוזון

קניתי מחולל אוזון באליאקספרס שמיועד לנטרל ריחות רעים באמצעות חימצון על ידי גז אוזון. רציתי לדעת האם השימוש בו בטוח? והאם חימצון אינו גורם מסרטן? ―213.151.43.38 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חפש ברשת מידע על החברה ועל המוצר עצמו, חפש תווי תקן על המכשיר ובעלוני המידע המצורפים. בנימה כללית יותר, אוזון הוא חומר רעיל ופעיל (תרכובות חמצן פעיל מסרטנות כאשר מסתובבות בתוך הגוף באופן חופשי רדיקלים חופשיים). במכשיר המדובר כנראה לא מדובר בחשיפה המתקרבת בכלל לסף הרעילות (LD50), ובגלל הפעילות המוגברת של החומר אינו נוכח בסביבה לאורך זמן. את חישוב הרעילות עושים על ידי מכפלת הספק בזמן לקבלת העבודה, כלומר מספר חלקיקי אוזון כפול שעה (דומה לחישוב צריכת חשמל=וואט שעה=אנרגיה). באופן כללי על ידי תכנון נכון של אוורור ניתן להימנע מהצורך בהתערבויות מסוג כזה (אין ערובה שהשימוש אינו נושא עימו נזק בדיוק כמו שאין ערובה לגבי קרינת מכשירי אלחוט). פתרון נוסף הוא היעזרות במסננים כמו בחדרים נקיים, בשימוש ביתי מקובל להשתמש ביוניזטור, אך הוא מעלה סוגיה דומה לגבי יונים. בתגובתי אין כדי להוות יעוץ מקצועי, איני מכיר המכשיר ואיני מכיר תו התקן בהם עומד או אותם מפר.Dovole - שיחה 22:38, 30 באפריל 2017 (IDT)

איך הוציאו את אייכמן להורג?

באיזו שיטה הוציאו את אייכמן להורג? תלייה? כיסא חשמלי? או דרך אחרת?

אני מתאר לעצמי שזה מוסבר בערך "לכידת אדולף אייכמן", אבל הערך הזה כל כך עמוס ומפורט שלא הצלחתי למצוא בו בבירור את השיטה שבא הוא הוצא להורג... 37.26.149.151 22:31, 30 באפריל 2017 (IDT)

בתלייה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:34, 30 באפריל 2017 (IDT)

את גופתו שרפו ואפרו פוזר בים.Dovole - שיחה 22:38, 30 באפריל 2017 (IDT)

וואלה? אז מסתבר שהמורה שלי טעתה! היא אמרה שהוצאנו אותו להורג בכיסא חשמלי ולא בתלייה, כי אנחנו לא ברבריים ולא רוצים שהוא יסבול פיזית במשך זמן רב לפני מותו... אני לא יודע מאיפה היא הביאה את השטות הזאת, אני זכרתי שפעם שמעתי שהוא הוצא להורג בתלייה אבל מכיוון שזה סתר את דברי המורה שלי החלטתי לשאול כאן. תודה על התשובות! 37.26.149.151 22:42, 30 באפריל 2017 (IDT)

אנחנו לא ברבריים...אנחנו לא ראויים להגדרה במילה אחת, אך מעשה ההוצאה להורג אינו מעשה ראוי, במיוחד לא במקרה של אייכמן שמותו לא הועיל, לא היה בו ממד של מניעה או הרתעה (הגרמנים לא היזדקקו להוצאה להורג של אייכמן כדי להכות על חטא) היו בו רק נקם וחוסר אונים.Dovole - שיחה 22:47, 30 באפריל 2017 (IDT)

יש כאלו שהם שלולי חיים מצד עצמם, אלו ששחיתותם הגיעה עד תוככי נפשם. אין בהריגתם אקט של נקם, כי "ארור האומר נקום". הריגתו של אייכמן לא הייתה אלא שלילת חייו מצד הבריאה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 23:13, 30 באפריל 2017 (IDT)

גם מאסר היה "בלתי מועיל" בה במידה, ולכן ראוי היה לשחרר אותו, אולי בלחיצת יד. עוזי ו. - שיחה 23:43, 30 באפריל 2017 (IDT)

העלבונות אינם כלפי מי שאינם חוטאים במעשה אלא כלפי מי שעושים, חוטאים ובטוחים בצדקת דרכם. ענישה מצד בני אדם נועדה לא כדי להשתלח בפרט, באותו האופן שבו אייכמן היה בריון בחסות בריונות המשטר הנאצי, כן מדינת ישראל הייתה בריון כלפיו. היישוב הציוני בארץ ישראל ראה בשנות ה-1930 את הנאצים עולים לשלטון הוא יזם העלאת כמה אלפי נערים ונערות יהודיים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה, אך לא הועיל מעבר לכך, לימים כאשר לדבר כבר לא הייתה שום תועלת במציאות הפיזיקלית ולו זו המטאפיזיקלית הקיימת בתפישה הסוביקטיבית של "תוככי נפשם" ו"מצד הבריאה". ראוי היה להעמידו למשפט, ואחרי כן ראוי היה לשחרר אותו כשהוא אינו מהווה עוד סכנה נושא אות הקין של הרג חפים מפשע.Dovole - שיחה

כן אחלה רעיון. אם אדם רצח את אחותו היחידה על רקע כבוד המשפחה, ניתן לשחררו לשלום. הרי אין לו עוד אחות שהוא יכול להרוג ולכן הוא לא מסוכן לציבור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:44, 1 במאי 2017 (IDT)

זה מעניין, שוב הגענו לנצרות. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ז • 00:58, 1 במאי 2017 (IDT)

Corvus בתור פיזיקאי נראה לי שבחינת המציאות שלך אינה מצטיינת. לאייכמן הייתה תוכנית מגרה "השמדת היהודים 2"?! אייכמן לא היווה סכנה יותר, לפחות לא באישום עליו נשפט ונדון למות. אני איני איש דתי, אך העלילה המקראית מלמדת אותנו כי על אף השופך דם האדם באדם דמו ישפך, קין אינו מוצא להורג, הוא נושא אות קין, הוא מעמיד שושלת, הוא נושא בחטא. אני נוטה להסכים עם הגישה הנוצרית שהכל נולד בחטא, גם המעשה הטוב ביותר, כמו רופא המרחיק עד מיאנמר כדי לרפא בחינם עיוורים מקטרקט, יכול לעשות זאת רק בגלל החטא של חלוקת המשאבים הבלתי הוגנת. הענישה נועדה לנו כחברה אך ורק ממניע תועלתני, אך ורק כדי להסדיר, כדי לאפשר החירויות המרביות למרב הפרטים. מערכת המשפט אינה מערכת מוסר, אינה מערכת של "נימוסים והליכות" בחברה, היא מערכת של הגנת החירויות, ככזו היא יכולה להעניש רק כדי למנוע, להשיב דברים לקדמותם (ככל שתוכל) ולהרתיע (על מנת למנוע). אייכמן לא היה במרחב ההרתעה, כיוון שמשפטי נירנברג כבר התרחשו, מעבר לכך מחיר מלחמה כבד נגבה מהצד הגרמני והיפני די כדי ליצור עולם פוליטי חדש שהחזיק ב-80 השנים האחרונות (דומה לימי השופטים והמלכים, ~40 שנות שקט). ההוצאה להורג של אייכמן הייתה ביטוי של חוסר אונים יותר מאשר של און רב. לא, לא הייתה לו עוד אחות לרצוח, ומחרחרי הריב והמדון לא התרגשו מהמתתו.Dovole - שיחה 01:08, 1 במאי 2017 (IDT)

אחרי התנגשות עריכה: נרו יאיר אני נוטה להסכים איתך, וראה שבדברי, הבלתי תלויים בתגובתך, התייחסתי לכך :-) Dovole - שיחה 01:08, 1 במאי 2017 (IDT)

שמח שכיוונתי לדעת גדולים. ועוד דבר: שוב הגענו לדיונים בלתי רלוונטיים למטרת הדף. זהו אינו פורום דת ומוסר. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ז • 01:10, 1 במאי 2017 (IDT)

אני מבקש לציין שהענישה מבוססת על סל מניעים מגוון מאוד ואחד מהם הוא הנקמה. הנקמה הציבורית שבענישה חיונית, כדי למנוע/לייתר/להחליף נקמה פרטית. בברכה. ליש - שיחה 02:48, 1 במאי 2017 (IDT)

זה אני מודה שעוד לא שמעתי (אני בכל זאת צעיר למדי), נוציא אותו להורג פן מישהו ירצח אותו!Dovole - שיחה 03:12, 1 במאי 2017 (IDT)

נשמע כמו מעשיית חלם.Dovole - שיחה 03:12, 1 במאי 2017 (IDT)

לא כדאי להיחפז בהסקת מסקנות, דווקה במקרה של אייכמן אפשר לראות בבירור את ההיגיון בענישה, אפילו ענישה חמורה מאוד, כדי למנוע נקמה. אומנם הנקמה לא נחסכה מהמת, אך הנקמה לעתים מופנית כלפי חפים מפשע או פושעים זוטרים, אנשי אס אס גרמנים, שומרים במחנות, משפחות של הפושעים הגדולים או סתם גרמנים. אנשים שיצר הנקם בער בתוכם (ראה הנוקמים), נרגעים במידה מסוימת ונמנעים מלהוציא לפועל תוכניות נקם, כשרואים שהמדינה/החוק עושים זאת.

אם אני זוכר נכון את שיעור הקרימינולוגיה בנושא, מנינו אז 12 מניעים שונים לענישה ולא בכל מקרה באים לידי ביטוי כל המניעים, למשל במקרה של אייכמן לא בא לידי ביטוי המניע של שיקום העבריין... בברכה. ליש - שיחה 06:27, 1 במאי 2017 (IDT)

תלייה נחשבת לשיטת הוצאה להורג מהירה שאינה גורמת סבל רב לקורבן (יחסית). היא נחשבה לשיטה משפילה שמיועדת לפושעים, בניגוד לירי. בכיסאות חשמליים המצב שונה מאוד ועלול להסתבך, וממילא אין בישראל כיסאות כאלה. מדינת ישראל הוציאה להורג בהליך משפטי רגיל רק אדם אחד ב-69 שנה, וגם הוא היה ארכי-פושע מלחמה שאחראי לרצח מיליונים בייסורים, כך שמערכת המשפט שלנו אינה ברברית. מי שחושב שפושעי מלחמה נאצים לא ראויים לעונש מוות, אלא למאסר בחדר עם טלוויזיה ושלוש ארוחות ביום, כנראה לא ראה מספיק עדויות על פשעיהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא חושב שאני מסכים עם הטענה "רק אדם אחד". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:56, 1 במאי 2017 (IDT)

אייכמן היה אדם, אנשים מסוגלים לדברים נוראיים, אין צורך בכמות כדי לזעזע, רצח של הורה את ילדיו מזעזע לא פחות, ומדובר באנשים בכל אותם המקרים. אני לא טענתי שראוי היה לאסור אותו, ראוי היה לשפוט אותו-במובן זה לסמן אותו, ולשחרר אותו נושא עוונו. היו הוצאות להורג נוספות אך לא בחסות בית המשפט, אלא בחסות המשפט הצבאי (שהתנער בדיעבד).Dovole - שיחה 21:09, 1 במאי 2017 (IDT)

כן, אבל רק פעם אחת. מאיר טוביאנסקי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:18, 1 במאי 2017 (IDT)

מאיר נידון למוות (בטעות) ע"י בי"ד שדה בזמן מלחמת קיום, לא מדובר על הליך משפטי רגיל. לא היו עוד הוצאות להורג שבוצעו באישור בימ"ש. אפשר להתווכח על חיסולים ממוקדים של מחבלים, שלא נערך להם הליך משפטי רגיל. פעילות כזאת אינה ייחודית לישראל, ובוצעה ע"י ממשלות בכל העולם. הטענה שפשעיו של אייכמן, שהיה שותף מרכזי בתיכנון ובביצוע רצח אכזרי של מיליוני אנשים בייסורים, דומים לפשע של רוצח אקראי - לא נכונה בעליל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הטענה לא הייתה שהם דומים, אף רחוק מכך, הטענה הייתה שלהבדיל ממקרים אחרים בהם ענישה מוצדקת. במקרה של משפט אייכמן היא רק האירה חוסר האונים, הביטוי היחידי שענשיתו נתנה היה נקמה, ובית משפט אינו נוקם, אולי ראוי יותר היה לחסלו פשוט, אך להוציאו להורג בדין...מדוע לא נוציא להורג את הרוצח של טובה קררו, מדוע לא נוציא להורך את רוני רון ושאר רוצחי חסרי הישע וההגנה? אם כבר הועילו לגלות "רוח גבוהה" להעמידו למשפט, שהוא שקול, רציונלי... באותו האופן ראוי היה לגזור דינו, על הפשע שביצע אין לנו מה להשיב לבד מלסמנו (בעצם עריכת המשפט) ולהותיר אותו לשאת אות הקין.Dovole - שיחה 02:17, 2 במאי 2017 (IDT)

קרימינולוגיה

היי. מהו היישוב הגדול ביותר בישראל מבחינת כמות התושבים, שלא היה בו רצח מרגע קום המדינה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:04, 1 במאי 2017 (IDT)

באיזה מובן...הרשעה ברצח(פסיקה- גישה די פשוטה למידע) או חשד לרצח- תיק לא מפוענח (משטרה- בעייתי יותר)?Dovole - שיחה 02:16, 1 במאי 2017 (IDT)

במובן של גופה בגבולות המוניציפליים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:22, 1 במאי 2017 (IDT)

לא חושב שזה משהו שפתוח לציבור (מעורבת בזה צנעת הפרט), המכון לרפואה משפטית הוא הגוף המכריע במקרה של מוות לא טבעי, לכן יש לפנות אליו. בגישה אחרת, אפשר גם לנסות לפי סטטיסטיקה, לחפש את מספר הנרצחים בשנה, את מספר התושבים בישוב (בוודאות ניתן למצוא באתר הלמ"ס), תחום הישובים בעלי האוכלוסיה הגדולה ויחס קטן מ-1 (רציחות/אוכלוסיית המדינה). כמובן שזה רק כלי שיכול לעזור לחפש, למשל לא הייתי בודק ישוב שיש בו 100 אלף אבל כן ישוב שיש בו 5000. כמובן שזה עדין בעייתי, כיוון שדווקא באזורים מרוחקים, בהם אחזקת נשק גבוהה יותר ופחות שירותים ציבוריים (עין משגיחה גם) ישנם מקרי רצח, שלא לדבר על המגזר הערבי...Dovole - שיחה 02:30, 1 במאי 2017 (IDT)

אין קשר כלשהו בין גבולות מוניציפליים ובין טיפול משטרתי, כולל תיקי רצח. האזורים המשטרתיים אינם חופפים לגבולות המוניציפליים, לכן לא תהיה סטטיסטיקה עברינית לפי גבולות מוניציפליים. בברכה. ליש - שיחה 02:40, 1 במאי 2017 (IDT)

אריה ענבר המכון לרפואה משפטית הוא המסווג מוות שאינו טבעי, בנתוני המכון מצוין מקום מציאת הגופה. העניין הוא שנתונים שכאלה אינם חשופים לציבור.Dovole - שיחה 02:44, 1 במאי 2017 (IDT)

יש בדבריך ה' ידיעה מיותרת - המכון הוא מסווג מוות שאינו טבעי ולא "ה"מסווג. לא בכל מקרה רצח מגיעה גופה למכון. ועוד משהו, מקום מציאת הגופה אינו בהכרח חופף למקום ביצוע הרצח. בברכה. ליש - שיחה 02:57, 1 במאי 2017 (IDT)

ליש המשטרה אינה מוסמכת לקבוע סיבת מוות, סיבת מוות קובע עקרונית המכון המשפטי, וזאת במידה ועורבו גורמי אכיפת החוק (מוות בבית אבות אינו נחקר במשטרה, אך אם ישנו חשד לרצח, הריגה או גרימת מוות, מודעים לגורמי האכיפה והמקרה חייב לעבור בדיקת פתולוג).Dovole - שיחה 03:10, 1 במאי 2017 (IDT)

המשטרה אינה קובעת את סיבת המוות, היא חוקרת מקרים בהם יש חשד לעבירה. את סיבת המוות קובע רופא וכל רופא מוסמך לעשות זאת ולמלא את הטופס המסוים ולחתום עליו. כשיש מחלוקת, הקובע הוא בית המשפט. בברכה. ליש - שיחה 03:14, 1 במאי 2017 (IDT)

לאן מגיע הדוח של "הפתלוג לעת מצוא" אם לא למכון לרפואה משפטית?Dovole - שיחה 03:22, 1 במאי 2017 (IDT)

מה פתאום למכון? כל יום רופאים קובעים סיבות מוות ברחבי ישראל - במרבית המקרים אין חשד לפלילים וכאשר יש חשד, מעבירים זאת לחקירת המשטרה. דרך אגב, רופאים קובעים סיבת מוות רפואית ולא קובעים, אם היה מעשה פלילי - כך למשל הרופא יכול לקביע דום לב, אך זה יכול להיות כתוצאה ממחלה או מטראומה או מחומר שהמת נשם או אכל או שתה או הוחדר לגופו בדרך אחרת. לא פעם החשד מתעורר מאוחר, אפילו מאוחר מאוד ואז מוציאים לעתים מהקבר גופה מתפוררת, כדי לנסות למצוא ראיות למעשה פלילי ולא תמיד מוציאים. בברכה. ליש - שיחה 03:30, 1 במאי 2017 (IDT)

ליש נראה לי שאתה לא עוקב אחרי מה שאני כותב ומכוון. אם מדובר במוות טבעי (קביעה של רופא) אז אין דיווח למכון לרפואה משפטית. אם מדובר בחשד למוות לא טבעי רופא שהוא פתולוג לעת מצוא מעביר דיווח בחסות המכון לרפואה משפטית הנשמר במכון לרפואה משפטית עד לעדות במשפט (אם נערך) ובגינזכם. השאלה הייתה לגבי רציחות כלומר מוות לא טבעי, אזי כל האירועים שהם בגדר מוות לא טבעי תועדו על ידי המכון לרפואה משפטית, גם אם נעזר ברופאים חיצוניים.Dovole - שיחה 03:53, 1 במאי 2017 (IDT)

אינני יודע על מה אתה מבסס את דעתך שלמכון יש מעמד על בנושא, לי לא ידוע על כך. בכל בית חולים יש מחלקה פתולוגית עם רופאים מומחים. אם מוות לא טבעי, למשל מסכין תקוע בלב, הוא רצח או התאבדות או תאונה, זה לא קובע הרופא, זה קובע בית המשפט בהתאם לממצאים שאוספת המשטרה. בברכה. ליש - שיחה 06:33, 1 במאי 2017 (IDT)

אך את חוות הדעת כותב רופא והדוח נחתם על ידי פתולוג. לא צריך לגשת להרשעות אלא לגשת לתיעוד הפתולוגי.Dovole - שיחה 07:17, 1 במאי 2017 (IDT)

האם חיילים מתים יותר מאזרחים?

בישראל: האם מבחינה סטטיסטית הסיכוי של אדום למות מסיבה זו אחרת במהלך שירותו הצבאי גבוהה מהסיכוי למות לפניו או אחריו (במשך תקופה דומה)?

למה אני שואל: על פניו החיילים מסתכנים יותר בגלל פעילות מבצעית. אבל מצד שני חיילים נוהגים פחות וחוצים פחות כבישים מאזרחים ככה שאולי הסיכוי יוצא פחות או יותר אותו דבר. בנוסף אחוז המשתתפים בפעילות מבצעית מסוכנת לא גובהה במיוחד. שואל השאלות - שיחה 18:31, 1 במאי 2017 (IDT)

תלוי מתי, ואיפה הוא משרת. באופן כללי, רוב החיילים לא קרביים, ורוב החיילים שנופלים לא מתים בקרב (כולל פיגועים) אלא מסיבות אחרות - תאונות, מחלות, התאבדות וכו'. אם מדובר בתקופה של מלחמה, והוא משרת בקרבי, כמובן שהסיכון עולה. במלחמת העצמאות למשל, אחוז שלם מהתושבים (כ-6,000 איש) מתו במלחמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מלחמת העצמאות היא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. אחוז הלוחמים בצבא נע בין 5 אחוזים לכ-10 אחוזים. אם תיקח את מספר ההרוגים בפעילות מבצעית ואף בפיגועים (כחצי מסך החללים) תחלק במספר שנות קיום המדינה תקבל מושג מאוד כללי לכך שרוב האנשים מתים בנסיבות שאינן קשורות למציאות הביטחונית בישראל, גם אם ננסה לנפות שנים בהן עצימות הסכסוך ירדה ונמנה רק שנות מלחמה (3 שנים-מלחמת 47'-49', 1 שנים-קדש, ששת הימים, התשה וכיפורים-7 שנים, לבנון א'- 18 שנים, אינתיפאדת אלאקצא- 5 שנים, לבנון ב'-1 שנים, מערכות עזה- 2 שנים (כל תקופת ירי הקסאמים, שני מבצעים רציניים ומבצע שהוא פחות משמעותי לישראל מבחינת נפגעים). אנחנו מדברים על 37 שנים, 11500 הרוגים, יחס של 310 הרוגים בשנה, כיום בישראל מתאבדים כ-500 אנשים בשנה, מספר דומה נהרג בתאונות דרכים ורחוק ממספר המתים מסרטן, מחלות לב, נזקי עישון... כמובן שישרות כלוחם/כלוחמת טומן בחובו סיכון גדול יותר, ולא כדי להיתלות בסטטיסטיקה כלשהי (גם אם יותר אנשים נהרגים מסרטן מאשר לוחמים בקרב), כיוון שזה ניהול סיכונים שגוי, ותפיסת מציאות בעייתית שיכול להביא לכך שחייל יבין שהוא בסכנה רק ברגע האמת ולא יוכל לעמוד בפני עצמו ובפני חבריו.Dovole - שיחה 21:27, 1 במאי 2017 (IDT)

כל זה טוב ויפה, אבל אתה צריך לחשב את זה ביחס לקבוצת הגיל הרלוונטית, לא לאוכלוסיה הכללית. • צִבְיָה • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ז 23:16, 1 במאי 2017 (IDT)

צביה אני חיפשתי כלי כדי להעריך, לא בהכרח כדי לעמוד במדויק, והסברתי הסכנה שבהערכה הזו. ישנן עבודות בתחום של היסטוריה כללית שמנתחות רמת אלימות בתקופות השונות, ישנן עבודות במדעי החברה שמלמדות על הקשר בין אחזקת נשק לפשעי אלימות. אנו יכולים לבחון זאת בגישה סטטיסטית אחרת, והיא תוחלת החיים הכללית, אם בישראל היו הרוגים רבים במיוחד במלחמות הרי שהדבר היה משפיע על תוחלת החיים, לפי הצעתך ההרוגים צעירים יחסית. בכל מקרה זה לא נכון שיש להעריך על פי קבוצת גיל, מאחר ואדם שנהרג בתאונת דרכים, מה זה משנה הגיל שלו? אין סיבה להניח שיותר אנשים זקנים נהרגים בתאונות דרכים (הממצאים הם שהחלק של נהגים צעירים גדול משמעותית). אם אנחנו מפלחים לפי גיל אז אנחנו מראש מדברים רק על שירות חובה ולא שירות קבע ומילואים, אך אני מודה שקשה לי להבין את ההבחנה הזו, כאשר יש לנו קבוצה גדולה יותר אנו מקבלים דיוק רב יותר (כלומר אם אין הבדל מהותי בטווח הגילאים 24-55 במספר ההרוגים בתאונות דרכים, לדוגמא, אז הקבוצה הגדולה יותר תתן ניתוח קרוב יותר למציאות עבור פרט).Dovole - שיחה 02:08, 2 במאי 2017 (IDT)

תוחלת החיים ממוצעת בישראל ביחס לשאר מדינות העולם לא תתן לך כלום, כי נניח שלכל הישראלים יש גן מיוחד שגורם להם לחיות 10 שנים מעל הממוצע העולמי (-דוגמה לכך שיכולים להיות משתנים שונים בישראל הקשורים לכך שתוחלת החיים בה גבוהה), ירידה של 3 שנים בממוצע בגלל מלחמות עדיין תתן 7 שנים מעל הממוצע העולמי.

ולגבי השוואה לאותה קבוצת גיל - בכל קבוצת גיל יש גורמי מוות אחרים. צעירים ימותו יותר מאלימות ותאונות דרכים, מבוגרים ימותו ממחלות לב וסרטן. אתה לא יכול להשוות מקרי מוות בקרב חיילים (אוכלוסיה צעירה, שכמעט אין בה תמותה "טבעית") לבין כל מקרי המוות של האוכלוסייה הכללית (שכוללת הרבה מקרי תמותה טבעית). אתה צריך לקחת מספר מוגדר של חיילים בטווח גיל מסוים, מול מספר זהה של אזרחים באותו טווח גיל עם אותם מאפיינים (לא חכם להשוות אותם לבחורי ישיבה שלא מתגייסים, נניח, כי יש סיבה טובה להניח שאורח חייהם השונה במובהק מאורח חייו של החילוני הממוצע יגרום להטיה בתוצאות המחקר), ואז תוכל להשוות. • צִבְיָה • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 02:39, 2 במאי 2017 (IDT)

יש לישראלים גן מיוחד...אנחנו בודקים זאת מול כל המדינות ולכן זה לא סביר (לא בהכרח ממוצע עולמי). זה ברור שכל התמותה של לוחמים-לוחמות נופלת בגילאים 18-40, אז ברור שכסיבת מוות זה לא רלוונטי לקשישים, אך יתר סיבות המוות, הן לא כאלה, תחלואה בסרטן אינה בהכרח עולה עם הגיל, ומעבר לכך תמותה בסרטן לא בהכרח עולה עם הגיל (במובן הזה טענתי שהמספרים הגדולים דווקא מאפשרים לנו דיוק רב יותר ולא להיפך). בכל מקרה אם ניקח בחשבון שנתח האוכלוסייה בגילאים 18-40 גדול משמעותית מנח האוכלוסייה 58-80, הרי לנו בכלל לקבל שהחלק בתמותה קטן (כי אנו מחלקים באוכלוסייה גדולה יותר). שוב עלינו לזכור נתונים נוספים 90-95 אחוז מהמשרתים אינם לוחמים-לוחמות. אנחנו מדברים על כ-11.5 אלף הרוגים כאשר בתאונות דרכים מדובר על פי שלשה, לפי פיזור אקראי של הרוגי תאונות דרכים אנו מקבלים שלפחות 11.5 אלף נהרגו בגילאי השירות (18-40), וזה רק בתאונות דרכים. כמובן שכאשר אנו מדברים על לוחמים, אז לא כדאי ללוחם (לפני שהוא לוחם בהחלט כן) בכלל לעסוק בניהול סיכונים שכזה, זה ברור שהיחידים שמתים בקרב הם לוחמים.Dovole - שיחה 04:51, 2 במאי 2017 (IDT)

אפשר להתווכח על הרבה פרטים בדיוני המשנה, אבל אשתדל שוב להחזיר את הדיון לשאלה המקורית. לאחרונה פרסם מכון טאוב תאוריה שתוחלת החיים הגבוהה במיוחד בקרב גברים יהודים בישראל נובעת מהכושר בשירות הצבאי. זה הופך את התמונה. נרו יאיר • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז • 10:50, 2 במאי 2017 (IDT)

Dovole, קרא הסטטיסטיקה הזו של משרד הבריאות המחלקת גורמי מוות לפי גילאים. ספציפית לגבי סרטן, השיעור שלו בקרב כל קבוצת גיל עולה עם השנים (חוץ מגילאי 15-24 שם יש ירידה קטנה).

נרו, הממצאים של טאוב לא מסבירים מדוע בבני ברק יש תוחלת חיים בין הגבוהות בישראל. אם לשפוט לפי הכתבות, זו סתם השערה שלא מבוססת על ניתוח שום ממצא אחר. • צִבְיָה • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 13:04, 2 במאי 2017 (IDT)

אני לא נותן ציונים למכון טאוב, אבל אלה לא חובבנים. בבני ברק יש כמובן גורם נוסף, עצם האמונה מאריכה את תוחלת החיים. נרו יאיר • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז • 14:05, 2 במאי 2017 (IDT)

צִבְיָה שכיחות סרטן תלויה בסו הסרטן, ישנם סוגי סרטן שהשכיחות עולה עם הגיל (סרטן העור, מעי גס) ויש שלא (לוקמיה, לימפופה). למרות התפיסה הכללית שעצימות הסכסוך גבוהה, ביחס לעימותים אחרים היא לא, לא בצד הישראלי כמובן. החברה הישראלית כמו חברות מערביות אחרות רואה בחיים ערך ולכן כל אירוע בו ישנם מתים נצרב תרבותית. יאיר הטיעונים שלך קצת הסתרבלו, מיעוט של גברים יהודיים אכן משרת שירות בעל דרישה פיזית, מעבר לזה, לא רוצה להוציא דיבתם, אבל חלק ניכר מהלוחמים אינו בכושר כזה גבוה...אם בכלל :-) Dovole - שיחה 17:44, 2 במאי 2017 (IDT)

אומנם עבר זמן לא מועט מהפעם האחרונה בה שירתתי במילואים, אך אני זוכר את תקופות המילואים (אימונים וקווים) כתקופות בהן אזרחים חלודים החזירו לעצמם רמת כושר טובה יותר. צריך להזכיר גם את הקורסים הצבאיים, שכוללים תמיד גם פעילות גופנית.

לגבי אריכות חיים אצל דתיים, אני ספקן בקשר להשפעת האמונה, אך יש לא מעט רופאים הממליצים על ימי צום למען הבריאות והרוטינה הדתית כוללת לא מעט ימי צום. גם חיי צנע של חברת הלומדים יכולים להוסיף לבריאות. בברכה. ליש - שיחה 18:00, 2 במאי 2017 (IDT)

ההכללה שלך לגבי לוקמיה ולימפומה פשוט לא נכונים, משום שכל אחד מהם הוא שם כולל למספר סוגים עם איזשהו מכנה משותף פיזיולוגי. למשל, שני הסוגים ה'קלאסיים' בלוקמיה הם AML (לוקמיה מיאלואידית חריפה), המאפיינת צעירים (ואף ילדים), ו-CLL (לוקמיה לימפוציטית חריפה), המאפיינת מבוגרים דווקא, בדר"כ. בנצי - שיחה 18:13, 6 במאי 2017 (IDT)

לא הבנתי איך שכיחות סוגי סרטן מסויימים רלוונטית לדיון. ניסית לטעון שאין הבדל בשכיחות התמותה מסרטן בגילאים שונים, הוכחתי שהתמותה עולה עם השנים. אחת היא מאיזה סוג הם נפטרים. • צִבְיָה • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 18:41, 2 במאי 2017 (IDT)

בודאי שיש תלות בגיל, משום שהסיכוי לשגשוגם של תאים ממאירים תלוי בקצב ההתחלקות של תאי רקמה נתונה. לכן סרטן פורץ ברקמות המאופיינות בקצב התחלקות גבוה (כמו תאי דפנות מעי). מכאן התלות בגיל, שכן ככל שמתבגרים, באופן כללי פוחת קצב התחלקותם של תאים. והערה רלוונטית: בדיוק מסיבה זו נזקי העישון אצל צעירים והסיכוי להם, לפחות ככל שמדובר בהתמרה סרטנית בתאי הריאה, גבוהים בהרבה בהשוואה לקשיש חביב שהחליט להתחיל 'להתפרע'. בנצי - שיחה 19:12, 2 במאי 2017 (IDT)

מחקרים בכל העולם מצאו שאמונה דתית תורמת לבריאות ומאריכת חיים, וכנ"ל חיי צנע והימנעות מאכילה מופרזת. בכל מקרה, הרכיב הנפשי מהווה 30 אחוז מהחלמה בכל מחלה. ימי צום לא תורמים לבריאות בכלל, אלא בדיוק להיפך. גוף האדם לא יודע מה זה "צום דתי חשוב", מבחינתו הוא במצב חירום של רעב, שעלול לגרום לנזק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למיטב ידיעתי השכיחות והתמותה מסוגי סרטן מסוימים אינה גבוהה יותר בגיל מבוגר, בוודאי שזה משנה, כי מספר המתים ממחלות בגילאי השירות, 18-40 שנה, עולה על 310 בשנה.Dovole - שיחה 19:19, 2 במאי 2017 (IDT)

אני חוששת שאיבדתי אותך. • צִבְיָה • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז 19:41, 2 במאי 2017 (IDT)

"מהו מיטב ידיעתך" ? האם אתה יודע כיצד פועל מנגנון ההתמרה הסרטנית ? אתה שולל, מבלי לנמק את שלילתך מחד גיסא, ומבלי לבסס את טיעונך, מאידך גיסא. בפרט, אינך מתייחס לדבריי קודם, לגבי הקשר לקצב ההתחלקות. איזה מין דיון מדעי הוא זה ???בנצי - שיחה 19:59, 2 במאי 2017 (IDT)

בנצי לא התיחסתי לדבריך, ובכן מנגנון החלוקה הוא מנגנון אקראי ביסודו, שיים לב שציינתי שישנם סוגי סרטן שהזמן ונזקי הסביבה משמעותיים בהם למשל סרטן העור. מי שיש לו מוטציה גנטית המעורבת בנטייה לגידול סרטני אין לדעת מתי אם בכלל יחלה.Dovole - שיחה 22:35, 2 במאי 2017 (IDT)

בדיון זה יש עיוות סטטיסטי בסיסי, כי יש לנו נתונים על מותם של חולי סרטן ועל תאריך "גילוי" המחלה, אבל לא על ראשית היווצרותה. הוזכר כבר סרטן העור ואצרף אליו גם את סרטן בלוטת הערמונית, כסוגי סרטן ה"מתגלים" בגיל מתקדם, אך איננו יודעים מתי התחיל התהליך הסרטני. בברכה. ליש - שיחה 01:10, 3 במאי 2017 (IDT)

מה רלוונטי מתי התגלתה המחלה? משנה מה סיבת המוות הישירה. רוב הגברים מעל גיל 90 יסבלו מסרטן הערמונית, רק מעטים מהם ימותו ממחלה זו. אנחנו לא עוסקים בתחלואה אלא בתמותה. • צִבְיָה • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ז 01:18, 3 במאי 2017 (IDT)

אין לך ויכוח איתי, אני לא מייחס חשיבות למועד ה"גילוי", להפך. אני מדגיש את העובדה שאין לנו נתונים על מועד היווצרות המחלה. בנצי ציין בצדק את חלוקת התאים השונה בגיליים שונים, מה שמרמז על תחלואה מועטה יותר בגיל המבוגר, וכשמדובר בסרטן יש קשר חזק בין תחלואה ובין תמותה, כי מתים רק מי שהיו חולים. בברכה. ליש - שיחה 01:35, 3 במאי 2017 (IDT)

לי זה נשמע שערוריתי הרדוקציוניזם הזה של "רק מי שחולה בסרטן מת מסרטן" :-) אבל בכל מקרה אפשר לראות מקבילה לכך גם ב"אגף" השירות בסוגיה שלנו, הלא ישנם רובם של האנשים המשרתים כלוחמים ומשתחררים, ולא, הם לא נהרגו בשירות. זו אחת הסיבות שאני מתנגד לגישת ההתבוננות/חלוקה לפי קבוצת גיל, יש להסתכל על כל גוף הלוחמים (גם אלה הפורשים), ולהיווכח שרובם "שורדים" את השירות, המלחמות והמבצעים.Dovole - שיחה 02:46, 3 במאי 2017 (IDT)

כל הדיון הזה לא ענה לשאלה. נשאלה כאן שאלה שלה אפשר לתת תשובה עובדתית פשוטה. צִבְיָה הייתה היחידה שהביאה לדיון נתונים. הם לא מסודרים בצורה לגמרי נוחה לדיון, אבל זה לא כל כך משנה. קראו את הטבלה בעמוד 10 בדו״ח שאליו קישרה צביה. המספרים בטבלה הזו הם שיעורי תמותה ל־100,000 נפש (בשלוש השנים 2010–2012). מכאן שיש לנו כאן תשובה די ישירה (בהנחה שהמספרים הללו לא משתנים יותר מדי במהלך השנים. הם משתנים, אבל לא בהרבה) לשאלה: מה הסיכוי שאדם מקבוצת גיל כלשהי ימות בשנה הבאה? אצל אנשים בני 14–25 שיעור התמותה הוא הנמוך ביותר. זוהי קבוצת הגיל היחידה שבה תאונות הןסיבת המוות הנפוצה ביותר (ועדיין, בקבוצת הגיל הבאה, 25–45, מתים יותר מתאונות). כבר בקבוצת הגיל 25–45 מתים יותר אנשים רק מסרטן (שאריות גרורתיות) מאשר כל שיעור התמותה של בני 14–25 גם יחד ובקבוצת הגיל הבאה (45–64) שיעורי התמותה כבר עולים בצורה חדה. בקיצור: התשובה לשאלה שלילית וההשפעה של הצבא על זה די זניחה. חיילים פשוט יותר צעירים ובריאים (בממוצע).

דרך אגב (בדקתי את זה בעבר, אבל אני לא זוכר כרגע איפה אפשר למצוא את הנתונים): השנה האחרונה שבה מתו בישראל יותר אנשים במלחמה מאשר בתאונות דרכים הייתה 1973 (מלחמת יום כיפור). נדמה לי שלא ב־1967 (מלחמת ששת הימים) ובטח שלא ב־1982 (מלחמת לבנון הראשונה). יכול להיות שבמרץ 2002 נהרגו יותר ישראלים בפעולות טרור מאשר בתאונות, אבל נדמה לי שגם זה לא. Tzafrir - שיחה 14:18, 4 במאי 2017 (IDT)

מה ההבדל בין process ל file descriptor בלינוקס?

איך תגדירו את תמצית ההבדל בין process לבין file descrptor בלינוקס? ממה שאני מבים לכל process יש 1 או יותר file descriptors ולמעשה אלו מתארים את הקבצים שהורצו בתהליך לפי סדר הגיוני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין ביניהם שום קשר שמאפשר השוואה. זה כמו לשאול מה ההבדל בין כלב למכונת כביסה. וההבנה לא נכונה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 1 במאי 2017 (IDT)

התגובה הזו לגמרי קיצונית וסרקסטית באופן מיותר ולא עוזרת. אפשר להבין מהערך האנגלי File Descriptor שכן יש קשר כלשהוא כבר מסעיף overview. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בין יש קשר לבין מה ההבדל המרחק הוא ענק. יש קשר בין לינוקס למקלדת, אבל לא שואלים מה ההבדל ביניהם. אם מעניין אותך מה זה כל אחד מהם בנפרד, שאל/י, אענה לך בשמחה. אבל אי אפשר לענות על שאלת מה ההבדל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:37, 2 במאי 2017 (IDT)

אז יש קשר... לדעתי הקשר בין לינוקס למקלדת אינו בר השוואה לקשר בין process לבין file .descriptor ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דווקא כן. אפשר אפילו לתאר אותו כאותו סוג של קשר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:39, 2 במאי 2017 (IDT)

אינני רואה סיבה לכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין בעיה. אם דעתך תשתנה, אני כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:37, 2 במאי 2017 (IDT)

מילים עבריות עם מקור אנגלי

האם קיימים בעברית מודרנית מילים באנגלית מתקופת המנדט? כמו שיש לנו "שפכטל" ו"נירוסטה" גרמניים שהפכו לעבריים ממש, האם יש מילים אנגליות (או אנגליות משובשות) שהם "ממש עברית"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:59, 2 במאי 2017 (IDT)

אמברקס? שופל הוא מגרמנית או מאנגלית? Tzafrir - שיחה 15:45, 2 במאי 2017 (IDT)

אני בטוח שלא היה אפילו בריטי אחד שאמר "אמברקס". אולי "האנד-ברֵיקס". חזרתי • ∞ • שיחה 16:22, 2 במאי 2017 (IDT)

בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי "אנגליות משובשות". כמו שאין גרמני שיגיד "נירוסטה". Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:54, 2 במאי 2017

יש הרבה, הרבה מאוד. מילון שלם. דומני שתוכל למצוא אוסף מסודר במילון הסלנג העברי (יש דבר כזה, ככל שאני זוכר), אם תסנן נכון. על מילים רבות מסוג זה אפילו לא חושבים. למשל, 'בטריה', שהתגלגלה לערבית מ-battery (מצבר או סוללה, וכן גם מספר תותחים הפועלים במשותף. משמעות כפולה זו, לפחות, משותפת לאנגלית ולעברית), וממנה, ככל הנראה, לתפארת הסלנג העברי (בטרם הוכנס השימוש ב'סוללה', שימש המונח 'בטריה' בלבד). חג שמח, בנצי - שיחה 17:15, 2 במאי 2017 (IDT)

Corvus ובכן ברור שיש! עולה לי מילה (שיבוש- מילה יפה בעצמה) אחת יפה במיוחד "טנדר" (as in pickup truck or lorry) המשמעות הייתה Ten There כיוון שניתן היה לקחת מספר פועלים, כעשרה, בחלק האחורי של הרכב, ובשל נוחויות הגייה הפכה המילה לטנדר.Dovole - שיחה 17:37, 2 במאי 2017 (IDT)

איזה יופי - איך ששיחה מתגלגלת לה: התשובה האחרונה שלך הזכירה לי, כמעט מייד, את סנפלינג, שמקורו באנגלית באופן מאוד ישראלי-יצירתי, למרות שאין פועל כזה בשפה זו. מדובר בגלישת צוקים (abseiling בבריטית, ו-rappelling באמריקנית). סנפלינג נוצר מהלחם ישראלי של snap ו-link, שהם חלקים במערכת קשירת הרתמה לחבל הגלישה. הוסף לזה את שלב השיבוש הפונטי, והרי לך 'פועל' חדש. בנצי - שיחה 18:56, 2 במאי 2017 (IDT)

וברוח התשובה של חזרתי, המילה המקובלת לתקר-פנצ'ר שהיא שבוש של Puncture‏. Dovole - שיחה 19:15, 2 במאי 2017 (IDT)

מונית שרות – shared route: שיחה:מוניות שירות בישראל? חזרתי • ∞ • שיחה 19:42, 2 במאי 2017 (IDT)

וגם נזכיר שם של מקום - הצ'ק פוסט בלב המפרץ (check post) בברכה אמא של גולן - שיחה 11:15, 3 במאי 2017 (IDT)

Dovole, טנדר היה במקור קרון המטען של הקטר. ר' הערך לראות איך המילה התגלגלה לעברית בעקבות שם של דגם של טנדר מימי המנדט. Tzafrir - שיחה 13:44, 4 במאי 2017 (IDT)

אך לא בשיבוש ההגייה העברי והחביב...Dovole - שיחה 15:42, 4 במאי 2017 (IDT)

ומה לגבי ההיפך? מילים אנגליות עם מקור עברי? אני יכול לחשוב על earth שאולי מגיע מ"ארץ", או על source שאולי מגיע מ"שורש", אבל אין לי את הכלים לבדוק את ההשערות הללו. משה פרידמן - שיחה 19:16, 3 במאי 2017 (IDT)

אמן. המילה Earth ככל הנראה באה מהמילה Erde, והמקור שלה גרמני פאגאני ולא עברי כנ"ל המילה למקור ושורש בעברית אינן קשורות למעט הדמיון הפונטי. מילים בהקשרים דתיים כמו משיח, הושיענא, עמנואל, שמות פרטיים עבריים...Dovole - שיחה

בכלל לא בטוח שהמקור הוא גרמני פגאני. 'ארץ' בערבית הוא 'עארד', וככל שאני יודע יש חילופי 'צ' ו'ד' בין עברית וערבית, כלומר מדובר במקור משותף. אבדוק איך זה באכדית, ממנה המונח עבר, כנראה, לעברית וערבית. ראוי לבדוק מאין מקור המונח בגרמנית, על דמיונו הרב. בנצי - שיחה 21:10, 5 במאי 2017 (IDT)

רק עכשיו שמתי לב לתגובה שלך, כפי שכתבתי הממשק העיקרי בין עברית ללשונות אירופיות הוא דתי-מקראי וארץ אינו מתאים לתופעה זו (בתרגום לותר למשל לא מתורגם בהכרח ארץ לerde אלא לmunde ולwelt- בהתאם לשוני במשמעות שציינתי בתגובות קודמות). כמובן שהיו ממשקי מעבר נוספים של מילים שמיות ללשונות אירופה, ציינתי הממשק דרך לימוד המדע הערבי והממשק של צור וצידון ויוון. בכל מקרה ראה ‏.Dovole - שיחה 18:35, 8 במאי 2017 (IDT)

המילה bedlam (בלבול) מקורה מבית לחם. ראה בהערה שהוספתי בערך בית החולים בת'לם. גם המילה cider מקורה בשיכר ויש עוד הרבה. גם המילה chutzpah נכנסה למילונים של ימינו בעקבות היידיש שכמובן לקחה את החוצפה מהעברית. --ריהטא - שיחה 20:08, 3 במאי 2017 (IDT)

ועכשיו אני מגלה שחוצפה היא בכלל מילה ארמית. מה שבעצם כל לומד תלמוד מכיר ("לא חציפי איניש כולי האי"). --ריהטא - שיחה 20:11, 3 במאי 2017 (IDT)

יתכן ש"רקטה" התגלגלה מ"רחת". _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:53, 3 במאי 2017 (IDT)

אני בטוח שהדימיון בין ארץ לErde הוא לא צירוף מקרים. כשמילים בעלי משמעות זהה נשמעים דומה: יש להם מקור משותף. דוגמה למילה לועזית עם מקור עברי היא ארמגדון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:54, 4 במאי 2017 (IDT)

ומניין לך הביטחון ?-: שיים לב להגייה E-R-E-TZ או בסמיכות וריבוי A-R-E/A-TZ ו-E-RD-E (חלוקה לפי תנועות לא הברות) זה פחות קרוב ממה שזה נראה בתחילה, גם המילה הגרמנית (והאנגלית) משמשת יותר במובן אדמה מאשר ארץ(אפילו שאלה מילים נרדפות יש דקות הבחנה). נראה שרוב המילים העבריות הן ירושה מקראית ודתית... דברים שקשה לתרגם כי אין להם אחיזה במציאות :-) אפילו אם הם הר מגידו.Dovole - שיחה 01:39, 4 במאי 2017 (IDT)

עוד משהו (מקרי?): אלטרנטיבה = אלתר נתיב. חזרתי • ∞ • שיחה 06:18, 4 במאי 2017 (IDT)

"אלתר נתיב" הוא ביטוי שהמציא יעקב פרוינד בעת שהיה מדווח על התנועה בגוש דן מהמטוס הקל של קול ישראל. שנילי - שיחה 07:19, 4 במאי 2017 (IDT)

הדמיון בין המילה ארץ בשפות שמיות ובשפות הודו אירופיות אכן גרם להעלאת ההשערה שהן קשורות אטימולוגית, אבל ממקורות אינטרנטיים נראה שאין קונצנזוס אם זה צירוף מקרים או מעיד על מקור משותף. דוגמאות נוספות למילים דומות בין שפות שמיות לשפות הודו-אירופיות הן המילים למספרים "שש" ו"שבע" - ראו כאן ובוויקיפדיה en:Indo-Semitic languages. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בפרסי שש זה...שש! אבל שבע זה הפט(רחוק מהצורה השמית) כמו הפּטה ביוונית...לעומת הזיבּן הגרמני והספּטם הלטיני(דמיון לשמית).Dovole - שיחה 08:28, 4 במאי 2017 (IDT)

להבדיל מהמילים "אמן", "משיח", "הושיענא", "עמנואל", ארמגדון (שציין קורבוס העורב), המילים אלטרנטיבה, ארץ, רקטה (רוקט-רוצ'טו) הן כנראה לא ממקור שמי. מקובל שלשם של ספרד בספרדית "אספניה" מקור משותף עם השם הארמי "אספמיא" (חלומות באספמיא) שורש ספמ שמקביל לשורש שפנ העברי, אך גם זה שנוי במחלוקת, לעומת זאת ישנן מילים ערביות שנטמעו בלשונות אירופה ללא ספק כמו אלגברה (מקביל לשורש העברי גבר-מתגבר). ואיך שכחנו את אלפאבית (גוגל!) שהיא ללא ספק ירושת היוונים אלפא, ביתא, גמא, דלתא... מהפיניקים.Dovole - שיחה 08:39, 4 במאי 2017 (IDT)

יש סיפור מוכר, גם אם ככל הנראה שגוי, לפיו מקור הביטוי "בוס" הוא משיבוש של "בעל הבית" (התי"ו בוטאה לא דגושה, כס', כהגיית האשכנזים). Eyalweyalw - שיחה 18:48, 4 במאי 2017 (IDT)

מופרך. דוברי אנגלית לא שמעו על זה. בנצי - שיחה 21:33, 5 במאי 2017 (IDT)

אני נוטה להסכים שאין קשר אך המקור למילה בוס באמת מעניין, בגרמנית אומרים שף/שפין ובצרפתית גם כן שף או פטרון, כך שזו מילה מאוד אנגלית, כשמונחים דומים פונטית בגרמנית והולנדית אינם בעלי משמעות קרובה למקובל היום...Dovole - שיחה 09:31, 6 במאי 2017 (IDT)

הנה עוד שלושה, ואולי ארבעה: 1. דומני שגם סטופר (stopwatch באנגלית) הוא המצאה ישראלית. 2. קילקול בולט של השנים האחרונות: ההחדרה הגסה של פוקוס, לפקס, מפוקס וכיו"ב, על-חשבון מוקד, למקד וכיו"ב, מילה שנקלטה והתבססה יפה, אבל בכל זאת יש כאלה ה'חייבים' את הצליל האנגלי כדי שדיבורם 'ייחשב'. מעניין מיהו, או מהו המחדיר הזה, שכן, לא אחת, השפעתו דומיננטית. 3. מקרה דומה לאחרון הוא המקרה של chip במקום שבב. כשהייתי סטודנט בלימודי פיזיקה, המונח chip, בקורסי פיזיקה של מצב מוצק ואלקטרוניקה למשל, שימש בשיחה באנגלית בלבד. אגב, רבים לא מקשרים בין chip לבין צ'יפס הקולינרי, כנראה בשל הצליל השונה של השניים כאשר חושבים בעברית בלבד. 4. בתעופה משתמשים עדיין, ככל שאני יודע, ברגל ולא במטר, אבל זה כבר עניין בינ"ל ולא ישראלי דווקא, כנראה, בשל חוקי התעופה הבינלאומיים בהם ארה"ב דומיננטית. בנצי - שיחה 18:40, 6 במאי 2017 (IDT)

בנצי לפקס-למקד מקביל לשאילה מגרמנית להשפריץ-להתיז ובשיט, מה שקוראים בעברית צחה "סקיפר" (הנה עוד אחת), משתמשים בקשר(עברית ולא נו"ט) ולא בקמ"ש(מטר אינו עברית).Dovole - שיחה 04:29, 7 במאי 2017 (IDT)

ל"ג בעומר השנה

לפי חוק הרעש, באיזה לילה ירעישו עד הבוקר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש להניח שירעישו בשניהם. לא נראה לי שהחוק נתן את דעתו למקרה כזה, ועל כן פורמלית מותר להרעיש רק במוצאי שבת, אבל מן הסתם המשטרה לא תכביד את ידה גם ביחס ליום ראשון. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 13:07, 4 במאי 2017 (IDT)

בלילה שבין שבת לראשון המשטרה לא תגיב לתלונות על רעש? לא מקדימים את ל"ג בעומר השנה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יכול להתחייב מה תעשה המשטרה, אבל למיטב הבנתי החוק יהיה לצדם של המרעישים באותו לילה. לא שמעתי על החלטה רשמית להקדים, משרד החינוך החליט לאחר, גם זה כנראה לא יתקיים באופן מלא. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 13:33, 4 במאי 2017 (IDT)

הבנתי. לא הקדימו/דחו בפעם הקודמת של"ג בעומר חל בראשון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1842330. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, כדאי לקיים את הדלקת המדורות ביום ראשון בערב כדי להימנע מחילול שבת באיסוף העצים והדלקת המדורות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:21, 4 במאי 2017 (IDT)

אתה מתכוון בערב שני :-) ערבו של יום, כלומר מוצאי שבת=ערב ראשון.Dovole - שיחה 15:43, 4 במאי 2017 (IDT)

שים לב להזחה שלך - היא צריכה להיות תואמת לשאלה או לתגובה אליה אתה מתייחס. הדבר בא כדי לקיים סדר דיון תקין, ולמנוע מצבים בהם לא ברור למי ולמה בדיוק הישבת. בנצי - שיחה 18:04, 6 במאי 2017 (IDT)

בנצי ההערה הופנתה אלי?Dovole - שיחה 19:50, 7 במאי 2017 (IDT)

כן, לא רק. לא ברור מי עונה למי. בנצי - שיחה 20:22, 7 במאי 2017 (IDT)

אני השבתי פשוט לתגובה שהייתה מעל התגובה שלי (הסדר הזה עדין קיים)...אולי אתה צריך לשיים יותר לב...Dovole - שיחה 15:32, 8 במאי 2017 (IDT)

תודה למשיבים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה על פמיניזם

למה נשים פמיניסטיות משתמשות בשם המשפחה של אביהן ולא של אימן? לדוגמא מירב מיכאלי לא קוראת לעצמה קסטנר או מיכאלי קסטנר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נשים פמניסטיות תופשו עצמן לא כנשים אלא כבנות אדם שוות, כבנות חוה אם תרצה. הן לא יצור חד ממדי ושטחי שמתעב בני אדם זכרים וגברים, אלא נשים עצמאיות שהן גם בנות, אחיות, בנות זוג ואימהות, ככאלה החיים שלהן יביאו אותן להכרעות שונות בעניינים שונים, אך את כל ההכרעות יקבלו בדעה צלולה, מתוך השכלה ולא מתוך כפיה, אדישות או היעדר דעה- לכל הפחות לכך שואפים מי שבאמת תומכים בשיוויון בני האדם ששנים רבות נעדר ממנו מה שעתה הברור מאליו, חירות הנשים.Dovole - שיחה 15:35, 4 במאי 2017 (IDT)

לא הבנתי מה התשובה לשאלה. משה פרידמן - שיחה 15:52, 4 במאי 2017 (IDT)

רק להבהיר שלא אני השואל. להבא מומלץ לחתום. משה פרידמן - שיחה 15:53, 4 במאי 2017 (IDT)

כי זה השם שהן גדלו איתו, ושם המשפחה של האם הוא בסך הכל השם שהאם קיבלה מאביה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דובולה, מטרת הדף הזה היא לענות על השאלה מתוך נקודת המבט של השואל, כפי שענה יפה המגיב האחרון. השאלה לא הייתה אם הן חד ממדיות ושטחיות, וגם אין סיבה ליצור רושם שהשואל סבר כך. כדי להפיץ או לבטא עמדות באופן כללי ישנו כיכר העיר. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 17:40, 4 במאי 2017 (IDT)

השם הוא דב. יכולות להיות לבחירת שם המשפחה אלף סיבות, אולי מירב מיכאלי מעדיפה שם עברי על שם לועזי כמו קסטנר... מניין לך? אינך יודע, יתכנו סיבות שונות ולמנות אותן יארך אפילו מהתשובה שלי. עדיף להבין שלעתים תשובה עקרונית לא מטביעה הדג בבטן לשובע אך נותנת חכה. שיים לב ששאלתו הייתה כללית והוא רק הדגים, לשאלה הכללית הזו אין תשובה כמו שלפולינום ממעלה שנייה השורשים אינם בהכרח 1 או 2 אך הם בהכרח מהצורה $x_{1,2}={\frac {-b\pm {\sqrt {b^{2}-4ac}}}{2a}}$. Dovole - שיחה 18:23, 4 במאי 2017 (IDT)

יכול להיות שאתה משועמם? נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 20:26, 4 במאי 2017 (IDT)

Dovole - שיחה 20:52, 4 במאי 2017 (IDT)

ראשית, ההנחה שיש תשובה אחת לגבי "נשים פמיניסטיות" מניחה שלכולן יש רצון יחיד. המצב רחוק מלהיות כזה. שנית, כמו שאמר/ה האנונימי/ת, "שם המשפחה של אביהן" הוא בעצם "שם המשפחה מימי הנעורים", השם שגדלו איתו. כפמיניסטית, לו הורי היו נותנים לי את שם המשפחה של אמי, או שם כפול (שני דברים די פופולריים כיום), הייתי שומרת על השם הזה. העובדה שקיבלתי את שם המשפחה של אבי ולא של אמי, זו בחירה לא שלי אלא של הורי, ובעיקר כיוון שהחוק קבע שזו ברירת המחדל. אגב, באיסלנד שם המשפחה של בנים הוא שם פרטי של האב+סון, ושם המשפחה של בנות הוא שם פרטי של האם+דוטיר. במובן מסוים, אימוץ הרעיון של השואל/ת. אני לא מניחה שהאיסלנדים הם עם יותר פמיניסטי מעמים אחרים. זו פשוט קונבנציה. וכפי שאמר Dovole, אם הבנתי נכון, אנחנו (הפמיניסטיות) לא (בהכרח, כי כזכור עמדותנו מגוונות) מתנגדות לגברים. אנחנו (וזה כן משותף להגדרתנו כפמיניסטיות) רק מתנגדות למחיקה שלנו בגלל שיש גברים בסביבה. YR on wiki - שיחה 15:34, 10 במאי 2017 (IDT)

התאבדות בקרב בעלי חיים

שלום. רציתי לשאול האם קיימת תופעה של התאבדות בעלי חיים ככל הידוע למדע? ואם כן מה הסיבות? תודה!--לאפו - שיחה 15:08, 4 במאי 2017 (IDT)

שמעתי פעם את פרופסור יובל הררי מתייחס לשאלה ואומר שהתאבדות לשם התאבדות אין אבל עשו פעם ניסוי עם קוף שכל פעם שהוא היה אוכל הקוף החבר שלו היה קבל זרם חשמלי וסובל כאבים, מה שקרה זה שהקוף הראשון הפסיק לאכול עד שגווע למוות.

יש את החפת לווייתנים שלפי כמה השערות נובעת מהתאבדות מרצון. כמובן שיש גם השערות אחרות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:31, 4 במאי 2017 (IDT)

יש גם מקרים אחרים. התאבדות הלמינגים, או תופעת גשר הכלבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:34, 4 במאי 2017 (IDT)

ישנן התנהגויות המביאות על בעל החיים את המוות (שאלמלא היה נוהג בהן, היה מת בנסיבות אחרות), כמובן שזו לא התאבדות, בפרוקי רגלים "מנוח שחור" (זכר האלמנה השחורה) וגמל שלמה (כמובן-זכר "נאקת שלמה") מביאים על עצמם מוות בתשוקה.Dovole - שיחה 15:40, 4 במאי 2017 (IDT)

כדאי לקרוא גם התאבדות#טענות על התאבדות בקרב בעלי חיים, ועוד תוצאות אצל הד"ר, כמובן. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:55, 4 במאי 2017 (IDT)

שאלה בערבית

למה בקריאת האדאן (מה שמכנים בעברית בטעות מואזין) אין הקפדה מלאה על הניקוד הסופי דהיינו אמנם אומרים אַללַהֻ אך אַכְּבַּר ולא אַכְּבַּרֻ וכן מחמדן רַסוּלֻ לַה ולא לַהֻ. --79.182.102.154 20:37, 6 במאי 2017 (IDT)

אז מה השאלה? 84.229.87.198 18:28, 6 במאי 2017 (IDT)

השאלה היא למה לפעמים יש ניקוד סופי ולפעמים לא--79.182.102.154 20:37, 6 במאי 2017 (IDT)

לא הבנתי למה אמור להיות מה שאתה מכנה ניקוד סופי. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"ז • 15:16, 7 במאי 2017 (IDT)

כי בערבית הספרותית וכמובן בקוראן יש לכל מילה שהיא שם עצם ניקוד סופי/תחבירי המורה על תפקידה במשפט199.203.37.197 10:36, 8 במאי 2017 (IDT)

אתה מתכוון יחסות? לא, לא לכל מילה. בערבית יש רק 3 יחסות, לנושא, מושא ישיר ומושא עקיף. אכבר ו(רסול) אללה הם מושאים. מתייג את משתמש:אלדד לוודא שאני צודק. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ז • 14:21, 8 במאי 2017 (IDT)

יש אכן שלוש יחסות, יחסת הנושא (רפע), יחסת הקניין (ג'ר) ויחסת המושא (נצב). בערבית מקובל שלא תמיד הוגים את הניקוד הסופי של מילים (דרך אגב, בניסוח השאלה המקורית נפלה טעות: וכן מחמדן רַסוּלֻ לַה ולא לַהֻ - צריך להיות: לָהִ, בכסרה, כי מדובר בסמיכות - סומך מיודע מנוקד בכסרה, לא בד'מה). אם השאלה היא מתי הוגים את הניקוד הסופי ומתי לא, אני לא מודע לכלל מסוים בנושא זה. אפשר אולי לנסות לשאול את סיון, אולי במקרה היא תוכל לעזור. אלדד • שיחה 16:35, 8 במאי 2017 (IDT)

לענ"ד יש כאן תג'ויד. זה מקובל בהקראות קראן וגם בשירה ערבית קדומה. ואם כבר בענייני אד'אן עסקינן, אשמח אם תחוו דעתכם בענין הטורקית (שאלתי בדף השיחה). סיון ל - שיחה 17:13, 8 במאי 2017 (IDT)

אני רואה שכתבתי למעלה שאכבר וכו' הם מושאים, התכוונתי לכתוב נשואים, כלומר לא צריכים לקבל יחסה. תקנו אותי אם אני טועה. מלבד זה, משתמש:אלדד אני לא רואה יחסת קניין (גרונדיוו?) בערך ערבית. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ז • 20:27, 8 במאי 2017 (IDT)

ב"יחסת קניין" התכוונתי לשם עצם שבא בצורת הסמיכות (הסומך) או לשם עצם שבא לאחר מילת יחס. שניהם יקבלו את היחסה השנייה, הנקראת בערבית ג'ר (יחסת הקניין). לא בדקתי בערך בערבית, אלא כתבתי מידיעה אישית. ייתכן שיש לזה גם שם נוסף בעברית (כרגע אני עוסק בדברים אחרים מחוץ לוויקיפדיה, אז לא אכנס לעובי הקורה בערך בערבית). אלדד • שיחה 22:54, 8 במאי 2017 (IDT)

בקשר לתשובה של סיון, האם תג'ויד מוריד את הניקוד של היחסה? מהערך בויקיפדיה משמע שזה יותר שינוי בהגיית עיצורים בסוף מילה62.219.140.149 14:22, 9 במאי 2017 (IDT)

אכבר אינו נושא ואינו נשוא שמני, ולכן למיטב הבנתי לא צריך מלכתחילה לקבל שום יחסה. אני לא בטוח לגבי רסול אללה. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ז • 14:26, 9 במאי 2017 (IDT)

תג'ויד כולל "השמטות" עיצורים וגם שינויי ניקוד וטעם; זה לא אומר שמורידים את כל הניקוד. בשירה כמו בשירה יש חירות רבה יותר (לפעמים). סיון ל - שיחה 15:19, 9 במאי 2017 (IDT)

איך נקרא הצמח שפרחיו

מאופיינים בעלי גביע חרוטי ארוך במקצת, בצבע ירוק, ועלי הכותרת שלו ארוזים בצפיפות, ממש שכבות צפופות. בשנים עברו (כשהייתי ילד) צבע עלי הכותרת היה אדום-שני בדר"כ, ככל שאני זוכר, אבל כעבור שנים כבר הופיעו (פיתוח ?) בלבן, בורוד ואף בורוד + לבן, מעשה טלאים. לא מצליח להיזכר בשום אופן בשמו, למרות שידעתיו קודם. בנצי - שיחה 18:20, 6 במאי 2017 (IDT)

ארוזים בצפיפות כמו כריזנטמה(חרצית הגננים}?Dovole - שיחה 04:32, 7 במאי 2017 (IDT)

א. לא, כריזנתמה (בת' ולא בט') היא חרצית בעברית. ב. שים לב: עלי הכותרת בחרצית נמצאים במישור אופקי, פחות אות יותר. הפרח עליו אני מדבר, עליו מאונכים, ונראים כממשיכים את עלי הגביע. עלים אלה ארוזים בצפיפות, עם חפיפה גדולה בין המחזורים. בנצי - שיחה 14:01, 7 במאי 2017 (IDT)

הגדרות כיוון בווינדוס 10

קניתי מחשב חדש אשר מגיע עם מערכת הפעלה. בהגדרות הראשוניות הגדרתי בתמימותי את שפת הממשק כעברית ועכשיו הכל מסודר מימין לשמאל מעצבן ולא כמו שאני רגיל. אני לא מוצא דרך לשנות את זה עכשיו (זה לא בהגדרות שפה). עזרה? חצי חציל 20:25, 6 במאי 2017 (IDT)

חצי חציל, אהא"נ ואאל"ט: לוח הבקרה/כל פריטי לוח הבקרה (או: שעון, שפה ואזור)/שפה/English/אפשרויות/שפת התצוגה של Windows/הפוך זאת לשפה הראשית. דווח האם הצלחת... חזרתי • ∞ • שיחה 22:00, 6 במאי 2017 (IDT)

חזרתי לא הבנתי, מה אני אמור לעשות פה? האמת שאין ממש אופציות... אבל אולי פספסתי משהו. חצי חציל 23:38, 6 במאי 2017 (IDT)

חצי חציל, תלחץ על English. מה אתה מקבל? חזרתי • ∞ • שיחה 23:45, 6 במאי 2017 (IDT)

לא הרבה... אפשרויות שפה - הורד ערכת שפה, הורד כתב יד. לוחות מקשים - הוסף לוח מקשים. חצי חציל 23:51, 6 במאי 2017 (IDT)

חצי חציל, תלחץ על "הורד ערכת שפה". זה בהנחה שהבנתי אותך נכון – אתה רוצה ממשק באנגלית. בכל מקרה אחרי הורדת ערכת השפה עדיין לא שינית כלום. תופיע לך אפשרות "הגדר כברירת מחדל". חזרתי • ∞ • שיחה 23:57, 6 במאי 2017 (IDT)

יס! מעולה תודה רבה. חצי חציל 00:18, 7 במאי 2017 (IDT)

האם יש לדרום אפריקה שליטה על לסותו?

האם זה שהיא מקיפה אותה מכל עבריה מקנה לה שליטה עליה?--79.182.102.154 20:41, 6 במאי 2017 (IDT)

איך אתה מגדיר "שליטה"? נרו יאיר • שיחה • י' באייר ה'תשע"ז • 22:18, 6 במאי 2017 (IDT)

ישראל מפקחת בפועל על הגישה הימית והאווירית לרצועת עזה. האם מדובר בשליטה? הכל תלוי בנקודת המבט של המתבונן. ‏Lionster‏ • שיחה 22:20, 6 במאי 2017 (IDT)

אז דרום אפריקה יכולה לעשות את זה ללסותו?--82.80.157.34 00:20, 7 במאי 2017 (IDT)

ההשוואה שעושה קודמך שטחית להחריד, לא נכונה ומקוממת. לסותו אינה מאיימת על דרום-אפריקה, ולא מחזיקה באידיאולוגיה דתית החותרת להשמדתה, ומשמיעה זאת בכל הזדמנות. ישראל את הגישות לרצועה מטרור, ואמצעי טרור למיניהם, בכל הרמות, כולל אמצעים מפרי איזון, כולל טילים נגד מטוסים שלא היו מאפשרים תנועה אוירית מעל שמי המדינה, בשל גודלה ה'עצום'. 'הקלות הבלתי נסבלת של הקיום' ושל 'שגרה שפויה' ובטוחה. כל כך מתרגלים לאלה, עד כי שוכחים על מה אלה מבוססים. בנצי - שיחה 13:55, 7 במאי 2017 (IDT)

ר' גם סאן מרינו והוותיקאן. השאלה לא מוגדרת היטב. Tzafrir - שיחה 13:25, 7 במאי 2017 (IDT)

לגופו של עניין, לסוטו היא מדינה עצמאית. היותה מוקפת בדרום אפריקה לא גורעת מכך. גם סואזילנד היא מדינה עצמאית מוקפת בדרום אפריקה. אם לדרום אפריקה יש השפעה גדולה מאוד על לסוטו מבחינה כלכלית, פוליטית ואחרת, זו כבר שאלה שונה, שאפשר לשאול על היחסים בין הרבה מדינות ללא קשר למיקומן הגיאוגרפי. ובכל זאת לגבי עזה: רצועת עזה אינה מוקפת בישראל (יש לה גבול עם מצרים). תהא הפרשנות ל"שליטה" אשר תהא, ותהא הפרשנות ליחסים בין ישראל לבין רצועת עזה אשר תהא, זהו מקרה שונה מלסוטו מבחינת מיקום גיאוגרפי. כיוון שהשאלה היא על לסוטו, אז התשובה הפשוטה היא: "לדרום אפריקה אין שליטה על לסוטו מעצם העובדה שהיא מקיפה אותה". YR on wiki - שיחה 15:13, 10 במאי 2017 (IDT)

הנץ ממלטה

ציטוט:
"We begin well, sir. I distrust a man who says "when". If he's got to be careful not to drink too much, it's because he's not to be trusted when he does".
מה הכוונה who says when ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה "שאומר מתי (להפסיק למזוג שתייה)", ביטוי נפוץ באנגלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מידע מבולבל בעניין אחנתון והמונותאיזם

בערכים עליהם מופיע מידע סותר, וגם המידע הקיים אינו נהיר כל צרכו. הנה קישור לדף השיחה שם פירטתי את הבעיה על ידי הצגת הציטוטים הרלוונטיים. אודה למי שיוכל להתייחס. דוד - שיחה 13:18, 7 במאי 2017 (IDT)

hashoter Azulai

I just saw this Hebrew classic and I'm impressed. I have a couple of questions

1. they use the term "hablan" in the for terrorist, while I know hablan is sapper and mehabel is bomber. why?

2. In the scene there is a group of Haredi jews attacking cars and police. The response of the police is to be calm and not arresting the criminals. why it so?

3. It seems like police is hunting for prositutes in the movie, Was the prostitution illegal in that time?

And I must say, the closing scene makes the movie to be masterpiece. 213.55.184.135 13:53, 7 במאי 2017 (IDT)

1. You're right. Historically, during the first years in Israel, 'hablan' was a synonym for terrorist. Only later, the term 'mehabel' (new term in modern hebrew, based on the same root) replaced 'hablan', which changed meaning to bombremover.

2. Since these groups are radical Jews, and their so called religious claims are known, the policy is first trying to lower the height of the 'flames'. Only in later stages, following deterioration, when severe measures are taken. In the movie you can see how Azulai is extinguishing the 'fire' completely, by criticizing them for acting against what's written in the Torah, and impressing them by his traditional knowledge. The producers of the movie, knowing well the structure of the Israeli society, put this figure, of Moroccan origin, in contrast with the Ashkenzi radicals.

3. No. It isn't the prostitution itself illegal, but, rather, seducing passing-by people, by their appearance and public provocative presence. This distinguishment isn't unique to Israel.

4. Good to hear your comments. Keep on enjoying 1st class Israeli movies. בנצי - שיחה 14:38, 7 במאי 2017 (IDT)

שאלות על דרגות צה"ל והמשטרה

1. האם בשביל להיות קצין חייבים להיות לפני כן רב נגד? 2. האם יכול להיות מקרה שבו יקדמו חייל/שוטר בבת אחת בכמה דרגות? 3. האם יש הבדל בין צבא למשטרה? 4. האם היו עוד מקרים כמו מקרה רוני אלשיך שנתנו לאזרח דרגת קצין? --62.219.140.149 14:40, 7 במאי 2017 (IDT)

1. לא. לפחות בצבא על המועמד לקצונה למלא אחרי דרישות מסוימות, כמו ותק, ניסיון מסוים כולל קורסי הכשרה, בפרט ניסיון פיקודי, כולל קורס קודם, כמו קורס מ"כים, וכן נתוני סף אישיים, כולל השכלה. אני מניח שגם במשטרה ההתקדמות לפי מפתח דומה.

2. השאלה כללית מדי, כיון שמגוון המקרים הוא גדול. אציין כמה. א. היו מקרים בהם חייל שהצטיין במיוחד הוסמך לקצין. לדוגמה, סרן מאיר הר-ציון, תא"ל אביגדור קהלני ואלוף טל רוסו. ב. יש מקרים, בשל מינוי לתפקיד בדרגת תקן גבוהה יותר, מקבלים דרגת ייצוג, ההופכת לדרגה קבועה לאחר שמתמלאים תנאים מסוימים. ישנם 3 תחומים בהם בולט הדבר: אנשי משפטים (למשל, שופט צבאי מקבל דרגה זמנית בהתאם לדרגתו של נאשם, כיון שלפי חוקי הצבא שופט לא יכול להיות נמוך בדרגה מנאשם), דובר צה"ל (כמו נחמן שי), ורב צבאי ראשי (ביחוד, ראה הרבנים הצבאיים האחרונים).

3. מאיזו בחינה ? פרט יותר. מקובל שקצין צבא הפורש משירות צבאי ועובר לשירות במשטרה, מקבל דרגה המקבילה לזו שהיתה לו בצבא (למשל, סגן-אלוף מקבל סגן-ניצב).

4. אלשיך הוא לא בדיוק אזרח, למרות שפורמלית כן. הוא נושא עימו רקע רלוונטי מקביל עשיר ביותר, כולל שירות בתפקידים המקבילים לדרגות גבוהות מאוד אצל לובשי מדים. אזרחים לא, אבל קציני צבא בכירים כן. כמה דוגמאות: אלוף הרצל שפיר ותא"ל יעקב טרנר, שהתמנו לתפקיד המפכ"ל היישר מבחוץ. כמו-כן, לפני אלשיך, עמד ארדן למנות את תא"ל גל הירש לתפקיד זה. בנצי - שיחה 15:02, 7 במאי 2017 (IDT)

1. לא. כמו שבנצי אמר יש קריטריונים של המערכת. יש מקרים (קורסי קצונה ייעודית, עתודה אקדמית) שדרגת קצונה מוענקת לאדם כמעט מיד בתחילת שירות החובה שלו.

4. כן. והם אפילו לא מאד נדירים. ברמות הבכירות יש מקרים של גיוס לתפקידים מקצועיים מבחוץ בעיקר בתחומי התקשורת (למשל נחמן שי, אבי בניהו, מירב לפידות, ואפילו עדנה פאר). מדי פעם יש מינויים גם לתפקידי ליבה של אנשים מבחוץ. הרבה פעמים, כמו בדוגמאות שהביא בנצי מדובר במינויים במשטרה של קצינים לשעבר בצה"ל ולפעמים של אנשים שלא באים מהמערכים האלה כלל (למשל ניצב יעקב קדמי. ברמות זוטרות יותר יש מינויים לתפקידי קצינים מקצועיים של מתגייסים לקבע שאינם קצינים. הם מקבלים דרגות קצונה ונדרשים לעמוד בתנאים נוספים תוך זמן מה מגיוסם. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:21, 8 במאי 2017 (IDT)

בקשר למה שנכתב על זה ששופט צבאי מקבל דרגה זמנית בהתאם לדרגת הנאשם, האם זה תקף גם אם רמטכ"ל עומד לדין?62.219.140.149 14:25, 9 במאי 2017 (IDT)

כן. משה יעלון הועמד לדין בגין תאונת דרכים שנגרמה באשמתו ושנגרם בה נזק לרכב הצבאי שלו. עודד מודריק קיבל דרגת ייצוג של רב אלוף לצורך המשפט. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:29, 9 במאי 2017 (IDT)

ראוי להוסיף את פריט המידע המעניין הזה לערך של עודד מודריק. משה פרידמן - שיחה 23:43, 9 במאי 2017 (IDT)

האם יש תמונה של מודריק עם דרגת רא"ל?--199.203.37.197 14:53, 10 במאי 2017 (IDT)

קישוט על אותיות עבריות

יש מין קישוט (לדעתי זה רק קישוט ולא סימן כלשהו) שנראה כמו מין עיגולים קטנים מחבורים על הראש של אות עברית. מישהו מזהה על מה אני מדבר? יש לזה שם? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:24, 10 במאי 2017 (IDT)

אותיות סת"ם ?? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:53, 10 במאי 2017 (IDT)

כן! לא ידעתי איך קוראים לזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:50, 10 במאי 2017 (IDT)

קוראים לזה תגים. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ז • 16:56, 10 במאי 2017 (IDT)

ראה עוד שם בפסקה התגים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 17:03, 10 במאי 2017 (IDT)

ואולי כמה ביטויים קשורים: קוצו של יו"ד, קושר כתרים...Dovole - שיחה 18:05, 10 במאי 2017 (IDT)

pH תלוי רק ביוני Hydronium?

קראתי את הערך הויקיפדי וראיתי ש-pH תלוי ביוני Hydronium. השאלה שלי היא האם pH עשוי להיקבע לפי יוני מימן אחרים גם כן (לדוגמה יוני מימן חופשיים, קטיונים או אניונים) או לפי הידרוניום בלבד? (ואז המשמעות היא או שכל דבר בעולם מכיל הידרוניום או שיש דברים שלא מכילים הידרוניום ולכן לא שייך בהם חמצת בססת או נייטרליות) 93.126.88.30 03:44, 11 במאי 2017 (IDT)