ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

גם אתה יכול 88[עריכת קוד מקור]

לוגו דאצ'ה

בשנת 1970 זכתה המכונית הצרפתית, "רנו 12", במקום השלישי, בתחרות מכונית השנה באירופה. ב-1980 חדלה חברת "רנו" לייצר דגם זה בצרפת, אך עדיין נתנה זיכיונות לייצורו במספר מדינות אחרות. ברומניה הוא יוצר תחת שמות כמו "דאצ'יה 1300" ו"דאצ'יה 1310", והפך לרכב הנפוץ באותה מדינה. למעשה, היו שני קווי יצור רומניים לרכב זה - האחד לשיווק מקומי והשני ליצוא. בדגם שנועד ליצוא השתמשו בחלקים איכותיים יותר, ולכן רומנים רבים העדיפו לקנות את הרכב במדינות השכנות, ולחזור איתו בנסיעה לארצם. אולם, גם הדגם הרומני לייצוא לא היה איכותי במיוחד. ב-1978 הוא שווק לראשונה בישראל, אך מכירתו הסתיימה תוך שנה אחת בלבד, עקב בעיות איכות, שהגיעו אף לשידור בתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". בשנת 1988, בעזרת מסע פרסום מוצלח, חודשה מכירת הרכב, תחת השם "דלתא", בידי משווק חדש. באותה תקופה, שנת הייצור של כלי הרכב בישראל הייתה מצוינת בלוחיות הרישוי שלהם, ועל זה התבססה סיסמת הפרסום של הדלתא, "גם אתה יכול 88'". אולם למרות הצלחת הפרסום, חברת "קייזר אילין" ששווקה את הרכב, הפסיקה את המכירות עקב ליקויים במכוניות עצמן, ופשטה רגל.

77.125.105.248 17:25, 14 בפברואר 2020 (IST)

לפי הערך קייזר-אילין תעשיות, החברה (שייצרה בעבר אף כמה דגמים של רנו) מוזגה לתוך חברה אחרת בשנת 1969 והפסיקה את פעילותה. כמוכן לטעמי מדובר על אנקדוטה איזוטרית מדי. Tzafrir - שיחה 21:41, 14 בפברואר 2020 (IST)
אז או ששגיתי בהבנת הערך ״דלתא (רכב)״, או שיש סתירה בין שני הערכים. אגב, מה בדיוק נראה לך אנקדוטה שולית? השאלה אם המשווק כן או לא פשט רגל?185.175.33.219 19:38, 15 בפברואר 2020 (IST)

מערות הנטיפים המוחבאות מהציבור[עריכת קוד מקור]

זקיפים ונטיפים ממערת אבשלום

מערת אבשלום היא מערת הנטיפים היחידה בישראל, הפתוחה לביקור הציבור הרחב. מגיעים אליה כ-200,000 מבקרים בשנה. זאת למרות שהעיר הקרובה אליה ביותר היא העיר הקטנה, בית שמש, ולמרות שאין תחבורה ציבורית אל המערה. בתוך שטח שיפוט עיריית ירושלים באזור התעשייה עטרות, מצויה מערת נטיפים גדולה יותר ממערת אבשלום. אל שכונה נידחת זו (השכונה הרחוקה ביותר ממרכז העיר) ניתן להגיע בתחבורה ציבורית. מי שיודע איפה לחפש את פתח המערה הצנוע, ומביא עמו ציוד סנפלינג, יכול לבקר בה. מערת נטיפים נוספת, מצויה אפילו באזור מרכזי ונגיש יותר לציבור – בלב שכונת דניה, בחיפה. מי שחפץ לבקר בה, צריך לנחש איזה ממכסי מערכת הביוב בעיר, הוא מכסה מזויף, ותחתיו מוצפנת המערה. ראש העיר דאז, אבא חושי, החביא את המערה מעין הציבור, בכוונה תחילה. העירייה גם קנתה את המגרשים מעל המערה, כדי לוודא, שלא תתבצע בנייה מעליה, שתקלקל אותה.

77.125.105.248 16:07, 13 בפברואר 2020 (IST)

על מה זה מסתמך? Ronam20 - שיחה 16:49, 13 בפברואר 2020 (IST)
על סמך המקורות של הערך מערת נטיפים. 77.125.105.248 17:49, 13 בפברואר 2020 (IST)
אני מתנגד לקטע בגלל ניסוח לא תקין. אין שום הצפנה של המערה. בסך הכל העירייה פעלה באופן שנראה לה נכון וסגרה את השטח לציבור באופן שנראה לה. המערה ידועה - עובדה שכתבו עליה בעיתון. גילגמש שיחה 17:53, 13 בפברואר 2020 (IST)
כתבו בעיתון עשרות שנים אחרי ההצפנה, כשהסוד התגלה. בכול מקרה, אתה מוזמן להציע נוסח אחר. 77.125.105.248 18:29, 13 בפברואר 2020 (IST)

נקי זה יפה?![עריכת קוד מקור]

Brillanten.jpg

היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק חכם וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם, נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכול אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגיאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך".

77.125.105.248 08:56, 12 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. לדעתי חסרה בקטע ההשפעה המלאכותית של דה בירס על הצע וביקוש, שהביאה להאמרת מחיר היהלומים במאה ה-20 (שעד אז היו הרבה פחות יקרים או פופולאריים). המידע על ה"לכלוך" מעניין. לדעתי הוא מחזיק קטע לבד, וגם עניין מחיר היהלומים (עם הרחבה שאינני בקיא מספיק בשביל לכתוב אותה) מחזיק קטע לבד. חמויישֶה - שיחה 11:35, 12 בפברואר 2020 (IST)
Garnet inclusion in diamond.jpg
ככה בסדר? 77.125.105.248 15:11, 13 בפברואר 2020 (IST)
אגב, האם כדאי להחליף את התמונה לכזו של יהלום עם "לכלוך"? 77.125.105.248 15:12, 13 בפברואר 2020 (IST)
אני מסכים עם חמויישה, זה נראה כאילו מסתתרים כאן שני הידעת שונים שכדאי לשקול לפצל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:13, 13 בפברואר 2020 (IST)
חשבתי שהוא ביקש להוסיף, אז הוספתי. הוספתי את הפסוקית "(שחלקן נובע משיווק חכם וויסוט שוק חכם, במשך מאות שנים, שביצע קרטל היהלומים, דה בירס)". לפני ההיערה שלו, קרטל די בירס לא הוזכר בקטע. בכול מקרה, מבחינתי, שתי האפשרויות מתקבלות. אפשר להזכיר ואפשר לא להזכיר. 77.125.105.248 16:38, 13 בפברואר 2020 (IST)

לא כל יום פורים?![עריכת קוד מקור]

0849 pilar ebro 2004.png

פורים סרגוסה מצוין מיד אחרי ט"ו בשבט, לזכר נס שאירע ב-1380 או 1420 בסרגוסה שבספרד. יום זה הוא אחד הימים הנקראים "פורים שני". סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה. בכל פעם שנקרא מהמגילה שמו של מרקוס המומר, שהלשין על הקהילה וכמעט המיט עליה אסון, נהוג להשמיע רעש באמצעות רעשנים, כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר כשמוזכר שמו של המן הרשע. מסופר כי מרקוס גילה לאלפונסו החמישי או לפדרו הרביעי מלך אראגון שיהודי העיר, הנוהגים לצאת מבתי הכנסת לברכו ובידיהם ספרי התורה, למעשה מגיעים רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים. ספרי התורה עצמם נשארים בבתי הכנסת. המלך זעם, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר את העניין. הוא יצא לכיוון סרגוסה במטרה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע, בעת קבלת הפנים. אולם ערב ביקורו הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל גבאי בתי הכנסת בעיר, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. כך הקהילה היהודית ניצלה.

77.125.105.248 21:19, 11 בפברואר 2020 (IST)

ישנם עשרות פורים שניים. לרבים מהם סיפורים מעניינים. מה מייחד את זה דווקא (מלבד העובדה שיש עליו ערך), שנכתוב עליו קטע? חמויישֶה - שיחה 11:58, 12 בפברואר 2020 (IST)
כאדם חילוני, לא הכרתי בכלל את התופעה, והיא כולה הייתה הפתעה גדולה עבורי. מה שמיוחד דווקא בפורים שני הזה, הוא שהוא היחיד שיש עליו ערך מלא משל עצמו. 77.125.105.248 15:14, 13 בפברואר 2020 (IST)

האחים פרנקל - וולט דיזני של הערבים[עריכת קוד מקור]

דמיס רוסוס עם תקליט פלטינה

בסרט הישראלי "הבית ברחוב שלוש", שהיה מועמד לפרס אוסקר, מתפאר גיבור הסיפור סמי (עופר שלחין) בפני אהובתו, סוניה (מיכל בת אדם), כי בעיר הולדתו, אלכסנדריה שבמצרים, הרבה אנשים מדברים הרבה שפות. ואכן, במחצית הראשונה של המאה העשרים, תחת שלטון האימפריה הבריטית, קיבצה עיר זו הגירה מארצות רבות, ודוברו בה שפות רבות. הזמרים המפורסמים דמיס רוסוס ובוב עזאם, שכל אחד מהם הוציא שורת להיטים בין-לאומיים בשלל שפות, גדלו בעיר זו בתקופה זו. משפחתו של הראשון השתייכה לקהילה היוונית בעיר, ומשפחתו של השני היגרה אליה מלבנון. אמנים חשובים אחרים שגדלו אז בעיר הם האחים פרֶנקלערבית: الإخوة فرنكل) – יהודים אשכנזים, שמשפחתם הגיעה מהאימפריה הרוסית, דרך יפו. האחים פרנקל היו חלוצי האנימציה במצרים, והאנימטורים הראשונים באפריקה ובעולם הערבי.

77.127.49.22 16:44, 9 בפברואר 2020 (IST)

למה הקטע מתחיל ממשפט שולי שנאמר בסרט ישן שרוב רובם של הקוראים לא ראו? חמויישֶה - שיחה 10:06, 10 בפברואר 2020 (IST)
מדובר בסרט עטור פרסים, שמהווה אבן דרך חשובה בהתפתחות הקולנוע הישראלי. ויקיפדיה נועדה בדיוק בשביל לגרום לאנשים להתעניין במידע כמו זה הקשור לסרט הזה. אגב, גם המשפט לא שולי. הוא חלק משיחה בנושא, ועניין ידיעת השפות של בני עדות המזרח עולה לפחות עוד פעם אחת בסרט, כשהדמות שמשחק שייקה אופיר מראה שהיא יודעת גם לדינו, ולא רק ערבית ועברית. 77.127.49.22 11:56, 10 בפברואר 2020 (IST)
אחדד את דברי: ״הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, לשנת 1973״. מי מקוראנו שלא ראה, שירוץ לראות. 2.53.156.91 13:13, 10 בפברואר 2020 (IST)

מיהו אשכנזי[עריכת קוד מקור]

בית הכנסת האשכנזי באיסטמבול

כשגדי איזנקוט מונה לרמטכ"ל, קורות חייו התפרסמו בעיתונות, והציבור התפלא לגלות, שמשפחתו של יהודי, עם שם אשכנזי מובהק, עלתה ארצה ממרוקו. מספר שנים קודם לכן, שירת יהודי ספרדי אחר כרמטכ"ל – גבי אשכנזי. משפחת אשכנזי נושאת שם זה, משום שבמקורה הייתה משפחה אשכנזית, שהגרה למזרח התיכון, והתערתה בקהילת יהודי ספרד. אולם, חלק מהעולים לארץ מהמזרח התיכון, כגון אורה הרצוג, הם אשכנזים לכול דבר. במצרים, למשל, היו בתי כנסת אשכנזיים וספרדיים, זה לצד זה.

77.127.49.22 13:03, 9 בפברואר 2020 (IST)

יש לי די הרבה הסתייגויות, גם מהקטע וגם מהניסוח. ראשית, אני לא חושב שדף הבית הוא מקום לעסוק בו בענייני אשכנזים-ספרדים. שנית, מופרז לקבוע שהציבור גילה את מוצאו של אייזנקוט רק ביום שמונה לרמטכ"ל, והתפלא. אי אפשר לומר על "ציבור" דבר כזה. אני ורבים אחרים ידענו שאייזנקוט אינו בהכרח שם של יוצאי אירופה. בנוגע לאשכנזי - לא כל נושאי השם הזה הם משפחה אחת, ולא כולם נקראו בשם זה מאותה סיבה. חלקם אכן בני אשכנז שהיגרו לארצות המזרח. מהנוסח עולה כאילו זה כולם. אני Symbol oppose vote.svg נגד. חמויישֶה - שיחה 14:09, 9 בפברואר 2020 (IST)
לאיזה מזרחי קוראים ״אשכנזי״, למרות שמשפחתו לא הגיעה למזרח מאשכנז?77.127.49.22 14:43, 9 בפברואר 2020 (IST)
לא אמרתי דווקא מזרחים. יש רבים שנושאים שם זה ואינם מזרחים שמקורם מאשכנז. יש המון דוגמאות: הרב צבי הירש אשכנזי והפסנתרן ולדימיר דוידוביץ' אשכנזי למשל. חמויישֶה - שיחה 09:02, 10 בפברואר 2020 (IST)
שם משפחה שמעיד על מוצא מרמז לרוב על מי שהגיע מאותו מוצא. אשכנזי הוא גרמני ולכן יכול להיות שהאשכנזים האמורים הם בנים לגרמנים שנדדו לכיוון פולין. כלומר: האלמוני צדק. Tzafrir - שיחה 10:31, 10 בפברואר 2020 (IST)
לא ולא. אכן השם אשכנזי מעיד בד"כ על מי שהגיע מארצות אשכנז. בכך אין שום דבר מיוחד. יש מאות שמות כאלה (וורשאבר, טולדנו, אוסטרייכר, פרנקל, צנעני, עדני, פרנקפורטר, ובאמת עוד מאות). האלמוני טען בקטע שנושאי השם אשכנזי הוא של מהגרים אשכנזים לקהילות ספרדיות דווקא. זה לא נכון. מעבר לטענה הנקודתית הזאת, הקטע לא טוב, לא מתאים לאנציקלופדיה כי אינו מדוייק ולא מתאים לדף ראשי כי הוא מנוסח באופן בעייתי מאד ועוסק בנושא שאינו מתאים להנצחה בדף ראשי. חמויישֶה - שיחה 11:02, 10 בפברואר 2020 (IST)

העלייה הראשונה לא הייתה העלייה הראשונה[עריכת קוד מקור]

רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים

"העלייה הראשונה" היא גל עליית יהודים לארץ ישראל העות'מאנית, משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904), שהגיע בעיקר ממזרח אירופה ותימן. מקובל לראות בגל עליה זה את ראשית הציונות. אולם, היו גלי עלייה קודם ל"עלייה הראשונה", והייתה גם עשייה ציונית, קודם לכן. שכונת מחנה ישראל, לדוגמה, שהיא השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות ירושלים, נבנתה בשנת 1865, בעקבות גל עליה ממרוקו. בית הספר החקלאי, מקווה ישראל, נוסד בשנת 1870. ייסוד המושבה העברית, פתח תקווה, בידי יואל משה סלומון ועוד אנשי "היישוב הישן", החל, כמתועד בבלדה של יורם טהר לב ושלום חנוך, "בבוקר לח בשנת ה'תרל"ח" (1878). גם מפעל תחיית הלשון העברית לא המתין לאנשי "העלייה הראשונה". אמנם אליעזר בן יהודה עלה בשנת 1881. אבל הוא עלה עשרות שנים אחרי ייסוד עיתונות עבריתעיתונים "הלבנון" ו"חבצלת") ובית ספר עברי (בית הספר לבנות אוולינה דה רוטשילד) בארץ ישראל.

77.127.49.22 13:12, 7 בפברואר 2020 (IST)

  • תחיית השפה העברית החלה בעיקרה באירופה בסוף המאה ה־18 אבל הייתה על אש קטנה עד סוף המאה ה־19. אולי להפריד את זה לקטע נפרד? מה דעתכם?
  • רוב מייסדי פתח תקווה עלו ממזרח אירופה בשנים או עשרות השנים שלפניכן.
  • היו כמה נסיונות התיישבות מחוץ לצפת שבעיקרם לא החזיקו מעמד במהלך המאה ה־19.
Tzafrir - שיחה 15:31, 7 בפברואר 2020 (IST)
  • תחיית השפה העברית החלה בעיקרה באירופה בסוף המאה ה־18 אבל הייתה על אש קטנה עד סוף המאה ה־19. אולי להפריד את זה לקטע נפרד? מה דעתכם?
    • נכון. בן יהודה כתב בעיתונות העברית האירופאית עוד לפני זמן העלייה הראשונה. אבל זה לא חד מספיק. בכול מקרה, תחיית השפה היא חלק חשוב מאוד מהציונות. חבל להפריד.
  • רוב מייסדי פתח תקווה עלו ממזרח אירופה בשנים או עשרות השנים שלפניכן.
    • נכון. אלא שמשום מה הם נקראו "היישוב הישן". האם אפשר לצרף זאת בקלות לקטע? כל העלייה הזו וההקמה הזו קדמה לעליה הראשונה. אבל כבר הזכרנו גל עלייה קודם לעלייה הראשונה. מה שחשוב בדוגמה הזו זה שהיא קשורה בהקמת יישוב חקלאי יהודי, לפני העלייה הראשונה.
  • היו כמה נסיונות התיישבות מחוץ לצפת שבעיקרם לא החזיקו מעמד במהלך המאה ה־19.
    • יש עוד מיליון דוגמאות. חשבתי לתת את השלוש הטובות ביותר. 185.80.221.109 15:43, 7 בפברואר 2020 (IST)
רגע, הערך עליות בשנים 1700–1881 מונה לא מעט גלי עליה לפני העליה הראשונה. צירפתי קישורית אליו. 185.80.221.109 15:51, 7 בפברואר 2020 (IST)

טיסה מהסרטים[עריכת קוד מקור]

תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון-אל תנסו את זה בבית. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 03:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

ככה בסדר?
גשר מצודת לונדון

בנובמבר 1994, חייל נורמטיבי מבסיס ג'וליס שבנגב, גנב טנק, ושעט עמו, במשך שעות ארוכות, בכבישי ארץ ישראל. במהלך מסעו הוא פגע באוטובוס. כוחות הביטחון נערכו ליירט את הטנק עם טילים נגד טנקים. אלא שבסופו של דבר, הוא עלה על גשרון, ופרס זחל – דהיינו שבר חוליה בשרשראות, עליהן נוסע הטנק. החייל סיפר כי תכנן לפרוץ את גדר הגבול ללבנון, ולהמשיך משם בנסיעה עד לאי מנהטן, שבארצות הברית. תקרית זו אינה לגמרי תקדימית. באפריל 1968, טייס נורמטיבי מחיל האוויר המלכותי הבריטי, שמחה על מדיניות ממשלת בריטניה כלפי החיל, ערך מפגן אווירי בשמי לונדון, במטוס קרב, ללא רשות. בשיא המפגן הוא טס דרך החלל, שבין מגדלי גשר מצודת לונדון. המקרה זכה לכינוי ״תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון״.

77.127.15.149 22:09, 4 בפברואר 2020 (IST)

לדעתי ההשוואה עם הטנקיסט שתכנן להגיע בנסיעה בטנק למנהטן (ועוד דרך לבנון וסוריה) די מעליבה את תקרית הטיסה הזו של טייס שלפחות היה ברור לו מה הוא עושה. Tzafrir - שיחה 17:24, 5 בפברואר 2020 (IST)
אכן, אין מקום להשוואה. יתכן שתקרית הטיסה בלונדון יכולה להחזיק קטע לבד (כפי שהוצע בעבר). רק צריך לנסח טוב. חמויישֶה - שיחה 10:31, 6 בפברואר 2020 (IST)

טיסה מהסרטים 2[עריכת קוד מקור]

אולי כך?

גשר מצודת לונדון
בשנות השישים הסיטה ממשלת בריטניה תקציבים מפיתוח וייצור מטוסי קרב לתחום הטילים המונחים. מדיניות זו פגעה בתעשיית התעופה הבריטית ובמורל טייסי חיל האוויר המלכותי. בשנת 1968 הודיעה הממשלה על קיצוצים גם בחיל האוויר עצמו, כולל ביטול המפגן האווירי השנתי שלו. כאות מחאה ערך סגן אלן פולוק, טייס קרבי ששירת בחיל, מפגן אווירי על דעת עצמו. לאחר שהמריא למשימת תחזוקה מאושרת נפרד פולוק מהגף, ועבר לטיסה נמוכה ולמרכז לונדון. הוא הקיף שלוש פעמים את בית הפרלמנט, חלף כמעט בגובה פני המים ליד אנדרטת חיל האוויר המלכותי שעל גדת נהר התמזה, המשיך אל גשר מצודת לונדון, ועבר בחלל שבין מגדלי הגשר ושני מפלסיו – מלבן ברוחב 60 מטר ובגובה 43 מטר – כל זאת בעת שהגשר המה אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה עבר שם מטוס סילון. בדרכו לבסיסו ערך פולוק גם יעפים נמוכים מעל שדות תעופה שונים של החיל, כשמטוסו הפוך. פיקוד החיל לא העמיד את פולוק למשפט צבאי, כדי לא לתת לו במה להעלאת טענותיו נגד הממשלה.

91.199.94.96 12:56, 6 בפברואר 2020 (IST)

Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 15:52, 6 בפברואר 2020 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. נהניתי לשמוע על הקוריוז הזה, אבל כדאי לשלב בטקסט קישור לערך "תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון"... שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:09, 6 בפברואר 2020 (IST)
בשביל מה לשלב קישורית לערך? כל הערך מסוכם בפיסקה הזו. מה נשאר לקרוא בערך? שהיו לטייס ארבעה ילדים? שאחרי שזרקו אותו מהצבא הוא פתח עסק קטן לאיזה משהו? 77.127.36.136 16:25, 6 בפברואר 2020 (IST)

נהיגת טנק מהסרטים[עריכת קוד מקור]

אפשר גם לספר על נהג הטנק, בלי להשוות אותו לטייס:

מגח 7ג' מסתער באימון

בנובמבר 1994 גנב מכונאי טנקים של צה"ל מהמחנה הצבאי עמנואל שבמחוז הדרום, טנק מסוג מגח, פרץ את השער המחנה, ושעט עם הטנק, במשך שעות ארוכות בכבישי ישראל. במהלך מסעו פגע תותח הטנק באוטובוס וגרם לפציעת מספר נוסעים. כוחות הביטחון נערכו ליירט את הטנק עם טילים נגד טנקים ותחמושת כבדה. אלא שבסופו של דבר הוא עלה על גשרון, ופרס זחל – דהיינו שבר חוליה בשרשראות שעליהן נוסע הטנק. בסיוע פסיכולוגים, אנשי צבא ומשטרה, החייל יצא לבסוף מהטנק. הוא סיפר כי תכנן לפרוץ את גדר הגבול ללבנון, ולהמשיך משם בנסיעה עד לאי מנהטן שבארצות הברית. הוא התגעגע לדודתו, שגרה שם.

77.127.36.136 16:06, 6 בפברואר 2020 (IST)

הרחבתי קצת. לא נכון לטעון שהיה נורמטיבי: נראה שהיה קצת מעורער בנפשו בעקבות יחס המפקדים אליו במהלך השירות.
הסתמכתי על הכתבה הזו: שמעון איפרגן, ‏קודם אכבוש את מנהטן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2018‏, וגם על זו: משה ניסנבוים, ‏החייל הישראלי שגנב טנק כדי לנסוע לאמריקה, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2018. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:26, 6 בפברואר 2020 (IST)
תודה. 77.127.36.136 17:04, 6 בפברואר 2020 (IST)
קוריוז. טוב לכתבה בעיתון. פחות לאנציקלופדיה. חמויישֶה - שיחה 16:32, 9 בפברואר 2020 (IST)

מאובנים ושלמותם[עריכת קוד מקור]

שבר עצם זרת ממערת דניסובה, ממנו מוצה גנום מיטוכונדרי של אשה דניסובית.

בתחילת דרכו, נשען חקר האבולוציה על השוואת מדידות נראות לעין של יצורים חיים ומאובנים - בעיקר עצמות מאובנות. הצרה הייתה, שרוב עצמות בעלי החיים אינן מתאבנות אחרי מותם, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. אוסף המאובנים המצוי בידי המדענים אינו מציג תמונה שלמה של המינים הנכחדים, אלא רק של המינים, שעצמותיהם קלות ההתאבנות, באופן יחסי - כאלו שנמצאו שלדים מאובנים רבים ושלמים שלהם. אולם, חקר האבולוציה מביא את הפלאונטולוגים לחפש גם עדויות למינים נכחדים רבים נוספים - אלו שנמצאו מעט מאוד שלדים מאובנים שלהם, וגם שלדים אלו אינם שלמים. גילוי השלד המאובן "לוסי" (סווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס), בשנת 1974, נחשב להצלחה גדולה, למרות שמשלד בודד זה הצליח להשתמר, כמאובן, כ40% מחומר העצמות. מה גם, שרבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שהשתמרו. התפתחות הביולוגיה המולקולרית, ובפרט שיטות מיצוי DNA ממאובנים, והשוואת רצפי הקודוני DNA, נתנה לחקר האבולוציה כלי חזק מאוד. כיום, גם מציאת חלק קטנטן של עצם, עשוי להוות תגלית חשובה. כך התגלה האדם הדניסובי, על פי שן בודדת של זכר זקן, וחלקיק עצם זרת יחיד של נקבה צעירה.

77.125.5.151 12:56, 8 בפברואר 2017 (IST) מקצה שיפורים 77.127.15.149 17:22, 4 בפברואר 2020 (IST)

שיפרתי את הניסוח. הרחבתי את העיקר, והסרתי פרטים טפלים.77.127.49.22 11:55, 7 בפברואר 2020 (IST)

פרס ישראל משפחתי[עריכת קוד מקור]

Aba Ne'eman.jpg

אבא נאמן (1872 - 1960) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ונמנה עם מייסדי תל אביב. שלושה מנכדיו זכו בפרס ישראל: נכדו, בן בנו גדליה, הוא הפיזיקאי והפוליטיקאי יובל נאמן, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשכ"ט; נכדתו, בתו של גדליה, היא המשפטנית רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת ה'תשס"א; נכד שלישי, בן בתו דינה אשתו של יזהר הררי, הוא הפיזיקאי, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, חיים הררי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשמ"ט.

דוד שי (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 11:22, 2 בפברואר 2020 (IST)
נחמד. אני Symbol support vote.svg בעד. ואם יהיה עוד פרט רלוונטי להוסיף, זה יהיה אפילו עוד יותר טוב. 77.125.20.230 14:33, 2 בפברואר 2020 (IST)

מבנה האטום - קטע חדש[עריכת קוד מקור]

מודל בקנה מידה מעוות של אטום מימן כבד

החלל שבין כוכבי הלכת נתפש בעיניו כריק, משום שהוא מכיל פחות מאטום חומר אחד לכול קילומטר מעוקב. אולם, מאותו טיעון ניתן לראות גם בחומר המוצק, ריק. זאת משום שהרוב המוחלט של נפח כל אטום אינו מכיל דבר. אם נבנה דגם של אטום מימן (אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר), שגודלו יהיה מגרש כדורגל, כולל מגרשי החניה הצמודים לו, נפח גרעין האטום, שמכיל יותר מ-99 אחוז ממסת האטום, יהיה כדור בקוטר סנטימטר בודד. מלבד הגרעין יהיה בדגם גוף, קטן בהרבה מהגרעין, המייצג אלקטרון בודד שנע איפה שהוא ברחבי הדגם. למעשה, האלקטרון ינוע רק 90 אחוז מהזמן ברחבי הדגם. בשאר הזמן הוא ינוע מחוצה לו. זאת משום שמקומו של אלקטרון באטום עשוי להיות כל מיקום שהוא. המדענים מגדירים נפח של אטום כנפח שבו מצוי הגרעין, וב-90 אחוזים מהזמן מצויים בו גם האלקטרונים. אילו נפח זה היה מוגדר כנפח שבו מצויים האלקטרונים ב-100 אחוז מהזמן, הוא היה גדול בהרבה.

77.126.21.108 09:23, 26 בינואר 2020 (IST)

אם נפח האטום "מוגדר כנפח בו מצוי הגרעין" אז האטום אינו ריק, והאלקטרונים לא נמצאים בו 90 אחוז מהזמן. עוזי ו. - שיחה 12:06, 26 בינואר 2020 (IST)

נפח האטום גדול מנפח הגרעין במספר סדרי גודל. 77.126.21.108 12:18, 26 בינואר 2020 (IST)
לא אהבתי. יותר מדי פילוסופי. הקריאה הופכת לחוויה פילוסופית מוזרה. מביא את הקורא לתהיה "רגע, אז מהו החומר שאנחנו מכירים אם רובו ריק". ואז בעצם מביא למסקנה שאין להשוות בין מבנה האטום למבנה החלל. חמויישֶה - שיחה 14:12, 27 בינואר 2020 (IST)

מי המציא את השפה?[עריכת קוד מקור]

סמליל הנגשה בעזרת שפת סימנים

במסגרת ניסויים בלשניים בקופי אדם, אנשים לימדו קופי אדם לתקשר בשפות סימנים. תוצאות הניסויים שנויות במחלוקת. אך מחייביהם טוענים, כי חלק מהקופים, שלמדו שפות אלו, העדיפו את חברתם של קופים אחרים שלמדו אותן, תקשרו עם הקופים האחרים בעזרתן, גם שלא במסגרת הניסוי, ולימדו את צאצאיהם לתקשר בשפות אלו. אך בניגוד לבני אדם, כגון בני שבט א-סייד, שרבים מהם חירשים, קופים לא המציאו שום שפת סימנים, כשלא יכלו לתקשר זה עם זה בעזרת שפה. האם האדם מפותח מהקוף, בזה שהוא ממציא שפות יש מאין? זה בכלל לא בטוח. האנשים, שהמציאו שפות סימנים היו מודעים לרעיון השפה, כי היו חשופים לשפות דיבור קוליות. כך גם ממציאי שפות תכנות ובלשנים שהמציאו שפות דיבור מתוכננות, כגון אספרנטו. הם אפילו אימצו לשפות התכנות ולשפות המתוכננות מילים ומבנים תחביריים, משפות הדיבור הקיימות. חוקרי הבלשנות ההיסטורית משוכנעים, שבניגוד לשפות הסימנים, כל שפות הדיבור האנושיות התפתחו משפה אחת - בודדת. שפה, שאותה הם מכנים פרוטו הומו סאפיינס – דהיינו השפה הקדומה של המין האנושי. ובנוסף לזאת, חוקרי האבולוציה של השפה לא יודעים אם מינים אנושיים נכחדים, שמהם התפתח המין שלנו, השתמשו גם הם בשפה מדוברת.

77.125.49.4 13:48, 19 בינואר 2020 (IST)

אני חושב שהקטע שגוי. אין קונצנזוס בנוגע לשפה אם בודדת עבור כל שפות הדיבור האנושיות. לא בקרב חוקרי בלשנות היסטורית וודאי שלא בקרב בלשנים בכלל. מעבר לזה, הקטע מקדם רעיון שנראה כמו מחקר מקורי "האם בני אדם מתקדמים יותר מקופים בכל הנוגע לשימוש והמצאת שפה". עוד, הניסוח הוא לא של קטע הידעת (וכולל שאלות רטוריות ותשובות לא אנציקלופדיות). חמויישֶה - שיחה 16:34, 19 בינואר 2020 (IST)
מסכים. לדעתי יש מקום לקטעים על התפתחות שפות, אולם בתחומים מתועדים יותר (לדוגמה: שפות אוסטרונזיות שנפוצו ממקום מוצאן בטאיוון למרחב ומגוון גדול). Tzafrir - שיחה 17:41, 5 בפברואר 2020 (IST)

מה זה בכלל ״גובה פני הים״?[עריכת קוד מקור]

שלט לציון המקום במדבר יהודה שבו הכביש נמצא בגובה פני הים התיכון

במפות מצויין כי פסגת הר החרמון היא בגובה 2,224 מטר מעל פני הים התיכון. מצויין גם שירושלים (למעשה, פסגת הר הרצל שבעיר) ברום של 857 מטר מעל פני הים התיכון. בשנות השישים של המאה העשרים צוין חוף ים המלח ברום של כ-400 מטרים מתחת פני הים התיכון, וכעת הוא מצויין ברום של כ-430 מתחתם. זאת משום שמפלס ים המלח השתנה. אולם, לא רק מפלס מי ים המלח השתנה. מציוני הגבהים של פסגות ההרים מתקבל הרושם שגובה פני הים התיכון הוא גובה קבוע. זאת אף על פי שיש גאות ושפל, ושינוי כללי של גובה המפלס הממוצע עם השנים. למעשה, ציון גבהים של נקודות במפות טופוגרפיות בישראל הוא לפי הגובה הממוצע של פני הים התיכון לשנת 1920.

2.53.133.85 10:54, 21 בדצמבר 2019 (IST)

קטע נחמד. לא חשבתי על כך מעולם. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 13:37, 7 בינואר 2020 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 09:14, 22 בינואר 2020 (IST)

פסאודוגנים כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוף[עריכת קוד מקור]

A Bonobo at the San Diego Zoo "fishing" for termites.jpg

ברצף הגנום של יצורים שונים, ישנם גנים המקודדים ליצירת חלבונים. במהלך האבולוציה, עקב שכפול גנים לא מדוייק, נוצרו שגיאות שונות בגנום. שגיאות אלה הביאו ליצירת מוטציות שונות, ואף לקיומם של גנים שאינם מקודדים ליצירת חלבון כלשהו, הנקראים פסאודוגנים. דוגמה לכך היא הגן של גולונולאקטון אוקסידאז, האנזים האחרון בשרשרת הייצור של ויטמין C בגוף. גן זה קיים ותקין במרבית החולייתנים, אבל בכל מיני ההומינואידים שנבדקו עד היום, כולל האדם, הוא איננו מצליח להתבטא עקב מוטציה של הזזת מסגרת הקריאה. כתוצאה מפגם גנטי זה - האדם והקופים אינם יכולים לייצר ויטמין C בעצמם, והם יחלו ואף ימותו מצפדינה, אלא אם יקבלו אותו במזונם. ההסבר היחיד לכך אשר התקבל בקונצנזוס מדעי, הוא שהאדם והקוף ירשו את אותה אותה מוטציה שהתרחשה באב הקדמון המשותף שלהם לפני עשרות מיליוני שנה.

אני מעט חלוד אחרי כמה שנים ללא עריכה משמעותית... מקווה שזה עומד בסטנדרט • צור סופרשיחה • 15:53, 20 בדצמבר 2019 (IST)

הניסוח מעט מטעה. לא כל גן תקין מקודד לחלבון. יש גנים שמקודדים לאר אן איי שאכן מקודד לחלבון. אולם יש גנים שמקודדים לאר אן איי קטליטי, לאר אן איי שמשמש כסגנל, ואולי לעוד דברים. חוץ מזה יש בגנום גם אזורי רווחים בין הגנים ויש עוד דברים. פסאבדו גן הוא גן, שמבחינה תחבירית, נראה כמקודד לגן, אך הוא אינו מקודד לשום דבר. לא רק שאינו מקודד לחלבון. הוא ממש מקודד לשום דבר.
פסבדו גן הוא גן שהתנוון. במקרה של הפרימטים, הגן לוויטמין סי התנוון כי לא היה לחץ ברירה טבעית על תקינותו, כי אנחנו ממילא אוכלים את פרי העץ. 91.199.94.96 12:28, 26 בדצמבר 2019 (IST)
גם לא מדוייק לכתוב “שגיאות אלו הביאו מוטציות”. השגיאות הן המוטציות עצמן. לא משהו שמביא אותן. 91.199.94.96 12:31, 26 בדצמבר 2019 (IST)
עכשיו כשהוספת לכותרת את המילים "כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוף", אני מציע לדחות את הקטע כליל. הרעיון לפיו יש אב קדמון משותף לאדם ולקוף הוא רעיון מאוד מוכר, שאינו מפתיע איש, ולכן אין לו מקום במדור "הידעת". (וזה בלי קשר לעובדה שאני חושב שהרעיון נכון מאוד, ובלי קשר לזה, שיש לרעיון ראיות חזקות בהרבה מאשר אתר בודד בגנום). אם זו הפואנטה של הקטע, אז הקטע מיותר לחלוטין. 77.125.125.155 21:11, 28 בדצמבר 2019 (IST)

אני מציע:

סלט פירות

כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם, הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבד חלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר. אחד מאבותיו הקדמונים של האדם עבר מוטציה, שהוציאה את הגן הזה מכלל פעולה. דהיינו, הפכה אותו לפסאודוגן. מאז אנו חייבים לאכול פירות וירקות.

2.52.76.73 13:59, 26 בדצמבר 2019 (IST)

כיוון מעניין, אם-כי יש לי כמה הסתייגויות:
  1. ניתן להתווכח על מידת הרלוונטיות של השוואת האדם (הומנואיד) אל מול טורפים מבוייתים. לכן ההשוואה הזו בעיני מחלישה את האימפקט של הקטע.
  2. ההסבר על ה-GOLO מנוסח בצורה מבלבלת בעיני, ולא מוסיף לקטע כפי שהוא כרגע.
  3. הושמט ה-"עוקץ" המרכזי בעיני - הפסאודוגן המדובר כראיה לקרבה המשפחתית בין האדם לקוף.
צור סופרשיחה • 00:06, 28 בדצמבר 2019 (IST)
ההשוואה ליונקים אחרים רלוונטית מאוד. הרי בכלל מדובר על משהו משותף לכול החולייתנים. חוץ מזה, הרעיון לפיו לאדם ולקוף יש אב קדמון משותף, לא מפתיע איש, ולא רלוונטי למדור "הידעת". נ.ב. גם לשרקנים אין GULO וגם הם צריכים ויטמין C. 77.125.125.155 21:03, 28 בדצמבר 2019 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד. לא מעניין מספיק ל"הידעת". חמויישֶה - שיחה 11:46, 13 בינואר 2020 (IST)

יום שישי ה-13[עריכת קוד מקור]

לקראת יום שישי ה-13 השני ב-2019, ב13 בדצמבר

יום שישי ה-13 בלוח שנה

אמונה טפלה נפוצה בתרבות המערבית גורסת שיום שישי ה-13 הוא יום של מזל רע. החשש הלא-רציונלי מפני יום זה אף מוגדר מדעית כ"טריסקאיידקפוביה" (Triskaidekaphobia), "פחד משלוש עשרה". בכל שנה ישנו לפחות יום שישי אחד כזה, ולעיתים גם שניים או שלושה. עם זאת, אמונה זו אינה שווה בכל התרבויות המערביות. בתרבות ההיספנית שמור מעמד זה ליום שלישי ה-13; גם בתרבות היוונית נחשב תאריך זה למועד של מזל רע, ובכלל נחשבים ימי שלישי בתרבות היוונית לימים חסרי מזל, בין השאר משום שקונסטנטינופול נפלה בידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי ביום שלישי, 13 באפריל 1204, ונכבשה בידי העות'מאנים ביום שלישי, 29 במאי 1453. באיטליה מייחסים חוסר מזל דווקא ליום שישי ה-17. ייתכן שמקורה של אמונה זו בספרות הרומיות המציינות את המספר, XVII. שינוי סדר האותיות יוצר את המילה VIXI, שמשמעותה "חָיִיתִי", בעבר, כלומר מוות בהווה. כמה סרטי אימה אמריקאיים שבכותרתם מופיע "יום שישי ה-13", שונו בתרגום לאיטלקית ל"יום שישי ה-17".

מקור: הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 21:12, 17 בספטמבר 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:49, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
זה נושא טוב לקטע "הידעת". רק צריך להפוך את הקטע לקולח יותר. צריך גם לבדוק אם אין קטע על נושא זה. נדמה לי שיש כזה קטע. לא בטוח. חוץ מזה, נדמה לי שירושלים הצלבנית נפלה לידי סלח א-דין ביום שישי השלוש עשרה. 77.127.60.4 20:17, 29 בספטמבר 2019 (IDT)

U ו-W, אותיות שנוספו לאלפבית הלטיני[עריכת קוד מקור]

האות V לצורותיה

עד ימי הביניים לא שימשו באלפבית הלטיני האותיות U ו-W. האות V שסימנה את עיצור ה-V, סימנה גם את תנועת ה-U, והכפלתה של האות הנ"ל (כלומר, VV) סימנה את העיצור W (באותה דרך שבה בכתב העברי המודרני, משתמשים בהכפלת האות ו, "וו", כדי לסמן W במילים לועזיות). זמן רב לאחר המצאת הדפוס, בעת שכבר שימשו האותיות U ו-W בכתב יד, עדיין העדיפו בתי הדפוס שלא להשתמש בהן, ולסמנן באמצעות האות V, על מנת לחסוך בגלופות. מעניין לציין כי גם בעברית (לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד), משמשת האות ו הן כדי לסמן את העיצור V והן כאם קריאה לתנועת U. זאת, משום ששתי מערכות הכתב, הן הלטינית והן העברית, מקורן בכתב הפיניקי, שבו שימשה האות וַאוּ בשני התפקידים. ואו התגלגלה לעברית כאות ו, וללטינית כמקורן של האותיות U, V ו-W.

דברים שלא שיבצתי בקטע, כדי שלא להעמיס עליו:

  • צורת האות W, מרמזת על מקורהּ הצורני: הכפלת האות V
  • שמה האנגלי של האות W, דאבליו, "U כפולה", בעוד שצורתה הרישית היא כצורת V כפולה, מרמזת על הקשר בין V ל-U
  • W רישית דומה ל-V כפולה, אך W קטנה דומה ל-U כפולה; מה ששוב מרמז על הקשר הנ"ל בין U ל-V
  • שם המותג Bulgari נכתב כ-BVLGARI (אנ'), מה שמשמר את צורת הכתיבה הארכאית של U כ-V

בברכה, אביתר ג'שיחה • 13:47, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

  • גם J לא קיימת בא״ב הלטיני המקורי.
  • וגם לא אותיות קטנות.
  • w נכתבת במקרים רבים כ-u כפולה ולא כ-v כפולה.
  • האות ו’ סימלה בעברית במקור דווקא את הצליל של w אנגלית.
Tzafrir - שיחה 16:09, 28 באוגוסט 2019 (IDT)
  • בשום מקום לא כתבתי שאני מתייחס לאותיות היחידות שנוספו לאלפבית הלטיני. התייחסתי לאותיות מסוימות שנוספו, ולאחרות לא.
  • כפי שכתבתי למעלה, W נכתבת לעיתים כ-V כפולה (בכתב רישי ולעיתים גם בכתב קטן) ולעתים כ-U כפולה (בכתב קטן בלבד); זה אחד מהדברים שמרמזים על הקשר שיש בין ה-U ל-V ועל היסטוריה של האותיות U ו-W.
  • אכן, ו' נהגתה בעבר כ-W, אך כפי שניתן לראות, התייחסתי בקטע לתקופה שלאחר הוספת אמות הקריאה לעברית - "לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד"; בתקופה זו החלו להשתמש בו' כאם קריאה לתנועת U, וכסימן לעיצור: בתחילה W ויותר מאוחר V; לא רציתי להכביר במידע בקטע ורק ציינתי לתואם בין העברית לאנגלית שבשתיהן, בתקופה מסוימת, אות אחת סימנה גם את העצור V וגם את התנועה U; זה מה שעניין אותי מלכתחילה דווקא באותיות הללו. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
הרבה אותיות נוספו או הוחסרו בתקופות אלו או אחרות. באנגלית תיכונה, למשל, היו שתי אותיות, שאחת מהן שמשה במקום אחד הפונים שמיוצג בTH והשניה שימשה במקום הפונים השני שמיוצג בצירוף אותיות אלו. 77.126.12.107 11:02, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
ראה למעלה; בשום מקום לא כתבתי אחרת. התייחסתי לשינוי מסוים, שיש בו עניין, שאירע באלפבית הלטיני. לשינויים אחרים, מעניינים ככל שיהיו, לא התייחסתי. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
יש כאן חומר לקטע ״הידעת״. אבל צריך לנסח את הקטע אחרת. צריך להתחיל מהמצב בעברית המודרנית, שבה האות ו׳ מחקה את הu, o, v, וגם את הw. בהמשך להסביר שגם באלפבית הלטיני, פעם רוב האותיות האלו יוצגו באות בודדת. 80.230.69.206 22:30, 27 בנובמבר 2019 (IST)
מנסה לנסח מחדש:
האות V לצורותיה

בעבר, מערכת הכתב העברי הייתה אבג'ד, כלומר מערכת כתב עיצורית. לא היה ייצוג בכתב העברי לתנועות, וכל האותיות סימנו עיצורים בלבד. ככל הנראה, בתקופה זו סימנה האות וי"ו את העיצור W (כפי שמשתקף בהגיית העברית בקרב עולי יהדות תימן, וכמקובל בערבית). עם הצורך לפשט את תהליך הקריאה, חדל הכתב העברי מלהיות אבג'ד גמור, והאותיות אהו"י החלו לשמש בתפקיד כפול: לעיתים סימנו עיצורים ולעיתים שימשו כאמות קריאה לסימונן של תנועות. האות וי"ו שימשה לפי הצורך כמסמנת את העיצור W וכמסמנת את התנועות O ו-U. אולי הדיפתונג שיוצר העיצור W כשהוא בא לאחר תנועה הוא הסבר חלקי לכך, שכן ה-W חותם את הדיפתונג בתנועת U. לאחר זמן, השתנה אופן הגייתם של העיצורים בעברית, והוי"ו העיצורית בעברית המודרנית נהגית כמו העיצור V. כדי לסמן W במילים לועזיות שאולות, נעשה שימוש בהכפלת האות וי"ו ("וו"). בדומה לתפקידה של הוי"ו בעברית, גם מקבילתה הלטינית, ה-V, שימשה עד ימי הביניים בשלושה כובעים: V בודדת סימנה לעיתים את העיצור V ולעיתים את תנועת ה-U, ו-V כפולה (VV) סימנה את העיצור W. מערכת הכתב הפיניקי, שהיא מקורן של רוב מערכות הכתב המערביות כולל הלטינית והעברית, היא ההסבר לתואם הזה בין הכתב הלטיני לכתב העברי, שכן האות וַאוּ הפיניקית, גם היא סימנה הן את ה-W והן את ה-V וה-U. רק לאחר ימי הביניים נוצרו האותיות W ו-U, והאות V הפכה למסמנת חד-ערכית של העיצור V.

  1. הדברים וסדרם מוצאים חן בעיניי.
  2. יש לתמצת את הניסוח, כך שהקטע יהיה קצר יותר.
  3. יש להוסיף לקטע את העובדה, שפירוש שמה של האות W באנגלית הוא "פעמיים U" ובצרפתית פירוש שמה הוא "פעמיים V".
  4. תודה. 77.125.125.155 08:21, 29 בדצמבר 2019 (IST)

יותר פשוט:

האות V לצורותיה

בהגייה התימנית של העברית, האות ו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק, או שהיא נהגת כעיצור, שצלילו דומה לצליל האות W באנגלית. כשיהודי תימן הגו את הצליל, המסומן באנגלית באות V, הם עשו זאת רק בהתאמה לאות העברית בי"ת, כשזו אינה דגושה. לעומת זאת, יהודי אשכנז, דוברי היידיש, לא הצליחו להגות כלל את הצליל המסומן ב-W. בעברית שבפיהם, גם הו"ו העיצורית וגם הבי"ת הבלתי דגושה, נהגו שתיהן כמו האות V. כתוצאה מהשפעת ההגייה האשכנזית, בעברית של ימינו, כשרוצים לסמן צליל של W, מסמנים אותו בו"ו כפול. תהליך דומה עבר כמה מאות שנים קודם לכן על שפות אירופה. האות W נוצרה בהן, מלכתחילה, מהכפלה של האות V או מהכפלה של האות U. לכן ברבות משפות אלו, שמה של האות W הוא U כפול או V כפול.

77.125.125.155 12:35, 1 בינואר 2020 (IST)

מתנגד לניסוח הזה. מאד פשטני ולא מתאר נכונה את התהליך ההיסטורי שעבר על הו"ו ועל מערכת הכתב העברי בכלל (מאבג'ד לשפה המסמנת תנועות). כנ"ל באנגלית, לא מוזכר תפקידה של ה-V כמסמנת תנועת U, אלא רק כמסמנת את עיצורי W ו-V. חוץ מזה הניסוח קצת לא נכון: "ו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק"? לא היא, הו"ו סימנה אם קריאה לתנועה עוד הרבה לפני שפותחה מערכת הניקוד הטברנית, ואצל התימנים בכלל שימשה מערכת ניקוד אחרת שלא היה בה חולם ושורוק, אז זה קצת לא מדויק לומר שאצל התימנים הו"ו היא חלק מחולם ושורוק. רואה בחיוב את קיצור הקטע, אך צריך לנסח אחרת. כשאתפנה, אקדיש לכך זמן בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה • 18:35, 6 בינואר 2020 (IST)

אסון מעגן (קיבוץ)[עריכת קוד מקור]

פייפרים

בשנת 1954 נחנכה בקיבוץ מעגן, אנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, שנרצח במחנה ריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה. בטקס החניכה נכחו כ-2500 איש, וביניהם ראש ממשלת ישראל, משה שרת, ועוד ממנהיגי המדינה כמו מרדכי נמיר, יגאל אלון וטדי קולק. נשיא המדינה שלח איגרת לאירוע, ומתכנני האירוע רצו להצניח אותה על הקהל. אולם צה"ל, ששלח את תזמורתו לאירוע, סירב להקצות מטוסים להצנחה. מועדון "קלוב התעופה לישראל", הסכים לשלוח פייפר לטובת הצנחת האיגרת בטקס, כאמצעי לשיווק עצמי. כשהפייפר קרב לקהל, ניסה מזכיר המועדון להצניח את האיגרת, אלא שמיתרי המצנח נתפסו בגלגל המטוס. מזכיר המועדון שרבב את פלג גופו העליון החוצה, ועסק ממושכות בשחרור המצנח, בעוד הטייס מנמיך טוס. בעת ההשלכה המחודשת של המצנח, הוסחה דעתם של כל אנשי צוות המטוס, וכולם, כולל הטייסים, עקבו אחר ההצנחה. כך אף אחד מהם לא שם לב לכך שהמטוס טס לעבר הקרקע. מיד אחרי ההצנחה, פגע המטוס בקרקע, התרסק בתוך הקהל, וגרם למותם של 17 איש, ביניהם חבריו לנשק של גולדשטיין, ששרדו את מלחמת העולם.

77.125.141.221 10:00, 30 ביולי 2019 (IDT)

אסון מעגן היה במעגן שליד הכנרת, ולא במעגן מיכאל שבחוף הכרמל. גרי רשף - שיחה 14:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

תוקן. תודה. 77.126.6.20 18:50, 23 באוגוסט 2019 (IDT)

הניסוח "כל צוות המטוס עקב אחריו. לכן, מיד אחרי ההצנחה, המטוס פגע בקהל" בילבל אותי ולקח לי כמה קריאות להבין מה קרה שם. שווה להוסיף עוד כמה מילות הסבר שם. • צור סופרשיחה • 08:05, 25 בדצמבר 2019 (IST)

בוצע בוצע ניסחתי מחדש. אביתר ג'שיחה • 15:00, 25 בדצמבר 2019 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 13:33, 6 בינואר 2020 (IST)

ינטל האמתי[עריכת קוד מקור]

האפיפיורית יוהנה

לפי מסורת מימי הביניים, האפיפיורית יוהנה הייתה, כמסופר, אישה משכילה ומוכשרת, שבהתחזותה לגבר, הצליחה להתקדם בהדרגה בשלבי הכמורה, ולבסוף זכתה להגיע לפיסגה ולכהן, בזהות בדויה, כאפיפיור. היסטוריונים חלוקים בדעתם אודות קיומה של האפיפיורית יוהנה; רבים סבורים שמדובר, לכל היותר, בסאטירה שנועדה להלעיג את מוסד האפיפיורות, ובשל אלמנטים מקוריים שנשזרו בסיפור - הפכה האגדה לסבירה ואף למקובלת. אולם, סיפורו של הרופא והקצין הגבוה, פורץ הדרך, ג'יימס בארי, כנראה אכן התרחש: בארי חי בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, ורשם לזכותו הרבה פריצות דרך כרופא ובפרט כרופא צבאי. זה היה בתקופה בה נשים לא גוייסו לצבא, ולא התקבלו לבתי ספר לרפואה. רק בעקבות מותו, התברר שבארי הייתה למעשה אישה, שהתחזתה כמעט כל חייה לגבר.

77.127.23.240 15:29, 26 ביולי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. מעניין. אני בעד להשמיט איכשהו את המשפט שטוען שסיפור אחד מוכיח שהאחר יכול להתקיים. לא צריך לטעון טענות בומבסטיות, כאשר הקשר ברור. חמויישֶה - שיחה 12:37, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

שיניתי מ"מוכיח" ל"מראה". תודה. 77.126.12.107 10:55, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע מעניין מאוד, רק שצריך להוריד את תבנית העריכה מהערך על ג'יימס. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:29, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

למי יש דם כחול?[עריכת קוד מקור]

סרטני פרסת סוס מגיעים לחוף לצורך רבייה

דמם של כל מיני החולייתנים ושל רוב מיני חסרי החוליות הוא אדום. מקובל בטעות לחשוב כי צבע זה מקורו בצבעם של אטומי הברזל הנושאים את החמצן, משום שתחמוצת הברזל המוכרת לנו, החלודה, היא אדומה. למען האמת, מקורו של הצבע האדום הוא בצבעו של ההמוגלובין שבו משובצים אטומי הברזל, ולא בצבע הברזל. מה עוד, שדווקא דם עני בחמצן הוא בעל צבע אדום כהה ואילו דם עשיר בחמצן הוא בעל צבע אדום בהיר. נשאי החמצן בחלק ממיני חסרי החוליות הם אטומי נחושת המשובצים בהמוסיאנין (אנ'), במקום אטומי ברזל המשובצים בהמוגלובין. צבעה של הנחושת המחומצנת מקנה לדמם של חסרי החוליות הללו צבע כחול או ירוק: סרטן פרסת הסוס, למשל, מפורסם בצבע הכחול של דמו. צבעה של תחמוצת הנחושת מוכר לנו בעיקר מן הפטינה שכיסתה את ציפוי הנחושת של פסל החירות, והקנתה לו את צבעו הירקרק.

כאן יש מקור לרוב מה שנאמר לעיל. אביתר ג'שיחה • 14:30, 4 ביולי 2019 (IDT)

מעניין. 77.125.141.221 10:05, 30 ביולי 2019 (IDT)
דווקא אותי לא עניין בכלל. אני גם מפקפק בקביעה "מקובל לחשוב שמקור הצבע האדום הוא באטומי הברזל". אני בספק אם ימצא מישהו בעולם שחושב ככה. כי יש שתי אפשרויות: או שאדם לא חשב בכלל מניין מגיע הצבע האדום, או שהוא התעניין ובדק וגילה את האמת - ההמוגלובין. לא מאמין שמישהו יחשוב "המממ, מעניין למה הדם אדום. אה, בטח בגלל הברזל, הרי החלודה היא גם אדומה!". חמויישֶה - שיחה 09:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
יכול להיות שהניסוח שלי צריך תיקון. יכול להיות שזה קטע שרק בעלי עניין בכימיה ימצאו בו עניין. מכל מקום, אטומי נחושת מחומצנים (כשאטום נחושת נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) הם הסיבה לצבע הכחול-ירוק של דם סרטן פרסת הסוס, והיית מצפה באותה מידה שאטומי הברזל המחומצנים (כשהברזל נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) שהם בעצם סוג של חלודה, יהיו הסיבה לצבע האדום של דם רוב בעלי החיים: חלודה היא אדומה. חלודה היא ברזל שהתחמצן. הברזל שנושא את החמצן נושא אותו באמצעות היקשרות מולקולרית אליו (ולהיפך, כשהדם מוביל את החמצן ליעדו, אטום החמצן מתפרק מתחמוצת הברזל וחודר לתא בצורתו המולקולרית). ההיקשרות הזו פירושה תחמוצת ברזל, שבה הברזל מחומצן. זה שדווקא דם עני בחמצן, כלומר דם שרוב אטומי הברזל בו אינם מחומצנים (אינם חלודים...), הוא בעל צבע אדום כהה יותר מדם עשיר בחמצן, זה קצת מפתיע. אביתר ג'שיחה • 11:54, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע מעניין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:32, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

קבר דוד המזויף[עריכת קוד מקור]

קבר דוד המזויף 1920

החל משנת 1920, אילץ שלטון המנדט הבריטי את משפחת דג'אני המוסלמית, שהחזיקה באתר קבר דוד בירושלים, לפתוח אותו באופן שוויוני בפני מבקרים מכול עם ודת. אולם ב-1948, עם כיבוש הר ציון בידי הפלמ"ח וכניסת חיילי צה"ל למתחם, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים קבר מזויף בפני המבקרים היהודים והנוצרים. זיוף הקבר שכן בקומה שמעל לסרקופג, שהמסורת מזהה כקבר דוד. הזיוף היה גוש אבנים ומלט, שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהקבר, שבקומת המרתף.

193.31.40.12 16:25, 9 ביוני 2019 (IDT)

להבדיל מהמקום הנוכחי, שהוא בוודאי הקבר האמיתי מכיוון הוא נמצא בתוך ירושלים של ימי דוד ככתוב. Tzafrir - שיחה 17:19, 9 ביוני 2019 (IDT)
מה פירוש "בוודאי"? האם אתה מאמין כך או שיש טיעונים מחקריים בעניין? 193.31.40.12 17:26, 9 ביוני 2019 (IDT)
בכול מקרה, שיניתי מעט את הקטע, התאם לביקורת שלך. 193.31.40.12 17:43, 9 ביוני 2019 (IDT)
ניסחתי קצת את הקטע. david7031שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 21:11, 9 ביוני 2019 (IDT)

נוסח ארוך יותר ומיישם את הביקורת[עריכת קוד מקור]

קבר דוד המזויף 1920

לפי הכתובים, כמו גם לפי המסורת שהייתה מקובלת עד לפני אלף שנה, דוד המלך קבור בחלקה הדרומי של עיר דוד. אולם כיום קברו מזוהה עם סרקופג, שמונח בבית תפילה, באחד המרתפים שעל הר ציון. במהלך שלטון האימפריה העותמנית, משפחת דג'אני המוסלמית שהופקדה על מתחם "קבר דוד", נתנה רק למוסלמים להיכנס אליו. עם כיבוש ארץ ישראל בידי בריטניה, ציוו שלטונות המנדט הבריטי על משפחה זו לפתוח את המקום לביקורו של כל אדם מכול לאום ודת. אולם, ב-1948, עם כיבוש הר ציון בידי הפלמ"ח וכניסת חיילי צה"ל למתחם, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים סרקופג מזויף בפני המבקרים היהודים והנוצרים. זיוף זה שכן בקומה שמעל לסרקופג, שהמסורת הנוכחית מזהה כקבר דוד. הזיוף היה גוש אבנים ומלט, שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהסרקופג האמתי, שגם הוא ככול הנראה, אינו קברו האמתי של דוד המלך.

37.120.129.20 15:34, 10 ביוני 2019 (IDT)

הרחבה לדיון בתופעת זיהוי שגוי מאוד של מקומות היסטוריים[עריכת קוד מקור]

קבר דוד המזויף 1920

לפי הכתובים, לפי המסורת שהייתה מקובלת עד לפני אלף שנה, ולפי ממצאים ארכיאולוגיים, דוד המלך קבור בחלקה הדרומי של עיר דוד. אולם כיום קברו מזוהה עם סרקופג, שמונח בבית תפילה, באחד המרתפים שעל הר ציון. יתרה מזאת, במהלך שלטון האימפריה העותמנית והמנדט הבריטי, משפחת דג'אני המוסלמית, שהופקדה על מתחם "קבר דוד", נתנה רק למוסלמים להיכנס לחדר הסרקופג. ב-1948, עם כיבוש המקום בידי הפלמ"ח, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים סרקופג מזויף, בחדר אחר, בפני המבקרים היהודים והנוצרים.

לא רק קבר דוד מזוהה במקום לא נכון: בהר ציון נמצא גם חדר המזוהה כ"חדר הסעודה האחרונה" של ישו - אלא שהוא מצוי בבניין, שנבנה כאלף שנה אחרי הולדת ישו; יד אבשלום, שזוהתה במשך זמן רב כקברו של אבשלום - אחיו של מקים בית המקדש הראשון, היא בכלל מבנה מתקופת בית שני; "מערת הורדוס" שבגן בלומפילד, במרכז ירושלים, אינה באמת קברו של הורדוס - קבר הורדוס נמצא בהרודיון. באופן כללי, תופעת הזיהוי השגוי של מקומות היסטוריים לא ייחודית לירושלים או לישראל. מוזיאון שרלוק הולמס, בלונדון, מצוי בכתובת הבית, שהסופר ארתור קונאן דויל, ייחס בספריו, למקום מגוריו של שרלוק הולמס - אלא שזה לא מקום מגוריו האמתי, משום שהולמס היה דמות דמיונית. באותו אופן, תושבי העיר ורונה שבאיטליה, מציגים לתיירים את מרפסתה של יוליה - גיבורת המחזה, רומאו ויוליה, מאת ויליאם שייקספיר, שעלילתו מתרחשת בעירם. זו אינה מרפסתה האמתית, גם משום שיוליה לא התקיימה במציאות, וגם משום ששייקספיר לא ציין במחזה את כתובת המרפסת.

193.9.112.36 15:03, 26 ביולי 2019 (IDT)

זה נושא משונה להידעת. יש כמה שאלות שיכולות לעניין את ההיסטוריון ביחס למסורות על קבר דוד (למשל). השאלה הנאיבית אם המסורת היא "אמיתית" איננה אחת מהן. ראובן מ. - שיחה 15:35, 26 ביולי 2019 (IDT)
למה משונה? אהבתי את הקטע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:34, 26 ביולי 2019 (IDT)
אני מקווה שכולם מסכימים איתי שדוד המלך מת. אני מקווה גם שההנחה, שהוא קבור, או היה קבור איפה שהוא, היא הנחה סבירה. לכן אמור להיות מקום, שהוא הקבר האמתי של דוד המלך. ממש כמו שיש נקודה אמתית שהיא הצפון המגנטי. 77.127.23.240 19:01, 26 ביולי 2019 (IDT)
אגב, תגלית קבר הורדוס האמתי, בידי אהוד נצר, דווקא מאוד עניינה את הממסד המדעי. 77.127.23.240 19:09, 26 ביולי 2019 (IDT)
אני Symbol oppose vote.svg נגד. מצד אחד, אי אפשר בכלל למנות את הקברים ההיסטוריים עם זיהוי שגוי מרוב שהם רבים. מצד שני, הבילבול שהקטע עושה בין דמויות היסטוריות לבין דמויות בידיוניות מאוחרות הוא ממש עוול. חמויישֶה - שיחה 16:47, 6 בינואר 2020 (IST)

שמותיה של סטלינגראד[עריכת קוד מקור]

פסל אמא מולדת; באופק ניתן לראות את נוף העיר וולגוגרד

בשנת 1925, לאחר מהפכת אוקטובר, שונה שמה של העיר צָאריצין (Цари́цын), שנקראה על שמו של צאר רוסיה, לסטָלינגרד (Сталингра́д), על שמו של יוסיף סטלין. זאת, כחלק מניסיונותיו של המשטר המהפכני למחות את זכרו של המשטר הצארי ולהאדיר את שלטונו של סטלין. ב-1961, כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן אישיותו של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי שם העיר לשמה הנוכחי, וולגוגרד (Волгогра́д, "עירהּ של הוולגה"). אלא, שישנם שישה ימים בשנה שבהם העיר חוזרת לשמה ההיסטורי, "סטלינגרד", כאמצעי להנצחת גבורתהּ של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה. ששת הימים הם 2 בפברואר (יום סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (יום תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (יום תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (יום סיום מבצע סערת אוגוסט) ו-19 בנובמבר (יום תחילת מבצע אורנוס).

ישנן הרבה ערים ששינו את שמן במהלך ההיסטוריה, אך לא הרבה ערים משנות את שמן באופן קבוע במהלך השנה. ניתן לשבץ את הקטע הזה באחד מששת הימים שבהן משנה העיר את שמה. אביתר ג'שיחה • 12:45, 3 ביוני 2019 (IDT)

קטע טוב. המשפט הראשון לא לי היה מספיק ברור בקריאה ראשונה. האם סביר להתחיל את הקטע ב„בשנת 1925 שונה שמה של העיר צאריצין לסטאלינגרד, מכיוון ש[...]״.
שיניתי ניסוח. ברור יותר? אביתרג (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
כן. Tzafrir - שיחה 11:51, 10 ביוני 2019 (IDT)
שווה עיון. 77.127.80.90 14:10, 10 ביוני 2019 (IDT)
מעניין. באמת לא ידעתי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:59, 7 ביולי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. אפשר להוסיף את המילים "בדומה לסנקט פטרבורג גם וולגוגרד שינתה את שמה בהתאם לתקופות שונות". חמויישֶה - שיחה 16:56, 6 בינואר 2020 (IST)
למען הדיוק (ולמיטב הבנתי), העיר לא מחליפה את שמה בתאריכים אלה. באותם תאריכים מותר להשתמש בתואר "עיר הגיבורים סטלינגרד" כסמל באירועים רשמיים, נאומים וכדומה.Politheory1983 - שיחה 18:43, 4 בפברואר 2020 (IST)

לקראת חג השבועות - ספירת מילים ואותיות בתורה[עריכת קוד מקור]

תרשים המציג את מספר האותיות בחמישה חומשי תורה לפי מקראות גדולות הכתר

ספירת האותיות והמילים בתורה הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה בספרו של הרב יעקב שור התוצאה, שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב, 79,980 מילים ו-304,805 אותיות. תפיסה עממית שקדמה לו סברה כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות. תפיסה אחרת עולה מהפיוט "אהל מכון בניני" המיוחס לרב סעדיה גאון, שלפיו ישנן 815,280 אותיות, אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.

קפדניקו - שיחה 00:06, 22 במאי 2019 (IDT)

הערה קטנה לגבי התוספת האחרונה: באיזה ערך שלנו כתוב שספירת האותיות והמילים היא סגולה לרומם את הנפש? אני אישית חשבתי שזו דרך להתגונן משגיאות העתקה – מעין קוד תיקון שגיאות (וזה דבר חשוב בפרט כאשר מדובר על כתב יד שעובר מספר רב של העתקות (טלפון שבור). אבל זהו כמובן הידע האישי שלי ולא משהו שנסמך על מקור אמין.
אף אחד לא ספר את האותיות או המילים בכל ספר בנפרד? Tzafrir - שיחה 00:43, 24 במאי 2019 (IDT)
אני מעתיק את תשובת קפדניקו מדף השיחה שלי:
ברור שהכוונה המקורית בספירה היא נוהל תיקון שגיאות אבל התפתחה סביב זה גם אמונה מיסטית של סגולה. מקור הדברים הוא בספר מדרש תלפיות שאפילו מציע למי שעומד למות לחזור בפיו על המספרים האלו כסגולה, וזה מוזכר בפתיח הערך סטטיסטיקות של התנ"ך, ב"הידעת" מתאים אולי להזכיר דווקא את זה כי בדרך כלל מזכירים את הדברים היותר מוזרים. לגבי ספירת כל ספר בנפרד ברור שהיו שספרו אבל אין לי מקור ברור לזה. קפדניקו - שיחה 08:18, 24 במאי 2019 (IDT)
הקטע כפי שהוא כתוב עכשיו לא מנוסח בצורה מעניינת או שגורמת להפתעה. יחד עם זאת, הופתעתי לגלות מהקטע שרק ב-1930 פורסמה ספירת אותיות מדוייקת שתואמת את הנוסח שישנו כיום ואת הספירה הממוחשבת שלו. זה אומר שבמשך מאות ואפילו יותר מאלף שנה שבהם מנו פסוקים, מילים ואותיות (בסוף רש"י לכל פרשה נכתבו סימנים למניין הפסוקים בכל פרשה, כנראה בהתאם לבעלי המסורה, וישנה הסטייה המפורסמת בפרשת צו שבה נכתב כאילו יש צ"ו פסוקים למרות שיש 97 ), לא הייתה ספירה מדוייקת. אפשר לנסח כך שהפואנטה תהיה האיחור הזה. חמויישֶה - שיחה 11:14, 26 במאי 2019 (IDT)
שיניתי קצת את הקטע, אולי עכשיו יותר טוב. קפדניקו - שיחה 11:49, 26 במאי 2019 (IDT)
אני משנה את המילים האחרונות ל"אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו". חמויישֶה - שיחה 14:16, 26 במאי 2019 (IDT)
חמויישה, יש מצב שזה ייכנס ב-7 ביוני? קפדניקו - שיחה 09:04, 3 ביוני 2019 (IDT)
לא. אין מצב. אין פה יותר מדי תומכים לקטע (או בכלל ויקיפדים שהביעו את דעתם ושינו או שיפרו את הקטע), ואני לא מצאתי שהוא מושלם באופן כזה שיגרום לאישורו המהיר בלי דעות נוספות. חמויישֶה - שיחה 13:56, 3 ביוני 2019 (IDT)
קורא ל בעלי הידע בתנ"ך לשפר/לשנות/להגיב/להתנגד/לאשר. קפדניקו - שיחה 21:56, 4 ביוני 2019 (IDT)
משהוא בפיסוק של כל הקטע מפריע לי. אני אנסה להציג את הקטע עם הפיסוק הרצוי לדעתי
ספירת האותיות והמילים בתורה, הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים, בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה, בספרו של הרב יעקב שור, - התוצאה: 79,980 מילים ו-304,805 אותיות - תוצאה שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב. תפיסה עממית שקדמה לו סברה כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות. תפיסה אחרת עולה מהפיוט אהל מכון בניני, המיוחס לרב סעדיה גאון לפיו ישנן 815,280 אותיות. אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה, וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.
ייתכן שאני סתם יותר מדי אוהב פסיקים. אבל ככה אני מרגיש שצריך להיות. david7031שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ט • 22:12, 4 ביוני 2019 (IDT)
אני קורא גם לטוויג קובץ על יד DGtal אלישע שלמה נדאוס אבי84 Yotam8800 מלא כל הארץ כבודי shaishyyBRINKS תלם Tshuva יאיר הנווט david7031 יאיר דב אריה במרתף בן-ימין Nahum מי-נהר Yechiel.sh בן עדריאל MaorHL ד"ר סנסן ליאיר ריהטא Davidnead דגש חזק גנדלף יואל מרקו עט הזמיר יהודי מהשומרון איש גלילי אליצור יחיא גיברס חסר תקנה biegel hagay1000 Joalbertineצור החלמיש ש. יצחק אני ואתה ואנחנו Israeli Homo Sapiens בר-כח דוד שי Cumputer guy מבני הנביאים פיראוס בעלי הידע ביהדות לאשר/לתקן את הקטע כדי להצילו מטביעה בארכיון. קפדניקו - שיחה 16:21, 1 ביולי 2019 (IDT)
קריאה שניה לטוויג קובץ על יד DGtal אלישע שלמה נדאוס אבי84 Yotam8800 מלא כל הארץ כבודי shaishyyBRINKS תלם Tshuva יאיר הנווט david7031 יאיר דב אריה במרתף בן-ימין Nahum מי-נהר Yechiel.sh בן עדריאל MaorHL ד"ר סנסן ליאיר ריהטא Davidnead דגש חזק גנדלף יואל מרקו עט הזמיר יהודי מהשומרון איש גלילי אליצור יחיא גיברס חסר תקנה biegel hagay1000 Joalbertineצור החלמיש ש. יצחק אני ואתה ואנחנו Israeli Homo Sapiens בר-כח דוד שי Cumputer guy מבני הנביאים פיראוס בעלי הידע ביהדות. חמויישֶה - שיחה 14:05, 23 בינואר 2020 (IST)
מה צריך? דגש חזק - שיחה 14:07, 23 בינואר 2020 (IST)
אני תומך, עד כמה שהתמיכה שלי נחשבת (אינני פעיל יותר מדי בוויקיפדיה).--Nahum - שיחה 14:29, 23 בינואר 2020 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. ראו גם טיוטה:מספר אותיות התורה שהתחלתי לכתוב בעבר. התפיסה שישנם שישים אותיות לתורה אינה עממית כלל, כפי שניתם ראות בערך הנ"ל. בברכה בן-ימין - שיחה 14:49, 23 בינואר 2020 (IST)
על פניו, קטע מעניין. גם מנוסח יפה. אבל אני לגמרי לא מכיר את הנושא, ולא יכול לבקר את התוכן. 77.126.21.108 20:15, 23 בינואר 2020 (IST)
אציע שדרוג קל:

ספירת האותיות והמילים בתורה, הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים, בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה, בספרו של הרב יעקב שור, התוצאה: 79,980 מילים ו-304,805 אותיות; תוצאה שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב. בספר הזוהר מופיע כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות, וכדי להתאים את הדברים עם מניין האותיות הנכון קיימים ביאורים שונים לדברי ספר הזוהר. תפיסה אחרת עולה מהפיוט אהל מכון בניני, המיוחס לרב סעדיה גאון, לפיה ישנן 815,280 אותיות; אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה, וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.

בברכה, קובץ על ידשיחה • 11:38, 24 בינואר 2020 (IST)
"לא הגיעו לתוצאה מדוייקת"?! איך הם יכלו לדעת שהתוצאה שלהם לא מדוייקת? אני מניח שהם לא הגיעו לתוצאות עקביות. אני מניח שבכל פעם שאותו אדם ספר, הוא הגיע לתוצאה שונה לחלוטין. 77.126.21.108 19:41, 24 בינואר 2020 (IST)

אכלת פלפל? שתה חלב![עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש עוד תומך אחד נכון ל-16 בינואר 2019.

חלב יכול לשכך את תחושת הבעירה בפה, בעקבות אכילת מאכלים חריפים

הקפסאיצין הוא מרכיב אורגני שומני, הקיים במגוון מזונות, וגורם לתחושת החריפות שלהם. כאשר הקפסאיצין נספג דרך קרומי הרקמות הריריות בפה ובגרון, הוא גורם שתאי העצב ברקמות אלו, יהיו חדירים לכמויות גדולות של קטיוני נתרן ואשלגן, מה שיגרום לאותות עצביים הזהים לאותות המועברים בעת גירוי התאים על ידי חום או כווייה. כיוון שהקפסאיצין הוא שומני ודוחה מים, שתיית מים או משקאות הידרופיליים מבוססי מים (כגון, מיצי פירות ומשקאות קלים) כדי לשכך את תחושת החריפות שלהּ הוא גורם, היא בלתי יעילה. עדיף בהרבה לשתות חלב. חלבוני הקזאין שבחלב ואף שומני החלב הם ליפופיליים, והם ממוססים את הקפסאיצין.

אביתר ג'שיחה • 15:06, 6 במאי 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד אבל צריך שינויים קלים בניסוח השורה הראשונה. אני לא מבין למה המילה "טעם" כתובה בין מרכאות גם בקטע. המילה "אחראי" צריכה החלפה למילה אחרת. 77.125.42.147 07:45, 3 ביוני 2019 (IDT)
הסיבה למרכאות היא שחריפות אינה טעם אלא פשוט תחושת צריבה או כווייה בפקעיות הטעם (כפי שמוסבר בקטע). אני מוכן להחליף את המילה "אחראי" במילה "גורם". אביתר ג'שיחה • 11:55, 3 ביוני 2019 (IDT)
רוב בני האדם מחשיבים את החריפות לטעם. אני יודע שזו טעות. אבל אם אתה רוצה להציג את הסיווג הזה כטעות, אתה צריך להסביר למה הסיווג הזה מוטעה. אחרת, הרבה מאוד קוראים לא יבינו מה המרכאות עושות שם. אני מציע להחליף את המילה "טעם" במילה "תחושה", ולא להסתבך עם מרכאות לא מוסברות. 77.125.42.147 12:04, 3 ביוני 2019 (IDT)
בסדר. אביתר ג'שיחה • 13:29, 3 ביוני 2019 (IDT)
אם לא היה ברור מהערתי הקודמת, אני Symbol support vote.svg בעד 77.126.21.108 19:43, 24 בינואר 2020 (IST)

לצחצח שיניים בחול[עריכת קוד מקור]

משחת שיניים מודרנית

ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו.

איני בטוח אם הבהרתי בצורה מספקת את הזהות הזו: בשני המקרים שתוארו, הצורן (סיליקון) משייף את הלכלוך שעל פני המשטח. כל פעם הצורן בא בצורה אחרת, אך התפקוד זהה. אביתר ג'שיחה • 13:34, 28 באפריל 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד 77.125.42.147 12:05, 3 ביוני 2019 (IDT)
כדאי בהזדמנות הזו גם לתרגם את הערך על ניקוי בחול (אנ'). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:44, 26 ביולי 2019 (IDT)
הערך על ניקוי בהתזה קושר לערך האנגלי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:49, 24 בינואר 2020 (IST)

גמדות איים[עריכת קוד מקור]

זיקונית ננסית על ראש גפרור

גמדות איים היא תהליך של מזעור אבולוציוני טבעי של בעלי חיים - בדרך כלל יונקים - כאשר מרחב המחיה של האוכלוסייה שלהם מוגבל לסביבה קטנה, בעיקר באיים. אחד ההסברים האפשריים לתופעת גמדות האיים הוא שמתרחש תהליך סלקטיבי שבו רק חיות קטנות יותר הלכודות בסביבה המבודדת שורדות, כאשר כמות המזון יורדת מדי פעם לרמה גבולית. בין מיני בעלי החיים שעברו תהליך זה מצויים שועל האיים האפור, שאורכו כ-50 ס"מ, הזיקונית הננסית ממדגסקר שאורכה מגיע בממוצע ל-1.6 ס"מ, והממותה הננסית שהתקיימה בעבר באיי התעלה של קליפורניה, שגובהה היה כשל אדם. לפי חלק מההשערות, שרידי בני אדם נמוכי קומה שהתגלו באי באינדונזיה שייכים אף הם למין שייתכן שעבר גמדות איים, הומו פלורסיינסיס.

דב ט. - שיחה 11:42, 17 בפברואר 2019 (IST)

יופי של נושא. לדעתי כדאי להוסיף את אחת הדוגמאות היותר ספקטקולריות: הומו פלורסיינסיס כמקרה אפשרי של גמדות איים אצל בני אדם. יש עליו ערך מומלץ. Reuveny - שיחה 18:25, 22 בפברואר 2019 (IST)
הוספתי, בהסתייגויות לפי הערך (לא בטוח שזה מין נפרד, ולא הומו ספיינסים חולים, ואם אכן זה מין נפרד לא בטוח שעבר גמדות איים). דב ט. - שיחה 12:59, 24 בפברואר 2019 (IST)
נושא מעניין. צריך לשנות את השם של הזיקונית והממותה מ"ננסית" ל"גמדית"; "ננס" הוא מין שהיה קטן מאז ומעולם, ו"גמד" הוא מין שהפך לקטן כתוצאה מגמדות איים. מנחם.אל - שיחה 13:08, 24 בפברואר 2019 (IST)
זה צריך להתבצע בערכים עצמם. ממה שאני רואה במאגרי האקדמיה, "ננסי" מתאר מיני צמחים וגמדי - בעלי חיים. דב ט. - שיחה 14:33, 24 בפברואר 2019 (IST)
Symbol support vote.svg בעד אבל יש לי הסתייגות. מוצג פה רק צד אחד של העניין וכשמביטים על שני הצדדים, נוטים לחשוב שההסבר שיש פה הוא שגוי. קיימת גם תופעה של ענקות איים. יש לטאות גדולות מאוד באיים מבודדים מאוד, שבהם אין יונקים וכמעט ואין עופות. ההסבר שיותר קוסם לי הוא, שבהיעדר אויבים טבעיים, הברירה הטבעית נוטה לכוון כל יצור חי למימדים שהכי תואמים את הפיזיאולוגיה שלו. דהיינו, פילים שהובאו לקפריסין הפכו לנמוכים יותר עם הדורות, כי הם לא היו צריכים להתגונן מאריות, נמרים או דובים, ולכן לא הייתה ברירה טבעית לטובת פילים גדולים. 77.125.42.147 12:11, 3 ביוני 2019 (IDT)
לפי הערך האנגלי על גמדות איים, מוצעים כמה הסברים, שמיעוט המשאבים הוא אחד מהם. אפשר להוריד את ההסבר ולומר רק שקיימים מספר הסברים לתהליך. דב ט. - שיחה 10:49, 10 ביולי 2019 (IDT)

גמדות איים, נוסח ב'[עריכת קוד מקור]

זיקונית ננסית מצפון מדגסקר, בהשוואה לגודלה של אצבע אנושית. זהו הזוחל הקטן בעולם.

בספרו של ג'ונתן סוויפט, גוליבר בארץ הגמדים, מתואר זוג איים, שבו כל בני האדם, בעלי החיים והצמחים הם קטני קומה עד מאוד. מבחינה ביולוגית, תיאור זה פחות דמיוני מכפי שמקובל לחשוב. אכן ישנה נטייה אבולוציונית לגמדות איים. דהיינו, באיים, שוכנים הרבה פעמים בעלי חיים, קטנים בהרבה מבני מינם או מבני מינים דומים להם, המאכלסים את היבשת הקרובה. טיגריס באלינזי, שועל איים אפור, תאו הפיליפינים, היפופוטם קפריסאי גמדי, עצלן גמדי, ממותת כרתים גמדית, אמו אי המלך, זלמוקסס (דינוזאור גמדי), נחש טיגריסי וזיקונית ננסית (בתמונה) הם חלק מהדוגמאות לתופעה. יש גם השערה, שקומתו הנמוכה של האדם הקדמון, ממין הומו פלורסיינסיס, היא דוגמה לתופעה. בית גידול אחר, שבו יש נטייה לבעלי חיים להפוך לננסיים, הוא מעבה יער הגשם. ביערות הגשם שבדרום מזרח אסיה ובאפריקה, גרים כיום היפופוטם ננסי, פיל ננסי, ועמים ננסיים של בני אדם - פיגמים הם עמים, בהם גובהו של גבר בגיר ממוצע אינו עולה על 150 סנטימטרים.

77.127.111.103 15:12, 18 בינואר 2020 (IST)

אמיל והמשבשים[עריכת קוד מקור]

בול דואר גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". כריכת הספר, שתמונתה מופיעה על גבי הבול, אוירה על ידי ולטר טריר - המאייר היהודי שאייר רבים מספריו של קסטנר

גיבורות הספר "אורה הכפולה" מאת אריך קסטנר מתגוררות בשתי ערים שונות. האחת גרה בווינה שבאוסטריה, ואילו עיר מגוריה של השנייה תלויה בגרסת הספר. לפי גרסת המקור של הסופר, היא גרה במינכן שבגרמניה. אולם, לפי התרגום העברי הנפוץ של אלישבע קפלן, הגיבורה השנייה גרה בציריך שבשווייץ. מקובל להסביר שינוי זה בפרטי הדמויות ברצון לעמעם את זהותו הגרמנית של הספר, בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם.

77.126.87.88 14:28, 8 בינואר 2019 (IST)

Symbol support vote.svg בעד, אבל הייתי מנסח אחרת את הסוף, במקום לתת עצות שיווקיות פשוט לציין את התיעוב ההדדי בין הנאצים לקסטנר: "...בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים, בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם". דב ט. - שיחה 12:00, 17 בפברואר 2019 (IST)
ביצעתי את התיקון. תודה. 77.125.42.147 12:19, 3 ביוני 2019 (IDT)
נחמד. אגב, אני חושב שהקישור האדום אלישבע קפלן פוסל את הקטע מלהופיע בעמוד הראשי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:14, 7 ביולי 2019 (IDT)
יש המון דרכים להסתדר עם הקישור האדום. אפשר פשוט לבטל אותו, הוא לא קריטי לקטע. אפשר גם להציג קטע עם קישור אדום, אם כי יש העדפה שלא. חמויישֶה - שיחה 10:55, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
ככה בסדר? 80.230.69.206 22:39, 27 בנובמבר 2019 (IST)

פלוטו תמיד דופק לאסטרונומים את ההגדרות[עריכת קוד מקור]

פלוטו ושלושה מירחיו, כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל

בין שנת 1930 לשנת 2006, גרם השמים פלוטו נחשב לכוכב הלכת התשעי במערכת השמש. אולם משום שהוא לא דמה מספיק לכוכבי הלכת האחרים, הוא וארבעה גרמי שמים אחרים, כמו קרס (שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. זאת משום שהוא וכארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן כארון לא בדיוק מקיף את פלוטו – שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון. (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). מבין המוני גרמי השמים שבמערכת השמש, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון.

77.124.47.150 23:51, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

נראה לא רע. אני לא מצליח לחשוב איך בדיוק לקשר מכאן את מרכז המסה. Tzafrir - שיחה 01:33, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
רעיון טוב. מיד אעשה זאת. 77.124.47.150 07:21, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
ואגב, קרס נחשב במקור לכוכב לכת, הפך לאסטרואיד, והיום הוא כוכב לכת ננסי. פוטנציאל לקטע נוסף? Tzafrir - שיחה 13:45, 24 באוקטובר 2018 (IDT)
הרבה דברים במדע משנים את הגדרותיהם. מה שמיוחד בפלוטו, הוא שהוא שינה הגדרה, מהגדרה אחת שכבר לא התאימה לו, להגדרה שניה, שמלכתחילה לא התאימה לו. 77.124.47.150 18:26, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
קטע זה אינו מדויק, ומטעה. ב-2006 היתה ועידה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. במסגרת הועידה היה דיון אם להוסיף למערכת השמש עוד 5+ גופים בעלי מאפיינים זהים לפלוטו, כאשר גילוי עוד מאות מעומדים פוטנציאלים. באותו זמן חשבו גם שאריס יותר גדול מפלוטו (היום יודעים שפלוטו גדול ממנו בקצת) ולכן, הרי שצריך להוסיף את אריס אם משאירים את פלוטו. ב-2006 הוגדר רשמית כי פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה, אריס וקרס הם כוכבי לכת ננסיים. עם זאת, גופים טרנס נפטוניים (סדנה, קווה-וואר וחברים נוספים) מעמידים את כל ההגדרה של כוכב לכת בבעייה, לאור כמות התגליות. הוועדה כמובן, לא נפגשה ועדכנה מאז 2006, אבל בהחלט לא תסכים "להחזיר" רק את פלוטו למעמדו הקודם. כמו כן מדענים פלנטריים יטענו שיש ירחים במערכת השמש שגדולים יותר והיו נקראים כוכב-לכת אם היינו פוגשים אותם בנפרד (כי יש להם אטמוספירה או אוקיינוסים וכו') ואולי רצוי גם לשקול את זה בהגדרות מחדש. בנוסף, פלוטו וכארון הם מערכת בינארית, ואת זה צריך לציין בקטע. אמא של גולן - שיחה 11:31, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מדוייק. לא היה דיון אם להוסיף משהו למערכת השמש. ברור שאריס, למשל, הוא במערכת השמש. מערכת השמש מכילה המוני גרמי שמים. השאלה הייתה מה יוגדר כפלנטה.
גם לא מדובר על מאפיינים זהים או על תגליות בהכרח חדשות. קרס, לדוגמה, מוכר מאז 1800. הוא חדל להיות מוגדר כפלנטה עוד לפני שפלוטו התגלה. קרס גם לא טרנס נפטוני. איש גם לא מדבר על להחזיר את ההגדרה של פלוטו לפלנטה. לא מדברים על זה בשום מקום ובטח לא בקטע הזה.
פלוטו וכארון הם באמת מערכת בינארית. זה מוסבר בקטע. אבל הם לא מוגדרים ככאלו, למרות שהם כאלו באמת. על זה הקטע מדבר. הקטע מדבר על זה, שלמרות שבעת שכבר הבינו שפלוטו וכארון הם מערכת בינארית, במקום להגדיר אותם ככאלו, הגדירו את כארון כירח של פלוטו ואת פלוטו ככוכב לכת ננסי. היו צריכים להגדיר את פלוטו וכארון כמערכת בינארית ננסית. 77.124.47.150 12:07, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

DNA זבל ושחבור חליפי[עריכת קוד מקור]

סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים, בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי, בחומר התורשתי, נמצאים גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, וכמעט כל החומר התורשתי שלהם, אם לא ממש כולו, מוקדש לקידוד גנים נחוצים ושמישים. בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.126.78.143 17:44, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

DNA זבל - פישוט טכני וצמצום הנושא[עריכת קוד מקור]

בניגוד לחיידקים או נגיפים, באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטי), בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. זאת משום שתא איקריוטים גדול פי אלף מתא של חיידק וגם גרעין התא האיקריוטי גדול משמעותית. לכן בתאים איקריוטים, אין לחץ אבולוציוני משמעותי לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי עצמו, נמצאים בחומר התורשתי גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

משהו קטן שלא ברור (גם בנוסח הבא): למה יש הרבה יותר מקום? בגלל שמדובר על תאים גדולים בהרבה? (הגבלת החומר התורשתי לגרעין התא לכאורה מצמצמת את כמות המקום הפנוי. Tzafrir - שיחה 17:26, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקנתי. תודה! 77.124.47.150 18:54, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
עוד נקודה קטנה (עניין של מינוח): לא מדויק לכתוב „אין ברירה טבעית משמעותית לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי״. מה שאין כאן הוא לחץ (מהו המונח המדויק?) משמעותי. וחוץ מזה הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 01:54, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
קיבלתי. 77.124.47.150 09:09, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

שחבור חלופי - פישוט טכני וצמצום הנושא[עריכת קוד מקור]

סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטים), כמו אלו שבגוף האדם, יש הרבה מקום לחומר תורשתי. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, ויש להם ברירה טבעית משמעותית לצמצום החומר התורשתי עצמו. לכן בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. למשל, במקרה בו לשני חלבונים יש מספר מקטעים שווים ומספר מקטעים שונים, המידע המקודד עבור המקטעים השווים, מקודד רק פעם אחת, ועריכה שונה של המידע מניבה חלבונים שונים. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

הסית עם הרוח[עריכת קוד מקור]

מדליית פרס פוליצר

ב-1898 אירע פיצוץ בספינת הצי האמריקני "מיין" (USS Maine), שעגנה בנמל הוואנה שבקובה. הספינה טבעה ו-260 ממלחיה נהרגו. העיתונות האמריקנית טענה שמדובר בחבלה (פעילות מלחמתית), שנעשתה על ידי הספרדים ועודדה את הציבור האמריקני לדרוש ממנהיגיו לצאת למלחמה. זאת למרות שלעיתונאים לא הייתה שום הוכחה לחבלה כל שהיא ולהיסטוריונים אין הוכחה כזו עד היום (ככל הנראה הפיצוץ נבע מדליפת גז). ואכן, תוך חודשים אחדים, המדינאים נכנעו ללחץ ופתחו במלחמת ארצות הברית-ספרד. בראש המסיתים עמדו העיתונאים המפורסמים ויליאם רנדולף הרסט וג'וזף פוליצר. הרסט הוא זה, שיצירת המופת, "האזרח קיין", המספרת באהדה על פועלו העיתונאי. פוליצר הוא זה, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים.

77.126.137.95 15:39, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

האזרח קיין מתייחס באהדה רבה כל כך להרסט עד שהוא רדף את הסרט וניסה לגנוז ולהחרים אותו. רעיון מוצלח אבל נדרש כאן שיפור. כמוכן, אפשר אולי להזכיר כאן את המונח עיתונות צהובה (העיתונים הצהובים היו צהובים לספרדים?) Tzafrir - שיחה 19:31, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. מחקתי את המילה "באהדה". לא הבנתי מה אמרת לגבי הצהובונים והספרדים. 77.126.78.143 22:18, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
ללא „באהדה״ חסרה כאן קצת פואנטה. לגבי צהובים: נסיון כושל לחידוד. Tzafrir - שיחה 14:34, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לכתוב "אחד מראשי המסיתים היה העיתונאי המפורסם ג'וזף פוליצר, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים." הצרה עם הניסוח הזה היא שבמציאות, פוליצר נגרר אחרי הרסט. כך שאי הצגת הרסט, פוגמת במשהו מהדיווח שלנו. אבל אני יכול לחיות עם הפגם הזה. 77.126.78.143 15:09, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

יש עוד זוויגים חוץ מזכר ונקבה[עריכת קוד מקור]

אני לא זוכר מי הציע את הקטע הזה, אבל הדיון בו הופסק בזמנו, כי היו בו קישוריות אדומות. כיום כולן כבר כחולות:

זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה זקוקה לזכר בכדי להתרבות, ולשם כך היא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.2.162 16:10, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד Theshumai - שיחה 01:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, אבל ממליץ לשנות את המשפט: "בעלי שבעה מגדרים" ל-"בעלי שבעה זוויגים" שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT).
קראתי את הערך 'טטרהימנה' וכתוב שם: בעלי שבעה זוויגים ומסוגלים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות. המילה מגדר לא מוזכרת שם. אני לא מבינה דבר בנושא, אבל אני חוששת מטעויות, ולכן חשוב שקטע זה ייבדק על ידי אנשים המבינים בנושא. יונה בנדלאק ושועל, האם תוכלו לסייע? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד השימוש במונח זוויג בכל הקשור במינוח ביולוגי-זואולוגי. בעיני מגדר הוא מונח ששיך לתחום מדעי החברה ולבני אדם. שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
טופל. עכשיו זה "זוויג". 77.125.2.162 20:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
המשפט הראשון לא מספיק מוצלח לטעמי. חוץ מהמקרה האחרון (של אותו חד תאי), יש בכל המקרים הזדווגות בין זכר לבין נקבה. Tzafrir - שיחה 13:39, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נכון. כתוב במפורש שיש גם הזדווגויות בין יצורים הרמואפרודיטים. שאר הקטע עוסק ברוויה מינית, שאינה בהכרח בהזדווגות. אגב, מה שחסר בקטע זה הזדווגות עצמית. גם זה קיים בטבע. ... בכול מקרה, מיד אחשוב איך לשפר את המשפט הזה, כך שפחות יבלבל. 77.125.2.162 13:45, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לתקן את המשפט הראשון ל"כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב להפרייה בין פרט שנולד כזכר ופרט שנולד כנקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר". אפשר גם להוסיף "חלק נכבד מהפרחים מכילים אברי מין זכריים ונקביים בו זמנית. מתוכם חלק נכבד גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית." 77.125.2.162 13:59, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות אלא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

כמה תיקונים, הורדתי את הדבוראים אין שם תהליך יחודי Assafn שיחה 06:04, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מציע:

זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כללית, אצל היונקים, הזכר הוא זכר כל חייו, הנקבה היא נקבה כל חייה, וכול לפרט באוכלוסייה יש אבא ויש אמא. אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים מסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים. כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. גם חלק נכבד מהפרחים הרמפרודיטים, מתוכם חלק נכבד מתרבה בשתי דרכים: גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית. מוטציה או רביית כלאיים יכולים ליצור מין המתרבה ברביית בתולים במקום ברבייה מינית. במין כזה יש רק נקבות, אין הזדווגות, וכל נקבה מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.107.185 12:49, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

הגרסה הזו מסורבלת מדי Assafn שיחה 13:12, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גם אני Symbol support vote.svg בעד בגרסה של Assafn. חמויישֶה - שיחה 11:09, 25 ביוני 2019 (IDT)

האבוקדו – הממותה של הפרות[עריכת קוד מקור]

אבוקדו חצוי

יתרון השרידה של צמח עם פרי מאכל על פני צמח עם פרי בלתי אכיל הוא, שזרעי פרי המאכל מופצים למרחקים גדולים. זאת משום שהחיה שאוכלת את הפרי יכולה להפיץ את הזרעים בצואתה, כשהיא כבר רחוקה מאוד מצמח האם. בעזרת מנגנון הפצה זה, צאצאי צמח האם אינם מתחרים אתו ועם אחיהם על משאבים. אולם, בעניין מנגנון זה, האבוקדו מציב חידה: רק חיות בגודל של פיל, היפופוטם או קרנף מסוגלות לבלוע את הגרעין שלו, אבל עד תחילת המאה ה-20, האבוקדו גדל רק במרכז אמריקה. שם, אין כיום חיות בגודל כזה. המדענים משערים כי לאבוקדו הייתה הסתגלות אבולוציונית ליחסי גומלין עם ממותות, עצלנים ענקיים וחיות בגודל דומה, שנכחדו בסוף תקופת הקרח האחרונה לפני כ-13 אלף שנים. מכך עולה השאלה, הכיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהן?

מקור:

  1. https://www.smithsonianmag.com/arts-culture/why-the-avocado-should-have-gone-the-way-of-the-dodo-4976527
  2. מיצגים בתערוכת תקופת הקרח במוזיאון פארק קרסו למדע
  3. ייעוץ במדור הכה את המומחה, ממשתמש:H. sapiens

77.124.69.106 19:22, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד. לטעמי כדאי לשלב את המידע שבסוגריים כחלק משטף ההסבר Theshumai - שיחה 01:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
בעד. עשיתי כמה שינוי סגנון קלים, תיקנתי כמה קישורים פנימיים והורדתי את הקטע בסוגריים לגבי החרצן הגדול יותר של אבוקדו בר, כי הוא פוגע בשטף הקריאה וגם כי הוא כנראה לא מדויק (החרצן של פרי הבר יותר גדול יחסית לפרי עצמו, אבל לאו-דווקא אבסולוטית כי פרי הבר נוטה להיות קטן יותר). H. sapiens - שיחה 11:20, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
כמה הערות: 1) הפסקה מסתיימת בשאלה, "אם כך מדוע לא נכחד האבוקדו?" אך לא ניתנת תשובה, מכאן ניתן להסיק שאולי התיאורה שהוצגה איננה נכונה. 2) לא מוסבר מדוע הגלעין גדול כל כך, חיות גדולות יכולות להפיץ גם זרעים קטנים. Assafn שיחה 13:55, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
תשובות: 1) כאשר עוסקים בעניינים המצויים בחזית המחקר, לא לכול דבר יש תשובה. זה עדיין לא אומר שהתיאוריה לא נכונה. על כל דבר אפשר להמשיך ולשאול, עד שמגיעים למה שאיש אינו יודע עדיין. 3) לא הכול צריך להסביר בקטע כל כך קצר. נכון שחיות גדולות יכולות לאכול גם פירות עם חרצנים קטנים. אבל מרגע שבדרך המוטציה המקרית, החרצן גדל כל כך, אז הפרי נשאר עבור חיות גדולות מאוד או נכחד (או שקורה דבר שלישי, שלא מצאו לו בינתיים הסבר). 77.125.107.185 17:30, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
1) לא מדובר בחזית המחקר אלא בתיאוריות מאד ישנות. כאשר אתה טוען טענה שממנה נובע שהעץ אמור היה להיכחד אך העובדות מראות אחרת אתה בעצם סותר את הטענה הראשונית שלך. זה נקרא הוכחה בדרך השלילה. 2) לגבי האם לכלול הסבר על הגרעין זה כבר עניין של טעם, אבל לא מדובר במוטציה אקראית חסרת תועלת, מוטציות כאלו נעלמות מהר אם אין להם מטרה אבולוציונית. 17:40, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
אין מושג כזה "מטרה אבולוציונית". על מה אתה מדבר בכלל? 77.125.107.185 18:58, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
המטרה האבולוציונית היא שרידות, אם מוטציה אינה מעניקה יתרון אבולוציוני היא תעלם אבל אתה נתפס למינוחים וזוטות לא לעיקר. Assafn שיחה 12:43, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
אם גרעין של פרי גדל מאוד, ועדיין יש מי שיפיץ אותו, הצמח ישרוד. אין מטרות. לגרעינים אין מטרות. השרידות היא של בר המזל, לקבל מוטציות מתאימות או לשמור על מצב מתאים, שלא יתקתקל במוטציות. 77.126.137.95 14:45, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
א. במו ידיי החזקתי חרצנים קשים יותר וגדולים יותר מחרצן האבוקדו, שמצאתי בשמורה באגן האמזונאס. הסבירו לי אז שהטפירים אוכלים אותם. ואכן, חיפוש זריז בגוגל מעלה שטפירים אוכלים גם אבוקדו וממלאים תפקיד חשוב בהפצת זרעים.
ב. במו עיניי ראיתי דולפיני נהר שוחים תחת להקות קופים בלב יער מוצף באותה השמורה. הסבירו לי אז שהקופים נוגסים בפירות ושומטים אותם מטה, הדגים מתלהקים אחר הפירות הנופלים למים והדולפינים זוללים את הדגים. למותר לציין שחיים שם דגים גדולים דיו כדי לבלוע אבוקדו בשלמותו, כמו גם תחשי נהרות אמאזוניים הניזונים בין היתר מפירות הנושרים למים [1]. לא מצאתי ראייה ישירה לכך שגם תחשי נהרות קריביים ניזונים מפירות הנושרים למים, אולם לפי המאמר הזה הם בדיוק ניחנים בהיעדר רגישות לטעם מר הנחוץ לצריכת פירות גדולים ומרירים.
ג. כפי שצוין לעיל, השערת האנכרוניזם הנאוטרופי פורסמה לראשונה בשנת 1982 וזכתה הן להתעניינות רבה והן להתנגדות לאורך העשורים האחרונים. עבור חלק מהפירות אותרו מאז מסלולי הפצה חלופיים, ביניהם בעזרת האדם, ואילו תפוצתם של אחרים כנראה הואטה. חוששני שהנוסח הקיים של הקטע מפשט מדי את המורכבות הזו לכדי השאלה "הכיצד לא נכחד האבוקדו". השאלה הזו מבליעה הטייה תצפיתית - לו האבוקדו היה נכחד, היינו מעלים שאלה דומה על עץ אחר שבמקרה שרד.
לאור זאת אני מציע לוותר על הקטע, או להסתפק במקרה מובהק יותר ומבלבל פחות של אנכרוניזם אבולוציוני, כמו זריזותה של האנטילוקפרה האמריקנית. גמר חתימה טובה, ליאור पॣ • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 08:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
אתה מוזמן לנסות ולכתוב קטע טוב יותר בנושא, למשל על האנטילוקפרה האמריקנית, והוא ישקל לגופו. לי אין שום בעיה עם קטע שמסביר, שצמח הצליח לשרוד, למרות שמפיץ הזרעים העיקרי שלו נכחד. אגב, אשמח למקור לפיו טפירים בולעים גרעיני אבוקדו ומפיצים אותם בצואתם. לא רק מכרסמים סביבם ליד עץ האם. 77.126.137.95 14:50, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
המאמר הזה מציע כי יש תנינאים הזוללים אבוקדו ומפיצים את זרעיו. המאמר הזה מאשר כי חולדות קוצניות מרכז-אמריקאיות (Proechimys semispinosus) ניזונות מפרי האבוקדו ומזרעיו, ועשויות להפיץ את הזרעים כשהן מטמינות אותם לאכילה בעתיד. המאמר הזה מעיד כי הקויו, (אנ') קרוב משפחה בלתי מבוית של האבוקדו, מופץ בין היתר על ידי פקת השפלה, חוטמן חום ומינים שונים של אגוטי. המאמר הזה מעיד כי פירות ממשפחת העריים מהווים כעשירית מתזונתן העשירה של טפירות בירדי בקוסטה ריקה, אף כי בכל התצפיות הן אכלו רק את ציפת הפרי ולא את הגלעין. איור 2 במאמר זה מלמד כי גלעינים בקוטר 60 מ״מ אותרו בגללים של טפיר בירדי, קרי גלעינים גדולים יותר מזה של האבוקדו. אולי הממותות הקלו על התפשטות האבוקדו ואולי לא, אך הנוסח הקיים של הקטע שגוי ומטעה. חג שמח, ליאור पॣ • ט"ו בתשרי ה'תשע"ט • 16:52, 23 בספטמבר 2018 (IDT)
מעניין. תודה על העזרה. מעניין גם מה יש לH. sapiens לומר. הוא למד את הנושא בצורה מסודרת. אולי אפשר לשנות את הקטע לקטע שמדבר על נושא שהחוקרים לא הבינו, ובסוף מצא את פתרונו? 77.126.137.95 17:09, 23 בספטמבר 2018 (IDT)
מתייג את משתמש:Reuveny. אין לי מומחיות ספציפית בתחום זה מעבר לעיסוקי בביולוגיה. בדקתי את רוב הרפרנסים שהביא ליאור ועשיתי בעצמי חיפוש על הנושא בגוגל סקולר, אך לא מצאתי מאמר סקירה דפיניטיבי על הנושא מן השנים האחרונות. נראה לי שתאורית האנכרוניזם של Janzen&Martin משנות ה-80, שהתפרסמה גם בספר פופולרי של קוני בארלו מ-2001, עדיין חיה ונושמת, ולא ראיתי הפרכות שיטתיות ספציפית לגבי האבוקדו אלא רק הצעות או תצפיות מזדמנות (האם טפירים נפוצים כיום בכל או רוב תחום התפוצה של האבוקדו? האם מינים החיים במים כמו אליגטורים ותחשים יחרבנו את גלעין האבוקדו במקומות שבהם הוא יכול לצמוח?). לצורך ההבהרה ניתן לדעתי להחליף את המשפט האחרון במשפט בסגנון "מדענים עדיין חוקרים כיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהם". H. sapiens - שיחה 15:26, 24 בספטמבר 2018 (IDT)
ראשית, לא מסיימים קטע בשאלה. שנית, השאלה לא טובה, משום שלפי מה שכתוב בקטע צמח עם פרי מאכל לא תלוי רק במינים שאוכלים אותו כדי לשרוד, שכן הוא יכול להמשיך לגדול באזור בו גדלו אבותיו. ממש כמו עצים עם פרי בלתי אכיל. חמויישֶה - שיחה 15:53, 19 בדצמבר 2018 (IST)
ראשית, למה לא לגמור קטע בשאלה? שנית, עצים עם פירות לא אכילים, מפיצים זרעים בדרכים אחרות. אצטרובל, למשל, אמור להתרחק מעץ האם הגבוה, בזכות היותו עגול ואלסטי. הוא מתגלגל ומקפץ הרחק מהעץ. יש פירות לא אכילים, שנדברקים לשיער רגליהן של חיות ונודדים איתם. יש כאלו שהם קלים במיוחד ועפים ברוח. בכול מקרה, כל פרי - אכיל או לא אכיל, אמור להיות מנגנון הפצת זרעים.
ולגבי עצים שמתרבים ברבייה א-מינית, בעיקר, אז לא כל עץ יכול לעשות זאת בקלות. וחוץ מזה יש כאן ויתור על היתרון הגדול שהרביה המינית כן נותנת. 77.125.78.53 20:28, 21 בדצמבר 2018 (IST)

להיכן נעלמה פר-רעמסס[עריכת קוד מקור]

Kolossalstatue Qantir.JPG

מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס כעיר בירה חדשה, נעלם ברבות השנים והפך למסתורי. העיר שמזוהה כאחת מצמד הערים המקראיות פיתום ורעמסס, עוררה במשך שנים את סקרנות החוקרים. הצעות שונות הועלו לזיהוי מיקום העיר, ההצעה המקובלת ביותר היה האתר בצאן אל-חג'ר ששכנה על "הזרוע הטאנית" של הנילוס. באתר נמצאו ממצאים עם קרטושים ופסלים של רעמסס השני. אבל הממצאים הטרידו את הארכאולוגים, חלקם נמצאו עם שברים כשחלקים חוברו לא בהתאמה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס. הוא מיפה את כל הזרועות העתיקות של דלתת הנילוס, והגיע למסקנה שהעיר שכנה ליד "הזרוע הפלוסית" מזרחית לזרוע הטאנית. החפירות הארכאולוגיות הביאו לפתרון תעלומת הממצאים מתקופת רעמסס השני בטאניס (צאן אל-חג'ר): בוני העיר במאה ה-11 לפנה"ס, השתמשו במבנים, בפסלים ובאובליסקים מפר-רעמסס שננטשה בעקבות יבוש הזרוע הפלוסית, והעבירו אותם לטאניס כשהם בונים איתם עיר חדשה.

המקורות בערך פר-רעמסס. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:28, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

  1. לקטע יש הרבה פוטנציאל, וכללית אני בעדו.
  2. צריך טיפה לקצר את הפתיחה כדי להגיע מהר יותר לעניין עצמו.
  3. מה זה "הזרוע הפלוסית" ומה זה "הזרוע הטאנית"?
  4. תודה. 77.124.69.106 19:36, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה, לנילוס באזור הדלתא של הנילוס יש מספר זרועות שבאמצעותן נשפך הנילוס לים התיכון. לכל זרוע יש שם. הזרועות השתנו במהלך השנים. לגבי הקיצור , קצת בעיה, ניסיתי. אבל חשוב להדגיש את התעלומה שהטרידה את החוקרים שנים רבות. אשמח לעזרה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:13, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
במקום "והגיע למסקנה שהזרוע הפלוסית" צריך "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוס" או "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוסית".
במקום "שהוקמה במאה ה-13 לפנה"ס, על ידי פרעה רעמסס השני כעיר בירה חדשה", אפשר "שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס"
במקום "מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס... נעלם ברבות השנים" אפשר "העיר פר-רעמסס... נעלמה ברבות השנים"
77.124.69.106 23:40, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
את ההצעה השנייה אימצתי ותיקנתי. עם הראשונה יש לי בעיה, כי המונח המקובל הוא הזרוע הפלוסית. לכתוב זרוע ששמה פלוס זה מינוח לא מקובל. לגבי ההצעה השלישית: הנקודה היא שהמקום בו היא הייתה קיימת נעלמה. העיר עצמה חרבה זאת לא עיר חיה ונושמת שנעלמה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:17, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
קיצרתי את הטקסט, אני מקווה שהקטע ממוקד יותר עכשיו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:06, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
  1. בעיה קלה - חזרתיות שקצת מציקה: במקום "מקומה של ...נעלם ברבות השנים ומקומה הפך למסתורי" אני מציע "מקומה של ...נעלם ברבות השנים והפך למסתורי".
  2. אולי כדאי לשים את שמות הזרועות במרכאות?
  3. במקום "בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס", עדיף " בשנות ה-60 של המאה ה-20 הצטרף הארכאולוג מנפרד ביטאק לחיפוש" 77.124.69.106 20:09, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
הצעה ראשונה - תוקן. הצעה שנייה - בוצע. ההצעה השלישית אינה מתאימה. החוקרים האחרים לא חיפשו, הם רק העלו הצעות. ביטאק חיפש בשיטתית ומצא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:43, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
טוב, אם במשך 10 ימים רק ויקיפד אחד התעניין בקטע, חוץ ממציעת הקטע, אולי צריך לעשות שינוי רדיקלי בדרך הצגת הדברים. אולי יש לכתוב "במהלך ההיסטוריה, הרבה ערים עתיקות אבדו. חלקן נקברו בעפר, חלקן צללו למצולות. חלקן כוסו בשלג או בצמחייה עבותה. אולם העיר רעמסס אבדה היא היא "עברה דירה". מכאן יש להמשיך עם הקטע. 77.126.137.95 14:58, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
מעניין ואני Symbol support vote.svg בעד. אני מנסח כך שיבינו ש"טאניס" ו"צאן אל חג'ר" הן אותו אתר, גם בלי ללחוץ על הקישור. חמויישֶה - שיחה 12:21, 8 בינואר 2020 (IST)

השנה בה קפה היה פריצות[עריכת קוד מקור]

ספל קפה

בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.

Theshumai - שיחה 16:14, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

מקסים! 77.124.69.106 16:57, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
הרחבה (לפי הספר פאשות, פלחים ופיראטים של יעל בוכמן על ארץ ישראל במאות 16–18, עמ’ 193-199): הקפה הגיע לאזור בסביבות אמצע המאה ה־16. בתי הקפה החליפו את המסגדים בתור מקומות התכנסות ולכן עוררו את זעמם של אנשי הדת. ואמנם בבתי קפה רבים יכולתם למצוא גם אופיום, יין (או לחילופין: משקאות אלכוהוליים אחרים). לפי הספר מקור שמו הערבי של הקפה הוא במילה שמשמעותה „יין״: במילונו של אלפירוזבאדי (מת בשנת 1414) „מח'תאר אל אצחאח״ כתוב בשורש ק.ה.י. כי היין נקרא „קהוה״ משום שהוא מדכא או מרחיק את התאבון. עפ'י ד'ר ירון סרי. Tzafrir - שיחה 19:34, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
עדיף לא להרחיב. הקטע קצר ולעניין. 77.124.69.106 19:39, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד. מטריד אותי שבערך בית קפה, שעל תוכנו מתבסס קטע זה, אין בכלל מקורות. אני חושבת שאין להציע קטעים המתבססים על תוכן ללא מקור. בערך בוויקיפדיה האנגלית אין התייחסות לסיפור זה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 15:13, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
יש לזה מקורות בערך האנגלי על מוראט הרביעי. 77.125.2.162 16:36, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay שימי לב שהערך המודגש הוא קפה ולא בית קפה, ושם במיוחד לרגל ההידעת פה הכנסתי את הערת שוליים מספר 4 שניתן לגשת אליה מהאינטרנט (גם ציינתי את זה בעת עדכון העריכה, הייתי צריך לכתוב גם כאן). אם זו הייתה הסיבה היחידה להתנגדות, אני מזמין אותך להסיר את התנגדותך. אם יש סיבה נוספת, אשמח לדעת. Theshumai - שיחה 12:34, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
מודה לצפריר על הרעיונות. לי קצת פחות מתחשק לחזור לשולחן השרטוטים אחרי שדייקתי את הניסוח, אבל מוזמן להציע גרסה. Theshumai - שיחה 12:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Theshumai, תודה קראתי את המקור ומחקתי את הנגד. מקורות צריכים להופיע לא בתקצירי ערכיה. בכל פעם שמעלים קטע יש לציין ברור את המקורות של הקטע באיזה ערך בצורה ברורה. במקרה זה הקטע מתחיל בבית קפה. אני חושבת שלא מקפידים כאן בנושא זה והתוצאה היא שלעיתים נכשלים כאן בקטעים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:33, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay הי חנה, תודה. אני מבין לגמרי את כוונתך, במיוחד על רקע הדיון המתנהל כעת על עדכון מבנהו של דף הבית. חשבתי שזה יהיה ברור מההדגשה שהכוונה לערך קפה ולכן הכנסתי את המקור שם. אני מבין כעת שזה לא היה מספיק אפקטיבי. אציע בדיון המקביל הצעת ייעול בעקבות השיחה שלנו כאן. Theshumai - שיחה 21:14, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

סוללה חשמלית ענקית, נטולת חשמל[עריכת קוד מקור]

טורבינות רוח לייצור חשמת ברמת הגולן

למרות הרצון לשמור על איכות הסביבה, רוב החשמל בעולם עדיין מיוצר בעזרת דלק מאובנים (נפט, גז ופחם) ולא בעזרת אנרגיה מתחדשת, כגון קרינת שמש ותנועת רוח ומי נהרות, וזאת בשל בעיה טכנית. כמות הדלק המאובן הנשרפת בכול רגע בתחנת כוח מתאימה בדיוק לביקוש החשמל, שיש לצרכנים באותו רגע. כך שעות שיא הצריכה, הן שעות שיא השריפה. אולם נוהל זה בלתי ישים עם קולטי שמש או שבשבות. כמות נשיבת הרוח או קרינת השמש, לא יכולה להתאים בכול רגע, בדיוק לביקוש הצרכנים. לכן הסתמכות על קולטי שמש ושבשבות מצריכה שימוש בסוללות חשמליות ענקיות, שיאגרו את עודפי החשמל המיוצרים, כשיש מעט ביקוש, ויאפשרו שימוש בהם, כשיש הרבה ביקוש. אולם, סוללות עם קיבולת כה גדולה, שהן גם בטיחותיות וזולות דיין, טרם פותחו. בשימוש בסכר מים לייצור חשמל, אמנם אפשר לשלוט בכמות המים המוזרמת בכול רגע. אבל, בהרבה ממדינות בעולם אין מספיק מים בנהרות, כדי לספק את צריכת החשמל. אחד הפתרונות המוצעים הוא להשתמש, בו זמנית, באנרגיית רוח, שמש ומי נהרות, ולאגור את אנרגיית השמש והרוח במאגרי אנרגיה שאובה. דהיינו, בזמן שיש עודף שמש ורוח, יפסק ייצור החשמל בסכרים, ועודפי אנרגיית השמש והרוח ינוצלו כדי לשאוב מים ממאגר נמוך למאגר גבוה יותר, תוך המרת האנרגיה העודפת לאנרגיה פוטנציאלית. כך, משמש המאגר הגבוה כסוללה ענקית.

77.125.119.138 22:47, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

נחמד, הנושא מעניין מאוד אך נדרשים קיצור ושיפור קלים בניסוח ("אי אפשר לסדר" ו-"הצרה היא"). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:58, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
טופל. תודה. 77.125.119.138 08:14, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
הערך אנרגיה שאובה קיים. כמוכן למיטב זכרוני גם לתחנות חשמל רגילות יש הספק די קבוע ולא ניתן בקלות לשנותו בשעות יממה שונות. Tzafrir - שיחה 11:41, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
מטעה ופשטני. לקרוא לאגירה שאובה "סוללה חשמלית" זה סגנון עיתונות ספורט. האגירה לא חייבת להיעשות באגם, למעשה הפתרון היעיל יותר היא להעלות את המים לגובה ולאחסן אותם בבריכות. השימוש הבו-זמני אינו למטרת אגירה אלא ניצול מצב טבעי שבמקומות רבים הרוח נושבת בלילות והשמש כמובן בימים וכך ניתן לקבל רציפות יותר גבוהה של אספקת חשמל. נוסף על כך גם בתחנת כוח סולרית תרמית (מטיפוס שוקת פרבולית לפחות) ניתן להקטין תפוקה על ידי שינוי מצב הפרבולה, הטורבינה המותקנת בתחנות אלה גמישה יותר לשינויים באספקת החום (כמות הקיטור) מתחנות כוח פוסיליות והבעיה היא אספקת חשמל בזמנים שאין שמש. שנילי - שיחה 12:00, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
הכותרת אינה חלק מהקטע. התעלם ממנה. ערכתי את סיום הקטע בהתאם להערות. Tzafrir - שיחה 12:29, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההערות והעריכה. ולגבי חוסר היכולת, כביכול, של תחנת כוח לשלוט בכמות החשמל שהיא מיצרת, אז לפי המקור שלי, זה לא נכון. כתבתי את הקטע בעזרת סרט התעודה Looking for the super battery, מנטפליקס. 77.124.69.106 14:15, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

תחנת כוח יעילה כאשר היא עובדת במלוא תפוקתה. התאמה בין הביקוש לייצור יכולה להיעשות על ידי הוויסות בין מספר תחנות, בייחוד כאשר ליצרן שליטה גם על האספקה( חח"י). אפשר גם להשבית טורבינות בתחנה בה יש מספר טורבינות( כפי שבדרך כלל בתחנות מספיק גדולות) אנסה לנסח משהו ואציע יותר מאוחרשנילי - שיחה 09:24, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

נושא חשוב ומעניין, אבל בעיה נוספת שיש לי עם הקטע הוא שהוא מדבר על 'המצב כיום', כאשר בתחום האנרגיה המתחדשת הדינמי זה יכול להשתנות בקלות בעוד שנה או שנתיים, ואז יוצג קטע הידעת לא מעודכן Theshumai - שיחה 11:26, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
מה דעתך לשנות לנוסח "נכון לשנת 2018", במקום "כיום"? 77.124.69.106 13:46, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד. הקטע מניח ששימוש באנרגיה מתחדשת הוא בהכרח יותר טוב לסביבה וברור לכולם שצריכת כל החשמל מארגיה חלופית היא טובה יותר. אין על זה קונצנזוס. אמ;לק של המאמר הבא - חשמל מרוח ושמש מעלה בהרבה את מחיר החשמל, ולא ממש תורם לסביבה.: http://static1.squarespace.com/static/5bbd5b228d974040f290c7e8/t/5bc62c050d9297fb20edc1e6/1539714054634/Upton-Snyder2017.pdf?fbclid=IwAR3ZdagPilHbbH1M1yaRHkCpy-iGKHcXU7Gfl5SJ6pl3_RqDkgcj6H01RsY חמויישֶה - שיחה 16:00, 8 בינואר 2020 (IST)
השמטת ההנחה הזו מהקטע היא רק עניין של שינוי ניסוח קל מאוד. 77.125.49.4 12:23, 19 בינואר 2020 (IST)

עלוקות בשירות הרפואה[עריכת קוד מקור]

עלוקה

רוב מיני העלוקות נצמדים ונדבקים לבעלי חיים שונים, כגון יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי שממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כ-10 שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר פלטינה, שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאר פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש.

77.125.91.170 18:07, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין. העלוקה שימשה ברפואה המסורתית בעיקר להקזת דם. לכן יש לי בעיה עם המילה „שימושים רבים״ ואולי כדאי להבדיל בין רפואה מסורתית (שבה הקזת דם שימשה אמצעי לריפוי ידי איזון ארבע הליחות) לרפואה המודרנית. Tzafrir - שיחה 12:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההערה. שיניתי את הנוסח ל"במספר הליכים רפואיים". 77.124.69.106 14:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
אהבתי Theshumai - שיחה 11:29, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

עובדה "לא מעניינת" ליום השואה[עריכת קוד מקור]

קהילה יהודית שלמה שהנאצים נמנעו מלהתקרב אליה בזכות תושייה של רופאים שיצרו אשלייה של מגפת טיפוס בעיר וכך הגנו עליה-את הפירוט המלא ניתן למצוא בקישור בתבנית ציטוט הערך בדף שיחה:יוג'ין לזובסקי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:12, 24 באפריל 2017 (IDT)

ובערך יוג'ין לזובסקי. Tzafrir - שיחה 20:44, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

זמן להחיות את ההצעה-להלן ניסוח ראשוני:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה, הוורמאכט פעל כדי למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב (אנ') אשר בפולין, סטניסלב מטולביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus (אנ') ועל כן הם הדביקו פולנים לא-יהודיים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על העיירה כאזור בידוד. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, הגיעה לאזור משלחת רפואית מהוורמאכט כדי לבחון את היקף התחלואה באזור. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 גטו רוזוואדוב חוסל, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והשטעטלים באזור.

ניסיתי לקצר כמה שניתן את התוכן. מוזמנים להציע נוסח חלופי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:38, 10 באפריל 2018 (IDT)

הגהה קלה:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים מומתים מסוג Proteus (אנ') כך שדגימות דם שלהם יגיבו באופן דומה לשל חולי טיפוס. הם נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.

כדאי לכתוב את שני הערכים הרלוונטיים שבאדום ולא להתעלם מקיומם. אביעדוסשיחה 00:09, 11 באפריל 2018 (IDT)

בהחלט מעניין. אני בעד. 77.125.119.138 14:23, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
קיצרתי מעט. הייתי שמח אם היה ערך על הערכים שישנם רק באנגלית. חמויישֶה - שיחה 16:50, 8 בינואר 2020 (IST)
יצרתי ערך על רוזוודוב. חסר רק הערך על החיידק Proteus. חמויישֶה - שיחה 16:07, 20 בינואר 2020 (IST)

אלוף הטיסה המגוון ביותר[עריכת קוד מקור]

לואיס קורדס במטוסו, עם סימני ההפלות שצבר. שימו לב לסימול האמריקאי

בחילות אוויר שונים ידועים אלופי הפלות שהפילו מטוסי אויב של יותר ממדינה אחת. הישראלי המוביל ביניהם הוא סגן אלוף אברהם שלמון, שהפיל מטוסי אויב של שלושה חילות אוויר: המצרי, הסורי והעיראקי. ואולם הטייס שהפיל מטוסי קרב מהמגוון הגדול ביותר של חילות אוויר הוא לוטננט קולונל לואיס אדווארד קורדס, טייס בחיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הפיל שבעה מטוסי קרב גרמניים, מטוס קרב איטלקי, ולאחר שהועבר לזירת האוקיינוס השקט - גם מטוס קרב יפני. מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי היא העובדה שהפיל גם מטוס תובלה אמריקאי, במכוון. במהלך הקרב על הפיליפינים, הבחין קורדס במטוס התובלה שעמד לנחות בשדה תעופה שעדיין היה בשליטת היפנים. קורדס ניסה ליצור קשר עם הטייס, שכנראה לא היה מודע למצבו של השדה, ומשנכשל (הסתבר לאחר מכן שמערכת הקשר לא הייתה תקינה) פתח באש מכוונת על מנועי המטוס, כדי להפסיק את פעולתם. מטוס התובלה נאלץ לנחות בים אך לא נפגע. הצוות והנוסעים חולצו למחרת, בריאים ושלמים, על ידי סירה מעופפת PBY קטלינה, שאליה התלווה קורדס. לימים נישא קורדס לאחת מהאחיות הצבאיות שהיו בין נוסעות המטוס.

מקור: הערך באנגלית(אנ') קלונימוס - שיחה 10:16, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע בסגנון ספר השיאים לא יכול להיות קטע הידעת. ברור שמישהו עשה משהו הכי הרבה. ברור שאם יש טייסים שהפילו מטיסים של כמה צבאות, אז יש טייס אחד שהפיל הכי הרבה כאלו. צריך לחדד איזו הפתעה בקטע. 77.125.91.170 10:22, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
לא הבנתי את ההערה. --קלונימוס - שיחה 12:59, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו שקטע על האיש הגבוה בעולם, שמציין רק את גובהו ואת העובדה שהוא הכי גבוה בעולם, לא בדיוק מפתיע. ברור שמישהו היה האיש הכי גבוה בעולם. 77.125.91.170 13:45, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
הפאנץ' בקטע הוא על כך שהוא הציל אנשים משבי או מוות בתושיה בלתי רגילה, ואחר כך נשא לאחת מאלו שהציל. חמויישֶה - שיחה 10:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
אם כך, אולי כדאי להרחיב בעניין העיקר ולצמצם בעניינים הטפלים? 77.125.2.162 12:35, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
דווקא הקטע העיקרי בקטע ברור ומודגש. בין השאר, במילים "מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי" ובמשפט הסיום. חמויישֶה - שיחה 16:07, 28 בינואר 2020 (IST)

גרסת המבול הקדומה ביותר ושיטפונות שקשורים אליה[עריכת קוד מקור]

תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.

Theshumai - שיחה 01:07, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה. אני בעד. 77.125.91.170 10:18, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע. אני מציעה להזכיר גם את אתרחסיס ואת אותנפישתים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:47, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההצעה. חשבתי על זה, אבל רציתי שהפאנץ' יהיה שיש ממצאים שמגמים את הגרסה העתיקה ביותר של הסיפור כסיפור שיטפון מקומי, ולכן העדפתי לנסות לכוון ל'קצר וקולע'. Theshumai - שיחה 17:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
קראתי את זיאוסודרה. יש שם עוד פרט נחמד: שכנראה בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. אבל טעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). וכך הגענו בסוף להר אררט. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

הכפר ע'ג'ר[עריכת קוד מקור]

הכפר הערבי ע'ג'ר נמצא בצפון ישראל, והוא חצוי במרכזו בגבול ישראל-לבנון: חציו הדרומי של הכפר שייך לישראל וחציו הצפוני ללבנון. מלך הצבים - שיחה 23:33, 6 באוגוסט 2018 (IDT)


בהסכם סייקס-פיקו הכפר סומן כבלבנון, למרות היותו ברובו עלווי, עדה מבוססת בסוריה, ולמרות עדויות על כך שלתושביו הייתה אזרחות סורית. בעת מלחמת ששת הימים צה"ל השתמש במפות בריטיות ישנות, לפיהן הכפר נמצא בלבנון, וכיוון שלישראל לא הייתה חזית עם לבנון ישראל פסחה על הכפר. לאחר שנציג הכפר הגיע לקוניטרה במטרת הצהרת כניעה, צהל אסף את הנשק מהכפר אך נסוג ממנו.במשך החודשיים שלאחר מכן ישראל לא הסכימה לספח את הכפר לשטחי רמת הגולן במטרה להנמע מסכסוך עם לבנון, ולבנון סירבה לספח את הכפר מחשש שסוריה תראה את הצעד כבוגדני, ובכך הכפר התקיים כישות עצמאית בין ישראל ולבנון. כעבור חודשיים של בירורים ישראל הסכימה לספח את הכפר. לאחר הנסיגה מדרום לבנון הכפר נותר חצוי, כאשר חציו הדרומי לחלוטין בישראל וחציו הצפוני כביכול בריבונות לבנון, אך בפועל לאזרחיו אזרחות ישראלית. מצב זה יצר לא פעם סוגיות בעייתיות של שאלת הריבון בשטח.Sagi128F17v - שיחה 18:17, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן כבר יש חומר יפה לקטע הידעת! צריך לנסח את זה יפה, לשים במסגרת ועם תמונה, ולהעלות לראש הרשימה שלמעלה. אפשר להתחיל את הקטע עם משפט שאומר, שבעיקרון בסכסוכי גבול, כל צד דורש שטח לעצמו. אך במקרה של כפר רג'ר, כפר עם אדמה פורה ואנשים שלא עוסקים בשום פעילות מיליטנטית, כל אחד משני הצדדים ניסה לאלץ את הצד השני לקבל את הכפר לידיו. אפשר לסיים גם בזה שכמו בשאר סיכסוכי הגבול בין ישראל ללבנון, ישראל ויתרה בסופו של דבר, וכן קיבלה את הכפר לידייה. 77.127.2.101 19:42, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

הצעה

ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום הטריטוריה היחידה בהגדרה זו היא ביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה,בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

Sagi128F17v - שיחה 19:02, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

על הכייפכ. 77.125.91.170 21:30, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד הגרסה הזו Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות נמצאות תחת מצב זה, ביניהן ליברלנד וביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה לא הייתה חזית במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב. בין השנים 1985 ו2003 "המשולש הימי" בגבול הימי בין ישראל ומצרים היה גם כן טרה נוליוס, למרות שהשטח אינו קרקע. הן צפון ע'ג'ר והן המשולש הימי נודעו עקב הריבונות המעורערת בהם כמוקדי סחר בסמים.

מבחינתי מוכן, אשמח לדיון בנושא. Sagi128F17v - שיחה 23:35, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן לדעתי יש יותר מדי דוגמאות והטקסט קצת מתפזר. אהבתי יותר את הגרסה הקודמת. Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
התוספות מיותרות. עדיפה הגרסה הקודמת. 77.125.91.170 10:24, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

אחרון מבחינתי, תיקונים קלים Sagi128F17v - שיחה 19:57, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

מה ההבדל בין הגרסה הזו לגרסה הראשונה? סנט פול - שיחה 20:36, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
רווחים במקומות הנכונים ועדכון הטרה נוליוס ממקרה בודד למקרה נדיר אך קייםSagi128F17v - שיחה 06:44, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

שינויי נוסח קלים:

ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. אולם, במקרים נדירים קורה ההפך – שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה מסוימת על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. טריטוריות מעטות עונות להגדרה זו, כמו ביר טוויל וליברלנד, אל לאחר מלחמת ששת הימים התמודדה גם ישראל עם מצב דומה – הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה לפי המפות הישראליות שטח ריבוני של לבנון, שאיתה ישראל לא נלחמה במלחמה, אולם תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כשטח בריבונות סורית. לכן, מתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן, השטח צריך היה לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה שבה לא טענה אף מדנה לריבונות על השטח, הכירה מדינת ישראל בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לכן, על אף שתושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, מבחינה רשמית הם תושבי שטח אויב.

77.125.2.162 12:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

יש תמיכה רבה בקטע. חמויישה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו

מלחמת המקף[עריכת קוד מקור]

Czechoslovakia location map.svg

מלחמת המקף הייתה ויכוח בין נציגים צ'כיים וסלובקיים על שמה הרשמי של צ'כוסלובקיה לאחר "מהפכת הקטיפה". נציגי סלובקיה דרשו כי שמה של המדינה החדשה ייכתב במקף בין "צ'כו" ל"סלובקית". ב־29 במרץ 1990 החליט הפרלמנט כי השם ייכתב ללא מקף בצ'כית ועם מקף בסלובקית. כעת נוצרה "מלחמת ה-S הרישית", וב־20 באפריל שוב שינה הפרלמנט את שמה של המדינה, והיא נקראה מעתה "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". לפי כללי הכתיב בשתי השפות, רק המילה הראשונה בשמה של מדינה אמורה להיכתב באות רישית, אך כפתרון לשאלת כתיבת האות הראשונה במילה "סלובקים", הוחלט לפתוח את כל המילים באותיות רישיות. הוויכוח כלל גם את שמו של הסימן. הסלובקים דרשו כי בין השמות יפריד מקף, בעוד הצ'כים השתמשו באותה מילה גם לקו מפריד. הוויכוח חשף פער מהותי באופן שבו צ'כים וסלובקים ראו את זהותה של מדינתם. ניגודים נוספים הצטברו בשנתיים הבאות, והביאו להחלטה על פירוק המדינה לצ'כיה וסלובקיה ("גט הקטיפה") בשנת 1992. ההחלטה עצמה בוצעה ב־1 בינואר 1993.

מתניה שיחה 21:52, 30 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתי. האם בעיית המקף חזרה אחרי שכבר פתרו אותה? 77.127.82.195 21:34, 29 ביולי 2018 (IDT)
לא, היא לא חזרה, היא חשפה את אחד הפערים. מתניה שיחה 22:56, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
זה קטע עם הרבה פוטנציאל. צריך רק לשפר את הניסוח בנקודה שבלבלה אותי קודם. 77.124.69.106 14:01, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
שיניתי קצת. נראה שרק אז צצה בעיית האותיות הגדולות. חמויישה, אפשר לקדם? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:49, 7 בפברואר 2020 (IST)

פחד ממספרים[עריכת קוד מקור]

Badluck13.jpg

פחד מהספרה ארבע, הידוע גם כטטראפוביה, הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית: עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ) בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או מאזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים במקומות אלו משימוש במספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון, משרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי טריסקאידקפוביה. מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13.

מתניה שיחה 20:56, 30 במאי 2018 (IDT)

נחמד. אפשר להוסיף עוד חצי משפט על מקור האמונה הטפלה ביום שישי ה-13, אבל זה לא קריטי. מבחינתי הקטע בהחלט יכול כבר להופיע בעמוד הראשי של ויקיפדיה. 77.124.76.194 17:58, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
נחמד Assafn שיחה 14:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
הכרתי את האמונה הזו. אחלה קטע. אפשר לקדם, חמויישה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:36, 7 בפברואר 2020 (IST)

אסון הדבשה של בוסטון[עריכת קוד מקור]

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס במזקקה של Purity Distilling Company ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9,500,000 ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, התיאטראות, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום, הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

מתניה שיחה 21:41, 28 במאי 2018 (IDT)

הקטע טוב, אבל ההתחלה שלו פחות מדי זורמת. אני מציע למחוק חלק מהרקע שניתן בתחילת הקטע. חוץ מזה, אני מציע להחליף את המילה "מכל" במילה "דוד" או במילה נרדפת אחרת. כי לקורא עשוי להיראות בהתחלה, שמדובר במילת הכללה ולא במילה שמתארת אביזר אכסון:

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בתקופה בה דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה גם להכנת רום. דוד מלא דבשה בבוסטון שבמסצ'וסטס, בגובה 15 מ', שהכיל 9,500,000 ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק, עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום, הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

77.124.76.194 17:20, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 10:15, 9 ביולי 2019 (IDT)

אני מעדיף את גרסתו של מתניה. חמויישה, אפשר לקדם את הקטע? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:34, 7 בפברואר 2020 (IST)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)[עריכת קוד מקור]

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)

הימה הסלאבית[עריכת קוד מקור]

עבדים נקראו בשפות שונות של שם הסלאבים. ואז יש את ימת העבדים הגדולה שנקראה בטעות על שם סלאבים. Tzafrir - שיחה 13:57, 2 בדצמבר 2018 (IST)

יפה. רק שיש הבדל בין הסלאבים לסלאבים שעל שמם הימה, שהיו חלק ממה שמכונה היום אינדיאנים. ‏עמיחישיחה 13:14, 4 בדצמבר 2018 (IST)

מי זה הקיפוד?[עריכת קוד מקור]

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

הפגנות מגוכחות[עריכת קוד מקור]

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)
לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק[עריכת קוד מקור]

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ[עריכת קוד מקור]

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)


אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי[עריכת קוד מקור]

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"[עריכת קוד מקור]

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)
הארי טרומן גם הוא נכנס לקטגוריה הזו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:16, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

מצודת דואומון[עריכת קוד מקור]

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר[עריכת קוד מקור]

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)
אפשר למחוק את ההצעה הזו כי כבר יש קטע כזה כתוב. הוא מחכה להחלה של כל הקישורים שבו. 77.125.2.162 13:42, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

היאבקות בתמנונים[עריכת קוד מקור]

משעשע, מנפלאות הטבע האנושיFace-smile.svg. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמש[עריכת קוד מקור]

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?[עריכת קוד מקור]

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

Lsjbot[עריכת קוד מקור]

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)

זה לא הרבה פחות מדוברי העברית. אני לא רואה כאן מקום לקטע שלא בפורטל ויקיפדי פנימי. Tzafrir - שיחה 15:24, 31 בדצמבר 2018 (IST)

תמונת החור השחור[עריכת קוד מקור]

Black hole - Messier 87.jpg

התמונה של החור השחור במרכז M87 יכולה להדגים כמה עקרונות לא טריוויאליים של הפיזיקה המודרנית. מי רוצה להרים את הכפפה? Tzafrir - שיחה 15:33, 21 באפריל 2019 (IDT)

תן כמה דוגמאות לעקרונות כאלו, בבקשה. 91.199.94.96 12:24, 16 בינואר 2020 (IST)
ראשית כל, התמונה היא כמובן לא של החור השחור עצמו אלא של דיסקת הספיחה שמסביבו. החור השחור נמצא בתוך החור שבטבעת. החומר שבדיסקה מסתובב סביב החור השחור במהירות גבוהה מאוד, שקרובות למהירות האור ולכן מורגשים בהם השפעות תורת היחסות הפרטית. לדוגמה, הצד הקדמי (התחתון) של הטבעת נראה בהיר יותר מהצד אחורי (העליון) מכיוון שכשהחומר בתנועה בכיוון אלינו [אני לא מבין בדיוק את התופעה כאן]. Tzafrir - שיחה 22:34, 16 בינואר 2020 (IST)

הסרה ושכתוב קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

שיפור תבנית:הידעת? 18 ביולי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אסמן את התוספות שלי בעזרת הגדלה:

אחת מצורות יחסי הגומלין בין שני יצורים חיים, המיטיבים עם שני הצדדים, היא האֶנדוֹסימביוזה, דהיינו, קיום של יצור אחד בתוך האחר. המדענים סוברים כי בכול תא ותא בגופנו יש דוגמה ליחסי גומלין שכאלו. שהמיטוכונדריה והכלורופלסטים, אברוני הנשימה החמצנית, שבתוך התאים האיקריוטיים, החלו את דרכם כתאים עצמאיים קטנים שנבלעו על ידי תאים אחרים, אבותיהם של האיקריוטיים, אך לא נעכלו,והפכו לשותפים. על ידם והחלו לפתח עמם יחסי גומלין. כך יכולה האנדוסימביוזה להסביר את ההתפתחות האבולוציונית מתאים פרוקריוטיים ללא אברונים, לתאים איקריוטיים בעלי אברונים מובחנים.

77.127.15.149 19:50, 4 בפברואר 2020 (IST)

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)
אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4[עריכת קוד מקור]

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

מחיקת תבנית:הידעת? 3 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

א. הטענה הכללית ב"הידעת" של היום מפוקפקת. אמנם יש חוקרים שמעלים ספק באשר לזהותו של שייקספיר, אך זו לא עמדת הזרם המרכזי במחקר.

ב. חמור יותר - בתוך התבנית מופיעה טענה שהיא בגדר כזב גמור: "[שייקספיר] לא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו." - מעיון בערך ויליאם שייקספיר אפשר ללמוד שלא זה המצב. שייקספיר האיש השאיר סימנים לא מעטים לקיומו בתעודות ורישומים מהתקופה, מהטבלתו, דרך עסקיו ופעילותו בתיאטרון ועד צוואתו. אמנם מצויין בערך שיש בביוגרפיה שלו תקופה בת שבע שנים שממנה כמעט אין תיעוד. (1585 - 1592) - אבל זה רק חלק מהחיים ורחוק מהטענה ב"הידעת", שהוא לא הותיר זכר מלבד היצירות. דב ט. - שיחה 10:58, 3 בנובמבר 2015 (IST)

תודה. 94.159.183.179 08:58, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

- סוף העברה
מדובר על האמינות שאפשר לתת לשאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר. לפי הערך האנגלי all but a few Shakespeare scholars and literary historians consider it a fringe belief, אבל הערך העברי מתייחס לזה סתם כ"דעת מיעוט". אני לא מכיר מספיק את התחום. Tzafrir - שיחה 21:39, 3 בנובמבר 2015 (IST)
קטעי "היידעת" רק משקפים את הכתוב בויקיפדיה. אם אכן נמצאה שגיאה בקטע "הידעת", חשוב לתקן גם את הערך בויקיפדיה, שהוביל לטעות. אם אכן יש סתירות בין הערך "שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר" לבין הערך "ויליאם שייקספיר", אז צריך ליישב, קודם כל, את הסתירות האלו. תודה. 94.159.139.95 12:41, 5 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 14 במאי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

בתבנית כתוב שהושאר רווח במגילת העצמאות עבור חיים ויצמן. לפי הערך מגילת העצמאות, ידוע שכך הוא כתב את שמו ולכן המקום לא הושאר עבורו. המקור הושאר עבור החותמים שנשארו בירושלים ובדיעבד הסתפקו בפחות מקום ממה שהושאר להם. ויצמן לא היה חבר מועצת העם ולכן לא נדרש לחתום על המגילה. Tzafrir - שיחה 12:58, 13 במאי 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 ביוני 2017[עריכת קוד מקור]

קטע 'הידעת' הזה מוטה. הוא מניח הנחות בעניינים הנתונים במחלוקת, ומציג את גישת ביקורת המקרא בלבד, בעוד יש גישות נוספות. אפרט: הקטע מניח שהסיפור בשמואל ב' בהכרח מדבר על אותו גוליית, בעוד פרשני מקרא רבים סוברים שאין זה כך. זה גם נתמך מפשט המקראות, שהרי הסיפור בשמואל ב' מתרחש עשרות שנים מאוחר יותר מסיפור דוד וגוליית. עוד מניח הקטע שדברי הימים בא לתקן את הבלבול ואינו סתם גירסה נוספת לאירוע. כיון שכך - אני סבור שהקטע צריך לעבוד שכתוב יסודי, או מחיקה. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ז • 21:09, 29 ביוני 2017 (IDT)

אני לא חושב שיש בעיה עם הקטע. הקטע מראה בעיה ומציג אחד הפתרונות שלה. הקטע לא גורס שזה הפתרון היחיד. גם הקורא לא יחשוב שזה הפתרון היחיד. אולי הקורא הממוצע, בניגוד אליך, לא מכיר פתרונות נוספים, אבל הוא בטוח לא יחשוב שזה הפתרון היחיד האפשרי.
הקטע מפנה, בקישוריות, לערכים בנושא. הערכים צריכים להראות את התמונה השלמה - לא הקטע. תודה. 84.229.41.114 22:38, 30 ביוני 2017 (IDT)
הקטע לא אמור לתת תמונה שלמה, אבל אסור שהוא יציג תמונה חלקית כאילו היא שלמה. הכותרת היא "הידעת". כלומר: באים לתת לנו מידע עובדתי. אם המידע העובדתי הזה כולל הנחות מוצא שהן בעצם פרשנות שנויה במחלוקת, אז אנו חוטאים כלפי הקוראים שלנו. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:16, 2 ביולי 2017 (IDT)
אתה טועה בהבנת הנקרא. במקום לקרוא "בעל ספר דברי הימים מוסיף גרסה משלו", אתה קורא "העובדה היא ש". 84.229.41.114 16:24, 2 ביולי 2017 (IDT)
דווקא אתה טועה. כל מה שלא מוצג כטענה, ממילא מוצג כעובדה. נראה לי שהדיון איתך מוצה. אשמח לשמוע אנשים נוספים. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:32, 2 ביולי 2017 (IDT)
מהסתכלות מהירה בקטע - אני פשוט הייתי מוחק את הסיפא של "וכך פותר המחבר המקראי את הקושייה." - הוא לא נחוץ, ומותיר את "מתקן" (במרכאות במקור) ביחס לגרסא ה3 בדברי הימים. ייחוס "מחבר מקראי" בודד (ובפרט לדברי הימים!) הינו בעייתי כאשר נעשה בקולו של ויקי. העניין המהותי בקטע ה"ידעת" הוא 3 הגרסאות הסותרות, לכאורה, המערבות של גוליית (או אחי גוליית). אציין שייתכן מאוד שזוהי תקלדה מקראית (או יותר נכון - טעות העתקה).Icewhiz - שיחה 16:53, 2 ביולי 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 8 בנובמבר - סדרה 1 – אוניה פרסונלית[עריכת קוד מקור]

קטע הידעת של היום (יום ד') מתחיל במילים: „המונח אוּניה פרסונלית במדעי המדינה, מקורו במילה האנגלית Union (איחוד).״ האם מקור המונח העברי הוא דווקא באנגלית? נראה לי שהמונח נוצר בתקופות שבהן הלטינית או הצרפתית היו השפות המקובלות בדיפלומטיה.

אפשר להחליף את המילה „מקור״ בביטוי „קשור ל־״. אבל אז הקטע יאבד קצת מעוקצו. Tzafrir - שיחה 10:30, 8 בנובמבר 2017 (IST)

שכתוב תבנית:הידעת? 3 ביולי 2017[עריכת קוד מקור]

מן הניסוח הקיים של קטע הידעת ניתן להסיק בשוגג כי ראש ממשלת נורווגיה הדיח את מלך נורווגיה בשידור חי. זו, כמובן, שטות מוחלטת. קוויזלינג עלה לשידור בשעה 19:32 והכריז כי הוא ומפלגתו נוטלים את רסן השלטון שהופקר בידי הממשלה הקודמת שנמלטה (בפועל הקבינט רק גלה לעיירה המרוחקת חמישים ק״מ בלבד מאוסלו). האומה הנורווגית התייחסה להכרזתו ברצינות הראויה, ניסיון ההפיכה כשל, המלך סירב לדרישה הגרמנית למנות את קוויזלינג לראשות הממשלה ושרד את כל ניסיונות הגרמנים לחסלו. רק בראשון בפברואר 1942, 22 חודשים לאחר המאורעות המתוארים בקטע הידעת הנדון, מונה קוויזלינג לראשות ממשלת נורווגיה, על כידוני הכובש הגרמני. הוא לא הדיח את המלך בשידור וגם לא ממש היה ראש ממשלת נורווגיה באותה עת, לפחות לא יותר מכפי שהיה גויאבה. כדאי להחליף את הקטע לאלתר כדי לא להביך את עצמנו בדף הראשי של ויקיפדיה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 16:54, 3 ביולי 2017 (IDT)

גם לך יש יופי של ניסוח מטעה. הקבינט גלה צפונה ותוך פחות מחודשיים: לבריטניה. וקוויזליג דווקא היה ראש ממשלת נורווגיה בשלב זה. אבל לחמישה ימים. Tzafrir - שיחה 17:23, 3 ביולי 2017 (IDT)
בניגוד לקטע הנדון, דבריי לא מופיעים בדף הראשי של ויקיפדיה ולכן לא מטעים את קוראינו. מלבד זאת, לא התייחסת לשגיאה הצורמת המופיעה ברגע זה בדף הראשי - קוויזלינג לא הדיח את המלך ולא טען שהוא מדיח את המלך. אולי הוא רצה שהמלך יודח ואולי לא, אבל הוא בסך הכל טען שהוא ממנה את עצמו לראשות הממשלה בהינתן שהממשלה הקיימת נמלטה. בשעה שהכריז על כך, הקבינט הקיים והחוקי של נורווגיה, המוכר ע"י האומה הנורווגית וכל מדינות העולם להוציא אולי גרמניה הנאצית, המשיך לתפקד במרחק חמישים ק"מ מאוסלו. העובדה שהקבינט והמלך גלו מאוחר יותר הרחק יותר אינה רלוונטית לעובדה שב-9 באפריל 1940 ראש ממשלת נורווגיה היה יוהאן ניגורסוול וקוויזלינג לא היה אלא קושר כושל שקיווה לשווא כי המלך יטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 22:09, 3 ביולי 2017 (IDT)
ליאור, אתה מגזים בצורת ההצגה פה. בעת הפיכתו של קוויזלינג, נורווגיה הייתה למעשה בשליטה נאצית (ולקראת כניעה יבשתית מלאה במאי). קוויזלינג אכן לא ניסה להדיח את המלך, אלא למנות את עצמו לרהמ בניגוד לדעת המלך, ובתמיכת היטלר. הגרמנים, מסיבות שונות, וביניהם גם צרכי פרופוגנדה בתוך נורווגיה בסוף נסוגו לאחר מספר ימים מקוויזלינג ומינו רייכקומיסר גרמני לצורך שליטה על נורווגיה. ממשלת נורווגיה הייתה משוללת כוח לחלוטין בשלב זה, והשאלה היחידה הייתה אם תברח לגלות לצורך מלחמה מרחוק, או שתיכנע ותתיישר מול הנאצים תוך עבודה תחתיהם. הדבר היחידי הלא מדויק בידעת הוא שקוויזלינג לא הכריז על הדחת המלך, אלא על מינויו שלו לראש ממשלה (ללא תמיכת המלך) - עניין שקרוב להדחת המלך, אך לא בדיוק.Icewhiz - שיחה 22:41, 3 ביולי 2017 (IDT)
יש בדיוק שלושה משפטים בקטע הנדון, ובכל אחד משלושתם יש שגיאה עובדתית אחת לפחות:
  1. "וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה." - קוויזלינג היה ראש ממשלה ב-39 חודשים מתוך 68 חודשי מלחמת העולם השנייה.
  2. "ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי." - הוא לא הדיח את המלך, זו לא היתה מהדורת חדשות, והוא בטח לא הראשון שעשה זאת ברדיו. בקשר יולי (אנ') השתלטו הקושרים על הרדיו האוסטרי והודיעו על התפטרותו (המפוברקת) של הקאנצלר דולפוס (שנרצח) והעברת השלטון לרינטלן (אנ'). כמו קוויזלינג שש שנים אחר כך, גם הם כשלו. מי יודע כמה ניסיונות הפיכה נוספים, לפניהם ואחריהם, לוו בהכרזות סרק דומות ברדיו.
  3. "קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945." - קוויזלינג קנה את הגדרתו המילונית באמצעות בוגדנותו המתמשכת ולא בשידור הרדיו הכושל מאפריל 1940. חיפוש זריז ב-Google Ngram Viewer (אנ') מאשר כי שמו נעשה מוכר משנת 1942, עת מונה לראש ממשלה, ולא משנת 1940.
אז נכון, אף אחד לא מת מקטע הידעת רצוף שגיאות מספטמבר 2008 שעדיין מככב מדי פעם בדף הראשי של ויקיפדיה. עם זאת, מן הראוי למחוק את הקטע הזה ולהחליפו במידע מהימן. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 01:19, 4 ביולי 2017 (IDT)

פורטל מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 31 בינואר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אגדה אורבנית, חסרת מקור וכנראה גם לא נכונה. בדף השיחה מופיע המקור כ"ויקיפדיה באנגלית", אבל זה לא כתוב שם, ולמעשה גם לא היה כתוב שם כשנוסף הקטע. הכוונה לקביעה התמוהה ש"קרייזלר סירב לשלם לארכיטקט כאשר הושלמה בניית האמפייר סטייט, והתברר שהוא יותר גבוה ממגדל קרייזלר". קודם כל, לסרב לשלם לארכיטקט בגלל שמישהו אחר בנה בניין אחר נראה תירוץ עלוב ולא מתקבל על הדעת. שנית, בניית האמפייר סטייט הסתיימה כמעט שנה אחרי סיום הבנייה של מגדל קרייזלר, כלומר קרייזלר סירב לשלם זמן רב לפני שה"סיבה" לפי הקטע בכלל התקיימה. ושלישית, זה פשוט לא כתוב במקום שאמור להיות המקור לסיפור. קיפודנחש 02:03, 1 בפברואר 2018 (IST)

גם לי הכרונולוגיה הייתה נראית מוזרה. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 08:41, 1 בפברואר 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018[עריכת קוד מקור]

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

  • "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
  • "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
  • "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
  • "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
  • "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 12 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אחד הקטעים היותר משעממים. לא רק שהנושא לא מעניין, גם חסר פאנץ'. לא ברור למה הפסוק של יוסף מובא? במה הוא שונה מ-3 הפסוקים האחרים שלא צוטטו? לא ברור מה זה אומר שהאות דגושה. דגושה היכן? בספרי התורה אין ניקוד כלל, ולא מדובר פה על כתר ארם צובא. אז על מה כן? למחוק. חמויישֶה - שיחה 14:11, 9 באפריל 2018 (IDT)

החלפת תבניות 11 באפריל ו12 באפריל לכבוד יום השואה[עריכת קוד מקור]

  1. ממליץ לשבץ קטעים הקשורים ליום השואה בתאריכים אלו.
  2. את התבנית הנוכחית של 11 באפריל העוסקת באסטרואיד אפופיס להעביר ל13 באפריל, שזה התאריך שהוא צפוי לחלוף בו ב2029.
  3. הצעתי בעבר רעיון להידעת חדש ליום השואה, הוא עדיין מופיע בדף זה. אפשר לפתח אותו להידעת שלם. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:53, 10 באפריל 2018 (IDT)
אני מציע להשתמש בתבנית:הידעת? 23 במרץ - סדרה 1. מתניה שיחה 20:47, 10 באפריל 2018 (IDT)
חייב להודות שטרם נחשפתי להידעת הזה. אפשר להוסיף אותו לסדרת השואה (הקישור בסעיף הראשון). בינתיים פיתחתי את הקטע שהזכרתיHummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:45, 10 באפריל 2018 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 19 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בקטע הזה, שעתיד להופיע בדף הראשי בעוד שלושה ימים:

שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.

זה אולי התאים ב-2007, בהיעדר קטעים טובים יותר, אולם כיום – הוא נותר כמעט אותו דבר מאז – זה רחוק מלהיות מספיק טוב. אני מציע לכל הפחות לדחות את הצגת הקטע עד לליבון העניין. חמויישֶה? אביעדוסשיחה 22:26, 17 באפריל 2018 (IDT)

👍אהבתי חמויישֶה - שיחה 10:33, 18 באפריל 2018 (IDT)
תודה. ומה עכשיו, חמויישֶה? אביעדוסשיחה 16:49, 18 באפריל 2018 (IDT)
לדעתי כלום. דילגתי על הצגת הקטע הזה. תיאורטית, הוא יוכל להיות מוצג שוב על פי הסבב בעוד שנתיים. אם מי שיהיה מנהל המיזם בעוד שנתיים יראה לנכון הוא אולי יציג אותו. אני לא רואה כרגע סיבה למחוק את הקטע מרשימת הקטעים כל עוד הוא לא שגוי. הוא לא מזיק. חמויישֶה - שיחה 22:28, 21 באפריל 2018 (IDT)
כן, אבל הוא גם לא מוצלח במיוחד... טוב. אביעדוסשיחה 22:39, 21 באפריל 2018 (IDT)
לכן הוא לא יופיע בדף הראשי מ-2016 עד 2020 לפחות. חמויישֶה - שיחה 09:50, 22 באפריל 2018 (IDT)

חלפה שנה והקטע של היום עודנו שגוי[עריכת קוד מקור]

תבנית זו שגויה. ראו נא [2],[3],[4]. בפרט, מאמר זה פורסם תחת רישיון חופשי וניתן לצטט ממנו תכנים לוויקיפדיה בכפוף לתנאי הרישיון. יום טוב, ליאור पॣ • כ"ו באלול ה'תשע"ט • 09:02, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

אחליף תבנית. תודה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

עדכון ואימות קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

תיקון תבנית:הידעת? 24 במרץ - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

לפי מריה קרולינה מאוסטריה, גם מריה קרולינה לא אמרה את המשפט שיוחס למרי אנטואנט, בניגוד לאמור בתבנית. דב ט. - שיחה 13:14, 23 ביולי 2019 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016[עריכת קוד מקור]

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחישיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)
הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1 שכרגע בעמוד הראשי: לפי הניסוח ששם המשמר השוויצרי של קריית הוותיקאן הוא יחידה ששייכת לשווייץ (שווייץ מאבטחת). אולם לפי הערכים בנושא מדובר על יחידת שכירים. הם אמנם כולם בוגרי הצבא השוויצרי, אולם זה לא אומר שהם נשארים בשירות שווייץ לנצח. הניסוח שלי לא מוצלח במיוחד, ואם יש למישהו ניסוח עדיף: יבורך. Tzafrir - שיחה 13:52, 18 בנובמבר 2017 (IST)

תבנית:הידעת? 6 בפברואר 2019[עריכת קוד מקור]

"בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה". מהקטע הנל משתמע שעד למאה ה־16 לא השתמשו ביחידות זמן מדויקות יותר מדקה, שזה דבר לא נכון. בספרות חז"ל כבר מופיעה מידת הזמן "חלק (מידת זמן)". מיכאל.צבאןשיחה • א' באדר א' ה'תשע"ט • 07:58, 6 בפברואר 2019 (IST)

אבל יחידת זמן זו לא שימשה בשעונים. בתקופת התלמוד היו במקרה הטוב שעונים ברמת דיוק של שעות (לפי w:History of timekeeping devices. אני רואה שבין השאר מדדו שם זמן גם בפינג’נים). אני לא רואה שום סיבה לתקן את הקטע. Tzafrir - שיחה 10:14, 6 בפברואר 2019 (IST)
מסכים אם צפריר. ברור שידעו שישנה יחידת זמן קטנה יותר מדקה, אבל השעונים שמדדו שניות הומצאו במאה ה-16. חמויישֶה - שיחה 11:57, 25 בפברואר 2019 (IST)

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:
Nicknames
Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins.[1] The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".[1]

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues.[2] and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.[1]


הערות שוליים
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Bergreen (1997), pp. 7–11.
  2. ^ Armstrong, 1954, pp. 27–28

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)


תבנית:הידעת? 8 ביולי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

יש בקטע התייחסות למאמרים אודות הקשר הגנטי בין עדות שונות בעם היהודי, כולל יוצאי אתיופיה. הניסוח הכללי של „מחקרים הראו״ יכול להיות בעייתי. בבדיקה מהירה לא מצאתי את הפירוט של המחקרים באף אחד מהערכים שמקושרים מהקטע. המחקרים שמנסים להסיק קשר לפי גנטיקה הם בעייתיים במקרים רבים ולכן אני מסתייג עוד יותר משימוש בהפניה כללית למחקרים בלי שברור לאיזה מחקר מתכוונים. Tzafrir - שיחה 07:27, 8 ביולי 2019 (IDT)

יש דף שיחה. לעניות דעתי המחקרים שמוזכרים שם לא מספיקים. לשם השוואה: w:Beta Israel#Genetics. מתייג את ליאור שהיה מעורב בדיון. להבנתי המחקר שמצא לכאורה דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב השווה רק יהודים (אם מחפשים רק דמיון, מוצאים. ה־דנ״א של כולנו כמעט זהה). למיטב הבנתי (ואני לא מומחה בתחום) אין אסמכתאות ממחקרים גנטיים רציניים להשערה של קשר עם הקהילה במצריים (יש יותר זיקה לאוכלוסיה בתימן). זה לא שולל את הגעת הדת משם (כך הגיעה הנצרות לאתיופיה, לדוגמה). אבל אז למה להזכיר גנטיקה? Tzafrir - שיחה 07:56, 8 ביולי 2019 (IDT)
מעיון בדף השיחה של הקטע עולה שהתנגדתי כבר אז (באפריל 2007) לפתיחת תיבת הפנדורה הגנטית, בפרט לאור הממצאים החלשים עליהן היא נסמכת. גם Mort התנגד ואילו Omergold וחגי_אדלר תמכו. הקטע הקיים נסמך על המאמר הנושן הזה. יש אמנם מאמרים עדכניים, מקיפים ומשכנעים ממנו, אך אני עדיין סבור שהקטע הזה מיותר. במקומו אפשר אולי להקדיש קטע לצי הצוללות של פפסיקו. ליאור पॣ • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 09:18, 8 ביולי 2019 (IDT)