ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 11 שנים מאת 80.230.61.245 בנושא מבדק כלשהו
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 804: שורה 804:


האם אתם המומחים מבקשים דד-ליין והאם קיבלתם אותו רק במוסכים רשמיים?
האם אתם המומחים מבקשים דד-ליין והאם קיבלתם אותו רק במוסכים רשמיים?

== מבדק כלשהו ==

יש מבחן, שבו הנבדק צריך לגזור סביב צורה כלשהי, במרחק קבוע מהצורה. מה זה בודק, חוץ מקואורדינציה וקשר יד-עין ומוטוריקה עדינה? [[מיוחד:תרומות/80.230.61.245|80.230.61.245]] 05:24, 6 בפברואר 2013 (IST)

גרסה מ־06:24, 6 בפברואר 2013

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

נתן ילין-מור

על פי ויקיפדיה, נתן ילין-מור החל את חייו כנתן פרידמן. מישהו יודע איך ומתי הוא הפך לנתן ילין-מור, ומה פשר השם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

על פי ידיעה עיתונאית זו 170 מאנשי לחי עודם במעצר, דבר, 20 באוקטובר 1948 וזו החל משפט ראשי לחי, דבר, 6 בדצמבר 1948 , בימי המנדט (ואולי אף אחר כך) בניסיון לחמוק מהרשויות, היו לו מספר זהויות. בין היתר הוא נשא דרכון עם השם: "נתן מור". בהמשך, יתכן, שאימץ שם זה כשם משפחה נוסף. באנציקלופדיה של דוד תדהר הוא מופיע בשם "נתן מור (ילין-פרידמן)".אודי - שיחה 14:56, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

פילוסופיה במוזיקה

האם רוק זה הפעם הראשונה שרעיונות פילוסופיים הגיעו לשירה? אני מתכוון לשירה עם לחן ומוזיקה (song). האם היה דבר כזה במוזיקה קלסית (אריות באופרות וכדו')? 79.179.223.5 20:47, 17 בינואר 2013 (IST)תגובה

כמעט בכל טקסט שהולחן אפשר למצוא רעיונות פילוסופיים. בדומה לרוק, גם באופרה, חזנות, שירת ימי הביניים וכו׳ יש רעיונות פילוסופיים. המושגים לחן ורעיון פילוסופי לא מוגדרים דיים. ישנם שירים פילוסופיים מימי הביניים שלא תמיד ידוע אם הולחנו, ישנם שירים שנהגו לשיר בהקשרים דתיים, זה מונע מהם להיקרא שיר מולחן?
לגבי רעיון פילוסופי, במה הוא צריך לעסוק, בתורות פילוסופיות מוגדרות, או סתם שאלות מתחום הפילוסופיה. השאלה האם יש אלוהים ומהו היא שאלה פילוסופית והושרה במאות או אלפי שירים. נ. ב. מה ההבדל העקרוני בין אופרה לחזנות לענין זה?Uziel302 - שיחה 05:15, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
אני חושב שיש בעיה סמנטית פה. אני מדבר על שירה song ולא על שירה poetry. אני יודע שבשפה העברית זה אותו המונח ולכן יוצר תחושה מבלבלת שזה אותו סוג של יצירה. ההבדל המרכזי הוא בין חזון אחרית הימים, שיר השירים וכדו' לבין אופרה של מוצרט או שיר של החיפושיות הוא שזה סוגים שונים של יצירות אומנות- אחת מילולית בעלת מטרה להעביר רעיון פולחני כלשהו והשניה מוזיקלית שמטרתה לבדר. ההבדל המהותי הוא המוזיקה.
אז אני אנסח שוב את השאלה: האם היו במוזיקה קלסית רעיונות פילוסופיים ולא סתם בידוריים? כמו אלו שהופיעו ברוק? לדוגמה:
Hey you! don't help them to bury the live
Don't give in without a fight.
או אולי:
If there's a God or any kind of justice under the sky
If there's a point, if there's a reason to live or die
If there's an answer to the questions we feel bound to ask
Show yourself - destroy our fears - release your mask
79.179.223.5 11:12, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
קודם כל, זה "לקבור את האור" ולא "לקבור את החיים". חשוב לדייק כשמצטטים כתבי קודש. .
שנית, חדש לי ששירה (poetry) היא דווקא בעלת מטרה להעביר רעיון פולחני כלשהו. אני חושב שתשעים אחוז מהמשוררים (ביניהם רוברט פרוסט, לורד ביירון ואדגר אלן פו) יתהפכו בקברם אם ישמעו את ההגדרה הזאת. חדש לי גם ששירה חייבת להיות ללא מוסיקה. שירים רבים של משוררים רבים הולחנו, חלקם גם על ידי אומני רוק. (לדוגמא: השיר "עוד חוזר הניגון" של נתן אלתרמן שהולחן על ידי ברי סחרוף.)
שלישית, מאות שירים גדושים בפילוסופיה נכתבו והולחנו הרבה לפני תקופת הרוק. גם שירים פוליטיים, גם שירה מתוך התנ"ך, גם שירי ג'אז, גם שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, ועוד ועוד ועוד. הרוק בכלל בכלל לא התחיל את הפילוסופיה בשירה.
רביעית, אם השאלה שלך היא "האם היו במוזיקה קלסית רעיונות פילוסופיים" אז מרבית המוסיקה הקלאסית היא ללא מילים, ומרבית המילים שכן קיימות במוסיקה הקלאסית הן חלק מאופרות. (באופרות בוודאי ובוודאי שיש פילוסופיה, אבל זה ברור כי אופרות הן כמו מחזות- יש בהן עלילות, דמויות וכו'.) איפה שכן יש שירה שהיא לא חלק מאופרה אפשר לעיתים למצוא רעיונות פילוסופיים במידה כזו או אחרת. דוגמא שעולה לי לראש היא האודה לשמחה של שילר שמופיעה בסימפוניה התשיעית של בטהובן . בלנק - שיחה 23:29, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

הפחלוסופיה הייתה בשירה כבר בפואמות של אומרוס, ביוון העתיקה. סביר שהפילוסופיה הייתה בשירה מאז ומתמיד. . עִדּוֹ - שיחה 20:22, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

שינוי צבע עיניים בראי המדע העכשווי - רלוונטי?

קראתי כתבות ברשת על מישהו מיבשת אמריקה שפיתח מכשיר שמעלימים את הפיגמנטים בעיניים, האם זה הוכח מדעית או שמדובר בקוריוז ספיני? ("רופא אמריקאי פיתח מכשיר לייזר שבהליך פשוט משנה את צבע העיניים מחום לכחול. 17 איש בעלי עיניים חומות טופלו עד כה במכשיר החדש ויצאו עם עיניים כחולות."... בכתבה נוספת: "בשורה לבעלי העיניים החומות - בעתיד הלא רחוק תוכלו להחליף את צבע עיניכם לכחול. טיפול חדשני יאפשר שינוי צבע עיניים". עד כמה הדברים נכונים מבחינה מדעית? הדברים פורסמו כבר בשנת 2011 ועד עכשיו לא שמעתי על התפתחות בתחום בכלל. מלבד זאת, קצת מחשיד שרק 17 אנשים עברו את השינוי. 109.253.186.224 00:28, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

גם קראתי בזמנו. הגילוי נעשה נבדק ופורסם. כדי שטיפול רפואי חדש יהיה מיועד לציבור עליו לעבור תהליך ארוך של אישורים רשמיים ובדיקות רפואיות. Uziel302 - שיחה 05:21, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

אין לי ספח ת"ז, רק דרכון בתוקף ורישיון נהיגה בתוקף - אוכל להצביע?

כן! כבר שנים שאין צורך בספח. אפשר להצביע בכל אחד מהם. או תעודת זהות, או דרכון, או רישיון נהיגה. emanשיחה 00:49, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

רק להדגיש שרישיון נהיגה זמני (ללא תמונה), אף שבתוקף - לא מאפשר הצבעה. חזרתישיחה 08:46, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
המממ... מישהו אי פעם ניסה להצביע עם דבר כזה? emanשיחה 09:23, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

וחידת טריוויה - עם איזו עוד תעודה מותר להצביע? emanשיחה 09:23, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

פנקס שבי? ותעודת ח"כ (אין לי). חזרתישיחה 10:11, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
ניחוש פרוע: תעודת לידה מהמנדט הבריטי? אריאל2 - שיחה 12:43, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
עם תעודת חוגר/קצין/נגד, בכל קלפי צבאי ובנוסף בקציני הערים. 46.116.77.116 13:38, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
לפי לשון החוק אפשר להצביע עם אחד מהבאים: תעודת זהות, רישיון, דרכון ו-תעודת חבר כנסת שפם אדום - שיחה 21:48, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
לפי לשון ה"הודעה בדבר אופן הצבעת חיילים לכנסת התשע-עשרה בקלפי צבאית" מהיום (ידיעות אחרונות, עמוד 22): חייל בשרות סדיר יזדהה באמצעות תעודה צבאית אישית הנושאת את תמונתו (תעודת קצין/נגד/חייל)”;
חייל בשרות מילואים פעיל יזדהה באמצעות תעודת מילואים אישית... בצירוף אישור מפקד/שליש/קצין קישור היחידה...”. חזרתישיחה 18:32, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה

להשלמת הטריוויה, אכן צדק חזרתי, בבחירות ב 1974, בחרתי בסיני עם פנקס שבוי. יש לי אותו עם חותמת (פעם היו חותמים בתעודת הזהות שהצבעת למנוע הצבעה כפולה). שנילי - שיחה 23:57, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

למה יש לך פנקס שבוי? 80.230.25.158 13:34, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
כל חייל מקבל פנקס שבי, למקרה שייפול בשבי. יש שם הנחיות, מידע רפואי וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מפלגות ערביות

במה מהותית שונה האידאולוגיה של רע"מ-תע"ל לזאת של בל"ד? מה מונע מהם האחד למפלגה אחת? 109.65.181.65 21:05, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

אין לי תשובה מלאה, אבל אני יודע שרעם-תעל היא מפלגה יותר דתית, והרבה יותר מחוברת לאיסלאם. אני מניח שערבים נוצרים לא יצביעו לרע"ם. אני בטוח שיש עוד הבדלים. אולי מישהו אחר יוכל להשלים את התמונה. בלנק - שיחה 23:38, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
בשביל מה להם להתאחד? הם עוברים את אחוז החסימה בקלות גם בלי להתאחד וממילא הם לא הולכים להקים את הממשלה. הפיצול מועיל להם מי שלא אוהב חבר כנסת אחד שם, יכול להצביע למפלגה השנייה במקום להצביע לציונים או להצביע ברגליים.
אגב, למה מפלגות יהודיות ממעטות להתאחד? היו עשרות מפלגות יהודיות בבחירות האלו. עִדּוֹ - שיחה 20:16, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
מספר סיבות, למשל - הבדלים במצע ובסדרי העדיפויות, ויכוח על מיקום וחלוקת כוח ברשימה מאוחדת, טענה לפיה פיצול מגדיל את המצביעים לגוש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

באסה

ערבי אחד אמר לי ש"באסה" זו מילה ממש גסה בערבית והיא מתקשר למשהו אנאלי. האם יש אמת בדבר שהוא סתם הסתלבט עלי? 109.65.174.121 21:15, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

למיטב זכרוני לבאאבס פירושו לדחוף אצבע לתחת הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:37, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה
המשמעות של המילה "באסה" בערבית היא ביצה. גיא - שיחה 17:46, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה
גיא, בדקתי במילון ונראה שאתה טועה. לפי רוביק רוזנטל השואל ואילן צודקים: [1]. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

המילה "ביצה" נהגית עם "דאד" שנשמעת כמו דלת עמוקה- "ביד'ה", ה"דאד" קשורה לצדי הערבית "צ'אד" הנהגית כמו שין שמאלית עמוקה ומכאן הבלבול של גיא. נ.ב מי אומר שה'באאבס' שהביא אילן היא הבאסה הישראלית?

מה זה מי טוניק, ומה הקשר של זה לטוניות?

בכימיה יש המונח "היפר\היפו טוניקה" מהי המשמעות הכללית של הטוניקה (מומסות) ומאיזה שפה זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מי טוניק הוא משקה קל מבוסס כינין, אאל"ט הבריטים העדיפו לשתות ג'ין וטוניק במקום לקחת גלולות כינין לקדחת, והצדק עמם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:39, 18 בינואר 2013 (IST)תגובה

האם לאדם מקורר חשוב שתהיה תחלופת אוויר בבית?

מה דעתכם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

תחלופת אוויר חשובה לכולם. גם לבריאים וגם לחולים. רוח פרצים וקור - זה כבר פחות מומלץ. גיא - שיחה 18:59, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
למה זה חשוב למקוררים ולשפעתיים?

איזה טוואי זה?

צילמתי קורים נאים של טוואי כלשהוא, כנראה שלא טוואי האורן (הקורים לא על עצי אורן). אני רוצה לדעת באיזה טוואי מדובר, האם ניתן לדעת מהתמונה הזו באיזה טוואי עסקינן? התמונה צולמה אתמול מחוץ לאופקים. Amirber - שיחה 11:25, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה

יתכן וזה דובון הקורים [2]. יש אצלנו באזור מלא חבר'ה כאלו עכשיו. למיטב זכרוני, הזחלים אצלנו (לא רחוק מאופקים) דווקא חומים.אודי - שיחה 12:21, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
תודה, נראה שזה באמת הזיהוי, לגבי הצבע על פי ההמקור הזה צבעם משתנה במהלך גדילתם. Amirber - שיחה 22:20, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

אורך חיי סוללה

אני רוצה להבין איך משטר עבודה של סוללה של טלפון נייד יכול לקצר את אורך חייה.

  1. האם הטענה של סוללה כשהיא לא ריקה עד הסוף יכול להזיק? {הטענה ששמעתי שבשיטה כזאת יש אזור בסוללה שנשאר טעון כל הזמן ולכן המטענים בו מאבדים עם הזמן את הניידות ונשארים "תקועים באתרים שלהם".}
  2. האם ריקון מלא של הסוללה (כלומר הגעה למצב שהטלפון אפילו לא נדלק) יכול לפגוע בחיי הסוללה?
  3. האם הפסקת הטענה באמצע יכול איכשהו לפגוע בחיי הסוללה?

תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

התשובה שלי מתבססת על בדיקה (באינטרנט) שערכתי לא מזמן - חלק מן הנתונים לקוחים מן הערך Li-Ion Battery בויקי האנגלית.
סוללות ליתיום-יוניות (Li-ON או LIB) הן הסוללות הנמצאות בכ-70% מה"גאדג'טים" למיניהם. עם דגש על הקטנים שבהן (טלפונים סלולרים, נגני מוסיקה וכו'), ופחות כך בגדולים שבהם (מצלמת דיגיטלית).
לסוללות Li-Ion, אין אפקט זכרון - ולכן אין חשיבות אם מטעינים אותן כשהן ריקות/מלאות/חלקית.
אי-לכך, הפסקת הטענה באמצע, לא יכולה לפגוע בחיי הסוללה.
הדבר היחיד (הסביר) שיכול לפגוע בחיי הסוללה הוא ריקונה עד הסוף (נניח בשימוש רגיל) ולאחר מכן השארתה ללא הטענה לימים רבים (אין לי מושג כמה).
לסוללות הליתיום המודרניות ("סוללות חכמות") יש מנגון למניעת הטענת יתר (לכן אין כל חשש לחבר את הטלפון למטען במשך יום שלם).
מנגנון זה הוא למעשה מעגל חשמלי עם צריכת אנרגיה משל עצמו (ללא קשר לשימוש בסוללה).
כאשר הסוללה "ריקה" (היינו מספקת מתח נמוך מזה הדרוש לטלפון), יש בה עוד מעט אנרגיה. מעגל הבקרה מנצל אנרגיה זו בקצב קבוע, ללא קשר ל"רמת המילוי" של הסוללה. לאחר מספר ימים, המעגל יזלול גם את שאריות האנרגיה שנותרו בתחילה בסוללה. אז, יפסיק גם מעגל הבקרה לתפקד, והטענה נוספת של הסוללה תמנע (כי כשהמעגל שובק, הוא מונע הטענה נוספת).
לסיכום - תחיה את החיים הנורמליים של המוצרים שלך - הם בנויים לכך.
הטען למשך ימים ארוכים, נתק תדירות את המטען במהלך הטענה.
בהימור שלי, סדר הגדול של זמן שיקח למעגל הבקרה לסיים סוללה "ריקה" הוא חודש/ים. זה נראה הגיוני שהטלפון ימות לך, נניח בטיול, ורק לאחר שבוע תוכל להטעינו שנית. כך שלא סביר שהמדובר בכמה ימים (נניח מילואים בלי מטען).
DoronWise - שיחה 19:50, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה

זיהוי שני סוגי פרחים

ששמם שגוי כנראה. ביום ו' האחרון נתקלתי בדוכן מאולתר של פרחים (ב'קניון מודיעין' במודיעין) בשני פרחים מעניינים, שלצידם נכתב, לזיהוי: ליזיינטוס וכרתמוס. החיפוש כאן לא העלה דבר, ואולי השמות נרשמו שם בצורה שגויה. אשמח למידע רלוונטי. תודה ושבת שלום, בנצי - שיחה 14:14, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה

שיטוט נוסף, גם בגוגל, העלה: הראשון נרשם גם כליזיאנטוס (ראו דף זה, וראו גם פוטופריודיזם), ושמו העברי פרח הקסם. זה מזהה את הראשון (אין לו ערך עברי). סימן השאלה נותר לגבי הפרח השני. בנצי - שיחה 14:25, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה
קרתמוס
נראה לי שמדובר בחריע, אני יכול להבין מדוע משתמשים בשם הלועזי. Amirber - שיחה 17:39, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה
תודה. נראה לי שהזיהוי שלך נכון, אחרי הצלבה שלו. אתה צודק לגבי הקונוטציה של חריע, אבל מקור המונח הוא בערבית: אל'חריע, והמונח העברי הוא קורטם הצבעים, שהוא תרגום מדוייק של השם המדעי, Carthamus tinctorius, כך שאפשר להירגע. דרך נוספת להירגע מקונוטציה זו היא לראות את שמו המדעי של אפרסמון, או אף את שמו העממי המקוצר ביפנית או באנגלית. בנצי - שיחה 19:20, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה

חסימת אתרים לזמן מוגבל

אני משתמש פיירפוקס. האם יש אפשרות לחסום לעצמי את הגישה לאינטרנט פרט ל2-3 אתרים חיוניים למשך שעתיים- שלוש? אני צריך את זה לתקופת מבחנים. 109.64.214.171 16:59, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה

כן. לנתק את המחשב מהכבל שמחבר אותו לאינטרנט. . בהצלחה בבחינות. Danny-wשיחה 17:57, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה
הפיתרון לא טוב כי אני בקלות יכול להחזיר אותו. ויש לי תירוץ טוב להחזיר אותו- לדוגמה לבדוק משהו באתר הקורס, לבדוק חישוב בוולפראם אלפה וכוד'. 109.64.214.171 18:04, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=561972 יש כאן הפניה לתוכנה לא חינמית שאמורה לתת מענה לבעיה. אולי תצליח למצוא משהו חינמי דומה. Poo - שיחה 19:19, 19 בינואר 2013 (IST)תגובה
אני חושב שהתוספת הזו תוכל להיות לך לעזרExx8 - שיחה 01:41, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

שאלה נחמדה במטבולזים של רקמות

האם הגוף, בעת ברירה לכך, יכול לעכל רקמות חיבור כמו זו של גניקומסטיה בזכרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

http://gynecomastianewyork.net/articles/common-causes-of-gynecomastia/-חפש את -anorexia-הגוף לא מעכל את כל השומן שנוסף. 193.196.166.161 15:39, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
מה?
בעת רעב הגוף מעכל את השומן ואת השרירים ואולי עוד רקמות. אנשים שעברו רעב כבד נראים כמו "עור ועצמות". עִדּוֹ - שיחה 20:12, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

שיעורים פרטיים

איפה בדרך כלל נעשים שיעורים פרטיים? ביתו של התלמיד? בביתו של המורה? איך זה הולך? 79.182.235.137 16:44, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה

התלמיד מגיע אל המורה, כך מקובל, למעט מקרים יוצאים מהכלל. אחרת, תצטרך לנוע ממקום למקום, כמו דוור, כולל איבוד זמן יקר ביניהם. בנצי - שיחה 17:01, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
אני דווקא מכיר לא מעט מורים פרטיים שעובדים בעיקר בביתם של התלמידים.--109.66.155.199 20:55, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
אני מכיר אישית את שני המקרים. מורים שהגיעו אליי הביתה ומורים שהלכתי אליהם. כל עוד יש חנייה ליד המורה (אלא אם אחד ההורים מסיע), אין הבדל משמעותי בין שני הסוגים. טל (רונאלדיניו המלך)שיחה 18:26, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

שבתון ביום ג' הקרוב, יום הבחירות

איזה סוגי עסקים פועלים ביום כזה, ואיזה לא ? בפרט, מוסכי רכב ? מכוני רישוי לרכב ? תודה, בנצי - שיחה 17:06, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה

באופן כללי, רק בתי-עינוגים (בתי-קולנוע, בתי-קפה, מסעדות, תיאטראות) ושירותים חיוניים (תחבורה ציבורית, רפואה, כוחות בטחון, מקורות חברת חשמל...) פועלים במהלך כל היום.
שירותים לממכר מזון (סופרים/מכלות) לא נדרשים לעבוד אחרי 12:00.
מה שבטוח, מוסך, בנק ושאר "סידורים" לא עובד.
DoronWise - שיחה 12:25, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
בגדול, כל מה שסגור ביום שבתון שאינו דתי. אם זה פתוח ביום העצמאות - סביר שזה יהיה פתוח גם עכשיו. Danny-wשיחה 21:21, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

שבירה

מאיזה שעה עד איזה מותר לבוא להצביע? 79.182.235.137 17:33, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה

כל הפרטים כאן. דניאל צבישיחה 12:38, י' בשבט ה'תשע"ג (21.01.13)
ולעצלנים: ברוב ערי ישראל (פרט לישובים קטנים): משעה 07:00 עד 21:55. אבל אל תאחר. שים לב, אם תגיע לקלפי בשעה 22:00, גם לא יתנו לך כבר להיכנס, וגם תפסיד את המשדר המיוחד עם הסקר של מינה צמח/ קמיל פוקס. וחבל . Danny-wשיחה 21:23, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

אזרח מתלבט, מתלבט מאוד

נניח שבא אדם לקלפי והוא מאוד מתלבט, מביט ימינה מביט שמאלה, מסתכל על כל הפתקים וכל הפתקים מסתכלים אליו אך הוא פשוט לא מצליח לבחור!
. 5 דקות עוברות, 10, רבע שעה, חצי שעה ואף שעה אך הבחור לא מצליח לבחור!
מה יעשו חברי ועדת הבחירות המקומית? הרי אסור להם לזרז ו/או להשפיע על הבוחר בכל צורה שהיא מבחינה חוקית.
תודה וחג דמוקרטיה שמח! (נקווה שלא האחרון). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בהתחשב בעובדה שהיו כבר כמה ימי בחירות מאז 1949, ובהתחשב במספר הבוחרים הכולל בכל מערכות הבחירות עד כה, אני מעריך שבעיה זו אינה סבירה, מאחר, כך אני משער, היא לא קרתה עד כה. אילו הדבר קרה, הדבר היה מזין את כל מערכות התקשורת. ואם בכל זאת תתעקש על תשובה עקרונית, אתה מוזמן לפנות לשופט העליון אליקים רובינשטיין, המשמש כיו"ר וועדת הבחירות, והוא ההערכאה העליונה בעניינים אלה (מלבד בג"צ כמובן), דרך אתר משרד המשפטים או אתר בית המשפט העליון. בנצי - שיחה 18:35, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
לדעתי, מותר לזרז. שיתלבט בחוץ ויבוא אחר כך. גיא - שיחה 18:57, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], ה'תשכ"ט - 1969 נקבע בפרק י"א: עונשין, בסעיף 119 (א):
"אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות:
(1) המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות;
...
(3) המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע;
..."
מכאן שההתנהגות המתוארת בשאלה הנה עבירה פלילית: גם "מפריע את המהלך הסדיר..." וגם "...המונע אותו מהצביע", וניתן לקרוא למשטרה על מנת (לפחות) להפסיק את ביצוע העבירה. בחירות נעימות. חזרתישיחה 19:14, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
אני לא בטוח שזו לשון המחוקק או כוונתו. קשה לי להאמין שמישהו יאסור מישהו שיתנהג כך. Exx8 - שיחה 01:39, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
למה אתה לא בטוח שזו לשון המחוקק? טרחת לבדוק? או שאתה חושב שאני ממציא מהרהורי לבי? חזרתישיחה 21:19, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

במספר מערכות בחירות הייתי מזכיר קלפי (לא הפעם). אם הייתי מזכיר קלפי גם השנה, במקרה כזה, אחרי 10-15 דקות הייתי שואל בנימוס את האדון אם קרה משהו ובמה מדובר. ומבקש ממנו בנימוס שיזדרז. ואם אחרי מספר דקות נוספות (תלוי בעומס שיש בחוץ, ובלחץ חברי ועדת הקלפי) עדיין הוא נשאר מאחרי הפרגוד ולא יוצא, הייתי מבקשו בנחת ובנימוס לצאת, להחזיר את המעטפה, ולהתלבט בחוץ. אם לא יעשה זאת, ייתכן שניעזר בסדרן. למען ההגינות, הייתי יכול להבטיח לו שכשיחליט - הוא יוכל לחזור בלי תור.
...ואחרי שהוא היה יוצא מחדר הקלפי, הייתי משאיר את דלת הקלפי סגורה, והולך עם חברי ועדת הקלפי אל מאחורי הפרגוד לראות את הנזק והפתקים הפסולים שהוא היה עלול להשאיר שם...
להתלבט ולבחור אחרי מחשבה - זה רצוי. אבל אין סיבה ואף אסור - להפריע למהלך התקין של הבחירות במהלך ההתלבטות. בברכה, דני. Danny-wשיחה 20:29, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

האם בני האדם יצרו אקראיות ?

יש למשל משחקי מחשב שיש בהם אלמנטים של אקראיות (כמו דיאבלו 2, ששם נזרקים אייטמים מיוחדים ממפלצות באקראי, והמבינים יבינו). האם זו עדות להיתכנותה של אקראיות במאקרו של העולם הטבעי?

הערכים מחולל מספרים אקראיים ומחולל פסבדו אקראי כתובים בשביל השאלה הנ"ל. 79.182.235.137 19:30, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
מעיון בערך הראשון הבנתי שהתשובה היא כן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אם מהערך הראשון הבנת שכן, אז או שהבנת לא נכון, או שהערך כתוב לא טוב. אקראיות היא תכונה פיסיקלית שבני אדם יכולים לכל היותר למצות אותה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:01, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה

מה היא מילה אחת ל: ירד באופן חד?

מה היא מילה אחת ל: ירד באופן חד?--84.109.59.193 21:30, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה

צלל? Shannen - שיחה 21:46, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
נכון, גם נפל. בנצי - שיחה 22:02, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה
צנח (למשל, שערי בורסה). Gil mo - שיחה 01:19, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
תלוי בהקשר: קרס, התדרדר, נחת. חזרתישיחה 21:14, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
המפיז - דהיינו, עשה כמו שאול מופז. עִדּוֹ - שיחה 20:09, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

זקוק לרעיונות ל-5 ערכים נוספים העוסקים באתרים תיירותיים בולטים בישראל או ברחבי העולם שנכתוב במסגרת מיזם ויקימסע

נכון לעתה חסרים ברשימה הזו 5 ערכים נוספים על מנת שיהיו בדיוק 300 ערכים לכתוב (כתבנו בינתיים 89 ערכים). איזה ערכים לפי דעתכם כדאי להוסיף לרשימות? (הצעות לשיפורים של הרשימות יתקבלו גם כן בברכה) WikiJunkie - שיחה 21:40, 20 בינואר 2013 (IST)תגובה

בית שערים, קאסר אל-יהוד, שביל סובב כנרת. דניאל צבישיחה 12:49, י' בשבט ה'תשע"ג (21.01.13)

סטטיסטיקת הכנסה מעודכנת

היכן ניתן למצוא מידע כמו זה, רק עדכני (2012)? 188.64.204.69 17:42, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

בכול מקום שמתקבלים אליו כותבים על פי יכולתם לצעוק בהיסטריה. עִדּוֹ - שיחה 20:08, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

השיר בפרומו ל-the voice

שלום,
בפרומו לפרק ביום רביעי של the voice מופיע זוג זמרים המבצע שיר כלשהו. איך קוראים לשיר הנ"ל?
אני חושב שמדובר בקבוצה של שלומי שבת.
Exx8 - שיחה 18:04, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

התפוח והיוגורט

בפרסומת ששודרה עכשיו, לחברה שמייצרת יוגרט עם פירות, הקריין אומר שאצלם התפוח "נופל רחוק מהעץ", רואים תמונה של תפוח חתוך נופל ומתערבב ביוגורט, והקריין ממשיך ואומר שאצלם יש ביוגורט רק פירות טבעיים - ללא חומרים משמרים.
ואני שואל: איך זה אפשרי? איך תפוח חתוך (או מישמש, או אננס, או תות) יכול להישאר ביוגרט במשך חודש שלם, ולא להרקיב, בלי שום שימוש בחומרים משמרים? האם זה אפשרי בכלל? ואיך? דני. Danny-wשיחה 21:17, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

א. זה בכלי אטום.
ב. זה בתוך נוזל.
ג. זה שמור בקירור.
נ.ב. הרבה מיצים טבעיים הם ללא חומרים משמרים. גם ללא קירור לא חלה תסיסה או החמצה וההגבלה היחידה היא שמומלץ לשתות חמישה ימים מהפתיחה ולשמור בקירור לאחר הפתיחה. דברים מרקיבים בחשיפה לאויר רווי חמצן וחיידקים. Uziel302 - שיחה 22:54, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה
הערה קטנה - רוב (כל?) המצים ה"טבעיים" שאנו שותים (למשל מיץ תפוזים "סחוט טרי/טבעי") הם למעשה סוג של תהליך השימור המלאכותי בהתגלמותו.
כשאנחנו שותים מיץ של פרימור/פריגת/פרי-כלשהו (כולל Trpoicana בארה"ב, או כל חברה אחרת) - זה למעשה מזמן לא מיץ "טבעי", לא איך שאנחנו מדמיינים אותו.
מליוני ליטרים של מיץ טבעי=מן-הפרי נסחטים לתוך מיכלי ענק הקרויים Aseptic Tanks. אלו מיכלים בגודל של ממגורות חיטה ענקיות. צילינדרים ענקיים.
במכל יש רק נוזל תפוזים "טהור". המיכל מרוקן מאויר, והוא הכי קרוב להרמטי שניתן להשיג.
מיץ התפוזים נשמר במיכל זה בצורה טובה להפליא. למעשה, עד שנה. בד"כ במהלך "העונה" אנו שותים מיץ טרי, ובמהלך יתר השנה (כ-8 חודשים) אנו שותים מיץ בן 1-8 חודשים שאוחסן במיכלי הענק הללו.
אז מה כ"כ לא טבעי פה? אז זהו, שהמיץ!
לאחר שהמיץ נמזג החוצה מן המיכל, הוא... חסר טעם. כמעט לחלוטין. טעמו דומה לטעמם של מים. מסתבר שלחמצן יש חשיבות מכרעת בטעמו של המיץ.
אז מהיכן מגיע הטעם? מרכיבי טעם וריח. בעת המילוי מוספת לכל בקבוק כמות מדוייקת של "תמצית" סינטטית המשווה למשקה את טעמו.
ללא התמצית הזו, ל"מיץ" היה טעם דוחה, ולא ניתן היה למוכרו.
אז איך כותבים 100% פרי? כי זה נכון. החלק של התמצית הוא בטל בשישים מבחינת מסה (בדיוק כמו שלתבלינים "אין" ערך קלורי/תזונתי במנת אוכל). וכך המיץ הוא למעשה 99.99% מיץ דלוח מאחסנה, ו-0 קצהו תמצית המשווה לו את טעמו.
אם תהית פעם איך זה שלמיץ של חברה X יש תמיד אותו טעם (למרות שהיא רוכשת תפוזים מחקלאים/פרדסים שונים בעונות שונות), זה כי לתפוז המקורי אין כל תרומה לטעמו הסופי של המוצר.
כך למשל בארה"ב (שם שוק מיצי התפוזים הוא ענק), יש חברות המזוהות עם טעם מסויים. טעם זה הוא זהה בכל ארה"ב, לאורך כל השנה - ללא חשיבות לאיכות/טעם היבול של פרדס/עונה כזה או אחר.
אז ללא חומרים משמרים - כן. טבעי?! לא ממש. חפש Aseptic Storage למידע נוסף DoronWise - שיחה 02:43, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
חיפשתי. מצאתי כמה שמועות אבל לא משהו רציני. aseptic storage (ר' w:Aseptic processing) זה בעברית "אחסון סטרילי", מה שמבטל את הצורך בחומרי שימור (ולו טבעיים, כגון סוכר ומלח). אני מניח שמוסיפים חומרי טעם, ריח וצבע גם מכיוון שהצרכן הממוצע יעדיף לא לאכול את התוצר הטבעי. נסה מבחן טעימה: יוגורט עם תותים לעומת ויוגורט עם קצת צבע מאכל אדום עם תותים. מה נראה לך שיעדיף הצרכן הממוצע? Tzafrir - שיחה 11:45, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
אני ממש לא מומחה בנושא, אבל יש למעלה יותר מדי טעויות. המושג אספטי פירושו סטרילי. המוצר עובר תהליך חימום מהיר מאוד, שמעקר אותו, ואז נכנס לאחסון ממושך. איתן - שיחה 14:29, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
זה גם מה שאני מבין. הדבר היחיד שאני מבין שקורה בנוסף, הוא איבוד טעמו של המשקה המקורי - ללא אפשרות שיחזור "פשוטה" (נניח חמצון מחדש). קרא גם כאן: http://yalepress.typepad.com/squeezed/science/ . DoronWise - שיחה 10:49, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה

סוציאל-דמוקרטיה ושוק חברתי

מי יידע להסביר לי מה ההבדל בין סוציאל-דמוקרטיה ל-Social Market Economy (בתרגום חופשי - כלכלת השוק החברתית)? אוריה בר-מאיר - שיחה 02:53, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

איזה חומרים נהרסים בחימום? אני רוצה לאכול אוכל עם כמה שיותר ויטמינים

שמעתי שיש ויטמנים וחומרים שונים שנהרסים בחימום ומאז אני נוהג לאכול דברים כמה שפחות מחוממים וכמה שיותר בצורתם הטבעית (אני כמובן אוכל גם דברים עשויים לעתים).

אבל כל החוסר הוודאות הזה לגבי מה נהרס ומה לא, מאד מציק לי, עד כדי שאני כבר טרוד מזה לעתים. השאלה, איפה אוכל לקרוא על חומרים עיקריים שנהרסים ובכלל, ומה המאפיינים הכימיים המיוחדים של נוטריאנטים שנהרסים בחימום????

http://www.living-foods.com/articles/eatonlyraw.html Nachum - שיחה 10:57, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

מה ההבדל בין דוקטור לתאולוגיה לדוקטור ל Divinity ?

התואר דר אוף דיווניטי הוא סוג של הצטינות בעשיית התואר בתחום לימודי דת.
In Theologie als gehobener, meist nur ehrenhalber auf Grund besonderer Leistungen verliehener Doctor (of) Divinity (DD)
לא נכון. אין אוניברסיטה שמחלקת את שתי התארים, זה או אחד או השני.
הנה ציטוט מהערך en:Divinity (academic discipline):
Divinity is the study of Christian and other theology and ministry at a school, divinity school, university, or seminary. The term is sometimes a synonym for theology as an academic, speculative pursuit, and sometimes is used for the study of applied theology and ministry to make a distinction between that and academic theology. It most often refers to Christian study which is linked with the professional degrees for ordained ministry or related work, though it is also used in an academic setting by other faith traditions.
http://www.camgrad.cam.ac.uk/students/studentregistry/exams/higher/ddivinity.pdf

מה הסיבה שדווקא מגיל 18 אפשר להצביע?

בזמנינו בגיל 18 כבר יש תואר ראשון, אני חושב שבגיל 16 למשל מספיק מפוקחים להחליט בשביל מי להצביע. זו ממש שלילת חירות לצעירים בגיל 16 שרוצים להשתתף ולהשפיע. האם יש מדינות אחרות בעולם שגיל ההצבעה בהם יותר נמוך משלנו או יותר גבוה? 95.35.150.158 12:49, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

למה 16 ולא 8? אם מישהו יודע לקרוא אותיות זה אמור להספיק. 79.182.249.22 12:55, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
ע"ע פרדוקס הערימה. 94.159.240.217 12:56, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
על פי ויקיפדיה העברית קיימת מדינה בה זכות ההצבעה מתחילה בגיל 15, הדמוקרטיה המפוארת איראן. בגיל 16 יש צעירים רבים שמספיק נבונים בשביל להצביע וגם בגיל 21 יש כאלו שלדעתי האישית תבונתם ושיקול דעתם עדיין לא ממש מצדיקים את זכותם להשפיע, אבל עדיין יש הבדל בכמות אלו ששוקלים את דעתם באופן עצמאי וראוי בין הגילאים ו-18 זה סביר לחלוטין לדעתי. וכך במדינת ישראל רק מי שיכול לשתות משקאות אלכוהוליים רשאי לבחור. חבר הכנסת אחמד טיבי דווקא הציע להוריד את גיל המינימום ל-17. ‏ישרוןשיחה 13:22, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

מותר להצביע החל מגיל הגיוס. המדינה נותנת זכויות ודורשת חובות באותו גיל. זה לא קשור לחכמה כי אנחנו לא באוליגרכיה של חכמים. אנחנו בדמוקרטיה. עִדּוֹ - שיחה 20:06, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

יחס הידע ביחידות הלימוד השונות במתמטיקה

אני מתלבט כמה יחידות ללמוד במתמטיקה. האם יכול להיות שמי שיודע 4 או 5 יח"ל במתמטיקה כמו שצריך, לא ידע את החומר של 3 יח"ל? או במילים אחרות האם ייתכן שלמי שיש 3 יח"ל במתמטיקה יש ידע שאין לזה שעשה 4 או 5 יח"ל? והאם ייתכן שיש לאדם תואר תואר ראשון במתמטיקה והוא לא יודע מתמטיקה באחת הרמות של 3 או 4 או 5 יח"ל במתמטיקה תיכונית? (בינתיים אני לומד 3 יח"ל ועברתי כבר על רוב החומר, אבל לא סגור על כמה יחידות להגיש את עצמי לבחינה)95.35.150.158 12:54, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

ראה כאן למשל את תוכניות הלימודים ב-3,4 ו-5 יחידות. יש נושאים שעליהם נבחנים ב-3 יחידות ולא ב-4, ונושאים שעליהם נבחנים ב-4 יחידות ולא ב-5, אבל כמעט בכל מקרה לימודי 4 או 5 יחידות מכסים את החומר של 3 יחידות וברמה גבוהה יותר. אם אתה לומד לבד, אף נושא של 3 יחידות אינו "מיותר" כשמתקדמים לרמה הבאה; קח בחשבון שרמת ההבנה והיכולת הטכנית הנדרשות עולות במהירות משלב לשלב.
כל הנושאים התיכוניים מכוסים באופן זה או אחר בלימודי תואר ראשון במתמטיקה, אבל כמעט אף פעם לא באופן ישיר. עוזי ו. - שיחה 13:11, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

קצת מוזר שאתה מדבר בנשימה אחת על שלוש יחידות (בהנחה שאין בכוונתך להמשיך) ועל תואר ראשון במתימטיקה. מנסיוני המועט תואר ראשון במתימטיקה הוא לבוגרי 5 יחידות ומעלה. קשה לי להניח שתתקבל לתואר ראשון במתמטיקה עם ארבע יחידות, קל וחומר עם שלוש, אבל על זה עוזי ידע להשיב טוב ממני. אם אתה לא מתכוון להמשיך לתחומים שדורשים מתימטיקה כלשהי (קרי מדעי הרוח וחלק ממדעי החברה) - אתה יכול להסתפק בשלוש, רק קח בחשבון שיש יתרון מובנה למי שעושה 4-5 יחידות בציון הבגרות. אם אתה מתכוון להמשיך בתחומים של כלכלה, מנהל עסקים, רפואה וחלק ממדעי הטבע והחיים, שבהם לא נדרשת מתימטיקה ברמה גבוהה - 4 יחידות יספיקו לדעתי. לתחומים ריאליים כמו מתימטיקה, פיזיקה, הנדסה, מדעי המחשב- רצוי מאוד שיהיו לך 5 יחידות. איתן - שיחה 13:48, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

אפשר להתקבל ללימודי תואר ראשון במתמטיקה (למיטב ידיעתי - בכל הארץ) עם 4 יח"ל במתמטיקה, לאחר מכינת קיץ. יש עדיפות ל-5 יח"ל, גם מבחינת סיכויי הקבלה (לכל המקצועות הריאליים) וגם מבחינת הידע. עוזי ו. - שיחה 14:31, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
מנסיון אישי מאוד - ניתן להתקבל ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה העברית (ואף לסיים בהצלחה) גם עם 3 יח' מתמטיקה. לגַבַּי "הלקונה" שנמצאה היתה "מקצוע מדעי נוסף", או משהו כזה. היו לי הן 5 יח' כימיה, והן 5 יח' במחשבים. אני לא יודע מי מהמקצועות נחשב ל"נוסף" (אני חושב שהכימיה, אינני יודע מדוע), אך התקבלתי. מה שכן, אני חושב שתנאי הפסיכומטרי/בגרות עולים, כי ה"סֶכֶם" שלך נמוך.
אמנם, אינפי נראה היה לי כגהינום (כי אפילו לא ידעתי מה זה אינטגרל), אך גם עבור האחרים. אין באמת כל קשר בין לימודי מתמט' בתיכון או באוניברסיטה, בפרט בחוג למתמטיקה עצמו. בהצלחה. DoronWise - שיחה 10:42, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
באופן אישי ומניסיון הגורם המשפיע ביותר לקבלה אל האוניברסיטה היא ציון הפיסכומטרי. אומנם לציון הבגרות יש משקל אך חשיבותו (שוב מניסיון) לא כזה משנה אלא אם הציון שלך הוא מעל 110 נקודות. לגבי לימוד מתמטיקה זו שאלה אישית - השאלה של חשיבות אינה צריכה לעמוד כאן כי קשה לאמוד רווח ממשהו אם אינך יודע את העתיד. כלומר, מה תעשה בעוד 4-5 שנים יכול להשתנות מאוד ממה שאתה עושה עתה ואיך שמצטיירת לפניך האוניבריסטה ומקצועות העבודה ששונה מאיך שהיא נראת לאחר הצבא. השאלה שאותה אתה צריך לשאול היא האם אתה מסוגל לעמוד במחויבות של הלמידה וכמה באמת חשוב לך ללמוד? אם הלמידה לא חשובה לך והיא אלא רק עוד ציון "שטוב שיהיה לך כפקטור על אחרים", אני מציע לא לפנות להקבצה גבוה יותר (למרות שמאוד קשה לסבר). אם אתה מאמין שטוב ללמוד ולמידה היא דבר שתמיד תלמד ממנו משהו והוא לא דווקא ישפיע עליך באופן ישיר (כלומר קבלה ללימודים גבוהים) אלא תגדל ותפתח את האופן בו אתה רואה את החיים - אציע לך לבחור ב-4 יחידות, בייחוד אם אתה מסוגל לקחת את המחויבות הזו על כתפיך. בהצלחה --84.110.0.204 15:22, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

Once you go black you never go back

מה המשמעות של המשפט ומה מקורו? 79.181.187.218 13:19, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

אתה שואל ברצינות? משמעותו שלבנה ששוכבת עם שחור תהנה עד כדי פסילת גברים לבנים להבא. המקבילה (הקורצת והחביבה יותר) בישראל היא "תימני ותהני" קריצה הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:55, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
חשבתי שזו פרשנות מאוחרת והמקור היה חסר משמעות מינית. 79.181.187.218 14:58, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
המקבילה העברית היא "הנבעלת לערל קשה לפרוש". תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:57, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה

טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים

האם למשהו עולה מילה שיכולה להחליף את השימוש בשלושת המילים האלו? תודה מראש --84.110.0.204 15:24, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

למה, אתה משחק כן-לא-שחור-לבן-טופוגרפיה-גאוגרפיה-אקלים? עוזי ו. - שיחה 16:29, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
מדעי הסביבה או מדעי כדור הארץ - לא בדיוק אבל קרוב. גיא - שיחה 19:14, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

תחילת הזמן (לוגיקה)

שאלה בהיגיון טהור (לא פיזיקה, לא דת אלא רק לוגיקה): האם יתכן שהזמן התחיל? הרי זמן זה יחס סדר בין מאורעות שונים. אז איך יתכן שהוא התחיל? 79.179.180.223 16:55, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

מעצם טבעה, שאלת 'התחלת הזמן' היא שאלה פיזיקלית בלבד. את אותה שאלה אתה יכול לשאול גם לבי מרחב. ההיבט הלוגי הוא היבט מאוחר, בדיעבד, משני לגמרי (מבחינת הטבע), פרי של תפיסה והכרה אנושית. בנצי - שיחה 22:35, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה
השאלה האם הזמן התחיל היא אכן שאלה פיזיקלית, אך השואל שאל האם זה מובן בכלים לוגיים, בלי קשר לשאלה אם זה קרה או לא. ובעצם אף בלי קשר לחוקי הפיזיקה הקיימים. כלומר ייתכן שחוקי הפיזיקה השורים בעולם לא יאפשרו התחלה של זמן אך היא תתאפשר לוגית.
לגופם של דברים, ההנחה שלך כי זמן הינו יחס סדר בין מאורעות שונים, היא הגדרה אחת. אני חושב שיש הגדרות נוספות.
בהגדרה זאת, במידה והמאורעות התחילו להתקיים משלב מסוים, עד אותו שלב לא היה זמן. Uziel302 - שיחה 09:56, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה
זמן מתאר פעולה של תנועה ושינויים, כאשר בהיגיון שלנו יש התחלה וסיום לפעולה. בהנחה שהזמן התחיל, המשמעות היא שהזמן כפוף להגדרה של עצמו. זה גם אומר שהזמן יסתיים בסופו של דבר. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:05, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

טיפול בכוויות

אריה אלדד הוא מומחה לכירורגיה פלסטית והוא הקים את היחידה לטיפול בכוויות בהדסה עין כרם. האם רק כירורגים פלסטיים עוסקים במלאכה זו (טיפול בכווית)? תודה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

פרופ' אריה אלדד. התשובה היא כן, משום שכוויות קשות גורמות לאובדן עור ולעיוות של רקמות, ומכאן ברור הקשר להתמחות חשובה וחיונית. בנצי - שיחה 22:28, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

פרופסור לרפואה

אם רופא העובד בבית חולים וקיבל פרופסורה מאוניברסיטה בזכות פרסומיו מאס בעבודה הקלינית, הוא יוכל לשמש רק מרצה וחוקר או שהפרופסורה מותנית בהמשך עבודה קלינית? תודה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

באוניברסיטאות שיש להן בית ספר לרפואה, מבדילים בין סגל בכיר במסלול הרגיל (מחקרי), לבין סגל בכיר קליני. אין המרה אוטומטית בין השניים. הפרטים תלויים בתקנון של כל מוסד ומוסד. עוזי ו. - שיחה 02:32, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה

צמח לא מוכר

מישהו יודע מה זה הצמח הזה? הוא גדל אצלי בעציץ. ברכות מאיר שיחה 19:09, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

ממליץ לשאול גם בהכה את המומחה האנגלי במדור Science. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
זה צמח ממשפחת הטבוריתיים, יכול להיות אאוניום, השם העברי- נִצחה (Aeonium) אוריה אורן - שיחה 02:29, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה

למה יש אורות בצילום הלווין הזה?

This video was taken by the crew of Expedition 29 on board the ISS on a pass from Western Europe to the Arabian Peninsula.

. תודה רבה למי שיענה על השאלה המעניינת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כי אנשים מדליקים אור בלילה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:04, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה
בוא תענה ברצינות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
לאיזו תשובה אתה מצפה? אלה אורות מריכוזי אוכלוסייה עירוניים. 94.159.240.217 09:00, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה
בחצי האי ערב שרובה מדבר יש ריכוזי אוכלוסייה כה רבים עד כדי "כתמים" של תאורה הנפרסים על שטחים שמזכירים את גודלה של העיר ניו יורק? נו באמת. חוץ מזה, מעולם לא נתקלתי בתמונת לווין כה מוארת, וראיתי כמה בחיי !. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
כן. אלו תמונות שצולמו באמצעי רגיש למדי- שמת לב להבהובי הברקים? אם תנסה תגלה שתפרושת מוקדי האור מתאימה בדיוק לריכוזי אוכלוסיה ותעשיה. כך שהתשובה נשארת - כי אנשים מדליקים אורות בלילה... השווה אם אתה רוצה לתמונות לילה אחרות של ערב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:00, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה
תוכל לגלות לי עוד על ה"אמצעי הרגיש" הזה? (רגיש מאד!!! לאור אני מניח), כמו כן, אני מניח שהתמונה צולמה מאד קרוב יחסית, לכדור הארץ?
כל מצלמת DSLR סבירה. החשיפה ארוכה (מסקנה מכך שדקה במציאות הפכה לשניה בסרטון). הצילום הוא מגובה מסלול ה ISS - כ400 ק"מ. וכמובן - אנשים מדליקים אורות בלילה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:06, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
תיקון: המצלמה היא special low-light 4K-camera. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:20, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
מה מאיר יותר את המצולם בסרטון - תאורה ביתית או תאורת רחוב? אני מהמר על תאורת רחוב. ליאור पॣ • י"ג בשבט ה'תשע"ג • 13:32, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
לפי הצבע זה נראה שתאורת רחוב (נורות נתרן צהובות-כתומות) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:18, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
למה פנסי הרחוב הם בצבע כתום? ולמה במהלך ההידלקות הם אינם בצבע כתום? 80.230.25.158 04:50, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
האמצעי לא חייב להיות רגיש במידה מופלגת. המצלמה שלי - בעלת חיישן CMOS, מסוגלת לצלם אורות בעוצמה דומה בחשיפה של חצי דקה. חיישן מקורר נותן תוצאות טובות הרבה יותר (את זה אני מכיר מצילום אסטרונומי). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:16, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

האם יש קשר משפחתי

בין קארין אלהרר, חה"כ המיועדת, לבין דודו אלהרר ? בנצי - שיחה 22:41, 22 בינואר 2013 (IST)תגובה

בתור התחלה, יש לברר אם היא נולדה עם שם משפחה זה או שקיבלה אותו בנישואין או שזה אולי אפילו השם של הגרוש שלה.... עִדּוֹ - שיחה 19:51, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

בחירות - הרגע התפרסם במאקו ש

"יש עתיד מובילה בתל אביב עם 20.37% מהקולות אך אינה צולחת את אחוז החסימה בבני ברק". תנו לי להבין, האם זה אומר שכל הקולות שניתנו ללפיד בבני ברק פסולים? מה הכוונה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לא, זה אומר שבבני-ברק "יש עתיד" מקבלת פחות משני אחוז מהקולות. הספירה היא ארצית. מאקו סתם מצאו ניסוח בומבסטי לעובדה לא מפתיעה ולא נורא חשובה.יואלפ - שיחה 09:05, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה

תוצאות הבחירות

איך זה שבפילוח התוצאות ע"פ ישובים (כאן: http://www.votes-19.gov.il/nationalresults) לא נמצא שמו של הישוב שחרות בנגב? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

שחרות או מעלה שחרות הוא יישוב קהילתי בערבה--כך כתוב בוויקי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
נהדר. הבחירות פסחו עליו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אולי יש רף כלשהו לפתיחת קלפי? בישוב צעיר עם 23 משפחות (לפי אתר תנועת אור) אפשר לצפות לבערך 30 מצביעים, אולי קצת יותר. קטונתי, אבל נשמע לי ממש מעט אנשים יחסית לפרוצדורה שדורשת קלפי שלמה (משהו כמו 3 חברי ועדה ומזכיר, שני משקיפים ואיש אבטחה, סה"כ 7 אנשים למשך יום שלם). בדקתי וגם היישוב הזעיר עזוז נעדר מהרשימה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:44, 23 בינואר 2013 (IST)תגובה
הבחירות לא פסחו עליו, הם פשוט הצביעו ביישוב סמוך. טל (רונאלדיניו המלך)שיחה 11:30, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה

המגוון הגנטי האנושי באירלנד?

האם המגוון הגנטי האנושי באירלנד גבוהה מבשאר בריטניה ואירופה בכלל? ראיתי המון אירלנדים עם שיער מתולתל למהדרין, בצבע שחור, אירלנדים עם שיער חום חלק, וגם אירלנדים בלונדינים עם עיניים כחולות ומראה נורדי, וכן, אילנדים שחומים מעט עם שיער שחור ועיניים חומות. בעקבות זאת יש לי הרגשה שהאוכלוסייה שם יותר מגוונת. מה המחקר אומר על זה?

IRELAND'S Celtic indigenous population can be traced back to fishermen from Iberia, and particularly from Spain, who arrived about 6,000 years ago, השאלה היא אם אתה מדבר על האירלנדים עם שורשים בני אלף שנים באי או על המצב הכולל את כל מי שחי היום באי. Nachum - שיחה 14:28, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
על האירלנדים האותנטיים בלבד.
קראתי על איים אחרים, שנמצאים בסמיכות ליבשה, שהמוצא של האנשים שם מאוד מגוון, גם כשהם נראים מאוד דומה מבחינה חיצונית. הברירה הטבעית הופכת אותם לדומים וגנים שלא מושמעים ממנה נשארים שונים מאוד. לכן, ספק עם דמיון חיצוני מעיד על שוני במוצא באירלנד ושוני במראה חיצוני, אולי גם לא מעיד על שוני במוצא אלא על סביבה שמעודדת שוני. עִדּוֹ - שיחה 19:48, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
ראיתי המון אירלנדים --הנושא מעניין. אתה מוכן לציין איפה ראית אותם? Nachum - שיחה 15:41, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
סרטים (סרטי קולנוע, ודוקומנטריים), בעיקר.

הסכם העודפים בין קדימה לבין עם שלם

קדימה ועם שלם קיבלו יחד 3.29% מהקולות הכשרים בבחירות האחרונות, שהם 3.95 מושבים בכנסת. מבין השתיים, רק קדימה עברה את אחוז החסימה. האם להסכם העודפים בין שתי הסיעות תהיה השפעה על מספר המושבים שקדימה תקבל בכנסת? בתודה, ליאור पॣ • י"ג בשבט ה'תשע"ג • 11:11, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה

לא - מי שלא עבר את אחוז החסימה אינו משתתף בהסכמי עודפים. עוזי ו. - שיחה 14:37, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
העודפים היו שמחים לעבור למופז, אבל בית לא עוזבים. עִדּוֹ - שיחה 23:15, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

תחנת כוח הידרואלקטרית

הי! אתם יכולים לפרט קצת, ממש טיפ טיפה, על תחנת כוח הידרואלקטרית? בבקשה! זה חשוב... פרטו בבקשה על המבנה (רכיבים עיקריים), העיקרון של הפעלת החשמל, ההשפעה על איכות הסביביה ואם תמצאו עוד משהו זה יהיה נחמד! THANK YOU! XD. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בקיצור שנכין עבורך את שעורי הבית. שנילי - שיחה 21:28, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
בדקת בתחנת כוח הידרואלקטרית? יש שם גם קישור לאנגלית בצד ימין אם הערך העברי לא מספק אותך. Corvus,(שיחה) 23:33, 24 בינואר 2013 (IST)תגובה
שנילי, שאלת השואל\ת לא מצטיירת לי כשאלת שיעורי בית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מטאל ורוסים

שמתי לב לתופעה בין "צעירים רוסים" (ישראלים בני 16-30 יוצאי ברה"מ לשעבר. כמוני) - הם מעדיפים לשמוע לא סתם רוק כבד אלא דווקא להקות מטאל (ולא רק רוסיות אלא גם איירון מיידן או מטאליקה ורמשטיין). איך מסבירים את הטעם הנ"ל? 79.182.172.85 10:35, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

התנייה חברתית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אלגברה בקוונטים. בסיס לא מחובר

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

אפשר להסמיק במודע?

הסמקה היא פעולה לא רצונית. האם ניתן לגרום לה במודע (כלומר עכשיו אני רוצה להסמיק, מה עלי לעשות? 109.67.161.223 13:25, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

תשובה: לפי הערך הסמקה בוויקיפדיה, זהו מצב בו כלי הדם שבאזור הלחיים מתרחבים באופן לא רצוני, והלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם. הסיבות לכך חלוקות (ראה בקישורים החיצוניים בערך), אך המומחים מסכימים כי מדובר בפעולה לא רצונית. מצד שני, אם רוצים להיראות מסמיקים, אין שום בעיה להשתמש בקצת סומק. Danny-wשיחה 15:46, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
לא הבנת. כתבתי בראש השאלה שאני יודע שזה נחשב לפעולה לא רצונית. אני רק שואל האם בכל זאת יש דרך רצונית להסמיק . לא לצבוע את עצמי באדום אלא להסמיק בעקבות הרחבת כלי בפנים. 109.67.161.223 15:48, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
כפי שנאמר לך קודם - לא ניתן, אלא אם כן מפעילים מבחוץ מניפולציה ישירה על המנגנון העצבי האחראי לכך, ע"י גירוי מתאים. בנצי - שיחה 19:25, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
יש אנשים שמסמיקים כשהם משתכרים. נסה את זה.
עוד כיוון שהייתי מנסה הוא להתאמן בעזרת ביופידבק.
. עִדּוֹ - שיחה 19:42, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
בודאי, כל מה שצריך זה להזכר בגול העצמי שתקעת בכיתה ג. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:53, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

בעקבות הבחירות

האם קיים אדם בישראל שהוא גם רב, גם אל"מ (או דרגה גבוהה יותר) וגם פרופסור (אני מוכן להתפשר על דוקטור)? יש לא מעט אנשים שהם שניים מתוך השלושה. יש מישהו שהוא שלושתם? איתמר ק. - שיחה 14:06, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

נטען שגרף החיפוש החדש של פייסבוק מתמחה בחיפושים מורכבים כאלה, אבל לא בטוח שכל האנשים המתאימים חברים בפייסבוק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
דניאל הרשקוביץ השתחרר רב-סרן, אבל אולי במילואים הוא התקדם לדרגת אל"מ. מתןשיחה16:08, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
א. הרב ד"ר (MD) סא"ל (במיל') מרדכי הלפרין. אמנם 'רק' סא"ל, אבל מספיק קרוב. מאוד יתכן שברבנות הצבאית יש עוד כמה כאלה, ואף אלופי-משנה, בשל המפגש בין כמה תחומים בהם עוסקת רבנות זו, מטבע הדברים, כמו רפואה והלכה (זיהוי חללים למשל) ועוד.
ב. אין הבדל בין פרופסור לבין דוקטור מבחינת התואר - לשניהם תואר דוקטור, ולכן אין כאן פשרה. פרופסורה היא תפקיד אקדמי, ולא תואר - בדר"כ דוקטור העוסק במחקר ובהוראה פעילים. בנצי - שיחה 19:29, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
  1. איך אתה מגדיר רב? כל מי שעבר סמיכה לרבנות או ממש מנהיג קהילה דתית? כי אם מדובר רק בסמיכה, אז אפשר למצוא סג"מ מהרבנות הצבאית שהוציא תואר מאסטר במשנה.
  2. אם ההישגים חייבים להיות מרשימים בתחומים בלתי תלויים, ראה את נילס בוהר ואת קונדוליזה רייס. הראשון היה גם חתן פרס נובל וגם מלך השערים. השנייה גם פרופסורית שניהלה אוניברסיטאות, גם שרה בכירה במעצמה וגם מוזיקאית ברמה עולמית. עִדּוֹ - שיחה 19:35, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
רשימה קטנה: אלוף פרופסור יצחק בן-ישראל, פרופ' תא"ל אריה אלדד (רופא) וד"ר אלוף יום טוב סמיה. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:47, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
תיקון: עכשיו ראיתי שאתה רוצה שהוא יהיה גם רב. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:48, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
א. זה כל הקטע - גם קריירה רבנית - צירוף משולש נדיר למדי. ואם יורשה לי להוסיף: אין מדובר רק בצלע שלישית, אלא בחידוש משמעותי ומאתגר, על רקע השמרנות הרבנית-אורתודוקסית, והנטיה המובהקת למדי לראות בהסתגרות בלימוד תורה ערך.
ב. אחרת, יש דמויות בעלי שיעור קומה רב אף יותר, כל אחד בתחום נתון, או אף בשניהם. בראשם הרמטכ"ל השני, רב-אלוף פרופ' (ארכיאולוגיה) יגאל ידין, אלוף פרופ' (יחסים בינלאומיים) יהושפט הרכבי, אל"מ פרופ' (פיזיקה) יובל נאמן, עליו בודאי לא צריך לספר לך, ואלו הן רק שלוש דוגמאות בולטות, בנוסף לשניים שהבאת. צירוף אחר, ללא המרכיב הצבאי, הם לדוגמא, הרב הראשי לישראל בעבר, הרב ד"ר (ספרות) יצחק הלוי הרצוג, הרב פרופ' (הסטוריה) שמחה אסף (במקרה שלו מדובר בקריירה בכירה משולשת ללא מרכיב צבאי: רב, היסטוריון (וגם רקטור האוניברסיטה העברית) ושופט עליון, הרב פרופ' (פיזיקה) יהודה לוי, הרב ד"ר (ספרות אנגלית) אהרון ליכטנשטיין, אחד מראשי ישיבת הר-עציון, ועוד. בנצי - שיחה 21:14, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
לגבי יגאל ידין, הוא עונה על כל השלוש קריצה איתן - שיחה 21:35, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
אפשר לציין גם את ד"ר הרב אליהו רחמים זייני. Corvus,(שיחה) 21:49, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

חצי אוף טויק

מי זכה להכיר פה אדם שמשמש כמרצה בכיר או פרופסור ליותר משני מקצועות אקדמיים, שלא נחשבים קשורים זה לזה? אני זכיתי להכיר אדם אחד, שהיה פרופסור גם לביולוגיה וגם למתמטיקה. אולם, מחקריו עסקו בשילוב התחומים. יצא לי לשמוע על ומעט לקרוא את ישעיהו ליבוביץ', שהיה מרצה בכיר ופרופסור לשישה מקצועות, אם איני טועה. אם כי אותו לא פגשתי מימי. האם יש עוד אנשים ברשימה, שהם מנהלים מחקרים בנושאים שנחשבים לא קשורים זה לזה? . עִדּוֹ - שיחה 17:39, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

אנשי אקדמיה העוסקים גם בביולוגיה וגם במתמטיקה (או במדעי המחשב) אינם נדירים כלל ועיקר, לתחום המתקבל קוראים ביולוגיה חישובית. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:25, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
השאלה היא הוא קיבל שישה דוקטורטים. לא נראה לי. מדובר ככל הנראה בשילוב דיסציפלינות איתן - שיחה 20:27, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
אתה טועה, תומר. בן אדם שיכול להעביר גם קורס בסיסי בביולוגיה לתלמידי ביולוגיה וגם קורס בסיסי במתמטיקה לתלמידי מתמטיקה הוא אדם די נדיר. זה לא כמו מתמטיקה ומחשבים.
איתן, לגבי ישעיהו ליבוביץ' - שישה דוקטורטים לא ממש היו לו, אבל הוא התמנה לפרופסור לכמה וכמה דברי שונים. האיש שלט בתחום הדת מהבית והיו לו דוקטורטים ברפואה ובכימיה. הוא שלט, כפרופסור, בשלל התחומים שבין כימיה אורגנית לבין רפואת עצבים ובזכות שליטתו במדעי טבע רבים ויכולתו להשוות את החשיבה בהם למחשבת ישראל, הוא הצליח להשתלב בחקר הפילוסופיה של המדע . עִדּוֹ - שיחה 20:49, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
צר לי עדו, אבל אתה זה שטועה. ראה למשל כאן. איתי בקומה יושבים לא מעט אנשים כאלה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:52, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
ושכחתי להזכיר כל מיני חוקרי מוח שמנסים למדל את הקשרים בין האקסונים והדנרונים באמצעות אלגברה בוליאנית (מעגלים חשמליים). לקחתי קורס כזה פעם. לא נהניתי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:54, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
לפעמים אני שמח לגלות שאני טועה. כולי תקווה שכל האנושות מלומדת יותר מכפי שנדמה לי. אגב, טעיתי גם לגבי ליבוביץ'. היה לו גם תואר כתלמיד לפילוסופיה.. עִדּוֹ - שיחה 21:00, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
השכלה פורמלית היא לא הדבר הכי חשוב, כפי שמלמד המקרה של ד"ר ד"ר אוטו רש (אנ') הגרמני (1891-1948), שהיה ד"ר למשפטים, ד"ר לכלכלה, עו"ד וראש עירייה. במלחמה היה גנרל באס אס ומפקד איינזצגרופה ג' שביצעה פשעי מלחמה מחרידים באוקראינה, נאשם במשפט האיינזצגרופן ב-1947 וההליך המשפטי נגדו הופסק בשל מצבו הבריאותי (!). בנוסף, שלושה מתוך ארבעת מפקדי הקבוצות שם החזיקו בתואר ד"ר, והיחיד שלא היה ד"ר השתתף בקשר העשרים ביולי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יידיש

איך מבטאים את הביטויים היידים "אובר חוכם" ו"א גרויסע מציאה"? אם אפשר, בכתיב לטיני וציון מילרע\מלעיל. שבת שלום מתןשיחה16:05, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

  • אוֹיְבֵּר חוּכֶם (Oyber hu-hem) (מלעיל ומלעיל. כלומר דגש על "אוֹי" ודגש על "חוּ")
  • אָה גְּּרוֹיְסֶע מְצִיעֶה (A-groy-se Metzi-ye).(מלעיל ומלעיל. כלומר על "גרוי" ועל "צי")
דני. Danny-wשיחה 16:17, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
תודה רבה דני. מתןשיחה16:22, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
ואגב, שני ביטויים אלה אינם נכתבים כך ביידיש כלל. (אלא דווקא בצורה העברית שלהם). ביידיש, מילים שמקורן העברי מובהק, נכתבות בצורתן העברית, ללא קשר להיגויין. כלומר: "אויבער חכם" , ו- "אה גרויסע מציאה", כשם שהמילה "שַאבֶּעס" והמילה" תַכְלֶ'ס" המפורסמות, נכתבות ביידיש דווקא בצורה העברית: "שבת" ו-"תכלית", בהתאמה. בברכה, דני. Danny-wשיחה 16:24, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
הבנתי, מעניין מאוד. אגב, למה דוקא Oyber ולא Uyber? הרי בגרמנית נפוץ יותר לומר Über ולא Ober. מתןשיחה17:13, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה
לפי הערך יידיש, בשל היות היידיש פופולרית במדינות רבות באירופה, התפתחו בהתאם ניבים שונים לשפה. בין הניבים המצויים, יידיש פולנית, יידיש רוסית, יידיש רומנית, יידיש ליטאית, ועוד.
כידוע, מתוך המיליונים דוברי השפה בתחילת המאה העשרים, נרצחו רובם. האחרים היגרו ופסקו בהדרגה לדבר בה.
לפי הידוע לי, דוברי היידיש המזרח אירופאי אומרים "אוּבֶּר חוכם". ואילו אני מכיר את ה"אוֹיבֶּר חוכם". אין לי יכולת לומר מה "נכון" יותר. בברכה, דני. Danny-wשיחה 19:40, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

סלבדור דאלי בארץ

איפה בארץ אפשר לראות יצירות של דאלי? אני יודע שיש תמונה אחת או שתיים במוזאון תל אביב (בניין ישן). שמעתי שיש משהו בקיסריה. מישהו יודע איפה עוד? 79.183.196.15 18:46, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

עוד אחת או שתיים במוזיאון ישראל. עִדּוֹ - שיחה 19:19, 25 בינואר 2013 (IST)תגובה

מהם המדינות הפופולריות ביותר בקרב התיירים הישראלים?

מישהו יודע? WikiJunkie - שיחה 00:55, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

נסה במשרד התיירות. דומני שלשם מתנקזים נתונים ברמה הכוללת. בנצי - שיחה 04:33, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
מדי פעם מתפרסמת כתבה כזו בעיתונות. הנה האחרונה מ-ynet.‏ Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 18:22, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה

צילום כאומנות

האם במוזאונים רציניים (לא מתנ"ס קריית שמונה...) ישנם אולמות שמוקדשים לצילום? כמו שיש לפיסול, לציור וכדו'? דוגמאות אם אפשר. 79.179.198.139 10:24, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

כן בהחלט. לפני שבוע הייתי בתערוכת צילום במוזיאון הפתוח של עומר. עִדּוֹ - שיחה 17:20, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

ראו אוסף הצילומים של מוזיאון תל אביב. שנילי - שיחה 21:12, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

ריסים שנופלים

מה עולה בגורלו של ריס הנופל אל תוך העין ונעלם בה? איש השלג - שיחה 11:06, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

אני לא חושב שהוא נעלם בה. נדמה לי שהוא נשטף החוצה עם הדמעות. עִדּוֹ - שיחה 17:19, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
במילה נעלם בה התכוונתי לנעלם משדה הראייה. איש השלג - שיחה 18:27, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
הוא יכול לשהות מתחת לעפעף עד שהוא נפלט מהעין, מניסיון...Uziel302 - שיחה 01:10, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה
השאלה היא כיצד הוא נפלט. עידו, אתה בטוח שהדמעות מסוגלות להוציא גוף זר שכזה? איש השלג - שיחה 22:21, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה

הבונים החופשיים

האם אישה יכולה להצטרף לבונים החופשיים? 79.179.198.139 11:49, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

כן‬. חזרתישיחה 12:30, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

נשים הן עדינות?

האם נשים עדינות יותר מגברים מטבען או בגלל התניה חברתית? לדוגמה אני מדמיין ידיים נשיות עדינות שעובדות בעבודות שלא צריכות מאמץ פיזי, אבל יתכן שהדימוי הוא תוצאה של כך שלרוב גברים באופן מסורתי הם אלו שעובדים במקומות ששוחקים יותר את הידיים והופכות אותם למה שיד גברית צריה להיות.

כנ"ל לגבי האופי- יתכן שאופי גברי "ברוטלי" נולד כתוצאה מכך החברה מצפה מגבר להיות תוקפני, חסר רגש עמוק, "בהמה" וכדו'? וגבר עדין יחשב לנשי ולכן לא מקובל בחברה?

אז האם זה הטבע שגורם לאישה היותר עדינה, או החברה? 109.66.42.225 15:13, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

תשובה: ראו בערך מגדר בוויקיפדיה. "עדינות" היא הגדרה תלויית תרבות, ולכן "עדינותן" של נשים קשורה להגדרות חברתיות של מגדר. Danny-wשיחה 16:10, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
הקואורדינציה העדינה של ידי הנשים נחשבת למוצלחת יותר מזו של הגברים. יש להן, למשל, כתב יד יפה יותר על פי רוב. עִדּוֹ - שיחה 17:24, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
נשים נוטות יותר, בהמון הקשרים לאסתטיקה, סימטריה, וסינטתיקה. עדנן מתבטא בהמון, החל ממבנה גופן של רובן, שהרי נקביות היא ברירת המחדל של הטבע (ואני מניח שלפחות 95% אחוז מנשות העולם הן נקבות "טוטאליות" ולא באות מרקע של אינטרסקסואליות, טרנסקסואליות או תסמונת אי רגישות לאנדרוגן). אורגניזם נקבי הוא בדרך כלל עדין יותר ברוב הקשריו הפנוטיפיים (אם כי שינוי מין אמור להביא אורגניזם זכרי לפנוטיפ "זהה" או כמעט זהה לפנוטיפ נקבי כמו המוכר מתקופתנו), ונראה שבני האדם תירגמו את העדן הדיפולטיבי כביכול הזה, לחברה. אני נוטה לחשוב שהתשובה לשאלת השואל היא כן, באופן כללי ולא מיזוגני.
למה נקביות היא ברירת המחדל של הטבע? והאם בגלל זה רוב הנמלים הן נקבות (עקרות)? 80.230.25.158 19:54, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

שפת הכתיבה בויקיפדיה העברית

בהנחה ושפת הכתיבה העיקרית בויקיפדיה העברית, היא עברית חדשה, האם זוהי השפה היחידה בה ניתן לפי החוקים לכתוב ערך\לערוך בויקיפדיה העברית? מה לגבי עברית של ימי הביניים, עברית תלמודית או עברית מקראית?
הסבר: שאלות אלו עלו בי בעקבות קריאת ערכים רבים הקשורים לדת ולהלכה היהודית, ו\או ערכים בהם יש פיסקה אחת לפחות הנוגעת להלכה היהודית. חלקים רבים מאותם ערכים - עד כדי ערכים שלמים - כתובים בלשון שאינה הלשון המודרנית, ואיש לא טורח לתקן זאת. אין הכוונה לציטוטים של פסוקים מהמקורות (תנ"ך\תלמוד\גמרא וכו'), אלא לכתיבת הערך עצמו. האם הדבר מותר? לגיטימי? אינו דורש תיקון\הגהה?

יש הרבה ערכים שהאדם היחיד שאי פעם נגע בהם הוא זה שכתב אותם. ככה הם נראים. כל ערך על נושא רציני, שנכתב על ידי מי שמוכר כבקיא בנושא, לא עובר שום ביקורת. אם יש סיבה טובה אחת לפתוח בובות קש, זה בשביל שמישהו יטרח לבדוק מה שאתה כותב. . עִדּוֹ - שיחה 18:31, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
א. לא ענית על שאלתי: האם מותר לפי כללי האתר לכתוב ערך ו\או לערוך אותו בעברית שאינה עברית חדשה?
ב. למה הכוונה ב"לפתוח בובות קש"?

האם יש כאן מפעיל או משתמש ותיק אשר יוכל להשיב על שאלתי? ואם לא, להיכן ניתן להפנות שאלה זו?

הנושא לא נידון מעולם עד כמה שזכור לי ואכן הבעיה קיימת. יש אפשרות להכניס תבנית {{לפשט}}, אולי מישהו ירים את הכפפה. שנילי - שיחה 21:02, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

אגב, המקום הנכון לדיון הוא בויקיפדיה:מזנון. שנילי - שיחה 21:06, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

ברור לחלוטין, שוויקיפדיה העברית צריכה להיכתב בשפתם של הקוראים ולא בשפת אבות אבותיהם. כשאדם כותב ערך בעברית ארכאית, זה משום שהוא נסחף אחרי המקורות שלו. כך קורה גם כשאדם כותב ערך בעגה מקצועי של דיסציפלינה אחרת במקום בשפת הקורא. . עִדּוֹ - שיחה 21:10, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
נ.ב. בובות קש היא התחזות של משתמש למשתמשים אחדים. לא ממש מותר לעשות את זה. רק, שלפעמים אני תוהה, אם הדרך לקבל ביקורת בונה על ערכים שאני עורך, בתחומים שבהם סומכים עלי, היא להתחזות למישהו שלא סומכים עליו. עִדּוֹ - שיחה 21:13, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
אין איסור על שימוש בבובות קש לעריכה בוויקיפדיה. אם תתחיל לעשות זאת, צריך רק לזכור את הכללים, ולהתחיל להתרגל תמיד לשים לב תחת איזה שם משתמש אתה פועל בכל רגע נתון (וכמובן גם מתי אתה כותב כאלמוני) רוב האנשים מעדיפים לחסוך מעצמם את הצורך לזכור, ולכן פועלים רק משם משתמש אחד. לדוגמה, מויקיפדיה:בובת קש אפשר להבין שמשתמשים רשומים לא צריכים להשתתף בדיונים תחת בובת הקש שלהם, וכהרחבה, אפשר להסיק גם שאינם אמורים להשתתף בדיונים כאלמונים (כמובן שאין מניעה כזו אם אתה חותם, נניח "עִדּוֹ מחוץ לחשבון" או כדומה). מאירועים שונים אפשר להבין שהקהילה מתייחסת להוספת תבנית מקטגוריה:תבניות הדורשות שינויים בערך כפעולה השקולה להשתתפות בדיון, ולכן גם פעולה כזו לא נחשבת לגיטימית עבור בובת קש או משתמש רשום הפועל מחוץ לחשבון. על עריכה רגילה אין שום מגבלות, ויש (היו יותר) משתמשים רשומים הנוהגים לערוך כאלמונים כדבר שבשגרה. קיפודנחש 21:42, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
קודם כל, תודה על המענה. שנית, לא הבנתי לגמרי כיצד שימוש ב"בובת קש" יכול לעזור לעורך בויקיפדיה לקבל ביקורת על עריכותיו. שלישית, וזה לענינינו: אם הדיון בשאלה שהעליתי אמור להתקיים במזנון של ויקיפדיה, כיצד ניתן להעביר אותו לשם? האם מספיק לעשות "העתק הדבק", או לפתוח דיון חדש? מה מומלץ לעשות?
והאם בינתיים אפשר לבצע תיקוני הגהה ועריכה לשונית לאותם ערכים הכתובים בלשון עתיקה, או שעדיף להתדיין קודם ולהתחיל בעריכות רק לאחר קבלת "אור ירוק" מההנהלה?

לא ברור לי אם אתה מתמם או שואל ברצינות. יש לך אור ירוק מההנהלה. שנילי - שיחה 00:57, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה

שאלתי ברצינות. הבנתי כי יש שאינם רואים בעין יפה שינויים מסויימים שלא הסכימו עליהם מראש בעקבות דיון מסודר. והרי הזכרת קודם שהנושא לא נידון מעולם. אני לא רוצה להתחיל לערוך ואז לפתע לקבל אזהרות והאשמות בהשחתת הערך. השחתה זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות כאן.
כמו כן, על אף שלא קיבלתי תשובה מפורשת, הבנתי מתשובותיכם שלפי כללי ויקיפדיה השפה היחידה בה מותר ליצור ערכים חדשים ו\או לערוך קיימים הינה עברית חדשה.
לסיכום, תודה על "האור הירוק". ברשותכם אגש למלאכה (המרובה!) בהקדם. לילה טוב ותודה רבה.
בכל זאת כדאי לך לקחת בחשבון שבנושא שאתה לא בקיא בו, כשאתה מפשט אתה בעצם מתרגם ומפרש, ואתה עלול לטעות בהבנת המושג ולפרשו לגמרי לא נכון. כמו שלא יעלה על הדעת לפשט מושגים ברפואה או ספורט או מדע וכדומה אם אתה לא ממש מתמצא. נניח שכתוב מספרים "מרוכבים" ואתה מגיה ל"מורכבים", זה בסדר? כך ויותר בנושאים תורניים רוב הסיכויים שמי שלא מתמצא ממש טוב, פשוט יהפוך את עצמו ואת כתיבתו לחוכא ואיטלולא. נקודה נוספת, לכל נושא יש באמת שפה מסויימת משלו. ורוב המתעניינים בנושא הם אלו שקרובים לו, ולגבם פישוט יתר הופך את רמת הערך לירודה ומגוחכת. זו לא סיבה להימנע לגמרי מפישוט, אבל נדרשת זהירות יתירה.
ואם כבר, ישנה נקודה נוספת, כנראה שייכת למזנון ולא לכאן. והיא רמת הירידה לפרטים. אני חושב שהיא עוד הרבה יותר מהותית. בערך על שחקן שחמט, יופיע פירוט שנראה למי שלא בעסק ממש מזויע. במקום לכתוב בשנים 2000 עד 2029 זכה בתחרויות שונות, יופיע פירוט, כולל ציור המשחקים, קישור לכל משחק, ואפילו פירוט עומק הכוונה מאחורי כל מהלך וכן הלאה. הקורא הממוצע קורא זאת ומבין שאולי אותו עצמו זה לא מענין, אבל את אלו שעבורם זה נכתב, הכל מענין מאד. כך למשל בכתיבת ערך על אישיות תורנית. למי שמצוי בתחום, יש עשרות פרטים לפחות, אולי מאות, שמאד בעלי משמעות, ולמי ש"בא מבחוץ" לא יכול להיות מושג על המשמעות שלהם, ותהיה לו נטייה למחוק מטעמי אי רלוונטיות ופירוט יתר. דוקא בתחום אישים רבניים וערכי הלכה למיניהן, יש כאן מחסור עצום בעורכים שבאמת מבינים, לעומת משתמשים-קוראים שיש הרבה, ומעט העורכים הדתיים או חרדיים שעוסקים במלאכה הזו עושים שגיאות רבות לדעתי. וזו סיבה נוספת שאם אתה עוד פחות מתמצא עליך להיות זהיר. (כתבתי מסה מקיפה על הנושא הזה, אבל לא מצאתי היכן להעתיק אותה, אז בינתיים היא במגירה). יז שבט תשע"ג. השוחט - שיחה
תודה על ההערות הבונות. חשוב לי לציין שלא התכוונתי לפשט, אלא "לתרגם" את שפת הכתיבה, במקומות בהם רשומים טקסטים אינפורמטיביים רבים ו\או ארוכים בלשון עתיקה וארכאית ללשון המודרנית. ויקיפדיה, למיטב הבנתי, אינה אנציקלופדיה תלמודית (כפי שאיננה "אנציקלופדיית השחמט", כמו בדוגמא שהבאת), ו"לתרגם" את אותם טקסטים בעייתיים לשפה החדשה, זה ממש לא כמו לפשט אותם. מלבד זאת, ה"שינויים" העיקריים שברצוני לערוך הינם תיקוני שגיאות כתיב והגהה. אולי אין לי ידע רב בהלכה היהודית, אבל לא קשה לי לזהות טקסט הכתוב בעברית של ימי הביניים או לשון חז"ל כשאני רואה אותו. זה הכל. שוב תודה רבה על ההערות וההארות, וכמובן אקח אותן לתשומת לבי ואנהג במשנה זהירות בבואי "לתרגם" טקסט ללשון המודרנית.

סטציונריות

מה הוא פירוש המילה סטציונריות (על כל נגזרותיה: סטציונרי, סטציונריים)?

גם אטימולוגיה תתקבל בברכה.-- riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 18:27, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

מאנגלית: stationary - נייח; יציב, קבוע -- 82.80.130.234 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אז מה הבדל בין מצבים סטציונריים למצבים סטטיים? -- riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 18:51, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
סטציונרי: מצב עמיד. זה לא בהכרח מצב נייח. אביא דוגמה שתחדד את ההבדלים: נניח שיש לנו נהר בצורה טבעת. מצב נייח הוא מצב בו כל המים עומדים, מצב עמיד יכול להיות גם מצב בו המים זורמים במהירות קבועה במעגל, המים בתנועה - אך תנועתם לא משתנה בזמן והמערכת נראית אותו דבר לאורך זמן. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:09, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה
תודה :) - riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 23:02, 26 בינואר 2013 (IST)תגובה

מעמדן של הכנסות ה-18 וה-19 בימים אלו

חיפשתי בערך הבחירות לכנסת ולא מצאתי. אם המידע המבוקש קיים בערך אחר, אשמח לשמוע על כך. כמו כן, כדאי להוסיף מידע זה גם לערך הבחירות לכנסת, בפרק בתום הבחירות

  1. ממתי מתחילה לכהן הכנסת הנבחרת? עם פרסום התוצאות הרשמיות (לא יאוחר מ-8 ימים לאחר הבחירות)? עם התכנסותה של הכנסת הנבחרת (שבועיים לאחר הבחירות)? במועד אחר?
  2. מהו מעמדה של הכנסת היוצאת עד זמן זה? האם היא ממשיכה לכהן בינתיים כרגיל, ורשאית להעביר חוקים, לכנס ועדות, כאילו דבר לא אירע, או שהיא מוגבלת בכוחה. מעין "כנסת מעבר"?
  3. אם כבר שאלתי, הבנתי שכל עוד לא הורכבה הממשלה החדשה, מכהנת הממשלה הנוכחית כממשלת מעבר. במה זה מתבטא? מה יכולה ממשלה מכהנת לבצע שלא יכולה לבצע ממשלת מעבר?

תודה ושלום. אביתר ג'שיחהתרומות • ט"ז בשבט ה'תשע"ג • 12:38, 27 בינואר 2013 (IST).תגובה

ראה הבחירות לכנסת התשע עשרה, ממשלת מעבר. בקצרה: 1. הכנסת החדשה מתחילה לכהן ב-5 בפברואר. 2. לקראת הבחירות הכנסת פועלת במתכונת מצומצמת. 3. ממשלת מעבר לא מוגבלת בחוק, אבל ביהמ"ש העליון פסק שעליה להימנע מצעדים דרסטיים שאינם הכרחיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יוונית מחברת?

האם יוונית כותבים מחובר? אני האותיות נראות "חלקות" כאילו שמותאמות לכתיבה ברצף אחד. אבל מצד שני, באותיות כמו בטה, מוי ודומיהן העט מסתיים את המהלך "למעלה" וצריך לנתק את המגע בשביל להמשיך את האות הבאה (תנסו לרשום אלפה בטה אלפה בלי להרים את העט מהדף ותבינו למה אני מתכוון). איך עושים את זה? 109.66.42.225 17:50, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה

http://www.youtube.com/watch?v=pEPsGwR326w
http://www.textkit.com/greek-latin-forum/viewtopic.php?t=6106

שטניזם בארץ

האם יש בארץ אירגון של כנסיית השטן של אנשים בוגרים (לא בני 16.5 שעושים פוזות)? 109.67.211.43 21:05, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה

לפני כמה שנים היתה קבוצה באיזור השכונות ניות ורחביה בירושלים, שעקרו עיניים של חתולים, ולפעמים תקעו חתיכות מתכת במקום העיניים. לא ידוע לי אם הם צעירים או בוגרים. 80.230.25.158 05:08, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
ואיך זה מתקשר לכנסיית השטן? 192.114.105.254 13:30, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
אמרו לי שאנשי כנסיית השטן הורגים חתולים שחורים באיזה חג, ודברים כאלה. חשבתי שהאנשים שביצעו את המעשים האלו קשורים לזה. 80.230.25.158 19:51, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
אחד מעקרונות של כנסיית השטן שמותר להרוג יצור חי רק ב2 מקרים: אם אתה מתכוון לאכול אותו או אם הוא מתכוון להרוג אותך. אפילו אסור להשתמש בטקסים בקלף שעשוי מעור כבש במידה והכבש נשחט במיוחד בשביל עורו. 109.66.72.173 21:53, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
LaVey also says that a Satanist would never sacrifice a baby or an animal, as they are pure carnal beings and considered to be sacred
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/devil.html Nachum - שיחה 16:00, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

האם יש אמת בפרסום הקוריאני?

דרך עמותת אסנת הגעתי עכשיו לידיעה באתר הסיאול טיימס, על עוברים בסין הנאכלים לשם שיפור כושר הגברא. אני מצרף כאן כתובת ללא קישור כי התמונות די קשות לצפייה:

http://theseoultimes.com/ST/?url=%2FST%2Fdb%2Fread.php%3Fidx%3D7333

התוכלו בבקשה לעדכן אותי אם מדובר בידיעה אמינה או כוזבת? בתודה, ליאור पॣ • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 21:27, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה

http://forum.prisonplanet.com/index.php?topic=164797.0 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
תודה רבה, אכן אין אמת בפרסום ויכולתי לגלות זאת לבד לו הייתי מגגל snopes china fetus. לפחות כתבו על זה במהדורה האנגלית של ויקיפדיה. כל טוב, ליאור पॣ • י"ז בשבט ה'תשע"ג • 13:52, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
אוכלים עוברים של תרנגולות ושל אווזים. גיא - שיחה 19:37, 30 בינואר 2013 (IST)תגובה

זיהוי פרח

מה זה? נצפה בפארק קנדה ביום הבחירות ובגבעת התיתורה בשבת, בכמויות נאות שאינן זכורות לי משנים קודמות בעונה זו

. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 23:37, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה

OK. מצאתי לבד, זהו אירוס ארצישראלי. אבל השנה יש הרבה יותר פרטים, האין זאת? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 23:41, 27 בינואר 2013 (IST)תגובה
באתי לסייע והנה הסתדרת לבד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:38, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

תיעוד

בעיתון "בשבע", בגיליון מתאריך 4/1/2013, מופיעה תמונה של ראש הממשלה, ביבי נתניהו, כשמאחוריו יש תריס ישן. היכן צולמה התמונה?

באמת מעניין. איפה כבר יכול להיות תריס?. עִדּוֹ - שיחה 09:00, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

בחירות

בהזמנה ששלחו בדואר בענין ההצבעה בבחירות ומיקום הקלפי, ליד שם היישוב ירושלים הופיע המספר 3000. למה מספר היישוב ירושלים הוא 3000? האם המספר 1000 מייצג יישוב כלשהו? 80.230.25.158 05:01, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

בתור משק שלישות לשעבר בהזנת כתובת במערכת יש לכל ישוב קוד בן ארבע ספרות. הקוד של ירושלים הוא 3000. לגבי מציאת ישובים לפי קוד הייתי יכול למצוא בקלות אבל אני כבר לא בשלישות. Uziel302 - שיחה 10:37, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
תבנית:יישוב בישראל רצוי להעלות ערך על הקוד הזה. Nachum - שיחה 11:14, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
פעם עבדתי בהקלדות של חברת משלוחים. למיטב ידיעתי הקוד 1000 אינו שייך לאף ישוב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:00, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
המספר 1000 לא מייצג אף ישוב. באתר של תוצאות הבחירות יש אקסל עם רשימה של כל הישובים בארץ ומופיע הקוד של כל אחד מהם.--79.181.111.33 19:33, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
תודה על הקישור. שלוש הערים הגדולות, ירושלים, חיפה ותל אביב - יפו, קיבלו את הקודים 3000, 4000 ו-5000, בהתאמה. מישהו יודע למה באקה אל-גרביה קיבלה את הקוד 6000? 80.230.25.158 20:02, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

פגז ישן

לפי אתר HNN, ברחוב עין יעל בירושלים, אותר פגז ישן. מאיזו מלחמה הפגז הזה, ואיך לא ראו אותו עד עכשיו? 80.230.25.158 05:04, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

זיהוי ציטוט: "אם אדם היה יכול לברוא באופן בלתי-אמצעי ברייה שהיא אינה מושגת בזמן שהוא בלתי-מוגבל..."

צפיתי בסרט הקצר (והמצויין) שאלה של חבר של דוד טאובר, ובסרט הופיע הציטוט: "אם אדם היה יכול לברוא באופן בלתי-אמצעי ברייה שהיא אינה מושגת בזמן שהוא בלתי-מוגבל... הרי שבשורש מהותו הוא בבחינת סגולתו הפנימית...". מישהו יודע מאיפה הציטוט? מה משמעותו? מה ההמשך? תודה! בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 07:34, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

כאן יש דיון על הסרט. Nachum - שיחה 15:33, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
תודה רבה על הקישור. בינתיים כבר נודע לי שלא מדובר בציטוט מאיזה מקור שלא הכרתי, אלא מקורי של הסרט. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 22:03, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

הפיסיוקרטים?

אני לא מבין מה המושג קראתי בויקיפדיה על האסכולה אך האם משהו יכול להגדיר לי יותר מה הכוונה שלו?--84.110.7.202 18:38, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

אתה מתכוון ל-האסכולה הפיסיוקרטית? בברכה, גברת תרדשיחה 08:47, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

שורש במתמטיקה

מישהו יכול להסביר לי למה  ? תודה! --דונבוניונרון - שיחה 19:12, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

נחלק את שני האגפים בשורש x ונקבל --109.66.19.248 19:23, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
זהירות: חלוקה באפס! ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:11, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה
שורש X = X בחזקת חצי. X (בחזקת אחד) חלקי X בחזקת חצי = X בחזקת 1 פחות חצי = X בחזקת חצי. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 01:18, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

אינפרנלי

איך אומרים בעברית "אינפרנלי"- מלשון inferno? ‏109.66.72.173 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מילון מורפיקס מתרגם: תָּפְתִּי (מלשון תופת, במובן גיהנום). בברכה, גברת תרדשיחה 08:52, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

אתאיזם כדת רשמית במדינה

האם יש או היו מדינות שהדת הרשמית בה היא אתאיזם? לא שיש בה 2-3 דתות גדולות והיא לא יכולה לבחור. אלא שהיא מצהירה מראש שאין לה דת מדינה רשמית. 109.66.72.173 23:20, 28 בינואר 2013 (IST)תגובה

מצב שאתה מתאר אינו אפשרי כי אתאיזם אינו דת. אתאיזם זו השקפה תאוסופית ויש מיעוט של אתאיסטים המתרגלים רעיונות דתיים שונים, קרא בערך להרחבה בנושא (החל בפסקת הפתיח העוסקת בזה), וגם בערכים אנגליים בנושא. המדינות היחידות שאני מכיר שבהן "אתאיזם" דה פקטו נתפס (באופן צולע) כ "הדת הרשמית במדינה" הן ברית המועצות וסין.
יש מדינות חילוניות - דת האזרחים לא משנה בהן, לפחות רשמית (צרפת, הודו...). אני לא בטוח כמה מדינות יש שבאמת יש להן דת מוצהרת. יואלפ - שיחה 08:55, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
ישראל, בריטניה (וכמובן: הוותיקן). נדמה לי שרוב המדינות שלהן רוב מוסלמי באוכלוסיה הן "מוסלמיות" במוצהר. Tzafrir - שיחה 11:03, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

ראו הערך כנסייה ממוסדת. אפשר לראות הרוב המוחלט של המדינות בעולם הם חסרי דת רשמית, כולל ישראל. אני לא יודע עד כמה הדת מופרדת מהמדינה במקומות אחרים בעולם. Corvus,(שיחה) 15:02, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

ממליץ לעיין בספר "ישראל ומשפחת העמים: מדינת לאום יהודית וזכויות האדם" של אלכסנדר יעקובסון ואמנון רובינשטיין לדיון בנושא זה. הרבה דמוקרטיות אירופיות מחזיקות בדת רשמית באופן המעוגן בחוקותיהן. Asaffield - שיחה 02:15, 30 בינואר 2013 (IST)תגובה

3 אבות המזון

מהם 3 אבות המזון? - פחמימה, חלבון, ושומן?, או, פחמימה, חלבון, וירק? (אני מניח שהסדר הראשון הוא הנכון אבל בכל מקרה אני רוצה לדעת איך נקרא הסדר השני שהצגתי עליו מדברים תזונאים וטבחים). 79.176.113.107 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הם לא שלושה...ראה אבות המזון. בברכה, גברת תרדשיחה 08:54, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
אבל זה מופיע ככה בשיר "אחד מי יודע": שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ... ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:27, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
השלישייה היא פחמימות (אנרגיה לטווח קצר), חלבונים (חומר בנייה) ושומנים (אנרגיה לטווח ארוך). בנוסף - ויטמינים (למשל בירקות ובפירות) ומינרלים. בתיאבון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אז איך מכונה השלישייה ששמעתי עליה מטבחים ותזונאים - חלבון, ירק, ופחמימה?
יש הטוענים שאין צורך לצרוך שומן, הגוף מייצר שומן מפחמימות, או שיש לצרוך במינון של ככפית ביום. לכן אפשר להוריד את השומנים מאבות המזון הנדרשים לתזונה. אך עדיין הוא אחד מאבות המזון בגלל מרכזיותו ושכיחותו במוצרי המזון השונים.Uziel302 - שיחה 13:29, 30 בינואר 2013 (IST)תגובה
הם פשוט ממליצים לאכול ארוחות מאוזנות, עם מה שהגוף צריך - פחמימות (למשל אורז / תפו"א / פסטה / לחם), חלבונים (למשל דגים / עוף / בשר / גבינות) וירקות (למשל סלט ירקות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

פגיעה במערכת החיסונית באזור הגרון מאכילת מאכל חם - היגיון ביולוגי?

לפני שבוע אכלתי משהו מאד חם, זה היה ממש חם מבפנים (זה היה בטעות כמובן) והרגשתי כוויה באזור הגרון (איפה שתמיד הכי מרגישים את הכאב של דלקת הגרון). יום לאחר מכן הופיע לי דלקת גרון, האם יש קשר לדעתכם? (זו כמובן לא שאלה רפואית אלא שאלה ביולוגית).

מה גורם לך לחשוב שמדובר בדלקת גרון? נשמע יותר כאילו נוצרה לך בגרון כוויה שאולי הזדהמה ממזון אחר. אם מדובר בדלקת גרון חיידקית או ויראלית, ייתכן והפתוגן מצא דרך לנצל את הכוויה כדי להתנחל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:05, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
ובכל מקרה, עדיף שתיגש לרופא מקצועי משאשר שתשאל אנשים לא מוכרים בפורום. Corvus,(שיחה) 17:24, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

כל כמה זמן מתעדכנות תוצאות החיפוש

בדף החיפוש (כאשר המילה היא לא שם של ערך), כל כמה זמן מתעדכנות התוצאות? (נניח ביצעתי חיפוש על כתיב קלוקל של מילה ותיקנתי אותה במספר ערכים, כמה זמן יעבור עד שערכים אלו יגרעו מתוצאות החיפוש של הכתיב הקלוקל?) • אור שפיראשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ג • 19:45, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

גוגל סורק את כל האתרים מחדש אחת לחודש, אבל קשה לי להאמין שהם ישאירו את החיפוש לא מעודכן באתרים חשובים כוויקיפדיה. כנראה שזה ייקח פחות זמן. לגבי מנוע החיפוש הפנימי של ויקיפדיה, אני מופתע שזה כבר לא נעשה - לוויקיפדיה יש גישה ישירה למסד הנתונים שלה כך שהיא יכולה לעדכן את המנוע ישירות לאחר כל שינוי, ולכן זה אמור לקחת בין כמה דקות (אם האלגוריתם מסובך בהרבה משחשבתי) לכמה שעות (אם במקום לעדכן את החיפוש מיד לאחר כל שינוי התוכנה עושה זאת אחת לכמה זמן, מסיבות של יעילות). נו, טובשיחה 22:41, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
גוגל סורק את ויקיפדיה בתדירות משתנה של בין יום לארבעה ימים. מבחינת מנוע החיפוש הפנימי - לאנדקס את ויקיפדיה העברית לוקח כמה שעות, בוויקיפדיות גדולות יותר זה לוקח יותר. אם המספר המדויק חשוב לך תוכלי לשאול את המפתחים בערוץ ה-IRC. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:24, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה
אמיר אהרוני. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:25, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה

האם אדם שהיה שמן וירד במשקל ללא עזרים חיצוניים...

האם אדם כזה יהיה, באופן כללי, פחות רעב אחרי שירד במשקל? הרי שמעתי בעבר שמי שיורד, אז היות ויש לו פחות שומן, יש לו פחות הורמונים "תורמים להשמנה" שמופרשים מתאים-אוגרי-שומן, דוגמת אסטרוגן, ואם איני טועה גם גרלין. האם דייקתי? תודה.

אתה בטוח שיש קשר בין ההורמונים הללו לבין תחושת הרעב, שלדעתי קשורה הרבה לגורמים פסיכולוגיים ולהרגלי התזונה יותר מאשר להורמונים. Uziel302 - שיחה 14:32, 30 בינואר 2013 (IST)תגובה
גרלין הוא הורמון אשר ככלל מתווך רעב. לגבי אסטרוגן, ידוע לי שיש קשר מזערי כל שהוא (אם לא לתחושת רעב אז להשפעות משמינות אחרות).
תחושת הרעב נובעת גם מקיבה ריקה. לאנשים שמנים יש קיבה גדולה, כי נהגו לאכול הרבה והקיבה נשארת גדולה גם אחרי שירדו במשקל, לכן עושים ניתוחים של קיצור קיבה. לא שאני ממליץ על ניתוח כזה... בברכה. ליש - שיחה 11:43, 1 בפברואר 2013 (IST)תגובה
השמנה היא דרך של הגוף לאגור אנרגיה למצבים בהם יש חוסר של מזון, בו אפשר להתקיים משריפת השומנים. בעידן בו אנו חיים זה לא נחוץ. ראיתי פעם סרט דוקומנטרי, שבו אדם שהצליח להוריד הרבה במשקל רק בעזרת מעבר לאכילה טבעונית. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:18, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

פתיחת וויקי נוסף בעברית

האם למישהו יש המלצה לאתר בו ניתן לפתוח מדיה-וויקי בעברית ולארח אותו?

מה כוונתך?
כל שרת אירוח שתומך ב־PHP ובאחר ממסדי הנתונים הבאים: MySQL‏, PostgreSQL‏, SQLite. מומלץ לינוקס, אבל שמעתי שיש מי שהצליח להריץ גם על שרתי חלונות. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:48, 30 בינואר 2013 (IST)תגובה

שאלה

שלום העלינו ערך שנקרא RUNNER בדומה ל - ALL JOBS ומשום מה מייד הופיעה הודעה כי הוא מועמד למחיקה כמו כן נוספה קטגוריה של מחיקה מהירה מדוע? במה זה שונה מ - ALL JOBS והאם ניתן לשנות זאת תודה ראנר RUNNER@RUNNER.CO.IL ‏ Runner (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

השאלה קשורה למזנון ולא להכה את המומחה. כנראה שהערך כבר נמחק כי ניסיתי לחפש אותו כדי לברר מדוע נמחק. Uziel302 - שיחה 14:28, 30 בינואר 2013 (IST)תגובה
שים לב נהוג לחתום על ידי הוספת ~~~~ בסוף ההודעה. אתה מתכוון לערך משתמש:Runner/runner שנמחק על ידי המשתמשת:Hanay בטענה כי הוא פרסומת. אתה יכול לקרוא בפירוט כאן או לשאול את Hanay. טל (רונאלדיניו המלך)שיחה 15:58, 30 בינואר 2013 (IST)תגובה

מה ההבדל בין זיהום לדלקת?

מה ההבדל בין זיהום לדלקת 194.114.146.227 10:09, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה

ראו דלקת וזיהום (רפואה). זיהום נגרם ע"י פתוגן (חיידק, וירוס וכד') וגורם לתגובה דלקתית, אך יש גורמים אחרים לדלקות מלבד זיהומים.

אני הסתכלתי שם ולא מצאתי תשובה או לפחות לא הצלחתי להבין מה התשובה, והשאלה מאוד מסקרנת אותי, למי יש תשובה ברורה? 95.35.155.101 21:10, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה

אפשר לשפר את הערך דלקת.. עד שמישהם יעשו את זה, דלקת היא תגובה של מערכת החיסון\כלי דם לגירוי כלשהו. הגירוי יכול להיות זיהום והוא יכול להיות לא זיהום, למשל גירוי מכני. זיהום הוא זיהום, הערך עליו ברור. לסיכום, אין הבדל בין זיהום לדלקת מכיוון שאין מקום להשוות ביניהם מכיוון שהקשר ביניהם הוא של סיבה ותוצאה ולא של דמיון. יש זיהומים שיגרמו לדלקת. יש דלקות שלא קשורות לזיהום. באנלוגיה, אפשר לשאול מה ההבדל בין תגובת כוחות הבטחון לבין חדירת מחבל למרכז קניות. יוסישיחה 02:57, 1 בפברואר 2013 (IST)תגובה

איזה מין יקינתון

הוא זה המופיע בתמונה המצורפת משם ? המין הנפוץ בארץ הוא יקינתון מזרחי והוא כחול. בנצי - שיחה 14:46, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה

http://commons.wikimedia.org/wiki/Hyacinthus_orientalis?uselang=de Nachum - שיחה 14:56, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה

קרינה רדיואקטיבית כמסוכנת וכמזיקה לבריאות

ממתי חוקרים נעשו מודעים לכך שקרינה רדיואקטיבית עלולה לגרום לפיתוח מוטציות בתאים חיים ולכן עלולה להעלות את הסיכויים לחלות בסרטן או במחלות מוטנטיות אחרות?

ממתי חוקרים החלו להימנע מעיסוק בחומרים רדיואקטיביים, או לפחות להתעסק עימם תחת אמצעי מיגון מינימליים, בשל עניין זה?

אני שואל זאת בשל עניין אחר. באמצע המאה העשרים חוקרים החלו לבחון קשרים כימיים אפשריים של גזים אצילים. כדי לבחון דבר זה בחרו ראשוני החוקרים את הקסנון. הרדון היה גז מתאים יותר לדעתי: הרדיוס האטומי שלו גבוה יותר (הגבוה ביותר מבין הגזים האצילים), ולכן צפוי שהוא יהיה פולריזבילי יותר, ויוותר יותר בקלות על אלקטרוני הערכיות שלו, לא?

האם הרדון לא נבחר בשל הסכנה הבריאותית הכרוכה בהיותו חומר רדיואקטיבי, או שלא נבחר בשל סיבה אחרת, כגון זמן מחצית החיים הקצר שלו (פחות מארבעה ימים)?

שלום ותודה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ' בשבט ה'תשע"ג • 14:52, 31 בינואר 2013 (IST).תגובה

מארי קירי נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית), כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בשנות התשעים בביתה נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה. Nachum - שיחה 14:59, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה

The Nazi war on cancer / Robert N. Proctor. - Princeton, NJ : Princeton Univ. Press, 1999. - X, 380 S.הויקי האנגלית ממליצה על ספר זה בקשר לבעיות שיוצר הרדון.

תודה נחום. כלומר כבר בזמן מלחה"ע ii ידעו שגז רדון לא בריא (בלשון המעטה) וניצלו זאת. אביתר ג'שיחהתרומות • כ' בשבט ה'תשע"ג • 15:37, 31 בינואר 2013 (IST).תגובה
http://en.wikipedia.org/wiki/Wismut_%28mining_company%29
לא ידעתי שקרינה רדיו אקטיבית יכולה לגרום לסרטן. לגבי מוטציות, קרינה לא גורמת למוטציות, אלא לתמותה מהירה של הרבה מתאי הגוף. הניסיון לתקן את הגנים גורם למוטציות. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:24, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה
חשיפה לחומרים רדיואקטיביים הפולטים קרינות מסוגים: אלפא, בטא וגמא עלולה לגרום לנזקים בחומר הגנטי של התאים. אבחון הנזק על ידי מנגנון פנימי בתא מונע חלוקה של התא עד לתיקונו, לחלופין אם הנזק גדול מדי התא מתאבד (אפופטוזיס). במקרה שהנזק הגנטי נוצר לקבוצת חלבונים (P53) מסוימת המתווכת את ההוראה לאפופטוזיס התא שומר על הנזק הגנטי וממשיך בריבוי. אם המערכת החיסונית לא תוקפת את התא, יכול להיווצר גידול סרטני. מהוויקי.

דברים מיוחדים שקרו לבטהובן

אני רוצה לדעת מהם הדברים המיוחדים שקרו לבטהובן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בשביל זה אתה צריך לקרוא את הערך לודוויג ואן בטהובן ולמצוא שם "דברים מיוחדים". Corvus,(שיחה) 18:30, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה
בנוסף לדברי קודמי, שני אירועים: אין ספק שהאירוע המשמעותי ביותר בחייו, ביחוד כמוזיקאי ברמתו, היא התחרשותו בגיל צעיר יחסית. מאידך, יצירתו הסימפונית הגדולה, וכנראה הגדולה מכולן, חוברה על-ידו בהיותו חירש !! בנצי - שיחה 21:22, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה

מה הכתובת של רשם העמותות של ארה"ב?

קראתי בערך רשם העמותות: "ארצות הברית- הבקרה על העמותות מותאמת לשינויים במגזר השלישי שהביא עימו העידן המודרני ולכן ממוקדת בהסדרת ההכנסות האדירות אשר עולות מגיוס תרומות מסחרי ובשקיפותן. עיקר המאמץ מופנה לנגישות הציבור למידע ולפרסומים בנושא על- ידי הדרכות ואמצעים ממוחשבים. לעומת זאת, תחום האכיפה האגרסיבי הכולל סמכויות התערבות מנהליות ושימוש באמצעים משפטיים אינו מפותח דיו."

איפה מתפרסם המידע על העמותות והפעילות שלהם? אני מעוניין להתחיל לתרום ומתלבט בין כמה עמותות.

Lois Lerner, director of the division of the Internal Revenue Service that oversees tax-exempt groups,--גגל.

מה האינטרס של אסד לחמש את חיזבאללה דווקא בשעה שמשטרו נמצא בסכנה?

מה האינטרס של אסד לחמש את חיזבאללה דווקא בשעה שמשטרו נמצא בסכנה?

א) לגמול לחיזבאללה על העזרה שהם מעניקים לו בדיכוי המורדים.
ב) ניסיון למנוע מהנשק להגיע למורדים.
ג) אולי גם אמונה שבמקרה שהמשטר ייפול חיזבאללה יגן על העלאווים בסוריה.--79.180.136.5 20:11, 31 בינואר 2013 (IST)תגובה
לפי הבנתי החשש כעת הוא על הגעת נשק מסוריה לידי חיזבאללה, לא באופן יזום על ידי אסד. Uziel302 - שיחה 12:29, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה

פירמידת גילאים

שלום, בפירמידת גילאים המבוססת על אחוזים, האם 100% מתייחס לכל מין בנפרד או לכלל האוכלוסייה?

אני מקווה שהשאלה ברורה, אם לא אנסה להבהיר אותה.

תודה!

אני משער שטבלה הכוללת שני מינים ומתארת התפלגות תצטרך לחשב את ה 100% של שני המינים יחד. לא רואה סיבה שהאחוזים יהיו של כל מין בנפרד כל עוד זה לא בטבלאות נפרדות. Uziel302 - שיחה 12:32, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה
תודה עוזיאל!

XYZ - אורך גובה ועומק

שלום, בבקשה תגיד\י לי מה מהם זה אורך, גובה, ועומק. בבקשה אל תפנו אותי לערכים, פשוט תגידו לי מי זה מי ותודה רבה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בדרך כלל הקו הראשון שמקביל לגבול התחתון של הדף הוא ציר ה-X, הקו השני שמקביל לשוליים של הדף הוא ה-Y והקו השלישי שניצב לדף הוא Z. לא נראה שיבוא איזה שוטר מתמטי ויגיד לך נו-נו-נו אם תחליט להחליף ביניהם, או אם תשנה את נקודת המבט שלך בדרך שתגרום להם להראות כאילו הוחלפו. יוסישיחה 02:49, 1 בפברואר 2013 (IST)תגובה
שניצב לדף? למה אתה מתכוון? (אם תוכל להסביר בכתב, תודה).
ניצב, כמו נר שניצב על הדף. זה הקו שנשאר אחרי שמחקת את שני הקודמים. יוסישיחה 08:06, 1 בפברואר 2013 (IST)תגובה
אפשר לעיין גם במערכת צירים קרטזית#מערכת צירים תלת-ממדית ולראות שבאיורים commons:Category:Cartesian coordinates (space) מופיעות גרסאות שונות לכיוון הצירים ביחס לצופה.

האם אני נחשב למשוגע?

האם אני נחשב לחולה נפש? לפעמים קרובות אני "שוקע בעצמי": משחזר וממשיך שיחות עם אנשים אחרים בלב, לפעמים תוך כדי צוחק על דברים שהם אמרו לי (או שני מתכוון להגיד להם בשיחה הדמיונית) ולפעמים זה ממש מצחיק אותי. מן הצד זה נראה ככה: אדם יושב על כיסה ובוהה בקיר. פתאום הוא צוחק לכמה רגעים ואז ממשיך לשבת על כיסה ולבהות בקיר.

האם זה נחשב לבעיה נפשית וצריך לפנות לטיפול? 109.67.167.253 23:06, 1 בפברואר 2013 (IST)תגובה

אני אישית, משוכנע שלא מדובר בשום בעייה נפשית שהיא, רבים מדברים אל עצמם, בלב, בקול, או בשניהם, ומגיבים לעצמם בעקבות זאת, זה מנגנון הישרדותי ומן המנגנונים שהדיבור עליהם הוא טאבו, גם אני לפעמים עושה זאת, רבים עושים זאת.
נורמלי לחלוטין!
אני, מתנהג באופן דומה :)
*כל* האנשים מדברים אל עצמם!
יש כאלה שקוראים לזה מחשבות, ויש כאלה שקוראים לזה לדבר עם עצמך. זה היינו הך.
וכן, כולנו משחזרים בראש שיחות ודברים שאמרנו (אם השיחה היתה חיובית/טובה), ודברים שלא אמרנו והיינו רוצים להגיד (אם השיחה היתה פחות מוצלחת).
זו התנהגות אנושית בסיסית ביותר.
לעתים קרובות אתה שומע אנשים אומרים "חבל שלא אמרתי לו...", או "הייתי צריכה לומר...". זה אומר שהם שיחזרו את השיחה בראשם וחשבו על המשך משופר שלה. המשפטים האלה באים אחרי תהליך כמו שאתה מתאר.
לגבי הבהיה בקיר, יש אנשים שמשתדלים לעשות זאת רק בביתם, או היכן שלא רואים אותם - אחרים יוצאים להליכה, או לגן ציבורי. כל אחד והיכן שנח לו.
לסיום: בסדרה סיינפלד, ג'ורג' מתואר כאדם שכל הזמן משחזר שיחות עם שותף שלו לעבודה (שיורד עליו, ולג'ורג' אין תגובה הולמת). כל פעם ג'ורג' מגיע הביתה וחושב על תגובה טובה. לאחר מכן, במשרד, ג'ורג' נכנס שוב לאותו עימות/דו-שיח, ומנחית את התגובה שלו - בתגובה, גם לבן-שיחו יש תגובה חדשה שג'ורג' לא מסוגל להתמודד איתה :)
גם לקומיקאי האמריקאי ג'ורג' קרלין (מנוחתו עדן) היה מערכון המספר על הרגלים קטנים של כל בני האדם. במערכון הוא מתאר כיצד כאשר הוא מדבר עם עצמו ואדם אחר נכנס לחדר, הוא מתחיל לשחק אותה כאילו זה סוג של שיר בשם "what does she think I am? some kind of putz". 37.26.146.181 01:27, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה

שבירה

ואם יש לי חבר דמיוני שחלק מהשיחות אני מנהל איתו? אם אני מדמיין לעצמי ככה לפעמים איזה ארגון סתרים דמיוני לחלוטין שאני חבר בו? האם זה כבר סימפטום לא טוב? ואני לא ילד (שנות ה20 לחיי).79.180.208.153 16:08, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

אם תרשום את שיחותיך עם החבר הדמיוני ואם יש בהן עניין אולי ימצא לך מוציא לאור ותעשה מזה בוכטה. רבים עשו זאת, עוד מתקופת אפלטון.
מכל מקום, אני ממליץ לך לא להיכנס לשותפות עסקית עם החבר הדמיוני ולא להלוות לו כסף. בברכה. ליש - שיחה 16:26, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

אני תופס את המציאות באופן אובייקטיביי

האם הטענה הזאת יכולה להיות נכונה לוגית? 109.67.167.253 23:07, 1 בפברואר 2013 (IST)תגובה

לא. אתה תופס את המציאות באופן סובייקטיבי, היא מפולטרת בחושים שלך (הפרשנות החושית הספציפית שלך היא איך שאתה תופס את המציאות), האובייקטיבי יכול להיות שונה מאד ממה שאתה תופס בחושיך, לפחות בהמון מקרים.

פרטים לגבי, מה זה,צבע המרטון רקוע או חלק

הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים
מה זה צבע המרטון רקוע או חלק למתכת ?

מדובר בצבעים שמשמשים עבור צביעת מתכות של חברת המרטון. כאשר רקוע נראה כמו מתכת רקועה (קרי, מתכת שיושרה על ידי מכות פטיש ויש בו סימנים מהמכות, זאת טכניקה אמנותית, לפני המהפכה התעשייתית, זאת היתה הטכניקה הנפוצה ליישור ועיקום מתכות) בטקסטורה לא אחידה וטבעית, וחלק נראה כמו גוון חלק ואחיד. בברכה, Itzuvit - שיחה סדנה 12:20, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה

אתר חופשי ללימוד חשבון ומתמטיקה

מהבסיסי ביותר ועד למתקדם. מישהו יודע על דבר כזה? (עדיף בעברית אך אפשר גם באנגלית). 188.64.204.85 18:42, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה

בעברית יש את האתר "אני 10" (אתר חינמי), ובאנגלית יש אתר ענק KHAN ACADEMY עם חומר מרמת ההתחלה ועד לרמת אוניברסיטה - במקצועות רבים וגם למתמטיקה (בחר שם ב-pre mathematics and algebra); יש שם לימוד ותירגול של החומר הנלמד באופן מתוקשב. אתר מומלץ מאוד אם אתה מבין אנגלית. גם הוא חינמי (אך צריך לפתוח חשבון ולהירשם קודם כל- על מנת שתוכל לעקוב אחר ההתקדמות שלך בחומר ועל מנת שתהיה התאמה לאתר כלפיך). בהצלחה! מוטיבציה - שיחה 20:07, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה
הערה: לחלק מהסרטונים ב-Khan Academy יש גם תרגום לעברית, ולרובם יש כתוביות באנגלית. 94.159.240.217 08:52, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה

"אללה אכבר!"

כצופה אדוק בסרטוני מלחמת האזרחים בסוריה המופצים ברשת שמתי לב שכמעט בכל סצנה בה מופיעים המורדים, הם צועקים את הקריאה "אללה אכבר!" (האל הכביר/החזק). שאלתי היא, האם הקריאה הזו מאפיינת בקרב דוברי הערבית דווקא מגזרים דתיים - מוסלמיים, או שמא היא השתרשה בכל דוברי השפה הערבית כקריאת התפעלות כללית? הוי ארצי - שיחה 19:21, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה

בינתיים מצאתי כאן משהו על זה, וגם כאן. הוי ארצי - שיחה 19:35, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה
כתבתי קצרמר לבינתיים. הוי ארצי - שיחה 19:58, 2 בפברואר 2013 (IST)תגובה

כמה תושבים "תמימים" נהרגו במלחמת העצמאות?

הייתי רוצה לדעת כמה תושבים יהודים שלא היו לוחמים נהרגו, וכמה תושבים ערבים (שוב, לא חמושים) וגם את הכמות היחסית של ההרוגים ביחס לאוכלוסיות השונות באותה התקופה. לא מצאתי נתונים, והייתי שמח לנתונים אמינים, עד כמה שאפשר. מישהו מכיר כאלה? אביעד‏ • שיחה 08:15, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה

מתוך מלחמת העצמאות: אבדות לישראל - 6,373 (כ-4,000 חיילים ו-2,373 אזרחים). לגבי הערבים המצב מסובך יותר ואין אפילו מספר מוסכם של כמה ערבים נהרגו בסך הכל, על אחת כמה וכמה על התפלגות חמושים/אזרחים, מה עוד שרבים מהערבים המקומיים היו חברים במיליציות וכנופיות שונות שהיו מעורבות בלחימה. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 12:40, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה
ובכל זאת, יש ההערכות? יש מספר מקרי טבח ידועים בערבים תושבי הארץ, אבל הם מעטים יחסית, אין מניין אובייקטיבי? מחקר? אביעד‏ • שיחה 16:31, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה
קשה לבנות "מניין אובייקטיבי", כי כל צד בעימות יכול להציג נתונים שנוחים לו. כנ"ל לגבי עדויות, ראיות ונפש החוקר שמרכיבים מחקר. במלחמת אזרחים יש אזרחים רבים שפועלים כלוחמים וכתומכי לחימה, ולכן האבחנה לא ברורה. לגבי מדיניות של פגיעה מכוונת באזרחים, בעידוד ההנהגה - היה נפוץ מאוד בצד הערבי (שכידוע יזם את המלחמה, ולכן נושא באחריות עיקרית לתוצאות), ולא בצד היהודי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
מסכים עם אנונימי. להבנתי, בני מוריס נחשב אובייקטיבי למדי בספרו 1948: תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה. טרם קראתי... Asaffield - שיחה 21:25, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה

שתי שאלות בפיזיקה (לא שייך למדעים מדויקים)

בימים בהם הייתי ילד, הייתי רואה המון סרטים מוצירים שבהם היו מראים את השמים כחולים כהים עם המון כוכבים. משום מה, כאן בישראל, השמים תמיד נראים לי שחורים, עם מספר מועט מאד של כוכבים, אפשר לומר, כמות ספירה על יד אחת. למה זה חייב להיות ככה?, למה אני לא רואה יותר גרמי-שמים מכמה כוכבים בצבע לבן נוטה לטורקיז?, האם יש מקומות בכדור הארץ שבהם כן רואים זאת כך?

ותראו למשל קטע מהסרט "קונטקט" (1997) עם ג'ודי פוסטר, שם, בערך מ-5 הדקות של הקטע, מוצגת סביבה שבה רואים כוכבים היטב בצורה מרהיבה מאד (נא לראות ב HD).

תודה רבה למי שיענה לי על התהיות הפיזיקאליות האלה.

אתה לא רואה את הכוכבים בגלל זיהום אור. בארץ המקום היחיד שאין בו הרבה זיהום אור הוא הנגב.--79.179.101.67 13:04, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה
אוף זה כל כך מעצבן !!!!!
יש לכם המלצות איפה אפשר לראות היטב את הכוכבים בארץ? מקום שבאמת אפשר לראות אותם בו בצורה טובה מאד? 109.66.26.200 10:39, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה
מצפה הכוכבים על שם וייז ליד מצפה רמון נותן בדרך כלל תנאי תצפית טובים, למרות זיהום האור של הישוב. אם תמשיך דרומה על כביש 40 אל מעבר למכתש רמון. התנאים ישתפרו מעט. Easy n - שיחה 10:44, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה
אני יודע שפעם זה היה ככה, היה אפשר לראות מלא כוכבים בשמיים. שמעתי פעם (באיזשהו סרט) שבערים לא רואים כוכבים בשמיים, במקומות יותר "טבעיים" כמו יערות וכפרים כן רואים. אז ככל הנראה הסיבה היא כן זיהום אוויר כפי שצויין כאן. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 00:59, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

שאלות תאורטיות לא רפואיות בנוירולוגיה

האם חולה אנצפליטיס לטרג'יקה ואדם בתרדמת (קומה) חווים את אותן חוויות קוגניטיביות?, על מה דיווחו אלה באלה? מישהו ערך השוואה בנושא?

מדוע מעמד הר סיני אינו נזכר במזמור קל"ו (כי לעולם חסדו) בתהילים?

שבוע טוב,

רוב הפסוקים במזמור קל"ו בתהילים [3] מודים לקב"ה על בריאת העולם ועל יציאת מצרים. לכן מפליא אותי שאין בו זכר למעמד הר סיני או לתורה גופא. איזה פרשנים התייחסו להיעדרו של מעמד הר סיני ממזמור זה? בתודה, ליאור पॣ • כ"ד בשבט ה'תשע"ג • 17:01, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה

אני לא יודע לגבי התייחסות ספציפית למזמור זה, אבל בבביקורת המקרא נטען שמעמד הר סיני לא מופיע במזמורים מסוימים כיוון שזוהי מסורת מאוחרת. זו תאוריה שפרופ' ישראל קנוהל מזכיר בספריו "מאין באנו" ו"השם". כדי לתרץ את העובדה שהר סיני כן מופיע בחלק מהמזמורים, כמו "הרים נזלו מפני ה' זה סיני", הוא טוען ש"זה סיני" הוא תוספת של מעתיק שלא הרגיש נוח עם העדר האזכור להר סיני. 94.159.240.217 17:53, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה
תודה. עכשיו שמעתי מיוסי זיו שבדעת מקרא נכתב שהחלק הזה במזמור (מפסוק י' והלאה) מודה על ישועות והצלה. מכיוון שבהר סיני נלחמנו רק עם עצמנו ולא גווענו בצמא או ברעב, הוא לא נזכר במזמור. מעניין. ליאור पॣ • כ"ה בשבט ה'תשע"ג • 22:24, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה

תמונה

בנסותי להעלות קובץ צילום ואחרי שכבר מילאתי את כל השדות הנידרשים אני לוחץ על העלאת הקובץ ומופיעה הודעה האןמרת " המידע לא מלא .חובה לספק את שם בעל הזכויות" .אינני יודע באיזה שדה עלי למלא את שם בעל הזכויות .האם הכוונה לשמי או לשם המשתמש בלבדSafir - שיחה 17:23, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה

אם אתה בעל הזכויות, הוסף את שמך. אם הזכויות על הצילום שייכות לצלם אחר, הוסף את שמו. וכמובן יש להוסיף אישור מטעם בעל הזכויות, שהוא מוותר על זכויותיו על הצילום. יוסי מחשבון אחר - שיחה 12:04, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

קבר בחוף דור

בכפר הנופש שנמצא במושב דור יש מבנה, שנראה כמו קבר, ובתוכו תלוי דגל ערב הסעודית. האם זהו קבר? מי האדם הקבור שם, לפי המסורת המוסלמית? למה תלוי שם דגל ערב הסעודית? האם היום באים להתפלל שם? האם מישהו אחראי לנקות שם וכדומה? 87.68.167.121 04:43, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה

בקצה הדרומי של כפר הנופש דור, על הדשא, בין ביתני הנופש, ניצב קברו של השייח עבד אלרחמן אלבוג'ירמי, מתושבי המקום. קרוביו, על פי המדריך, מתגוררים היום בלבנון, בסוריה ובקנדה. עיין ערך זקני צפת. Nachum - שיחה 12:25, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה
למה תלוי שם דגל ערב הסעודית? 87.68.167.121 05:01, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה
אני מניח שזה סוג של הומור-אם תוכל צלם את זה. Nachum - שיחה 10:45, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

מילים לשירים ביידיש

מחפש מילים של השירים "חאָלעמט חאָלעמט נאָך", "ביים בערגל ביים טייכל" (= "מתחת לסלע צומחת לפלא..."), "אויף די גרינע בערגער", ושירים נוספים. ראיתי את האתר הזה. האם יש עוד אתרים מתאימים?

היסטוריית הגרסאות

בהיסטוריית הגרסאות של דף זה, בגרסה של הוספת הפסקה החדשה "קבר בחוף דור", כתובה התגית "אות סופית באמצע מילה". מה זה אומר? בדקתי ולא מצאתי אות סופית באמצע מילה בפסקה זו, אלא רק בפסקה הקודמת. 87.68.167.121 04:59, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה

התגית מוצגת אם יש בכל הדף בעיות ולא רק בעריכה שלך. טל (רונאלדיניו המלך)שיחה 11:18, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה
למה התגית מוצגת ליד השורה של העריכה שלי? 87.68.167.121 05:03, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

איך רופאים מבדילים בין מיליגרם למיקרוגרם באותיות יווניות?

איפה אפשר לראות תרשים שמרכז את כל סוגי הכיתובים הרפואיים לתרופות? תודה.

בגדלים פיזיקלים כמו מסה (גרם) התחילית מילי מבוטאת על ידי האות הלטינית m ומיקרו על ידי האות היוונית μ (מו) ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה11:48, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה
ומילי (אלפית)? איך הם מסמנים?
כפי שכתבתי באות m מיליגרם=mg ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה17:18, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה
איפה אני יכול לקרוא על הסימונים האלה? על כל הסימונים המשמשים לסימון כמויות של תרופות?, אני מניח שאין יותר מדיי מ4-5 סימנים כאלה. תודה.
לא רק רופאים. גם פיזיקאים, כימאים, מהנדסים וכל מי שמתעסק בגדלים מיקרוסקופיים. אתה יכול לראות טבלה בערך תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית. Corvus,(שיחה) 10:22, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה
ברור, גם הם.

השפה העיברית

שולחן אחד ביחיד. למה שולחנות ברבים? כדור אחד ביחיד. כדורים ברבים? למה לא כדורות? שוק ברבים? שווקים. דוד (שמש) ברבים? דוודים. לול (תרנגולים) ברבים? אין דבר כזה לוולים. למה?

לגבי העניין הראשון עם השולחנות והכדורים, אלו שמות עצם יוצאי דופן, וכנ״ל גם לגבי חלונות, אבנים, ניירות, וכו׳. לגבי העניין השני איני יודע (כנראה שזה גם יוצא דופן), אבל מישהו אחר שיודע יוכל לענות כאן. בברכה, פָדִיחָה ש\ת 12:13, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה
-cafe.themarker.com/post/1772462
דּוּד – דְּוָדִים (על פי האקדמיה גם דּוּדִים) – דודי שמש, שוק – שווקים – שוקי ההון

אצטדיון רמת גן - כמה אנשים...

-- הועבר משיחה:אצטדיון רמת גן
שאלה ורוצה בבקשה שתענו

כמה אנשים התכנסו באיצטדיון במשך השנים 84.111.146.69 14:57, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה

איך יודעים אם למשהו יש בית?

איך יודעים אם למשהו יש בית בארץ או בחול? נניח משהו בחובות האם אפשר לדעת אם יש לו נכסים כמו חשבונות בנק, דירה וכו?

חשבונות בנק ומקרקעין באקץ רשומים על שם משיהו באופן מסודר. לרשויות שונות, למשל הוצאה לפועל, יש גישה למאגרים והם יכולים לבדוק בלחיצת כפתור אלו נכסים וחשבונות רשומים על שם פלוני. לגבי נכסים בחו"ל זה כמובן מסובך יותר כי אין קשר בין המערכות. ‏DGtal14:27, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

האם הטכניון באמת עדיף במשהו?

פרט לשם המפוצץ, במה לימודים בטכניון טובים לסטודנט?

האם הסיכוי למצוא עבודה גובהים יותר לבעל ממוצע 75 מהטכניון או ממוצע 85 מתל- אביב? האם וועדת לקבלה לתואר שני באוניברסיטאות הארץ מתחשבת בזה שהציונים בטכניון כל כך נמוכים? 79.176.162.57 19:34, 4 בפברואר 2013 (IST)תגובה

הטכניון אמנם נחשב למוסד יוקרתי במקצועות ההנדסה ומדעים מדויקים. כיון שבשונה מאוניברסיטאות אחרות אין בו מדעי הרוח והחברה והוא ממוקד יותר. הציונים הסופיים לא בהכרח יהיו נמוכים ממוסדות אחרים. בין לתואר שני ובין למציאת עבודה משקללים מגוון קריטריונים, לא רק ציונים. וכן, רמת המוסד בתחום הנלמד יכולה גם היא להשפיע על ההחלטה. Uziel302 - שיחה 17:30, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה
לא יודע לגבי שוק העבודה, אבל לגבי תואר שני במוסד אחר, חוששני ש 85 במכללה גרועה יהיו עדיפים על 79 בטכניון. משה פרידמן - שיחה 19:12, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

הקוראן בעברית

היכן ניתן למצוא באינטרנט את הקוראן מתורגם לעברית?

יש תרגום חלקי בויקיטקסט. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 00:50, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה
יש כאן להורדה: [4] יואלפ - שיחה 08:30, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

מי לחסד ומי לשבט?

מה הכוונה בביטוי? --82.81.204.206 10:43, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

ראה שהמשמעות המקורית של שבט היא - מקל חזק וקשה. השבט שימש גם כדי להכות ולייסר אנשים, על-מנת לאכוף משמעת. המקור הוא איוב לז 13: " אִם לְשֵׁבֶט. Nachum - שיחה 10:55, 5 בפברואר 2013 (IST)תגובה

כשאתם הולכים למוסך ורוצים דד-ליין מהפחד שיסטלבתו עליכם

האם אתם המומחים מבקשים דד-ליין והאם קיבלתם אותו רק במוסכים רשמיים?

מבדק כלשהו

יש מבחן, שבו הנבדק צריך לגזור סביב צורה כלשהי, במרחק קבוע מהצורה. מה זה בודק, חוץ מקואורדינציה וקשר יד-עין ומוטוריקה עדינה? 80.230.61.245 05:24, 6 בפברואר 2013 (IST)תגובה