שק לי בתחת – הבדלי גרסאות
או שיקוצצו 90%, או זה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{העברה למיזמים|ויקיציטוט}} |
|||
'''שַׁק לִי בַּתַּחַת''', או בקיצור '''שַׁק לִי''', או '''שַׁק בַּתַּחַת''', הוא ביטוי המביע סירוב מוחלט ובוטה לפנייה או לבקשה, או ביטוי המביע זלזול בדבריו וביטול דעתו של הפונה. {{ש}}אף שהביטוי ה[[מטאפורה|מטאפורי]] נחשב ל[[סלנג]] ול[[ניבול פה]], מרבים להתבטא בו בשלל תחומי החיים, בכל [[משלב|מִשְׁלַבֵּי]] הלשון וב[[#ביטויים מקבילים בשפות שונות|שפות רבות]].{{ש}}בשפה העברית יש לביטוי גם גרסאות [[#לשון נקיה|מעודנות]], למשל: '''יִישָּׁקֵנִי''', [[לשון סגי נהור]] מהפסוק {{ציטוטון|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן|{{תנ"ך|שיר השירים|א|ב}}}}.{{ש}}[[אלתר דרויאנוב|דרויאנוב]], ב[[ספר הבדיחה והחידוד]], מַפנה לאותו הפסוק בדרך עוקפת: {{ציטוטון|פסוֹק לי פסוּק שני של שיר השירים}}, הוא שומט{{הערה|[[#'תחת' בלשון נקיה|ראו להלן]]}} את המילה "יישקני" ובכך מרכך את הביטוי עוד יותר. |
'''שַׁק לִי בַּתַּחַת''', או בקיצור '''שַׁק לִי''', או '''שַׁק בַּתַּחַת''', הוא ביטוי המביע סירוב מוחלט ובוטה לפנייה או לבקשה, או ביטוי המביע זלזול בדבריו וביטול דעתו של הפונה. {{ש}}אף שהביטוי ה[[מטאפורה|מטאפורי]] נחשב ל[[סלנג]] ול[[ניבול פה]], מרבים להתבטא בו בשלל תחומי החיים, בכל [[משלב|מִשְׁלַבֵּי]] הלשון וב[[#ביטויים מקבילים בשפות שונות|שפות רבות]].{{ש}}בשפה העברית יש לביטוי גם גרסאות [[#לשון נקיה|מעודנות]], למשל: '''יִישָּׁקֵנִי''', [[לשון סגי נהור]] מהפסוק {{ציטוטון|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן|{{תנ"ך|שיר השירים|א|ב}}}}.{{ש}}[[אלתר דרויאנוב|דרויאנוב]], ב[[ספר הבדיחה והחידוד]], מַפנה לאותו הפסוק בדרך עוקפת: {{ציטוטון|פסוֹק לי פסוּק שני של שיר השירים}}, הוא שומט{{הערה|[[#'תחת' בלשון נקיה|ראו להלן]]}} את המילה "יישקני" ובכך מרכך את הביטוי עוד יותר. |
||
גרסה מ־19:06, 5 באוגוסט 2015
 |
ערך זה מועמד להעברה לוויקיציטוט
| |
| ערך זה מועמד להעברה לוויקיציטוט | |
שַׁק לִי בַּתַּחַת, או בקיצור שַׁק לִי, או שַׁק בַּתַּחַת, הוא ביטוי המביע סירוב מוחלט ובוטה לפנייה או לבקשה, או ביטוי המביע זלזול בדבריו וביטול דעתו של הפונה.
אף שהביטוי המטאפורי נחשב לסלנג ולניבול פה, מרבים להתבטא בו בשלל תחומי החיים, בכל מִשְׁלַבֵּי הלשון ובשפות רבות.
בשפה העברית יש לביטוי גם גרסאות מעודנות, למשל: יִישָּׁקֵנִי, לשון סגי נהור מהפסוק ”יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן” (מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ב').
דרויאנוב, בספר הבדיחה והחידוד, מַפנה לאותו הפסוק בדרך עוקפת: ”פסוֹק לי פסוּק שני של שיר השירים”, הוא שומט[1] את המילה "יישקני" ובכך מרכך את הביטוי עוד יותר.
בהגדרת המילה "תחת" מביא "המילון החדש" את הביטוי "שק לי בתחת!" כדוגמה לשימוש במילה זו, תוך שהוא מציין שמדובר ב"חירוף המוני".
גם הגרסה "יישקני" מופיעה במילון זה. חיבור מילים משני משלבי לשון שונים: לשון מליצית ("שק") ומשלב דיבורי ("בתחת") יוצר ביטוי במשלב שלישי: סלנג. המילה 'תחת' ב'שפת ההמון' מופיעה במילון עברי כבר בשנת 1541[2].
הביטוי המקביל בערבית הוא "תִלְחַס טִיזִי", וממנו נגזר, בתקופת היישוב, הכינוי "תילחאס טיזי גשעפטן" (ראה להלן בארגון ההגנה). בכינוי זה, שהיה שגור בפי דוברי עברית, השתרבבו עוד שתי שפות: "תלחס טיזי" בערבית ו"געשעפטן" ביידיש.
הביטוי נמצא בשימוש בעברית מראשית המאה ה-20, והוא רוֹוח גם כיום במאה ה-21.
שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:כסף; width:350px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"
! style="background:silver;" |
|- | style=" " |
שַׁק לִי בַּתַּחַת!: חירוף המוני.
שַׁק-בַּתַּחַת: ביטוי שמשמעותו סירוב, זלזול, השפלה. 'שק בתחת, אתה גם כן עם החוכמות שלך'.
שַׁק-לִי!: ביטוי וזלזול, אי התחשבות, סירוב. שק-לי! אתה יודע איפה.
שַׁק בַּתחת: אינך מעניין אותי (נאמר בנימה בוטה).
— "מילון הסלנג המקיף", רוביק רוזנטל, הוצאת כתר, 2005
יִשָּׁקֵנִי! יִשּׁקַ לִי בַּאֲחוֹרַי: דבור של זלזול בזולת.
— "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", יעקב כנעני, הוצאת מסדה, 1989
שָׁק, שָׁק לִי (בַּתָּחָת): ביטוי של זלזול, סירוב ודחייה.
— "סלנג והומור, מילון הסלנג החדש והשימושי לישראלית מדוברת", משה יהלום, הוצאת דור 2003
קְפוֹֽץ לי! ביטוי מעליב בנוסח שַׁק לי בתחת.
— "בית ספר זה אחלה סטוץ, מילון הסלנג של התלמידים",
סמדר שיר, הוצאת מעריב - הד ארצי, 1993
שק בתחת! גידוף נמרץ של ביטול וזלזול (בעקבות שימושי המלה באידית).
— "מילון הסלנג הישראלי", רפהאל ספפן, הוצאת קרית ספר, 1965
שק לי בתחת: (סלנג) אני לא מתכוון להיענות לבקשתך, לך לעזאזל, אני מזלזל בך.
— מילון בבילון
שַׁק לִי בַּתַּחַת: סלנג, בוטה, תשובת סירוב מזלזלת.
קיש מיר אין תוחס - ביטול של זלזול, פירושו: שק לי בתחת.
שק לי בתחת - דוגמה לביטוי סירוב בסלנג, הנחשב לניבול פה. קפוץ לי הוא ביטוי חריף פחות להעברת מסר דומה.
תשק - לא מסכים, שק לי באחוריים.
— המילון של העולם התחתון, אתר מעריב
|- | |- | style="text-align:left; " | |}
והמון הָעָם קוֹרִין לוֹ 'תָּחַת'
|
|---|
- אליהו בחור, ספר 'התשבי', מילון עברי ללשון חז"ל ולשון ימי הביניים, ויזנא שבוירטמברג, שנת 1541[3]  |
ביטויים מקבילים בשפות שונות
- אירית: póg mo thóin
- אנגלית: kiss my ass, או kiss my arse,
ובקיצור הנהוג בשפת האינטרנט: KMA (להבדיל, ביטוי הסלנג האנגלי ass kissing מבטא חנופה). - אנגלית עתיקה: ask my arse
- אספרנטו: !Leku mian pugon[4]
- גרמנית: Leck mich am Arsch[4]
- גרמנית: Verpiss dich[4]
- גרמנית: Du kannst mich mal[4]
- גרמנית: Du kannst mich mal am Arsch lecken[4]
- טוקי פונה: o pilin e monsi mi kepeken uta sina[4]
- הונגרית: Csókold meg a seggem
- יידיש: קוש אַ בער אונטערן פאַרטעך[5]
- יידיש: קיש מיר אין תחת (המילה האחרונה נהגית "טוּכֶס")
- יוונית: Fíla mou ton kó̱lo
- יוונית: !Άντε γαμήσου[4]
- נורבגית: Kyss meg bak
- סלובקית: Pobozkaj mi riť[4]
- ספרדית: chupame un huevo[6]
- ספרדית: Bésame el culo[4]
- ספרדית: Vete a tomar por culo[4]
- ספרדית: Vete a la mierda[4]
- ספרדית: Que te den por el culo[4]
- ספרדית: Que te den[4]
- סרבית: poljubi me u dupe
- ערבית: تلحس طيزي (תִלְחַס טִיזִי)
- פולנית: Pocałuj mnie w dupę
- פיליפינית: Ang aking mga asno bag
- צרפתית: baise mon cul
- צרפתית: baiser le cul de quelqu'un[7]
- צ'כית: Polib mi prdel[4]
- קוריאנית: 내 엉덩이에 키스 - nae eongdeong-ie kiseu
- קריאולית של ג'מייקה: buss my rassa[8]
- רומנית: pupă-mă în cur
- רוסית: поцелуй мою задницу
מקרים נודעים מן העולם שבהם נעשה שימוש בביטוי
סיפורי קנטרברי
סיפורים על נשיקה בתחת, כפשוטה, נפוצים בספרות ימי הביניים. בסיפורי קנטרברי, למשל, מופיע:
לְאַבְשָלוֹם מִנְחַת גּוֹרָל נִשְלַחַת:
נִשֵּק לָהּ בִּשְׂפָתָיו יָשָר בַּתַּחַת,
בְּלַהַט רָב, כִּי לֹא יָדַע דָּבָר.
גתה
הופעתו הראשונה בדפוס של הביטוי כמטאפורה היא ביצירת הביכורים של גתה, "גץ מברליכינגן"[9], דרמה היסטורית על רקע מלחמת האיכרים בגרמניה במאה ה-16, שאותה כתב ב-1773 והקנתה לו את ראשית פרסומו כסופר. ביצירה עונה הגיבור, גץ מברליכינגן, לדרישתו של הבישוף מבמברג שייכנע: "הוא יכול לנשק לי בתחת" (Er kann mich im Arsche lecken). מילולית, lecken פירושו "ללקק", אך "ללקק את התחת" הוא ביטוי עברי שפירושו "חנפנות", ולכן תרגום המשמר את המשמעות הוא "לנשק".
מוצרט
"שק לי בתחת" (Leck mich im Arsch) הוא שמו של קאנון בשישה קולות גבוהים מאת המלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט (231 ברשימת קכל), לטקסט בגרמנית. זהו אחד מקבוצה של קאנונים בשפות שונות לטקסט שרובו נונסנס ומילים גסות. היצירה נכתבה כנראה בשנת 1782; לאחר מותו של מוצרט, שלחה אלמנתו את היצירה למו"ל לשם פרסומה, וזה שינה את שמה לשם מכובד יותר, "הבה נגילה!" (Laßt froh uns sein), ומחק את הביטוי "שק לי בתחת" גם מגוף היצירה. רק בשנת 1991 התגלה כתב היד המקורי, הבלתי מושחת. קאנון נוסף מאת מוצרט כתוב לטקסט לטיני ומתחיל במילים Difficile lectu mihi mars. בהגייה אוסטרית או בווארית (הקאנון בוצע לראשונה בהשתתפות הטנור הבווארי פאיירל) ההגייה דומה למילים Leck du mi' im Arsch.
רוזה לוקסמבורג
בעקבות מחזהו של גתה, הפך הביטוי "כדברי גץ מברליכינגן" ללשון נקייה המרמזת לביטוי "שק לי בתחת". דוגמה לכך מופיעה במאמר "משבר הסוציאל-דמוקרטיה" שפרסמה בגרמניה, ביוני 1916, המהפכנית היהודייה רוזה לוקסמבורג - בשם העט "יוניוס" (על שם לוקיוס יוניוס ברוטוס, מורד רומאי), ובו כתבה:
הפולנים, המופקרים לגיהנום המשולש של המלחמה, הלא הכירו היטב את "משחרריהם" מוורשן [Wreschen - עיר במחוז פולין רבתי בפולין], אשר שיננו שם תפילת "אבינו שבשמים" לילדי הפולנים בגרמנית וחרתוה בצלקות דמים בגופם, כן הכירום מוועדות ההתיישבות הפרוסיות, ולא בקול רם ענו לבשורת הישע המובטחת. אבל יכול יכלו לתרגם בחשאי את פתגמו הגרמני השורשי של גץ פון ברליכינגן לפולנית שורשית עוד יותר. הכל: פולנים, יהודים ורוסים, באו עד מהרה לידי השגה פשוטה זו: ש"קתות הרובים הגרמנים", המרוצצים את גולגלותיהם, - לא חופש יביאו להם, כי אם מוות.
— רוזה לוקסמבורג, כתבים נבחרים כרך ב', בתרגומו של מנחם זלמן וולפובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ח - 1948 [4]
היטלר
_b_001.jpg)
באוסטריה שלאחר האנשלוס, טענות ומענות על היטלר עצמו נעשו שכיחות למדי, על אף שורשיו האוסטריים, עד כדי כך שהגסטאפו, המשטרה החשאית הנאצית, נאלצה לפתוח קוד דיווח מיוחד להתבטאויות נגדו, שנקרא Führerbeleidigung. שיטת פעולה אהובה על הגסטאפו הייתה לשלוח מרגלים לבתי המרזח לצותת ללקוחות. התברר שהיטלר היה פרי ניאוף ואף יוחס לו מוצא יהודי ואהבת בני מינו. הביטוי "היטלר יכול לנשק את ישבני"[10], כאמור, נעשה נפוץ עד כדי כך שהגסטאפו נאלצה לפתוח קוד דיווח חדש אף בעבורו, ששמו היה "ציטטת גץ", המתייחס לביטוי שנזכר במחזהו של גתה לעיל.
תשובתו של מארי-פייר קניג לארווין רומל
בקרב ביר חכים, שהתנהל באמצע שנת 1942 בצפון אפריקה, במהלך מלחמת העולם השנייה, הגיעו שליחים מטעמו של הפלדמרשל הגרמני ארווין רומל אל הגנרל הצרפתי מארי-פייר קניג, ודרשו ממנו להיכנע. על פי העיתון "דבר" השיב קניג "תשובה נמרצת שאינה ראויה לדפוס"[11]. המשורר נתן אלתרמן, שכתב באותם ימים בעיתון "הארץ" טור בשם "רגעים" על ענייני השעה, העלה על נס את האירוע בשירו ”תְּשׁוּבַת גֶּנֶרָל קֶנִיג” (פורסם ב-12 ביוני 1942). האולטימטום תואר בעטו של אלתרמן:
הִכְרַזְתִּי לָהֶם: עֶמְדָּתְכֶם הִיא נוֹאֶשֶׁת,
לָכֵן מֵאֵת רוֹמֶל לְקֶנִיג מֻגֶּשֶׁת
דְּרִישָׁה אַבִּירִית לִכְנִיעָה שֶׁל כָּבוֹד,
כִּי לָמָּה תַּשְׁלוּ עַצְמְכֶם בְּתִקְווֹת?
והתשובה בלשון המשורר:
- וּמַה תְּשׁוּבַת קֶנִיג?
- זָכִיתִי לִשְׁמוֹעַ
אוֹתָהּ מִשְׂפָתָיו בִּבְהִירוּת אֵין-כּמוֹהָ.
וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה דִּבְרֵי קֶנִיג הִבִּיעוּ:
יִשָּׁקֵנִי רוֹמֶל
מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.
מאוחר יותר אמר קניג כי לא נהג לגדף קציני אויב, לא כל שכן את שליחיו של רומל שאותו כיבד. הוא סיפר כי כאשר הודיעו לו קציני המטה שלו כי שני קצינים איטלקים הגיעו בשליחות רומל, שאל באירוניה: "אולי רומל רוצה להיכנע?". כשראש מטהו ענה לו כי רומל דווקא רוצה שהם ייכנעו, נפלטה מפי קניג קללה עסיסית. הסיפור הגיע לעיתונים, ושם שינה הסיפור צורה וקיבל חיים משלו[12].
ויטני יוסטון
Kiss my ass
תוכנית הריאליטי "Being Bobby Brown" שודרה בחצי השני של שנת 2005, ועסקה בחייהם של הזמר האמריקאי בובי בראון, ואשתו באותה עת, הזמרת ויטני יוסטון. באחד הוויכוחים ביניהם הגיבה יוסטון במילים "Kiss my ass". הקליפ המציג זאת צוטט פעמים רבות בתוכנית הבידור "The Soup", שהכתירה אותו כ"קליפ השנה" לשנת 2005. כמקובל בתחילת המאה ה-21, הקליפ מופיע באתרי אינטרנט רבים, ובראשם YouTube[13].
להקת הפוגס
להקת הפוגס (The Pogues) נקראה בתחילת דרכה Pogue Mahone, גרסה מאונגלזת של הביטוי "póg mo thóin" ("שק לי בתחת") בשפה האירית. בהמשך דרכה החליטה הלהקה לעדן את שמה, ולשנותו לשם הנוכחי[14].
להקת קיס
קיס היא להקת גלאם רוק/הארד רוק אמריקאית משנות השבעים. כפרפרזה על שמם כונה מסע ההופעות שלהם באמריקה הדרומית, ביפן ובאוסטרליה "Kiss My Ass Tour" (מסע "שק לי בתחת"). בשנת 1994 יצא אלבום הוקרה ללהקה ובו ביצעו אמנים שונים שירים של הלהקה. שם האלבום היה Kiss My Ass: Classic Kiss Regrooved (משחק מילים: "שק לי בתחת": נשיקה קלאסית מוקלטת מחדש).
ריצ'רד פריור
_(cropped).jpg)
ריצ'רד פריור היה קומיקאי אמריקאי. הוא היה מטיח בקהלו את האמת ללא כחל ושרק ומותח תדיר את הגבול בין צחוק לפגיעה ברגשות. ב-1977 הופיע פריור לבקשת חברתו לילי טומלין באירוע של קהילת הלהט"ב ההוליוודית, אירוע שמטרתו הייתה מחאה כלפי הצעה 6 של מדינת קליפורניה. המופע החל בצורה טובה ופריור שעשע את המתכנסים בהתבדחויות על חוויות הומוסקסואליות שעבר בעצמו יחד עם תיאורים גרפיים מפורטים, אך עד מהרה נשמעו בקהל קריאות בוז כלפי השימוש התדיר של פריור במילה "Faggot" ("מתרומם"). בתגובה לקריאות הבוז, פריור הפסיק את המופע והטיח בקהל: "לעזאזל, זה ממש מוזר. זהו ערב על זכויות אדם ואני בן-אדם שבא ועושה מופע בהתנדבות. כשהכושים אכלו חרא במהומות ווטס (אנ') אתם ישבתם קילומטר משם בהוליווד, לא עשיתם כלום ולא אמרתם כלום. אתם, מתרוממי הוליווד, יכולים לנשק את ישבני השחור והעשיר".
דבר הנשיא
ביל קלינטון
- ביל קלינטון זועם בימי מערכת הבחירות של אובמה:
ברק אובמה חייב לנשק לי בתחת תמורת העזרה שלי.
Barack Obama must kiss my ass for his support
לינדון ג'ונסון
- לינדון ג'ונסון על התכונות הדרושות לעוזרי הנשיא:
אני רוצה נאמנות! אני רוצה שהוא ינשק לי בתחת בחלון הראווה של מייסיס בצהרי היום
ושיאמר לי שהתחת שלי מדיף ניחוחות של ורדים. אני רוצה שהזין שלו יהיה בכיס שלי.
I want LOYALTY! I want him to kiss my ass in Macy's window at high noon
and tell me it smells like roses. I want his pecker in my pocket— Donald E. Schmidt, "The Folly of War, American Foreign Policy 1898-2005", Algora Publishing 2005, page 281
ג'ימי קרטר
אני שמח שאיני צריך לנשק לו בתחת, אמר קרטר על טד קנדי במאי 1976.
I'm glad I don't have to kiss his ass, Carter said of Ted Kennedy in May 1976— Steven F. Hayward, "The Real Jimmy Carter", Regnery Publishing 2004, page 72
אחיו של ג'ימי קרטר
בילי קארטר (אנ') אומר כי יאמר לאחיו (ג'ימי קרטר) "שק לי בתחת" אם יורה לו לרסן את דרכיו [...]
וכי הערה אחת הוצאה מהקשרה:
אמרתי לעיתונאי (שאמר שהוא יהודי) לנשק לי בישבני, והוא אמר כי התכוונתי בדבריי לקהילה היהודית כולה.— מעריב 09-08-1979 עמוד 9
בקולנוע ובהוליווד
באגסי
בסרט באגסי (1991), ג'ק דרגנה האיטלקי מחקה מבטא ביידיש ופונה אל מיקי כהן היהודי (השחקן הארווי קייטל):
"Hey goombah, kiss me in tukus! Fucking Jew prick".
גלנגרי גלן רוס
בסרט גלנגרי גלן רוס (1992), שלי לוין (השחקן ג'ק למון) פונה אל ג'ון ויליאמסון (השחקן קווין ספייסי): "Fuck you and kiss my ass".
סאות' פארק
בסדרה סאות' פארק (1998, פרק 209), במאי ב' פונה אל במאי א': "!Well you can tell Spielberg he can kiss my ass"
בהוליווד
מראיין: האם היית מציע לליז טיילור מיליון דולר, כפי שקיבלה עבור הסרט 'קלאופטרה'?
הקומיקאי באדי האקט (אנ'): לא, הייתי מציע לה 35,000 דולר.
מראיין: מדוע כל כך מעט?
באדי האקט: מפני שהיא הייתה אומרת לי "שק בתחת", וזה כל מה שאני רוצה ממנה.— מיכאל הנדלזלץ, דבר השבוע 02-04-1977 עמוד 14
בספורט
לארי הולמס (אנ'):
אני אומר עתה לשופטים שהם יכולים לנשק לי במקום שבו השמש אינה זורחת לעולם,
וזהו התחת הגדול והשחור שלי.
שימוש בביטוי בישראל ובעולם היהודי
במדינה שבדרך
הרצל אמר (1904)
האדונים היו כאן במצב שבו לא יכלו לומר לא 'הן' ולא 'לא'.
ואם אתם יודעים אותה אנקדוטה מפורסמת: ״הן - לא רציתי לומר, לאו - לא רציתי לומר,
אמרתי: נשקו לי בתחת״ [...] על כך כתבתי להם בהורידי את מכנסי.— דברי הרצל בתגובה לדרישה להוריד מהפרק את תוכנית אוגנדה.
על פי פרוטוקול ישיבת הוועד הפועל המצומצם 06-01-1904.
כתבי הרצל כרך 8, בפני עם ועולם ב', נאומים ומאמרים ציוניים 1899 - 1904, עמוד 281,
הוצאת הספרייה הציונית תשכ"א
בארגון ההגנה (1920)
_-_HAGANA_WIRELESS_OPERATORS.jpg)
לו שאלו מה פירושן של האותיות TTG בארץ ישראל, היו נענים:
"תילחאס טיזי[15] גשעפטן (ענייני שק לי בתחת!)",
מושג שהיה בשימוש כבר בשנות העשרים, ושימש "קוד" לעניינים שהשתיקה יפה להם.
הספר הוא סיפורם של צעירים, אנשי ההגנה בצבא הבריטי, שלימים נקראו ״החבורה״.
הוא גם סיפורם של אנשי הפלי"ם, של הגדעונים (אנשי הקשר) ושל כל פעילי עלייה ב'.— מייק אלדר, ".T.T.G אנשי הצללים", עמוד 12 ועטיפת הספר, הוצאת משרד הביטחון, 1997
חינוך לשפה (1929)
פעם אחת, כשדהרתי אחרי חברי בהפסקה הגדולה בחצר בית-הספר ואני כבן שתים-עשרה,
שמעתי לפתע קול באס עמוק קורא אלי: ״ילד, עצור!״ הסתובבתי והנה מאחורי מורי שיף.
הוא קרב אלי ושאל : ״ילד, מה אמרת?״ חרדתי לגורלי, אולם מובן שאמרתי את האמת.
״אמרתי לו ׳שק בתחת׳ ״, עניתי. ואז אמר לי מורי שיף, בקול רציני כמנהגו תמיד:
״מעתה והלאה תגיד תמיד: 'ישק בעכוז' ".
הודיתי לו על הערתו, אף שאינני זוכר אם השתמשתי אחר־כך בביטוי החדש.
רצח ארלוזורוב (1933)
'עלילת הדם' אינו הביטוי היחיד של אלימות מילולית בסגנונו של אבא אחימאיר.
כתגובה ראשונה למאסרו של סטבסקי, במכתב לראש הרוויזיוניסטים, שחששו כי הרוצחים באו מקרבם ומיהרו להתנער מהם -
לא כתב אחימאיר לא על 'עלילה' והכחשה בצדה, ולא על צדק ועוול ומוסר, אלא פשוט:
"תוכלו לנשק לי בתחת [...] לאות מחאה אני מתפטר".— "ז'בוטינסקי הסתייג מאחימאיר", א. מרגוע, דבר, 23-02-1981, עמוד 11
ראו להלן בבית המשפט, הביטוי כמעורר צחוק באולם המשפט
עבודה עברית (1934)
תפקידם בנמל היה להעביר מטענים מעל משטחי הקרוניות אל האניה. ה'יד' הערבית התחרתה ב'יד' יהודית.
העולים החדשים לא היטיבו להתסדר עם עבודות מסוג זה - הם מסדרים והחביות נופלות.
מהצד עומדים הערביים ו'עושים צחוק'. יעקובה[16] ניגש אל הפורמן הערבי ואומר לו:
שמע, בוא נראה ל'שלומיאלים' האלה איך ערבים יודעים לסדר חביות.
בזריזות ובמיומנות הועמדו החביות בפירמידה הנכונה על גבי משטח הקרוניות.
הפורמן היהודי, השמיע כלפי יעקובה ו״ערביו״ דברי שבח, אינְתָ קויֶס, אינת קויס, ובתוך כך קרץ לחבריו וסינן ביידיש:
'קיש מיר אין תוחס, גיי אין דרערד' (שק בתחת, היקבר באדמה).
יעקובה שמע והבין. עלבון צורב בער בו. כמעט והתפרץ מולו לקללו בעתת אימו, אך שלט ברוחו.
הכריח את עצמו לחייך חיוך של תם. השים עצמו לשוטה. יופטפויומאט[17] עליך, יה חרא, חשב בלבו,
עוזרים לך ואתה כזה בילבוגוט-פויומאט (כך הגו בשיבוש פועלי הנמל את הקללה הרוסית המפורסמת).
סירוב פקודה בצה"ל
סירוב להרוג שבויים
מג״ד המילואים פנחס ויינשטיין [...] פקד על אחד מהגדודים שפרצו לעזה במבצע סיני [...] קיבל בקשר פקודה:
״תהרוג את השבויים". בו במקום השיב למפקדו: ״המפקד, שק לי בתחת". [...] דבריו נשמעו על רשת הקשר הכללית.
לאחר המלחמה [...] שקלו אם להאשים אותו בסירוב פקודה בקרב, נוכח פני האויב. [...] פיני הסביר:
״יש דברים שההתייחסות אליהם חייבת להיאמר בקול רם וברור, כדי שכל חייל ישמע".
ויינשטיין עצמו הכחיש כי השתמש בביטוי 'שק לי בתחת':
מימי לא הייתי אומר למפקד דבר כזה.
קיבלתי פקודה לבצע משימה בניגוד לערכיי והודעתי למפקד שאת זה אני לא עושה.
סירוב לסגת
אני לא יודע מה קורה ואני חוטף ארטילריה מצרית וגם יורים עלי מאחורנית כוחות טנקים שלנו.
אומרים לי שיש התקפת נגד לפני. אני ממשיך לנוע, עולה לשטח גבוה ויורד לוואדי,
ופתאום רואה לפני את גדוד הטנקים 19 של חיים עדיני בוער באש. הוא פשוט נסע לכיוון התעלה וחטף.
אף אחד לא אמר לו שיש התקפת נגד.
אני שומע מישהו צורח אלי בקשר: חזור אחורה! ואני עונה לו מה חזור אחורה?! יש פה פצועים והרונים!
אני אומר לעצמי: שַׁק בַתַחַת! יש פה פצועים והרונים! אותי חינכו בגדוד 50 ובסיירת צנחנים לפנות פצועים.
אני מתנפל על חוליות סאגרים דורס אותם בשרשראות וניגש לפנות פצועים.— דבריו של דודו הלוי, מפקד גדוד 189 במלחמת יום הכיפורים שצורף לאוגדת אדן.
מתוך הספר של יוסי בלום הלוי "התקדשות: זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים", הוצאת מיתאם, 1999
סירוב לתקוף את אלטלנה
היימן שמיר, סגן מפקד חיל האוויר, חיפש טייס לא יהודי שיתקוף את אלטלנה,
אולם הטייסים הזרים וטייסי מח"ל סירבו כולם, בנימוק שלא הגיעו לארץ ישראל כדי לירות ביהודים.
בלטה בחריפותה תגובתו של הטייס ריבקוב:
"אתם יכולים לנשק לי בתחת, לא בשביל להפציץ יהודים אני טסתי עשרת אלפים מייל ואיבדתי ארבעה חברים".
Hayman asked me what my reaction would be if I was asked, officially, to kill Jews.
I replied that that was not quite why I was in Israel.
סירוב לעבור לדום
.jpg)
- המצב: מלחמת העצמאות, מפגש ראשון של חייל חדש עם המ"פ.
המ"פ הוא לימים האלוף אברהם אדן (ברן).
חבלי קליטה
הנורמות התרבותיות
ההערות של שלונסקי הסתכמו בהשגה על שתי מלים בלבד.
בסיפור ישנו קטע-דיאלוג, שבו אומר מישהו בכעס, 'אם כך, שק בתחת, ברור לך?!'.
שלונסקי השתדל לשכנע אותי להימנע מביטוי גס כזה, ואני עמדתי על דעתי בחירוף נפש וניצחתי.
מה מדגים יותר את מה שהתחולל מאז בלשון-הדיבור, בספרות, בנורמות התרבותיות שלנו?!— חנוך ברטוב, "החשבון והנפש", עמוד 314, הוצאת ספרית פועלים, 1953
עכבות ומעצורים
הנער, העולה החדש מתאמץ להשתלב ולהיראות בעניינים:
מגניב לשיחותיו איתם דיר-באלאכ ובאסה ומעאפן ואחלה
ואשכרה וסתאלבט, לא כל כך במקומות הנכונים. [...]
הקללות היחידות בעברית שהוא מסוגל לומר בלא היסוס הן שק בתחת ובן זונה. [...]
ברוסית אין שום בעיה; בשפה שאינך מבין הקללות זורמות חופשי, בלא עכבות ומעצורים.— אמנון שמוש, כתבים, כרך ב, "סיפורים מאוחרים", עמוד 263, הוצאת אביב, 2000
בתקשורת
בניהול הטלוויזיה
בקול ישראל בעברית
בראשית שנות ה-60 עבד יוסי שריד כקריין בקול ישראל. בעקבות אחת ממהדורות החדשות שקריין, התקיים רצף השיחות הבא:
- שיחת טלפון:
- שיחת בירור:
- חנוך גבתון, מנהל שירות השידור: יוסי, אמרת לשרת שיישק לך בתחת?
- יוסי שריד: כן ולא. כן - כי אמרתי, לא - כי לא ידעתי שזה שרת. חשבתי שזה מישהו אחר שמותח אותי.
- חנוך גבתון: אז תסביר את זה לשרת.
- שיחת טלפון:
- יוסי שריד: מר שרת, אני מאד מתנצל, אבל אני רוצה להוכיח לך שלא התכוונתי.
- כלום יעלה בדעתך שלוּ הייתי יודע שאתה הוא באמת משה שרת, כלום הייתי אומר לך 'שק לי בתחת'? והרי זאת ההוכחה.
- משה שרת: מר שריד, ניכרים דברי אמת.
— יוסי שריד בשיחה עם ישראל כ"ץ, עורך כתב עת לייעוץ ארגוני 'אנליזה ארגונית', גיליון 12/2007 עמוד 63
בקול ישראל ביידיש
מיכאל מירו
בוקר אחד החליט קריין החדשות ביידיש שהוא יבחן בשביל כמה מאזינים הוא נאלץ להשכים
ולשדר חדשות ביידיש משש בבוקר. הוא פתח את המהדורה שלו במשפט:
'ביטה יודן, קיש מיר אין תחת' ('בבקשה יהודים, שקו לי בתחת') והמשיך לעיקר החדשות.
מרכזיית הרדיו נסתמה באלפי שיחות של מאזינים כועסים ו גדעון לב-ארי השעה אותו מהעבודה.— כרמית ספיר ויץ, 'רשות השידור נסגרת, אבל הסיפורים הנוסטלגיים נשארים', מעריב, 13 בדצמבר 2014.
מבוסס על סטטוס שפרסם בפייסבוק מוטי אמיר, לשעבר מנהל ברשות השידור.
ביחס לצנזורה
יום לפני הוצאת הספר טילפן אלי חבר ואמר לי:
'שר המשפטים שמואל תמיר ביקש לדעת אם אתה מוכן להגיש את הספר לוועדת שרים[24] של כותבים עובדי ציבור'.
אולי לא נאה שאגיד לעיתון מה שאמרתי לו, אבל אמרתי לו 'שק לי בתחת'.— חנוך ברטוב בהארץ 11-09-2002 על ספרו "דדו - 48 שנה ועוד 20 יום". ביוגרפיה של דוד אלעזר בהוצאת ספרית מעריב, 1978, 2004
- ראו גם להלן: חנוך ברטוב, מונולוג על החיים
בתעסוקה
אני תמיד מכין את עצמי לרגע שבו יזרקו אותי. כל החיים.
לכן אני מכין תמיד חלופות. זו אחת הסיבות שתמיד עבדתי בשלוש משרות.
שאני תמיד אוכל לומר לבעל הבית 'שק לי בתחת, אני הולך מכאן',
או שאם הוא יאמר לי 'שק לי בתחת, לך מכאן', אני אוכל ללכת.— ירון לונדון בשיחה עם סמדר שילוני, 02-04-2007 ynet
בבית המשפט
הביטוי פשוטו כמשמעו
העדה העידה כי שמעה בטלפון נשיפות, וכן לחש הדובר כי הוא "רוצה לנשק אותך בתחת".
— מתוך הכרעת הדין, בית משפט השלום בירושלים, תיק פלילי 4763/03 - מדינת ישראל נגד אי"ג
הביטוי כצהלת ניצחון
אחר שהצליח במזימתו, צהל שמואל באזני אחיו על נצחונו: "אמרתי לו (לתנ"צ גורני, קצין במשטרת ישראל) שישק בתחת".
הביטוי כמעורר צחוק באולם
עתה קוראים את הנייר השני. העד מראה את הנייר למתורגמן ושניהם צוחקים.
עד מהרה מתברר מדוע. העד קורא מכתב של אבא אחימאיר אל אבניאלי (עו"ד בירושלים, חבר המרכז הריביזיוניסטי):
"12 ביולי 1933, אבניאלי. תוכלו לנשק לי בתחת. 'חזית העם' אינו שייך לא לכם ולא לואשיץ, אלא לנו..."
הביטוי כעילה לתביעה
קובלנה פלילית נגד טדי קולק הוגשה לבית משפט השלום בירושלים, ועילתה: המילים "שק בתחת" שאמר טדי קולק לתובע.
— דבר 09-09-1971 עמוד 6. ראו להלן בראשות העיר
בכנסת
במליאת הכנסת
עוזי לנדאו במליאת הכנסת, עוקף את הביטוי הישיר[25]:
איך אמרה זאת פרשת השבוע החולף במלותיה? "ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת" [...] אין לממשלה הזאת רוב בכנסת.
— דיון בהצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת, 02-08-1995
במזנון הכנסת
חילופי דברים בין שר הבטחון עזר וייצמן לבין ח"כ דב שילנסקי במזנון הכנסת:
"השמן והגבוה, הנמוך והרזה יכולים לנשק לי בפופיק", הגיב ויצמן על הזמנתו של שילנסקי להופיע בפני סיעת הליכוד.
לפי פרשני הכנסת השמן הוא אריק שרון, הגבוה - יצחק מודעי, הנמוך - משה נסים, והרזה - חיים לנדאו.
בהצעת אי-אמון
ח"כ מאיר וילנר מביא דברים בשם אומרם:
הביטוי אכן היה חביב על פילסודסקי ושגור בפיו, ראו גם בהמשך 'שק בטלפתיה'.
בחקירת משטרה
משה ויינברג, נחקר במשטרה בחשד כי נתן שוחד לידידו אריה דרעי.
בחקירתו השיב ויינברג בדרך כלל תשובות ענייניות, ולעתים השתעשע בחוקריו וזרק לעברם משפטים עוקצניים.
ויינברג לחוקר: המסקנות שלך שקריות במכוון, והן גם גובלות בחולניות ובפראנויה.
החוקר, רפ"ק נחום לוי: שקרן, פרחח.
ויינברג: קיש מיר אין תוחעס.
החוקר: אתה חשוד גם בהעלבת עובד ציבור.— יואל ניר, הספר "אריה דרעי", עמוד 299, הוצאת ידיעות אחרונות 1999
בתעמולת בחירות
בבחירות לראשות עיריית ירושלים בשנת 1983 התמודדו[26] ארבעה: טדי קולק, שלמה תוסיה-כהן, מאיר פרוש וגרשון סלומון.
בחוצות ירושלים הופצה אז כרזה עם תמונתו של קולק עם הכיתוב:
שק לי ב-תוסיה KISS MY TOUSSIA
טדי קולק, יא, ירושלים אחת, רשימת טדי.
הייתה זו פנייה בוטה של קולק למתחרהו תוסיה-כהן.
בפולחן האישיות
אנחנו מנשקים לך בתחת, אלוף בום // כי לולא אתה לא היינו מנשקים עכשיו כלום
כי בלעדיך היו נשותינו אלמנות, אלוף בום // כי בלעדיך היו ילדינו יתומים, אלוף בום [...]
על כן אנחנו אוהבים אותך, אלוף בום // את עיניך המחייכות למצלמות, אלוף בום, [...]
על כן אנו מנשקים לך בתחת, אלוף בום // כי לולא אתה לא היינו מנשקים עכשיו כלום— חנוך לוין, "מקאמה לאלוף בום" בספר "מה אכפת לציפור", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.
בביקורתו של חנוך לוין על תרבות המלחמה והשכול בישראל,
בעיקר הכעיס אותו פולחן האישיות והסגידה לאלופי צה"ל.
הוא תיאר אותם כמגלומנים מיליטריסטים, שלבם גס במוות.
- עוז אלמוג במאמרו "מאמנות תעמולתית לביטוי אישי ופוליטי" באתר אנשים ישראל
בעליונות על הדומם
האסלה שם, מחכה לך פעורת לוע על-מנת שתשבי עליה ותטיחי אל תוכה.
מטעמים פראקטיים, אך גם כסמל של בוז, את מסתובבת ומפנה את אחורייך לאסלה.
את מרימה את שולי שימלתך ומורידה מטה את תחתונייך עד לגובה ברכייך. [...]
אחר-כך את יורדת ומתיישבת לך בתנוחה נאה של 'שקו לי כולכם!' על האסלה.
אף לא טרחת להסתכל עליה שנית, עדי כדי כך את בטוחה שהיא תמשיך להיות שם גם כשתַפני אליה את אחורייך. [...]
זהו הרגע שבו חשה האסלה את כל ניקלוּתה וחוסר-אוניה מולֵך. היא אינה יכולה למוש ממקומה.
בביוגרפיות
ביוגרפיה של רמטכ"ל
רפול מספר:
אדם מבוגר, מבוהל קמעה, מתחיל לברר בגמגום בולט: ״מאין אתה?".
אני עונה לו באנגלית: ״באתי מירדן, ואני רוצה לחזור לשם״.
האיש אמר 'משטרה', 'ישראל', 'בום-בום' והפנה אצבעו לרקתו להמחיש את כוונותיו.
אמרתי לו בעברית: ״אולי תנשק לי".
הרגשת הקלה חלפה בו, ממש אושר. ״למה לא אמרת לי את זה מקודם?״
אוטוביוגרפיה של טייס מעוטר
הם לא יכירו את מצַפה כלי הנחושת הערבי, שהיה מכריז על אומנותו באידיש דווקא ובקולי קולות:
״ווייסן קעסלאך"[27], עד שיום אחד הציע לו אריק שכננו להכריז על מרכולתו בעברית,
ובטובו תרגם לערבי התמים את קריאתו ל״שקו לי בתחת״, ואף ערך עמו כמה חזרות.— אורי ירום, "כנף-רננים", עמוד 34, הוצאת משרד הביטחון 2001
אוטוביוגרפיה של עיתונאי
תיגר על העולם כולו:
עצרתי ליד תא טלפון שיד אלמונית מרחה על דלתותיו ״שקו לי בתחת".
חייכתי. בשלוש מלים קרא מישהו תיגר על העולם כולו.
תיגר על אמנת ז'נבה:
אלברט: ואתה מעז להתלונן על האגרוף שהכניס לך צדוק?
חילאווי: אמנת ז׳נווה אוסרת...
אלברט: שק לי בתחת עם אמנת ז׳נווה, טוב?— רומן פריסטר, "עשירי למניין", עמוד 108, הוצאת זמורה ביתן 1983
בראשות עיר
יואל חייטוטסקי, נציג הורי תלמידים: אדוני ראש העיר, אתה ודאי רוצה להיבחר פעם נוספת. נתראה לפני הבחירות.
טדי קולק, ראש העיר: שק לי בתחת.
בספורט
סמל של הצלחה
.jpg)
רמי יצהר: התחת של אברם ממתין לקנאים שינשקו ולשאר שילקקו לו.
— כותרת של כתבה באתר 'הענין המרכזי' 22-09-2007
סמל של אדיבות
נח קליגר הועמד פעם לדין משמעתי באיגוד הכדורסל לאחר שקרא לשופט "שק לי בתחת".
לדיין אמר קליגר שמדובר בסך הכל בהצעה: ירצה יישק, לא ירצה לא יישק.
סמל של החלטיות
אלי טביב: אותי לא מעניינות התקנות וההתאחדות.
אני לא מופיע למשחק עם סכנין. נקודה. מי שרוצה שיישק לי בתחת.— אתר 'העניין המרכזי' 15-12-2013
בדיפלומטיה
הקונסול
אלון פנקס, בהיותו הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, הצהיר ערב הבחירות בישראל:
אם תקום ממשלה חדשה [...] ותגיד לי שק בתחת ותצא מהמשרד, אני אקום ואעזוב.
ראש הממשלה
_cropped.jpg)
יצחק רבין על המשא ומתן עם פלסטינים[31]:
פקיד המקורב לרבין אומר שראש הממשלה הגיע למסקנה שהנציגים הפלסטיניים
"לא היו מסוג המנהיגים שיכולים לפנות לערפת ולומר לו 'שק לי בתחת, אנחנו ההנהגה' ".— ניוזוויק 12-09-1993
באקדמיה
חירות הלשון
מאמר 'על חירות הלשון של אבות ישורון':
אצל אבות ישורון... בולט השימוש בהֶלחֵם הרב-לשוני שרווח אז בסלנג:
'כּושְמַנְטוּש', שילוב של 'מַנְתוּש' (ערבית: תָלוּש) ו-'קוּש מַיין טוּש' (יידיש: שק לי בתחת).
- המונח 'כּושְמַנְטוּש' בשיר ״רוּחַ בָּאַרְבֶּה״ של ישורון:
”הוּא יְרוּשָׁה לֹא מְאָבִינוּ // זֶה הַנִּיב: 'רְכוּשׁ נָטוּשׁ'. // אֶזְרָחִים אַךְ זֹאת הֵבִינוּ: // כוּשְׁמָנְטוּשׁ...”
- המונח 'כּושְמַנְטוּש' בשיר ״רוּחַ בָּאַרְבֶּה״ של ישורון:
הברקה לשונית
ניתוח 'הברקה לשונית' של אבות ישורון:
הֶלְחֵמִים רב-לשוניים: כוּשְׁמַנְטוּשׁ (רכוש נטוש + 'מַנְתוּש > תָּלוּש, מָרוּט בערבית + קוּש מַיין טוּש > שק לי בתחת ביידיש).
הברקה לשונית זו אינה פרי המצאתו של ישורון כי אם יציר סלנג משנות החמישים (מילון בן אמוץ ובן יהודה, ע"ע "חוּשְׁמַנְטוּש" ראו להלן).
ישורון שקלט את הביטוי ושיבץ אותו בשירתו, מביע באמצעותו את דעתו על 'מכבסת המלים' הצינית של הממסד, המתייחסת לרכוש ערבי ש'ירשו' יהודים.— חגי רוגני, "מול הכפר שחרב", השירה העברית והסכסוך היהודי-ערבי 1967-1929, פרדס הוצאה לאור, עמוד 86
חוּשְׁטְוּשׁ / חוּשְׁנָטְוּש / חוּשְׁמַנְטוּשׁ - סירוס המילים: רכוש נטוש, שהוא הגוף שהיה ממונה על נכסי הנפקדים, שהושכרו למגורי העולים החדשים.
— "מלון עולמי לעברית מדוברת", דן בן-אמוץ, נתיבה בן-יהודה, הוצאת לוין-אפשטיין 1972
בספר לימוד יידיש
בספר בהוצאת האוניברסיטה העברית בארבע שפות:
קוש אַ בער אונטערן פאַרטעך
תנשק את הדוב מתחת לסינור
Kiss a bear under his apron
Поцелуй медведя под фартук— יוסף גורי, "ברכות וקללות ביידיש", פרק קללות, עמוד 134,
הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג ללימודים רוסיים וסלאוויים, 2004
בספר לימוד עברית
- אזרח נתבע לדין על שהעליב פקיד.
- מה העלבון?
- הוא אמר לפקיד: שק לי בתחת!
- אפשר שהשופט יזכה אותו, כי הביטוי הזה אינו אלא גמגום של תרגום בלשון הדיבור.
- אבל ביידיש זה עלבון.
- בעברית 'תחת' היא מלת-יחס, כגון: תחת השמים, תחת השמש, תחת עץ, תחת מטריה.
— חיים אהרונוביץ, "עברית לכל רגע: תקינות לשון, העשרת אוצר המלים, שיפור הביטוי", עמוד 203, הוצאת יעבץ, 1978
מפי פרופסור לסוציולוגיה פוליטית
... בטלוויזיה אפשר לראות פעם או פעמיים בשנה את מנהיגי שתי המפלגות הגדולות
עולים לרגל להילולות של עובדי אלילים ומחוללי נסים,
נופלים על צווארי אנשים שישבו בבתי-סוהר בעוון גניבה והונאה ולוחצים את ידיהם מול המצלמות;
וזאת תמורת התקווה לזכות בכמה קולות ביום הבחירות.
השאלה היא: תמורת כמה קולות יהיו ה״ה פרס ושמיר[32] מוכנים לנשק בתחת לאותם אנשים?— מאמר מאת אבישי ארליך "שלום עכשיו התיישן עכשיו",
כתב העת "פוליטיקה", גיליון 22 עמוד 24, בהוצאת התנועה לזכויות האזרח ולשלום 1988
מפי פרופסור לפילוסופיה ולספרות
דולי, על החבר שלה יוסי, איש הפלמ"ח:
טוב, אני לא גרה פה אז אין לי זכות דיבור, אבל את יוסי אני לא נותנת להם.
בשבילי הקבר שלו זה פה, בנגב, איפה שהוא נלחם ונפל, ומשרד הביטחון והדוסים שישקו לי בתחת. רות סוף.
בחינוך
דו-שיח בבית ספר תיכון בתל אביב:
המנהלת: צאי לחצר להשגיח על התלמידים.
המורה: אני מאד עמוסה וגם אין ילדים בחצר.
המנהלת: אם כך, אני אצא לחצר ואשגיח בעצמי.
לאחר ההפסקה -
המנהלת: @#$%&*!
המורה: שקי לי בתחת!
המנהלת: תסגרי את הפה שלך!— פורסם ב-ynet, מרץ 2011
מפי משוררים
אבות ישורון
אני לא מפחד. אולי אני טיפש, אולי אני צר-מוח, תגידי עלי כל מה שאת רוצה, לא רק את, כולכם, שאני כלום,
שאני חתיכת קרטון, שאין לי לב ואין לי רגש, אין לי מוח ואין לי פחד. אבל מה אני אעשה, שקו לי בתחת, אני לא מפחד.
נתן אלתרמן
ישקני רומל מנשיקות פיהו.
— ראו לעיל תשובתו של מארי-פייר קניג לארווין רומל
ג. בנימין
לונה בת בתולין היא, // שובי נא, סחור-סחור,
שקי לי, כמו מקודם, // אבל באחור!
אשר רייך, חתן פרס אקו"ם לשירה
.jpg)
זוננפלד שומע את אשתו שרה לעצמה:
בבור שלי יושב שטן // אתה קבצן ואני מדמואזל
אם תנשק לי היטב בישבן // אפתח את הבור לנר הנוזל— אשר רייך, "זיכרונות של חולה שכחה", עמוד 36, הוצאת ספריית מעריב, 1993
כתרנגולת על אפרוחיה, היא דוגרת על משרתה ומגוננת עליה
מפני כל משב אוויר צח שהיא מבקשת להחדיר לכאן.
על אפה ועל חמתה תפגין בעתיד יתר עצמאות והזקנה יכולה לנשק לה בתחת.
אהרן שבתאי
אם תבקשו...
אם תמשיכו להפציר בי...
שאצטרף ללהקה שלכם,
סבלנותי תפקע
ובתקיפות אענה:
"אדני ראש הממשלה,
כבוד הרמטכ"ל,
אישי השר,
הוד קדשתו הרב,
שקו לי בתחת!"
מאיר ויזלטיר, חתן פרס ישראל לספרות ושירה
רטוש היה תוקע לפעמים את תרועת הוויתור הפסקנית שלו,
"אדוני, הנני עפר וָ-אפר תחת כפות רגליך". רוצה לומר: "לא ינקת שדי אמי, אחא",
אתה בשלך ואני בשלי, או שׁק בתחת - הכל לפי הטון.— מאיר ויזלטיר על יונתן רטוש,
"רשימות בתיפזורת", מאזנים כרך נ"ה, עמוד 32, נובמבר 1982,
הוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
מפי הטף
יהודה אטלס
יהודה אטלס מספר על ילדותו בכיתה א' במושב עין עירון.
יום אחד, כשהגעתי לכיתה כבר כמעט בסוף השיעור הראשון, עמדתי, ככה, מבויש בפתח,
והמורה כספי שילחה כלפי אחת מהערותיה הארסיות.
"יֵיְהוּדָה צריך תמיד לְאָחֵיר!", היא אמרה. כזה מבטא היה לה, עם הרבה יוּדים.
הכרתי כבר את ההערות האלה, אבל הפעם זה פגע בי יותר מתמיד. כי הבוקר זה באמת לא היה באשמתי.
האתון שלי פשוט תקעה את רגליה באדמה וסירבה לזוז. אני אשם שכזאת חמורה יש לי?!
התיישבתי במקומי וחרש-חרש סיננתי מבין שיני את המילים "שקי לי בתחת",
קללה שהייתה רווחת מאוד בין הילדים בימים ההם[33].
חתול תעלול
שנות הזהב! // סוף סוף יש נחת.
שנות הזהב // שקו לי בתחת!
The Golden Years Have Come at Last // The Golden Years can Kiss My Ass
שירי רחוב
שיר רחוב לוושתי
שיר רחוב לשרה
אוי וַוי שׂוּרֶלֶה
דוּ מָאכְסְט מיר אוֹיף צֶעלוּכֶעס
איך בֵּייד בַּי דיר דֶר וָאש מָאשין
דוּ זוּגְסְט: קיש מיר אין טוּכֶעס!— תרגום חופשי: אוי, וי, שורלה, את עושה לי להכעיס.
אני מבקש ממך מכונת כביסה, ואת אומרת שק לי בתחת!
משירי טירונים
כולכם ביחד // תשקו לי בתחת
בקצב אחיד // של חייל בתפקיד
חרוזי ילדים
חרוזי ילדים ביידיש
צוקער איז זיס // גיט מיר ניס (סוכר מתוק // תנו לי אגוז)
ניס איז טייער // ליג אין שיייער (אגוז ביוקר // שכב בגורן)
אין שייער איז קיל // ליג אין מיל (בגורן קריר // שכב בטחנה)
אין מיל איז דא א ראד // קוש מיר טויזנט מאל אין זאד (בטחנה גלגל // נשק לי אלף פעמים באחור)
נוסח אחר:
פיס איז פעט // ליג אין בעט (רגל שמנה // שכב במיטה)
אין בעט איז קיהל // ליג אין מיהל (במיטה קריר // שכב בטחנה)
אין מיהל איז קאלט // ליג אין וואלד (בטחנה קר // שכב ביער)
אין וואלד הוב איך מורא // קוש די תורה (ביער אני ירא // נשק את התורה)
די תורה איז אן א גרונד // קוש דעם אונט (התורה היא ללא תכלה [ללא קרקעית], נשק את ה...).
התיבה האחרונה 'אונט' כלומר 'אחור' היא קיצור 'אונטען', כלומר 'אחור', וקציצת החרוז משום לשון נקיה.— שם. התרגום לעברית של מחבר המאמר
בכלכלה
בבנק
באסיפת העובדים השתתפו כ-5,000 עובדי הבנק, שקיבלו את דבריו של בכר בתשואות רמות ובמחיאות כפיים סוערות.
בעקבות הכינוס, מרבית סניפי דיסקונט נותרו הבוקר סגורים.
בעקבות הנוכחות והרוח הגבית שקיבל בכר מצד עובדי הבנק, אמר בכר לעובדים בתום נאומו:
"אתם נותנים לי כוח לפנות להנהלה ולהגיד להם 'שקו לי בתחת' ".
במשא ומתן עסקי
משא ומתן בין מנכ"לים במאבק שליטה על חברת דן רכב:
כבוד המנכ"ל, שק לי בתחת... אתה מתחיל לעצבן אותי
בחיסכון לאומי
בחברה ממשלתית
גליה נשארה מרותקת מהחשיבות העצמית המנופחת שלו.
לא היה לו כל ספק שעליו נשענת המפלגה. שהוא כל-יכול בסניף המרכזי שלה בתל אביב.
שבשעת ועידה, עולים לרגל אל הקומה החמישית שלו כל אותם פוליטיקאים
"הבאים עכשיו לנשק לי בתחת, כדי, שלאחר מכן ירשו לי, בהדרת כבוד, לנשק את הישבן המלכותי שלהם".
בקיבוץ בערבה
משה: סגל, תבין - הקרקע שלכם שווה יותר מכל מה שאתם יכולים להוציא ממנה. מסקנה - אתם חייבים למכור אותה.
שירה: הרוב המכריע בעד מכירה.
סגל: 'הרוב המכריע' יכול לנשק לי בתחת. [...]
שירה: הקללות האלה לא מזיזות לי. הרוב רוצה למכור.
נחום: לכי לעזאזל עם הרוב, אני נשאר עם החלטת יחיד, וכל הרוב המכריע שלך יכול לקפוץ לי.— יהושע סובול, המחזה "דבש (הלילה השלישי)", עמוד 102, הוצאת אור-עם 2008
- עלון "במקום, לאנשים שאוהבים קיבוץ", הוצאת חוג העמקים, גיליון 22, 2010
בקיבוץ בגליל העליון
- סיפורים של קיבוץ מעיין ברוך
...להקות־להקות של רווקים ורווקות קולניים, מוהלים מומם ושעמומם בתשעה קבין של שיחה ושחוק.
אז הוא אמר לה: זה מה שאת שומעת - שקי לי בתחת.
והיא תפשה כלבויניק מלא והלבישה לו על הראש (צחוק פרוע).
מה אני אגיד לכם, מי שלא ראה את זה בעיניו, לא ראה שמחה קיבוצית מימיו.— אמנון שמוש, "קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ", קובץ סיפורים ומחזה, עמוד 121, הוצאת מסדה, 1980
בצי הסוחר
- זכרונותיו של רב חובל נמרוד אשל מצי הסוחר הישראלי בימי הקמת המדינה:
דגל הנוחות של פנמה יפנה את מקומו לדגלה של מדינתנו הצעירה.
שם אנייתנו נכתב גם באותיות עבריות. בירכתיים - הוחלף נמל הרישום ונכתב 'חיפה' בעברית ובאנגלית.
- שמחת זקנתי, אמר עמי זוננפלד, עושים עניין מדגל. 'מדינתנו המתפתחת' - שכולם יישקו לי בתחת.
לי דווקא היה אכפת. נער הייתי כשהתגייסתי לפלמ"ח, בימיי החרדה של מערכת אל-עלמיין . . .— נמרוד אשל, הספר "הקברניט דאוטי נשלח לגמלאות", עמוד 27, הוצאת ספרית פועלים, 1991
באדריכלות
שיישקו לי כולם בתחת
רם כרמי, אדריכל שיפוץ תיאטרון הבימה, מגיב על הביקורת שנמתחה על השיפוץ[35]:
אני יודע שמה שעשיתי זה דבר גדול, ולא אכפת לי מה שאומרים לי בכלל. שיישקו לי כולם בתחת.
— בשיחה עם לירון שמא, ערוץ 10, 07-10-2010
בין סוחרי נשק
מנו שקד בשיחה על עסקות נשק עם שותפיו גורודיש ופלאטו שרון:
הרווחתי הרבה כסף מעסקאות הנשק, אבל לא זה היה המניע.
כשהייתי בצבא נפצעתי, כולם אמרו מנו כבר לא יהיה גיבור, ואני אמרתי:
שקו לי בתחת, אני עוד אהיה נמר.
חזרתי לשירות צבאי אבל יש לי אחוזי נכות שמהם אני מקבל קצת כסף ממשרד הביטחון.— שרה ליבוביץ-דר, "הסודות של האלוף שמכר נשק ישראלי לעולם השלישי", באתר מעריב, 17 בפברואר 2015
באמנות
בפיסול
כדאי להזכיר לתומרקין שהוא אחד התורמים הכבדים התורמים לאלימות שהשתרשה בחיינו.
האלימות שלו מתבטאת בגסות רוח אותה הפגין לעיני כל בשידור טלוויזיה
כאשר אמר שאנשים שאינם מתפעלים מיצירותיו יכולים, כדבריו "לנשק לי בתחת"...
כל אחד והאלימות שלו.— א. פריד, מכתבים למערכת, דבר, 29-04-1981 עמוד 7
בניהול מוזיאון לאמנות
- ד״ר גמזו בברכתו: תכלית חייו של אמן היא, להיות צמוד ליצירתו ולהיות כנה עם עצמו.
פיירשטיין משתייך לסוג האמנים הדובק בשני אלה.
- פיירשטיין: אדרבא, יסביר לי ד״ר גמזו למה ברגנר, משולם ואחרים ראויים להציג את עבודותיהם במוזיאון דיזנגוף ואני לא ? [...]
- פיירשטיין לחבורה: כולכם מלחכי פינכות שמוכנים לנשק בתחת של גמזו ולקלס אותו.— אהרון ירושלמי, "שתי נשים וגבר", עמוד 28, הוצאת ירון גולן 1998
בתיאטרון
חנוך לוין
■ המחזה "חרד ומבוהל" של חנוך לוין:
אפצ'יק: במקרה כזה אבקש ארבע כוסות תה עם שש סוכר בכל אחת כי אחרי התרגשות...
טרומפצ'ה: שק בתחת! ... זיק החסד כבה.— חנוך לוין, "מחזות 6 - משפט אונס ואחרים", הוצאת הקיבוץ המאוחד 1997
■ המחזה המוזיקלי "שיץ" של חנוך לוין:
פֶפֶכְץ שִׁיץ [מפנה את ישבנו אל השמיים]:
שקו לי, שמיים רחבים, כוכבים זוהרים. שק לי, ירח. שק לי, יקום.
אני לא מכיר בכם, לא מכיר, מכיר בנקניק.— חנוך לוין, "שיץ, מחזה מוזיקלי", הוצאת מפעלים אוניברסיטאיים, 1975
דן אלמגור
המחזמר "אל תקרא לי שחור":
אל תוך מסעדה כשנכנסתי אתמול // הזמנתי לי עוף מטוגן לאכול
הגישו לי עוף עם סכין ומזלג // הופיע לבן והחל ללגלג
הי, שחור אם תגע בו בעוף הזה // מה שתעשה לו לך אעשה...
אז הרמתי לאט את העוף המטוגן // ונישקתי לו בדיוק בישבן
לוין קיפניס
המחזמר "מלך הילדים" על חייו של לוין קיפניס.
- מקהלה של חרדים וחופשיים משלבת בתוך טקסט עברי פזמון חוזר ביידיש:
- אָלְטֵע-קָאקֵער! // כּוֹיפֶר, גוי! // קִיש מָיין תוּחֵעס // אוי יוי יוי!
- אלטע קאקער! // כלומניק, גוי! // קיש מיין תוחעס // אוי יוי יוי!
- אלטע קאקער! // שמנדריק, גוי! // קיש מיין תוחעס // אוי יוי יוי!
— "מלך הילדים", מילים: יוני להב בהשראת ביוגרפיה של קיפניס מאת לאה נאור,
מוזיקה: משה זורמן, הפקה: מכללת לוינסקי
ג'ינג'יס כהן
המחזה "ריקודו של ג'ינג'יס כהן" על השואה
פעם, במחנה ריכוז באושוויץ, כשעמד לתת פקודה על חיסול קבוצת יהודים, שחפרה בור לעצמה,
התכופף יהודי אחד קומדיאנט במקצועו, הניף את עכוזו העירום כלפי הנאצי וקרא:
"קיש מיר אין טאכעס" (שק בתחת).— ההצגה "ריקודו של ג'ינג'יס כהן" על פי רומן מאת רומן גארי בעיבודו של מיכאל כהנא.
ההצגה זכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו 1984. מעריב, מוסף שבוע טוב, 26-10-1984 עמוד 14
נירנברג
המחזה "נירנברג" על משפטי נירנברג
לעזאזל, הייתי רק רוצה שיהיה בכולנו האומץ לצמצם את ההגנה שלנו בשלוש מילים פשוטות:
שקו לי בתחת. גאץ פון ברליכינגן היה הראשון שאמר זאת, ואני אהיה האחרון!— דברי הפושע הנאצי וילהלם קייטל במחזה "נירנברג" מאת ריצ'רד נורטון טיילור.
האמירה מבוססת על פרוטוקולים של המשפט.
מיכאל אוהד על המחזה בהבימה, דבר 11-03-1961 עמוד 22
שמעון פינקל
אחר מלחמת יום הכיפורים חידשה ה'שמיניה' את מאמציה להדיח אותי מכהונתי [...] אף לא נבהלתי מפני
השיחה הטלפונית שקיבלתי בביתי אחר הביקורת שהושמעה ב'בימות ובדים' בקשר להצגת 'דלתות דופקות'.
- מר פינקל, כבר כתבת את מכתב ההתפטרות שלך?
- אפשר לדעת מי מדבר?
- עוד תדע.
- שק בתחת...
אך בכך לא נסתיימה ה'מלחמה'.— שמעון פינקל, "בשולי סך הכל: לבטי שליחות אמנותית", עמוד 198, הוצאת עקד, 1976
הקאמרי, מותו של סוכן
צ'ארלי: מיהו הפורץ האדום מספר אחד?
וילי לומן: שק לי בתחת, טינופת, שק לי בתחת!
מי, לעזאזל, אתה חושב שאתה? יותר טוב מכולם?
חתיכת אידיוט נפוח, בור, אנאלפבית... שק לי בתחת!— "מותו של סוכן", מחזה מאת ארתור מילר, חתן פרס פוליצר, 1949.
הוצג בתיאטרון הקאמרי בשנת 2007, תרגום: הלל מיטלפונקט, בימוי: מיכה לבינסון, בתפקיד וילי לומן: עודד תאומי
הבימה, מאחורי הקלעים
- שלמה בר-שביט מספר:
אני שיחקתי בתפקיד חייל צעיר שבשעת מריבה פונה אל אימא קוראז' ואומר לה: "שקי לי בתחת".
ישבנו סביב לשולחן וקראנו את המחזה בתרגומו של רפאל אליעז. והנה הגיע הרגע שלי,
הסתכלתי בטקסט, אחר כך ברובינא, ואמרתי לה "שקי לי בתחת". השתררה דממת מוות סביב לשולחן.
זה בלתי אפשרי, אי אפשר להגיד לרובינא שקי לי בתחת. [...]
כשהגיע הרגע הגדול של החייל הצעיר בהצגה, הבטתי ברובינא-קוראז׳ בדממה, פניתי ממנה לקהל ואמרתי, ״שקו לי כולכם בתחת".
בין המוזמנים המכובדים להצגת הבכורה הייתה כל ממשלת ישראל ובמרכזה ראש הממשלה דוד בן-גוריון. הקריאה שלי פנתה ישירות אליהם.
העיקר שכבודה של רובינא נשמר.— שלמה בר-שביט, "הנשמה התשיעית", עמוד 106, הוצאת זמורה-ביתן, 2001
בקולנוע ובטלוויזיה
זוהי סדום
סרט הקולנוע "זוהי סדום":
לוט: אשת לוט, בואי שקי לי
אשת לוט: שק לי אתה!
- בסרט הישראלי משנת 2010, 'זוהי סדום', המושג נרמז.
אף על פי שהדברים נאמרו באופן שאינו יוצר קישור מיידי לביטוי (לוט מבקש מאשתו שתנשק אותו לאחר שהוא שב הביתה), הרי ההקשר מתבקש.
- בסרט הישראלי משנת 2010, 'זוהי סדום', המושג נרמז.
ארץ נהדרת
תוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת":
- ג'ניפר סנוקל: את פה בזכות אותי. אני פה הצלתי לך את התחת.
- דנה רון: את יכולה לקפוץ לי, את יכולה לשקת לי, את יכולה ללקוק לי.— "ארץ נהדרת", עונה 11 (2014) פרק 11
ב סיפורת
ברומן ישראלי
■ שיחת שכנות ב'שכונה תמימה'[36]:
צפורה: תגידי, איך בכלל הכביסה התייבשה לך היום?
יהודית: תליתי תחת הגגון.
צפורה: הרי הגגון זה בשטח של... מה שמו, הדייר החדש.
יהודית: בעלי אומר אחרת. כל שטח הגג עומד לרשות כל דיירי הבית!
צפורה: והוא לא... והוא הסכים, זאת אומרת - הרשה לך?
יהודית: הוא יכול לנשק לי בתחת!
■ שיחת שכנים בשכונת מצוקה:
ציון, אל רוזה העיוורת: רוזה, למה את לא הולכת לבקר את האשה של אלברט, היא חולה בבית חולים? [...]
רוזה, אל ההונגרי: איגי-מיגי[37][38], אתה רואה! אמרתי לך! הוא חושב את עצמו מהמשפחה שלי.
אני מוותרת לו על הכבוד הזה. שהוא ינשק לי בתחת!
ציון: אבל אלברט שאל למה את לא באה לבקר את הדודה.
רוזה: לך לכל הרוחות, ציון. חבל שלא נהרגת במלחמה.— יהושע קנז, "האשה הגדולה מן החלומות", עמוד 48, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986
■ שיחת בני זוג:
דיאלוג בין פואד, הערבי, לבין שושנה, אשתו היהודיה:
פואד: שמעי אישה, זה כאילו יש לך בעל דתי. במקום בית-תפילה הוא מתייצב פעמיים ביום במשטרה.
שושנה: שׁק לִי בַּתַּחַת! לך אליהם. מה להביא לך אם יחליטו לעצור אותך?
פואד: את שלושת הספרים המוכנים על המדף העליון.
■ שיחה במשפחה ירושלמית צעירה:
יונתן: אמא, היא מרגיזה אותי. אני ארביץ לה
עדנה, בלעג: גיבור גדול!
אמא, נזעקת: יונתן! מה אתה עושה! לך תרחץ, לך. פרצוף של שד יש לך ממש.
עדנה, בצהלת צחוק: שד. שד שחור!
יונתן, בנחת: שקי לי באחור!
הקטנה, מזועזעת: אמא, הוא אמר מלה גסה!
אמא, גוערת: יונתן, תפסיק! התבייש לך! פ'וי!
אבא, תוהה: מה יש שם?
■ מונולוג:
.jpg)
זוהרה: אם יתחשק לי אני אצבע את המכונית שלנו באדום, או בירוק,
ואם יתחשק לי האיש הזה יהיה העבד שלנו.
אנחנו נגיד לו ״עבד, תביא לנו אוכל״ - והוא יביא,
נגיד לו ״עבד, שק בתחת״ - והוא ישק, והוא יעשה כל מה שנצווה עליו.— יצחק בן מרדכי, "זוהרה", עמוד 54, הוצאת זמורה ביתן, 1999.
ברומן היסטורי
הביטוי ביידיש משורבב בפי דובר ערבית ברומן היסטורי על פתח תקוה:
כול שי טייב.
חוואג'ה סקנדר אבול-באר'ל הווא בגול קומנטוחס וסית שיינע-בשה היי בתגול קישמנטוחס...
וחמד-אל-אללה, כול שי טייב!
הכל בסדר. האדון סקנדר אבי-הפרד אומר שקי בתחת וגברת שיינע-פשה אומרת שק בתחת... ותודה לאל, הכל בסדר!— עיסא אל-חאמד, הפועל, מספר את שראו עיניו. אהוד בן עזר, "המושבה שלי", עמוד 242, הוצאת אסטרולוג, 2000
ברומן ביכורים
מניה היתה מטורפת אמיתית, ואחותו הקטנה של יותם היתה פורצת בבכי
כל פעם שהיו מזכירים את שמה של הזקנה הנקיה:
"מניה השחורה תבוא עם המטפחת // ותתן לדפנה נשיקה בתחת!
מניה השחורה הולכת לה בכפר // מניה השחורה רוכבת על עכבר!״
זה היה פזמון מפחיד, מסמר שערות...— יהונתן גפן, "שיני חלב", עמוד 17, הוצאת זמורה ביתן, 1977 (רומן הביכורים של המחבר)
ברומן של סופרת עטורת פרסים
נחמה: מה שחשוב זה שגברים הם עם בוגדני. אם זה לא יושב להם בדיוק -
משקל, גובה, לאום ומספר נעליים, אז מה שתקבלי זה בחיבכּ, בחיבכּ,
תזרקי את ליבר לכלבים, ובסוף - נא, שקי לי באת יודעת איפה.— אלונה קמחי, "סוזנה הבוכיה", עמוד 295, הוצאת כתר, 1999
אלונה קמחי היא כלת פרס ברנשטיין, פרס נוצת הזהב ופרס אקו"ם
במונולוג על החיים
אסף לויתן אל הפסיכולוג השתקן:
אתה יודע מה, שק בתחת!... איזה מין אני-לא-יודע-מה אתה?!
גם לא מגרש אותי החוצה גם לא פותח את הפה.— חנוך ברטוב, "זה אישְל מדַבּר", עמוד 12, הוצאת ספרית מעריב, 1990
בספרי חתן פרס נובל
יצחק באשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות 1978.
הנחלה
■ בעברית:
זוהי, רוזן יקר שלי, עבודת-אלילים. הם מתחרים ביניהם, מי יכול להחניף יותר.
יסלחו לי הגברות והאדונים את הביטוי: ׳מנשקים בתחת'.
אבל למה לנשק בתחת, אפילו אם הוא שייך לגאון?
האספסוף זקוק לגיבורים, אלילים, וכשחסרים אלה, צריך לברוא אותם.
הם לוקחים גולם ושמים זר-דפנה לראשו!
■ באנגלית:
This, my dear Count, is idolatry. They are engaged in a contest to see who can flatter best.
May the ladies and gentleman excuse it. The expression is 'kissing the behind'.
But why kiss a behind even if it belongs to a genius?
Aren't all behinds alike? The mob must always have heroes, idols, and when none exists, one must be created.
They take a dummy and put a laurel wreath on him.— Isaac Bashevis Singer, "The Estate", page 137,
translated from Yiddish by Joseph Singer[39], Elaine Gottlieb and Herman Eichental, Penguin Books, 1993
גימפּל תּם
■ המקור ביידיש:
איך וויל, זאגט זי, פופציק גילדן נדן און אן אויסשטייער.
ווען נישט, קאָנען זיי מיר קושן אין ווי-הייסט-מען-עס (זי׳ט גערעדם געמיינע רייד).— יצחק באַשעװיס זינגער, "גימפּל תּם, און אנדערע דערציילונגען", עמוד 7, הוצאת ציקא ניו-יורק 1963
■ בעברית:
אני רוצה, היא אומרת, חמישים זהובים נדוניה בתוספת למוהר.
אם לא, הם יכולים לנשק לי באותו מקום (היא דיברה בשפה זולה).— יצחק בשביס זינגר, "גימפל תם", עברית בלהה רובינשטיין, אתר 'תרבות' של מט"ח
■ באנגלית, בתרגומו של סול בלו, אף הוא חתן פרס נובל לספרות:
I want a dowry of fifty guilders, and let them take up a collection besides.
Otherwise they can kiss my you-know-what. She was very plainspoken.— Gimpel the Fool and Other Stories, English by Saul Bellow,
page 6, Published by Farrar, Straus and Giroux, 2006
חורבן קְרֶשֶׁב
■ בעברית:
סופר סת"ם מאנשי שבתי צבי לא הניח בתוך ה׳בתים׳ של התפילין פרשיות כתובות על קלף,
אלא דברי טומאה וגללי עזים כתוספת לפתק שעליו כתוב "שקו לי באחוריים"...— יצחק בשוויס זינגר, "חורבן קרשב ועוד סיפורים על אנשים ועל שדים", עמוד 33, הוצאת כרמל 2000.
תרגמה מיידיש והתקינה על-פי הנוסח האנגלי: בלהה רובינשטיין.
■ באנגלית:
A cultist scribe placed into the phylacteries not the passages of law on parchment as prescribed,
but filth and goat dung as well as a suggestion that the wearer kiss the scribe's behind.— The Collected Stories of Isaac Bashevis Singer, The Destruction of Kreshev, page 111,
Published by Farrar, Straus and Giroux, 1983.
משפחת מושקט
■ בעברית:
ר' משה גבריאל לא רצה להיות רבי. "איזה מין רבי אני לכם? אל תשתטו!" [...]
שוב התחילו לשכנעו: הייתכן?
אבל הוא השיב דברים ברורים: "איני רוצה להיות רבי. נשקו לי בכיפה!.."— יצחק בשביס-זינגר, "משפחת מושקט", עמוד 497, הוצאת זמורה ביתן 1991
■ במקור ביידיש:
היתכן?
נאד ר׳ משה-גבריאל האט געענטפערט קלארע דיבורים.
כ׳וויל נישט זיין רבי. קושט מיך אין דער יארמולקע!...— יצחק באשעוויס, "די פאמיליע מושקאט", בלאט 561, פארלאג י.ל. פרץ 1977
בספרו של חתן פרס ישראל
משה שמיר, חתן פרס ישראל לספרות, 1986
צ'יטה:
לפני עשר שנים גרתי במרתף במעונות עובדים ולמדתי ציור אצל אבני ואין לי רבע מושג על מה אתה מדבר,
אז אם לא אכפת לך - שק לי בתחת.
בספרו של חתן פרס ראש הממשלה
דוד שיץ, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים 1981, 1994.
שנקל אמר 'אתה עוד תשמע ממני, גוט, זה לא יעבור בשקט'.
והזקן אמר 'אתה יכול לנשק לי בתחת'.
ושנקל שאל 'מה?'.
והזקן אמר שנית בקול רם וצלול 'אתה יכול לנשק לי בתחת' והצביע על אחוריו. [...]
חוץ מזה, מאז שאבא הלשין על גוט שהוא אמר שהפיהרר יכול לנשק לו בתחת, היא לא מסתכלת עלי.
בספרו של חתן פרס ביאליק
יהושע בר-יוסף, חתן פרס ביאליק לספרות יפה 1984.
מיכה עמד באור השמש, צוחק וצוחק, עד שדמעות מילאו עיניו.
- כזה אני, קוקוריקו!
אֶלִי-בֶּלִי עכברוש // תרנגול צץ לו בראש
קוקוריקו כל היום // אתה משוגע, בים-בום-בום.
יופי! אז מה? מה תעשו לי? תנשקו לי היכן שהיהודים חנו בצאתם ממצרים...
הוא חש עצמו חופשי מכל עלי אדמות.
בסיפור קצר
לוסטיג הניף את הקרל גוסטב (אנ') שלו באוויר וצרח:
״אם אתם לא מסתלקים מייד אני יורה לכם כדור לתוך הקשמיר שלכם״.
זאת הייתה הדרך האלגנטית שלו לומר: ״קיש-מיר-אין-תוחס״ ביטוי שפירושו: שק לי בתחת.
דברים אלו עמדו בניגוד מוחלט לרוח התזמורת שלנו ולצדק הסימפוני שהיא ביטאה.— אבשלום קווה, הספר "לולאות", עמוד 46, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004
בסאטירה עברית (1896)
שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#abcdef; width:455px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"
! style="background:#9999ff;" |
|-
| style=" " |
ודרכם לומר 'ישקני' לפרקים - פסוק זה שמופיע בגרסה העברית (1896) של "מסעות בנימין השלישי", לא נמצא בגרסת המקור ביידיש (1878). הסבר אפשרי להבדלי הנוסח הוא בכך שממו"ס "לא תרגם את יצירותיו לעברית אלא עיצב אותן מחדש"[42].
בתמונה: דף מתוך "אלע ווערק פון מענדעלע מוכר ספרים (ש.י. אבראמאוויץ)", כל כתבי מנדלי מו"ס ביידיש, הוצאת היברו פאבלישינג קאמפאני, ניו יורק, 1920
|-
|
|-
| style="text-align:left; " |
|}
במשל או בפתגם (1919)
בארמית
תא אחוי לך היכא דנשקי -
(מקום גבוה היה שם, שנושקין יחד זה לזה)
בפי הבריות היא הלצה גסה ("ישקני...").— ישראל חיים טביוב, "אוצר המשלים והפתגמים", עמוד 224, הוצאת מוריה, אודיסה תרע"ט (1919).
הפסוק מקורו בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, פרק ה דף עד
כשלא מבינים את הנאמר
- "לא! לא!" תפס אותו יהושע בזרועו. "אל תסתבך בקטטה כבר ביום הראשון!"
- "שַׁק לי בתחת", הפטיר יהודה בגרמנית עסיסית כלפי הֶחַמָּר הערבי, משעבר על פניו כשהוא כלוא בזרועו של יהושע.
הערבי לא הבין את הנאמר אך קלט את הכוונה, שלוּותה בתנועת-יד רחבה של יהודה לעבר שיפולי-הגב, והשיב לו:
- "יִלְעַן דִינַכּ, שִׁכְּנַזִי חַנְזִיר!"
בעדויות מן השואה
בכפר
סיפורה של יהודיה צעירה ששרדה כ'נוצריה' בין הארים.
בבוקר נפגשתי עם נציג האיכרים לפני ביתו של האיכר.
ניגשתי אל האיכר לשדה ומסרתי לו שהנציג רוצה לדבר איתו.
'שינשק לי בתחת' אמר האיכר.
שבתי אל הבית וחזרתי באזני הנציג מלה במלה על ההצעה הקוסמת הזאת.
הוא רגז מאד.— פאולינה ברגמן, "לא כחרס הנשבר", פורסם ב"משואה" - קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה, כרך י"ד, 1986.
- משואה, יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי, קיבוץ תל יצחק
בעיר
פסוק מסֵפר ילדים.
- אזרחים היושבים במקלט בעת ההפגזות על וינה (במלחמת העולם השנייה) בזים לגברת ברנד הנאצית:
בעוצר לילה
ויניארק, היהודי בקראקוב, מגיע הביתה מאוחר לאחר תחילת עוצר-הלילה.
הוא נותן תשר לקובלסקי, השוער הפולני שפתח לו את השער בלילה, וזוכה לתגובה זועמת:
שַׁק בתחת, נבל מסריח, קַח את הזלוֹטי שלך בחזרה ולך לכל הרוחות! -
ובאומרו את הדברים האלה, זרק את הזלוטי בפניו של ויניארק. [...]
אני מחרבן על הזלוֹטי שלך! היכנס לביתך, וָלא - ארסק את עצמותיך! [...]
התוצאה הסופית הייתה עין כחולה אצל ויניארק (בעל עיניים שחורות כפחם)
ומקטורן קרוע אצל מר קובלסקי.— נתן גרוס, "מי אתה, אדון גרימק?", עמוד 115,
הוצאת מורשת, בית עדות על שם מרדכי אנילביץ' וספרית פועלים, 1986
בכלא בווינה
שיחה בתא כלא במשטרת וינה:
- "מה שמו של הכלב שהכניסני לכאן?", שאל טרנופולסקי.
- ״לאט לך. הנמך קולך, למען השם, שמא מישהו מקשיב מבחוץ״,
לחש בחלחלה ד״ר שטראוס, פרקליט וינאי נודע, חברנו הרביעי לתא.
- ״ישקני אותו מישהו בתחת״, השיב טרנופולסקי בקול רם, שהסוהר במסדרון לא יכול היה שלא לשומעו.
- "לא נשמע כדבר הזה!" חזר ואמר כמה פעמים בנעימת יגון ותוכחה.
לאות מחאה ולשם הפגנת הסתייגות ממנבל-פה זה פרש ד״ר האנס אנטון שטראוס לפינה,
שאמנם הייתה מרוחקת בסך-הכל שני מטרים.— מתוך הסיפור "המפתח לשער הגדול", ספר כתבי הינקו גוטליב, כרך א - סיפורים, עמוד 117.
תרגום מסרבו-קרואטית: צבי רותם, עריכה: דב סדן, הוצאת עקד, 1980
במחנה ריכוז
בסוף שרים כולם בליווי המוזיקה את הימנון אראנדוֹן[45] ופזמונו החוזר המיוחד בסיומו:
שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו בַּתַּ...
שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו בַּתַּ...
בַּתַּ..., בַּ..., בַּתַּ..., תַּחַת
בַּתַ - - - חַת!
שְקוּ לכולנו בתחת.— דוד פוגל, "הרהורי אביב במחנה", מיומנו היידי של פוגל. מיידיש: שלמה שנהוד.
פורסם במאזנים כרך נ', אפריל 1980, הוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
בעבודות כפייה
שיחה בין אפט, מנהל מפעל עם עובדי כפייה לבין קצין אס אס, מפקד מחנה סקרז'יסקו-קמיינה:
אפט: "במפעל אני הבוס. מחוץ לגדר המפעל הם שלך. לכן, האנשים שלי יעזבו את המפעל רק אחרי קבלת המרק המגיע להם".
מובן שאיש הס.ס. התנגד, והוויכוח עלה לטונים גבוהים.
פתאום אפט אמר למפקד המחנה: "ס.ס. מחורבן, אתה יכול לנשק לי בתחת".
המפקד רותח כולו עזב את המקום.— יוסף בינוול, "באפלה הגדולה", עמוד 180, הוצאת תמוז 1993
בחיים במנוסה
.JPG)
השעה כבר הייתה מאוחרת. שמידט שנעל את האולם במפתח, לא מיהר לחזור.
מישהי כיבתה את האור באולם, מישהי אחרת צעקה: הדליקי את האור, יהודיה!
האור נדלק - ליד התקע עמדה פָּרַסְקָה.
'אני יהודייה כמוך, שקי לי בתחת', הדפה זו בחריפות.
המעצורים השתחררו.
הבחורות הרעבות, מרות הנפש על גורלן, מצאו נושא של ממש: יהודים.
בבריחה מצעדת אימים
פן בילסקי נחוש היה בהחלטתו לזכות בעזרתנו בכמויות גדולות של מזון. [...]
נמצא פה באזור משק ממשלתי גדול, [...] גשו לשם ותקבלו גם אתן קמח ותפוחי-אדמה ואפונים ומי יודע מה עוד. [...]
ויש להזדרז, כי הנהלת המשק עשויה בימים הקרובים להתפנות, לאור המצב, ואז נוכל לנשק בתחת...
רק הקושי נעוץ בזה שאין לנו תעודות זיהוי, ואנו, נערות יהודיות המתחזות לליטאיות, חשופות מול פני הגורל.— שלי וינשטין-לגין (ניצולת גטו שאוולי), "כשהלב פועם בחזקה", עמוד 41, הוצאת בית לוחמי הגטאות והקבוץ המאוחד, 1982
בתפילה
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ איתמר לוין וצבי בכרך, "מבעד לדמעות - הומור יהודי תחת השלטון הנאצי", עמוד 98, הוצאת יד ושם 2004.
המקור: ביומן [5] לא מופיעים בהגדרת התבנית
במחנות ריכוז בגרמניה הופצה תפילה היתולית בגרמנית, וזו הגיעה, בין היתר, לברגן-בלזן:
יום נוסף עברנו כבר
צרות ודאגות,
אף לא עשינו שום דבר
עיקר הוא שעוד יום עבר,
שקו לי ב... ומחר
נזכה להתראות.
באבדן אמונה
אלוהים פנה להם עורף, ליהודים, והם פנו עורף לאלוהים.
שק לי בתחת! - אמרו לאלוהים.
מה היה משמעותי בגטו? כלום! כלום! [...] שום דבר לא נשאר.
אלוהים איכזב אותם, העניש אותם על לא-כלום, על-כן הם פנו לו עורף...— אנקה גרופינ׳סקה, הספר "סחור סחור, שיחות עם לוחמים מגטו ורשה", עמוד 14, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002
בפולקלור היהודי
זו אינה קללה
פתגם ביידיש (בספר נכתב ביידיש באותיות אנגליות):
Purim iz nisht ken yontef, un kush in tukhes iz nisht ken klole
פורים זה לא חג, ושק לי בתחת זו לא קללה
Purim is not a real holiday, and 'kiss my ass' is not a curse— Born to Kvetch, Yiddish Language and Culture, Michael Wex, published by Harper Perennial, 2006
אלתר דרויאנוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:350px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"
! style="background:#9999ff;" |
עם הרשאה נוטריונית
|-
| style=" " |
דרויאנוב, "ספר הבדיחה והחידוד",
בדיחה מספר 3133, עמוד שפ, הוצאת דבר תשט"ז
|-
|
|-
| style="text-align:left; " |
|}
היה מעשה וּוילנה מרדה בפרנסה התקיף, ביודל אופאטוב, והודיעה לו,
שמכאן ואילך אין מרותו עליה.
רגז יודל, הכה באגרופיו על השלחן וקרא: - תשק לי וילנה כולה באותו מקום ו...[46]
ובלילה אחרי חצות, קול דופק בדלתו: - רבי יהודה, פְּתַח!
נבהל יודל, נבהלו כל בני הבית וחררו אל הדלת: - מי כאן?
- אני כאן, מדכי חבר, דבר לי אליך, רבי יהודה.
כעס יודל: - כלום שעת שיחה היא עכשיו?
השיב מדכי מאחורי הדלת: - דבר נחוץ, רבי יהודה; צורך הצבור שאין לדחותו.
מיד נתעטף יודל ופתח לו. - מה בפיך, מדכי?
נענה מדכי ואמר: - שניפישוק[47] שלחתני אליך, רבי יהודה, ושאלה היא שואלת:
אם גם היא בכלל וילנה ובכלל גזרה?...
עורך דין של בעל בית חרושת בלודז בא לוורשה לתבוע חוב מאת חנווני ברחוב גנשה, שלקח סחורה הרבה והעביר זמן שטרותיו ולא פרע. אמר לו החנווני לעורך הדין: - הרשאה נוטריונית יש בידיך? תמה עורך הדין: - שמא אין אתה יודע, שאני עורך דינו של בעל חובך מימים ימימה? החזיר לו החנווני: - מה שהיה כבר היה. עכשיו נשתנו הזמנים, וכל זמן שאין הרשאה נוטריונית בידך לא אפתח פי לדבר עמך. שב עורך הדין למלונו, טלגרף ללודז, ולאחר יומיים חזר ובא אל החנווני ובידו הרשאה נוטריונית כתובה וחתומה כהלכה. צִחְצֵחַ החנווני משקפיו יפה-יפה, הרכיבם על חתמו, קרא את ההרשאה מראשה עד סופה, קיפל אותה, החזירה לעורך הדין ואמר לו: - יִשָׁקנִי!... נתכרכמו פניו של עורך הדין ואמר לו: - לשפ כך הטרחתני לשבת כאן יומיים והצרכתני להביא לך הרשאה נוטריונית? החזיר לו החנווני: - ואתה מה כסבור, שאחורי הפקר ומותר לכל אדם?...
יחזקאל קוטיק
לאחר שמוצייבסקי הפסיד בלהטו את הכול ולא נותר לו על מה להמר,
הוא החליט לשחק על אשתו בסכום של עשרים וחמישה אלף רובל, ושוב הפסיד.
או אז הוא אמר לאוסרבסקי: אם אירה בעצמי, האם תבוא ללוויה שלי?
אוסרבסקי, פריץ פולני טיפוסי, ענה לו במעין תערובת של רחמנות ואכזריות:
אני מרחם עליך ולכן אעשה עמך עסקה, ובעד דבר של מה בכך אהיה מוכן להשיב לך את כל רכושך:
תנשק לי ב...! אבל אתה תישק לי בנוכחות כל הפריצים ובנוכחות אישתך. [...]
אוסרבסקי ציין כי בעצם הוא בכלל לא זקוק לרכוש הזה.
כל מה שהוא מבקש זו רק נשיקה באותו מקום, שלא נאה לקרוא בשמו.
פורים שפיל
- משחקי פורים מאופיינים בהומור נמוך ובשפה נמוכה. מרדכי היהודי שופע גסויות ביידיש:
אונ לעק מיך אין ארש לאך (לקק לי בחור של התחת)
תשובה לחידה
אני מכיר את הבדיחה: בעלי המלאכה קשרו ברשלנות את הספינה אל המזח.
נשבו רוחות חזקות, התירו את הקשרים, הספינה ניתקה מן המזח והפליגה באין איש על סיפונה ללב ים.
ועכשיו שואלים: "טָא ווֶער אִיז שוּלדִיג - די בעל-מלאכות צוּ דִי ווִינְטְן?" (אז מי הוא האשם - בעלי המלאכה או הרוחות?).
אברהם צועק כצפוי, בכעס: "דִי בעל-מלאכות! די בעל-מלאכות (בהיגוי של לשון יידיש - 'דִי בַּל-מְלוֹכֶס')!"
חיים אומר לו בחרוז: "קוּש אִין טוֹכֶעס!" (שק בתחת).
אילו אמר אברהם: "די ווינטן" - היה חיים חורז לו: "קוש אין הִינְטְן!" (שק באחוריים).— יואל נץ, 'האביב יגיע בעל כורחו', הוצאת יד ושם 2011
תשובה לנושֶׁה
שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:350px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"
! style="background:#9999ff;" |
|- | style=" " | קובץ:יידישע שפריכווערטער עמוד 223.jpg
תרגום חופשי מיידיש:
נשק - לנשק
- אמור את קיצור שיר השירים (יישקני).
- תעשה לי טובה של יהודים (כנ"ל).
- יישקני פעמיים, כפליים כיוצאי מצרים.
- שק לי במקום שבו חנו בני ישראל (ויחנו בתח...).
- יישקני בכיפת הראש.
- שק לי באגודל.
— ישראל לויטה, "יידישע שפריכווערטער און גלייכווערטער"
("פתגמים וניבים ביידיש"), עמוד 223, הוצאת ישראל-בוך 1996
|- | |- | style="text-align:left; " | |}
מאן דהוא תבע חוב קטן מפושט רגל, ההוא ענה לו 'קוש מיך אין גראָבן פינגער' (שַׁק לי באגודל).
כששאלו אותו למה לא אמר לתובע שיישק לו בת...
ענה הלה: המקום ההוא שמור אצלי בשביל חובות רציניים מזה.— ישראל לויטה, "יידישע שפריכווערטער און גלייכווערטער" ("פתגמים וניבים ביידיש"), עמוד 223, הוצאת ישראל-בוך 1996
קוש- קושן. געזאָגט דעם קורצן שיר השירים (יישקני). טו מיר א יידישע טובה (כנ"ל). יישקני פעמיים, כפליים כיוצאי מצרים. קוש מיך וואו די יידן האבן גערוט (ויחנו בת...). יישקני בירמולקע. קוש מיך אין גראָבן פינגער.
תשובה לאפיקורוס
מספרים כי האִמרה "שק לי בתחת" נכתבה כבר במשנה. הכיצד?
המשנה בפרקי אבות (ב י"ד) כותבת "רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לָאַפִּיקוֹרוֹס",
אבל המשנה לא כותבת את התשובה.
וכי מהי אותה תשובה שאי אפשר לכתוב, אם לא...— אנקדוטה
תשובה לקונפייטר
ותיקי קיבוץ גְּבַת נהגו לשטות בחברים החדשים: שלחו אותם למסגריה להביא 'קונפייטר'[48].
רק לאחר שטרטרו אותם, גילו לחדשים את החרוז ”שלמבקש 'קונפייטר' עונים:
'קיש אן תוחעס און געיי ווייטער' שפירושו בעברית 'שק בתחת ולך הלאה' ”.
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים
— משה ברק, "גּבָתִי דַּבֵּר גְּבָתִית - פּנקס מילים ואמירות", הוצאת קיבוץ גבת, 2007
גרסת החדר
Kush mikh in tukhes - kiss my ass - is certainly one of the best-known Yiddish imprecations, and its kheyder version, kush mikh vu di yidn hobn gerut - kiss me where the Jews reposed - one of its cutest. According to Numbers 33:26, the wandering Israelites "made camp at Tukhes", a place-name rendered as Tahath in standard English translations.
Forty years in the desert just to say "kiss my ass".
- 'שק לי בתחת' זו ללא ספק אחת הקללות המוּכּרות ביותר ביידיש, ו"גרסת החדר" של הקללה - שק לי במקום שבו חנו בני ישראל - היא מן החביבות שבהן.
על פי ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו בני ישראל חנו 'בתחת'.
ארבעים שנה במדבר רק כדי לומר 'שק לי בתחת'.
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים
- 'שק לי בתחת' זו ללא ספק אחת הקללות המוּכּרות ביותר ביידיש, ו"גרסת החדר" של הקללה - שק לי במקום שבו חנו בני ישראל - היא מן החביבות שבהן.
— Michael Wex, Born to Kvetch, Yiddish Language and Culture, published by Harper Perennial, 2006
גרסת צ'רנוביץ
מנהיג האוקראינים בצ׳רנוביץ, ד״ר ז׳לוזֶ׳צקי, שיבח את היהודים על שנזהרו בכבוד אמם
ומעולם לא קיללו את ״האמא״ שלהם, בניגוד לרומנים ולרותנים,
ועל שהקללה היהודית הנוראה ביותר היא ״שק בתחת״ -
והצטער על כך שמעולם לא הצליח לברר מהי הצורה הנכונה: Leck mich am Arsch או Leck mich im Arsch,
ועל כל פנים הביטוי ״שק בתחת״ לא נחשב בצ׳רנוביץ בבחינת עלבון; זו הייתה רק "הצעה".
גרסת ורשה
המועמד, לפני הבחירות: "בוחר יקר ומתוק! אני אוהב אותך! אוריד בשבילך כוכב מהשמיים".
המועמד, אחרי הבחירות: "אתה יכול לנשק לי ב...".— "פרייער פויגל” הומוריסטישע פלייט אראפ יעדן פרייטאג
"ציפור דרור", חליל הומוריסטי, יוצא לאור כל יום שישי, עורך י. פסטרנק, ורשה, גיליון מספר 1, 11 בספטמבר 1931
פורסם בעברית ב"קשר", גיליון 21, עמוד 83, מאי 1997, הוצאת אוניברסיטת תל אביב
בלי עיקום אף
הראשונים שהגיעו ארצה בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים [...]
היה להם צורך דחוף לבטא את עצמם בעברית, וחסרו להם מילים. מה עשו אפוא?
תרגמו מילולית ביטויים אידיומטיים למאות, אם לא לאלפים, מיידיש לעברית,
כולם ביטויים 'בלתי תקניים', לאמור, שאינם מופיעים במקורות,
אבל הם שגורים בלשון הדיבור, ואנו מבטאים אותם בלי עיקום אף.
לדוגמה: שַׁק בתחת...— אריה אהרוני, "תשעים שנה למות שלום עליכם, פליאה על גבי פליאה", עיתון 77, כרך ל, עמוד 17, 2006
במאמר המחבר תוהה כיצד יש לתרגם היום את כתבי שלום עליכם לעברית
משפחת קיסמיך
בממלכת אוסטריה-הונגריה קבע הקיסר יוֹזֶף השני, בחוק שפרסם בשנת 1787, שעל כל יהודי
לשאת שם משפחה קבוע בשפה הגרמנית. כל יהודי נדרש להתייצב ולבחור לעצמו שם מתוך הרשימה,
וכמובן, לשלם סכום כסף עבור הטובה שעושה עמו המלכות. השמות היקרים ביותר היו אלה שמקורם
בפרחים או במתכות יקרות: רוזנטל (עמק ורדים), גולדשטיין (אבן זהב) וכיוצא באלה. שמות פשוטים יותר,
כגון אלה של חומרים 'מיוחסים' פחות, נמכרו בזול: הולץ (עץ), שטיין (אבן), שטאל (פלדה).
ומי שלא יכול היה לעמוד אף בתעריף הנמוך קיבל שם בחינם מאת פקידי הקיסר ירום הודו - שם מגוחך
שתכליתו לשים את היהודי ללעג בכל פעם שיהיה בקשר עם הרשויות.
שמות מסוג זה היו אזלקופ (ראש חמור), אוקסנשוונץ (זנב שור), ונצנקניקר (מועך פשפשים), קיסמיך (שק לי).— אברהם שטאל, דני קרמן, "מוצא השמות - מקורותיהם וגילגוליהם של השמות שלנו", עמוד 169. הוצאת דביר, 2005
'תחת' בלשון נקיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:400px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"
! style="background:#9999ff;" |
|- | style=" " |
דרך נפוצה למדיי ליצירת לשון נקייה היא ההשמט, כלומר אנו משמיטים מן המבע את היסוד ה'מביך' שבו, והמבע ה'מקוצץ' מייצג את השלם.
העלמת מילה 'לא-נעימה' מונעת מבוכה הן מן הדובר הן מן השומע, ומאפשרת שיח רהוט ללא 'תקלות'.
גם בקללות וגידופים נשמטת לא-אחת המילה המביכה: שק לי (בתחת).
|- | |- | style="text-align:left; " | |}
שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:400px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"
! style="background:#9999ff;" |
|- | style=" " |
גורל משעשע נפל בחלקה של מלה חדשה שנקבעה לאיבר המדובר, ישבן, שגילה כמאה שנה. היא מוגדרת במילונים 'המונית', אבל בעברית המדוברת החדשה היא אומצה כמלה נקייה יחסית. בימי תחיית השפה היתה לה משמעות נוספת: הושבת אנשים על הקרקע, ועל כן נקראו הסוכנות ותנועות ההתיישבות 'המוסדות הישבנים'. יידיש תרמה לחבורה העליזה את טוסיק המעודנת-ילדותית ואת טוחעס. האחרונה הגיעה ליידיש מן העברית, והיא אינה אלא ההגייה היידישאית של תחת. הסלנג העברי המתחדש הושפע מהיידיש, וכך חזרה עטרת תחת ליושנה, היא הועדפה על פני טוחעס ואף השתלטה על התחום.
— רוביק רוזנטל, "חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית", עמוד 4, הוצאת עם עובד, 2004
תחת - אחור: בדבור ההמוני נהוג תחת במקום אחור ('כואב לי התחת'). ראוי להמנע מזה בהחלט! אף דוברי יידיש היו משתמשים לא בתחת, אלא באחור, והמלה תחת - לא היתה אלא לשון גסות, נחלת עמי-הארץ.
— שלמה אבינרי, "היכל רש"י", כרך ג, עמוד שעג, הוצאת המחבר, 1956
|- | |- | style="text-align:left; " | |}
לשון עוקפת מבוכה
הביטוי כפשוטו עלול להביך, וכך נוצרו אמירות שמנסות לעקוף את המבוכה בלשון נקיה:
- על ידי השמטת המילה המביכה: ”תנשק לי ב...!”. ראו לעיל פולקלור יהודי/ יחזקאל קוטיק.
- על ידי הסבר: ”נשיקה באותו מקום, שלא נאה לקרוא בשמו”. ראו לעיל פולקלור יהודי/ יחזקאל קוטיק.
- על ידי החלפת המילה המביכה: ”קוש אין הִינְטְן!” - שק באחוריים. ראו לעיל פולקלור יהודי/ בדיחה עם חרוז.
או: ”שקי לי באחור”. ראו לעיל מפי משוררים/ ג. בנימין.
או: ”לנשק לי בפופיק”. ראו לעיל בכנסת/ עזר ויצמן גרסת הפופיק
או: ”נשקו לי בכיפה”. ראו לעיל בספרי חתן פרס נובל/ משפחת מושקט - על ידי רמז מהתנ"ך בלשון סגי נהור: ”יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ”, מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ב', ראו לעיל תשובתו של מארי-פייר קניג לארווין רומל
- על ידי רמז ישיר מהתנ"ך: ”איך אמרה זאת פרשת השבוע החולף במלותיה? 'וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת'” - ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו, ראו לעיל בכנסת/ עוזי לנדאו
- על ידי רמז עקיף מהתנ"ך: ”תישק לי וילנה כולה במקום שאחרי מקהלות” - ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו, ראו לעיל פולקלור יהודי/ אלתר דרויאנוב (הערת שוליים) וגם גרסת החדר
- ביאליק, בסיפורו "פסח שני"[49], מגדיל לעשות למען לשון נקיה:
הוא גם רומז בפסוק מספר במדבר, וגם משמיט את מילת המפתח:
- ישב שמואל שם על יד החלון לבדו וקראתי את שם המקום ההוא תחת...
- - מדוע? - שאלו המסובין כאחד בשפתים נכונות לצחוק...
- - מקרא מלא אני דורש: "ויסעו ממקהלות ויחנו ב- -".
- המסובין שחקו ותצחקנה גם הנשים, אף כי לא עמדו על תמצית החדוד...
- איגנץ ברנשטיין מביא את הביטוי עם הפסוק מספר במדבר, תחת הערך קוּשֶׁען (לנשק) בספר הניבים שלו ביידיש 'יודישע שפּריכווערטער און רעדענסאַרטען' (ורשה, 1908):
קוּשֶׁען. 1 קוּשׁ אַ בֶּער אוּנְטֶערְ'ן וֵויידֶעלֶע, וֶועסט דוּ הֵייסֶען בֶּערֶעלֶע. אָז מֶען וִויל אֵיינֶעם אִין קַאטֳאוֶועס צוּ מַאכֶען. 2 קוּשׁ מִיךְ אִיבֶּער'ן קָאפּ. (אָדֶער: ...וואוּ יוּדֶען הָאבֶּען גֶערוּהְט.) דִי וַוארְיַאנְטֶע בֶּעצִיהְט זִיךְ אויף דֶעם פָּסוּק: "וַיִּסְעוּ, מִמַּקְהֵלֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּתָחַת.". (בַּמִּדְבַּר, ל"ג, כ"ו.)
הגרסה מבוססת על הפסוק ”וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת” (ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו)
לשון נקייה מדורגת
יש שלשון נקייה אחת מתפצלת לכמה גוונים:
בשלב א הוחלפה המילה ה'גסה' במקבילה בוטה פחות, ובשלב ב נעלמה כליל. [...]
דוגמה מעניינת, שחלקה נחלת העבר היא, במחילה,
שק בתחת >> שק בגב והתחלק למטה >> שק לי בסיבוב >> שק לי,
וכולן מביעות סירוב. שני השלבים האמצעיים הם התחכמויות, ובשלב ג הועלם החלק ה'גס'.— ניסן נצר, "עברית בג׳ינס - דמותו של הסלנג העברי", פרק 'לשון נקייה מדורגת', עמוד 94, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2007
עידון מדומה
כך למשל היו הערבים לועגים לבריטים בעלי שפם בזמן המנדט: [...]
אִלְחַס (אל)-שַארֶבּ - לקק את השפם, במקום אִלְחַס (אל)-טִיז - שק בתחת.
לכאורה יש בביטוי עידון, אך הרמז ברור, ובערבית
אזכור השפם במשפט בסמוך למילה ישבן הוא פוגע ומעליב.— אבינועם ברוך, מישל קישקה, "שפת השפם", עמוד 78, הוצאת כרמל, 2010
אנגלית נקייה
נוסח מרוכך באנגלית של המאה ה-19: ”שק לי בזנב”.
Kiss my Tail - Kiss my Arse.
— William Ernest Henley, Slang and Its Analogues Past and Present:
A Dictionary,Historical and Comparative, of the Heterodox Speech of
All Classes of Society for More Than Three Hundred Years,
page 57, General Books 1904
אמור זאת נכוחה
- אילו אמר לך אדם 'שק לי בתחת', לא היית מגיב?
- הייתי משיב לו: אדוני, אמור זאת נכוחה, ומבחר של מלים עבריות לפניך לעניין הזה.
בחר לך אחת מהן כאוות נפשך:
- שק לי באחורי!
- שק לי בעכוזי!
- שק לי בשתי!
- שק לי בתחתיתי!
- שק לי בתחתוני!
- שק לי בפני של מטה!
— חיים אהרונוביץ, "עברית לכל רגע: תקינות לשון, העשרת אוצר המלים, שיפור הביטוי", עמוד 203, הוצאת יעבץ, 1978
זוטות מן העולם
שק לי - יוק
בחיפוש הביטוי kiss my ass באתר המילון מרים-ובסטר מקבלים הודעת שגיאה שהמונח לא קיים:
"The word you've entered isn't in the dictionary"
בחיפוש דומה באתר המילון קולינס מקבלים התנצלות שהמונח לא נמצא:
"Sorry, no results for “kiss my ass” in the Collins American English Dictionary"
נשיקה למכירה
חיפוש ספרים בשם KISS MY ASS באתר המכירות אמזון מעלה מעל 10 תוצאות.
חיפוש פריטים אחרים עם השם הזה מעלה מעל 1,000 תוצאות, כגון: פריטי לבוש, תמרוקים, כוסות, תקליטים, מדבקות, כרטיסי ברכה ועוד.
שק לי - חוק
שק לי - בזיון בית המשפט
בית המשפט בדרום קרוליינה, כערכאת ערעור, פסק כי פנייה בכתב לבית המשפט
הכוללת את הביטוי "שק לי בתחת" - מהווה בזיון בית המשפט.— The State of South Carolina v. Judith Law, נובמבר 2007
שק לי - דבר שבשגרה
בתי משפט פדרליים של ארצות הברית קבעו
כי ביטויים מיניים פוגעניים, כגון "שק לי בתחת",
הם דבר שבשגרה בחוגים מסוימים, ואינם מהווים הטרדה בלתי חוקית על ידי העובדים.— Do Offensive Words Harm People? Timothy Jay, Massachusetts College of Liberal Arts
Psychology, Public Policy, and Law 2009, Vol. 15, No. 2, 81–101, © 2009 American Psychological Association [6]
שק לי - עלבון לשוטר
בגרמניה העלבת שוטר זו הפרת חוק שקנס בצִדה.
הקנס הנמוך ביותר הוא על אמירה לשוטר "שק לי בתחת": 60 מארק בלבד (התעריף לפני עידן האירו).— Legal Infractions for Insulting the Police in the Federal Republic of Germany
D B Griswold; C R Massey, American Journal of Police Volume:8 Issue:2 Dated:(1989) Pages:123-132
שק לי - זה פשע
זה שוד!
שודדי הבנקים בדנמרק ניחנו בנוסף לחוצפה, בחוש הומור רב.
בפתקי נייר שהם נותנים ליושבים מאחורי קופת הכספים, נכתבו הוראות כגון:
"זה שוד", "את הכסף" ואפילו "נשקו לי בישבן".— אסתר אדלשטן במאמר "מותק, זה שוד", מעריב, 12-03-1980 עמוד 7
הפשע המאורגן
שיחה עם פָּטריוט, איש הפשע המאורגן:
בצלאל מזרחי: הילדים שותים את דמי לעזוב את הארץ.
נחום ברנע: מדוע אינם עוזבים בעצמם?
מזרחי: מה, הם יעזבו את אבא שלהם לבד? חבל שאני לא יכול נפשית לעזוב את המדינה הזאת,
שנולדתי בה ושגדלתי בה. הייתי בונה לי ארמון בלוס-אנג׳לס ומחרבן על העולם.
אבל בצלאל אף פעם לא מחרבן. אכפת לו כל דבר. אני לא יכול להגיד: אני קם והולך, שקו לי.— נחום ברנע, "יורים ובוכים - על פוליטיקאים, גנראלים, עיתונאים ועוד אוהבי עצמם", הוצאת זמורה ביתן מודן, 1981
גזר דין מהמאה ה-17
אן פאולר הואשמה בשנת 1637 כי אמרה בפני אנשים שקפטן אדם תורוגוד יכול לנשק לה בתחת.
היא הורשעה על סמך עדויות כי דבריה נאמרו בצורה מזלזלת ומבישה.
נגזר עליה עונש של 20 מלקות בגב חשוף, וכן הוטל עליה להתנצל בפני הקפטן.— Warren M. Billings, The Old Dominion in the Seventeenth Century:
A Documentary History of Virginia 1606-1700,
page 173, The university of South Carolina Press, 2007
דבריו האחרונים
כאשר הרוצח ג'ון ויין גייסי צעד אל הכיסא החשמלי, דבריו האחרונים היו:
”שקו לי בתחת”.
- ויקיפדיה אנגלית
קלסיקה
קלסיקה בת 100 שנה
קרופורד עונה לשאלתו של מר בלום מה לומר למנהל הספרייה:
האם תוכל לומר לו שיישק לי בתחת?
תגיד לו את זה ישר מפי הסוס! [...]
הוא יכול לנשק את התחת האירי המלכותי שלי!
מתי שרק ירצה!— ג'יימס ג'ויס "יוליסס", עמוד 140, הוצאת Oxford University Press, מהדורת 2008 (תרגום חופשי)
קלסיקה בת 300 שנה
המשורר האנגלי ג'ון דריידן כתב סאטירה הלועגת לעמיתו המשורר תומאס שדוול (אנ'):
Where sold he Bargains // Whip-stitch, kiss my Arse
Promis'd a Play // and dwindled to a Farce?— John Dryden, The Miscellaneous Works of John Dryden, Esq;
Containing All His Original Poems, Tales, and Translations
Page 144, Printed for J. and R. Tonson, London 1760
ובתרגום חופשי:
במקום בו מוכרים הוא מתמקח // תופר עסקה, שקו לי בתחת
הבטיח מחזה // ודרדר לערמה של שחת?
קלסיקה בת 400 שנה
מקרה ידוע לשמצה התרחש בשנת 1587. במהלך ריב בין סר וולטר סטיוארט לבין הרוזן מבוזוול,
השמיע סטיוארט את העלבון הקלאסי "שק לי בתחת". הרוזן נשבע אז שבקרוב אכן יעשה זאת.
יום אחד ניגש הרוזן אל יריבו והודיע: "עכשיו אני עומד לנשק את התחת שלך" ודקר אותו בחרב.
סטיוארט לא שרד את הנשיקה האלימה.— A History of Murder: Personal Violence in Europe from the Middle Ages to the present
By Pieter Spierenburg, Published by Polity Press 2008
תשבץ היגיון
הגדרה, 16 מאונך:
קחי בחשבון שאני מצפצף עליך (2,2)
פתרון:
שק לי (שקלי)
ייעוץ מקצועי
היינריך בל משיא עצה לעמיתיו הסופרים בזו הלשון:
חייב הסופר להיות לא רק בעל כשרון,
אלא דרושה לו גם מידה רבה של שחצנות ו'חוצפה',
ועליו לדעת לומר למבקריו: שקו לי בת...— דוד לאזר, "לחסד ולשבט" חלק 2, עמוד 140, הוצאת המנורה 1973.
הפסקה מבוססת על ראיון עיתונאי עם היינריך בל לכתב-העת הגרמני "טקסט + ביקורת"[50], בגיליון המוקדש כולו לבל.
בל - נאה דורש ונאה מקיים: הוא שם את הביטוי בפי דמות בספרו "ביליארד בתשע וחצי":
אם לבטא את הדבר במילים מובנות וברורות, הייתי אומר:
רשאי אתה ללקק לי[51] בתחת מאה עשרים ושבע פעמים, אבל את פימל הצעיר לא אמכור לך.
שק למוצארט
הביטוי "שק לי בתחת" מופיע לעתים קרובות במכתבים של מוצארט.
מוצארט גם הרבה לשלב את הביטוי בדיבור ואף שר אותו שלא במקום.
הסבר אפשרי להתנהגותו: ייתכן שהוא סבל מתסמונת טוּרֶט— Bogousslavsky J, Hennerici MG (eds): Neurological Disorders in Famous Artists – Part 2.
Front Neurol Neurosci. Basel, Karger, 2007, vol 22, pp 184–192
שק לאוילנשפיגל
טיל אוילנשפיגל, הלץ העממי מגרמניה, אמר במאה ה-16:
התייצב על ברכיך ושק לי בבסיס המסריח שלי.— "Compear upon thy knee and kisse my foul foundation"
Obscene Onomastics in Medieval Trickster Tales, p. 176
Louise O. Vasvári, State University of New York, Stony Brook
שק לפולני
פתגם פולני עממי אומר, בחריזה:
Jak bida - to do Żyda,
jak po biedzie pocałuj mnie w dupę Żydzie.
ובתרגום חופשי:
בעת מצוקה - פונים ליהודי, ואחרי כן - שק לי בתחת, יהודי.
לנשק בטקסס
בטקסס, ארצות הברית, הוקמה בשנת 2010 חווה לגידול סוסים בשם
"שק לי בתחת"
.
לנשק בזירה
וינס מקמהון (אנ'), מארגן תחרויות היאבקות מקצועית בארצות הברית, הקים בשנת 2001 את
”מועדון שק לי בתחת של מקמהון”.
המתאבקים נדרשו לנשק את ישבנו של מקמהון בזירת התחרויות מול קהל. סרבנים היו צפויים לפיטורין.
מקמהון הפיק גם סדרת סרטוני אנימציה הנושאת את שם המועדון.
לדוגמה:
■
סרטון נשיקה בזירה
■
סרטון אנימציה
לנשק בתחת השמן
.jpg)
הדוגמנית טיירה בנקס בתגובה לביקורות בצהובון על הופעתה בטלוויזיה בבגד ים אחרי שעלתה במשקל:
לכל האנשים שגורמים לנשים להרגיש שלא בנוח עם המראה שלהן ועם הגוף שלהן -
שקו לי בתחת השמן שלי!
האמירה זכתה לחשיפה עצומה בתקשורת.— אתר huffingtonpost, פברואר 2013
שק בטלפתיה
מספרים שהמרשל פילסודסקי אִתגר בשנת 1930 קורא מחשבות צעיר לקרוא את תוכנו של מסמך שהוכנס למעטפה אטומה.
הצעיר פיענח בקלות שכתוב שם "שק לי בתחת" - ביטוי האהוב על המנהיג הפולני והשגור בפיו.
שק לי - מדיניות חוץ
להלן ההגדרה של מדיניות החוץ האמריקאית:
"שקו לי בתחת, או שאני אדרוך לכם על הפרצוף".
הרולד פינטר, חתן פרס נובל לספרות, מביע דעתו על המדיניות של הנשיא קלינטון במלחמת קוסובו.— The Paradoxes of Anti-Americanism, P Bruckner, M Roth - From: Dissent, Volume 53, Number 3, Summer 2006
צ'יאנג קאי שק לי
- נודע להן שחיים'קה דיבר אז סינית, כאילו משום מה ובין היתר אמר:
"צ׳ן קיי שק... סון יאט סן... צ׳ו אין ליי... שקו לי!". [...]
- זלמן קורץ הארוך הבין פתאום את המלים הסיניות הנ״ל
שהן בעצם אך ורק מלים עבריות, כפי שהיה כבר אז ממש יותר ממשוכנע.— דוד חסדאי, "המוזרים שרצו לחיות", עמוד 68, הוצאת אל"ף 1964
כוסית לחיי הטייס
Pilot's Toast
Here’s to me in my sober mood // When I ramble sit and think
Here’s to me in my drunken mood // When I gamble sin and drink
But when at last it's over // And from this world I pass
I hope they bury me upside down // So the whole world can kiss my ass
— מתוך ספר השירים של טייסי קרב, טייסת 523, 1963
מיליונר מאוהב
היא רצתה אותי בגלל הכסף,
אני רציתי אותה בגלל החיים,
וכל השאר יכולים לנשק לי בתחת.— משולם ריקליס בגיל 88, מדבר על אשתו הצעירה ממנו ב-33 שנה
התוכנית 'פנים אמיתיות' בערוץ 10, 7 במרץ 2012
אני נהנה!
משפט סיום של ספר:
אין כמוני צועני, // אוכל בדרכים
באופן שיטתי // פה טיפ ושם תשר
קוראים לזה לוזר // אצלנו בשכונה
שקו לי בתחת // אני, נהנה!— אמנון רוטשטיין, אייר מישל קישקה, "לא יושב על הגדר", הוצאת חלונות 1999
משמעות של חנופה
הביטוי מקבל משמעות שונה כאשר הוא נאמר לא בלשון ציווי, למשל 'פלוני מנשק את התחת של אלמוני' משמעו: 'פלוני מתחנף לאלמוני'.
גם במשמעות של חנופה מדובר בביטוי בוטה.
חנופה לישו
- אזרח א': מה הוא עושה?
- סוון [הקצב]: השתגע לגמרי!
- מינראוס [פעמונר הכנסייה]: נושק אני את פצעיך, ישו קריסטוס,
את פצעי המסמרים שתקעו בך הרומים בגלגלתא!
- מריאנה [מוכרת הדגים]: גם אני נושקת את פצעיך, דומינה!
- סוון [הקצב]: עוד מעט תנשקו לו בתחת!— מתוך "הבשורה על פי מידורוס", מחזה בשתי מערכות מאת יצחק גורמזאנו גורן,
עמוד 21, הוצאת המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, 1969.
המחזה זיכה את המחבר בפרס המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.
יצחק גורמזאנו גורן הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.
לפעמים אין מנוס
"לא ייתכן מצב שבו היועץ המשפטי לממשלה[52], יזמן אליו שופט מחוזי ויטיל עליו אימה ופחד באשמה שהוא "תומך בפורשים, אנשי אצ"ל ולח"י". אשמה כזו בימי שלטונו של בן-גוריון, הייתה חמורה ומזיקה מאוד. לא פלא שהשופט שניאור זלמן חשין חש מאוים - מה גם שהטענה לא הייתה נכונה - וניסה לדחות את ההאשמות במכתב[53] שהקריאה בו כיום קשה ומביכה."
— נתן ברון, "משפט, יצרים ופוליטיקה – שופטים ומשפטנים בסוף המנדט ובראשית המדינה",
פרק 'שופט במצוקה - פרשת מינויו של שניאור זלמן חשין לבית-המשפט העליון'. הוצאת סטימצקי, 2014
ובתגובה לפרשה שלעיל משנת 1948:
"ללמדך שהביטוי 'שק בתחת', הגם שהוא לא הכי מנומס שבעולם, לפעמים אין מנוס מהשימוש הלגיטימי בו, בעיקר באשר עונים למי שאינו מבין שפה אחרת, ושהתבטאות עדינה יותר, ופחות נחרצת, תשים את העונה ללעג ולקלס – גם בעיני אחרים, אבל, לא פחות מכך, גם בעיני עצמו."
— שמחה ניר, מאמר באתר 'קימקא' על בתי המשפט, השופטים, עובדי הציבור ועורכי הדין, 27 בינואר 2015
לקריאה נוספת
- "מילון עולמי לעברית מדוברת", דן בן-אמוץ, נתיבה בן-יהודה, הוצאת לוין אפשטיין 1972
- "מילון הסלנג המקיף", רוביק רוזנטל, הוצאת כתר 2005
- "מילון הצירופים", רוביק רוזנטל, הוצאת כתר 2009
- "עברית בג'ינס", ניסן נצר, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2007
ניסן נצר, הרצאות - עקבות היידיש בצירופי לשון בעברית העממית, הסלנג בשפה העברית - ניוון או גיוון?
- Jodi Heather Egerton, "Kush Mir in Tokhes - Humor and Hollywood in Holocaust Films of the 1990s", University of Texas at Austin, 2007 [7]
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ ראו להלן
- ^ ראו להלן
- ^ ויקיטקסט, ספר התשבי
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Sentences with: kiss my ass
- ^ מילולית: תנשק את הדב מתחת לסינור. על פי יוסף גורי "שנשמע בשורות טובות, ברכות וקללות ביידיש", הוצאת האוניברסיטה העברית 2004
- ^ בתרגום לעברית: מצוץ לי אשך
- ^ על פי מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל
- ^ Language in Exile: Three Hundred Years of Jamaican Creole, by Barbara Lalla, Jean D'Costa, page 224, The University of Alabama Press, 1990
- ^ Götz von Berlichingen
- ^ http://scholar.google.com/scholar?hl=en&lr=&q=%22Fuhrer+could+kiss%22+
- ^ חוגים מוסמכים מגלים אופטימיות ביחס ללוב, דבר, 7 ביוני 1942
- ^ יוסף לפיד, אנשים חשובים מאוד עמ' 52, הוצאת מסדה, 1963
- ^ Whitney Houston's "KISS MY ASS!" (the LONG version) - YouTube
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בועז כהן, אז מדוע קראתם לעצמכם, בעצם, הפוגס?, באתר ynet, תבנית:תאריך - ^ על פי בלוג השפה העברית של רוביק רוזנטל - הכתיב: תִלְחַס טִיזִי, התרגום: נַשֵּק את עכוזי
- ^ יעקובה הוא יעקב כהן, איש 'השחר' - המחלקה הערבית בפלמ"ח, וחבר קיבוץ אלונים. כונה לא פעם באמצעי ההתקשורת כ'רב המרגלים'
- ^ לפי מילון הקללות הרוסיות: לך זיין את אמא שלך
- ^ [1] גלובס, סיפור ישראלי
- ^ [2] רוטר, מי הוא באמת יצחק רבין
- ^ [3] חדשות מחלקה ראשונה, כך עוצבו מנהיגי המדינה לעתיד
- ^ אלטלנה, פרשיות הסירוב בצה"ל
- ^ שידור off tube הוא שידור טלוויזיה שבו הפרשן נמצא באולפן מול המרקע, ולא באתר הצילום.
- ^ יואש אלרואי ניהל במשך 22 שנה את מחלקת הספורט בערוץ הראשון
- ^ ועדת השרים למתן היתר לפרסומים, שפעלה בהתאם להוראות סעיף 117 לחוק העונשין
- ^ לנדאו מצטט פסוק מתוך ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו: "וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת".
- ^ קולק זכה בראשות העיר עם 64% מהקולות, תוסיה-כהן זכה ב-19%
- ^ 'ווייסן קעסלאך' (וגם 'וייסן פיילך', או 'וייסן קסאלאך', או ואיסען קעסלאך, או אָמְבַּייֶד, או 'המלבין') היה כינוי לבעל מלאכה שהלבין סירים. המלבין היה מגיע לשכונה מספר פעמים בשנה, בעיקר לפני החגים ומלבין את הסירים. באותה הזדמנות היה גם מתקן עם בדיל את כל הסירים הנוזלים ואת האמבטיות מפח.
- ^ רפי מן, לא יעלה על הדעת – ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון, הד ארצי הוצאה לאור, 1998, הערך "שק לי בתחת", עמ' 287
- ^ טוביה מנדלסון, ראש עיריית ירושלים העליב אב בפגישה בעניין "בית הילד", דבר, 6 בספטמבר 1971
- ^ מעריב 09-09-1971
- ^ http://www.newsweek.com/peace-last-193182
- ^ פרס ושמיר מוזכרים יחד בעקבות הרוטציה ביניהם כראשי ממשלה
- ^ בימים ההם: שנת 1943
- ^ 'הקומה החמישית' היא סמל שלטון, זו הקומה של מזכיר ההסתדרות בבית הוועד הפועל
- ^ תבנית:TheMarker1
- ^ 'שכונה תמימה' כהגדרת המחבר, עמוד 17
- ^ כינוי מזלזל ליוצאי הונגריה
- ^ אִיגֶן-מִיגֶן: מילה המבטאת בוז לשפה ההונגרית. על פי "מילון עולמי לעברית מדוברת" דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, עמוד 14, הוצאת לוין אפשטיין, 1972
- ^ המתרגם יוסף זינגר הוא אחיינו של המחבר
- ^ פרפרזה לביטוי שניים מקרא ואחד תרגום
- ^ אחד מקרא ואחד תרגום, על פי יעקב שויקה, במילונו רב-מילים: ביטוי ספרותי לקריאה, כתיבה או השמעה של טקסט – משפט בשפה אחת ומשפט בשפה אחרת
- ^ על פי האנציקלופדיה העברית, ערך מנדלי מו"ס, כרך כ"ג עמוד 956
- ^ יִשָּׁקֵנִי!: דבור של זלזול בזולת, יִשּׁקַ לִי בַּאֲחוֹרַי. על פי "אוצר הלשון העברית, המילון העברי החדש", יעקב כנעני, הוצאת מסדה 1970
- ^ יִשָּׁקֵנִי!: שאול בשינוי הוראה משיר השירים א ב. דיבור של גנאי וזלזול גס. יִשּׁקַ לִי בַּאֲחוֹרַי, הַבּוּז לְךָ. על פי המילון החדש, אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית ספר 1988
- ^ Arandon - מחנה ריכוז בצרפת
- ^ במהדורה הראשונה שיצאה לאור בשנת 1922 כותב דרויאנוב: "תישק לי וילנה כולה במקום שאחרי מקהלות". כדי לא לכתוב במפורש את המלה "תחת" השתמש דרויאנוב בפסוק מתוך ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו: "וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת". על פי דני קרמן בספרו "שני יהודים נוסעים ברכבת".
- ^ שניפישוק - פרבר בוילנה, מעבר לנהר וויליה. ההערה של המחבר במקור.
- ^ "שפת המוסכים העמומה יצרה פולקלור ערמומי. בהכשרות הפלמ"ח היו שולחים את החבר'ה החדשים בהכשרה להביא מן המוסך 'קונפייטר' ". רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, מעריב, 18 ביולי 2003
- ^ http://benyehuda.org/bialik/izavon_prose_12.html
- ^ Text + Kritik 1972
- ^ " רשאי אתה ללקק לי בתחת..." זה תרגום מילולי של בצלאל וכסלר מגרמנית (Billard um halb zehn - Du kannst mich - deutlich und klar ausgesprochen - ein paar hundert- und siebenundzwanzigmal am Arsch lecken. ), התרגום המתבקש הוא: "רשאי אתה לנשק לי בתחת...".
- ^ יעקב שמשון שפירא
- ^ מכתב המופנה אל שר המשפטים פנחס רוזן