לפי הערך תקייה (תאקייה) בויקיפדיה העברית, התאקייה היא אחד משלושת יסודות הדת השיעית. האם זה אומר שהאיסלאם הסוני אינו מכיר בתאקייה או שהוא מוכר גם שם? (אאל"ט שמעתי על החמאס שמתבסס על זה, בעוד שהוא ארגון סוני בכלל) [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 16:08, 20 בינואר 2017 (IST)
לפי הערך [[תקייה]] (תאקייה) בויקיפדיה העברית, התאקייה היא אחד משלושת יסודות הדת השיעית. האם זה אומר שהאיסלאם הסוני אינו מכיר בתאקייה או שהוא מוכר גם שם? (אאל"ט שמעתי על החמאס שמתבסס על זה, בעוד שהוא ארגון סוני בכלל) [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 16:08, 20 בינואר 2017 (IST)
:תקייה -הוויקי הגרמנית אומרת שגם האיסלם הסוני מכיר ביסוד זה.
:תקייה -הוויקי הגרמנית אומרת שגם האיסלם הסוני מכיר ביסוד זה.
:: Im sunnitischen Islam ist das Konzept zwar ebenfalls bekannt, doch hat es nicht in der Allgemeinheit Anwendung gefunden, wurde zum Teil sogar abgelehnt. Verheimlichung des eigenen Glaubens in Gefahrensituationen gilt jedoch ebenfalls als zulässig. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 16:58, 20 בינואר 2017 (IST)
:: Im sunnitischen Islam ist das Konzept zwar ebenfalls bekannt, doch hat es nicht in der Allgemeinheit Anwendung gefunden, wurde zum Teil sogar abgelehnt. Verheimlichung des eigenen Glaubens in Gefahrensituationen gilt jedoch ebenfalls als zulässig. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 16:58, 20 בינואר 2017 (IST)
גרסה מ־08:06, 21 בינואר 2017
לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים:
החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
היי, חיפשתי בגוגל ומצאתי תמונה מסויימת (לחצו על המילה תמונה בשביל לראות אותה), שאני רוצה להשתמש בה באתר של תוכנה חופשית. ואני מעוניין לדעת למי שייכות זכויות היוצרים לתמונה והאם השימוש בה כרוך בתשלום או בכלל מותר? מחיפוש בגוגל מצאתי אלפי אתרים שונים שמשתמשים באותה תמונה (להערכתי). אבל אין לי מושג מה המקור שלה.
הכלל הבסיסי: זכויות היוצרים שייכות למישהו (אלא אם כן יש לך סיבה טובה להניח שהתמונה נמצאת ברשות הכלל, ולא נראה שזה המקרה). ידוע לך שיש אישור מפורש להשתמש בה (למקרה שלך או באופן כללי: רישיון תוכן חופשי, לדוגמה: רישיון Creative Commons כלשהו): אין בעיה. לא? אז לא. Tzafrir - שיחה13:32, 7 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מכיוון שמשתמשים באותה תמונה בכמה אלפי אתרים (להערכתי) אני מניח שאפשר להשתמש בה. מה שאני לא יודע זה אם צריך לשלם ולמי? קשה לי להאמין (אבל זה אפשרי) שיוצר התמונה בכלל לא מעוניין שאתרים נוספים ישתמשו בה, פרט לאתרים שכבר כיום משתמשים בה. ותיאורטית יש אפשרות שגם האתרים האלה (או חלקם) משתמשים בה ללא רשות. אבי 15 - שיחה13:41, 7 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מספר פקס בזק 153 - אפשר לחייג אליו מחו"ל?
קיבלתי מבזק מספר פקס שמתחיל בקידומת 153, שאחריה מספר הטלפון שלי (ללא הסיפרה 0). האם אפשר לחייג למספר כזה גם מחו"ל? ואם כן מה המספר? האם זה פשוט +972 ואחרי זה המספר? אבי 15 - שיחה13:10, 7 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
פגשתי בחורה הודית שהשם שלה נשמע כמו "חמסה". שאלתי לגבי מקור השם, כי חשבתי שהוא מגיע מערבית. היא אמרה שזה דווקא שם הודי והוא שם של אלה. אני יודע שבהודו יש הרבה אלים למיניהם, אבל מצאתי את "חמסה". מישהו אולי יודע להפנות אותי? Corvus,(Nevermore)
אני מאמין שתוכל להיעזר בזה [1]. יש שם שני כיוונים הקשורים בסנסקריט, אם כי שניהם אינם אלה ממש; אבל בהינדואיזם יש, לפי חלק מהדעות, 330 מיליון אלילים. נרו יאיר • שיחה • י' בכסלו ה'תשע"ז • 20:24, 10 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בתחילת המלחמה רובם לא היו. היה גיוס עצום של צבאות. דבר ראשון שכדאי לך לבדוק הוא גודל הצבאות לאחר שנת לחימה (לדוגמה) לעומת הצבא הסדיר קצת לפני הלחימה. Tzafrir - שיחה17:33, 8 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לפני המלחמה בצבא האיחוד הסדיר היו 16 אלף חיילים ב-21 רג'ימנטים (10 חי"ר, 4 ארטילריה, 2 פרשים, 2 דרגון, 3 רגלים רכובים), כולל אנשי הדרום שעתידים לפרוש לטובת צבא הקונפדרציה. הם היו פרוסים בכל ארה"ב ובגבולות, וצבא הדרום לא היה קיים. בתחילת המלחמה ממשל הצפון קרא לגייס 75 אלף חיילים, וממשל הדרום קרא לגייס 100 אלף חיילים. עם השנים מספר החיילים ומיקום היחידות השתנה כמובן. בצבא האיחוד שירתו בשיא 700 אלף, ובצבא הדרום שירתו בשיא 450 אלף. בסה"כ בכל המלחמה בצבא האיחוד שירתו 2.5 מיליון חיילים, ובצבא הדרום 1 מיליון חיילים. רוב הנתונים הרשמיים של צבא הדרום הושמדו במלחמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
איך ניתן לפרוץ נגן mp3 כשר שאין בו רדיו, ניסיתי לעשות שדרוג קושחה, אבל זה לא עוזר, השדרוג כלל לא מתבצע.
יכול להיות שאין בו חומרה שנדרשת עבור שמיעת רדיו? באופן כללי ההתחלה תהיה לזהות שם יותר גנרי של אותו דגם של הנגן (להבדיל משם שניתן לגרסה הכשרה ו/או לגרסה ייעודית לישראל) ולנסות לחפש מידע על החומרה של הדגמים הללו. אני לא יודע בדיוק איך. הרבה חיפושים וחיפושים מקורבים. Tzafrir - שיחה21:23, 9 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הנגן במקור לא היה כשר, אבל הכניסו לו תוכנה שחוסמת את הגישה לרדיו, וגם משנה את הלוגו בפתיחה ובכיבוי.
האם מבחינה עקרונית ניתן למצוא זהב בנחלי הגולן?
15:11, 9 בדצמבר 2016 (IST)
מקור הזהב העיקרי הוא סלעים וולקנים.
לא, אלא אם למישהי נפלה שרשרת.
שימוש ביצירה לצורך יצירה שלי. זכויות יוצרים.
נניח אני לוקח תמונה מויקיפדיה שנלקחה לפי הרישיון שעליה מאתר של NASA. את התמונה אני עורך בפוטושופ ומוסיף עליה כיתובים, גרף שיצרתי בתוכנה מתמטית ועוד. ואת התוצאה אני שם בפוסטר בפינה תחתונה. את הפוסטר אני מביא לכנס מדעי ומפרסם מול אנשים. אני מניח שאני חייב לציין איפשהו בפינה שהתמונה נלקחה מנאס"א.
אז: למי שייכות זכויות היוצרים על האיור שיצרתי? השתמשתי ביצרה של טלסקופ החלל האבל. אבל מצד שני זאת היצירה שלי, כי המהות של התוצאה שונה מהרכיבים. למי שייכת היצירה? Corvus,(Nevermore) 20:28, 9 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
יצירת של NASA הן נחלת הכלל (Public Domain), אין חובה לתת קרדיט (אבל יהיה מנומס לתת). היצירה שלך היא בוודאי שלך, אבל החלק ממנה שנלקח מ-NASA אינו שלך. דוד שי - שיחה20:44, 9 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בדיוק זה מה שאני טיפה מוטרד ממנו. עד כמה "חצי-חצי" פועל בזכויות יוצרים. נניח מישהו מבקש ממני להשתמש בתמונה מהפוסטר שלי. עד כמה יש לי זכות לאשר שימוש בה? כי כאמור חלק מהקרדיט שייך לNASA. Corvus,(Nevermore) 21:07, 9 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
ברישיון cc-by-sa שמשמש את ויקיפדיה יש הדרישה להחיל רישיון זה על כל יצירה נגזרת, כלומר: אם תיקח תמונה מוויקישיתוף תצטרך לתת קרדיט לצלם, וכל מי שייקח אותה ממך יצטרך לתת קרדיט לצלם. במקרה של נאסא זה פשוט יותר, משום שנאסא לא דורשת קרדיט. דוד שי - שיחה21:14, 9 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה שעשית נקרא יצירה נגזרת (אבל נקרא גם ריטוש, או בקיצור: התעללות ביצירה). מכיוון שהיצירה המקורית היא ברשות הכלל, אין לך בעיה עם זכויות יוצרים. תוכן ברישיון CC-BY-SA (רוב התוכן בוויקיפדיה) מרשה במפורש יצירת יצירות נגזרות, בתנאי שהן יופצו באותם התנאים. Tzafrir - שיחה21:19, 9 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
פתאום הכה בי: נזירים כידוע לא מתרבים. מאיפה באים נזירים חדשים למנזרים בישראל? האם כל הנזירים הם ערבים נוצרים?
לפי מראה חיצוני בלבד (עד כמה שאני מסוגל לפשוט): הם לא נראים ערבים, אלא אירופאים. האם מודבר באזרחים של מדינות אחרות שמגיעים לארץ הקודש כחלק משליחות? מה הסטטוס הרשמי שלהם, תושבי קבע? איך הם קיבלו תושבות? השאלה יכולה להיות מורחבת גם באופן כללי לכנסיה הקתולית, ארמנית או אפילו הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בארץ ישראל. מאיפה החבר'ה האלא באים? Corvus,(Nevermore) 20:26, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
רבים מגיעים מחו"ל לפי השתייכותם הדתית, אני אירחתי פעם זוג מוזיקאים גרמנים שבאו לאחת הכנסיות בירושלים, הם סיפרו על חברים ואחרים שמגיעים לתקופות ממושכות יותר. יש כנסיות-אם בחו"ל וסביר להניח שיש חילופין. דומני שהמעמד של כולם הוא מעמד תיירים והם נוסעים פעם בכמה חודשים לגשר אלנבי או משהו להחתים דרכונים. ביקורת - שיחה22:34, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מביך שאני כלל לא מכיר את הכלל. האם תייר יכול לשהות במדינת ישראל לתקופה בלתי מוגבלת? נניח הנזירים בלטרון זה בכלל סיפור. הם מקבלים על עצמם את תענית דיבור, כך שיש בעיה קשה לתקשר איתם בכל מיני משרדי פנים, חוץ ושגרירויות. Corvus,(Nevermore) 12:04, 12 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
על פי העמוד הזה: [2] תייר רגיל, יכול להישאר לתקופה של עד 3 חודשים. ויש אשרה מיוחדת ל"לאנשי דת הבאים למלא תפקיד במוסד דתי בישראל". בברכה, --איש המרק - שיחה14:20, 12 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
קורבוס, הנזירים ב"מנזר השתקנים" אמנם ממעטים בדיבור, אבל זו לא תענית דיבור במובן היהודי של המנהג, ולכן זו לא הבעיה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בכסלו ה'תשע"ז • 11:31, 13 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
משום מה, התמונה שמשמשת אותנו בערך על זכותוס הצאצא, משמשת את כל יתר הוויקיפדיות בערך על הסבא. מישהו יודע להסביר מה קרה ולתקן את הטעון תיקון? ביקורת - שיחה22:29, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שעות 3 לפני - בגלל תנאי מזג האוויר: מטוסי ה"אדיר" מתעכבים באיטליה. הערפל קרקע את המטוסים החדשים שאמורים להגיע לישראל, וטיסתם לארץ נדחתה עד שיפור בראות. Nachum - שיחה14:17, 12 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מדוע מחאת יוקר המחיה מורכבת מבני מעמד הביניים? מדוע מחאת הצהרונים מורכבת ברובה המוחלט מנשים בגיל המתאים? אני חושב שהתשובה ברורה מאליה. Lionster • שיחה18:39, 13 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני מסכים שזה הגיוני, אבל מדוע? למה תנועה הקוראת (בחלקה עד ברובה, אבל לא כולה) לשיוויון בין גברים ונשים בסופו של דבר מכילה בתוכה פי כמה וכמה יותר נשים מגברים? בתור פמיניסט, אני מוצא את זה די מוזר שאין גברים שיוצרים אמנות פמיניסטית וכדומה. (שי • מנשמע?) מה, אין?18:42, 13 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
התנועה היא לא תנועת שוויון. היא תנועת שינוי. היא מבוססת על ההנחה שבמצב הקיים נשים מופלות לרעה על ידי גברים. איך? כל פעולה גברית יכולה להיתפס כאפליה כלשהי, כהפגנת כוח או עליונות ואין לדבר הגדרה ברורה. מהצד השני, הפגנת כוח או עליונות על ידי נשים בקלות מוגדרת כמעשה פמיניסטי.
כדי ליצור אומנות פמיניסטית צריך להיות בעמדה שהאמנות שלך תיתפס גם על ידי אחרים כפמיניזם, וזה קשה מאוד לגבר לעשות, כי פמיניסטיות לא ממהרות לראות בגברים פמיניסטים. גם אם הם מתייחסים לשני המינים באופן שוויוני. Uziel302 • שיחה19:08, 13 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הרי לך תשובה: אנטי-פמיניסט מאשים את הפמיניסטיות בכך שהן לא מחשיבות אותו (או את דומיו) לפמיניסט. התשובה בגוף התגובה.
May I ask a question in English? (Grand Prix of Israel)
In 1970, a formula 2 car race was planned in Ashkalon, which can be found in the web under the name "Grand Prix of Israel. I am looking for the Hebrew name of this race-to-be, if there was one. May I ask for help in this matter? Thanx Play It Again, SPAM - שיחה09:50, 14 בדצמבר 2016 (IST).[תגובה]
דגם B-Smart 62311 אני מדליק את הכפתור עם 2 הסימונים ( יש עוד אחד עם סימון אחד) ובגלגל רמת חום על 4 (מתוך 7)
קישור למוצר (נ"ב אין לי את המתקן מים ששמים מעליו זה משמעותי החיסרון הזה ?) --Didschr - שיחה23:42, 14 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם המכשיר צורך במקסימום 2,500 ואט, עלות הפעלה לשעה היא מקסימום 2.5 קילו ואט לשעה. לפי תעריף ביתי של חברת החשמל מחיר קילו ואט לשעה הוא 53.33 אגורות כולל מע"מ, אז 2.5 קווט"ש זה 133.3 אגורות לשעה. אם המכשיר פועל בעוצמה חלקית - הצריכה חלקית, והמחיר חלקי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בערך מופיע המשפט ”שעון גריניץ' הוא שעה קבועה לכל מקום על פני כדור הארץ ללא התחשבות באזורי זמן שנקבעים לפי קו האורך בו נמצאים. לאדם הנמצא בלונדון ולאדם הנמצא באוסטרליה, השעה בשעון גריניץ' זהה.” כלומר יש שעה אחידה לכל העולם והשמש יכולה לצורך העניין לזרוח במקומות מסויימים ב-00:00.
מצד שני כתוב בערך שכן יש מושג של GMT+X, כלומר זמן מחולק לפי אזורי זמן בדיוק כמו ב-UTC, ואז ישראל היא GMT+2 לדוגמה.
המשפט הזה הוא משפט נכון, אבל חסר משמעות. באותה מידה (אם נזניח לרגע שינויים בשל שעון קיץ) אפשר לכתוב ששעון ישראל הוא שעה קבועה לכל מקום על פני כדור הארץ ללא התחשבות באזור הזמן שנקבעים לפי קו הרוחב בו נמצאים. מה שחסר בערך הוא מידע על הצורך באזור זמן אחיד (ראשית כל ברמה הלאומית, בשל רשת הרכבות, ולאחר מכן גם בין מדינות שונות). Tzafrir - שיחה14:28, 15 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה אפשר לעשות כאשר שקע מגמגם כאשר מחברים את התקע? מגמגם כוונתי לרעשים שהמגעים רופפים, והדבר הורס לי מכשירי חשמל. אין לי יכולת לפרק אותו מסיבות שונות. הוי ארצי - שיחה09:18, 15 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם יש מגע רופף, זה אומר שבמקום מסויים עובר זרם חשמלי באוויר. זה יוצר חום גבוה ויכול להתיך את השקע. זו אחת הסיבות השכיחות לשריפות. אסור להשתמש בשקע כזה. עוזי ו. - שיחה23:27, 15 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
the complete array of teeth in the form of an arch. There is an upper and a lower arcade, except in ruminants where the incisor sector of the upper arcade is absent.”
בהנחה שמדובר על תאור של גשר אז התרגום הוא: המִפְתח העיקרי הוא ברוחב של 600 מטר, העמודים מגיעים לגובה של 120 מטר והגובה המקסימלי מעל פני הים של ספינות שיכולות לעבור מתחתיו הוא 44 מטר. Easy n - שיחה20:12, 15 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שמתי לב שהרבה פעמים כשמדברים על התאבדויות של הצמרת הנאצית זה נשמע כאילו שיש פה איזשהו כישלון ובמצב אידיאלי היו צריכים ללכוד אותם, לשפוט ואז להוציא להורג. האם זה באמת כך, או שאולי זו רק תחושה שלי? כי לי זה דווקא נראה הרבה יותר צודק שהם ישימו קץ לחייהם. שואל השאלות - שיחה20:28, 15 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שהעניין הוא התלייה עצמה. גם התאבדות בתלייה נחשבת כישלון. . . פשוט עניין של "הוא לקח את העניינים בידיים שלו". בלנק - שיחה22:49, 15 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הסיפור הוא מוות בכבוד? כלומר רוצים להפשיל את האויב, זה הרעיון? ולי דווקא נשמע צודק שאם האיש הוציא את עצמו להורג, אז הוא לקח אחריות על מעשיו בלי צורך בעזרתם של אחרים. שואל השאלות - שיחה15:12, 16 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני מניח שהעניין פה הוא הבאה לדין יותר מכל דבר אחר; הרעיון של הרשעת הפושע ב"משפט צדק". צורת המוות שולית ביחס למהות, גם בעיני המערכת שרוצה להביע את עקרון נצחון הצדק, וגם בעיני הנאשם. פושע מתאבד לא "מוציא את עצמו להורג" ובטח שלא לוקח אחריות על מעשיו. הוא מתחמק ממשפט שבו יוכרז אשם, כמו כופר בעצם היותו פושע ובסמכותו של השופט להגדירו כך. R.G. - שיחה16:30, 16 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לפני המשפט - ההתאבדות מונעת חקירה, משפט פומבי, הרשעה והוצאה להורג. בקרב אנשי צבא התאבדות נחשבה למוות מכובד יותר מהוצאה להורג. אחרי המשפט - ההתאבדות מונעת את ההוצאה להורג. האסיר שנידון למוות אמור להיות בשמירה רצופה, ולכן אמורים למנוע ממנו להתאבד. גרינג הצליח להתאבד בגלל עבירת משמעת חמורה של אחד השומרים, שהסכים להבריח עבורו פריט אישי שהכיל רעל מוסתר (כנראה שהשומר לא ידע על הרעל). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
איך לתלות תמונה על קיר מחוספס?
אם אסור לקדוח או לדפוק מספרים בקיר ושטח הקיר הוא לא אחיד (כלומר מחוספס כזה, מכירים?) - האם יש דרך לתלות עליו תמונה? הדבר היחיד שחשבתי עליו זה פוסטר מודבק עם סלוטייפ
... Corvus,(Nevermore) 17:40, 16 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בצעירותי העשוקה היה חומר שנקרא סטיק סטאק (אני מנחש שהכוונה ל-stick stuck) שנראה כמו פלסטלינה, רק דביק יותר, והיה מסוגל להחזיק משקל לא קטן. בשביל תמונה ממוסגרת היה צריך לשים בכל פינה חתיכה קטנה של החומר וזה היה מחזיק. החיסרון היחידי היה שלפעמים כשהיו מסירים את התמונה, החומר היה מוריד איתו חתיכת טיח מהקיר, בעיקר אם הקיר היה ישן. אין לי מושג אם ואיפה ניתן להשיג את החומר כיום. Easy n - שיחה18:52, 16 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
האם נכון שבכנסת, כמעט רק דיונים העוסקים ביחסי ישראל-פלסטין מלאים?
האם נכון שבכנסת, כמעט רק דיונים העוסקים ביחסי ישראל-פלסטין\מתנחלים\ירושלים הם מלאים, אבל דיונים העוסקים בנושאים כגון אנרגיה מתחדשת וחשמל סולארי, זהירות בדרכים, חינוך, תחבורה ציבורית, נוטים להיות ריקים?
אני מניח שאם כן (וזה נכון הן ל"ימין" והן ל"שמאל"), זה בגלל שהפוליטיקאים שנבחרו ע"י רטוריקה שמתסיסה את ההמונים לא רואים איך "ייצא להם משהו" מבחינת פרסום בתקשורת מאותם הדיונים האחרונים שהזכרתי, כי זה לא ייתן להם להתסיס אף אחד ולא יבטיח להם קדנציה נוספת וממילא יש להם כסף ונוחות בחייהם ועם הטכנולוגיות הנוכחיות שגורמות יותר נזק מאלה שאפשר לדון על פיתוחם.
מהי בעיניך מטרתם של הדיונים בכנסת? מדבריך נשמע שמתנהל שם סיעור מוחות שמטרתו להעלות רעיונות חדשים ויצירתיים לטיפול בנושאים שעל סדר היום. עוזי ו. - שיחה17:36, 17 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה המקבילה המקובלת בעברית השימושית? נראה לי שלא משתמשים בתרגום מילולי, אלא כותבים "ספריית..." או "סדרת...". אני צריך את זה בשביל מחלקה שלמה בתוך הוצאה לאור, שתחתיה ישנם מדורים שונים וכל מדור מוציא סדרות אחדות. תודה מראש למומחה (שמן הסתם אינו חייב להיות ממנויי וק:יל). ביקורת - שיחה18:53, 17 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
באחד העמודים האחרונים של מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות - מודעה של 1/16 עמוד - פרסום להופעה של אמן. האם מישהו יכול להעריך? Gridge ۩ שיחה20:58, 17 בדצמבר 2016 (IST).[תגובה]
אל תעריך, תפנה אליהם בבקשת פרסום ותקבל את הצעת המחיר
גם אני לא מבין מה הטעם לשאול כאן, הרי זה יכול להשתנות מהיום למחר. אם אתה לא מוצא את מספר הטלפון שלהם כתוב וננסה לעזור. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ז • 23:14, 17 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בדברים האלה, המחירון (אם יש כזה) או ההצעה הראשונית, תמיד גבוה מהמחיר בפועל, בפרט ללקוחות קבועים (כמו כאלה שמפרסמים הופעות של זמרים). בברכה, --איש המרק - שיחה15:57, 18 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מיתוג מחדש של רשת
מה הכללים כשרשת מסוימת ממתגת את עצמה מחדש בשם חדש אבל רוב הציבור עדיין מכיר את הרשת בשם הישן?
למשל: https://he.wikipedia.org/wiki/MAX_%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A7
מקס סטוק, כבר לא נקראים מקס סטוק הם נקראים מקס כאן קונים בכיף.
הדף לא מעודכן לשם הנכון אבל רוב הציבור מכיר בכלל את השם הישן.
אין כללים. חברות משתמשות בשירותי מומחים - משרדי פרסום - למיתוג מחדש אם ידן משגת, ואלו מתכננים קמפיין מתאים. כפי שראית בעצמך, ישנם מקרים בהם הזהירות נזנחת, אולי מתוך מחשבה שהמותג אינו בעל ערך. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 18:43, 19 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
נתתי בטעות לכמה קבצים אצלי במחשב (PDF, אם זה חשוב) שם מדי ארוך. כעת אינני יכול לפתוח את הקבצים וגם לא להעביר אותם או לשנות את שמם. הקבצים מאד חשובים לי. מישהו מכיר את התופעה או יכול לנסות לנחש מה גורם לזה ומה אפשר לעשות? תודה רבה רבה מראש לכל עצה. ביקורת - שיחה23:23, 17 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
חלונות 7, על לפטופ טוב. תווים בעברית, תיקייה שישית בערך מתיקיית השורש, בערך 150 אותיות כולל רווחים. אבל מצאתי פתרון מאולתר. ביקורת - שיחה00:46, 18 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
ממתי עבירות של ישראלים שנעשו בחו"ל יכולות להיות שיפוטיות בישראל?
בעקבות הפרסומים בשעה האחרונה על טייקון שנעצר עקב כך ששיחד במיליונים בגינאה (אפריקה), זה הביא אותי לשאלה מדוע או באיזו זכות רשויות החוק הישראליות יכולות לשפוט על עבירות שנעשו במדינות אחרות, אם היה נעצר על ידי רשויות החוק בגינאה הייתי מבין, אבל מה הקשר לישראל? "על פי החשד, איש העסקים וישראלים נוספים, שמתגוררים רוב זמנם בחו"ל, שילמו שוחד לעובדי ציבור בכירים בגינאה בתמורה לקידום עסקי היהלומים שלהם. שר מכרות לשעבר במדינה נעצר בחשד לשוחד. המשטרה פשטה הבוקר על ביתו של איש העסקים ועיכבה אותו לחקירה". אדם ששיחד בגינאה או בכל מדינה אחרת יכול להיעצר בגין כך בישראל? על איזה חוק זה מסתמך, זה מעניין. 93.126.88.3013:03, 19 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
החוק העיקרי הרלוונטי הוא חוק העונשין. סעיפים 17-13 שלו קובעים את התנאים העקרוניים שבהם עבירה שנעשתה כולה בחו"ל היא עבירה על החוק הישראלי. יש גם חוקים שקובעים תחולה עצמאית . בין היתר, סעיף 15 קובע שעבירה של אזרח או תושב של ישראל שהיא מסוג פשע או עוון היא עבירה שניתנת לשיפוט בישראל, בסייגים מסויימים (אין חל סייג לאחריות הפלילית לפי החוקים של המדינה שבה נעשתה, לא היה זיכוי או ריצוי מלא של העונש ואין ניתן להטיל עונש חמור יותר משניתן היה באותה מדינה). סייג נוסף הוא שהמעשה מהווה עבירה לפי החוק של אותה מדינה או שהוא אחד מהעבירות שקבועות בסעיף וביניהן העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר. העבירה הזאת שבסעיף 291א לחוק הוכנסה לחוק בשנת 2008 ואוסרת על מתן שוחד לעובד ציבור זר לקידום פעילות עסקית. אמיר מלכי-אור - שיחה15:31, 19 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שימוש בתשתית ויקיפדיה
שלום כולם. עלה לי רעיון שייתכן וידרוש להשתמש בתשתית של ויקיפדיה לצורכי חברה\עצמי.
המטרה היא לספק אתר בסגנון ויקיפדיה שיתמוך ביכולות הסטנדרטיות כיום בויקיפדיה כמו למשל עורך חזותי. אני מנחש שאת השרת שעליו תשב התשתית אני אצטרך לספק בעצמי.
אפשר הפניה לקישור שמסביר על זה?
בהנחה שהתשתית של ויקיפדיות שונות, שונה מעט בין האחת לשניה, האם ניתן להשיג את התשתית הזאת כמו שהיא כיום בויקיפדיה ספציפי (למשל ויקיפדיה העברית).
האם ניתן להרחיב את התשתית (קוד פתוח?!, pllugins?!)
האם ניתן להישאר צמודים להתפתחות התשתית של אותה ויקיפדיה שבחרתי?
מהם זכויות היוצרים שאני מתחייב אליהם בשימושים כאלה?
כדאי לעבור על ההסברים במדיה ויקי. תוכל להתנסות בהתקנת מדיה ויקי על המחשב שלך כדי להתרשם איך זה להתקין שרת כזה. לצורך התקנת תלויות כמו בסיס נתונים וPHP, ייתכן שיהיה נוח להשתמש בחבילה שמתקינה גם בסיס נתונים וגם אפצ'י כמו חבילות WAMP למיניהן. ערן - שיחה23:50, 19 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לממשלה יש את יכולת להתעמר בחברי הכנסת המתנגדים למדיניותה באמצעות משטרת ישראל, התביעה הכללית ואמצעים נוספים. החסינות נועדה להגן עליהם מפני התעמרות כזאת. במיוחד במקרים בהם חבר הכנסת ביצע דבר מה האסור על פי חוק אך נחוץ (לטעמו) למילוי תפקידו (פגישה עם חסן נסראללה אסורה על פי החוק, אך אם חבר כנסת (ובפרט חבר ממשלה) ייפגש איתו, אין לאסור אותו לטעמי). בברכה, --איש המרק - שיחה12:19, 20 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שלשום ניתנה החלטה בתיק בש"פ 7822/16 מדינת ישראל נגד פלוני. יש בוודאי עיקרון כלשהו (אשמח לדעת מהו) לפיו שמו של פלוני מוסתר מאתנו. במקרה שלפנינו ההסתרה לא עוזרת - מתוכן ההחלטה קל לזהות במי מדובר. האם יש עבירה כלשהי במתן קישור לפסק דין זה מהערך העוסק באיש, ובכך למעשה חשיפת זהותו של פלוני? דוד שי - שיחה21:48, 20 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש נטייה בחוק ובנוהג להסתיר שמות של עברייני מין כיוון שלעיתים קרובות ניתן לזהות את הקורבנות מסיפור המקרה וכידוע לצערנו יש עדיין לא מעט סטיגמות על קורבנות עבירות מין. DGtal - שיחה00:59, 22 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מחפש את התרגום או הערך העברי
הבקשה שלי אורכבה למרות שלא קיבלה תשובה. אנא עיינו כאן: מחפש את התרגום או הערך העברי/ארכיון.
אתמצת.
מחפש את התרגום או הערך העברי של הערכים הבאים:
רוב הדברים פשוט לא קיימים בעברית. ל-Spike strip קראנו במילואים "מחסום דוקרנים" ותו לא. ל-Jersey barrier קוראים בארץ פשוט "ג'רסי" וברבים "ג'רסים". התרגום של בזנ"ט נכון - אלה נקראו בזנ"טים בשחר ההיסטוריה של ישראל, לפחות עד סוף שנות השבעים. מאוחר יותר השם "שועתק" לאותם מוטות גדר זויתיים (אולי בגלל הזוית?). עמית - שיחה21:44, 21 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אוקיי, עדכנתי את האחרון והשלישי. לגבי הבזנ"ט, אני הייתי בצופים וגם בעוד מקומות אחרים שקראו למוט הברזל בתמונה [1] בזנ"ט, אז איך קוראים למוט? זה נורא מבלבל. (מעדכן ויקינתונים) אסף (Sokuya) - שיחה22:27, 21 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
האם האפליקציה נועדה במקור לאיומי רשת והפצת תוכן פוגע או שאולי היה לה יעוד "טוב" כלשהו? אני רוצה להבין את הראש של המפתח, האם הוא הבין מההתחלה שהוא מפתח כלי רע עם כוונת זדון או אולי כוונתו היתה אחרת? שואל השאלות - שיחה20:58, 21 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שואל השאלות, יש לך הוכחה שהאפליקציה נועדה במקור לאיומי רשת והפצת תוכן פוגע היעוד שלה אמורה להיות כנראה טובה. בסופו של דבר, ייעודה של האפליקציה אמורה להיות טובה למרות שיש כמה וכמה חסרונות BDaniel - שיחה14:21, 22 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הוכחה בדרך השלילה: לא נמצא שימוש חיובי ידוע אחד באפליקציה, בזמן שנמצאו שימושים שליליים רבים מאוד, שגררו מחאה ציבורית רחבה. ממש לא הבנתי את ההסבר שלך לגבי תצוגה בטלפון וגרסאות קודמות. אתה בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר? אני מדבר על בליינדספוט (אפליקציה). ואתה? שואל השאלות - שיחה16:19, 22 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כשאני שם חם צוואר כך שהוא מכסה את האף והפה (כי קר), אז כל הבד הפוך לרטוב מהנשימה שלי. מה ניתן לעשות? בטוח שאני לא הראשון שנתקל בבעיה. יש פטנט מתחרה? שואל השאלות - שיחה11:35, 22 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני וחבר שלי רוצים לפתח אפליקציה של משחק מילים בעברית. בשביל זה, אנחנו צריכים רשימה של כל המילים החוקיות (המוכרות) בשפה העברית, מא' ועד ת' שתכלול פעלים, שמות עצמים, הטיות שונות ועוד. הקובץ צריך להכיל את המילים כשהן מופרדות בפסיקים או שכל מילה כתובה בשורה אחרת. הקובץ הזה צריך להיות קובץ TXT או קובץ Word או אפילו קובץ Excel. מחיפושים שונים שעשינו בגוגל לא מצאנו פשוט כלום. למצוא רשימה כזאת של אוצר מילים באנגלית דווקא מצאנו בקלות, אבל עם עברית הגענו למבוי סתום. בבקשה תעזרו לנו למצוא אתר שמחזיק קובץ כזה ושהוא חינמי. פגז - שיחה19:35, 22 בדצמבר 2016 (IST).[תגובה]
יש את HSPELL. אפשר להוריד מהאתר תכנה לזיהוי שגיאות ולהשתמש בקובץ המילון שלה. כמובן שצריך להבין שם את הפורמט כדי שתהפוך את זה לרשימה שאתה רוצה. שים לב שהתכנה כולל המילון תחת רשיון OPEN GL. Badidipedia - שיחה22:16, 22 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בבקשה תפרט יותר כי לא הבנתי כלום. מה זה בדיוק אומר OPEN GL? ואיך בעזרת התוכנה הזאת אני אקבל את הרשימה של כל המילים החוקיות בעברית? תבינו, התחלתי היום להקליד את כל המילים שמתחילות באות אלף (לא כולל את כל הפועלים בצורת עתיד) מהמילון וזה לקח לי בערך 3 שעות. 22 אותיות ייקחו זמן כולל של 66 שעות וזה המון השקעה והמון עבודה. כל זה בלי לציין שצריך להוסיף את כל הטיות הפעלים השונים, למצוא טעויות ולתקנם. רשימה מלאה שמכילה כמעט 170,000 מילים באנגלית מצאתי תוך חמש דקות באינרטנט, בחינם והורדתי אותה למחשב בלי לצפות אפילו בפרסומת. לפי הערכה שלי, המילון הזה שאני והחבר שלי מחפשים מכיל בין 30,000 ל-40,000 מילים בסך הכל. פגז - שיחה23:33, 22 בדצמבר 2016 (IST).[תגובה]
אופס, כתבתי open GL במקום GPL. זה רשיון הזכויות יוצרים של המוצר. זה רשיון שהוא לא חופשי לחלוטין אבל די קרוב לכך. התוכנה של HSPELL כוללת מספר קבצים שאחד מהם הוא הבסיס נתונים שבו התכנה משתמשת כדי לבדוק שגיאות כתיב. אולי הקובץ הזה יוכל לעזור לך. זה קובץ יחסית גדול עם סיומת DAT שאפשר לראות אותו באמצעות כתבן. לקובץ יש פורמט והוא מכיל רשימה של מילים ואם הם עצמים או שמות פועל וכו'. תצטרך להבין בעצמך או שתצור עם היוצרים קשר כדי להוציא המידע שאתה צריך מהמסמך. אגב, אם אתה מתכנן לפתח אפליקציה, תקח בחשבון ש22 שעות זה לא הרבה זמן בכלל. Badidipedia - שיחה10:44, 23 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
תראו את זה אוצר מילים מלא באנגלית. יש משהו כזה פשוט בעברית שלא צריך לפנות לאחראי באתר או לשלוח מייל ופשוט לקבל רשימה? בקישור בתחילת הפסקה יש את כל המילים בשפה האנגלית, גם פעלים, גם צורות ריבוי של עצמים ובסך הכל מעל 170 אלף מילים. איך זה שאף אתר ישראלי או עברי לא מאכסן קובץ דומה? פגז - שיחה16:53, 23 בדצמבר 2016 (IST).[תגובה]
לד"ר מני אדלר מאונ' בן גוריון מאגר מבוסס קורפוס. אינני יודע אם יסכים לחלוק אותו ובאיזה תנאים - מוטב לפנות אליו. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 21:51, 25 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הערה לגבי Hspell: למיטב זכרוני קובץ בסיס הנתונים הוא רשימת מילים "בסיסית", ואפשר לייצר ממנו רשימה מלאה הכוללת את כל ההטיות. נדב הראל ודן קניגסברג עשו עבודה טובה בתיעוד של זה ואפשר למצוא את הפרטים המדויקים בקבצי ה-README. אם ה-API לhspell לא מספיק ברור אפשר להסתייע גם בעטיפת פייתון שכתבתי HspellPy
גישה אחרת להשגת מילון היא בנייה סטטיסטית - למשל על פי dump של ויקיפדיה בעברית. דוגמאות פשטניות: תשובה סבירה לרשימת המילים החוקיות בעברית - כל מילה שמופיעה בוויקיפדיה לפחות X פעמים. תשובה סבירה האם מילה היא ש"ע - אם מופיע "את הX" בdump. באמצעות סטטיסטיקה על הdump גם קל מאוד למצוא צירופי מילים נפוצים (למשל לפי אינפורמציה הדדית גבוהה). ערן - שיחה02:30, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
Hspell כולל לא רק רשימת מילים בסיסית אלא גם יכולת לנתח מילים.
פעם פעם היה ויקיפד (שאני חיבבתי מאד) בשם חגי אדלר. מני אדלר הוא אחיו. בזמנו הוא העביר אלי את סטטיסטיקת התווים בקורפוס (אוסף קטעי טקסט, ממקורות מגוונים - אני זוכר שהיו שם פרוטוקולי הכנסת וקטעי עיתונות) מה שבא לידי ביטוי בערך שכיחות אותיות בעברית. אין לי ומעולם לא היה לי קשר ישיר איתו, אבל הוא לימד באוניברסיטת באר שבע ואני מניח שיש סיכוי שהאדמיניסטרציה שם תוכל לעזור ביצירת קשר עמו. לדעתי זה הצעד הבא ההגיוני שלך. אתה עדיין תצטרך לבנות תוכנה (אלא אם הר. אדלר כבר עשה זאת) שתיצור מילון מתוך הקורפוס. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 15:18, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
יגאל עובד עם ד"ר מני אדלר והאימייל למעלה נכון. הוא בחור חביב וישמח לעזור. יש לו קורפוסים ענקיים. האם מותר לו לחלוק אותם, זו כבר שאלה אחרת... אני איידע אותו שפנייה מתרגשת ובאה. ציין בפנייה שהגעת מוויקיפדיה. בורה בורה - שיחה22:08, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
תוך כדי החדשות בעניינו של ח"כ גאטס נתקלתי בשמו של מפקד יאח"הכורש ברנור. השם הזה בשל חריגותו משך את עיני וגם את סקרנותי... מה מייצג השם הזה? זה שם נוצרי / צ'רקסי / ערבי / יהודי? (כן, אני יודע על כורש מלך פרס, אבל לא זו שאלתי) 93.126.88.3006:05, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
השם אינו חריג, משפחות יהודיות לא מעטות נקראות בשם "כורש" ויש גם משפחות בהן מקובל לתת שם פרטי "כורש" בדיוק כמו "אלכס" (אלכסנדר), שניהם היו מצביאים נודעים. ברנור או בר-נור הוא שם עברי. בברכה. ליש - שיחה21:41, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כורש לא היה רק "סתם" מצביא דגול. הוא ייסד את האימפריה הפרסית הראשונה ולכן גם גיבור לאומי פרסי. בתולדות היהודים הוא זכור כמי שהרשה להם לחזור לממלכתם העתיקה ולהקים מחדש את המקדש לאלם: הכרזת כורש (סיפור שהתברר כמעניין עוד יותר לאור הממצאים הארכאולוגיים). הנוצרים ירשו את היהודים וגם את יחסם המכבד (אני מניח, לא בדקתי) של היוונים אליו. גם הגרסה היונית של שמו מקובלת הן כשם פרטי והן כשם משפחה. Tzafrir - שיחה13:35, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שאלה על מהות הדמוקרטיה
האם מדינה שבה יש רק לחלק מאהזרחים זכות לבחור ולהבחר לדוגמא ארצות הברית בתקופת העבדות או האימפריה הבריטית לפני מלחמת העולם יכולה להחשב כדמוקרטיה?
לא בדיוק. זה מאפייין נפוץ של רוב הדמוקרטיות בכמה עשרות השנים האחרונות אבל לא ממש "אבן יסוד". ברוב הדמוקרטיות מגדירים קבוצה מסויימת של אזרחים שיכולים לבחור ולהיבחר ומשפיעים על המדיניות, ובכולן היו או עדיין יש אזרחים שלא יכולים להצביע מסיבה כזאת או אחרת (למשל נשים ברוב המדינות עד אמצע המאה העשרים, בני 17 כשזכות הבחירה היא מגיל 18, ובארה"ב - תושבי וושינגטון די סי עד שנות השבעים וכיום אסירים בחלק מהמדינות בארה"ב). למרות זאת ארה"ב של המאה ה-19 או האימפריה הבריטית נחשבות לדמוקרטיות. Reuveny - שיחה21:32, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
המושג דמוקרטיה עצמו עבר שינויים גדולים מאוד עם הזמן, כדאי לשים לב לזה. במושגים הנפוצים היום אף מדינה לא הייתה דמוקרטית לפני מאה שנה, ואולי גם פחות מזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ז • 23:32, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
עקרונות הדמוקרטיה על פי מי? לדעתי אתה מערבב (כמו רבים אחרים) מושגים מהשקפת העולם המערבית עם צורת השלטון הדמוקרטית. דמוקרטיה כצורת שלטון היא שלטון בבחירת העם וזהו. דמוקרטיה בתפיסה המערבית היא מושג ספציפי יותר וכוללת עקרונות כמו הפרדת רשויות, זכויות המיעוט ועוד. אני בספק רב אם קיים רציונל בר תוקף להחיל את ההגדרה המצומצמת על שיטת שלטון. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 21:59, 25 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אילן צודק, אבל לא לגמרי. הדמוקרטיה תמיד הייתה השקפת עולם מערבית (אלא אם מישהו יטען שיוון הקלסית אינה "מערבית"). המובן המקורי של דמוקרטיה הוא שלטון רוב העם, או לפחות רוב בעלי זכות הבחירה. בעשורים האחרונים החלו יותר ויותר להשתמש במושג הזה עבור ערכים ליברליים של זכויות אדם וכדומה, ופעמים רבות זה סותר את שלטון הרוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ז • 22:18, 25 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
דמוקרטיה כשיטת שלטון קיימת גם מחוץ למערב, ולא תמיד התפיסה המערבית של דמוקרטיה בתוקף. יפן למשל דמוקרטית, אבל לא מקיימת את אמנת הפליטים של האו"ם מפני איזושהי אמונה ב"יפן ליפנים". גם במערב קיים ויכוח מתלהט, עקב משבר הפליטים, על גבולות הדמוקרטיה מה כלול ומה פסול. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 22:38, 25 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כמובן, יש דמוקרטיות גם מחוץ למערב, אבל שני המובנים של המושג, הישן והחדש, שורשם במערב. שתי התפיסות מערביות ביסודן, ולכן הביטוי "דמוקרטיה מערבית" לא פותר את בעיית ההבחנה בין שני הסוגים. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ז • 23:29, 25 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לשואל - התשובה חיובית. עקרון היסוד היחיד של דמוקרטיה הוא שלטון נבחר בבחירות חופשיות. כל תוספת מעבר לכך היא מאבק על דמות הדמוקרטיה, לא על עצם הדמוקרטיה. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 22:50, 25 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בחירות חופשיות, אבל ללא חופש ביטוי, הזכות להפגין, הזכות להקים מפלגה, הזכות לבקר את המנהיג, ודברים נוספים שאנחנו רואים כמובנים מאליהם (נאמר חופש התנועה) הם לא בדיוק דמוקרטיה. אין משמעות לבחירות חופשיות אם הבעת ביקורת על המנהיג תכניס אותך לכלא. בברכה, --איש המרק - שיחה14:43, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שתי המדינות המדוברות הן אוטוקרטיות בכסות דמוקרטית תחת דיקטטור אך היכן המצב יותר טוב?
ללא ספק בטורקיה המצב טוב יותר באופן כללי, אבל ארדואן מקרב את המדינה שלו יותר ויותר לכיוון אוטוקרטיה בשנים האחרונות. הוא רודף אחרי האופוזיציה, מחסל את העיתונות החופשית וכופה הדתה. ברוסיה אין בכלל מה לדבר, כיום כמעט ואין אופוזיציה, יש רק מפלגה אחת בעיקרון (מפלגת השלטון), וכל העיתונות נשלטת בידי הממשלה. Infidel - שיחה22:09, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא מדוייק. יש ברוסיה כמה מפלגות, אבל הף אחת מהן היא לא באמת מפלגת אופוזיציה. אבל חוץ מזה אתה צודק בגדול. צריך לזכור שברוסיה כמעט שאין ניסיון דמוקרטי. בטורקיה, עם כל הבעיתיות של הדמוקרטיה שבכל רגע הצבא יכול להשעות אותה, עדיין הם צבור ניסיון. ויותר מזה. בתחילת דרכו ארדואן דווקא הרחיב את הדמוקרטיזציה, ולו כדי להפטר מהשפעת הצבא. אז נקודת ההתחלה שלו ושל פוטין שונה. eman • שיחה • ♥22:44, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לפי טבלה זו: (https://en.wikipedia.org/wiki/Democracy_Index) טורקיה דמוקרטית יותר. יתכן שהטבלה עדיין לא לקחה בחשבון את תוצאות הפוטש הכושל בטורקיה. גם לפי ההשוואה הזאת [5] טורקיה עדיפה על רוסיה לפי מדד הדמוקרטיה (יש ללחוץ על ranking ולבחור מדינות להשוואה). אני לא יודע מה אמינות המידע המוצג כאן אבל לדעתי זה נראה סביר. גילגמש • שיחה23:16, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
גילגמש התכוון לזה. הטבלה נכונה ל-2015 ולכן ודאי לא הביאה בחשבון את המצב מאז ניסיון ההשתלטות הצבאית. עם זאת הפער אז היה גדול לטובת טורקיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ז • 23:29, 24 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מגיב מספר 19 ב"הארץ" יודע לא רק מה גודלו של המיכל, אלא גם למה: "אנשי נתניהו בחברה הציתו - כדי להסיט את תשומת הלב הלאומית. המיכל היה כמעט ריק והם ידעו שזו תהיה שריפה צנועה. *** אם המיכל היה מלא (10000 קו"ב) - אז ... הקריות היו עולות באש... האש היתה מדביקה את מיכלי הדלק הנוספים באתר ... את צנרת הגז אל הבתים, בלוני הגז המפוזרים בין הבניינים ותחנות הדלק הסמוכות ...". עוזי ו. - שיחה14:37, 25 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אבד איתם הקשר בבדיקת החירום בעת דיכוי ההפיכה, כי הם השתתפו במרד ולא רצו לענות או לקבל פקודות. היו כלי טיס שהבריחו חיילים למדינות אחרות, והוחזרו לטורקיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בהתחלה חשבתי שזה סטראוטיפ ישראלי ודעה קדומה. אבל פגשתי בחיי שלוש פולניות (א יהודיות פולניות-פולניות) בהזדמנויות שונות. שלושצן קיטרו ללא בושה. אפילו על דברים טובים כביכול היה להם משהו רע להגיד. קפה חינם ובאיכות גובהה מאוד, אבל - התור נורא ארוך. האוניברסיטה משלמת על בית המלון, כולל 3 ארוחות. אבל החדר כל כך צפוף. וכודמה. אמרתי לאחת מהן שיש דעה קדומה כזאת על פולניות בישראל. היא אמרה שזה פשוט נכון. מאיפה זה מגיע? 213.55.176.22312:09, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
ככל הנראה זה עניין תרבותי. אין לי דרך להביא מקורות למחקרים טובים בנושא, אבל אוכל לדבר מהשערה בלבד: כח הקורבן. ככך שהן מתלוננות על אירוע מסויים כך אי אפשר להאשים אותן והן שומרות על עליונות מוסרית. בנוסף, יש ביכולתן לגונן על רכושן בכך שהן מתלוננות עליו - אף אחד לא ייקח אותו מהן כעונש, כי לכאורה זה לא יפריע להן. Assafsh - שיחה12:30, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
באותה הזדמנות: למה האשכנזים קרים, למה הרומנים גנבים, למה המרוקאים חמומי מוח ומהעולם הגדול: למה הסקוטים קמצנים, השבדים טיפשים (או הפולנים, תלוי את מי שואלים), היהודים חמדנים ול**** יש *** ארוך? או במילים אחרות - שילוב של דיעות קדומות, בערות וגזענות. שנילי - שיחה13:31, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אין ספק שחלק מהדברים שכתבת הם אכן דעות קדומות, והפוליטיקלי קורקט לא אוהב הגדרות מהסוג הזה, אבל גם את הפוליטיקלי קורקט עצמו אפשר לכנות דעה קדומה. לא כל טענה על אופיים של קבוצה או לאום היא אכן שגויה. יש אופי גם לעמים ואין טעם להתעלם מזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז • 13:45, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שנילי, לא נראה לי שהפולניות מתלוננות כל הזמן מסיבות של גזענות. אמרתי לכל אחת מהן שאני יהודי וזה בכלל לא הזיז להם. ככה שהן לא גזעניות, לא בורות (כולם היו עם תארים) ובכל זאת התלוננו ממש מלא, אפילו על דברים חיוביים (כמו שכתבתי: הקפה היה מעולה וחינם, אבל התור ארוך מדי. בעבודה הזמינו את כולם לארוחת גורמה על חשבון הברון, אבל המלצרים עבדו לעט מדי). ככה שהתשובה שלך לא ברורה. זה איזשהו עניין תרבותי, ולא פיזיולוגי (כמו שכתבת עם כוכביות לגברים בני הגזע השחור יש איבר מין ארוך יותר בדרך כלל ביחס לגזע הלבן. ולאסיאטים לרוב קצר יותר. זה נבדק ונמצא קשר סטטיסטי). 213.55.176.22314:00, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הוא אומר שאחת מהן (זו ששאל) הסכימה. גם מחיפוש אנגלי מהיר ברשת עושה רושם שזה עניין מוסכם גם על רבים בקרב העם הפולני. לא חושב שזה מספיק נניח כדי להכניס את זה לערך, אבל גם אין סיבה לכנות "גזען" את מי שזה נראה לו מספיק מבוסס. במקום זה הייתי מתייחס בסובלנות גם למי שמתלונן וגם למי שמתלונן שמישהו מתלונן, כל עוד זה בגבולות הטעם הטוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז • 14:22, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מתי כדור הארץ הכי קרוב לשמש ומתי הכי רחוק ממנה?
באיזה תאריך כדור הארץ הכי קרוב לשמש ובאיזה תאריך הוא הכי רחוק ממנה? ואיך זה משפיע על עונות השנה? ואיפה יותר קר, בקוטב הצפוני או בקוטב הדרומי? אבי 15 - שיחה16:54, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
שאלת מספר שאלות. נפרט אחת-אחת:
מתי הכי קרוב/רחוק: ראה אפהליון ופריהליון. אפהליון (הכי רחוק) זה בתחילת ינואר. פריהליון (הכי רחוק) זה בתחילת יולי.
איך זה משפיע על עונות השנה: כמעט שלא משפיע. שטף הקרינה מהשמש לא משתנה בצורה ניכרת כאשר זזים 5 מיליון קילומטר.
איפה יותר קר: משתנה במהלך השנה. אבל הקוטב הדרומי יותר קר.
יצוין כי ההשפעה על עונות השנה נגרמת כתוצאה מזווית השמש. ככל שהיא יותר אלכסונית (ולא "על הראש"), היא פחות מחממת. גם כי היא פחות ממוקדת (כמו פנס שכאשר מאיר על שטח ישר הוא ממוקד יותר, ועל שטח אלכסוני, הוא אמנם מאיר שטח גדול יותר, אבל אורו מעט מעומעם), וגם מחמת האטמוספרה שמבודדת את קרני השמש, ובאלכסון הקו אטמוספרי עמוק יותר. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים!17:15, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
ההשפעה העיקרית של המרחק מהשמש על העונות הוא על האורך שלהן. מכיוון שכאשר כדור הארץ קרוב יותר אל השמש הוא נע מהר יותר במסלולו מאשר כשהוא רחוק, הזמן מנקודת השוויון שבספטמבר ועד לנקודת השוויון שבמרץ קצר יותר בחמישה ימים מאשר הזמן שמנקודת השוויון של מרץ ועד לנקודת השוויון של ספטמבר. כתוצאה מכך הסתיו והחורף בחצי הכדור הצפוני קצרים יותר מהאביב והקיץ ובחצי הכדור הדרומי להיפך. בברכה, Easy n - שיחה17:57, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא נכון. זה נוהג קיים ביחידות מסוימות להסתובב עם נעליים "יחידתיות" מיוחדות שהן למעשה נעלי ספורט/הרים אזרחיות לכל דבר. כאלה למשל. לא באמת תקני מבחינה צבאית, ובטח שלא בשטח, אבל המפקדים מעלימים עין לטובת גאוות יחידה. R.G. - שיחה21:53, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כיצד התבטא היטלר ביחס להודים או האפריקאים?
אני מבין שכל מי שלא השתייך לגזע הארי למעט סלבים אשר לדבריו נועדו לשרת את הארים, כולם נידונו למוות על ידו (וזה כולל הודים ואפריקנים שחורים). נכון?93.126.88.3012:25, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
תשובה: בניגוד לגזענות הקיימת כיום, הנאצים לא היפלו לרעה את תושבי צפון אפריקה הערבים.
אמנם, תיאוריית הגזע הארי ראתה בגזע הארי "גזע עליון". אך אחריו בהיררכיה היה "הגזע הלבן הים תיכוני" , הכולל את העמים הים תיכוניים שאינם נורדיים ואינם סלאביים. לגזע הים תיכוני השתייכו האיטלקים, היוונים ותושבי הבלקן, וגם הערבים. כלומר: תיאוריית הגזע הארי ראתה בערבים, הן בערבים מצפון אפריקה והן בערבים במזרח התיכון, כטהורי גזע, מסוג הגזע הלבן הים תיכוני. כידוע, המופתי אמין אל-חוסייני היה בן בית מבחינת הנאצים ואף נפגש עם היטלר.
גם האיראנים, ששפתם הפרסית היא שפה הודו-איראנית (=אירופאית), נחשבו כחלק מהגזע, הלבן- הים תיכוני, ולכן כ"טהורי גזע". אמנם בהיררכיה הם לא היו בני הגזע הארי.
לגבי ההודים, מסיבותיו המעוותות, הניח היטלר כי מקורו הפיזי של המוצא הארי הוא בארים ההודים (קבוצה הודית מסוימת, שהיגרה לאירופה, והביאה עמה את הלשון ההודו-אירופית). אמנם לא כל ההודים נחשבו כטהורי גזע, אולם לא תוכננה השמדה שלהם או פגיעה משמעותית בזכויותיהם, בעיקר מאחר שהיו רחוקים ופחות רלוונטיים. כפי שציינו, לא רק "הצבע" היה המרכיב כאן, הרי גם האיראנים היו כהי-עור.
לעומת זאת, האפריקאים בני "הגזע השחור" נחשבו כנחותים ה"מזהמים את הגזע הארי וןמאיימים עליו" (בדומה ל"גזע" היהודי). "בני הגזע השחור" באירופה, היו מיעוט קטן מאוד (באירופה לא הייתה עבדות, אך היא הייתה גזענית כלפיהם).בגרמניה עצמה היו בודדים. ואלה שהיו - הרי לא היו יכולים להסתתר, ורובם נמלטו. הבודדים מתוך הבודדים שלא נמלטו נלקחו למחנות עבודה (אם היו כשירים לעבודה) או למחנות ריכוז / השמדה.
"After 1450 yet another ethnical element was introduced into the nation, through the importation of African slaves in vast numbers. Negroid types are common throughout central and southern Portugal. No European race confronted with the problem of an immense coloured population has solved it more successfully than the Portuguese and their kinsmen in Brazil; in both countries intermarriage was freely resorted to, and the offspring of these mixed unions are superior in character and intelligence to most half-breeds."
בוכריס והפנסיה
במקרה של אופק בוכריס נשמעו טענות על כך שעונשו קל מדי וכראיה שהוא משוחרר עם תנאים ופנסיה של תת אלוף. בלי להתייחס לחומרת וצדקת העונש, נשאלת השאלה איך הפנסיה של אדם קשורה למעשיו הפליליים? כפי שאני רואה את זה, מערכת המשפט אמונה על הענישה. הכסף שהוא צבר הוא עניינו הפרטי. האם צה"ל יכול, באופן תאורתי, להוריד אדם לדרגה נמוכה כלשהי ולשלול ממנו את כל הזכויות שהוא צבר? מה ההיגיון בזה? • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז 14:10, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
ראשית, מערכת המשפט, הצבאית, כמו האזרחית, יכולה להטיל עונשים כספיים ו/או תשלום פיצויים.
מי שהשתמש במשרתו, כדי להשיג לעצמו הטבות שונות, שלא הגיעו לו או שביצע מעשים אסורים, לפחות חלק משכרו (כולל פנסיה) קיבל במרמה, כי אף אחד לא תכנן לשלם לו על ניצול מעמדו בצבא.
במקרה של בוכריס, כמו במקרים אחרים של קצינים, שהורשעו בניצול מעמדם כלפי חיילות, ייתכן שצה"ל יאלץ לשלם כספים רבים כפיצוי לנפגעות - מין הדין שלפחות חלק מהנזק יוטל על גורם העוולה.
צביה לא דיברה על השגת הטבות במרמה או בתשלום פיצוי לנפגעים, היא דיברה על פנסיה. לא הבנתי איך הוא קיבל את שכרו במרמה. הוא עשה עבודה וקיבל עליה שכר. מן הסתם אם היו יודעים קודם היו גורמים לו לפרוש קודם, אבל זה לא קרה והוא השקיע את זמנו ואת כישוריו וזכאי לגמרי למשכורת ולפנסיה. האלמוני מעליי קישר לדברי טעם בעניין זה, של מומחי משפט ב"הארץ". מלבד זה, אני לא יודע אם ניתן לדרוש פיצוי על בעילה בהסכמה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז • 15:23, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אפשר לתבוע ממנו פיצויים גם של מיליון שקל. זה לא קשור לפנסיה שלו. גם אם בית המשפט קבע שהוא צריך לשלם פיצויים, זו זכותו להחליט באיזו דרך הוא מעביר את הכסף. בית המשפט לא יכול להחליט שהוא מעקל לו את הבית לצורך תשלומים, נניח. בכלל, יש לא מעט עברייני מין שהם לא קשורים למערכת הציבורית או הצבאית. מישהו היה מעלה על דעתו לשלול להם את הפנסיה? • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז 15:42, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
חלק מהזמן, שהיה אמור להשקיע בעבודתו, השקיע בלהשכיב חיילות הנתונות למרותו, אז על החלק הזה קיבל שכר והטבות נלוות במרמה. על הבעילה ב"הסכמה", בנסיבות כמעט זהות, נשלח אלוף משנה לכלא וצה"ל משלם לחיילת, שהמשיכה לשכב עם הקצין גם אחרי שחרורה מצה"ל, כבר כמה שנים, אבל אולי הדין היה שונה, כי אותו אלוף משנה היה דרוזי... בברכה. ליש - שיחה16:15, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
זו לא פנסיה צוברת (שהיא למעשה רכושו של העובד), אלא פנסיה תקציבית, שכפופה לכללי המעביד (במקרה זה, צה"ל). את רמי דותן הורידו לדרגת טוראי, ולמיטב הבנתי פירושו של דבר הוא גם הורדה מקבילה של גובה הפנסיה. עוזי ו. - שיחה16:56, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כמו שאמר עוזי, בפנסיה תקציבית הפנסיה נקבעת לפי דרגת הפרישה, והורדה בדרגה פוגעת אוטומטית בגובה הפנסיה. בפנסיה צוברת, חלק ניכר מכספי הפנסיה מקורם בהפרשת המעסיק על חשבון פיצויי פיטורים, ואת החלק הזה ניתן לשלול כאשר העובד מפוטר בנסיבות מחמירות, כגון מעילה בכספי המעסיק. להערכתי גם מי שהורשע בעבירת מין חמורה במקום העבודה עלול לאבד את חלק הפיצויים שבקרן הפנסיה. הנשיא האנס קצב איבד חלק מהטבות הפרישה עקב הרשעתו, אך הפנסיה עצמה לא נפגעה. [7]דוד שי - שיחה21:26, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
ליש, אין לי מושג איך הגעת למסקנה על חשבון מה הוא עשה מה שעשה. אולי על חשבון שעות שינה? איש קבע שנמצא רוב זמנו מחוץ לבית לא עובד בכלל לפי שעות. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ז • 11:07, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בהמשך למה שכתב דוד: להבנתי נשיא לשעבר ממשיך לעבוד בתור ‚נשיא לשעבר’. לשם כך הוא מקבל מהמדינה לשכה והטבות דומות: כדי שימשיך בפעילותו כאיש ציבור. קצב לא יכול לעבוד כנשיא לשעבר ולכן ההטבות שנדרשו לשם מילוי תפקידו הזה נשללו ממנו. הפנסיה היא בגין שירותו הציבורי (עבודתו) ואת זה אי אפשר ולא ראוי לקחת ממנו.
כללי הצדק הטבעי שמנחים אותך, שלפיהם אתה קובע "הפנסיה היא בגין שירותו הציבורי (עבודתו) ואת זה אי אפשר ולא ראוי לקחת ממנו", אינם מנחים את המחוקק. סעיך 15 לחוק שירות המדינה (גימלאות) קובע כי "רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו". המעשים שבהם הורשע קצב הם ללא ספק "נסיבות חמורות במיוחד", אך כלל זה אינו חל על הנשיא והשרים, שאינם עובדי מדינה, והגמלאות משולמות להם מכוח חוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, שבו ניתנות לכנסת הסמכויות לקביעת תנאי הפרישה. מעזמי בשארה נשללה הפנסיה בלי שהורשע [8], כך שבוודאי ראוי לשלול את הפנסיה מקצב המורשע (אבל אני חושש שלא נקבע בסיס חוקי לכך). דוד שי - שיחה01:38, 1 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לי דווקא יש ספק אם אונס הוא נסיבות קשות במיוחד, ואני גם משער שאין לזה תקדים ששללו למישהו פנסיה בגלל שאנס, או אפילו רצח. אכן, המקרה של בשארה הוא דוגמה טובה לנסיבות קשות במיוחד. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תשע"ז • 11:25, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מהי ההגדרה של דמוקרטיה פגומה?
בערך מדד הדמוקרטיה כתוב שישראל ועוד מדינות כמו איטליה דרום קוריאה ועוד מדינות מערביות הן דמוקרטיה פגומה ואני רוצה להבין למה? והאם ישראל נמצאת שם בגלל הכיבוש או שזה מתייחס רק לשטחי המדינה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
זה שקלול של 60 מרכיבים. פגומה היא ציון באמצע, בין הטוב והרע. ישראל שם בגלל כמה מרכיבים - הציון האיום ב"מדד השבירות", ויש גם איכות הסביבה, נשים בפרלמנט ובממשלה. מצד שני, לא הייתי סומך על זה יותר מדי, כי במרכיב הדמוקרטיות המצב של המדינה הלא דמוקרטית כמו ארצות הברית הוא טוב מישראל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 27 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לדעתי זה מתייחס רק לשטחי המדינה, והם קנו את הבלוף שזה כיבוש זמני, ולא דרך לשלוט על כל הארץ בלי לתת לחלק גדול של עוד עם שיושב בה.
ולמה גם בתחומי הקו הירוק היא פגומה? למשל כי אין לנו חוקה, וכי מאז קום המדינה עדין שורר מצב חירום. אולי גם כי זכויות אדם בסיסיות כמו הזכות להתחתן, נרמסות בגלל כפיה דתית, ורבות מהזכויות האחרות שיש לאזרחים נמצאות על כרעי תרנגולת כי הם לא מעוגנות בחקיקה, אלא רק על סמך פסקי דין של בג"ץ, שגם הוא נמצא תחת מתקפה מתמדת. eman • שיחה • ♥02:32, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה בדיוק לא דמוקרטי בארצות הברית? אין דמוקרטיה מושלמת ובכל אחת יש סטיות משלה מהמודלים שלומדים בשיעורי אזרחות. יש נטייה בקרב משכילי העולם לראות בארצות הברית את אם כל חטאת (ובדרך להתעלם מרוסיה ושאר מרעין בישין).
אני רואה לפי הטבלה המקורית, (עמודים 6-5) אני רואה מה שדופק את ישראל ביחס לארה"ב (לדוגמה) הוא Civil liberties. קצת מפתיע אותי ששתי המדינות הנ"ל קיבלו דירוג זהה בElectoral process and pluralism, כשבישראל יש לך איזה 20 מפלגות לבחור את הכיוון שלך ולכל אחת מהן יש סיכוי הגיוני וסביר להיכנס לפרלמט ובארה"ב יש שתי מפלגות רציניות ואחוז ענק מהבחורים לא משפיעים כלל. וגם מדד הPolitical culture הנמוך יחסית בישראל טיפה מפתיע. לדעתי מפלפלים על פוליטיקה פה בלי סוף. Corvus,(Nevermore) 13:37, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כשדיברתי על ארצות הברית, התכוונתי לכך ששם אין קשר בין נשיא שרוב המצביעים תומכים בו לבין מי שנבחר. דמוקרטיה זאת בחירה על ידי העם, לא בניגוד לרצונו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:53, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כמו שסטאלין אמר "לא מי שמצביע משפיע, אלא מי שסופר את הקולות" (מיוחס. ככל הנראה הוא לא אמר את זה). עצם ההצבעה והעובדה שקולות נספרים עוד לא מגדירה דמוקרטיה (ראה ה"דמוקרטיה" ברוסיה היום). במקרה של השיטה האמריקאית השאלה הנשאלת היא איך מגדרים מהי "בחירה על ידי העם" ואיך הקולות נספרים. שים לב שגם בישראל ישנם לא מעט קולות כשרים שלא משפעים (קרי אחוז החסימה). אבל אני מסכים איתך שהשיטה שהם בחרו לספור את הקולות פגומה בהרבה ביחס לשיטה הנהוגה כאן. בגלל זה מפתיע אותי שישראל וארה"ב נמצאים באותו הדירוג של Electoral process and pluralism. Corvus,(Nevermore) 15:29, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם כך, בוא נלך עוד צעד: המדינה בה "בחירה על ידי העם" פירושה שמיעוט גובר על הרוב, היא לא דמוקרטית. כאן זה לא קורה, גם באחוז החסימה, מודולו הסכמי עודפים שפורסמו מראש - לא מרוצה מהמפלגה השניה, אל תלך להצביע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:37, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
בישראל ביבי (הליכוד) נבחר, זאת הקדנציה השלישית, בקולותיהם של פחות מ-25% מהבוחרים בבחירות. כל המפלגות האחרות (למעט הבית היהדוי) לא הצהירו מראש כי יתמכו בביבי ואך ורק בביבי, ובפרט היו בשמחה יושבות בממשלת בוז'י\לבני\לפיד (תלוי במערכת הבחירות) לו הם היו מרכיבים את הממשלה, אפשרו לו להקים קואליציה, לא הייתי אומר שזה הרבה יותר דמוקרטי. בבריטניה, ראש הממשלה נבחר כתוצאה מקואליציה שחבריה נבחרו בבחירות אזוריות בהן המנצח לוקח הכל, לא בטוח שזה יותר דמוקרטי, לכל שיטה יש את הבעיות שלה. בברכה, --איש המרק - שיחה17:48, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אף ראש ממשלה בישראל לא קיבל רוב מכלל המצביעים. המפלגות האחרות לא הצהירו מראש במי יתמכו, אבל כולם ידעו זאת מראש, גם על סמך התמיכה בעבר. נתניהו היה מנצח בקלות בבחירות ישירות לראשות הממשלה (או לנשיאות), רוב מוחלט של מצביעי מפלגות הקואליציה היו מצביעים עבורו. נכון שלכל שיטה יש בעיות משלה, אבל לדעתי מה שנהוג בארץ מבטא טוב יותר את רצון העם מהשיטה בארה"ב ובבריטניה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ז • 00:58, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
נרו יאיר, להגיד שמצביעי כחלון למשל (שהם ברובם הגדול מצביעי יש עתיד\קדימה\שינוי לשעבר) היו מצביעים ברובם לנתניהו לנשיאות (ולא ללפיד או הרצוג) זאת אמירה שלא ברור אם יש לה על מה לסמוך. ובלי כחלון אין לביבי רוב. בברכה, --איש המרק - שיחה13:54, 2 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
גם במקרה של כחלון זה פשוט, הוא הרי בא מהליכוד, דעותיו לא השתנו ובוחריו יודעים זאת. לא ברור לי על מה אתה נסמך בקביעה לגבי רובם הגדול של מצביעיו, אבל אני טוען אפילו יותר מזה (והראיות שלי בעניין זה לא טובות פחות משלך): גם בקרב מצביעי יש עתיד, קדימה ושינוי רבים היו בוחרים בנתניהו ולא בהרצוג או לבני (במיוחד אלה שעברו משם לכחלון). תוסיף לזה שגם בלי כחלון בכלל מפלגות הקואליציה קיבלו 56 מנדטים, וכמעט ארבעה מנדטים אבדו לימין בגלל אלי ישי, ושבקרב הערבים יש רבים שבשבילם הרצוג ונתניהו משוקצים באותה מידה. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תשע"ז • 14:05, 2 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לארצות הברית יש שיטת בחירות מוגדרת. הבחירות אינן של רוב העם אלא של „רוב המדינות״. יש לשיטה הזו יתרונות וחסרונות כמו לכל שיטה. אם הייתי יוצא מההנחות של השיטה שנהוגה שם הייתי תמה על כך שאתם מעזים לקרוא „דמוקרטיה״ למדינה שבה לא בוחרים את ראשי המשטרה והשופטים, ושלא לדבר על בתי נבחרים שונים ברמה המדינתית. Tzafrir - שיחה06:40, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
לשואל המקורי: לא הייתי מתרגש יותר מדי מאיזה דירוג של אנשים מטעם עצמם, שנותנים ציונים על סמך תפיסת עולמם הפרטית. מקריאה בויקי אנגלית, נראה שהמתודולוגיה שלהם הזויה לחלוטין, לפחות בעיני. קל וחומר שלא הייתי מתרגש מקווים דמיוניים שמבדלים, בתוך המדד המומצא הזה, בין דמוקרטיות "מלאות" ו"פגומות". אם תסתכל, למשל, בדירוג של 2014 תמצא כי צרפת היא "דמוקרטיה מלאה", ואילו ב 2015 היא כבר הידרדרה לרמה של "דמוקרטיה פגומה". האם משהו מהותי השתנה בצרפת בשנה זו? כנראה שלא. מקריאה רופפת של הדו"ח, אני אפילו לא אופתע אם יתברר שמדובר בפלוקטואציה סטטיסטית. מהדו"ח נראה, על פניו, שהמחברים כלל לא מודעים לאפשרות הזו, ובכל מקרה לא מצאתי שם התייחסות לנושא הזה, שהוא קריטי. בכלל לא קיבלתי את הרושם שמדובר במחקר מקצועי, יותר משהו ברמה עתונאית. אני תמה האם בכלל יש חשיבות אינציקלופדית למדד הזה. משה פרידמן - שיחה17:03, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מדינה כמו צרפת לא הופכת בשנה אחת מדמוקרטיה מלאה לדמוקרטיה פגומה. ואם זוהי צורת ההסתכלות של ה"מומחים" שענו על השאלון של ה"אקונומיסט", אז בוודאי ובוודאי שאין למדד הזה כל חשיבות. משה פרידמן - שיחה18:35, 28 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הגבול בין "דמוקרטיה מלאה" לפגומה אינו מהותי אלא כמותי. ברגע שיורדים מתחת לציון 8 - הם מחשיבים את זה כ"פגומה". זה יכול לנבוע מהבדל זעיר של מאית האחוז, מה שכמובן יכול לקרות בשנה אחת (ואפילו פחות). נרו יאיר • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ז • 01:00, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה הם עושים אני מבין, ולכן טענתי שגם אם נקבל את תקפותו של המדד הזה (ואני לא מקבל), אין כל משמעות לגבולות השרירותיים שמחבריו המציאו. יכולתי באותה המידה להחליט ש 8.5 או 7.5 זה הגבול, והייתי מזיז הרבה מדינות בין הקטגוריות. שלא לדבר על כך שבמתודה שלהם ייתכן מאוד שההבדל בדירוג של צרפת לא משקף שום שינוי במציאות. הוא בהחלט עשוי לשקף פלוקטואציה סטטיסטית, שינוי בדעת הקהל, הטיה פסיכולוגית בשל שינויים במדינות אחרות, פרשות שהתפוצצו ועוד. משה פרידמן - שיחה02:07, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
גם הם יסכימו שקו הגבול הוא שרירותי, רק שצריך לשים אותו איפשהו. כן נראה שההבדל בדירוג משקף שינוי כלשהו במציאות. בשביל זה צריך לבדוק בפרוטרוט איזה רכיב השתנה משנה לשנה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ז • 10:01, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מי אמר שצריך לשים אותו? ואם צריך, מה הסיבות לכך, ומה הנימוקים לגבול כזה או אחר? ומה גורם לך לחשוב שהשינוי במדד משקף שינוי במציאות? כיצד תועיל הירידה לפרטים, כאשר מדובר על בעיה מתודולוגית? ומדוע אין בכתבה ב"אקונומיסט" את המידע הדרוש כדי לשפוט את השאלות הללו? משה פרידמן - שיחה13:15, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אז תמחק את ההבחנה ותתמקד בציון. ייתכן תאורטית שיש בעיה מתודולוגית, אבל בשביל להכריז את זה מתוך ידיעה ולא מתוך משאלת לב תצטרך להעמיק הרבה יותר מהכתבה באקונומיסט. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ז • 21:45, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה פחות או יותר מה שהסברתי לשואל. גם אם מקבלים את המדד, אין משמעות לגבול דמיוני. ולגבי המתודולוגיה, הייתי שמח אילו הציון היה מגובה בהסבר שמעבר לכתבה בעיתון. אבל מה שמפורסם זו הכתבה הזו, על ידי גוף עיתונאי עם פרסומות כמו בעיתון. התחקיר לא פורסם בבמה מקצועית ולא עבר ביקורת עמיתים. זה שנתנו לו כותרת יפה ועיצבו אותו בתבנית של דו"ח רציני לא עושה אותו כזה. אם אתה מכיר מסמך מעמיק יותר אתה מוזמן לקשר. בנתיים נותר לי רק לתמוה על מה זכה התחקיר העיתונאי הזה לערך אינציקלופדי. משה פרידמן - שיחה23:01, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כל המטייל בשווקי חג המולד בגרמניה יכול לראות שזה כמו "חנוכה על ספידים". לביבות מכל הסוגים, סופגניות מכל הסוגים ואפילו מנגינות שלקוחות משירים גרמניים (מעוז צור, הנרות הללו, הבה נרימה ועוד). בקיצור טענתי היא שמנהגי חנוכה הם מנהגי "חג אור" וככזה גם המאכלים דומים. Shannen - שיחה12:00, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
האם יש בעולם אנשים ששפת אימם היא ערבית ספרותית?
הערבים דוברים ערבית מדוברת ובבית הספר לומדים ספרותית אך האם יש ערבים אשר שפת אימם היא ערבית ספרותית?
the psalms were probably created before the Babylonian exile in the time of the Israelite king's time. Most of the psalms, however, date from the post-exilic period, ie at the earliest from the late 6th century BC
תהלים נתחבר, על פי ביקורת המקרא, בתקופה ארוכה מאוד - מתקופת המלכים הישראליים (ישנה מחלוקת בין החוקרים אם דוד אכן היה קיים) ועד תקופת השלטון היוני. בברכת חַג אוֹרִים שָׂמֵחַ ובתודה, דג ירוק • שיחה • 14:26, יום חמישי בשבת, כ"ט בכסלו ה'תשע"ז (IST).
המקור הקדום ביותר לנוסחאות של מעגל
שלום!
מהו המקור הקדום ביותר של הנוסחאות פאי אר בריבוע ו- 2 פאי אר, לשטח והיקף המעגל?
במצריים העתיקה חישבו זאת באופן שונה, וכן בבבל העתיקה.
האם מקור הנוסחאות הנ"ל מהיוונים? האם אצל אוקלידס? אשמח למראה מקוום מדויק, תודה מראש
The history of the constant ratio of the circumference to the diameter of any circle is as old as man's desire to measure; גוגל מצא.
אפשר לפרוט את השאלה שלך לרכיבים שונים. מתי זיהו שהיקף המעגל גדל לינארית עם הרדיוס? מתי זיהו ששטח המעגל גדל ריבועית עם הרדיוס? מתי זיהו שהיקפו של מעגל ברדיוס יחידה אחת (ביחידת האורך) כפול משטחו של המעגל הזה (ביחידות השטח)? מתי מצאו את הקירוב הראשון ליחס בין היקף המעגל לקוטרו? מתי קראו ליחס הזה לראשונה בשם "פאי"? אני חושב שמלבד השאלה האחרונה, יהיה קשה מאד לתארך את הגילויים האלה, שבוודאי היו ידועים לבבלים. עוזי ו. - שיחה15:35, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
על זכויות וחובות של תושבי מזרח ירושלים
לפי מה שראיתי באתר אינטרנט עכשיו התושבים במזרח ירושלים מקבלים זכויות סוציאליות (ביטוח לאומי וכו') למרות שמוגדרים רק כתושבים. שאלתי היא אילו חובות יש להם לצד הזכויות שהם מקבלים? לדוגמה האם הם משלמים מס הכנסה/מע"מ לישראל, מס שבח וכד'?93.126.88.3000:50, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כיוון שמזרח ירושלים סופח למדינת ישראל, חלים על תושביו כל חוקי מדינת ישראל, ובכלל זה החובה לשלם מסים למדינת ישראל, לשרת בצה"ל וכו'. התושבים הערבים של מזרח ירושלים אינם נהנים מזכויות מלאות, משום שאינם אזרחי ישראל אלא רק תושבי קבע בה. החובה לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, והזכות לקבל גמלאות ושירותים בהתאם, חלות גם על תושבי קבע. דוד שי - שיחה05:37, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
חלק מתושבי מזרח ירושלים קבלו אזרחות ישראלית. באופן כללי ישראל החליטה לתת אזרחות רק למי שיבקש במפורש. ברבות השנים התהליך הזה הפך לתהליך מסובך ומייגע ולכן גם המעט שביקשו נתקלו בסבך ביורוקרטי. Tzafrir - שיחה06:31, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
תושבי מזרח ירושלים הם בעלי תעודת זהות כחולה - מה שמקנה חופש תנועה מוחלט בשטח מדינת ישראל.
אלו שנולדו אחרי הסיפוח אינם נחשבים לאזרחים לכל דבר? בברכת חַג אוֹרִים שָׂמֵחַ ובתודה, דג ירוק • שיחה • 13:58, יום חמישי בשבת, כ"ט בכסלו ה'תשע"ז (IST).
אחד האנשים שאיתם עבדתי בעבר, היה אזרח ישראלי, שנולד למשפחה ערבית במזרח ירושלים. הוא היה אזרח והייתה לו תעודת זהות כחולה. אשתו (בת דודתו, ילידת ירדן) אכן קיבלה את תעודת התושב, הכתומה, לאחר נישואיהם, ולא תעודה כחולה. Danny-w • שיחה13:35, 2 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
שמעתי פעם ציטוט של שייקספיר (לא זוכרת מאיזה מחזה) שמדבר על כך שהיד עדיפה על הפה (כלומר שעדיף עשייה מדיבור). אני בכלל לא זוכרת את הניסוח. חיפשתי במאגרי ציטוטים בעברית ובאנגלית ולא מצאתי כלום. מישהו יכול לעזור? אדנין - שיחה14:13, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
תפקידה של המשטרה הוא לאכוף את יישום חוקי הכנסת, והחלטות הממשלה. לכן, אם אדם רואה שעבירה כלשהי מתבצעת, יקרא הוא למשטרה, אשר עליה לעצור את מעשה העבירה.
אך מנין לשוטר לדעת את כל החוקים? האם כל שוטר יודע את כל חוקי המדינה?
לדוגמא: לפני שבועיים שמעתי לראשונה על חוק האוסר לשדל קטינים להמיר את דתם. מנין לשוטר שהוזמן לקריאה של אזרח אשר רואה שידול להמרת דת על קטינים בכיכר העיר, לדעת האם יש חוק כזה או לא? סול במול - שיחה21:08, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כמובן לא כל שוטר יודע את כל החוקים. הוא כן עובר קורסים שבו מלמדים אותו דברים עיקריים. כשהוא לא בטוח יש לו עם מי להתייעץ, כולל יועצים משפטיים. כמו כן, המשטרה כמובן לא מגיעה לכל קריאה של מישהו שמתקשר ואומר שעוברים על החוק, היא מפעילה שיקול דעת ומערכת העדפות. בשאר המקרים מזמינים אותך להגיש תלונה, וכמובן גם זה לא אומר שיעשו משהו בעניין, שהרי יש מצוקת כוח אדם וכו'. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ז • 21:50, 29 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה שנרו יאיר כתב. אוסיף רק שלאחר למידת עקרונות המשפט מבחינים בין דברים אסורים ובין דברים מותרים, גם אם לא מכירים את הסעיף המסוים. גם משפטנים ותיקים לא מכירים את כל החוקים. בברכה. ליש - שיחה14:26, 30 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
סביר שביחס לעבירות שבהן נדרשת התערבות מידית של שוטר, כגון עבירות אלימות ועבירות תנועה, השוטרים מכירים היטב את החוק. ביחס לעבירות אחרות, כגון העלמת הכנסות או הפרת הוראותיו של חוק חופשה שנתית, אפשר להמתין לכך שהמתלונן יצביע על הסעיף שהופר לכאורה, והעניין יטופל בנחת על ידי המומחה המתאים, במשטרה או במשרד הממשלתי הממונה על כך, קודם למעצר. דוד שי - שיחה01:20, 1 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
חיפוש בגוגל העלה שיש מחקרים שמראים שנשים מוציאות יותר (למשל כאןוכאן ) אבל במבט חטוף המחקרים האלו מבוססים על דגימות קטנות ועל התרבות האמריקאית בלבד. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 01:09, 2 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בספר קיצור תולדות האנושות (מומלץ), המחבר מדבר על ההבדלים בין גברים לנשים - הציידים והלקטות. בין הדוגמאות שהוא נותן שם, אם זכרוני אינו מטעה אותי, הוא מזכיר שנשים מתוכנתות לאהוב יותר "שופינג", המקבילה המודרנית ללקט, ויוציאו על כך הרבה, מתוך הנחה שבין הקניות הרבות יהיו גם דברים חשובים. (בניגוד לגברים שהם ממוקדי מטרה, באים כדי לקנות משהו ספציפי, ולרוב יסיימו וילכו לאחר שמצאו אותו).
בניגוד לכך, גברים הם ממשיכי דרכם של הציידים, והם יותר אימפולסיביים ולוקחי סיכונים. כלומר יוכלו להחליט ברגע אחד לקחת את החופשה היקרה במונטריאול, או דוקא את טבעת היהלום היקרה, במקום החופשה בקפריסין וטבעת החיקוי (שנראית אותו דבר). אמנם, לעתים קרובות הם יעשו זאת כדי לגרום אושר לנשותיהם...
בעולם המערבי- האם יש היום קבוצות של שכירי חרב חוקיים? אני לא מדבר על צבא של המדינה שמבוסס על חיילים עם חוזה ולא על עבריינים. אני מדבר על קבוצת חמושים שאינה צבא, אבל מוכרים על ידי הרשויות. 217.132.39.2523:39, 2 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
כן. לארה"ב יש (בין השאר) את בלקווטר, לבריטים יש את Aegis Defence Services, לישראל יש כל מיני מאבטחים במעברי הגבול ובמחסומים, הם אמנם לא נלחמים במובן המקובל, אבל הם בהחלט חמושים, אמורים להתמודד מול אוכלוסייה עויינת, ועושים תפקיד שבעבר נעשה על ידי חיילים במקומם או לצידם. בברכה, --איש המרק - שיחה09:52, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לא ידעתי שמאבטחים הם שכירי חרב. אני חשבתי ששכירי חרב הם אנשים שמשלמים להם כדי להרוג (או לפחות לצאת ולהילחם באופן אקטיבי באויב מסוים). נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תשע"ז • 11:18, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
למאבטחים מסויימים משלמים כדי להרוג ולהיהרג, ולכן הם שכירי חרב, גם אם רוב הזמן (כדרכם של רוב הלוחמים), הם לא הורגים או נהרגים. מאבטח הוא לא בהכרח שומר בנק בן 80 חמוש במגנומטר. אתן דוגמה, הכפר השלו קאקרוזו שיושביו אינם יודעי מלחמה, מאויים על ידי שכנים עוינים מליליפוט, הוא שוכר לוחמים אימתניים משוייץ, ואלו מאבטחים את שערי הכפר וקיומם מרתיע את הליליפוטים, כעבור עשור, הליליפוטים אוזרים אומץ, ותוקפים את קאקרוזו, אך נהדפים על ידי השוויצרים שטובחים בהם ללא רחם. מתי, אם בכלל, הפכו ה"שוויצרים" מ"מאבטחים" ל"שכירי חרב"? בברכה, --איש המרק - שיחה11:44, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אלה שמשלמים להם כדי להרוג או להילחם באופן אקטיבי (פחות נפוץ שמשלמים כדי ליהרג, כי אז העובד לא כל כך נהנה מהכסף) הם שכירי החרב. השאר הם סתם מאבטחים שעובדים למחייתם כמו כולם, לא משנה מה גילם. אם משימתם של השוויצריים היא להגן - הם לא שכירי חרב, לא בקאקרוזו ולא ברומא. לכן אנא אל תקרא "שכיר חרב" למאבטח הבא שאתה פוגש בדרכך, לא בגלל שאתה מסתכן בכך (אין חשש, הוא לא באמת שכיר חרב), אלא כי זה פשוט לא נכון ולא הוגן. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תשע"ז • 11:50, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זאת הגדרה מוזרה של המונח "שכיר חרב". אם איש בלקווטר, נוסע בנגמ"ש ומלווה שיירת משאיות אמריקאית בעיראק הוא שכיר חרב גם אם הוא לא יוצא למתקפות יזומות על מעוזי דאע"ש. אם מחר החיילים במוצבי צה"ל בגבול לבנון יוחלפו\יתוגברו באנשי בלקווטר שהגדרת תפקידם תהיה להגן על הגבול, אנשי בלקווטר יהיו שכירי חרב, אף על פי שלא ייצאו למתקפה יזומה על חיזבאללה. בכלל לא ברור למה פעולה התקפית דווקא דרושה בשביל לקרוא למישהו "שכיר חרב". בברכה, --איש המרק - שיחה14:55, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אני לא רואה מה ההבדל בין מה שתיארת ובין מאבטח בתל-אביב. שניהם יכולים להיות מותקפים במסגרת התפקיד. אולי יש הבדל ברמת הסיכון, אבל זה תלוי איפה ומתי בתל-אביב ואיפה ומתי בעיראק. כל זה בהנחה שיש הבדל בין "מאבטח" ובין "שכיר חרב". אם לדעתך אין - אז תכתוב שכל מאבטח הוא שכיר חרב. לדעתי הדוגמה הקלסית של שכיר חרב היא רוצח שכיר, או לפחות מישהו ששוכרים כדי שיילחם עבורך באופן אקטיבי. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז • 21:44, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
הפרוטוקול המשלים הראשון לאמנת ג'נבה מגדיר שכיר חרב כמי שמגוייס במיוחד לצורך לחימה בסכסוך מזויין ונוטל חלק במעשי האיבה מתוך שאיפה לרווח אישי כשמובטח לו גמול חומרי העולה באופן ממשי על זה שמובטח לחברי הכוחות המזויינים של הצד שלמענו הוא לוחם, כשאינו חבר בכוחות המזויינים של אותו צד, אינו אזרח או תושב של צד לסכסוך או של שטח בשליטתו ואינו ממלא תפקיד רשמי בכוחות המזויינים של צד שלישי. משכיר חרב נשללת ההגנה של לוחמים ושבויי מלחמה. אף שהפרוטוקול אינו מהווה ככלל משפט מנהגי (למיטב ידיעתי, ואינני מומחה בנושא) ההוראה הזאת נחשבת (שוב, למיטב ידיעתי) כמנהגית, ולכן מחייבת את כל המדינות. התוצאה האפקטיבית היא שמעשה הרג של שכיר חרב הוא רצח, בשונה מזה של חייל. לכן, התופעה הזאת די נעלמה מהעולם. ההוראה הוכנסה על רקע פעילות של שכירי חרב זרים באפריקה בשנות השישים והשבעים. אמיר מלכי-אור - שיחה15:04, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שההגדרה הזו רלוונטית לדיון. על פניו נראה שמדובר בהגדרה שמניחה מראש את חוסר הלגיטימיות של שכירי חרב, ולכן נבנתה באופן כזה שתכלול פעילות בלתי לגיטימית. השואל שאל על קבוצות לגיטימיות, ונראה שהוא לא כופף את השאלה להגדרות משפטיות ספציפיות, אלא למושג המקובל של "שכיר חרב". מה שכן, אני באופן אישי חושב שההגדרה הזו יפה מאוד ואני מזדהה איתה, למעט עניין גובה השכר. בפרט, אני חושב שההבחנה בין אזרח או תושב של אחד הצדדים למי שאינו כזה היא הרלוונטית ביותר לנושא. שכירי חרב הם אנשים המשכירים עצמם לכל המרבה במחיר. מאבטח במחסום נתפס בעיני עצמו ובעיני החברה כאדם המגן על מולדתו, גם אם מדובר במסגרת פורמלית שאיננה צה"ל. אני לא מאמין שיש ביניהם הרבה אנשים שהיו מוכנים לעמוד במחסום ברמת סיכון דומה במקומות אחרים בעולם. בוודאי שלא היו מוכנים להשכיר עצמם לרשות הפלסטינית, גם אם שם היו משלמים יותר. משה פרידמן - שיחה16:10, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
חשבתי על דוגמה של חברת הבטחה חמושה. אף חברת אבטחה לא תבצע את הפעולה "תארגנו 10 אנשים, תבצעו מעצר של מפקד אויב בהיותו בחיים. אם תהיה התנגדות: חסלו אותה". שכירי חרב דווקא כן. אם היום שכירי רחב שציינתם פועלים באופן חוקי? כי ביצוע משימה שתיארתי על ידי כל קובצת אזרחים היא עבירה פלילית ולא חשוב מי שילם עליה (או שעצם התשלום ממשרד הביטחון הופך את הפעולה לחוקית?). 217.132.39.2516:13, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מהערך לא ברור מה מבדיל אותם מעבריינים. אם הארגון נשלח בחסות מדינה א' למדינה ב' בשביל לבצע בה פעולה כוחנית כלשהי, אז מדובר באירגון פשע במדינה ב' ולמדינה ב' יש את כל הזכויות לשפוט אותם כunlawful combatants. אבל גם במדינה א'לא ברור מה מבדיל אותם מפושעים אחרים. 217.132.39.2520:25, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בסיפורו של סוכן הMI6סומרסט מוהם "הסוכן הבריטי" מגייס הסוכן אשנדן רוצח שכיר למטרת התנקשות. בספרות הריגול יש דוגמאות נוספות לגיוסים סמי-חוקיים מעין זה ויתכן שיש לכך ביסוס במציאות. . אינני יודע אם ניתן לראות בכך דוגמה לשכירי חרב. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 22:48, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
ההימצאות של הציפורים על עמודי חשמל לקראת השקיעה, נובעת בדרך כלל מכך שהן נודדות בלילה ועל כן הן מנצלות את השעות האחרונות של היום למנוחה. מעבר לכך, הציפורים אוהבות לעמוד על עמודי חשמל עקב היותם מקום תצפית מעולה מפני טורפים. מנחם.אל - שיחה15:17, 3 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בכמה מינים של עופות יש נטייה להתאסף ללינת לילה במקומות מסויימים, מסיבות שונות שרובן לא ברורות. ולא מדובר רק בצפורים קטנות שישנות על עצים ועמודי חשמל. מי שגר בעמק הירדן או בעמק בית שאן רואה כל ערב חורפי שיירות עצומות של שחפי אגמים ושחפים כספיים בדרכם ללון בכנרת, ובבוקר הם מתפזרים שוב למרחקים עשרות ק"מ. אולי יש מעט מקומות לינה טובים, ואולי לא כל כך משנה המקום עצמו אבל יש סיבות טובות לישון ביחד. לגבי יונים, בטבע יוני סלע חיות במושבות גדולות על מצוקים, ואולי האינסטינקט להתחבר יחד נשאר גם אם הוא פחות שימושי בחיים המודרנים. בשביל למצוא מזון במשך היום צריך להתפזר, למי שלא מעוניין להתחרות עם כמה מאות או אלפי בני מינו, ואז בערב צריך להתכנס שוב. ולמה ההתרגשות בזמן ההתכנסות? אולי מאבקים על מקומות טובים באמצע, אולי פגישה עם מכרים, אולי הרתעה של טורפים, ואולי סתם התרגשות מדבקת בתגובה להרבה מאוד צפורים אחרות. H. sapiens - שיחה21:39, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
האם זה "אשרה למגורי קבע","תייר", תושב"? איך יודעים?
אני ממלא טפסים בעברית ובגלל זה שואל. האופציות שלהם הם "אשרה למגורי קבע","תייר", תושב", "סטודנט", "ללא אשרה". ולי כתוב פשוט "B".
Australia potentially can play a role in helping to negotiate some sort of way forward. If we went ahead and --moved-- our embassy, following suit after the Americans to Jerusalem, we would be --closing-- off doors of opportunity to play that mediating role
It wouldn't be a wise move.
איך המצרים ועוד ערבים שדוברים ניבים שאין בהם את כל העיצורים הערבים הוגים את פסוקי הקוראן?
ההגייה המצרית מפורסמת בייחודיותה בעיקר בעיצורים ج ث ذ ق הנהגים אחרת מההגייה המקורית אך יש גם הרבה מקומות שבהם משנים את ההגייה לפחות בחלק מן העיצורים והשאלה היא איך יהגו שם את העיצורים הללו בקריאת הקוראן האם בהגיה המקומית או בהגיה הקלאסית?
אפשר בהחלט להגיע לרמה גבוהה מאוד, וגם בקרב מי שזו שפת אמם הרי יש כאלה שרמת השפה שלהם נמוכה. זה תלוי מאוד בכשרונות של האדם ובמוטיבציה שלו. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז • 21:38, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זה תלוי. ייתכן שהוא יליד ולא אזרח, ייתכן שהוא אזרח ולא יליד. ואם כבר מדקדקים ברמה הזאת, לא כל מי שנולד בצרפת הוא צרפתי. נרו יאיר • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ז • 01:33, 6 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
פעלתי לפי ההוראות באתר. בתפריט הגדרות - צאטים - גיבויים יצרתי גיבוי. העתקתי אותו מ WhatsApp\Databases לאותו מיקום בטלפון החדש בשם msgstore.db.crypt12. קודם כל, לאחר האימות הוא מזהה את הגיבוי, אך מסיים ב 24 אחוז. אחרי הייבוא לא מופיעים כינויים בקבוצות - רק מספרי טלפון. לא מדובר על אנשים שהיו אצלי באנשי קשר, אלא בכלל לא מופיע שום דבר. ניסיתי למצוא פתרון. הציעו להיכנס להגדרות - אנשי קשר - להסיר את הסימון מ"הצגת כל אנשי הקשר" ולהחזיר. באמת נראה שהוא מבצע איזשהו תהליך, אך זה לא עזר. ניסיתי לפנות במייל לסיוע של ווטסאפ, אך כל מה שקיבלתי זו תגובה אוטומטית שלא עזרה במיוחד. הטלפון שקניתי הוא של מותג סיני Meizu. מישהו יודע איך לסדר את זה? (¯`gal´¯) - שיחה00:21, 7 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מצפה כוכבים לקהל הרחב בישראל
איפה ניתן לצפות בטלסקופ בישראל לקהל הרחב (לא מקצועי)?
גם בטכנודע בגבעת אולגה יש טלסקופ לא קטן, וגם באשקלון במרכז המחוננים. אני לא יודע אם מתפעלים אותם, אבל הם בפירוש נרכשו לשימוש הקהל הרחב. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 19:17, 7 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בטכנודע זה מוגבל. מתוך האתר שלהם: "שימו לב, הכניסה למתחם זה פתוחה לקבוצות בתיאום מראש בלבד ומותנית במינימום 15 מבקרים.
גם בגבעתיים אי אפשר להגיע מתי שרוצים, גם לא מפעילים את הטלסקופ הגדול, לרבות פתיחת הכיפה בכל עת. ניתן להצטרף לחוגים או הרצאות ואירועים מזדמנים. שנילי - שיחה20:32, 7 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
כן, אבל שם אתה לא צריך לארגן קבוצה, רק לבוא לפעילויות הרשומות.
בסך הכל כל נושא התצפיות לקהל הרחב במצב מחפיר ללא הצדקה.
חשוב לציין שהאגודה הישראלית לאסטרונומיה מקיימת מדי פעם פעילויות במדבר שפתוחות לקהל הרחב בתשלום מינימלי
ואחרונה חביבה מאד - בזמנו ויני, שהיא אישה מגניבה לגמרי, הפעילה מצפה בפונדק של כושי ושמחה לארח צופים מזדמנים. לצערי איבדתי קשר איתה. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 21:02, 7 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
יש גם ב"אורט תעופה וחלל" מעלה אדומים. יש להם המון סיורים עם תצפיות מודרכות לקהל הרחב בתשלום נמוך. ייתכן שאפשר להגיע בכל זמן בתיאום, כדאי לנסות ליצור קשר. משה פרידמן - שיחה04:44, 8 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
באתר "עיתונות יהודית היסטורית" יש כתבה משנת 1889, המספרת על בחירות בעיר "קראקא" (קרקוב?), המספרת על מפלגות בעיר, ובהן שתיים, "חרדים" ו"חרדים בינונים" [12]. בברכה, --איש המרק - שיחה15:11, 8 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
ה"חרדים" וה"אדוקים" באו, כנראה, לתרגם את המילה "אורתודוקסים" לעברית - והשימוש בהן כימי השימוש ב"אורתודוקסים"; אך הסיבה מדוע ה"חרדים" דחקו את ה"אדוקים" מהשיח - וגם מתי ה"חרדים" הפסיקו לייצג את כלל ה"אורתודוקסים" - איננה ידועה לי. בברכת צום קל ובתודה, דג ירוק • שיחה • 15:50, יום ראשון בשבת, י' בטבת ה'תשע"ז (IST).
אני מצאתי בעבר אזכורים רבים בין שתי מלחמות העולם, מה שככל הנראה תורגם מ"אורתודוקסים" בייצוג התנועה. לאחרונה מצאתי בירחוני הפלס מהשנים תרס"א-תרס"ה (1905-1900) מאות (!), אזכורים של "החרדים", "המפלגה החרדית", "מפלגת החרדים", "אגדות החרדים", וכו'. מעניין אותי מי לפניו כינה כך את הזרם החרדי. יש לזכור כי הדבר היה הרבה לפני ייסודה של אגודת ישראל. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים!16:26, 8 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
האזכור המוקדם ביותר שמצאתי היה כתבה מהמליץ מ-29 אוגוסט 1871, לפיה "חרדים כאלה לא ישעו לקולות המתקנים." כבר קודם מדברים על "חרדים לדבר ה'" אבל נראה שזה המשך לשימוש המסורתי, לא כתווית ספציפית. המושג אכן נטבע כדי לתרגם "אורתודוקסים" - אני יודע שרבני מז' אירופה התלוננו בכנסיה הגדולה הראשונה של אגו"י שלא יוכלו להשתמש במושג הזה כי ברוסיה זה מקושר מיד לכנסייה. אני רואה שנקטו בו בספרות האגודאית בתרגומי כתבי הרש"ר הירש וכו' מגרמנית לעברית בין מלחמות העולם. אשר לאופן בו זה משמש כיום, זה התפתח בהדרגה בישראל העצמאית. בכתבים משנות ה-40 וגם מאוחר יותר מתייחסים במפורש לאגודה ול"המזרחי" גם יחד כמייצגים את ה'חרדים': "יש צורות שונות של ארגון חיי החרדים. יש לנו רבנות ראשית וסתם רבנות. ׳ש לנו חנוך חרדי וחנוך אולטרה־חרדי. ׳ש לנו ארגוני חרדים: ׳המזרחי׳ ו׳הפועל המזרחי׳, ׳אגודת ישראל׳ ו׳פועל׳ אגודת ישראל׳" (ר' בנימין, "על הגיוס", תש"ב). AddMore-III - שיחה16:48, 8 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
AddMore-III, היכן מופיע מה שהזכרת מרבני מזרח אירופה? זה חשוב ומעניין (לגבי התרגומים של רש"ר הירש, אני חושב שלא הכרחי ציון למקורות. זה די נפוץ כבר בתקופה זו). אגב, מהו הסימן שאלה שאחר ר' בנימין. האם זה משום שאינו ודאי שממנו הדברים, או שהוא על זיהויו של האיש. אם בשביל האחרון, אף שם הערך הוא כך: ר' בנימין, וממילא זיהויו פשוט. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים!17:53, 8 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אני כעת מחפש באתר עיתונות יהודית היסטורית, ומוצא עוד אזכורים רבים, מוקדמים ומפורשים יותר. לדוגמה: המליץ, יום שני, דצמבר 26, 1870: "כי החרדים האורתודוכסים יחזו להם מחזות תקווה". כאן גם מפורש במי בדיוק הכוונה. אם כי לא כל כך הסתדרתי עם החיפוש בתוכנה הנ"ל, וקשה עלי למצוא את המוקדמים ביותר. מעניין אם אף אחד לא כתב על כך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים!20:02, 8 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אעתיק כאן ממה שכתב לי במייל פרופ' בנימין בראון (איחדתי את כל ההתכתבות), ברשותו:
”כתבו על כך יעקב כץ ומשה סמט, אינני זוכר בדיוק היכן. ערכתי חיפוש קצר ולא מצאתי את המקורות. אולי כדאי שתשאל את סמט עצמו.
המונח 'חרדים' לקוח מישעיהו, 'שמעו דבר ה', החרדים אל דברו'. שם כמובן לא מדובר על זרם מסויים.
אין לדעת מי הראשון שנקט מונח זה, אך במהלך כל המאה ה-19 וכן בראשית המאה ה-20 הוא נקוט לגבי כלל האורתודוקסים, פשוט משום שלא היה פיצול.
התופעה הזאת דווקא קיימת גם בתנועות אחרות שהיה בהן פיצול.
הכינוי חרדים הופיע בתחילת המאה ה-19 לצד כינויים אחרים כגון 'יראים' ו'שלומי אמוני ישראל'. אז, כמו גם בכל המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, המילה 'חרדים' הייתה מילה עברית נרדפת ל'אורתודוקסים'. כך למשל תנועת המזרחי הדתית-ציונית כינתה עצמה 'חרדית'.
רק החל משנות החמישים, כאשר חל הקרע באורתודוקסיה, חלק אחד של האורתודוקסיה נקרא 'חרדי' והחלק האחר - 'דתי-ציוני'.
אני מפנה אותך אפוא למאמר שלי. ראה בקובץ המצורף של בלקוול, עמ' 312.
כמו כן אני מפנה אותך לספרו של מנחם פרידמן, שרק רומז על חלק מן הדברים ומקדים את השימוש במונח 'חרדים' כהנגדה ל'דתיים-ציונים' לשנות השלושים של המאה העשרים. ראה עמ' 9.
זה לא מקרה נפוץ כל כך, חברות התעופה לא מאפשרות לנשים בחודש תשיעי או בהיריון בסיכון לטוס. מה רושמים כשזה קורה בכל זאת? אני מניח שמדינות שונות נוקטות במדיניות שונה. בגדול זה לא שונה מלידה מחוץ לבית חולים. לפי נהלי משרד הפנים הישראלי אם היולדת הגיעה לבית חולים תוך 24 שעות - הוא נרשם כמקום הלידה. אחרת - רושמים את היישוב שבו נולד התינוק. ספק אם קרה במדינת ישראל שתינוק שנולד במטוס לא הגיע לבית חולים תוך 24 שעות. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 15:27, 8 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אוניה היא יותר שטח ריבוני מאשר מטוס? לא יודע, אבל בכל מקרה זה לא עונה על השאלה באיזה מקום, לא באיזו מדינה. ראו מה שכתבתי לעיל. נרו יאיר • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ז • 10:41, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
נרשמתי לויקיפדיה. אני מנסה לפתוח דף ולא מצליח (ויקיפדיה: אל תפתח דף על שמך. מה לעשות? יונתן שלונסקי
יונתן שלונסקי
יונתן שלונסקי נולד בחיפה בתאריך 3 בפברואר 1938. לאחר מכן עבר עם אמו לקיבוץ נען, ובתום השירות הצבאי יצא ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ספרות עברית ופילוסופיה.
אחרי לימודי ב. א. חי כמה שנים בלונדון ללימודי תיאטרון (קינג'ס קולג', אוניברסיטת לונדון). באותה תקופה השתתף בהפקת שני מחזות ב- BBC – רדיו וטלוויזיה.
עוד בלונדון – ובעיקר אחרי שובו לארץ – חשב להשתלב בחיי התיאטרון כאן. במהלך הזה הוא תרגם שלושה מחזות:
• חינניות הסתו מאת דונאלד הווארט, שהוצג בהבימה (1967).
• השיבה הביתה מאת הראלד פינטר, שהוצג בקאמרי (1968).
• יום במותה של ג'ו אג מאת פיטר ניקולס, שהוצג בקאמרי (1968).
לאחר השיבה מהלימודים מלונדון התחיל את עבודתו בעריכה בידיעות אחרונות ונכנס לעולם חדש - בחשיבה ובעריכה, בעימוד ובהדפסה.
בשנת 1975 עבר למעריב.
בשנת 1986 פרש ממעריב והקים את משרד הפרסום שלונסקי&וינקלר, שייחודו היה בשילוב שירותי פרסום, יחסי ציבור וייעוץ תקשורתי תחת גג אחד.
בשנים האחרונות נכנס לעולם הכתיבה. למרות ניסיונו בתיאטרון, נולד בו הצורך להתבטא דווקא בכתיבה ספרותית. הבסיס הוא אולי תקופת הלימודים באוניברסיטה, אך בוודאי – שרשרת החוויות שחוויתי שספג לאורך חייו לצד אנשים יוצאים מהכלל בסיטואציות מרתקות ובתקופה מלהיבה.
כך נכתב ופורסם ספרי "אררט" (2014). זה סיפור חייה של חבורת אמנים צעירים ויפי-רוח - דמויות מן החיים - שנאבקו בנחישות למען יצירת חיים מלאי תרבות ואהבה גדולה לעברית, גם אם הדבר כרוך היה במיתקפה מוחצת על אנשי הדור המבוגר.
זהו סיפור החיים כאן בתקופה של מצוקה וחווייה רוחנית עמוקה בימים של יציקת אבני-היסוד לחיים בארץ.
זהו סיפורה של משפחת שלונסקי מיום הגיע שלושת האחים - דב, אברהם ופניה - לארץ בשנת 1921, ולאחר מכן גם אבא-אמא שלהם; התאבדותה של לוסיה, אשתו הראשונה של אברהם, בשנת 1953; מותו של האח הבכור דב בשנת 1947; ועד מותם בשנת 1970 של נתן אלתרמן, לאה גולדברג ומירה אשתו השנייה של אברהם.
שלום, זה אמנם לא המקום לשאלות כאלה אבל אענה לך כאן. אם ברצונך לכתוב ערך כדאי שתקרא תחילה את המוסבר במדריך. הכנס לדף השיחה שלך הצבתי לך שם הפניה מתאימה. את הערך כתוב בדף טיוטה, אליו תוכל להגיע מדף המשתמש שלך, ראה בראש הדף לשונית "טיוטה". שקול שנית האם נכון לכתוב ערך על עצמך והאם ערך על עצמך מגיע לכלל חשיבות אנציקלופדית. בהצלחה. שנילי - שיחה10:01, 9 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אם אתה נרטב, המים יגרמו לחום לעבור אליהם ולקרר אותך. שבוע שעבר נרטבתי בשלג והיה מאוד קר. אם השלג גורם לך להישאר יבש יותר אתה תאבד פחות חום ותרגיש פחות קר. כמו כן, כאשר השלג רק על האדמה והשמיים בהירים, הקרינה של השמש תחמם אותך ואפילו יותר מביום רגיל, שכן השלג בהיותו לבן צח, מחזיר אחוזים גבוהים מהאור. Uziel302 • שיחה16:21, 9 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
שלג הוא מאד אוורירי - הרבה אוויר כלוא שם, ואוויר הוא מבודד חום לא רע - גם שמיכה עובדת ככה. לעומת זאת שלג עם רוח.... זה כבר סיפור אחר והרבה יותר קר. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 16:03, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
סגולה או אמונה טפלה
אשמח לשמוע הגדרה ברורה מתי מעשה מסוים נחשב כסגולה, ומתי אמונה טפלה, לדוגמא 'חמסה' נחשבת כסגולה או כאמונה טפלה. ובכלל מהי ההגדרה למונח סגולה [אני רוצה לשכתב את הערך סגולה] תודה בן-ימין - שיחה23:02, 9 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
סגולה היא משהו שאמור להועיל ואילו אמונה טפלה הוא מושג כללי יותר. אך באופן כללי אין הבדל מהותי, אלא בעיקר ביחס של הדובר למעשה. Tzafrir - שיחה23:06, 9 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
תודה, השאלה היא מי מחליט מה אמור להועיל ומה לא. מסתבר שגם אנשי האמונות הטפלות חושבים שמעשיהם מועילים. נראה שאמונה טפלה אינה חשובה כמיתוס, מהו א"כ הדבר הקובע. בן-ימין - שיחה23:18, 9 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מי שמאמין קורא לזה "סגולה", מי שלא קורא לזה "אמונה טפלה". איך מחליטים מי צודק? התשובה סובייקטיבית. יש מי שסומך (או לפחות אומר או חושב שהוא סומך) רק על מה שהוכח מדעית, ויש מי שחושב שהמדע עוד לא יודע הכול, או שאינו יכול לדעת הכול. נרו יאיר • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ז • 23:23, 9 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
תודה נרו יאיר. אם כדבריך, האיך יש לכתוב בערך 'סגולה', על כל אותן הדברים ש'מקובלים' כסגולה, מאחר שהדבר נכון רק בעיני המאמין, האם די בכך שהדבר 'מקובל'?? האם יש עוד אמונות טפלות מלבד דברים הקשורים לעין הרע??? דרך אגב מעניין הדבר שאף מי שמאמין באמונות טפלות קראו להן אמונות 'טפלות', אולי זה שורש הענין. בן-ימין - שיחה23:34, 9 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
עדיף להסתמך בנושאים כאלה על מקורות ולא להגדיר את הדברים בעצמנו. כמובן יש אמונות טפלות שאינן קשורות לעין הרע (אלא אם תגדיר "עין הרע" באופן רחב מאוד). אני לא חושב שזה נפוץ שמי שמאמין במשהו קורא לזה אמונה טפלה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 00:21, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זה מזכיר את הסיפור הידוע על נילס בוהר, חתן פרס נובל לפיזיקה ומדען דגול. חבר של בוהר מבקר בביתו של בוהר ושם לב שמעל דלת הכניסה תלויה פרסה של סוס. הוא תמה על כך ושאל את בוהר: "איך זה שמדען רציונלי ודגול שכמוך מאמין באמונה הטפלה הזו שפרסה מביאה מזל טוב? הרי לא ייתכן שאתה מאמין בהבל לא-מדעי שכזה!" ובוהר ענה: "כמובן שאני לא מאמין בכך." ואז שאל החבר: "אז מדוע תלית את הפרסה בכל זאת?" ואז השיב בוהר: "כי אומרים שזה עובד גם אם לא מאמינים בזה." MathKnight✡ (שיחה) 00:35, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כמו נרו. כל עוד מישהו מאמין בדבר ואינו יודע להסביר איך זה עובד - זה סגולה. מהרגע שהוא מפסיק להאמין בזה (או שמלכתחילה כך) - זה בעיניו אמונה טפלה. ואם דיברת על חמסה, הבדיחה מספרת על אחד שהיה לו חבר סוּפר אתאיסט. יום אחד כשהוא בא אליו הביתה הוא מוצא על הקיר של החבר האתאיסט חמסה ענקית, כזו עם עיניים, דגים וירושלים. שואל החבר את האתאיסט: "אתה? אתה תולה בבית חמסה? התחלת להאמין?" עונה לו האתאיסט: "לא, זה אומרים שעוזר גם אם לא מאמינים"... אולי בזה מתאים השאלה איך לקרוא לזה: סגולה או אמונה טפלה (או שניהם)... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים!00:44, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
תודה לכל העונים. הענין הוא כך, כמש"כ אני רוצה לשכתב את הערך 'סגולה' ולהעשירו בסגולות, השאלה היא מה להכניס, האם דעת הרוב מספיקה או הדעה הרווחת או קריטריון אחר??? נרו, מה שכתבת להסתמך על מקורות, הכל תלוי באיזה מקורות מסתכלים, לדגומא דעת הרמב"ם ידועה נגד הסגולות למניהם, מנגד הדבר מוזכר כבר במשנה ובתלמוד. מקודם ראיתי בערך 'חמסה' שהביאו מחלוקות בין בני זמנינו אם נחשבת סגולה או שהיא בכלל אמונה טפלה. ואולי יש לציין באופן הכללי... תודה לעונים בן-ימין - שיחה15:22, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שאתה יכול להביא מקור אמין שיראה שחמסה היא סגולה למזל טוב או כל דבר אחר. אתה יכול להביא מקורות שיראו שאנשים רבים מתייחסים לחמסה כסגולה למזל טוב (כלומר: שיש להם דרך להתעסק עם הטבע / אלוהים / השטן / מפלצת הספגטי ולהרוויח שיפור בתנאים) ולאורך כל ההיסטוריה תמצא רבים שמתייחסים לכך כאמונות שווא (בין השאר מכיוון שהם חושבים שאין אפשרות להתעסק עם קביעותיו של אותו אלוהים רב עוצמה. או מכיוון שזה נבדק וזה פשוט לא עובד). הם ישתמשו בשם מהסוג של „אמונה טפלה״ לאותם המנהגים. Tzafrir - שיחה22:42, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לאחר הפיגוע מספר מדינות הביאו הזדהות עם ישראל והניפו דגלי ישראל. אני שואל: במה שונה פיגוע זה מיתר הפיגועים שהיו כאן? היו פה רציחות קשות והמוניות הרבה יותר. הנפגעים הם חיילים צעירים, בדומה להרבה פיגועים אחרים. מה קרה שדווקא עכשיו? שואל השאלות - שיחה15:10, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
סיבה אפשרית: לאחר כמה פיגועים באירופה נוצר מנהג של הזדהות בין המדינות שם. לאחר שזה החל כבר לא נעים לא להזדהות גם עם פיגועים בישראל. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 15:28, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
גם קודם היו פיגועים בסגנון דאעש, ומן הסתם לא היו מתחילים את המנהג הזה עם ישראל דווקא. ברגע שהחל המנהג - זה כבר משהו אחר. מלבד צרפת (שם למיטב זיכרוני מדובר ביוזמה של עיר קטנה) - שאר המדינות שעשו זאת לא חברות במועצת הביטחון. נרו יאיר • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ז • 10:45, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זה החל כהזדהות עם מדינות אירופיות שחוו טרור אנטי מערבי, וכשפיגוע בסגנון כזה של משאית, שפגע באירופה, פגע בישראל, עשו זאת כהזדהות, אם זה היה דקירת מאבטחים במחסום זה לא היה קורה. וכן זו בעצם מין התפכחות מהיחס האנטי ישראלי באירופה. מתחילים להבין שאי אפשר להסתכל במשקפיים שונות על הסכסוך הישראלי פלסטיני. וכנראה שיש כאן מין התפכחות מכל המהלכים האנטי ישראליים, הבינו שהמהלכים הקודמים היו מוגזמים ויצאו מכלל פרופורציה. הם עשו זאת במין מחווה ספונטנית, זה החל בהולנד, והמשיך בגרמניה וצרפת וכן כתב בעיתון בלגי פוטר אחר שהביע תמיכה בפיגוע. אסיאתי - שיחה02:26, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
האם ניתן לפרסם קישורים שקיבלתי מהבחורה עליה אני כותב?
אני לוקח לדוגמה את הגיטרה. המיתר הראשון והאחרון הם E. אבל הם נשמעים שונים לחלוטין. השאלה היא "מה משותף להם"? כלומר למה אנחנו קוראים לשני הצלילים בשם "מי" כשהם שונים? שואל השאלות - שיחה14:47, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
הם נשמעים שונים כי הם באוקטבות שונות. יש ביניהם הפרש של שתי אוקטבות בדיוק, כך שהמיתר הדק מפיק צליל גבוה יותר מהמיתר העבה, אבל את אותו התו בדיוק. אם הם מכוונים כראוי, פריטה על שניהם ביחד אמורה להפיק שני צלילים שלא יוצרים זיוף. מספיק שתלחץ על התו F באחד מהם, תוכל לשמוע זיוף צורם ולהבין עד כמה שני המיתרים הפתוחים דוקא כן תואמים. Liad Malone - שיחה15:15, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לא הצלחתי למצוא תמונה של הגיטרה עם התדירות לכל מיתר.
כפי שאתה יכול לראות מן המספרים, התדר של המי הגבוה גדול בדיוק פי 4 מזה של הנמוך. התדר של המי האמצעי (הסריג השני במיתר 4) יהיה בדיוק פי 2 מזה של הנמוך. כל כפולה של התדר בשניים מוגדרת כאותו הצליל, גבוה באוקטבה נוספת. ע"מ להשתכנע שיש משהו "משותף" לשני המי אתה יכול לנגן את אותו משפט מוזיקלי על המיתר הגבוה ועל המיתר הנמוך (אותו אצבוע בדיוק). אתה תשמע שזהו אותו משפט מוזיקלי, רק גבוה יותר או נמוך יותר. H. sapiens - שיחה19:07, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
המשפט האחרון נכון לכל אחד מהמיתרים בגיטרה. אותה מנגינה בהפרש של אוקטבה (או שתיים) נשמעת לנו אחרת מאשר אותה מנגינה בהפרש שאינו אוקטבה, אבל עדיין היא תשמע בשני המקרים כאותה המנגינה. בברכה, Easy n - שיחה20:03, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מחפש שם/מתכון למאכל אורוגוואי אחד: סה סוג של פירה שמעליו שימים בשר תחון ומעליו עוד שכבת פירה. מין פאי תפוחי אדמה עם בשר כזה. מישהו מכיר? שואל השאלות - שיחה14:04, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
הראשון זה ריבית. אז הפירוש הוא ריבית גבוהה יותר. בשביל השני אני צריך את ההקשר. השלישי הוא סוג של ביטוח, ביטוח של החזר קבוע עבור המוצר הפיננסי המדובר. הרביעי הוא, כפי שכתב IKhitron מועד פרעון. אני מניח שאתה לא מדבר על בנק אלא על מוצר פיננסי שהבנק מספק. אם מדובר על סוג של אופציה או חוזה עתידי, אשמח להפניה לקטע שמתאר אותו ואולי אוכל להסביר במילים פשוט מה הוא נותן. אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה15:51, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מצאתי איזנ מידע לגבי תוכנית חיסכון אפשרית. לא ברור לי בכלל מה התנאים, כתוב Interest rate 0.75% p.a. מה זה 0.75%pa ? וכתוב "
Withholding tax: 35%, if gross interest income exceeds 200, or if the account is closed on multiple occasions during a calendar year
לא מובן באיזה מקרים הם לוקחים 35%. אם אני מעביר לתוכנית חיסכון 1000 שקלים ומחזיק אותם זמן רב כך שזה מגיע ל1200, אז הם לוקחים 35% מתוך ה200 (שזה 70 שקל)? כלומר אין אפשרות צבירה אמתית כי 35 אחוז זה הרבה יותר מ0.75 אחוז. שואל השאלות - שיחה14:12, 20 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
גם הוא לא מתפקד כבית יתומים במובן הישן של המושג. ככל שאני מבין היום שולחים יתומים שאין להם פתרון במשפחה הקרובה לאימוץ או לאומנה או למשפחתונים וכדומה. נרו יאיר • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז • 09:41, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אוניית מעפילים בשם "ירושלים"
סבא רבא שלי עלה לארץ בשנת 1936 באונית מעפילים בשם "ירושלים" ואני צריכה לדעת מידע עליה כמו: מאיפה יצאה, באיזה תאריך (גם חודש זה בסדר) וכו'
5.102.240.1918:34, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
קפולה לא הייתה אוניית מעפילים ואוניון הייתה ב-1934. אם אתם בטוחים שמדובר ב-1936 - זו כנראה לא הייתה אוניית מעפילים. יש נטייה מאוחרת להחשיב כל אונייה, גם בהפלגה חוקית, כאוניית מעפילים. נרו יאיר • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז • 09:45, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אתרים לאורך כביש 1
שלום! כשמתקרבים לירושלים בכביש 1 יש כל מיני מבנים ישנים ממש ליד הכביש, אף פעם לא הבנתי מהם.. אחד או שנים נראים כמו בתי כלא קטנים, אחרים סתם לא ברורים. לפני סיבוב מוצא מצד ימין יש משהו שנראה כמו בית קברות עתיק קטן.. האם יש למישהו ידע בנושא?
האם אתה מתכוון לחאן בשער הגיא? החאן בכניסה לשער הגיא או אולי לתחנת המשטרה הבריטית? תחנת המשטרה הבריטית הנטושה בשער הגיא ואולי גם לבית הכנסת העתיק מוצא? אם תתן מיקום ספציפי זה יקל על מתן התשובה..
נראה לי שהוא מדבר על כל מיני מבנים מימין למה שזה עדיין הכביש שיורד מהקסטל לסיבוב מוצא. זה או בתים ישנים של מוצא, או אולי אפילו של קאלוניה. eman • שיחה • ♥
תודה רבה. כשנוסעים לכיוון ירושלים, מול בית הכנסת העתיק של מוצא (בצד הנגדי של הכביש), יש משהו שנראה כמו מצבה או קבר. וכמה ק"מ לפני זה (אין לי תמונה לצערי), באותו צד, יש משהו שנראה ממש כמו בית כלא קטן, מבנה בטון עם גדרות ומגדלים בפינות...
מאכל ישראלי אמתי
האם יש איזשהו מאכל ישראל שהוא לא ערבי, טורכי, אירופאי, צפון אפריקאי או כל מקור "גלותי" אחר? כלומר איזשהו מאכל שהוא מאפיין ישראלי? הדבר היחיד שמצאתי זה סלט ירקות ישראלי, אבל זאת בדיחה: כולו עגבנייה ומלפפון חתוכים. יש סלט כזה בכל במקום בו יש עגבנייה ומלפפון. יש משהו שהוא ישראלי מקורי ונחשב למזון באמת (לא טרופית...). Corvus,(Nevermore) 16:08, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מהי ההגדרה שלך לאוכל מקורי מארץ מסוימת? הפיצה היא אוכל איטלקי אסלי? אם כ, איך היא כוללת עגבניה, שהגיעה מאמריקה כמה מאות שנים לפני המצאת הפיצה? כמוכן: „תורכיה״ (תעתיק ערבי) או „טורקיה״ (תעתיק שמקובל אצלנו משפות אחרות). אבל בבקשה לא „טורכיה״ או „תורקיה״. ור' גם הדוגמה האחרונה ב־[14] ואת הערך האנגלי w:Pizza effect (אם כי השם הזה הוא בעיקר משל). Tzafrir - שיחה18:06, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
נקודה מעניינת. השאלה באה משיחה עם מספר אנשים בעולם ששאלו אותי על איזה מאכל לאומי ישראלי. אמרתי ש"שניצל עם חומוס" שזה מאכל שלא סביר לפגוש בהרבה מקומות בעולם. אני חושב שזה המאפיין המרכזי של המבטח הישראלי המתגבש: לשים דברים ממש לא קשורים גאוגרפית על אותה הצלחת. Corvus,(Nevermore) 21:29, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
הכוונה לממרח שניצל חומוס שמוגש יחדיו עם פיתה, אורז ושניצלים מיני. אפשר לפגוש בקלות בצה"ל, באל-על ואני בטוח שגם על שולחן ארוחת הצהרים של חלק מקוראינו. Corvus,(Nevermore) 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
יש מאכלים תעשייתים שהם יייחודים במידת מה, כמו במבה, ביסלי, קרמבו, או מעדני שוקולד (יש בכל העולם, אבל בישראל יש מבחר שלא מקובל בעולם). מבחינת מאכלים "רגילים" מלבד הסלט החתוך דק שהוזכר פה, שאי אפשר למצוא במערב לפחות (בארצות ערב לא הייתי), אז יש גם שילובים כמו פיתה עם שניצל וחומוס, או סביח שמקובלים רק בישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה11:30, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
קרמבו. מכל השאלות ששאלתי וביררתי, המאכל שדומה לקרמבו בחול ממולא בסוג של מרשמלו רך ובכלל לא דומה בטעמו לקרמבו הישראלי. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 23:20, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
האם פיתה "עם חור" (השמנמנה הנפתחת ולא הדקיקה שמנגבים איתה) זה מאכל ישראלי? אני זוכר שחבר דרוזי בצבא אמר שהם קוראים לה "פיתה יהודית" (כנגד פיתה ערבית ופיתה דרוזית). Corvus,(Nevermore) 15:20, 19 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
האם יש מאפיינים ייחודיים לערבית שבפי הפלסטינים המבדילה אותם משאר איזור הלבנט
אמנם יש ערך בויקיפדיהערבית פלסטינית אך כתוב שם שהיא מתחלקת לכמה ניבים אזוריים והשאלה היא האם יש מכנה משותף בין כל הניבים הפלסטיניים המבדיל אותה מהערבית הירדנית הלבנונית והערבית שדוברים הבדואים בסיני
שלום. אני מחפש הסבר ראשוני ופשוט למונח התכנותי קולבק (callback). אודה למומחה על הסבר קל ודידקטי שמסביר את העיקרון הכללי מאחורי המונח (רצוי בהקשר של שפת Javascript). בתודה, 178.8.220.5515:25, 19 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בדרך כלל כשקוראים לפונקציה (או פרוצדורה) מסויימת, מעבירים לה פרמטרים. למשל, אפשר לשלוח מספר 5 לפונקציית עצרת, כדי שתחשב עצרת שלו ותחזיר 120. זה קורה בכל השפות פחות או יותר (כן, לא בכולן, אבל זה לא קשור). אבל אפשר ללכת שלושה צעדים קדימה. הצעד הראשון הוא מה שנקרא "פונקציה מסדר גבוה" - כלומר, פונקציה שניתן להעביר אותה כפרמטר. למשל, אתה כותב פונקצייה בשם map. היא מקבלת שני פרמטרים - רשימה ופונקציה. נגיד, היא מקבלת רשימת מספרים ופונקציית עצרת. התוצאה היא רשימת מספרים חדשה באותו אורך, כשכל מספר הוחלף בעצרת שלו. אם במקום עצרת תשלח פונקציית ריבוע, היא תחזיר ריבועים של מספרים ברשימה החדשה. הפרמטר שהוא פונקציה נקרא callback. דרך שונה לשימוש בזה - מה שנקרא CPS - שיטה בה כל פונקציה מקבלת פרמטר נוסף, אחרון, מה לעשות עם התוצאה לכשתחושב, פונקציה שצריך לקרוא לה עם התוצאה כדי להעביר את השליטה הלאה. זה מאפשר (בלי להסביר את כל הפרטים) לחסל את המונח המגונה רקורסיה, ולהשתמש בלולאות בלבד. תוצאה - חסכון ענק, אבל ממש ענק בזיכרון. קריאה רקורסיבית של מיליון צעדים דורשת פי מיליון יותר זיכרון מקריאה בעומק אחד. כאן לא נדרש יותר זיכרון. לדוגמה, את המחשב השולחני הרגיל דחסו פעם בזכרון זמן ריצה של 120KB, באמצעות הדבר הזה. עכשיו בוא נלך עוד שלב קדימה, וזה משהו שיש במעט מאוד שפות, ביניהן javascript, וזאת אפשרות להעביר פונקציה אנונימית כפרמטר. כלומר, לא שם של פונקציה שכתבת באיזה מקום אחר, אלא טקסט של קוד ממש, בזמן אמת, כמו שיש מחלקות אנונימיות ב-java. יש את זה גם ב-Java 8 (->), ב-C (*()), ועוד כמה שפות. זה מונע צורך ליצור את כל הפונקציות הללו בנפרד. הצעד השלישי הוא אפשרות להעביר כפרמטר פונקציה אנונימית רקורסיבית, כלומר, למרות שאין לה שם, היא יכולה לקרוא לעצמה. ככל הידוע לי יש את זה רק ב-javascript. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:52, 19 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מה ההשפעה של הסטרואידים האם כל הסטרואידים משפיעים אותה השפעה האם הסטרואידים פועלים בצורה הפוכה זה מזה למה הסטרואידים מנפחים האם כל הסטרואידים הם מעוררים או שהם גם מרדימים האם יש התנגשות בין תרופתית לסטרואידים ותרופות אחרות או סטרואידים ומזונות מסוימים למה אחרי השתלה נותנים סטרואידים למה נותנים סטרואידים לסי. אף. למה אחרי שהכניסו לתינוקת שלי ברונכוסקופיה תחת טשטוש נתנו לה מנה של סטרואידים מה התופעות לואי האם יש התנגשות בין תרופתית עם הטשטוש ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
קראת את בית הבליעה? במכנס פתוח דריכת הנשק נועלת את המכלול מאחורי הכדור הראשון, לחיצת הדק מכניסה כדור לבית הבליעה ונקירה (ירי). שיטה נפוצה במקלעים ובתתי מקלעים (כמו עוזי), כדי לייצר קצב אש גבוה, ואמינה יותר (פחות פעולות). במכנס סגור הדריכה מכניסה כדור ראשון לבית הבליעה, ואז בלחיצת הדק מתבצע ירי. שיטה נפוצה ברובי סער ובטוחה יותר (פחות פליטות כדורים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
על פי המילון שלי, המילה מתאימה גם למכלאות של בעלי חיים אחרים, למשל לול תרנגולות ודיר חזירים (לא הגיוני). אבל כל האפשרויות הללו נשמעות לי מוזרות לגבי שימוש במצבות. ידוע לי שהם השתמשו במצבות של הר הזיתים לריצוף מדרגות. צריך לשאול את נחום. אולי גם "כבישים" היא לא המילה המתאימה ביותר, פשוט תמרה בקשה תרגום דחוף... Liad Malone - שיחה12:08, 20 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לפי הערך תקייה (תאקייה) בויקיפדיה העברית, התאקייה היא אחד משלושת יסודות הדת השיעית. האם זה אומר שהאיסלאם הסוני אינו מכיר בתאקייה או שהוא מוכר גם שם? (אאל"ט שמעתי על החמאס שמתבסס על זה, בעוד שהוא ארגון סוני בכלל) 93.126.88.3016:08, 20 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
תקייה -הוויקי הגרמנית אומרת שגם האיסלם הסוני מכיר ביסוד זה.
Im sunnitischen Islam ist das Konzept zwar ebenfalls bekannt, doch hat es nicht in der Allgemeinheit Anwendung gefunden, wurde zum Teil sogar abgelehnt. Verheimlichung des eigenen Glaubens in Gefahrensituationen gilt jedoch ebenfalls als zulässig. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB16:58, 20 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
שפם אדום - שיחה 22:18, 21 בדצמבר 2016 (IST)
היעוד שלה אמורה להיות כנראה טובה. בסופו של דבר, ייעודה של האפליקציה אמורה להיות טובה למרות שיש כמה וכמה חסרונות BDaniel - שיחה 14:21, 22 בדצמבר 2016 (IST)
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, באתר ויקיטקסט
? אני לא דובר ספרדית. [11] תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:35, 5 בינואר 2017 (IST)
בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. (עוזי, שים לב לתבנית) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:53, 8 בינואר 2017 (IST)
קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 00:34, 10 בינואר 2017 (IST)
קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 00:44, 10 בינואר 2017 (IST)
._Mevrouw_dr._Lotte_Steinitz,_kinderarts_en_-psychologe,_staand_voor_ingang_van_haar_praktijk._255-0144.jpg)
אני יודע מה פירוש המילה חומוס. אני שואל באיזה מצב צבירה זה בא עם שניצל - כגרגירים או כממרח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:08, 18 בינואר 2017 (IST)
![[1]](http://www.zofim.org.il/pics/sikurim1/general/1/18(857).jpg){kind=link}
