משתמש:Eldad/קריאה

דיוג, ראזי, ספרות קיריליות, ז'ורז'-אז'ן אוסמן, ז'ורז' מליאס, מצרים העתיקה, פול רסינייה, מוחמד עלי ג'ינה, מה שנחוץ לרווק , מוני פנאן, קרול הראשון, מלך רומניה ,השלמה חילית , נער קריאה, איזבלה רוסליני, סוכנות עתי"ם, ח'ולדה, ירושלים בתקופה הצלבנית, ג'יימס ג'ויס, דבלינאים, תג'ויד, שכבה ארכאולוגית, גרעין התא, היסטוריה של אירופה, היפוקמפוס (יצור מיתולוגי), בסיס חיל האוויר אדוארדס, סטיב קין , סומליה האיטלקית, טורה, היסטוריה של טורקיה, ראינוע, שיחת משתמש:Viyh#קרואטית, סרבית, בוסנית ומונטנגרית, יפנית, יהדות פולין (העריכה הלפני-אחרונה), אונורה דומיה,

דאיזם, הר ראשמור, ארץ אחרת, 20 מיליון מיל אל כדור הארץ, שיחה:הבשורה של יהודה, תוכנה חינמית, תוכנה שיתופית, תורת היחסות, יהושע פורת, ויקיפדיה:ויקיפד, אבן אסחאק,

צ'או

צ'או (IPA: [ˈtʃaːo]) היא מילת ברכה ידידותית ולא רשמית בשפה האיטלקית. המילה משמשת לברכת שלום, ולברכת פרידה (במקרה זה, לפעמים משתמשים בה בכפילות, כלומר "צ'או צ'או").

אטימולוגיה

המילה "צ'או" נכנסה לשפה האיטלקית במהלך המאה העשרים. היא נובעת מהמילה s'ciao (נהגית כך: [ˈstʃao] בשפה הוונטית (וליתר דיוק, בשפה הוונציאנית), שמקורה הוא המילה sclavus בלטינית עממית, מילה אותה ניתן לתרגם בתור "עבד [של מישהו]". בעבר הייתה זו ברכה המביעה כבוד, בדומה לביטוי "עבדכם הנאמן".

החל מן המאה התשע עשרה הפך הביטוי לברכה לא רשמית, בתחילה בלומברדיה, שם השתנתה צורת המילה לצורה המוכרת כיום, "צ'או". באותו זמן נכנס הביטוי (בצורתו המקורית) לשימוש בשפה האיטלקית, ואף נכנס למילון השפה האיטלקית שחיבר ניקולו תומאסו.

השימוש בצורה המקובלת כיום, שמקורה כאמור בלומברדיה, התפשט במהלך המאה העשרים לכל איטליה.

תהליך אטימולוגי דומה עבר על הברכה הלא-רשמית servus, שהתפשטה במרכז אירופה.

השימוש במילה "צ'או" בשפות שאינן איטלקית

השימוש במילה זו התפשט בעולם בעקבות הגירה של איטלקים, כברכה לא רשמית, בעיקר לפרידה.

להלן פירוט של כמה מקרים בהם המילה "צ'או" נכנסה לשפות שאינן איטלקית:

• אלבנית: çao/qao;
• בוסנית: ćao;
• בולגרית: чао (čao, בעיקר לפרידה);
• צ'כית: čau (גם בזמן מפגש וגם בזמן פרידה);
• אספרנטו: ĉaŭ (נפוץ בעיקר כברכת פרידה; לעתים רחוקות בזמן מפגש);
• אסטונית: tšau (גם בזמן מפגש וגם בזמן פרידה);
• צרפתית: ciao או tchao (כברכת פרידה);
• אינטרלינגואה: ciao (כברכת פרידה);
• לטבית: čau (גם בזמן מפגש וגם בזמן פרידה)
• ליטאית: čiau (נפוץ בעיקר כברכת פרידה; לעתים רחוקות בזמן מפגש);
• מקדונית: чао (čao, לפרידה);
• מלטזית: ċaw (לפרידה); גם ċaw ċaw (לפרידה);
• נאוואטל מודרנית: jao, בשימוש נדיר.
• פורטוגזית: tchau (לפרידה); בפורטוגל משתמשים גם בצורה chau chau; בברזיל, משתמשים גם בצורת ההקטנה tchauzinho;
• רומנית: ciao או לעתים רחוקות ciau (משמש בעיקר לפרידה, פחות לברכת מפגש);
• רוסית: чао (čao, לפרידה); משתמשים גם בצורה המבודחת чао-какао;
• סרבית וקרואטית: ћао או ćao (גם בזמן מפגש, גם לפרידה), משתמשים גם בצורות ћаос או ćaos;
• סלובקית: čau (נפוץ בעיקר כברכת פרידה; לעתים רחוקות בזמן מפגש);
• סלובנית: čau (גם בזמן מפגש, גם לפרידה); גם čau čau (כברכת פרידה);
• ספרדית, במיוחד באמריקה הלטינית, אבל גם בספרד, בשפתם של בני נוער: chao, או, לעתים רחוקות chau (בשימוש בעיקר כברכת פרידה);
• סרדו: ciao (כברכת שלום), salude (כברכת פרידה)
• גרמנית: ciao (רק בזמן מפגש);
• טורקית: çav (כברכת פרידה);
• וייטנאמית: chào (גם בזמן מפגש, גם לפרידה).

תווים שונים

Đ đ Š š Ž ž

Ă ă Â â Î î Ş ş Ţ ţ

А Б В Г Д Е Ё Ж З И Й К Л М Н О П Р С Т У Ф Х Ц Ч Ш Щ Ъ Ы Ь Э Ю Я · а б в г д е ё ж з и й к л м н о п р с т у ф х ц ч ш щ ъ ы ь э ю я

תווי הכתב הגאורגי

Letters	Unicode	Name	National	ISO 9984	BGN	Laz	IPA	Rus.
ა	U+10D0	an	A a	A a	А а	А а	/ɑ/	А а
ბ	U+10D1	ban	B b	B b	B b	B b	/b/	Б б
გ	U+10D2	gan	G g	G g	G g	G g	/ɡ/	Г г
დ	U+10D3	don	D d	D d	D d	D d	/d/	Д д
ე	U+10D4	en	E e	E e	E e	E e	/ɛ/	Э э
ვ	U+10D5	vin	V v	V v	V v	V v	/v/	В в
ზ	U+10D6	zen	Z z	Z z	Z z	Z z	/z/	З з
თ	U+10D7	t'an	T t	T' t'	T' t'	T t	/tʰ/	Т’ т’ ‏(«т»‏ с придыханием)
ი	U+10D8	in	I i	I i	I i	I i	/i/	И и
კ	U+10D9	kan	K' k'	K k	K k	K' k'	/kʼ/	К к
ლ	U+10DA	las	L l	L l	L l	L l	/l/	Л л
მ	U+10DB	man	M m	M m	M m	M m	/m/	М м
ნ	U+10DC	nar	N n	N n	N n	N n	/n/	Н н
ო	U+10DD	on	O o	O o	O o	O o	/ɔ/	О о
პ	U+10DE	par	P' p'	P p	P p	P' p'	/pʼ/	П п
ჟ	U+10DF	žan	Zh zh	Ž ž	Zh zh	J j	/ʒ/	Ж ж
რ	U+10E0	rae	R r	R r	R r	R r	/r/	Р р
ს	U+10E1	san	S s	S s	S s	S s	/s/	С с
ტ	U+10E2	tar	T' t'	T' t'	T t	T' t'	/tʼ/	Т т
უ	U+10E3	un	U u	U u	U u	U u	/u/	У у
ფ	U+10E4	p'ar	P p	P' p'	P' p'	P p	/pʰ/	П’ п’ ‏(«п»‏ с придыханием)
ქ	U+10E5	kan	K k	K' k'	K' k'	K k	/kʰ/	К’ к’ ‏(«к»‏ с придыханием)
ღ	U+10E6	ḡan	Gh gh	Ḡ ḡ	Gh gh	Ğ ğ	/ɣ/	Ғ ғ ‏(мягкое украинское‏ «г»)
ყ	U+10E7	qar	Q' q'	Q q	Q q	Q q	/qʼ/	Қ қ ‏(горловое‏ «к»)
შ	U+10E8	šin	Sh sh	Š š	Sh sh	Ş ş	/ʃ/	Ш ш
ჩ	U+10E9	č'in	Ch ch	Č' č'	Ch' ch'	Ç ç	/tʃ/	Ч ч
ც	U+10EA	c'an	Ts ts	C' c'	Ts' ts'	Ts ts	/ts/	Ц ц
ძ	U+10EB	jil	Dz dz	J j	Dz dz	Ž ž	/dz/	Дз дз
წ	U+10EC	cil	Ts' ts'	C c	Ts ts	Ts' ts'	/tsʼ/	Ц’ ц’ ‏(резкое‏ «ц»)
ჭ	U+10ED	čar	Ch' ch'	Č č	Ch ch	Ç' ç'	/tʃʼ/	Ч’ ч’ ‏(резкое‏ «ч»)
ხ	U+10EE	xan	Kh kh	X x	Kh kh	X x	/x/	Х х
ჯ	U+10EF	ǰan	J j	J̌ ǰ	J j	C c	/dʒ/	Дж дж
ჰ	U+10F0	hae	H h	H h	H h	H h	/h/	Х’ х’ ‏(придыхание)

המשך

גרסה מ-17 בפברואר 2016:

שַׁק לִי בַּתַּחַת, או בקיצור שַׁק לִי, או שַׁק בַּתַּחַת, הוא ביטוי המביע סירוב מוחלט ובוטה לפנייה או לבקשה, או ביטוי המביע זלזול בדבריו וביטול דעתו של הפונה.
אף שהביטוי המטאפורי נחשב לסלנג ולניבול פה, מרבים להתבטא בו בשלל תחומי החיים, בכל מִשְׁלַבֵּי הלשון ובשפות רבות.
בשפה העברית יש לביטוי גם גרסאות מעודנות, למשל: יִישָּׁקֵנִי, לשון סגי נהור מהפסוק ”יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן” (מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ב').
דרויאנוב, בספר הבדיחה והחידוד, מַפנה לאותו הפסוק בדרך עוקפת: ”פסוֹק לי פסוּק שני של שיר השירים”, הוא שומט את המילה "יישקני" ובכך מרכך את הביטוי עוד יותר.

בהגדרת המילה "תחת" מביא "המילון החדש" את הביטוי "שק לי בתחת!" כדוגמה לשימוש במילה זו, תוך שהוא מציין שמדובר ב"חירוף המוני".
גם הגרסה "יישקני" מופיעה במילון זה. חיבור מילים משני משלבי לשון שונים: לשון מליצית ("שק") ומשלב דיבורי ("בתחת") יוצר ביטוי במשלב שלישי: סלנג. המילה 'תחת' ב'שפת ההמון' מופיעה במילון עברי כבר בשנת 1541.

הביטוי המקביל בערבית הוא "תִלְחַס טִיזִי", וממנו נגזר, בתקופת היישוב, הכינוי "תילחאס טיזי גשעפטן" (ראה להלן בארגון ההגנה). בכינוי זה, שהיה שגור בפי דוברי עברית, השתרבבו עוד שתי שפות: "תלחס טיזי" בערבית ו"געשעפטן" ביידיש.

הביטוי נמצא בשימוש בעברית מראשית המאה ה-20, והוא רוֹוח גם כיום במאה ה-21.

שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:כסף; width:350px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"

! style="background:silver;" |

על פי מילונים

|- | style=" " |

שַׁק לִי בַּתַּחַת!: חירוף המוני.

— המילון החדש, אברהם אבן שושן, הוצאת קרית ספר, 1988

שַׁק-בַּתַּחַת: ביטוי שמשמעותו סירוב, זלזול, השפלה. 'שק בתחת, אתה גם כן עם החוכמות שלך'.

שַׁק-לִי!: ביטוי וזלזול, אי התחשבות, סירוב. שק-לי! אתה יודע איפה.

— "מילון עולמי לעברית מדוברת", דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1972

שַׁק בַּתחת: אינך מעניין אותי (נאמר בנימה בוטה).

— "מילון הסלנג המקיף", רוביק רוזנטל, הוצאת כתר, 2005

יִשָּׁקֵנִי! יִשּׁקַ לִי בַּאֲחוֹרַי: דבור של זלזול בזולת.

— "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", יעקב כנעני, הוצאת מסדה, 1989

שָׁק, שָׁק לִי (בַּתָּחָת): ביטוי של זלזול, סירוב ודחייה.

— "סלנג והומור, מילון הסלנג החדש והשימושי לישראלית מדוברת", משה יהלום, הוצאת דור 2003

קְפוֹֽץ לי! ביטוי מעליב בנוסח שַׁק לי בתחת.

— "בית ספר זה אחלה סטוץ, מילון הסלנג של התלמידים",
סמדר שיר, הוצאת מעריב - הד ארצי, 1993

שק בתחת! גידוף נמרץ של ביטול וזלזול (בעקבות שימושי המלה באידית).

— "מילון הסלנג הישראלי", רפהאל ספפן, הוצאת קרית ספר, 1965

שק לי בתחת: (סלנג) אני לא מתכוון להיענות לבקשתך, לך לעזאזל, אני מזלזל בך.

— מילון בבילון

שַׁק לִי בַּתַּחַת: סלנג, בוטה, תשובת סירוב מזלזלת.

— ויקימילון

קיש מיר אין תוחס - ביטול של זלזול, פירושו: שק לי בתחת.

— המועצה לקידום המורשת הישראלית (ע"ר), אתר נוסטלגיה אונליין

שק לי בתחת - דוגמה לביטוי סירוב בסלנג, הנחשב לניבול פה. קפוץ לי הוא ביטוי חריף פחות להעברת מסר דומה.

— ניב (ביטוי), ויקיפדיה

תשק - לא מסכים, שק לי באחוריים.

— המילון של העולם התחתון, אתר מעריב

|- | |- | style="text-align:left; " | |}

והמון הָעָם קוֹרִין לוֹ 'תָּחַת'
אָחוֹר: נִקְרָא בֵּית מוֹצָא הָרֵיעִי אָחוֹר כְּמוֹ 'וַיַך צָרָיו אָחוֹר' (תהלים עח סו). פֵּירוּשׁ 'מַכַּת אָחוֹר' הֵם הַאֲבַעֲבוּעוֹת. וְכֵן 'כָל אֲחוֹרֵיהֶם בָיְתָה' (מלכים א ז כה). והמון הָעָם קוֹרִין לוֹ 'תָּחַת'. - אליהו בחור, ספר 'התשבי', מילון עברי ללשון חז"ל ולשון ימי הביניים, ויזנא שבוירטמברג, שנת 1541

ביטויים מקבילים בשפות שונות

• אירית: póg mo thóin
• אנגלית: kiss my ass, או kiss my arse,
  ובקיצור הנהוג בשפת האינטרנט: KMA (להבדיל, ביטוי הסלנג האנגלי ass kissing מבטא חנופה).
• אנגלית עתיקה: ask my arse
• אספרנטו: !Leku mian pugon
• גרמנית: Leck mich am Arsch
• גרמנית: Verpiss dich
• גרמנית: Du kannst mich mal
• גרמנית: Du kannst mich mal am Arsch lecken
• טוקי פונה: o pilin e monsi mi kepeken uta sina
• הונגרית: Csókold meg a seggem
• יידיש: קוש אַ בער אונטערן פאַרטעך
• יידיש: קיש מיר אין תחת (המילה האחרונה נהגית "טוּכֶס")
• יוונית: Fíla mou ton kó̱lo
• יוונית: !Άντε γαμήσου
• נורבגית: Kyss meg bak
• סלובקית: Pobozkaj mi riť
• ספרדית: chupame un huevo‏
• ספרדית: Bésame el culo
• ספרדית: Vete a tomar por culo
• ספרדית: Vete a la mierda
• ספרדית: Que te den por el culo
• ספרדית: Que te den
• סרבית: poljubi me u dupe
• ערבית: تلحس طيزي (תִלְחַס טִיזִי)
• פולנית: Pocałuj mnie w dupę
• פיליפינית: Ang aking mga asno bag
• צרפתית: baise mon cul
• צרפתית: baiser le cul de quelqu'un
• צ'כית: Polib mi prdel
• קוריאנית: 내 엉덩이에 키스 - nae eongdeong-ie kiseu
• קריאולית של ג'מייקה: buss my rassa
• רומנית: pupă-mă în cur
• רוסית: поцелуй мою задницу

מקרים נודעים מן העולם שבהם נעשה שימוש בביטוי

סיפורי קנטרברי

ג'פרי צ'וסר, מחבר סיפורי קנטרברי, המאה ה-14

סיפורים על נשיקה בתחת, כפשוטה, נפוצים בספרות ימי הביניים. בסיפורי קנטרברי, למשל, מופיע:

לְאַבְשָלוֹם מִנְחַת גּוֹרָל נִשְלַחַת:
נִשֵּק לָהּ בִּשְׂפָתָיו יָשָר בַּתַּחַת,
בְּלַהַט רָב, כִּי לֹא יָדַע דָּבָר.

— סיפורי קנטרברי, תרגום שמעון זנדבנק, הוצאת עם עובד, תשמ"א

גתה

הופעתו הראשונה בדפוס של הביטוי כמטאפורה היא ביצירת הביכורים של גתה, "גץ מברליכינגן", דרמה היסטורית על רקע מלחמת האיכרים בגרמניה במאה ה-16, שאותה כתב ב-1773 והקנתה לו את ראשית פרסומו כסופר. ביצירה עונה הגיבור, גץ מברליכינגן, לדרישתו של הבישוף מבמברג שייכנע: "הוא יכול לנשק לי בתחת" (Er kann mich im Arsche lecken). מילולית, lecken פירושו "ללקק", אך "ללקק את התחת" הוא ביטוי עברי שפירושו "חנפנות", ולכן תרגום המשמר את המשמעות הוא "לנשק".

מוצרט

כתב היד של הקאנון Difficile lectu mihi mars, הנמצא בספרייה הבריטית

"שק לי בתחת" (Leck mich im Arsch) הוא שמו של קאנון בשישה קולות גבוהים מאת המלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט (231 ברשימת קכל), לטקסט בגרמנית. זהו אחד מקבוצה של קאנונים בשפות שונות לטקסט שרובו נונסנס ומילים גסות. היצירה נכתבה כנראה בשנת 1782; לאחר מותו של מוצרט, שלחה אלמנתו את היצירה למו"ל לשם פרסומה, וזה שינה את שמה לשם מכובד יותר, "הבה נגילה!" (Laßt froh uns sein), ומחק את הביטוי "שק לי בתחת" גם מגוף היצירה. רק בשנת 1991 התגלה כתב היד המקורי, הבלתי מושחת. קאנון נוסף מאת מוצרט כתוב לטקסט לטיני ומתחיל במילים Difficile lectu mihi mars. בהגייה אוסטרית או בווארית (הקאנון בוצע לראשונה בהשתתפות הטנור הבווארי פאיירל) ההגייה דומה למילים Leck du mi' im Arsch.

רוזה לוקסמבורג

רוזה לוקסמבורג

בעקבות מחזהו של גתה, הפך הביטוי "כדברי גץ מברליכינגן" ללשון נקייה המרמזת לביטוי "שק לי בתחת". דוגמה לכך מופיעה במאמר "משבר הסוציאל-דמוקרטיה" שפרסמה בגרמניה, ביוני 1916, המהפכנית היהודייה רוזה לוקסמבורג - בשם העט "יוניוס" (על שם לוקיוס יוניוס ברוטוס, מורד רומאי), ובו כתבה:

הפולנים, המופקרים לגיהנום המשולש של המלחמה, הלא הכירו היטב את "משחרריהם" מוורשן [Wreschen - עיר במחוז פולין רבתי בפולין], אשר שיננו שם תפילת "אבינו שבשמים" לילדי הפולנים בגרמנית וחרתוה בצלקות דמים בגופם, כן הכירום מוועדות ההתיישבות הפרוסיות, ולא בקול רם ענו לבשורת הישע המובטחת. אבל יכול יכלו לתרגם בחשאי את פתגמו הגרמני השורשי של גץ פון ברליכינגן לפולנית שורשית עוד יותר. הכל: פולנים, יהודים ורוסים, באו עד מהרה לידי השגה פשוטה זו: ש"קתות הרובים הגרמנים", המרוצצים את גולגלותיהם, - לא חופש יביאו להם, כי אם מוות.

— רוזה לוקסמבורג, כתבים נבחרים כרך ב', בתרגומו של מנחם זלמן וולפובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ח - 1948 [3]

היטלר

גץ פון ברליכינגן

באוסטריה שלאחר האנשלוס, טענות ומענות על היטלר עצמו נעשו שכיחות למדי, על אף שורשיו האוסטריים, עד כדי כך שהגסטאפו, המשטרה החשאית הנאצית, נאלצה לפתוח קוד דיווח מיוחד להתבטאויות נגדו, שנקרא Führerbeleidigung. שיטת פעולה אהובה על הגסטאפו הייתה לשלוח מרגלים לבתי המרזח לצותת ללקוחות. התברר שהיטלר היה פרי ניאוף ואף יוחס לו מוצא יהודי ואהבת בני מינו. הביטוי "היטלר יכול לנשק את ישבני", כאמור, נעשה נפוץ עד כדי כך שהגסטאפו נאלצה לפתוח קוד דיווח חדש אף בעבורו, ששמו היה "ציטטת גץ", המתייחס לביטוי שנזכר במחזהו של גתה לעיל.

תשובתו של מארי-פייר קניג לארווין רומל

מארי-פייר קניג

בקרב ביר חכים, שהתנהל באמצע שנת 1942 בצפון אפריקה, במהלך מלחמת העולם השנייה, הגיעו שליחים מטעמו של הפלדמרשל הגרמני ארווין רומל אל הגנרל הצרפתי מארי-פייר קניג, ודרשו ממנו להיכנע. על פי העיתון "דבר" השיב קניג "תשובה נמרצת שאינה ראויה לדפוס". המשורר נתן אלתרמן, שכתב באותם ימים בעיתון "הארץ" טור בשם "רגעים" על ענייני השעה, העלה על נס את האירוע בשירו ”תְּשׁוּבַת גֶּנֶרָל קֶנִיג” (פורסם ב-12 ביוני 1942). האולטימטום תואר בעטו של אלתרמן:

נתן אלתרמן

הִכְרַזְתִּי לָהֶם: עֶמְדָּתְכֶם הִיא נוֹאֶשֶׁת,
לָכֵן מֵאֵת רוֹמֶל לְקֶנִיג מֻגֶּשֶׁת
דְּרִישָׁה אַבִּירִית לִכְנִיעָה שֶׁל כָּבוֹד,
כִּי לָמָּה תַּשְׁלוּ עַצְמְכֶם בְּתִקְווֹת?

     והתשובה בלשון המשורר:

- וּמַה תְּשׁוּבַת קֶנִיג?
- זָכִיתִי לִשְׁמוֹעַ
אוֹתָהּ מִשְׂפָתָיו בִּבְהִירוּת אֵין-כּמוֹהָ.
וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה דִּבְרֵי קֶנִיג הִבִּיעוּ:
יִשָּׁקֵנִי רוֹמֶל
מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.

מאוחר יותר אמר קניג כי לא נהג לגדף קציני אויב, לא כל שכן את שליחיו של רומל שאותו כיבד. הוא סיפר כי כאשר הודיעו לו קציני המטה שלו כי שני קצינים איטלקים הגיעו בשליחות רומל, שאל באירוניה: "אולי רומל רוצה להיכנע?". כשראש מטהו ענה לו כי רומל דווקא רוצה שהם ייכנעו, נפלטה מפי קניג קללה עסיסית. הסיפור הגיע לעיתונים, ושם שינה הסיפור צורה וקיבל חיים משלו.

ויטני יוסטון

קובץ:Whitney kiss my ass.jpg

ויטני יוסטון
Kiss my ass

תוכנית הריאליטי "Being Bobby Brown" שודרה בחצי השני של שנת 2005, ועסקה בחייהם של הזמר האמריקאי בובי בראון, ואשתו באותה עת, הזמרת ויטני יוסטון. באחד הוויכוחים ביניהם הגיבה יוסטון במילים "Kiss my ass". הקליפ המציג זאת צוטט פעמים רבות בתוכנית הבידור "The Soup", שהכתירה אותו כ"קליפ השנה" לשנת 2005. כמקובל בתחילת המאה ה-21, הקליפ מופיע באתרי אינטרנט רבים, ובראשם YouTube‏.

להקת הפוגס

להקת הפוגס (The Pogues) נקראה בתחילת דרכה Pogue Mahone, גרסה מאונגלזת של הביטוי "póg mo thóin" ("שק לי בתחת") בשפה האירית. בהמשך דרכה החליטה הלהקה לעדן את שמה, ולשנותו לשם הנוכחי.

להקת קיס

להקת קיס

קיס היא להקת גלאם רוק/הארד רוק אמריקאית משנות השבעים. כפרפרזה על שמם כונה מסע ההופעות שלהם באמריקה הדרומית, ביפן ובאוסטרליה "Kiss My Ass Tour" (מסע "שק לי בתחת"). בשנת 1994 יצא אלבום הוקרה ללהקה ובו ביצעו אמנים שונים שירים של הלהקה. שם האלבום היה Kiss My Ass: Classic Kiss Regrooved (משחק מילים: "שק לי בתחת": נשיקה קלאסית מוקלטת מחדש).

ריצ'רד פריור

ריצ'רד פריור

ריצ'רד פריור היה קומיקאי אמריקאי. הוא היה מטיח בקהלו את האמת ללא כחל ושרק ומותח תדיר את הגבול בין צחוק לפגיעה ברגשות. ב-1977 הופיע פריור לבקשת חברתו לילי טומלין באירוע של קהילת הלהט"ב ההוליוודית, אירוע שמטרתו הייתה מחאה כלפי הצעה 6 של מדינת קליפורניה. המופע החל בצורה טובה ופריור שעשע את המתכנסים בהתבדחויות על חוויות הומוסקסואליות שעבר בעצמו יחד עם תיאורים גרפיים מפורטים, אך עד מהרה נשמעו בקהל קריאות בוז כלפי השימוש התדיר של פריור במילה "Faggot" ("מתרומם"). בתגובה לקריאות הבוז, פריור הפסיק את המופע והטיח בקהל: "לעזאזל, זה ממש מוזר. זהו ערב על זכויות אדם ואני בן-אדם שבא ועושה מופע בהתנדבות. כשהכושים אכלו חרא במהומות ווטס אתם ישבתם קילומטר משם בהוליווד, לא עשיתם כלום ולא אמרתם כלום. אתם, מתרוממי הוליווד, יכולים לנשק את ישבני השחור והעשיר".

דבר הנשיא

ביל קלינטון

ביל קלינטון

ביל קלינטון זועם בימי מערכת הבחירות של אובמה:

ברק אובמה חייב לנשק לי בתחת תמורת העזרה שלי.
Barack Obama must kiss my ass for his support

— The Telegraph, 28 Jun 2008

לינדון ג'ונסון

לינדון ג'ונסון

לינדון ג'ונסון על התכונות הדרושות לעוזרי הנשיא:

אני רוצה נאמנות! אני רוצה שהוא ינשק לי בתחת בחלון הראווה של מייסיס בצהרי היום
ושיאמר לי שהתחת שלי מדיף ניחוחות של ורדים. אני רוצה שהזין שלו יהיה בכיס שלי.
I want LOYALTY! I want him to kiss my ass in Macy's window at high noon
and tell me it smells like roses. I want his pecker in my pocket

— Donald E. Schmidt, "The Folly of War, American Foreign Policy 1898-2005", Algora Publishing 2005, page 281

ג'ימי קרטר

ג'ימי קרטר

אני שמח שאיני צריך לנשק לו בתחת, אמר קרטר על טד קנדי במאי 1976.
I'm glad I don't have to kiss his ass, Carter said of Ted Kennedy in May 1976

— Steven F. Hayward, "The Real Jimmy Carter", Regnery Publishing 2004, page 72

אחיו של ג'ימי קרטר

האחים קרטר

בילי קארטר אומר כי יאמר לאחיו (ג'ימי קרטר) "שק לי בתחת" אם יורה לו לרסן את דרכיו [...]
וכי הערה אחת הוצאה מהקשרה:
אמרתי לעיתונאי (שאמר שהוא יהודי) לנשק לי בישבני, והוא אמר כי התכוונתי בדבריי לקהילה היהודית כולה.

— מעריב 09-08-1979 עמוד 9

בקולנוע ובהוליווד

באגסי

הארווי קייטל

בסרט באגסי (1991), ג'ק דרגנה האיטלקי מחקה מבטא ביידיש ופונה אל מיקי כהן היהודי (השחקן הארווי קייטל):
"Hey goombah, kiss me in tukus! Fucking Jew prick".

גלנגרי גלן רוס

בסרט גלנגרי גלן רוס (1992), שלי לוין (השחקן ג'ק למון) פונה אל ג'ון ויליאמסון (השחקן קווין ספייסי): "Fuck you and kiss my ass".

סאות' פארק

בסדרה סאות' פארק (1998, פרק 209), במאי ב' פונה אל במאי א': "!Well you can tell Spielberg he can kiss my ass"

בהוליווד

ליז טיילור

מראיין: האם היית מציע לליז טיילור מיליון דולר, כפי שקיבלה עבור הסרט 'קלאופטרה'?
הקומיקאי באדי האקט : לא, הייתי מציע לה 35,000 דולר.
מראיין: מדוע כל כך מעט?
באדי האקט: מפני שהיא הייתה אומרת לי "שק בתחת", וזה כל מה שאני רוצה ממנה.

— מיכאל הנדלזלץ, דבר השבוע 02-04-1977 עמוד 14

בספורט

לארי הולמס

לארי הולמס :
אני אומר עתה לשופטים שהם יכולים לנשק לי במקום שבו השמש אינה זורחת לעולם,
וזהו התחת הגדול והשחור שלי.

— דברי אלוף העולם באגרוף מייד לאחר שהפסיד את התואר
לאלוף החדש מייקל ספינקס . מעריב, 21-04-1986 עמוד 31

שימוש בביטוי בישראל ובעולם היהודי

במדינה שבדרך

הרצל אמר (1904)

הרצל

הרצל מגיב לדרישה להוריד את תוכנית אוגנדה

האדונים היו כאן במצב שבו לא יכלו לומר לא 'הן' ולא 'לא'.
ואם אתם יודעים אותה אנקדוטה מפורסמת: ״הן - לא רציתי לומר, לאו - לא רציתי לומר,
אמרתי: נשקו לי בתחת״ [...] על כך כתבתי להם בהורידי את מכנסי.

— דברי הרצל בתגובה לדרישה להוריד מהפרק את תוכנית אוגנדה.
על פי פרוטוקול ישיבת הוועד הפועל המצומצם 06-01-1904.
כתבי הרצל כרך 8, בפני עם ועולם ב', נאומים ומאמרים ציוניים 1899 - 1904, עמוד 281,
הוצאת הספרייה הציונית תשכ"א

בארגון ההגנה (1920)

קשרים של ההגנה בעין חרוד

לו שאלו מה פירושן של האותיות TTG בארץ ישראל, היו נענים:
"תילחאס טיזי גשעפטן (ענייני שק לי בתחת!)",
מושג שהיה בשימוש כבר בשנות העשרים, ושימש "קוד" לעניינים שהשתיקה יפה להם.
                    הספר הוא סיפורם של צעירים, אנשי ההגנה בצבא הבריטי, שלימים נקראו ״החבורה״.
                    הוא גם סיפורם של אנשי הפלי"ם, של הגדעונים (אנשי הקשר) ושל כל פעילי עלייה ב'.

— מייק אלדר, ".T.T.G אנשי הצללים", עמוד 12 ועטיפת הספר, הוצאת משרד הביטחון, 1997

חינוך לשפה (1929)

יעקב אליאב

פעם אחת, כשדהרתי אחרי חברי בהפסקה הגדולה בחצר בית-הספר ואני כבן שתים-עשרה,
שמעתי לפתע קול באס עמוק קורא אלי: ״ילד, עצור!״ הסתובבתי והנה מאחורי מורי שיף.
הוא קרב אלי ושאל : ״ילד, מה אמרת?״ חרדתי לגורלי, אולם מובן שאמרתי את האמת.
״אמרתי לו 'שק בתחת' ״, עניתי. ואז אמר לי מורי שיף, בקול רציני כמנהגו תמיד:
״מעתה והלאה תגיד תמיד: 'ישק בעכוז' ".
הודיתי לו על הערתו, אף שאינני זוכר אם השתמשתי אחר־כך בביטוי החדש.

— יעקב (יַשְׂקָה) אליאב, "מבוקש, מבצעים במחתרת באצ"ל ובלח"י 1948-1936", עמוד 15, הוצאת במחתרת, 1983

רצח ארלוזורוב (1933)

אבא אחימאיר

'עלילת הדם' אינו הביטוי היחיד של אלימות מילולית בסגנונו של אבא אחימאיר.
כתגובה ראשונה למאסרו של סטבסקי, במכתב לראש הרוויזיוניסטים, שחששו כי הרוצחים באו מקרבם ומיהרו להתנער מהם -
לא כתב אחימאיר לא על 'עלילה' והכחשה בצדה, ולא על צדק ועוול ומוסר, אלא פשוט:
"תוכלו לנשק לי בתחת [...] לאות מחאה אני מתפטר".

— "ז'בוטינסקי הסתייג מאחימאיר", א. מרגוע, דבר, 23-02-1981, עמוד 11
ראו להלן בבית המשפט, הביטוי כמעורר צחוק באולם המשפט

עבודה עברית (1934)

צביקה דרור

הפגנה למען עבודה עברית

תפקידם בנמל היה להעביר מטענים מעל משטחי הקרוניות אל האניה. ה'יד' הערבית התחרתה ב'יד' יהודית.
העולים החדשים לא היטיבו להתסדר עם עבודות מסוג זה - הם מסדרים והחביות נופלות.
מהצד עומדים הערביים ו'עושים צחוק'. יעקובה ניגש אל הפורמן הערבי ואומר לו:
שמע, בוא נראה ל'שלומיאלים' האלה איך ערבים יודעים לסדר חביות.
בזריזות ובמיומנות הועמדו החביות בפירמידה הנכונה על גבי משטח הקרוניות.
הפורמן היהודי, השמיע כלפי יעקובה ו״ערביו״ דברי שבח, אינְתָ קויֶס, אינת קויס, ובתוך כך קרץ לחבריו וסינן ביידיש:
'קיש מיר אין תוחס, גיי אין דרערד' (שק בתחת, היקבר באדמה).
יעקובה שמע והבין. עלבון צורב בער בו. כמעט והתפרץ מולו לקללו בעתת אימו, אך שלט ברוחו.
הכריח את עצמו לחייך חיוך של תם. השים עצמו לשוטה. יופטפויומאט עליך, יה חרא, חשב בלבו,
עוזרים לך ואתה כזה בילבוגוט-פויומאט (כך הגו בשיבוש פועלי הנמל את הקללה הרוסית המפורסמת).

— צביקה דרור, "המסתערבים של הפלמ״ח", עמוד 94, הוצאת משרד הביטחון, 1986

סירוב פקודה בצה"ל

סירוב להרוג שבויים

יפתח ספקטור

מג״ד המילואים פנחס ויינשטיין [...] פקד על אחד מהגדודים שפרצו לעזה במבצע סיני [...] קיבל בקשר פקודה:
״תהרוג את השבויים". בו במקום השיב למפקדו: ״המפקד, שק לי בתחת". [...] דבריו נשמעו על רשת הקשר הכללית.
לאחר המלחמה [...] שקלו אם להאשים אותו בסירוב פקודה בקרב, נוכח פני האויב. [...] פיני הסביר:
״יש דברים שההתייחסות אליהם חייבת להיאמר בקול רם וברור, כדי שכל חייל ישמע".

— יפתח ספקטור, "רם וברור", הוצאת ידיעות אחרונות 2008, עמודים 122-121

        ויינשטיין עצמו הכחיש כי השתמש בביטוי 'שק לי בתחת':

מימי לא הייתי אומר למפקד דבר כזה.
קיבלתי פקודה לבצע משימה בניגוד לערכיי והודעתי למפקד שאת זה אני לא עושה.

— גלעד מורג, "עם הפלמ"חניקים היה קל לצאת לקרב", באתר ynet,א24 באפריל 2015

סירוב לסגת

יוסי בלום הלוי

אני לא יודע מה קורה ואני חוטף ארטילריה מצרית וגם יורים עלי מאחורנית כוחות טנקים שלנו.
אומרים לי שיש התקפת נגד לפני. אני ממשיך לנוע, עולה לשטח גבוה ויורד לוואדי,
ופתאום רואה לפני את גדוד הטנקים 19 של חיים עדיני בוער באש. הוא פשוט נסע לכיוון התעלה וחטף.
אף אחד לא אמר לו שיש התקפת נגד.
אני שומע מישהו צורח אלי בקשר: חזור אחורה! ואני עונה לו מה חזור אחורה?! יש פה פצועים והרונים!
אני אומר לעצמי: שַׁק בַתַחַת! יש פה פצועים והרונים! אותי חינכו בגדוד 50 ובסיירת צנחנים לפנות פצועים.
אני מתנפל על חוליות סאגרים דורס אותם בשרשראות וניגש לפנות פצועים.

— דבריו של דודו הלוי, מפקד גדוד 189 במלחמת יום הכיפורים שצורף לאוגדת אדן.

מתוך הספר של יוסי בלום הלוי "התקדשות: זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים", הוצאת מיתאם, 1999

סירוב לתקוף את אלטלנה

היימן שמיר

אלטלנה

היימן שמיר, סגן מפקד חיל האוויר, חיפש טייס לא יהודי שיתקוף את אלטלנה,
אולם הטייסים הזרים וטייסי מח"ל סירבו כולם, בנימוק שלא הגיעו לארץ ישראל כדי לירות ביהודים.
בלטה בחריפותה תגובתו של הטייס ריבקוב:
"אתם יכולים לנשק לי בתחת, לא בשביל להפציץ יהודים אני טסתי עשרת אלפים מייל ואיבדתי ארבעה חברים".

— על פי כמאה אתרי אינטרנט,לרבות ויקיפדיה, הטקסט לעיל מקורו בספר של טייס מח"ל גורדון לויט, "Flying Under Two Flags",
אלא שעיון בספר מגלה שטקסט כזה לא קיים בספר, וטייס בשם ריבקוב לא מוזכר שם כלל.
להלן הקטע הרלוונטי מהספר, מפי המחבר בגוף ראשון (עמוד 162):

Hayman asked me what my reaction would be if I was asked, officially, to kill Jews.
I replied that that was not quite why I was in Israel.

סירוב לעבור לדום

המ"פ אברהם אדן מניף את דגל הדיו

המצב: מלחמת העצמאות, מפגש ראשון של חייל חדש עם המ"פ.
המ"פ הוא לימים האלוף אברהם אדן (ברן).

הרס"ל לחייל: עבור לדום. [...]
החייל, ביידיש: למי אתה חושב את עצמך? למפקד גדול?
המ"פ לרס"ל: אמור לו לעבור לדום.
החייל, ביידיש: הוא יכול לנשק לי בתחת.
כאן המ"פ נכנס ל'מצב מטופש' ומכה באגרופו בפני החייל.

— אברהם אדן, "עד דגל הדיו", עמוד 227, הוצאת מערכות 1984

חבלי קליטה

הנורמות התרבותיות

קובץ:Avraham Shlonsky 1952-1.jpg

אברהם שלונסקי

ההערות של שלונסקי הסתכמו בהשגה על שתי מלים בלבד.
בסיפור ישנו קטע-דיאלוג, שבו אומר מישהו בכעס, 'אם כך, שק בתחת, ברור לך?!'.
שלונסקי השתדל לשכנע אותי להימנע מביטוי גס כזה, ואני עמדתי על דעתי בחירוף נפש וניצחתי.
מה מדגים יותר את מה שהתחולל מאז בלשון-הדיבור, בספרות, בנורמות התרבותיות שלנו?!

— חנוך ברטוב, "החשבון והנפש", עמוד 314, הוצאת ספרית פועלים, 1953

עכבות ומעצורים

אמנון שמוש

הנער, העולה החדש מתאמץ להשתלב ולהיראות בעניינים:
מגניב לשיחותיו איתם דיר-באלאכ ובאסה ומעאפן ואחלה
ואשכרה וסתאלבט, לא כל כך במקומות הנכונים. [...]
הקללות היחידות בעברית שהוא מסוגל לומר בלא היסוס הן שק בתחת ובן זונה. [...]
ברוסית אין שום בעיה; בשפה שאינך מבין הקללות זורמות חופשי, בלא עכבות ומעצורים.

— אמנון שמוש, כתבים, כרך ב, "סיפורים מאוחרים", עמוד 263, הוצאת אביב, 2000

בתקשורת

בניהול הטלוויזיה

בנין הטלוויזיה ברוממה

אחד המנהלים הבכירים בטלוויזיה הורה לי פעם לשדר Off tube אירוע ספורט מהמוניטור בירושלים.
מייד השבתי לו כהַאי לִישנָה: שק לי בתחת. כדי לשדר Off tube מהמוניטור בירושלים אתה לא צריך אותי כמנהל הספורט שלך.

— הבלוג של יואש אלרואי TVblog

בקול ישראל בעברית

יוסי שריד

משה שרת

הבניין של קול ישראל

בראשית שנות ה-60 עבד יוסי שריד כקריין בקול ישראל. בעקבות אחת ממהדורות החדשות שקריין, התקיים רצף השיחות הבא:

שיחת טלפון:

- משה שרת: מר שריד, אין אומרים לרכָב אלא לרכוֹב.
- יוסי שריד: מר שרת, בסדר גמור, שק לי בתחת.

שיחת בירור:

- חנוך גבתון, מנהל שירות השידור: יוסי, אמרת לשרת שיישק לך בתחת?
- יוסי שריד: כן ולא. כן - כי אמרתי, לא - כי לא ידעתי שזה שרת. חשבתי שזה מישהו אחר שמותח אותי.
- חנוך גבתון: אז תסביר את זה לשרת.

שיחת טלפון:

- יוסי שריד: מר שרת, אני מאד מתנצל, אבל אני רוצה להוכיח לך שלא התכוונתי.

כלום יעלה בדעתך שלוּ הייתי יודע שאתה הוא באמת משה שרת, כלום הייתי אומר לך 'שק לי בתחת'? והרי זאת ההוכחה.

- משה שרת: מר שריד, ניכרים דברי אמת.

— יוסי שריד בשיחה עם ישראל כ"ץ, עורך כתב עת לייעוץ ארגוני 'אנליזה ארגונית', גיליון 12/2007 עמוד 63

בקול ישראל ביידיש

מנהל הרדיו
מיכאל מירו

בוקר אחד החליט קריין החדשות ביידיש שהוא יבחן בשביל כמה מאזינים הוא נאלץ להשכים
ולשדר חדשות ביידיש משש בבוקר. הוא פתח את המהדורה שלו במשפט:
'ביטה יודן, קיש מיר אין תחת' ('בבקשה יהודים, שקו לי בתחת') והמשיך לעיקר החדשות.
מרכזיית הרדיו נסתמה באלפי שיחות של מאזינים כועסים ומנהל הרדיו גדעון לב-ארי השעה אותו מהעבודה.

— כרמית ספיר ויץ, 'רשות השידור נסגרת, אבל הסיפורים הנוסטלגיים נשארים', מעריב, 13 בדצמבר 2014.
מבוסס על סטטוס שפרסם בפייסבוק מוטי אמיר, לשעבר מנהל ברשות השידור.

ביחס לצנזורה

חנוך ברטוב

יום לפני הוצאת הספר טילפן אלי חבר ואמר לי:
'שר המשפטים שמואל תמיר ביקש לדעת אם אתה מוכן להגיש את הספר לוועדת שרים של כותבים עובדי ציבור'.
אולי לא נאה שאגיד לעיתון מה שאמרתי לו, אבל אמרתי לו 'שק לי בתחת'.

— חנוך ברטוב בהארץ 11-09-2002 על ספרו "דדו - 48 שנה ועוד 20 יום". ביוגרפיה של דוד אלעזר בהוצאת ספרית מעריב, 1978, 2004

ראו גם להלן: חנוך ברטוב, מונולוג על החיים

בתעסוקה

ירון לונדון

אני תמיד מכין את עצמי לרגע שבו יזרקו אותי. כל החיים.
לכן אני מכין תמיד חלופות. זו אחת הסיבות שתמיד עבדתי בשלוש משרות.
שאני תמיד אוכל לומר לבעל הבית 'שק לי בתחת, אני הולך מכאן',
או שאם הוא יאמר לי 'שק לי בתחת, לך מכאן', אני אוכל ללכת.

— ירון לונדון בשיחה עם סמדר שילוני, 02-04-2007 ynet

בבית המשפט

אלת הצדק

הביטוי פשוטו כמשמעו

העדה העידה כי שמעה בטלפון נשיפות, וכן לחש הדובר כי הוא "רוצה לנשק אותך בתחת".

— מתוך הכרעת הדין, בית משפט השלום בירושלים, תיק פלילי 4763/03 - מדינת ישראל נגד אי"ג

הביטוי כצהלת ניצחון

דרגת תת-ניצב

אחר שהצליח במזימתו, צהל שמואל באזני אחיו על נצחונו: "אמרתי לו (לתנ"צ גורני, קצין במשטרת ישראל) שישק בתחת".

— מתוך הכרעת הדין, בית המשפט המחוזי בירושלים, תיק פלילי 305/93 - מדינת ישראל נגד אריה דרעי

הביטוי כמעורר צחוק באולם

צחוק באולם

אפרים ושיץ

עתה קוראים את הנייר השני. העד מראה את הנייר למתורגמן ושניהם צוחקים.
עד מהרה מתברר מדוע. העד קורא מכתב של אבא אחימאיר אל אבניאלי (עו"ד בירושלים, חבר המרכז הריביזיוניסטי):
"12 ביולי 1933, אבניאלי. תוכלו לנשק לי בתחת. 'חזית העם' אינו שייך לא לכם ולא לואשיץ, אלא לנו..."

— פרוטוקול חקירת רצח ארלוזורוב. דבר, 27-08-1933, עמוד 3

הביטוי כעילה לתביעה

קובלנה פלילית נגד טדי קולק הוגשה לבית משפט השלום בירושלים, ועילתה: המילים "שק בתחת" שאמר טדי קולק לתובע.

— דבר 09-09-1971 עמוד 6. ראו להלן בראשות העיר

בכנסת

במליאת הכנסת

עוזי לנדאו

עוזי לנדאו במליאת הכנסת, עוקף את הביטוי הישיר:

איך אמרה זאת פרשת השבוע החולף במלותיה? "ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת" [...] אין לממשלה הזאת רוב בכנסת.

— דיון בהצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת, 02-08-1995

במזנון הכנסת

עזר ויצמן, גרסת הפופיק

עזר ויצמן

חילופי דברים בין שר הבטחון עזר וייצמן לבין ח"כ דב שילנסקי במזנון הכנסת:
"השמן והגבוה, הנמוך והרזה יכולים לנשק לי בפופיק", הגיב ויצמן על הזמנתו של שילנסקי להופיע בפני סיעת הליכוד.
לפי פרשני הכנסת השמן הוא אריק שרון, הגבוה - יצחק מודעי, הנמוך - משה נסים, והרזה - חיים לנדאו.

— יעקב ארז, מעריב 25-05-1979, עמוד 18

בהצעת אי-אמון

מאיר וילנר

ח"כ מאיר וילנר מביא דברים בשם אומרם:

כאשר פילסודצקי הדיקטטור הגיע לאי-הבנה או לסכסוך עם הסֵיים הפולני,
הוא הופיע בפרלמנט הפולני ואמר:
"אם אתם לא מסכימים אתי אז אתם יכולים לנשק לי ב - - - במקום ההוא".

— ח"כ מאיר וילנר, ראש סיעת חד"ש בדיון בהצעת אי אמון בממשלה, 30-06-1986

       הביטוי אכן היה חביב על פילסודסקי ושגור בפיו, ראו גם בהמשך 'שק בטלפתיה'.

בחקירת משטרה

אריה דרעי

משה ויינברג, נחקר במשטרה בחשד כי נתן שוחד לידידו אריה דרעי.
בחקירתו השיב ויינברג בדרך כלל תשובות ענייניות, ולעתים השתעשע בחוקריו וזרק לעברם משפטים עוקצניים.
ויינברג לחוקר: המסקנות שלך שקריות במכוון, והן גם גובלות בחולניות ובפראנויה.
החוקר, רפ"ק נחום לוי: שקרן, פרחח.
ויינברג: קיש מיר אין תוחעס.
החוקר: אתה חשוד גם בהעלבת עובד ציבור.

— יואל ניר, הספר "אריה דרעי", עמוד 299, הוצאת ידיעות אחרונות 1999

בתעמולת בחירות

מאיר פרוש

גרשון סלומון

יואליש קרויס

בבחירות לראשות עיריית ירושלים בשנת 1983 התמודדו ארבעה: טדי קולק, שלמה תוסיה-כהן, מאיר פרוש וגרשון סלומון.
בחוצות ירושלים הופצה אז כרזה עם תמונתו של קולק עם הכיתוב:

שק לי ב-תוסיה         KISS MY TOUSSIA
טדי קולק, יא, ירושלים אחת, רשימת טדי.
הייתה זו פנייה בוטה של קולק למתחרהו תוסיה-כהן.

— הכרזה מתוך אוסף הפשקווילים של יואליש קרויס בספרייה הלאומית

       ← קישור לכרזה

בפולחן האישיות

אנחנו מנשקים לך בתחת, אלוף בום // כי לולא אתה לא היינו מנשקים עכשיו כלום
כי בלעדיך היו נשותינו אלמנות, אלוף בום // כי בלעדיך היו ילדינו יתומים, אלוף בום [...]
על כן אנחנו אוהבים אותך, אלוף בום // את עיניך המחייכות למצלמות, אלוף בום, [...]
על כן אנו מנשקים לך בתחת, אלוף בום // כי לולא אתה לא היינו מנשקים עכשיו כלום

— חנוך לוין, "מקאמה לאלוף בום" בספר "מה אכפת לציפור", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.

בביקורתו של חנוך לוין על תרבות המלחמה והשכול בישראל,
בעיקר הכעיס אותו פולחן האישיות והסגידה לאלופי צה"ל.
הוא תיאר אותם כמגלומנים מיליטריסטים, שלבם גס במוות.
- עוז אלמוג במאמרו "מאמנות תעמולתית לביטוי אישי ופוליטי" באתר אנשים ישראל

בעליונות על הדומם

מנחם פרי

האסלה שם, מחכה לך פעורת לוע על-מנת שתשבי עליה ותטיחי אל תוכה.
מטעמים פראקטיים, אך גם כסמל של בוז, את מסתובבת ומפנה את אחורייך לאסלה.
את מרימה את שולי שימלתך ומורידה מטה את תחתונייך עד לגובה ברכייך. [...]
אחר-כך את יורדת ומתיישבת לך בתנוחה נאה של 'שקו לי כולכם!' על האסלה.
אף לא טרחת להסתכל עליה שנית, עדי כדי כך את בטוחה שהיא תמשיך להיות שם גם כשתַפני אליה את אחורייך. [...]
זהו הרגע שבו חשה האסלה את כל ניקלוּתה וחוסר-אוניה מולֵך. היא אינה יכולה למוש ממקומה.

— חנוך לוין, "איש עומד מאחורי אשה יושבת", עמוד 275, עורך מנחם פרי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992

בביוגרפיות

ביוגרפיה של רמטכ"ל

רפאל איתן

רפול מספר:

אדם מבוגר, מבוהל קמעה, מתחיל לברר בגמגום בולט: ״מאין אתה?".
אני עונה לו באנגלית: ״באתי מירדן, ואני רוצה לחזור לשם״.
האיש אמר 'משטרה', 'ישראל', 'בום-בום' והפנה אצבעו לרקתו להמחיש את כוונותיו.
אמרתי לו בעברית: ״אולי תנשק לי".
הרגשת הקלה חלפה בו, ממש אושר. ״למה לא אמרת לי את זה מקודם?״

— רפאל איתן, דב גולדשטיין, "רפול, סיפור של חייל", עמוד 49, הוצאת ספריית מעריב 1985

אוטוביוגרפיה של טייס מעוטר

מסוק 'תרנגול'

הם לא יכירו את מצַפה כלי הנחושת הערבי, שהיה מכריז על אומנותו באידיש דווקא ובקולי קולות:
״ווייסן קעסלאך", עד שיום אחד הציע לו אריק שכננו להכריז על מרכולתו בעברית,
ובטובו תרגם לערבי התמים את קריאתו ל״שקו לי בתחת״, ואף ערך עמו כמה חזרות.

— אורי ירום, "כנף-רננים", עמוד 34, הוצאת משרד הביטחון 2001

אוטוביוגרפיה של עיתונאי

רומן פריסטר

תיגר על העולם כולו:

עצרתי ליד תא טלפון שיד אלמונית מרחה על דלתותיו ״שקו לי בתחת".
חייכתי. בשלוש מלים קרא מישהו תיגר על העולם כולו.

— רומן פריסטר, "דיוקן עצמי עם צלקת", עמוד 218, הוצאת דביר 1993

תיגר על אמנת ז'נבה:

אמנת ז'נבה

אלברט: ואתה מעז להתלונן על האגרוף שהכניס לך צדוק?
חילאווי: אמנת ז'נווה אוסרת...
אלברט: שק לי בתחת עם אמנת ז'נווה, טוב?

— רומן פריסטר, "עשירי למניין", עמוד 108, הוצאת זמורה ביתן 1983

בראשות עיר

טדי קולק

יואל חייטוטסקי, נציג הורי תלמידים: אדוני ראש העיר, אתה ודאי רוצה להיבחר פעם נוספת. נתראה לפני הבחירות.
טדי קולק, ראש העיר: שק לי בתחת.

— חילופי דברים באסיפת הורים של בי"ס בית הילד בשכונת טלביה בירושלים עם פתיחת שנת הלימודים תשל"ב.
ההורים הלינו על איחור בשיפוץ מבנה בית הספר, ומכאן העימות.
חייטוטסקי הגיש תלונה למשטרה, והנושא עורר עניין באמצעי התקשורת.

בספורט

סמל של הצלחה

אברהם גרנט

רמי יצהר: התחת של אברם ממתין לקנאים שינשקו ולשאר שילקקו לו.

— כותרת של כתבה באתר 'הענין המרכזי' 22-09-2007

סמל של אדיבות

נח קליגר

נח קליגר הועמד פעם לדין משמעתי באיגוד הכדורסל לאחר שקרא לשופט "שק לי בתחת".
לדיין אמר קליגר שמדובר בסך הכל בהצעה: ירצה יישק, לא ירצה לא יישק.

— הארץ 07-12-2012

סמל של החלטיות

אלי טביב: אותי לא מעניינות התקנות וההתאחדות.
אני לא מופיע למשחק עם סכנין. נקודה. מי שרוצה שיישק לי בתחת.

— אתר 'העניין המרכזי' 15-12-2013

בדיפלומטיה

הקונסול

ניו יורק

       אלון פנקס, בהיותו הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, הצהיר ערב הבחירות בישראל:

אם תקום ממשלה חדשה [...] ותגיד לי שק בתחת ותצא מהמשרד, אני אקום ואעזוב.

— nrg מעריב 12-01-2001

ראש הממשלה

יצחק רבין

       יצחק רבין על המשא ומתן עם פלסטינים:

פקיד המקורב לרבין אומר שראש הממשלה הגיע למסקנה שהנציגים הפלסטיניים
"לא היו מסוג המנהיגים שיכולים לפנות לערפת ולומר לו 'שק לי בתחת, אנחנו ההנהגה' ".

— ניוזוויק 12-09-1993

באקדמיה

חירות הלשון

       מאמר 'על חירות הלשון של אבות ישורון':

אבות ישורון

אצל אבות ישורון... בולט השימוש בהֶלחֵם הרב-לשוני שרווח אז בסלנג:
'כּושְמַנְטוּש', שילוב של 'מַנְתוּש' (ערבית: תָלוּש) ו-'קוּש מַיין טוּש' (יידיש: שק לי בתחת).

— תקצירי כנס אורנים 2007 - 'עברית שפה חיה' עמוד 105

המונח 'כּושְמַנְטוּש' בשיר ״רוּחַ בָּאַרְבֶּה״ של ישורון:
”הוּא יְרוּשָׁה לֹא מְאָבִינוּ // זֶה הַנִּיב: 'רְכוּשׁ נָטוּשׁ'. // אֶזְרָחִים אַךְ זֹאת הֵבִינוּ: // כוּשְׁמָנְטוּשׁ...”

הברקה לשונית

       ניתוח 'הברקה לשונית' של אבות ישורון:

דן בן אמוץ

נתיבה בן יהודה

הֶלְחֵמִים רב-לשוניים: כוּשְׁמַנְטוּשׁ (רכוש נטוש + 'מַנְתוּש > תָּלוּש, מָרוּט בערבית + קוּש מַיין טוּש > שק לי בתחת ביידיש).
הברקה לשונית זו אינה פרי המצאתו של ישורון כי אם יציר סלנג משנות החמישים (מילון בן אמוץ ובן יהודה, ע"ע "חוּשְׁמַנְטוּש" ראו להלן).
ישורון שקלט את הביטוי ושיבץ אותו בשירתו, מביע באמצעותו את דעתו על 'מכבסת המלים' הצינית של הממסד, המתייחסת לרכוש ערבי ש'ירשו' יהודים.

— חגי רוגני, "מול הכפר שחרב", השירה העברית והסכסוך היהודי-ערבי 1967-1929, פרדס הוצאה לאור, עמוד 86

חוּשְׁטְוּשׁ / חוּשְׁנָטְוּש / חוּשְׁמַנְטוּשׁ - סירוס המילים: רכוש נטוש, שהוא הגוף שהיה ממונה על נכסי הנפקדים, שהושכרו למגורי העולים החדשים.

— "מלון עולמי לעברית מדוברת", דן בן-אמוץ, נתיבה בן-יהודה, הוצאת לוין-אפשטיין 1972

בספר לימוד יידיש

דב

בספר בהוצאת האוניברסיטה העברית בארבע שפות:

קוש אַ בער אונטערן פאַרטעך
תנשק את הדוב מתחת לסינור
Kiss a bear under his apron
Поцелуй медведя под фартук

— יוסף גורי, "ברכות וקללות ביידיש", פרק קללות, עמוד 134,
הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג ללימודים רוסיים וסלאוויים, 2004

בספר לימוד עברית

תחת מטריה

- אזרח נתבע לדין על שהעליב פקיד.
- מה העלבון?
- הוא אמר לפקיד: שק לי בתחת!
- אפשר שהשופט יזכה אותו, כי הביטוי הזה אינו אלא גמגום של תרגום בלשון הדיבור.
- אבל ביידיש זה עלבון.
- בעברית 'תחת' היא מלת-יחס, כגון: תחת השמים, תחת השמש, תחת עץ, תחת מטריה.

— חיים אהרונוביץ, "עברית לכל רגע: תקינות לשון, העשרת אוצר המלים, שיפור הביטוי", עמוד 203, הוצאת יעבץ, 1978

מפי פרופסור לסוציולוגיה פוליטית

אבישי ארליך

... בטלוויזיה אפשר לראות פעם או פעמיים בשנה את מנהיגי שתי המפלגות הגדולות
עולים לרגל להילולות של עובדי אלילים ומחוללי נסים,
נופלים על צווארי אנשים שישבו בבתי-סוהר בעוון גניבה והונאה ולוחצים את ידיהם מול המצלמות;
וזאת תמורת התקווה לזכות בכמה קולות ביום הבחירות.
השאלה היא: תמורת כמה קולות יהיו ה״ה פרס ושמיר מוכנים לנשק בתחת לאותם אנשים?

— מאמר מאת אבישי ארליך "שלום עכשיו התיישן עכשיו",
כתב העת "פוליטיקה", גיליון 22 עמוד 24, בהוצאת התנועה לזכויות האזרח ולשלום 1988

מפי פרופסור לפילוסופיה ולספרות

האנדרטה לחטיבת הנגב

דולי, על החבר שלה יוסי, איש הפלמ"ח:
טוב, אני לא גרה פה אז אין לי זכות דיבור, אבל את יוסי אני לא נותנת להם.
בשבילי הקבר שלו זה פה, בנגב, איפה שהוא נלחם ונפל, ומשרד הביטחון והדוסים שישקו לי בתחת. רות סוף.

— עדי צמח, "הסוד של דולי", מאזנים כרך ע"ו, דצמבר 2002, הוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

בחינוך

@#$%&*!

עירוני ה'

דו-שיח בבית ספר תיכון בתל אביב:

המנהלת: צאי לחצר להשגיח על התלמידים.
המורה: אני מאד עמוסה וגם אין ילדים בחצר.
המנהלת: אם כך, אני אצא לחצר ואשגיח בעצמי.
לאחר ההפסקה -
המנהלת: @#$%&*!
המורה: שקי לי בתחת!
המנהלת: תסגרי את הפה שלך!

— פורסם ב-ynet, מרץ 2011

מפי משוררים

אבות ישורון

מוח

אני לא מפחד. אולי אני טיפש, אולי אני צר-מוח, תגידי עלי כל מה שאת רוצה, לא רק את, כולכם, שאני כלום,
שאני חתיכת קרטון, שאין לי לב ואין לי רגש, אין לי מוח ואין לי פחד. אבל מה אני אעשה, שקו לי בתחת, אני לא מפחד.

— הלית ישורון מראינת את אביה - אבות ישורון, דבר השבוע 22-04-1983 עמוד 27

נתן אלתרמן

ארווין רומל

ישקני רומל מנשיקות פיהו.

— ראו לעיל תשובתו של מארי-פייר קניג לארווין רומל

ג. בנימין

לונה בת בתולין היא, // שובי נא, סחור-סחור,
שקי לי, כמו מקודם, // אבל באחור!

— מתוך השיר "לונה, לונה", ג. בנימין, מעריב 11-07-1969, עמוד 10

אשר רייך, חתן פרס אקו"ם לשירה

קבצן

זוננפלד שומע את אשתו שרה לעצמה:
בבור שלי יושב שטן // אתה קבצן ואני מדמואזל
אם תנשק לי היטב בישבן // אפתח את הבור לנר הנוזל

— אשר רייך, "זיכרונות של חולה שכחה", עמוד 36, הוצאת ספריית מעריב, 1993

ספרנית

כתרנגולת על אפרוחיה, היא דוגרת על משרתה ומגוננת עליה
מפני כל משב אוויר צח שהיא מבקשת להחדיר לכאן.
על אפה ועל חמתה תפגין בעתיד יתר עצמאות והזקנה יכולה לנשק לה בתחת.

— אשר רייך, "הספרנית", מאזנים כרך ע"ב, דצמבר 1997, עמוד 15, הוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

אהרן שבתאי

אהרן שבתאי

ממשלת ישראל (1958)

אם תבקשו...
אם תמשיכו להפציר בי...
שאצטרף ללהקה שלכם,
סבלנותי תפקע
ובתקיפות אענה:
"אדני ראש הממשלה,
כבוד הרמטכ"ל,
אישי השר,
הוד קדשתו הרב,
שקו לי בתחת!"

— אהרן שבתאי, השיר "אם תבקשו", הארץ, 18-10-2001

מאיר ויזלטיר, חתן פרס ישראל לספרות ושירה

יונק שדי אמו

רטוש היה תוקע לפעמים את תרועת הוויתור הפסקנית שלו,
"אדוני, הנני עפר וָ-אפר תחת כפות רגליך". רוצה לומר: "לא ינקת שדי אמי, אחא",
אתה בשלך ואני בשלי, או שׁק בתחת - הכל לפי הטון.

— מאיר ויזלטיר על יונתן רטוש,

"רשימות בתיפזורת", מאזנים כרך נ"ה, עמוד 32, נובמבר 1982,

הוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

מפי הטף

יהודה אטלס

יהודה אטלס

מורה

אתון

יהודה אטלס מספר על ילדותו בכיתה א' במושב עין עירון.

יום אחד, כשהגעתי לכיתה כבר כמעט בסוף השיעור הראשון, עמדתי, ככה, מבויש בפתח,
והמורה כספי שילחה כלפי אחת מהערותיה הארסיות.
"יֵיְהוּדָה צריך תמיד לְאָחֵיר!", היא אמרה. כזה מבטא היה לה, עם הרבה יוּדים.
הכרתי כבר את ההערות האלה, אבל הפעם זה פגע בי יותר מתמיד. כי הבוקר זה באמת לא היה באשמתי.
האתון שלי פשוט תקעה את רגליה באדמה וסירבה לזוז. אני אשם שכזאת חמורה יש לי?!
התיישבתי במקומי וחרש-חרש סיננתי מבין שיני את המילים "שקי לי בתחת",
קללה שהייתה רווחת מאוד בין הילדים בימים ההם.

— יהודה אטלס, הסיפור "הכל בגלל חמור", פרויקט שלום כיתה א' באתר 'בית אבי חי'

חתול תעלול

ד"ר סוס

שנות הזהב! // סוף סוף יש נחת.
שנות הזהב // שקו לי בתחת!

— נוסח עברי של לאה נאור לחרוז של ד"ר סוס על חתול תעלול המזדקן:

The Golden Years Have Come at Last // The Golden Years can Kiss My Ass

שירי רחוב

ושתי

שיר רחוב לוושתי

ושתי הקרחת ישבה במקלחת
ויבוא ויזתא וישק לה בתחת

שיר רחוב לשרה

מכונת כביסה

אוי וַוי שׂוּרֶלֶה
דוּ מָאכְסְט מיר אוֹיף צֶעלוּכֶעס
איך בֵּייד בַּי דיר דֶר וָאש מָאשין
דוּ זוּגְסְט: קיש מיר אין טוּכֶעס!

— תרגום חופשי: אוי, וי, שורלה, את עושה לי להכעיס.
אני מבקש ממך מכונת כביסה, ואת אומרת שק לי בתחת!

משירי טירונים

טירוניות בבה"ד 12, 1953

כולכם ביחד // תשקו לי בתחת
בקצב אחיד // של חייל בתפקיד

חרוזי ילדים

קובץ:Grindmill jerusalem.jpg

הטחנה בירושלים

        חרוזי ילדים ביידיש

צוקער איז זיס // גיט מיר ניס        (סוכר מתוק // תנו לי אגוז)
ניס איז טייער // ליג אין שיייער        (אגוז ביוקר // שכב בגורן)
אין שייער איז קיל // ליג אין מיל        (בגורן קריר // שכב בטחנה)
אין מיל איז דא א ראד // קוש מיר טויזנט מאל אין זאד        (בטחנה גלגל // נשק לי אלף פעמים באחור)

— "ידע-עם במה לפולקלור יהודי", חוברת א', דב סדן המאמר "חרוזי ילדים" (צרור רביעי), עמוד 44,
הוצאת החברה העברית לידע עם 1948.
התרגום לעברית של מחבר המאמר

        נוסח אחר:

קובץ:Lipoedema-legs.jpg

רגל שמנה

יער ירושלים

פיס איז פעט // ליג אין בעט        (רגל שמנה // שכב במיטה)
אין בעט איז קיהל // ליג אין מיהל        (במיטה קריר // שכב בטחנה)
אין מיהל איז קאלט // ליג אין וואלד        (בטחנה קר // שכב ביער)
אין וואלד הוב איך מורא // קוש די תורה        (ביער אני ירא // נשק את התורה)
די תורה איז אן א גרונד // קוש דעם אונט        (התורה היא ללא תכלה [ללא קרקעית], נשק את ה...).
התיבה האחרונה 'אונט' כלומר 'אחור' היא קיצור 'אונטען', כלומר 'אחור', וקציצת החרוז משום לשון נקיה.

— שם. התרגום לעברית של מחבר המאמר

בכלכלה

בבנק

משרדי בנק דיסקונט, ת"א

באסיפת העובדים השתתפו כ-5,000 עובדי הבנק, שקיבלו את דבריו של בכר בתשואות רמות ובמחיאות כפיים סוערות.
בעקבות הכינוס, מרבית סניפי דיסקונט נותרו הבוקר סגורים.
בעקבות הנוכחות והרוח הגבית שקיבל בכר מצד עובדי הבנק, אמר בכר לעובדים בתום נאומו:
"אתם נותנים לי כוח לפנות להנהלה ולהגיד להם 'שקו לי בתחת' ".

— ריקי בכר, יו"ר ועד עובדי בנק דיסקונט, באסיפת עובדים בגני התערוכה ת"א, דהמרקר 09-05-2013

במשא ומתן עסקי

       משא ומתן בין מנכ"לים במאבק שליטה על חברת דן רכב:

כבוד המנכ"ל, שק לי בתחת... אתה מתחיל לעצבן אותי

— איתן רכטר, מנכ"ל חב' קרדן, במו"מ עם אהוד רצאבי, מנכ"ל חב' אמד. גלובס 19-09-2010

בחיסכון לאומי

דן חמיצר

דן חמיצר: האומץ להתייצב מול זרמי הנורמות האופנתיות לדקלם משהו נוסח:
"כולם יכולים לנשק לי...", עשוי להתגלות כמפתח לחיסכון משמעותי.

— מעריב, מוסף 'כל-בו' לצרכנות, קניות והשקעות, 20-01-1984 עמוד 7

בחברה ממשלתית

הקומה החמישית

גליה נשארה מרותקת מהחשיבות העצמית המנופחת שלו.
לא היה לו כל ספק שעליו נשענת המפלגה. שהוא כל-יכול בסניף המרכזי שלה בתל אביב.
שבשעת ועידה, עולים לרגל אל הקומה החמישית שלו כל אותם פוליטיקאים
"הבאים עכשיו לנשק לי בתחת, כדי, שלאחר מכן ירשו לי, בהדרת כבוד, לנשק את הישבן המלכותי שלהם".

— על דמותו של יו"ר חברה כלכלית ממשלתית. יגאל לב, מדור "פנטהאוז", מעריב, 07-02-1986 עמוד 137

בקיבוץ בערבה

נוף בערבה, דום מצרי

חברי קיבוצים בערבה מעלים מחזה אקטואלי:

משה: סגל, תבין - הקרקע שלכם שווה יותר מכל מה שאתם יכולים להוציא ממנה. מסקנה - אתם חייבים למכור אותה.
שירה: הרוב המכריע בעד מכירה.
סגל: 'הרוב המכריע' יכול לנשק לי בתחת. [...]
שירה: הקללות האלה לא מזיזות לי. הרוב רוצה למכור.
נחום: לכי לעזאזל עם הרוב, אני נשאר עם החלטת יחיד, וכל הרוב המכריע שלך יכול לקפוץ לי.

— יהושע סובול, המחזה "דבש (הלילה השלישי)", עמוד 102, הוצאת אור-עם 2008
- עלון "במקום, לאנשים שאוהבים קיבוץ", הוצאת חוג העמקים, גיליון 22, 2010

בקיבוץ בגליל העליון

כולבויניק בתערוכה

סיפורים של קיבוץ מעיין ברוך

...להקות־להקות של רווקים ורווקות קולניים, מוהלים מומם ושעמומם בתשעה קבין של שיחה ושחוק.
אז הוא אמר לה: זה מה שאת שומעת - שקי לי בתחת.
והיא תפשה כלבויניק מלא והלבישה לו על הראש (צחוק פרוע).
מה אני אגיד לכם, מי שלא ראה את זה בעיניו, לא ראה שמחה קיבוצית מימיו.

— אמנון שמוש, "קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ", קובץ סיפורים ומחזה, עמוד 121, הוצאת מסדה, 1980

בצי הסוחר

נמרוד אשל

זכרונותיו של רב חובל נמרוד אשל מצי הסוחר הישראלי בימי הקמת המדינה:

דגל הנוחות של פנמה יפנה את מקומו לדגלה של מדינתנו הצעירה.
שם אנייתנו נכתב גם באותיות עבריות. בירכתיים - הוחלף נמל הרישום ונכתב 'חיפה' בעברית ובאנגלית.
- שמחת זקנתי, אמר עמי זוננפלד, עושים עניין מדגל. 'מדינתנו המתפתחת' - שכולם יישקו לי בתחת.
לי דווקא היה אכפת. נער הייתי כשהתגייסתי לפלמ"ח, בימיי החרדה של מערכת אל-עלמיין . . .

— נמרוד אשל, הספר "הקברניט דאוטי נשלח לגמלאות", עמוד 27, הוצאת ספרית פועלים, 1991

באדריכלות

קובץ:רם כרמי על הבימה.jpg

רם כרמי
שיישקו לי כולם בתחת

       רם כרמי, אדריכל שיפוץ תיאטרון הבימה, מגיב על הביקורת שנמתחה על השיפוץ:

אני יודע שמה שעשיתי זה דבר גדול, ולא אכפת לי מה שאומרים לי בכלל. שיישקו לי כולם בתחת.

— בשיחה עם לירון שמא, ערוץ 10, 07-10-2010

בין סוחרי נשק

פלאטו שרון

מנו שקד בשיחה על עסקות נשק עם שותפיו גורודיש ופלאטו שרון:

הרווחתי הרבה כסף מעסקאות הנשק, אבל לא זה היה המניע.
כשהייתי בצבא נפצעתי, כולם אמרו מנו כבר לא יהיה גיבור, ואני אמרתי:
שקו לי בתחת, אני עוד אהיה נמר.
חזרתי לשירות צבאי אבל יש לי אחוזי נכות שמהם אני מקבל קצת כסף ממשרד הביטחון.

— שרה ליבוביץ-דר, "הסודות של האלוף שמכר נשק ישראלי לעולם השלישי", באתר מעריב, 17 בפברואר 2015

באמנות

בפיסול

יגאל תומרקין

כדאי להזכיר לתומרקין שהוא אחד התורמים הכבדים התורמים לאלימות שהשתרשה בחיינו.
האלימות שלו מתבטאת בגסות רוח אותה הפגין לעיני כל בשידור טלוויזיה
כאשר אמר שאנשים שאינם מתפעלים מיצירותיו יכולים, כדבריו "לנשק לי בתחת"...
כל אחד והאלימות שלו.

— א. פריד, מכתבים למערכת, דבר, 29-04-1981 עמוד 7

בניהול מוזיאון לאמנות

מוזיאון תל אביב לאמנות

- ד״ר גמזו בברכתו: תכלית חייו של אמן היא, להיות צמוד ליצירתו ולהיות כנה עם עצמו.
   פיירשטיין משתייך לסוג האמנים הדובק בשני אלה.
- פיירשטיין: אדרבא, יסביר לי ד״ר גמזו למה ברגנר, משולם ואחרים ראויים להציג את עבודותיהם במוזיאון דיזנגוף ואני לא ? [...]
- פיירשטיין לחבורה: כולכם מלחכי פינכות שמוכנים לנשק בתחת של גמזו ולקלס אותו.

— אהרון ירושלמי, "שתי נשים וגבר", עמוד 28, הוצאת ירון גולן 1998

בתיאטרון

חנוך לוין

כוס תה

קוביות סוכר

נקניק סלמי

       ■ המחזה "חרד ומבוהל" של חנוך לוין:

אפצ'יק: במקרה כזה אבקש ארבע כוסות תה עם שש סוכר בכל אחת כי אחרי התרגשות...
טרומפצ'ה: שק בתחת! ... זיק החסד כבה.

— חנוך לוין, "מחזות 6 - משפט אונס ואחרים", הוצאת הקיבוץ המאוחד 1997

       ■ המחזה המוזיקלי "שיץ" של חנוך לוין:

פֶפֶכְץ שִׁיץ [מפנה את ישבנו אל השמיים]:
שקו לי, שמיים רחבים, כוכבים זוהרים. שק לי, ירח. שק לי, יקום.
אני לא מכיר בכם, לא מכיר, מכיר בנקניק.

— חנוך לוין, "שיץ, מחזה מוזיקלי", הוצאת מפעלים אוניברסיטאיים, 1975

דן אלמגור

דן אלמגור

       המחזמר "אל תקרא לי שחור":

אל תוך מסעדה כשנכנסתי אתמול // הזמנתי לי עוף מטוגן לאכול
הגישו לי עוף עם סכין ומזלג // הופיע לבן והחל ללגלג
הי, שחור אם תגע בו בעוף הזה // מה שתעשה לו לך אעשה...
אז הרמתי לאט את העוף המטוגן // ונישקתי לו בדיוק בישבן

— השיר "קליפסו בשחור לבן" מתוך המחזמר "אל תקרא לי שחור", מלים דן אלמגור, לחן בני נגרי, 1972.

לוין קיפניס

       המחזמר "מלך הילדים" על חייו של לוין קיפניס.

לוין קיפניס

לאה נאור

מקהלה של חרדים וחופשיים משלבת בתוך טקסט עברי פזמון חוזר ביידיש:

אָלְטֵע-קָאקֵער! // כּוֹיפֶר, גוי! // קִיש מָיין תוּחֵעס // אוי יוי יוי!

אלטע קאקער! // כלומניק, גוי! // קיש מיין תוחעס // אוי יוי יוי!

אלטע קאקער! // שמנדריק, גוי! // קיש מיין תוחעס // אוי יוי יוי!

— "מלך הילדים", מילים: יוני להב בהשראת ביוגרפיה של קיפניס מאת לאה נאור,
מוזיקה: משה זורמן, הפקה: מכללת לוינסקי

ג'ינג'יס כהן

רומן גארי

       המחזה "ריקודו של ג'ינג'יס כהן" על השואה

פעם, במחנה ריכוז באושוויץ, כשעמד לתת פקודה על חיסול קבוצת יהודים, שחפרה בור לעצמה,
התכופף יהודי אחד קומדיאנט במקצועו, הניף את עכוזו העירום כלפי הנאצי וקרא:
"קיש מיר אין טאכעס" (שק בתחת).

— ההצגה "ריקודו של ג'ינג'יס כהן" על פי רומן מאת רומן גארי בעיבודו של מיכאל כהנא.
ההצגה זכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו 1984. מעריב, מוסף שבוע טוב, 26-10-1984 עמוד 14

נירנברג

וילהלם קייטל

       המחזה "נירנברג" על משפטי נירנברג

לעזאזל, הייתי רק רוצה שיהיה בכולנו האומץ לצמצם את ההגנה שלנו בשלוש מילים פשוטות:
שקו לי בתחת. גאץ פון ברליכינגן היה הראשון שאמר זאת, ואני אהיה האחרון!

— דברי הפושע הנאצי וילהלם קייטל במחזה "נירנברג" מאת ריצ'רד נורטון טיילור.
האמירה מבוססת על פרוטוקולים של המשפט.
מיכאל אוהד על המחזה בהבימה, דבר 11-03-1961 עמוד 22

שמעון פינקל

שמעון פינקל

אחר מלחמת יום הכיפורים חידשה ה'שמיניה' את מאמציה להדיח אותי מכהונתי [...] אף לא נבהלתי מפני
השיחה הטלפונית שקיבלתי בביתי אחר הביקורת שהושמעה ב'בימות ובדים' בקשר להצגת 'דלתות דופקות'.
- מר פינקל, כבר כתבת את מכתב ההתפטרות שלך?
- אפשר לדעת מי מדבר?
- עוד תדע.
- שק בתחת...
אך בכך לא נסתיימה ה'מלחמה'.

— שמעון פינקל, "בשולי סך הכל: לבטי שליחות אמנותית", עמוד 198, הוצאת עקד, 1976

הקאמרי, מותו של סוכן

ארתור מילר

עודד תאומי

צ'ארלי: מיהו הפורץ האדום מספר אחד?
וילי לומן: שק לי בתחת, טינופת, שק לי בתחת!
                 מי, לעזאזל, אתה חושב שאתה? יותר טוב מכולם?
                 חתיכת אידיוט נפוח, בור, אנאלפבית... שק לי בתחת!

— "מותו של סוכן", מחזה מאת ארתור מילר, חתן פרס פוליצר, 1949.

הוצג בתיאטרון הקאמרי בשנת 2007, תרגום: הלל מיטלפונקט, בימוי: מיכה לבינסון, בתפקיד וילי לומן: עודד תאומי

הבימה, מאחורי הקלעים

חנה רובינא

הבימה

בן-גוריון

שלמה בר-שביט מספר:

אני שיחקתי בתפקיד חייל צעיר שבשעת מריבה פונה אל אימא קוראז' ואומר לה: "שקי לי בתחת".
ישבנו סביב לשולחן וקראנו את המחזה בתרגומו של רפאל אליעז. והנה הגיע הרגע שלי,
הסתכלתי בטקסט, אחר כך ברובינא, ואמרתי לה "שקי לי בתחת". השתררה דממת מוות סביב לשולחן.
זה בלתי אפשרי, אי אפשר להגיד לרובינא שקי לי בתחת. [...]
כשהגיע הרגע הגדול של החייל הצעיר בהצגה, הבטתי ברובינא-קוראז' בדממה, פניתי ממנה לקהל ואמרתי, ״שקו לי כולכם בתחת".
בין המוזמנים המכובדים להצגת הבכורה הייתה כל ממשלת ישראל ובמרכזה ראש הממשלה דוד בן-גוריון. הקריאה שלי פנתה ישירות אליהם.
העיקר שכבודה של רובינא נשמר.

— שלמה בר-שביט, "הנשמה התשיעית", עמוד 106, הוצאת זמורה-ביתן, 2001

בקולנוע ובטלוויזיה

זוהי סדום

פסל אשת לוט - נציב המלח - בסדום

סרט הקולנוע "זוהי סדום":

לוט: אשת לוט, בואי שקי לי
אשת לוט: שק לי אתה!

בסרט הישראלי משנת 2010, 'זוהי סדום', המושג נרמז.
אף על פי שהדברים נאמרו באופן שאינו יוצר קישור מיידי לביטוי (לוט מבקש מאשתו שתנשק אותו לאחר שהוא שב הביתה), הרי ההקשר מתבקש.

ארץ נהדרת

דנה רון

תוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת":

- ג'ניפר סנוקל: את פה בזכות אותי. אני פה הצלתי לך את התחת.
- דנה רון: את יכולה לקפוץ לי, את יכולה לשקת לי, את יכולה ללקוק לי.

— "ארץ נהדרת", עונה 11 (2014) פרק 11

ב סיפורת

ברומן ישראלי

קובץ:Shamir moshe.jpg

משה שמיר

       ■ שיחת שכנות ב'שכונה תמימה':

צפורה: תגידי, איך בכלל הכביסה התייבשה לך היום?
יהודית: תליתי תחת הגגון.
צפורה: הרי הגגון זה בשטח של... מה שמו, הדייר החדש.
יהודית: בעלי אומר אחרת. כל שטח הגג עומד לרשות כל דיירי הבית!
צפורה: והוא לא... והוא הסכים, זאת אומרת - הרשה לך?
יהודית: הוא יכול לנשק לי בתחת!

— משה שמיר, "ילדי השעשועים", עמוד 99, הוצאת עם עובד 1986

       ■ שיחת שכנים בשכונת מצוקה:

יהושע קנז

ציון, אל רוזה העיוורת: רוזה, למה את לא הולכת לבקר את האשה של אלברט, היא חולה בבית חולים? [...]
רוזה, אל ההונגרי: איגי-מיגי, אתה רואה! אמרתי לך! הוא חושב את עצמו מהמשפחה שלי.
                                  אני מוותרת לו על הכבוד הזה. שהוא ינשק לי בתחת!
ציון: אבל אלברט שאל למה את לא באה לבקר את הדודה.
רוזה: לך לכל הרוחות, ציון. חבל שלא נהרגת במלחמה.

— יהושע קנז, "האשה הגדולה מן החלומות", עמוד 48, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986

       ■ שיחת בני זוג:

סמי מיכאל

       דיאלוג בין פואד, הערבי, לבין שושנה, אשתו היהודיה:

פואד: שמעי אישה, זה כאילו יש לך בעל דתי. במקום בית-תפילה הוא מתייצב פעמיים ביום במשטרה.
שושנה: שׁק לִי בַּתַּחַת! לך אליהם. מה להביא לך אם יחליטו לעצור אותך?
פואד: את שלושת הספרים המוכנים על המדף העליון.

— סמי מיכאל, "חסות", הוצאת עם עובד, 1977

       ■ שיחה במשפחה ירושלמית צעירה:

ביתו של אהרון אמיר

יונתן: אמא, היא מרגיזה אותי. אני ארביץ לה
עדנה, בלעג: גיבור גדול!
אמא, נזעקת: יונתן! מה אתה עושה! לך תרחץ, לך. פרצוף של שד יש לך ממש.
עדנה, בצהלת צחוק: שד. שד שחור!
יונתן, בנחת: שקי לי באחור!
הקטנה, מזועזעת: אמא, הוא אמר מלה גסה!
אמא, גוערת: יונתן, תפסיק! התבייש לך! פ'וי!
אבא, תוהה: מה יש שם?

— אהרון אמיר, חתן פרס ישראל, "ולא תהי למוות ממשלה", עמוד 20, הוצאת מסדה, 1988

       ■ מונולוג:

עבד

זוהרה: אם יתחשק לי אני אצבע את המכונית שלנו באדום, או בירוק,
ואם יתחשק לי האיש הזה יהיה העבד שלנו.
אנחנו נגיד לו ״עבד, תביא לנו אוכל״ - והוא יביא,
נגיד לו ״עבד, שק בתחת״ - והוא ישק, והוא יעשה כל מה שנצווה עליו.

— יצחק בן מרדכי, "זוהרה", עמוד 54, הוצאת זמורה ביתן, 1999.

ברומן היסטורי

פתח תקוה 1912

הביטוי ביידיש משורבב בפי דובר ערבית ברומן היסטורי על פתח תקוה:

כול שי טייב.
חוואג'ה סקנדר אבול-באר'ל הווא בגול קומנטוחס וסית שיינע-בשה היי בתגול קישמנטוחס...
וחמד-אל-אללה, כול שי טייב!
הכל בסדר. האדון סקנדר אבי-הפרד אומר שקי בתחת וגברת שיינע-פשה אומרת שק בתחת... ותודה לאל, הכל בסדר!

— עיסא אל-חאמד, הפועל, מספר את שראו עיניו. אהוד בן עזר, "המושבה שלי", עמוד 242, הוצאת אסטרולוג, 2000

ברומן ביכורים

יהונתן גפן

מניה היתה מטורפת אמיתית, ואחותו הקטנה של יותם היתה פורצת בבכי
כל פעם שהיו מזכירים את שמה של הזקנה הנקיה:
"מניה השחורה תבוא עם המטפחת // ותתן לדפנה נשיקה בתחת!
מניה השחורה הולכת לה בכפר // מניה השחורה רוכבת על עכבר!״
זה היה פזמון מפחיד, מסמר שערות...

— יהונתן גפן, "שיני חלב", עמוד 17, הוצאת זמורה ביתן, 1977 (רומן הביכורים של המחבר)

ברומן של סופרת עטורת פרסים

נחמה: מה שחשוב זה שגברים הם עם בוגדני. אם זה לא יושב להם בדיוק -
משקל, גובה, לאום ומספר נעליים, אז מה שתקבלי זה בחיבכּ, בחיבכּ,
תזרקי את ליבר לכלבים, ובסוף - נא, שקי לי באת יודעת איפה.

— אלונה קמחי, "סוזנה הבוכיה", עמוד 295, הוצאת כתר, 1999

אלונה קמחי היא כלת פרס ברנשטיין, פרס נוצת הזהב ופרס אקו"ם

במונולוג על החיים

פסיכולוג

אסף לויתן אל הפסיכולוג השתקן:
אתה יודע מה, שק בתחת!... איזה מין אני-לא-יודע-מה אתה?!
גם לא מגרש אותי החוצה גם לא פותח את הפה.

— חנוך ברטוב, "זה אישְל מדַבּר", עמוד 12, הוצאת ספרית מעריב, 1990

בספרי חתן פרס נובל

       יצחק באשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות 1978.

מדליה של פרס נובל

       הנחלה

       ■ בעברית:

זוהי, רוזן יקר שלי, עבודת-אלילים. הם מתחרים ביניהם, מי יכול להחניף יותר.
יסלחו לי הגברות והאדונים את הביטוי: 'מנשקים בתחת'.
אבל למה לנשק בתחת, אפילו אם הוא שייך לגאון?
האספסוף זקוק לגיבורים, אלילים, וכשחסרים אלה, צריך לברוא אותם.
הם לוקחים גולם ושמים זר-דפנה לראשו!

— יצחק באשביס-זינגר, הספר "הנחלה", עמוד 107,
מיידיש: אביבה גור שילה, הוצאת ספרית הפועלים 1976

       ■ באנגלית:

Count

This, my dear Count, is idolatry. They are engaged in a contest to see who can flatter best.
May the ladies and gentleman excuse it. The expression is 'kissing the behind'.
But why kiss a behind even if it belongs to a genius?
Aren't all behinds alike? The mob must always have heroes, idols, and when none exists, one must be created.
They take a dummy and put a laurel wreath on him.

— Isaac Bashevis Singer, "The Estate", page 137,
translated from Yiddish by Joseph Singer, Elaine Gottlieb and Herman Eichental, Penguin Books, 1993

       גימפּל תּם

גילדן

       ■ המקור ביידיש:

איך וויל, זאגט זי, פופציק גילדן נדן און אן אויסשטייער.
ווען נישט, קאָנען זיי מיר קושן אין ווי-הייסט-מען-עס (זי'ט גערעדם געמיינע רייד).

— יצחק באַשעװיס זינגער, "גימפּל תּם, און אנדערע דערציילונגען", עמוד 7, הוצאת ציקא ניו-יורק 1963

       ■ בעברית:

אני רוצה, היא אומרת, חמישים זהובים נדוניה בתוספת למוהר.
אם לא, הם יכולים לנשק לי באותו מקום (היא דיברה בשפה זולה).

— יצחק בשביס זינגר, "גימפל תם", עברית בלהה רובינשטיין, אתר 'תרבות' של מט"ח

       ■ באנגלית, בתרגומו של סול בלו, אף הוא חתן פרס נובל לספרות:

מאה גילדן

I want a dowry of fifty guilders, and let them take up a collection besides.
Otherwise they can kiss my you-know-what. She was very plainspoken.

— Gimpel the Fool and Other Stories, English by Saul Bellow,
page 6, Published by Farrar, Straus and Giroux, 2006

       חורבן קְרֶשֶׁב

שבתי צבי

תפילין

       ■ בעברית:

סופר סת"ם מאנשי שבתי צבי לא הניח בתוך ה'בתים' של התפילין פרשיות כתובות על קלף,
אלא דברי טומאה וגללי עזים כתוספת לפתק שעליו כתוב "שקו לי באחוריים"...

— יצחק בשוויס זינגר, "חורבן קרשב ועוד סיפורים על אנשים ועל שדים", עמוד 33, הוצאת כרמל 2000.
תרגמה מיידיש והתקינה על-פי הנוסח האנגלי: בלהה רובינשטיין.

       ■ באנגלית:

A cultist scribe placed into the phylacteries not the passages of law on parchment as prescribed,
but filth and goat dung as well as a suggestion that the wearer kiss the scribe's behind.

— The Collected Stories of Isaac Bashevis Singer, The Destruction of Kreshev, page 111,
Published by Farrar, Straus and Giroux, 1983.

       משפחת מושקט

רב, ציור של רמברנדט

כיפה

       ■ בעברית:

ר' משה גבריאל לא רצה להיות רבי. "איזה מין רבי אני לכם? אל תשתטו!" [...]
שוב התחילו לשכנעו: הייתכן?
אבל הוא השיב דברים ברורים: "איני רוצה להיות רבי. נשקו לי בכיפה!.."

— יצחק בשביס-זינגר, "משפחת מושקט", עמוד 497, הוצאת זמורה ביתן 1991

       ■ במקור ביידיש:

היתכן?
נאד ר' משה-גבריאל האט געענטפערט קלארע דיבורים.
כ'וויל נישט זיין רבי. קושט מיך אין דער יארמולקע!...

— יצחק באשעוויס, "די פאמיליע מושקאט", בלאט 561, פארלאג י.ל. פרץ 1977

בספרו של חתן פרס ישראל

קובץ:Shamir moshe.jpg

משה שמיר

       משה שמיר, חתן פרס ישראל לספרות, 1986

צ'יטה:
לפני עשר שנים גרתי במרתף במעונות עובדים ולמדתי ציור אצל אבני ואין לי רבע מושג על מה אתה מדבר,
אז אם לא אכפת לך - שק לי בתחת.

— משה שמיר, "ילדי השעשועים", עמוד 217, הוצאת עם עובד 1986

בספרו של חתן פרס ראש הממשלה

דוד שיץ

       דוד שיץ, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים 1981, 1994.

שנקל אמר 'אתה עוד תשמע ממני, גוט, זה לא יעבור בשקט'.
והזקן אמר 'אתה יכול לנשק לי בתחת'.
ושנקל שאל 'מה?'.
והזקן אמר שנית בקול רם וצלול 'אתה יכול לנשק לי בתחת' והצביע על אחוריו. [...]
חוץ מזה, מאז שאבא הלשין על גוט שהוא אמר שהפיהרר יכול לנשק לו בתחת, היא לא מסתכלת עלי.

— דוד שיץ, "שבע נשים", עמודים 73 ו-81, הוצאת כתר, 1995

בספרו של חתן פרס ביאליק

צפת, הרובע היהודי במלחמת העצמאות

       יהושע בר-יוסף, חתן פרס ביאליק לספרות יפה 1984.

מיכה עמד באור השמש, צוחק וצוחק, עד שדמעות מילאו עיניו.
- כזה אני, קוקוריקו!
אֶלִי-בֶּלִי עכברוש // תרנגול צץ לו בראש
קוקוריקו כל היום // אתה משוגע, בים-בום-בום.
יופי! אז מה? מה תעשו לי? תנשקו לי היכן שהיהודים חנו בצאתם ממצרים...
הוא חש עצמו חופשי מכל עלי אדמות.

— יהושע בר-יוסף, "חרב ישועות, צפת במלחמת הקוממיות", עמוד 346, הוצאת מערכות 1966

בסיפור קצר

קרל גוסטב

סיפור קצר, גרסת הקשמיר

לוסטיג הניף את הקרל גוסטב שלו באוויר וצרח:
״אם אתם לא מסתלקים מייד אני יורה לכם כדור לתוך הקשמיר שלכם״.
זאת הייתה הדרך האלגנטית שלו לומר: ״קיש-מיר-אין-תוחס״ ביטוי שפירושו: שק לי בתחת.
דברים אלו עמדו בניגוד מוחלט לרוח התזמורת שלנו ולצדק הסימפוני שהיא ביטאה.

— אבשלום קווה, הספר "לולאות", עמוד 46, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004

בסאטירה עברית (1896)

שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#abcdef; width:455px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"

! style="background:#9999ff;" |

ישקני
אחד מקרא ואחד תרגום

|- | style=" " | ודרכם לומר 'ישקני' לפרקים - פסוק זה שמופיע בגרסה העברית (1896) של "מסעות בנימין השלישי", לא נמצא בגרסת המקור ביידיש (1878). הסבר אפשרי להבדלי הנוסח הוא בכך שממו"ס "לא תרגם את יצירותיו לעברית אלא עיצב אותן מחדש".
בתמונה: דף מתוך "אלע ווערק פון מענדעלע מוכר ספרים (ש.י. אבראמאוויץ)", כל כתבי מנדלי מו"ס ביידיש, הוצאת היברו פאבלישינג קאמפאני, ניו יורק, 1920 |- | |- | style="text-align:left; " | |}

מנדלי מוכר ספרים

כת החלקלקנים שמערימים לאדם ומעמידים אותו בדרך חלקלקות,
והם בעצמם מחליקים משם ומשתמטים בשלום;
וכת זו מתחלקת לבעלי להד"ם, השטופים במזימה של מסחר ודרך-ארץ
ודרכם לומר "ישקני" לפרקים,
והצבוענים, הם כלי-הקדש העסקנים באמונה...

— מסעות בנימין השלישי של מנדלי מוכר ספרים, פרק עשירי, אתר בן-יהודה

במשל או בפתגם (1919)

דף מספר 'אוצר המשלים והפתגמים' 1919

בארמית

תא אחוי לך היכא דנשקי -
(מקום גבוה היה שם, שנושקין יחד זה לזה)
בפי הבריות היא הלצה גסה ("ישקני...").

— ישראל חיים טביוב, "אוצר המשלים והפתגמים", עמוד 224, הוצאת מוריה, אודיסה תרע"ט (1919).
הפסוק מקורו בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, פרק ה דף עד

כשלא מבינים את הנאמר

דני קרמן

- "לא! לא!" תפס אותו יהושע בזרועו. "אל תסתבך בקטטה כבר ביום הראשון!"
- "שַׁק לי בתחת", הפטיר יהודה בגרמנית עסיסית כלפי הֶחַמָּר הערבי, משעבר על פניו כשהוא כלוא בזרועו של יהושע.
הערבי לא הבין את הנאמר אך קלט את הכוונה, שלוּותה בתנועת-יד רחבה של יהודה לעבר שיפולי-הגב, והשיב לו:
- "יִלְעַן דִינַכּ, שִׁכְּנַזִי חַנְזִיר!"

— אהוד בן עזר, דני קרמן, "פרשים על הירקון", עמוד 26, י' שרברק 1989

בעדויות מן השואה

מכון משואה

בכפר

       סיפורה של יהודיה צעירה ששרדה כ'נוצריה' בין הארים.

בבוקר נפגשתי עם נציג האיכרים לפני ביתו של האיכר.
ניגשתי אל האיכר לשדה ומסרתי לו שהנציג רוצה לדבר איתו.
'שינשק לי בתחת' אמר האיכר.
שבתי אל הבית וחזרתי באזני הנציג מלה במלה על ההצעה הקוסמת הזאת.
הוא רגז מאד.

— פאולינה ברגמן, "לא כחרס הנשבר", פורסם ב"משואה" - קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה, כרך י"ד, 1986.
- משואה, יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי, קיבוץ תל יצחק

בעיר

       פסוק מסֵפר ילדים.

אזרחים היושבים במקלט בעת ההפגזות על וינה (במלחמת העולם השנייה) בזים לגברת ברנד הנאצית:

את יודעת מה הפירר שלך יכול לעשות לי? הפירר שלך יכול לנשק לי בתחת!

— כריסטינה נֶסְטלינגֶר , "עופי, חיפושית סיוָן", מגרמנית נירה צפריר, עמוד 255, הוצאת מסדה 1988

בעוצר לילה

נתן גרוס, 1951

גטו קראקוב לאחר חיסול אחרוני היהודים, מרץ 1943

ויניארק, היהודי בקראקוב, מגיע הביתה מאוחר לאחר תחילת עוצר-הלילה.
הוא נותן תשר לקובלסקי, השוער הפולני שפתח לו את השער בלילה, וזוכה לתגובה זועמת:

שַׁק בתחת, נבל מסריח, קַח את הזלוֹטי שלך בחזרה ולך לכל הרוחות! -
ובאומרו את הדברים האלה, זרק את הזלוטי בפניו של ויניארק. [...]
אני מחרבן על הזלוֹטי שלך! היכנס לביתך, וָלא - ארסק את עצמותיך! [...]
התוצאה הסופית הייתה עין כחולה אצל ויניארק (בעל עיניים שחורות כפחם)
ומקטורן קרוע אצל מר קובלסקי.

— נתן גרוס, "מי אתה, אדון גרימק?", עמוד 115,

הוצאת מורשת, בית עדות על שם מרדכי אנילביץ' וספרית פועלים, 1986

בכלא בווינה

בית הכנסת הגדול בווינה. היחידי ששרד את ליל הבדולח

הינקו (חיים) גוטליב

שיחה בתא כלא במשטרת וינה:
- "מה שמו של הכלב שהכניסני לכאן?", שאל טרנופולסקי.
- ״לאט לך. הנמך קולך, למען השם, שמא מישהו מקשיב מבחוץ״,
    לחש בחלחלה ד״ר שטראוס, פרקליט וינאי נודע, חברנו הרביעי לתא.
- ״ישקני אותו מישהו בתחת״, השיב טרנופולסקי בקול רם, שהסוהר במסדרון לא יכול היה שלא לשומעו.
- "לא נשמע כדבר הזה!" חזר ואמר כמה פעמים בנעימת יגון ותוכחה.
    לאות מחאה ולשם הפגנת הסתייגות ממנבל-פה זה פרש ד״ר האנס אנטון שטראוס לפינה,
    שאמנם הייתה מרוחקת בסך-הכל שני מטרים.

— מתוך הסיפור "המפתח לשער הגדול", ספר כתבי הינקו גוטליב, כרך א - סיפורים, עמוד 117.

תרגום מסרבו-קרואטית: צבי רותם, עריכה: דב סדן, הוצאת עקד, 1980

במחנה ריכוז

שלמה שנהוד

בסוף שרים כולם בליווי המוזיקה את הימנון אראנדוֹן ופזמונו החוזר המיוחד בסיומו:
שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו בַּתַּ...
שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו, שְקוּ לכולנו בַּתַּ...
בַּתַּ..., בַּ..., בַּתַּ..., תַּחַת
בַּתַ - - - חַת!
שְקוּ לכולנו בתחת.

— דוד פוגל, "הרהורי אביב במחנה", מיומנו היידי של פוגל. מיידיש: שלמה שנהוד.
פורסם במאזנים כרך נ', אפריל 1980, הוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

בעבודות כפייה

עובדי כפייה

       שיחה בין אפט, מנהל מפעל עם עובדי כפייה לבין קצין אס אס, מפקד מחנה סקרז'יסקו-קמיינה:

אפט: "במפעל אני הבוס. מחוץ לגדר המפעל הם שלך. לכן, האנשים שלי יעזבו את המפעל רק אחרי קבלת המרק המגיע להם".
מובן שאיש הס.ס. התנגד, והוויכוח עלה לטונים גבוהים.
פתאום אפט אמר למפקד המחנה: "ס.ס. מחורבן, אתה יכול לנשק לי בתחת".
המפקד רותח כולו עזב את המקום.

— יוסף בינוול, "באפלה הגדולה", עמוד 180, הוצאת תמוז 1993

בחיים במנוסה

מפסק

השעה כבר הייתה מאוחרת. שמידט שנעל את האולם במפתח, לא מיהר לחזור.
מישהי כיבתה את האור באולם, מישהי אחרת צעקה: הדליקי את האור, יהודיה!
האור נדלק - ליד התקע עמדה פָּרַסְקָה.
'אני יהודייה כמוך, שקי לי בתחת', הדפה זו בחריפות.
המעצורים השתחררו.
הבחורות הרעבות, מרות הנפש על גורלן, מצאו נושא של ממש: יהודים.

— אידה פינק, "נלך בלילות נישן בימים", עברית דוד וינפלד, הוצאת ספרית הפועלים 1993

בבריחה מצעדת אימים

בית לוחמי הגטאות

פן בילסקי נחוש היה בהחלטתו לזכות בעזרתנו בכמויות גדולות של מזון. [...]
נמצא פה באזור משק ממשלתי גדול, [...] גשו לשם ותקבלו גם אתן קמח ותפוחי-אדמה ואפונים ומי יודע מה עוד. [...]
ויש להזדרז, כי הנהלת המשק עשויה בימים הקרובים להתפנות, לאור המצב, ואז נוכל לנשק בתחת...
רק הקושי נעוץ בזה שאין לנו תעודות זיהוי, ואנו, נערות יהודיות המתחזות לליטאיות, חשופות מול פני הגורל.

— שלי וינשטין-לגין (ניצולת גטו שאוולי), "כשהלב פועם בחזקה", עמוד 41, הוצאת בית לוחמי הגטאות והקבוץ המאוחד, 1982

בתפילה

איתמר לוין

שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ איתמר לוין וצבי בכרך, "מבעד לדמעות - הומור יהודי תחת השלטון הנאצי", עמוד 98, הוצאת יד ושם 2004.
המקור: ביומן [4] לא מופיעים בהגדרת התבנית

במחנות ריכוז בגרמניה הופצה תפילה היתולית בגרמנית, וזו הגיעה, בין היתר, לברגן-בלזן:
יום נוסף עברנו כבר
צרות ודאגות,
אף לא עשינו שום דבר
עיקר הוא שעוד יום עבר,
שקו לי ב... ומחר
נזכה להתראות.

באבדן אמונה

מרד גטו ורשה, פסל ביד ושם

אלוהים פנה להם עורף, ליהודים, והם פנו עורף לאלוהים.
שק לי בתחת! - אמרו לאלוהים.
מה היה משמעותי בגטו? כלום! כלום! [...] שום דבר לא נשאר.
אלוהים איכזב אותם, העניש אותם על לא-כלום, על-כן הם פנו לו עורף...

— אנקה גרופינ'סקה, הספר "סחור סחור, שיחות עם לוחמים מגטו ורשה", עמוד 14, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002

בפולקלור היהודי

זו אינה קללה

פולחן הטלת קללה

       פתגם ביידיש (בספר נכתב ביידיש באותיות אנגליות):

Purim iz nisht ken yontef, un kush in tukhes iz nisht ken klole
פורים זה לא חג, ושק לי בתחת זו לא קללה
Purim is not a real holiday, and 'kiss my ass' is not a curse

— Born to Kvetch, Yiddish Language and Culture, Michael Wex, published by Harper Perennial, 2006

אלתר דרויאנוב

אלתר דרויאנוב

שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:350px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"

! style="background:#9999ff;" |

ישקני!...
עם הרשאה נוטריונית

|- | style=" " |
דרויאנוב, "ספר הבדיחה והחידוד",
בדיחה מספר 3133, עמוד שפ, הוצאת דבר תשט"ז |- | |- | style="text-align:left; " | |}

היה מעשה וּוילנה מרדה בפרנסה התקיף, ביודל אופאטוב, והודיעה לו,
שמכאן ואילך אין מרותו עליה.
רגז יודל, הכה באגרופיו על השלחן וקרא: - תשק לי וילנה כולה באותו מקום ו...
ובלילה אחרי חצות, קול דופק בדלתו: - רבי יהודה, פְּתַח!
נבהל יודל, נבהלו כל בני הבית וחררו אל הדלת: - מי כאן?
- אני כאן, מדכי חבר, דבר לי אליך, רבי יהודה.
כעס יודל: - כלום שעת שיחה היא עכשיו?
השיב מדכי מאחורי הדלת: - דבר נחוץ, רבי יהודה; צורך הצבור שאין לדחותו.
מיד נתעטף יודל ופתח לו. - מה בפיך, מדכי?
נענה מדכי ואמר: - שניפישוק שלחתני אליך, רבי יהודה, ושאלה היא שואלת:
אם גם היא בכלל וילנה ובכלל גזרה?...

— דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה מספר 363, עמוד קמ, הוצאת דבר תשט"ז

עורך דין של בעל בית חרושת בלודז בא לוורשה לתבוע חוב מאת חנווני ברחוב גנשה, שלקח סחורה הרבה והעביר זמן שטרותיו ולא פרע. אמר לו החנווני לעורך הדין: - הרשאה נוטריונית יש בידיך? תמה עורך הדין: - שמא אין אתה יודע, שאני עורך דינו של בעל חובך מימים ימימה? החזיר לו החנווני: - מה שהיה כבר היה. עכשיו נשתנו הזמנים, וכל זמן שאין הרשאה נוטריונית בידך לא אפתח פי לדבר עמך. שב עורך הדין למלונו, טלגרף ללודז, ולאחר יומיים חזר ובא אל החנווני ובידו הרשאה נוטריונית כתובה וחתומה כהלכה. צִחְצֵחַ החנווני משקפיו יפה-יפה, הרכיבם על חתמו, קרא את ההרשאה מראשה עד סופה, קיפל אותה, החזירה לעורך הדין ואמר לו: - יִשָׁקנִי!... נתכרכמו פניו של עורך הדין ואמר לו: - לשפ כך הטרחתני לשבת כאן יומיים והצרכתני להביא לך הרשאה נוטריונית? החזיר לו החנווני: - ואתה מה כסבור, שאחורי הפקר ומותר לכל אדם?...

יחזקאל קוטיק

לאחר שמוצייבסקי הפסיד בלהטו את הכול ולא נותר לו על מה להמר,
הוא החליט לשחק על אשתו בסכום של עשרים וחמישה אלף רובל, ושוב הפסיד.
או אז הוא אמר לאוסרבסקי: אם אירה בעצמי, האם תבוא ללוויה שלי?
אוסרבסקי, פריץ פולני טיפוסי, ענה לו במעין תערובת של רחמנות ואכזריות:
אני מרחם עליך ולכן אעשה עמך עסקה, ובעד דבר של מה בכך אהיה מוכן להשיב לך את כל רכושך:
תנשק לי ב...! אבל אתה תישק לי בנוכחות כל הפריצים ובנוכחות אישתך. [...]
אוסרבסקי ציין כי בעצם הוא בכלל לא זקוק לרכוש הזה.
כל מה שהוא מבקש זו רק נשיקה באותו מקום, שלא נאה לקרוא בשמו.

— יחזקאל קוטיק, "זכרונות קוֹטיק" ("מיינע זכרונות"), מיידיש: דוד אסף, פרק ראשון

פורים שפיל

פורים שפיל, הולנד 1657

משחקי פורים מאופיינים בהומור נמוך ובשפה נמוכה. מרדכי היהודי שופע גסויות ביידיש:

אונ לעק מיך אין ארש לאך (לקק לי בחור של התחת)

— "הפורים שפיל, עיונים בתאטרון היהודי העממי", אהובה בלקין, הוצאת מוסד ביאליק 2002

תשובה לחידה

סירה

אני מכיר את הבדיחה: בעלי המלאכה קשרו ברשלנות את הספינה אל המזח.
נשבו רוחות חזקות, התירו את הקשרים, הספינה ניתקה מן המזח והפליגה באין איש על סיפונה ללב ים.
ועכשיו שואלים: "טָא ווֶער אִיז שוּלדִיג - די בעל-מלאכות צוּ דִי ווִינְטְן?" (אז מי הוא האשם - בעלי המלאכה או הרוחות?).
אברהם צועק כצפוי, בכעס: "דִי בעל-מלאכות! די בעל-מלאכות (בהיגוי של לשון יידיש - 'דִי בַּל-מְלוֹכֶס')!"
חיים אומר לו בחרוז: "קוּש אִין טוֹכֶעס!" (שק בתחת).
אילו אמר אברהם: "די ווינטן" - היה חיים חורז לו: "קוש אין הִינְטְן!" (שק באחוריים).

— יואל נץ, 'האביב יגיע בעל כורחו', הוצאת יד ושם 2011

תשובה לנושֶׁה

שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:350px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"

! style="background:#9999ff;" |

פתגמים וניבים

|- | style=" " | קובץ:יידישע שפריכווערטער עמוד 223.jpg

תרגום חופשי מיידיש:

נשק - לנשק

• אמור את קיצור שיר השירים (יישקני).
• תעשה לי טובה של יהודים (כנ"ל).
• יישקני פעמיים, כפליים כיוצאי מצרים.
• שק לי במקום שבו חנו בני ישראל (ויחנו בתח...).
• יישקני בכיפת הראש.
• שק לי באגודל.

— ישראל לויטה, "יידישע שפריכווערטער און גלייכווערטער"
("פתגמים וניבים ביידיש"), עמוד 223, הוצאת ישראל-בוך 1996

|- | |- | style="text-align:left; " | |}

מאן דהוא תבע חוב קטן מפושט רגל, ההוא ענה לו 'קוש מיך אין גראָבן פינגער' (שַׁק לי באגודל).
כששאלו אותו למה לא אמר לתובע שיישק לו בת...
ענה הלה: המקום ההוא שמור אצלי בשביל חובות רציניים מזה.

— ישראל לויטה, "יידישע שפריכווערטער און גלייכווערטער" ("פתגמים וניבים ביידיש"), עמוד 223, הוצאת ישראל-בוך 1996

קוש- קושן. געזאָגט דעם קורצן שיר השירים (יישקני). טו מיר א יידישע טובה (כנ"ל). יישקני פעמיים, כפליים כיוצאי מצרים. קוש מיך וואו די יידן האבן גערוט (ויחנו בת...). יישקני בירמולקע. קוש מיך אין גראָבן פינגער.

תשובה לאפיקורוס

מספרים כי האִמרה "שק לי בתחת" נכתבה כבר במשנה. הכיצד?
המשנה בפרקי אבות (ב י"ד) כותבת "רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לָאַפִּיקוֹרוֹס",
אבל המשנה לא כותבת את התשובה.
וכי מהי אותה תשובה שאי אפשר לכתוב, אם לא...

— אנקדוטה

תשובה לקונפייטר

קובץ:Gavti haim.jpg

חיים גבתי

ותיקי קיבוץ גְּבַת נהגו לשטות בחברים החדשים: שלחו אותם למסגריה להביא 'קונפייטר'.
רק לאחר שטרטרו אותם, גילו לחדשים את החרוז ”שלמבקש 'קונפייטר' עונים:
'קיש אן תוחעס און געיי ווייטער' שפירושו בעברית 'שק בתחת ולך הלאה' ”.
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים

— משה ברק, "גּבָתִי דַּבֵּר גְּבָתִית - פּנקס מילים ואמירות", הוצאת קיבוץ גבת, 2007

גרסת החדר

תלמוד תורה

Kush mikh in tukhes - kiss my ass - is certainly one of the best-known Yiddish imprecations, and its kheyder version, kush mikh vu di yidn hobn gerut - kiss me where the Jews reposed - one of its cutest. According to Numbers 33:26, the wandering Israelites "made camp at Tukhes", a place-name rendered as Tahath in standard English translations.
Forty years in the desert just to say "kiss my ass".

'שק לי בתחת' זו ללא ספק אחת הקללות המוּכּרות ביותר ביידיש, ו"גרסת החדר" של הקללה - שק לי במקום שבו חנו בני ישראל - היא מן החביבות שבהן.
על פי ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו בני ישראל חנו 'בתחת'.
ארבעים שנה במדבר רק כדי לומר 'שק לי בתחת'.

שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים

— Michael Wex, Born to Kvetch, Yiddish Language and Culture, published by Harper Perennial, 2006

גרסת צ'רנוביץ

צבי יעבץ

מנהיג האוקראינים בצ'רנוביץ, ד״ר ז'לוזֶ'צקי, שיבח את היהודים על שנזהרו בכבוד אמם
ומעולם לא קיללו את ״האמא״ שלהם, בניגוד לרומנים ולרותנים,
ועל שהקללה היהודית הנוראה ביותר היא ״שק בתחת״ -
והצטער על כך שמעולם לא הצליח לברר מהי הצורה הנכונה: Leck mich am Arsch או Leck mich im Arsch,
ועל כל פנים הביטוי ״שק בתחת״ לא נחשב בצ'רנוביץ בבחינת עלבון; זו הייתה רק "הצעה".

— צבי יעבץ, "צ'רנוביץ שלי, מקום שחיו בו אנשים וספרים", עמוד 243, הוצאת דביר, 2007

גרסת ורשה

ציפור דרור

קריקטורה בשבועון יידי להומור:

המועמד, לפני הבחירות: "בוחר יקר ומתוק! אני אוהב אותך! אוריד בשבילך כוכב מהשמיים".
המועמד, אחרי הבחירות: "אתה יכול לנשק לי ב...".

— "פרייער פויגל” הומוריסטישע פלייט אראפ יעדן פרייטאג
"ציפור דרור", חליל הומוריסטי, יוצא לאור כל יום שישי, עורך י. פסטרנק, ורשה, גיליון מספר 1, 11 בספטמבר 1931
פורסם בעברית ב"קשר", גיליון 21, עמוד 83, מאי 1997, הוצאת אוניברסיטת תל אביב

בלי עיקום אף

אריה אהרוני

שלום עליכם

הראשונים שהגיעו ארצה בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים [...]
היה להם צורך דחוף לבטא את עצמם בעברית, וחסרו להם מילים. מה עשו אפוא?
תרגמו מילולית ביטויים אידיומטיים למאות, אם לא לאלפים, מיידיש לעברית,
כולם ביטויים 'בלתי תקניים', לאמור, שאינם מופיעים במקורות,
אבל הם שגורים בלשון הדיבור, ואנו מבטאים אותם בלי עיקום אף.
לדוגמה: שַׁק בתחת...

— אריה אהרוני, "תשעים שנה למות שלום עליכם, פליאה על גבי פליאה", עיתון 77, כרך ל, עמוד 17, 2006
במאמר המחבר תוהה כיצד יש לתרגם היום את כתבי שלום עליכם לעברית

משפחת קיסמיך

אברהם שטאל

יוֹזֶף השני

בממלכת אוסטריה-הונגריה קבע הקיסר יוֹזֶף השני, בחוק שפרסם בשנת 1787, שעל כל יהודי
לשאת שם משפחה קבוע בשפה הגרמנית. כל יהודי נדרש להתייצב ולבחור לעצמו שם מתוך הרשימה,
וכמובן, לשלם סכום כסף עבור הטובה שעושה עמו המלכות. השמות היקרים ביותר היו אלה שמקורם
בפרחים או במתכות יקרות: רוזנטל (עמק ורדים), גולדשטיין (אבן זהב) וכיוצא באלה. שמות פשוטים יותר,
כגון אלה של חומרים 'מיוחסים' פחות, נמכרו בזול: הולץ (עץ), שטיין (אבן), שטאל (פלדה).
ומי שלא יכול היה לעמוד אף בתעריף הנמוך קיבל שם בחינם מאת פקידי הקיסר ירום הודו - שם מגוחך
שתכליתו לשים את היהודי ללעג בכל פעם שיהיה בקשר עם הרשויות.
שמות מסוג זה היו אזלקופ (ראש חמור), אוקסנשוונץ (זנב שור), ונצנקניקר (מועך פשפשים), קיסמיך (שק לי).

— אברהם שטאל, דני קרמן, "מוצא השמות - מקורותיהם וגילגוליהם של השמות שלנו", עמוד 169. הוצאת דביר, 2005

'תחת' בלשון נקייה

שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:400px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"

! style="background:#9999ff;" |

הָהֶשְׁמֵט

|- | style=" " |

דרך נפוצה למדיי ליצירת לשון נקייה היא ההשמט, כלומר אנו משמיטים מן המבע את היסוד ה'מביך' שבו, והמבע ה'מקוצץ' מייצג את השלם.
העלמת מילה 'לא-נעימה' מונעת מבוכה הן מן הדובר הן מן השומע, ומאפשרת שיח רהוט ללא 'תקלות'.
גם בקללות וגידופים נשמטת לא-אחת המילה המביכה: שק לי (בתחת).

— ניסן נצר, "עברית בג'ינס", עמוד 83,
הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2007

|- | |- | style="text-align:left; " | |}

שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:400px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"

! style="background:#9999ff;" |

המילה לאיבר המדובר

|- | style=" " |

גורל משעשע נפל בחלקה של מלה חדשה שנקבעה לאיבר המדובר, ישבן, שגילה כמאה שנה. היא מוגדרת במילונים 'המונית', אבל בעברית המדוברת החדשה היא אומצה כמלה נקייה יחסית. בימי תחיית השפה היתה לה משמעות נוספת: הושבת אנשים על הקרקע, ועל כן נקראו הסוכנות ותנועות ההתיישבות 'המוסדות הישבנים'. יידיש תרמה לחבורה העליזה את טוסיק המעודנת-ילדותית ואת טוחעס. האחרונה הגיעה ליידיש מן העברית, והיא אינה אלא ההגייה היידישאית של תחת. הסלנג העברי המתחדש הושפע מהיידיש, וכך חזרה עטרת תחת ליושנה, היא הועדפה על פני טוחעס ואף השתלטה על התחום.

— רוביק רוזנטל, "חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית", עמוד 4, הוצאת עם עובד, 2004

תחת - אחור: בדבור ההמוני נהוג תחת במקום אחור ('כואב לי התחת'). ראוי להמנע מזה בהחלט! אף דוברי יידיש היו משתמשים לא בתחת, אלא באחור, והמלה תחת - לא היתה אלא לשון גסות, נחלת עמי-הארץ.

— שלמה אבינרי, "היכל רש"י", כרך ג, עמוד שעג, הוצאת המחבר, 1956

|- | |- | style="text-align:left; " | |}

לשון עוקפת מבוכה

הביטוי כפשוטו עלול להביך, וכך נוצרו אמירות שמנסות לעקוף את המבוכה בלשון נקייה:

• על ידי השמטת המילה המביכה: ”תנשק לי ב...!”. ראו לעיל פולקלור יהודי/ יחזקאל קוטיק.
• על ידי הסבר: ”נשיקה באותו מקום, שלא נאה לקרוא בשמו”. ראו לעיל פולקלור יהודי/ יחזקאל קוטיק.
• על ידי החלפת המילה המביכה: ”קוש אין הִינְטְן!” - שק באחוריים. ראו לעיל פולקלור יהודי/ בדיחה עם חרוז.
  או: ”שקי לי באחור”. ראו לעיל מפי משוררים/ ג. בנימין.
  או: ”לנשק לי בפופיק”. ראו לעיל בכנסת/ עזר ויצמן גרסת הפופיק
  או: ”נשקו לי בכיפה”. ראו לעיל בספרי חתן פרס נובל/ משפחת מושקט
• על ידי רמז מהתנ"ך בלשון סגי נהור: ”יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ”, מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ב', ראו לעיל תשובתו של מארי-פייר קניג לארווין רומל
• על ידי רמז ישיר מהתנ"ך: ”איך אמרה זאת פרשת השבוע החולף במלותיה? 'וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת'” - ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו, ראו לעיל בכנסת/ עוזי לנדאו
• על ידי רמז עקיף מהתנ"ך: ”תישק לי וילנה כולה במקום שאחרי מקהלות” - ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו, ראו לעיל פולקלור יהודי/ אלתר דרויאנוב (הערת שוליים) וגם גרסת החדר

ביאליק

• ביאליק, בסיפורו "פסח שני", מגדיל לעשות למען לשון נקייה:
  הוא גם רומז בפסוק מספר במדבר, וגם משמיט את מילת המפתח:

ישב שמואל שם על יד החלון לבדו וקראתי את שם המקום ההוא תחת...

- מדוע? - שאלו המסובין כאחד בשפתים נכונות לצחוק...

- מקרא מלא אני דורש: "ויסעו ממקהלות ויחנו ב- -".

המסובין שחקו ותצחקנה גם הנשים, אף כי לא עמדו על תמצית החדוד...

• איגנץ ברנשטיין מביא את הביטוי עם הפסוק מספר במדבר, תחת הערך קוּשֶׁען (לנשק) בספר הניבים שלו ביידיש 'יודישע שפּריכווערטער און רעדענסאַרטען' (ורשה, 1908):

קוּשֶׁען. 1 קוּשׁ אַ בֶּער אוּנְטֶערְ'ן וֵויידֶעלֶע, וֶועסט דוּ הֵייסֶען בֶּערֶעלֶע. אָז מֶען וִויל אֵיינֶעם אִין קַאטֳאוֶועס צוּ מַאכֶען. 2 קוּשׁ מִיךְ אִיבֶּער'ן קָאפּ. (אָדֶער: ...וואוּ יוּדֶען הָאבֶּען גֶערוּהְט.) דִי וַוארְיַאנְטֶע בֶּעצִיהְט זִיךְ אויף דֶעם פָּסוּק: "וַיִּסְעוּ, מִמַּקְהֵלֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּתָחַת.". (בַּמִּדְבַּר, ל"ג, כ"ו.)

קובץ:איגנץ בערנשטיין קושען.jpg

2 נשק אותי בראש (או: ...במקום שבו היהודים חנו.)
הגרסה מבוססת על הפסוק ”וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת” (ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ו)

לשון נקייה מדורגת

לשון נקייה

יש שלשון נקייה אחת מתפצלת לכמה גוונים:
בשלב א הוחלפה המילה ה'גסה' במקבילה בוטה פחות, ובשלב ב נעלמה כליל. [...]
דוגמה מעניינת, שחלקה נחלת העבר היא, במחילה,
שק בתחת >> שק בגב והתחלק למטה >> שק לי בסיבוב >> שק לי,
וכולן מביעות סירוב. שני השלבים האמצעיים הם התחכמויות, ובשלב ג הועלם החלק ה'גס'.

— ניסן נצר, "עברית בג'ינס - דמותו של הסלנג העברי", פרק 'לשון נקייה מדורגת', עמוד 94, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2007

עידון מדומה

שפם

כך למשל היו הערבים לועגים לבריטים בעלי שפם בזמן המנדט: [...]
אִלְחַס (אל)-שַארֶבּ - לקק את השפם, במקום אִלְחַס (אל)-טִיז - שק בתחת.
לכאורה יש בביטוי עידון, אך הרמז ברור, ובערבית
אזכור השפם במשפט בסמוך למילה ישבן הוא פוגע ומעליב.

— אבינועם ברוך, מישל קישקה, "שפת השפם", עמוד 78, הוצאת כרמל, 2010

אנגלית נקייה

ויליאם הנלי

נוסח מרוכך באנגלית של המאה ה-19: ”שק לי בזנב”.

Kiss my Tail - Kiss my Arse.

— William Ernest Henley, Slang and Its Analogues Past and Present:
A Dictionary,Historical and Comparative, of the Heterodox Speech of
All Classes of Society for More Than Three Hundred Years,
page 57, General Books 1904

אמור זאת נכוחה

בתחתונים

- אילו אמר לך אדם 'שק לי בתחת', לא היית מגיב?
- הייתי משיב לו: אדוני, אמור זאת נכוחה, ומבחר של מלים עבריות לפניך לעניין הזה.
בחר לך אחת מהן כאוות נפשך:

• שק לי באחורי!
• שק לי בעכוזי!
• שק לי בשתי!
• שק לי בתחתיתי!
• שק לי בתחתוני!
• שק לי בפני של מטה!

— חיים אהרונוביץ, "עברית לכל רגע: תקינות לשון, העשרת אוצר המלים, שיפור הביטוי", עמוד 203, הוצאת יעבץ, 1978

זוטות מן העולם

שק לי - יוק

מילון ובסטר משנת 1888

בחיפוש הביטוי kiss my ass באתר המילון מרים-ובסטר מקבלים הודעת שגיאה שהמונח לא קיים:

"The word you've entered isn't in the dictionary"

בחיפוש דומה באתר המילון קולינס מקבלים התנצלות שהמונח לא נמצא:

"Sorry, no results for “kiss my ass” in the Collins American English Dictionary"

נשיקה למכירה

ספרים

חיפוש ספרים בשם KISS MY ASS באתר המכירות אמזון מעלה מעל 10 תוצאות.
חיפוש פריטים אחרים עם השם הזה מעלה מעל 1,000 תוצאות, כגון: פריטי לבוש, תמרוקים, כוסות, תקליטים, מדבקות, כרטיסי ברכה ועוד.

שק לי - חוק

שק לי - בזיון בית המשפט

בית המשפט בדרום קרוליינה

בית המשפט בדרום קרוליינה, כערכאת ערעור, פסק כי פנייה בכתב לבית המשפט
הכוללת את הביטוי "שק לי בתחת" - מהווה בזיון בית המשפט.

— The State of South Carolina v. Judith Law, נובמבר 2007

שק לי - דבר שבשגרה

קובץ:Moakley courthouse Boston MA 5.png

בית המשפט בבוסטון, מסצ'וסטס

בתי משפט פדרליים של ארצות הברית קבעו
כי ביטויים מיניים פוגעניים, כגון "שק לי בתחת",
הם דבר שבשגרה בחוגים מסוימים, ואינם מהווים הטרדה בלתי חוקית על ידי העובדים.

— Do Offensive Words Harm People? Timothy Jay, Massachusetts College of Liberal Arts
Psychology, Public Policy, and Law 2009, Vol. 15, No. 2, 81–101, © 2009 American Psychological Association [5]

שק לי - עלבון לשוטר

משטרת המבורג

בגרמניה העלבת שוטר זו הפרת חוק שקנס בצִדה.
הקנס הנמוך ביותר הוא על אמירה לשוטר "שק לי בתחת": 60 מארק בלבד (התעריף לפני עידן האירו).

— Legal Infractions for Insulting the Police in the Federal Republic of Germany
D B Griswold; C R Massey, American Journal of Police Volume:8 Issue:2 Dated:(1989) Pages:123-132

שק לי - זה פשע

זה שוד!

שוד בנק

שודדי הבנקים בדנמרק ניחנו בנוסף לחוצפה, בחוש הומור רב.
בפתקי נייר שהם נותנים ליושבים מאחורי קופת הכספים, נכתבו הוראות כגון:
"זה שוד", "את הכסף" ואפילו "נשקו לי בישבן".

— אסתר אדלשטן במאמר "מותק, זה שוד", מעריב, 12-03-1980 עמוד 7

הפשע המאורגן

נחום ברנע

שיחה עם פָּטריוט, איש הפשע המאורגן:

בצלאל מזרחי: הילדים שותים את דמי לעזוב את הארץ.
נחום ברנע: מדוע אינם עוזבים בעצמם?
מזרחי: מה, הם יעזבו את אבא שלהם לבד? חבל שאני לא יכול נפשית לעזוב את המדינה הזאת,
שנולדתי בה ושגדלתי בה. הייתי בונה לי ארמון בלוס-אנג'לס ומחרבן על העולם.
אבל בצלאל אף פעם לא מחרבן. אכפת לו כל דבר. אני לא יכול להגיד: אני קם והולך, שקו לי.

— נחום ברנע, "יורים ובוכים - על פוליטיקאים, גנראלים, עיתונאים ועוד אוהבי עצמם", הוצאת זמורה ביתן מודן, 1981

גזר דין מהמאה ה-17

שוט ענישה

אן פאולר הואשמה בשנת 1637 כי אמרה בפני אנשים שקפטן אדם תורוגוד יכול לנשק לה בתחת.
היא הורשעה על סמך עדויות כי דבריה נאמרו בצורה מזלזלת ומבישה.
נגזר עליה עונש של 20 מלקות בגב חשוף, וכן הוטל עליה להתנצל בפני הקפטן.

— Warren M. Billings, The Old Dominion in the Seventeenth Century:
A Documentary History of Virginia 1606-1700,
page 173, The university of South Carolina Press, 2007

דבריו האחרונים

ג'ון ויין גייסי

כאשר הרוצח ג'ון ויין גייסי צעד אל הכיסא החשמלי, דבריו האחרונים היו:
”שקו לי בתחת”.
     - ויקיפדיה האנגלית

קלסיקה

קלסיקה בת 100 שנה

ג'יימס ג'ויס

קרופורד עונה לשאלתו של מר בלום מה לומר למנהל הספרייה:
האם תוכל לומר לו שיישק לי בתחת?
תגיד לו את זה ישר מפי הסוס! [...]
הוא יכול לנשק את התחת האירי המלכותי שלי!
מתי שרק ירצה!

— ג'יימס ג'ויס "יוליסס", עמוד 140, הוצאת Oxford University Press, מהדורת 2008 (תרגום חופשי)

קלסיקה בת 300 שנה

ג'ון דריידן

תומאס שדוול

המשורר האנגלי ג'ון דריידן כתב סאטירה הלועגת לעמיתו המשורר תומאס שדוול :

Where sold he Bargains // Whip-stitch, kiss my Arse
Promis'd a Play // and dwindled to a Farce?

— John Dryden, The Miscellaneous Works of John Dryden, Esq;
Containing All His Original Poems, Tales, and Translations
Page 144, Printed for J. and R. Tonson, London 1760

ובתרגום חופשי:

במקום בו מוכרים הוא מתמקח // תופר עסקה, שקו לי בתחת
הבטיח מחזה // ודרדר לערמה של שחת?

קלסיקה בת 400 שנה

חרב תקיפה מסוג rapier

מקרה ידוע לשמצה התרחש בשנת 1587. במהלך ריב בין סר וולטר סטיוארט לבין הרוזן מבוזוול,
השמיע סטיוארט את העלבון הקלאסי "שק לי בתחת". הרוזן נשבע אז שבקרוב אכן יעשה זאת.
יום אחד ניגש הרוזן אל יריבו והודיע: "עכשיו אני עומד לנשק את התחת שלך" ודקר אותו בחרב.
סטיוארט לא שרד את הנשיקה האלימה.

— A History of Murder: Personal Violence in Europe from the Middle Ages to the present
By Pieter Spierenburg, Published by Polity Press 2008

תשבץ היגיון

תשבץ היגיון

       הגדרה, 16 מאונך:

קחי בחשבון שאני מצפצף עליך (2,2)

       פתרון:

שק לי (שקלי)

— תשבץ היגיון מספר 5 של יוסי קאופמן (2006), ההגדרה על פי נדיב אבידן,

ייעוץ מקצועי

היינריך בל

כדורי ביליארד

היינריך בל משיא עצה לעמיתיו הסופרים בזו הלשון:
חייב הסופר להיות לא רק בעל כשרון,
אלא דרושה לו גם מידה רבה של שחצנות ו'חוצפה',
ועליו לדעת לומר למבקריו: שקו לי בת...

— דוד לאזר, "לחסד ולשבט" חלק 2, עמוד 140, הוצאת המנורה 1973.
הפסקה מבוססת על ראיון עיתונאי עם היינריך בל לכתב-העת הגרמני "טקסט + ביקורת", בגיליון המוקדש כולו לבל.

       בל - נאה דורש ונאה מקיים: הוא שם את הביטוי בפי דמות בספרו "ביליארד בתשע וחצי":

אם לבטא את הדבר במילים מובנות וברורות, הייתי אומר:
רשאי אתה ללקק לי בתחת מאה עשרים ושבע פעמים, אבל את פימל הצעיר לא אמכור לך.

שק למוצארט

וולפגנג אמדאוס מוצרט

הביטוי "שק לי בתחת" מופיע לעתים קרובות במכתבים של מוצארט.

— https://en.wikipedia.org/wiki/Aloysia_Weber

מוצארט גם הרבה לשלב את הביטוי בדיבור ואף שר אותו שלא במקום.
הסבר אפשרי להתנהגותו: ייתכן שהוא סבל מתסמונת טוּרֶט

— Bogousslavsky J, Hennerici MG (eds): Neurological Disorders in Famous Artists – Part 2.
Front Neurol Neurosci. Basel, Karger, 2007, vol 22, pp 184–192

שק לאוילנשפיגל

טיל אוילנשפיגל חושף את ישבנו

טיל אוילנשפיגל, הלץ העממי מגרמניה, אמר במאה ה-16:
התייצב על ברכיך ושק לי בבסיס המסריח שלי.

— "Compear upon thy knee and kisse my foul foundation"

Obscene Onomastics in Medieval Trickster Tales, p. 176

Louise O. Vasvári, State University of New York, Stony Brook

שק לפולני

תחת פולני

פתגם פולני עממי אומר, בחריזה:

Jak bida - to do Żyda,
jak po biedzie pocałuj mnie w dupę Żydzie.

ובתרגום חופשי:

בעת מצוקה - פונים ליהודי, ואחרי כן - שק לי בתחת, יהודי.

— אוסף פתגמים עממיים פולנים

לנשק בטקסס

החווה במפת טקסס

          בטקסס, ארצות הברית, הוקמה בשנת 2010 חווה לגידול סוסים בשם

"שק לי בתחת"

— אתר החווה

.

לנשק בזירה

וינס מקמהון , מארגן תחרויות היאבקות מקצועית בארצות הברית, הקים בשנת 2001 את
”מועדון שק לי בתחת של מקמהון”.
המתאבקים נדרשו לנשק את ישבנו של מקמהון בזירת התחרויות מול קהל. סרבנים היו צפויים לפיטורין.
מקמהון הפיק גם סדרת סרטוני אנימציה הנושאת את שם המועדון.
לדוגמה:
■ סרטון נשיקה בזירה
■ סרטון אנימציה

לנשק בתחת השמן

טיירה בנקס

הדוגמנית טיירה בנקס בתגובה לביקורות בצהובון על הופעתה בטלוויזיה בבגד ים אחרי שעלתה במשקל:

לכל האנשים שגורמים לנשים להרגיש שלא בנוח עם המראה שלהן ועם הגוף שלהן -
שקו לי בתחת השמן שלי!
האמירה זכתה לחשיפה עצומה בתקשורת.

— אתר huffingtonpost, פברואר 2013

שק בטלפתיה

פילסודסקי

מספרים שהמרשל פילסודסקי אִתגר בשנת 1930 קורא מחשבות צעיר לקרוא את תוכנו של מסמך שהוכנס למעטפה אטומה.
הצעיר פיענח בקלות שכתוב שם "שק לי בתחת" - ביטוי האהוב על המנהיג הפולני והשגור בפיו.

— על פי אתר היסטוריה פולני
ראו גם לעיל בכנסת/ בהצעת אי-אמון

שק לי - מדיניות חוץ

הרולד פינטר

להלן ההגדרה של מדיניות החוץ האמריקאית:
"שקו לי בתחת, או שאני אדרוך לכם על הפרצוף".
הרולד פינטר, חתן פרס נובל לספרות, מביע דעתו על המדיניות של הנשיא קלינטון במלחמת קוסובו.

— The Paradoxes of Anti-Americanism, P Bruckner, M Roth - From: Dissent, Volume 53, Number 3, Summer 2006

צ'יאנג קאי שק לי

       הסוואה בסינית:

צ'יאנג קאי שק

- נודע להן שחיים'קה דיבר אז סינית, כאילו משום מה ובין היתר אמר:
"צ'ן קיי שק... סון יאט סן... צ'ו אין ליי... שקו לי!". [...]
- זלמן קורץ הארוך הבין פתאום את המלים הסיניות הנ״ל
שהן בעצם אך ורק מלים עבריות, כפי שהיה כבר אז ממש יותר ממשוכנע.

— דוד חסדאי, "המוזרים שרצו לחיות", עמוד 68, הוצאת אל"ף 1964

כוסית לחיי הטייס

טייסת 523

Pilot's Toast
Here’s to me in my sober mood // When I ramble sit and think
Here’s to me in my drunken mood // When I gamble sin and drink
But when at last it's over // And from this world I pass
I hope they bury me upside down // So the whole world can kiss my ass

— מתוך ספר השירים של טייסי קרב, טייסת 523, 1963

מיליונר מאוהב

משולם ריקליס

היא רצתה אותי בגלל הכסף,
אני רציתי אותה בגלל החיים,
וכל השאר יכולים לנשק לי בתחת.

— משולם ריקליס בגיל 88, מדבר על אשתו הצעירה ממנו ב-33 שנה

התוכנית 'פנים אמיתיות' בערוץ 10, 7 במרץ 2012

אני נהנה!

מישל קישקה

          משפט סיום של ספר:

אין כמוני צועני, // אוכל בדרכים
באופן שיטתי // פה טיפ ושם תשר
קוראים לזה לוזר // אצלנו בשכונה
שקו לי בתחת // אני, נהנה!

— אמנון רוטשטיין, אייר מישל קישקה, "לא יושב על הגדר", הוצאת חלונות 1999

משמעות של חנופה

הביטוי מקבל משמעות שונה כאשר הוא נאמר לא בלשון ציווי, למשל 'פלוני מנשק את התחת של אלמוני' משמעו: 'פלוני מתחנף לאלמוני'.
גם במשמעות של חנופה מדובר בביטוי בוטה.

חנופה לישו

ויה דולורוזה

- אזרח א': מה הוא עושה?
- סוון [הקצב]: השתגע לגמרי!
- מינראוס [פעמונר הכנסייה]: נושק אני את פצעיך, ישו קריסטוס,
     את פצעי המסמרים שתקעו בך הרומים בגלגלתא!
- מריאנה [מוכרת הדגים]: גם אני נושקת את פצעיך, דומינה!
- סוון [הקצב]: עוד מעט תנשקו לו בתחת!

— מתוך "הבשורה על פי מידורוס", מחזה בשתי מערכות מאת יצחק גורמזאנו גורן,
עמוד 21, הוצאת המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, 1969.

המחזה זיכה את המחבר בפרס המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.
יצחק גורמזאנו גורן הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

לפעמים אין מנוס

שניאור זלמן חשין

נתן ברון

"לא ייתכן מצב שבו היועץ המשפטי לממשלה, יזמן אליו שופט מחוזי ויטיל עליו אימה ופחד באשמה שהוא "תומך בפורשים, אנשי אצ"ל ולח"י". אשמה כזו בימי שלטונו של בן-גוריון, הייתה חמורה ומזיקה מאוד. לא פלא שהשופט שניאור זלמן חשין חש מאוים - מה גם שהטענה לא הייתה נכונה - וניסה לדחות את ההאשמות במכתב שהקריאה בו כיום קשה ומביכה."

— נתן ברון, "משפט, יצרים ופוליטיקה – שופטים ומשפטנים בסוף המנדט ובראשית המדינה",
פרק 'שופט במצוקה - פרשת מינויו של שניאור זלמן חשין לבית-המשפט העליון'. הוצאת סטימצקי, 2014

ובתגובה לפרשה שלעיל משנת 1948:

"ללמדך שהביטוי 'שק בתחת', הגם שהוא לא הכי מנומס שבעולם, לפעמים אין מנוס מהשימוש הלגיטימי בו, בעיקר באשר עונים למי שאינו מבין שפה אחרת, ושהתבטאות עדינה יותר, ופחות נחרצת, תשים את העונה ללעג ולקלס – גם בעיני אחרים, אבל, לא פחות מכך, גם בעיני עצמו."

— שמחה ניר, מאמר באתר 'קימקא' על בתי המשפט, השופטים, עובדי הציבור ועורכי הדין, 27 בינואר 2015

לקריאה נוספת

• "מילון עולמי לעברית מדוברת", דן בן-אמוץ, נתיבה בן-יהודה, הוצאת לוין אפשטיין 1972
• "מילון הסלנג המקיף", רוביק רוזנטל, הוצאת כתר 2005
• "מילון הצירופים", רוביק רוזנטל, הוצאת כתר 2009
• "עברית בג'ינס", ניסן נצר, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2007
• ניסן נצר, הרצאות - עקבות היידיש בצירופי לשון בעברית העממית, הסלנג בשפה העברית - ניוון או גיוון?

• Jodi Heather Egerton, "Kush Mir in Tokhes - Humor and Hollywood in Holocaust Films of the 1990s", University of Texas at Austin, 2007 [6]

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קטגוריה:ביטויים קטגוריה:סלנג קטגוריה:סלנג עברי קטגוריה:ניבולי פה