מלחמת חרבות ברזל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
דהן (שיחה | תרומות)
2,056 עריכות
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
Lapulga33 (שיחה | תרומות)
1,264 עריכות
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 27: שורה 27:
*{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}
*{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}
*{{דגל|גרמניה||+}}{{הערה|שם=מעריב396|{{מעריב אונליין||"איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל|news/israel/Article-1044396|12 באוקטובר 2023}}}}
*{{דגל|גרמניה||+}}{{הערה|שם=מעריב396|{{מעריב אונליין||"איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל|news/israel/Article-1044396|12 באוקטובר 2023}}}}
*{{דגל|דרום קוריאה||+}}{{דרוש מקור}}
| צד שני = [[ארגון טרור|ארגוני הטרור]]:
| צד שני = [[ארגון טרור|ארגוני הטרור]]:
*{{דגל|חמאס||+}}
*{{דגל|חמאס||+}}
שורה 37: שורה 36:
*{{דגל|איראן||+}}
*{{דגל|איראן||+}}
*{{דגל|סוריה||+}}
*{{דגל|סוריה||+}}
*{{דגל|צפון קוריאה||+}}
| מנהיג ראשון = *{{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]] ([[ראש ממשלת ישראל]])
| מנהיג ראשון = *{{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]] ([[ראש ממשלת ישראל]])
| מנהיג שני = *{{דגל|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] (ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]])
| מנהיג שני = *{{דגל|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] (ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]])

גרסה מ־03:05, 18 בנובמבר 2023
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
מלחמת חרבות ברזל (ישראל)[1][א]
מבול אל-אקצא - عملية طوفان الأقصى (חמאס)
::::   רצועת עזה תחת שלטון חמאס ::::   שטחים שפונו מאזרחים ::::   רצועת עזה תחת שליטה ישראלית
 ::::
  רצועת עזה תחת שלטון חמאס
 ::::
  שטחים שפונו מאזרחים
 ::::
  רצועת עזה תחת שליטה ישראלית
  רצועת עזה תחת שלטון חמאס
  שטחים שפונו מאזרחים
  רצועת עזה תחת שליטה ישראלית
מערכה: הסכסוך האיראני-ישראלי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני
תאריכים 7 באוקטובר 2023 – מתמשך (219 ימים)
מלחמה לפני מלחמת לבנון השנייה
מקום ישראל, רצועת עזה, גבול ישראל–לבנון, גבול ישראל-סוריה, הים האדום
עילה מתקפת הפתע על ישראל (2023) בה ביצעו המחבלים הפלסטינים מעשי טבח, טרור ופשעים נגד האנושות
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

בתמיכת:

ארגוני הטרור:

בתמיכת:

מנהיגים
מפקדים

מוחמד דף (ראש הזרוע הצבאית של חמאס)
אכרם עג'ורי (ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני)
חזבאללהחזבאללה אברהים עקיל (ראש הזרוע הצבאית של חזבאללה)

כוחות
אבדות

ישראלים ואזרחים זרים:
הרוגים: 1,210 רובם אזרחים ישראלים ואזרחים זרים שנרצחו. בין ההרוגים 362 חיילים.
פצועים: כ-11,549[4]
חטופים: לפחות 130 אזרחים ישראלים ואזרחים זרים; בהם נשים, ילדים, גברים וקשישים.

פלסטיניםפלסטינים פלסטינים:
הרוגים: מעל 36,704 ובנוסף מעל 6,500[5] נעדרים פלסטינים. בין ההרוגים: מעל 1,550[6] מחבלים שחוסלו בישראל,[7][8] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה מעל 34,735[9] הרוגים ברצועת עזה. בנוסף מעל 400[10] הרוגים באיו"ש. לפירוט מלא ראו: #נפגעים פלסטינים ומחבלים
פצועים: מעל 80,008
עצורים: מעל 1,500 מחבלים
חזבאללהחזבאללה חזבאללה: מעל 296[11] הרוגים
סוריהסוריה סוריה: מעל 47[12] הרוגים

מפת רצועת עזה
מפת רצועת עזה

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה שהכריזה מדינת ישראל נגד ארגון הטרור החמאס השולט ברצועת עזה וארגוני טרור נוספים, בבוקרו של יום שבת, חג שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, אשר כללה התקפות אוויריות, הזזת אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי, והשתלטות על מוקדי השלטון של חמאס.

הכרזת המלחמה הגיעה בעקבות מתקפת פתע נרחבת שביצע חמאס בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור נוספים, על עשרות יישובים ישראלים, במהלכה רצחו כ-1,145[13] אזרחים ישראלים וזרים ונחטפו כ-130 ישראלים וזרים, ובמקביל כוחות הביטחון ואזרחים ישראלים חיסלו מעל 1,740 מחבלים ובנוסף עצרו מעל 700 מהם.

המלחמה נגד שלטון חמאס בעזה הובילה להתלקחות של לחימה בזירות נוספות במקומות נוספים. לחימה וירי היו בזירת יהודה ושומרון, בחזית הצפונית בעיקר נגד ארגוני הטרור בדרום לבנון, ואף שוגרו כטב"מים וטילים לישראל ולכיוונה כחלק מהחזית התימנית נגד החות'ים. זירות לא-צבאיות היו הלוחמה על תודעת העורף הישראלי, במטרה של ארגוני הטרור להפחיד ולשסות בציבור בישראל, והשיח העולמי הסוער סביב המלחמה, ההסברה הישראלית במהלכה והתגובות הבינלאומיות אליה, ביניהן החלטת האו"ם נגד ישראל.

בתוך ישראל, נרשמה התגייסות למאמץ הישראלי על ידי העורף הישראלי לפעילות אזרחית נרחבת בתוך ישראל.

יחסי ישראל וחמאס לפני המלחמה

ארגון חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל ודוגל ברצח חפים מפשע כחלק ממאבק זה. האידאולוגיה החמאסית היא בעלת מאפיינים אנטישמיים מובהקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". חמאס אחראי לפיגועים רבים מאז הקמתו בשנת 1987 והוא חלק מציר ההתנגדות בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים, ובין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.

מאז התנתקות מדינת ישראל מרצועת עזה ב-2005 (שכללה את יציאת כלל כוחות צה"ל משטח הרצועה) ועד יוני 2007 נמצאו רצועת עזה ותושביה בשליטה בלעדית של הרשות הפלסטינית. במהלך חודש יוני 2007 השתלטו כוחות חמאס על הרצועה, ומאז הרצועה נמצאת בשליטת חמאס, ששלטונו נתפס על ידי ממשלות ישראל כחלופה הפחות רעה, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.[14] חמאס הוציא פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה (מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים). מבצעים אלה נועדו להעניש את חמאס ולהחלישו אבל לא לנצח ולהכריע אותו.

בפברואר 2017 החליף יחיא סנוואר את אסמאעיל הנייה בתפקיד מנהיג חמאס ברצועת עזה. סנוואר, טרוריסט שהיה ידוע במיליטנטיות שלו,[15] שוחרר מהכלא הישראלי במסגרת עסקת שליט בשנת 2011. בשנת 2018 סנוואר התאמץ להציג בפני ישראל מצג של התמתנות. באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, ראיון שהתפרסם בידיעות אחרונות וזכה לכתבת שער ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".[16] מאמצי ההונאה כוונו גם במגעים ישירים מול ההנהגה הישראלית. מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל, סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק בכתב ידו, ובו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה, ישראל וחמאס התחילו במסלול של הסדרה.[17]

בשנים שלאחר מכן התבססה מדיניות של הסדרה עם חמאס, תוך קבלה דה-פקטו של שלטונו ברצועה ומתן אפשרות העברת כספים מקטר לתוך הרצועה. סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול ימי, מכשול תת-קרקעי וגדר סביב רצועת עזה. בחודשים לפני המלחמה חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות על הגדר ובלוני תבערה.[18] ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה,[19][20][21] מחשש שהסלמה תפגע במגעים להסכם שלום עם סעודיה,[22] ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.[23]

התפיסה בישראל לפני המתקפה

מאז תפיסת השלטון בידי החמאס בשנת 2007, תפיסת ממשלות ישראל הייתה מדיניות הכלה של החמאס ודבקות בסטטוס קוו לפיו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו-B שביהודה ושומרון.

בשנת 2018 בנימין נתניהו החל בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי-לגיטימציה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר את ההיגיון שראה במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם לא מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת מדינה פלסטינית עם הרשות הפלסטינית המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכנס מרכז הליכוד ב-2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".[24][25][26]

בתחילת 2021 העריך אמ"ן שהחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, המצב ההומניטרי ברצועה יציב, אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו כניסיונות לאתגר את המכשול התת-קרקעי בעזה, ירי רקטות/פצמ"רים מעזה על ידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל על ידי ארגוני פרוקסי וסוררים.[27] ראש השב"כ באותה טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.[28] בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות. באמ"ן הצטרפו לארגמן והמליצו על תקיפה. הקבינט סירב. שבועיים אחר כך, פרץ מבצע שומר החומות.[28]

בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.[29][30] מן הצד השני, נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[31] או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.[32]

במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה - אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת אספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[33] גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד לכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.[34]

בנוסף, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[35]

הכנות חמאס למתקפה

חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה[36]) על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה. גם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.[37] לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של הונאה מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.[38][39] לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.[40] כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.[41]

לפי הוול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.[42][43] דיווח נוסף של הוול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ-500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראיים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים איסלמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[44]

התרעות לקראת המתקפה

שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת-אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מסמך בכותרת "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע כי בדומה ל-1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון כי בהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.[45] אך גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[46] כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.[47]

כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, הכולל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[48] תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו בפני מפקדיהן, אך נענו בביטול.[49][50] לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל בפני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ולא מעוניין בהסלמה.[51]

לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל - כולל ללשכת ראש הממשלה - והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.[52][53] בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.[54][55] יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.[56][57] ב-11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".[58]

מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,[59] הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים, ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו־איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצונים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.[60] שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.[61][62] גם אל"ם (במיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.[63]

ב-24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה.[64] הכתב הצבאי ניר דבורי פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ביהודה ושומרון.[37] לעומתו, הכתב הצבאי יוסי יהושוע צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.[65] עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודים.[66] גם דובר צה"ל הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון פיקוד הדרום לפני המלחמה".[67] בראיון עם קצין תותחנים ראשי, תא"ל יאיר נתנס, אמר נתנס שבשנים האחרונות כל סוללות התותחים שהיו בגבול עזה הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.[68]

בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[69] רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.[70] דובר צה"ל אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".[71]

מתקפת הפתע (7 באוקטובר)

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
שטחים שבהם פעל החמאס:
  רצועת עזה
  שטח ישראלי שבו פעלו מחבלי חמאס
תצלום לוויין של עוטף עזה ורצועת עזה ביום המתקפה

מתקפת הפתע החלה במטח רקטות כבד לעבר עוטף עזה וגם לעבר אזורים מרוחקים יותר כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטח, חדרו כ-3,000 מחבלים לשטח ישראל במטרה לכבוש את יישובי עוטף עזה ואת בסיסי צה"ל באזור, לטבוח בכמה שיותר אזרחים ולחטוף כמה שיותר חיילים ואזרחים לרצועת עזה. מטרת החמאס הייתה לכבוש ערים בתוך ישראל לכיוון השפלה, לעורר אינתיפאדה ולהגיע עד שטחי יהודה ושומרון כדי להצית חזיתות נוספות במלחמה נגד ישראל.[72] אלפי המחבלים החלו במסע טבח באזרחים באזור עוטף עזה, השתלטו על בסיסי צה"ל, חטפו חיילים ואזרחים ובהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, תוך ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בין האירועים היה הטבח במסיבת הטבע ליד רעים, שהיה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה, ובו נרצחו מעל 357 בני אדם. מעשי טבח נוספים בוצעו ביישובים בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז, נתיב העשרה, חולית, יכיני, נירים, ניר יצחק, עין השלושה, כיסופים וביישובים נוספים בעוטף. רבים מתושבי אותם יישובים נרצחו וחלקם נחטפו לרצועת עזה[ב]. 112 חטופים שוחררו עד כה.

החדירה לשטח ישראל

מתקפת הפתע החלה בשעה 06:29 בבוקר יום השבת וחג שמחת תורה,[73] 7 באוקטובר 2023, בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית הלא ממוגנת.[74]

בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ-2,500[75] אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי, מאומנים וחמושים היטב, ובעקבותיהם גם אזרחים רבים מעזה שניצלו את ההזדמנות לרצוח ולבזוז. המחבלים חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל בסירות דרך הים, באמצעות מצנחי רחיפה ומצנחים ממונעים דרך האוויר, ובעיקר על גבי טנדרים ואופנועים דרך היבשה, לאחר שפרצו את גדר המערכת סביב רצועת עזה, תוך שימוש באמצעים שונים, בעשרות מקומות.[76] כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה" שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.

תקיפת בסיסי צה"ל ותחנת משטרה

צה"ל הופתע לחלוטין מהמתקפה. מאות מחבלים, בקבוצות של כ-15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.[77] מפקדת אוגדת עזה לא נכבשה, אך הפגיעה במפקדה מנעה ממפקד האוגדה והכוחות במקום להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.[78]

בהיעדר כוחות עתודה זמינים, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות ואופקים, ולנסות להשתלט על מפקדת אוגדת עזה. עשרות מחבלים פשטו על העיר שדרות וטבחו באזרחים רבים בעיר, כולל קבוצת מטיילים שירדו ממיניבוס כאשר שמעו את האזעקה. מטרתם המרכזית של המחבלים הייתה תחנת המשטרה בעיר. המחבלים נתקלו בשוטרים נחושים שבמשך שעות ארוכות השיבו אש ונלחמו במחבלים, חלקם תוך חירוף נפש עד נפילתם בקרב. המלחמה שהשיבו השוטרים בתוך התחנה וגם מחוץ לה ב"קרב שדרות" ריתקה 25 מחבלים בתחנה למשך כ-16 שעות. שוטרי יחידת הימ"מ של המשטרה הצליחו לחלץ שוטרים מגג התחנה. מפקד מחוז דרום במשטרה החליט להפציץ את המחבלים שנותרו באמצעות טנק ומסוק קרב, ואז למוטט עליהם את המבנה, דבר שהוביל לחיסול המחבלים. גבורת השוטרים בהתקפת המחבלים הצילה את חייהם של תושבי העיר. בקרב על תחנת שדרות נפלו שוטרים ולוחמים.

טבח ביישובי עוטף עזה

מראות הרס בקיבוץ בארי

במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. במהלך הטבח נרצחו לפחות 1,000 אזרחים. לפחות 200 ישראלים, כולל נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה. תושבים נטבחו ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שחלקם נכבשו על ידי המחבלים. בחלק מהישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.[79][80] טבח המוני נוסף נערך במסיבת טבע ליד רעים, שבה השתתפו אלפי צעירים.

באירועים אלה היה סיקור תקשורתי רחב ביותר, בעיקר בקיבוץ בארי, ונשמעו בכלי התקשורת עדויות בזמן אמת אף מעומק השטח אותו כבש החמאס.[81][82][83]מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה.[84]

מעשי אונס והתעללות

שר הביטחון, יואב גלנט, הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון הכולל אירועים במהלך המתקפה כולל עריפת ראשי חיילים, שריפת אזרחים והתעללות בחטופים. באותה הפגישה גם התייחס למעשים של אונס אלים, התעללות ורצח ילדים ושריפה של ניצולי השואה בעודם בחיים.[85][86]

חטיפת חיילים, אזרחים ותושבים

ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים מספרם לא היה ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה הוא הוערך על ידי ישראל וחמאס בכ-200–250 חטופים.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.[87]

138 מתוך כ-220 החטופים הם בעלי דרכונים זרים מ-25 מדינות, בהם 54 תאילנדים, 15 ארגנטינאים, 12 גרמנים, 12 אמריקאים, שישה צרפתים, שישה רוסים, חמישה נפאלים, שני אזרחי טנזניה, שני אזרחי הפיליפינים, אזרח סין ואזרח סרי לנקה.[88]

הסיבות למתקפה

יש מי שטוענים, שהסיבה העיקרית למתקפה של חמאס, הוא המצור והחנק שבו נתונים הפלסטינים. מזכ"ל האו"ם טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל-56 שנים של כיבוש חונק. הוא רואה את אדמתו נשחקת בעקביות בגלל התנחלויות ואלימות, אנשיו נעקרים מבתיהם - ואז הבתים נהרסים. תקוות הפלסטינים לפתרון פוליטי מתפוגגות".[89]

אולם בכירים בחמאס הבהירו בראיון לניו יורק טיימס באמצע המלחמה, כי מטרת המתקפה מבחינת הארגון לא הייתה לשפר את המצב ברצועה, אלא "לשנות את כל המשוואה" ולהציב את הנושא הפלסטיני בראש סדר היום העולמי, שישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" ושמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.[90][91]

תגובת ישראל למתקפה

ישראל הופתעה מהמתקפה, כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן על האזרחים, ובשל חדירת החמאס למפקדת האוגדה התגובה והתיאום לקו בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם משך שעות ארוכות ללא סיוע. לבסוף, כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, הרגו מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו מעל 700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים, פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות מבתיהם, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יצטרף ללחימה באופן פעיל יותר.

הכרזת מלחמה וגיוס מילואים

הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7/10

בבוקר המתקפה, בשעה 08:00 הכריז צה"ל על מצב כוננות מלחמה, ושר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר, הצהיר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בכניסה לבסיס הקריה בתל אביב בסרטון לאומה, "אזרחי ישראל, אנחנו במלחמה. לא במבצע, לא בסבבים, במלחמה".

צה"ל גייס למילואים מעל 360,000 חיילים, גיוס המילואים הגדול ביותר בתולדות המדינה.[92] כמו כן, גויסו לצבא אלפי כלי רכב אזרחיים.[93] לאחר טיהור שטח הדרום, החלו חיל האוויר וחיל הים בסדרת תקיפות מהאוויר והים על רצועת עזה, הפצצת מטרות חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ). עצימות התקיפות הלכה וגברה ואלפי מטרות טרור הותקפו. בהמשך פתח צה"ל בסדרת סיכולים ממוקדים בה חוסלו שורת טרוריסטים בכירים בחמאס ומחבלים שהיו מעורבים במתקפת הטרור. במהלך השבוע השני למלחמה התפתחה ההסלמה בצפון לעימותים בעצימות נמוכה. ב-26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות של כוחות חי"ר, שריון והנדסה, כהכנה לקראת המערכה הקרקעית ברצועת עזה. התמרון היבשתי המלא החל ב-31 באוקטובר בהובלת עוצבת געש (36) ועוצבת הפלדה (162) עם ריכוך ארטילרי וחיפוי של חיל האוויר הישראלי. באמצע נובמבר השתלטו כוחות צה"ל על מרכז העיר עזה.

החל מיומה הראשון של המלחמה, התנהל גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון מערכת התחבורה הציבורית לא פעלה כלל בגלל השבת, וחיילים נתקעו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.[94] לאחר מכן, מערכת התחבורה הציבורית פעלה באופן חלקי ואף בסופי שבוע בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.[95][96][97]

פינוי יישובים

מתחם לאיסוף, מיון וחלוקת ציוד למשפחות שפונו מיישובי עוטף עזה

ישראל פינתה 29 יישובים צמודי-גדר בעוטף עזה מתושביהם.[98] לנוכח האיום הגובר בגזרת הצפון, ביום השני ללחימה המליצו המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות.[99]

ראש עיריית שדרות ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.[100] ב-13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.[101] בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינוים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי עוטף עזה. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.[102]

כמו כן, בתאריך 20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבתי הארחה במימון המדינה.[103] הפינוי נתקל בקשיים.[104][105] בתאריך 22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה רשות החירום הלאומית וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון רמות נפתלי, דן, מצובה ועוד.[106]

מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.[107] אחת הסיבות למחסור היא שמשרד התיירות לא אישר מימון פינוי למלונות לא כשרים.[108][109] התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות אלפרד אקירוב.[110]

הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר

יעדי המלחמה

ב-7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלוש יעדיה העיקריים של המלחמה הם:

  • ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה,
  • לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל,
  • לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח.[111]

כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.[112] בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".[113][114] לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.[115] ב-11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.[116] במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.[117]

פינוי צפון רצועת עזה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מהלך הלחימה ברצועת עזה

ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה
חיילי צה"ל ב-7 באוקטובר

השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב-7 באקטובר, הסתיים ב-27 באוקטובר והוא כלל הריגה של מאות מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יציבות קו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[118]

7 באוקטובר, היום הראשון למלחמה

כשעה לאחר תחילת מתקפת הפתע, הנחה דובר צה"ל את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[119] שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה.

כיתות הכוננות בקיבוצים שהגנו על ביתם היו הקו הראשון מול המחבלים, הם בלמו גלים של מחבלים ורבים שילמו בחייהם.[120] צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים. לוחמי הימ"מ הוקפצו לזירות האירוע ונלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו כ-200 מחבלים.[121] יחידות מובחרות בצה"ל בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג וחטיבת עוז הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.[122] שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים.[123] מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.

בערב הראשון ללחימה שחרר צה"ל את מפקדת אוגדת עזה, לאחר קרבות קשים.[124] חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב מהאוויר את "מגדל פלסטין"[125] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים, בנוסף לתשתיות הטרור של החמאס, שהשתמש בהם כמגן אנושי. חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים.[126] בבוקר היום השני למלחמה הודיע דובר צה"ל שהצבא תקף עד אותו זמן 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים.[127]

בערב 7 באוקטובר חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[128]

המשך השבוע הראשון ללחימה (8–13 באוקטובר)

בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה.

במקביל חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצוהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את אספקת המים לרצועת עזה, ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.

ב-11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות.[129] ב-12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס.[129] ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[130] והוקם "קבינט המלחמה".

ב-13 באוקטובר צה"ל הודיע לאו"ם, ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית, כי על כ-1.1 מיליון איש המתגוררים בעזה וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה.

בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע-קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד.[131] בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה[132] ואיסוף גופות של הנרצחים.[133]

השבוע השני ללחימה (14–20 באוקטובר)

כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר

בליל שבת תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים כלי טיס של צה"ל, בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן, ביצעו סיכול ממוקד והרגו את עלי קאדי, מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה.

בליל 15 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד והרג את בילאל אל-קדרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על הטבח בנירים וניר עוז.[134] באותו יום, בסיוע השב"כ, חוסל מעתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח.

ב-16 באוקטובר חוסלו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה מזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.

ב-17 באוקטובר מטוס קרב של חיל האוויר הישראלי, בסיוע השב"כ, ביצע סיכול ממוקד והרג את איימן נופל, מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית.

ב-18 באוקטובר צה"ל ושב"כ הרגו בסיכול ממוקד את מחמד אלואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אז, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס.

ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביקור תמיכה והזדהות עם ישראל.

ב-19 באוקטובר מטוסי קרב של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד של ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "ועדות ההתנגדות העממית" ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחיסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, ששימש כמעין מפכ"ל משטרה מטעם חמאס.

ב-20 באוקטובר הרג צה"ל בסיכול ממוקד את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כמהנדס בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת השבת שחרר חמאס שתי חטופות אמריקאיות והן הועברו למצרים ומשם לישראל.

הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי

ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי

בשעה 19:10 דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולים בעזה. מקורות פלסטינים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל-500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבינלאומיים ללא פקפוק או הטלת ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו סימני שאלה והכותרות השתנו, משהתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. לאחר שעתיים מן האירוע הודיע דובר צה"ל שתחקיר של צה"ל העלה כי ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. בנוסף התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ובפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ-500 פלסטינים. פרסום הגרסה המקורית והשקרית של המקרה, לפיה צה"ל הוא האחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו ירדן, לבנון, עיראק, תוניסיה, מצרים ועוד. בעקבות הדיווח השגוי ב-BBC קהילת יהדות בריטניה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק וכן גורמים פרו-ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש-BBC מסרב להגדיר את חמאס כארגון טרור. בעקבות הלחץ ה-BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר כ"מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".

השבוע השלישי ללחימה (21–27 באוקטובר)

מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא

ב-21 באוקטובר חוסל בכיר חמאס טלאל אל-הינדי בהפצצה על ביתו.

ב-22 באוקטובר מטוס קרב הרג בסיכול ממוקד את מחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה.

ב-23 באוקטובר צה"ל והשב"כ חיסלו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איברהים אלסחאר.[135] צה"ל השתמש גם בפצצות חודרות בונקרים לצורך פגיעה בנכסים התת-קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו-85, אותן חטף במהלך הטבח בניר עוז, אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של מצרים.

ב-24 באוקטובר חיסל צה"ל את עבד אלרחמאן, סגן מפקד גדוד נוציראת, שהשתתף בטבח בקיבוץ בארי, ח'ליל מחג׳ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שיח רדואן.

ב-25 באוקטובר צה"ל חיסל את תיסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב למוחמד דף. בהמשך היום חמאס שיגר רקטות קרקע-קרקע מדגמים R-160 ועיאש 250 לעבר דלית אל-כרמל והעיר אילת בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור חבל אילות.

ב-26 באוקטובר כוח משולב של צה"ל בפיקוד חטיבת גבעתי שכלל לוחמי חי"ר על נמ"ר, טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים ביצע פשיטה לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים ביצע צה"ל סיכול ממוקד שבו חיסל את חסן אלעבדאדלה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס. לפנות ערב חיסלו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת המודיעין של חמאס, שאדי בארוד. בארוד תכנן עם יחיא סנוואר את מתקפת הטרור על העוטף. בערב חיסל צה"ל את צמרת גדוד דרג' תפאח של חמאס השייך לחטיבת העיר עזה ושפעיליו לקחו חלק משמעותי במתקפת הטרור על עוטף עזה. במהלך היום כוח קרבי משולב, כולל חי"ר ושריון, פרץ לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח וחיסל מחבלים בפשיטה נוספת. במהלך הפשיטה כוחות ארטילריה וחיל האוויר ריכזו את התקיפות שלהם על שכונות שיח' רדואן ושג'אעיה.

בלילה שבין 26 ל-27 באוקטובר חוסל מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בארגון הטרור חמאס, שלקח חלק בפיגועי צליפה ומטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. במהלך הלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של עוצבת געש פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעיה. שייטת 13 ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.

חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא

ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא

בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו, מקלטים לבכירי הארגון, רשת מנהרות טרור ותשתיות טרור נוספות מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[136]

השבוע הרביעי ללחימה (28 באוקטובר–3 בנובמבר)

הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה במהלך השבוע, וכללה כוחות חי"ר, שריון והנדסה עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.[137][138][139] הפעילות העמיקה ולפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה ובפרברי העיר עזה.[140] בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת סיני, את גדר הגבול ותקפו את מרחב בית חאנון.[141]

עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר
דחפורי D9 משוריינים פורצים ציר ברצועת עזה, 31 באוקטובר 2023.

ב-28 באוקטובר הודיעו דובר צה"ל ודוברות שב"כ בהודעה משותפת כי חוסל ראש המערך האווירי של חמאס אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח ביישובי עוטף עזה, עצאם אבו רכבה. חוסל גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב זיקים כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.[142]

ב-29 באוקטובר סיכלו לוחמי שריון במילואים ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח הנוח'בה של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך מעבר ארז ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.[143]

בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של צה"ל והשב"כ כחלק ממבצע "ראשית האור", שוחררה תצפיתנית מבסיס נחל עוז שנחטפה על ידי החמאס.[144]

גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר עוטף עזה, חבל לכיש, באר שבע, הפזורה הבדואית, דימונה, השפלה, גוש דן, השרון ואזור השומרון, ירושלים וגוש עציון במספר מטחים מרוכזים מדי יום. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו בערי ישראל וגרמו לנזק ולפצועים.

ב-31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב ג'באליה שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אברהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.[145]

צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ-1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.[146]

צה"ל הודיע על השלמת כיתור העיר מדרום ב-2 בנובמבר.[147]

השבוע החמישי ללחימה (4-10 בנובמבר)

בתחילת השבוע, הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.[148] ב-6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת לדובר צה"ל ודוברות שב"כ כי חוסל מפקד גדוד דיר אל-בלח של חמאס בחטיבת מחנות המרכז, שלקח חלק בשילוח המחבלים לטבח ביישובי עוטף עזה ותכנן פיגועים נוספים לאחר המתקפה.[149] ב-10 בנובמבר נפלו 4 מלוחמי גדוד 697 של עוצבת חצי האש, ונפצעו 6 נוספים.[150][151]

השבוע השישי ללחימה (11-17 בנובמבר)

במהלך השבוע, צהל השלים את ההשתלטות על מחנה שאטי. לפני כן, השתלט על סמלי שלטון של חמאס, ונכסים צבאיים של הארגון.[152] שר הביטחון אמר כי ישראל שלטה בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.[153] בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.[154]

לחימה בחזיתות נוספות

החזית הצפונית

ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
תקיפת תשתית טרור של חזבאללה בהר דב[155]
כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר

כ-25 שעות לאחר תחילת המלחמה, נורו רקטות מדרום לבנון להר דב. מוצב צה"ל ניזוק, ללא נפגעים.[156] צה"ל הגיב בהתקפה ארטילרית,[157] ובהריסת אוהל של חזבאללה שנבנה בשטח ישראל.[158] ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.[159]

בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח צה"ל שפעל ביישוב מרגליות, המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.[160]

בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ומדי פעם שוגרו רקטות וכטב"מים מלבנון ומסוריה. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי טילי נ"ט על יישובים ואזרחים, ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב"מים.

בתאריך 24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום רמת הגולן, צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ-11 אנשי צבא סורים. ב-25 באוקטובר שוגר מלבנון טיל קרקע-אוויר אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי מערך ההגנה האווירית.

ב-9 בנובמבר חזבאללה בסוריה שיגר כטב"מ שחצה מסוריה דרך ירדן, תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על בית הספר צאלים באילת ללא התרעה. למרות שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה.

בלחימה בצפון נהרגו 17[161] חיילי צה"ל ו-9[162] אזרחים. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות 296[163] מחבלי חזבאללה, 13 מחבלי חמאס ו-6[164] מחבלי ג'יהאד אסלאמי.

זירת יהודה ושומרון

ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
עמוד ראשי
 ראו גם – מעצרי פלסטינים במהלך מלחמת חרבות ברזל

ב-19 באוקטובר נהרג לוחם מג"ב במהלך העימות במחנה הפליטים נור א-שמס מפיצוץ מטען חבלה. בעימות נהרגו 13 מחבלים.

מתחילת המלחמה ועד ל-4 בנובמבר כוחות צה"ל עצרו מעל 4,000[165] מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.[166]

צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מ תקיפה ומטוס קרב.

בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו-400[167] פלסטינים.

ב-27 באוקטובר הוחלט על הריסת בית בבעלות בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, בכפר עארורה.[168] צה"ל פוצץ את ביתו בלילה שבין 30 ל-31 באוקטובר.[169]

ב-3 בנובמבר פעל צה"ל בג'נין וחוסלו מספר מחבלים.[170][170]

ב-6 בנובמבר כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים חמושים בטול כרם, בהם עז אלדין עוואד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד גדודי חללי אל-אקצא בטול כרם. החולייה חוסלה כשהייתה בדרכם לבצע פיגוע. החולייה הייתה מעורבת בפיגועי ירי רבים ביהודה ושומרון ובנוסף פעלה לייצור מטעני חבלה ורקטות לצורכי טרור.[171]

בזמן המלחמה חלה עונת המסיק. לפי פלסטינים, מתנחלים וחיילים מסוימים ניסו למנוע אותו ביהודה ושומרון.[172]

במהלך המלחמה בוצעו מעצרים של אלפי פלסטינים ביהודה ושומרון.

החזית התימנית

ערך מורחב – החזית התימנית במלחמת חרבות ברזל
חיילי צה"ל בים האדום

החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, תקף את ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה. החות'ים מצוידים בין השאר בטילי קרקע-קרקע, רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים. ישראל השתמשה במערכות הגנה אווירית ובמטוסי חיל האוויר לצורכי יירוטם. בנוסף ספינות של חיל הים הישראלי והאמריקאי פעלו בים סוף כנראה בעיקר לצורכי התרעה.[173]

ב-19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו-15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.[174] טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית, לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[175]

ב-27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה, סיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר אילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.[176]

ב-31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"מ ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.[177] נוסף על כך יורטו טילי שיוט בידי מטוסי F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי ויורט טיל בליסטי באמצעות מערכת "חץ 2".[178][179]

ב-9 בנובמבר הופעלו אזעקות במרחב העיר אילת, זמן קצר לאחר מכן אישר דובר צה"ל כי טיל בליסטי ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב ים סוף, על-ידי לוחמי ההגנה האווירית באמצעות מערכת ההגנה לטווח רחוק "חץ 3" והוסיף שהיירוט היה רחוק מאילת והטיל יורט מחוץ לשטח ישראל. זה היה יירוט הבכורה של המערכת. ב-14 בנובמבר יירט ה"חץ 2" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[180]

פיגועים נגד ישראלים בישראל ובעולם

ערך מורחב – פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023

במהלך המלחמה בוצעו מספר פיגועים בשטחים, בתוך ישראל ואף בחו"ל.

ב-2 בנובמבר התרחש פיגוע ירי בסמוך ליישוב עינב, מחבלים שנסעו בכביש 557 עקפו רכב של חייל מילואים ישראלי בקרבת שבי שומרון, ירו לעבר הרכב, וכתוצאה מהירי הרכב התהפך, הנהג נפצע אנושות ולאחר מכן נקבע מותו.

המעורבות האיראנית

איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן, איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב-15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, בקטאר עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה,[184] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל-אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב-17 באוקטובר מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[185]

איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת בדרום לבנון מתחילת המלחמה. לוחמי המליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.[186] בין 17 באוקטובר ל-16 בנובמבר, מיליציות בתמיכת איראן ביצעו לפחות ארבעים התקפות שונות כולל מל"טים ורקטות נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק על בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[187] במתקפות השתתפו גם כוחות אל קודס האיראנים.[188] ב-5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האירני כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[189] ב-6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל.[דרוש מקור] בתגובה למתקפות עליה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהמפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים. [188]

טקטיקה ואמצעי לחימה

ישראל

באוקטובר 2023 נגמ"ש ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור וחיסל מספר מחבלים שחדרו לאזור זיקים באמצעות ירי מקלעים.[190][191] במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ.[192][193] כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה.

פעילות כוחות היבשה של צה"ל בצפון רצועת עזה. ניתן לראות דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית מחשפים את השטח לקראת התמרון הקרקעי.

במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות ההגנה האווירית "חץ 2" ו"חץ 3": ב-31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל הים האדום טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן וב-4 בנובמבר יירט רקטת קרקע-קרקע מדגם עיאש 250 ששיגר חמאס מרצועת עזה לעבר אילת;[194] ב-9 בנובמבר יירט חץ 3 טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.

ב-26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות לפאתי רצועת עזה. הפשיטות הקרקעיות נערכו על ידי כוחות של חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית. הן נעשות בעיקר באמצעות כלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. את הכוחות מובילים דחפורי D9 משוריינים בעלי מיגון כלוב וכף ("סכין") כבדה לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע ריכוך ארטילרי באמצעות חיל התותחנים וכתישת ביצורים ומטרות טרור באמצעות הפצצה על ידי מטוסי קרב. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את האספלט מהכבישים על מנת לחשף ולנטרל מטעני גחון שהטמינו המחבלים.[195] הכוחות תוקפים מטרות טרור באש מקלעים וטנקים וכן באמצעות סימון מטרות לחיל האוויר הישראלי באמצעות מערכת צי"ד 750, שתוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק. חוליות נ"ט עם טילי קורנט על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם רומח של חיל התותחנים. בנוסף, צה"ל מתמודד עם רחפנים מתאבדים באמצעים שונים בהם מיגון, שיבוש ויירוט.[196]

חיל האוויר הישראלי ויחידת זיק ירוק (5252) של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן בגבול ישראל–לבנון. יחידה 5252 רשמה לזכותה למעלה מ-500 מחבלים שחוסלו.[197]

מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל
                  תפקיד                           שם        
הרמטכ"להרמטכ"ל ראש המטה הכללי רא"ל הרצי הלוי
צה"לצה"ל סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם
מפקד זרוע היבשה אלוף תמיר ידעי
מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר
מפקד חיל הים אלוף דוד סער סלמה
ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק
ראש אגף המודיעין אלוף אהרון חליוה
ראש אגף התכנון אלוף אייל הראל
ראש אגף התקשוב אלוף ערן ניב
ראש אגף כוח אדם אלוף יניב עשור
ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אלוף מישל ינקו
מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין
מפקד פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס
מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן
מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא
מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן
המזכיר הצבאי לראש הממשלה אלוף אבי גיל
המזכיר הצבאי של שר הביטחון תא"ל גיא מרקיזנו
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי
קצין תותחנים ראשי תא"ל נרי הורוביץ
קצין הנדסה ראשי תא"ל עידו מזרחי
קצין שריון ראשי תא"ל הישאם אבראהים
קצין חי"ר וצנחנים ראשי תא"ל ערן אוליאל
מפקד חיל הגנת הגבולות תא"ל אליעד מאור
מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד
מפקד עוצבת הגליל תא"ל שי קלפר
מפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל אבי בלוט
מפקד עוצבת הבזק תא"ל ברק חירם
מפקד עוצבת האש תא"ל דן גולדפוס
מפקד עוצבת הפלדה תא"ל יצחק (איציק) כהן
מפקד עוצבת געש תא"ל דדו בר כליפא
מפקד עוצבת המפץ תא"ל ישראל שומר
מפקד עוצבת סיני תא"ל מורן עומר
מפקד חטיבת עוז אל"ם עומר כהן
מפקד חטיבת כפיר אל"ם יניב בארוט
מפקד חטיבת גולני אל"ם יאיר פלאי
מפקד חטיבת צנחנים אל"ם עמי ביטון
מפקד חטיבת נח"ל אל"ם יאיר צוקרמן
מפקד חטיבת גבעתי אל"ם לירון בטיטו
מפקד חטיבה 7 אל"ם אלעד צורי
מפקד חטיבה 188 אל"ם אור וולוז'ינסקי
מפקד חטיבה 401 אל"ם בני אהרון
מפקד חטיבה 460 אל"ם דביר אדרי
מפקד חטיבת האש 215 אל"ם אהוד ביבי
מפקד חטיבת האש 282 אל"ם נעם סובל

ארגוני הטרור בעזה

אחרי מתקפת הפתע על ישראל המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן. מולם השתמשה ישראל בכיפת ברזל. ב-13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד. ב-4 בנובמבר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר אילת אך היא יורטה בידי טיל נגד טילים "חץ 2".[194]

חמאס פיתח רשת מנהרות לחימה ברצועת עזה.[198] כאשר צהל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים בהם אנשיו היו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם היו חמושים בטילי נ"ט ומטענים, והם הצמידו המטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת מעיל רוח הישראלית ניטרלה פעמים רבות מטענים וטילים אלו.[199][146]

חמאס החל להשתמש ברחפנים לצורכי תקיפה שיורטו על ידי צה"ל.[146]

חזבאללה

חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, גדר המערכת, מתקני תצפית ויישובים צמודי גדר. כמו כן אפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון.

אבדות ונפגעים

נרצחים והרוגים ישראלים וזרים

הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים

במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ-1,145[200] ישראלים וזרים, רובם אזרחים אך גם שוטרים, חיילים וכוחות הצלה.[201] מתוכם נרצחו מעל 200 אזרחים זרים, בהם אמריקאים, צרפתים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים וממדינות נוספות.[202]

מעדויות חיילים וכוחות זק"א ההרג רובו בוצע בירי ושריפת אנשים חיים. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במטענים, ברימונים ושריפת גופות.[203][204][205][206] כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו.[207] פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. חלק מהעדויות נצפו ללא צנזורה גם על ידי גורמים מדיניים.[86]

במהלך הלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד 267[208] חיילי צה"ל.

פצועים ישראלים וזרים

יותר מ-11,549[209] פצועים הובאו לבתי חולים, בהם בית החולים סורוקה,[210] המרכז הרפואי קפלן, המרכז הרפואי שמיר, המרכז הרפואי שיבא ומרכז רפואי ברזילי.

אזרחים נקראו לתרום דם. תורים ארוכים של תורמי דם נרשמו בכל בתי החולים ברחבי הארץ.[211]

חטופים ישראלים וזרים

ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
כרזות של משפחות החטופים על קיר הקריה, 14 באוקטובר.

מאות אנשים נחטפו לרצועת עזה, בהם חיילי צה"ל, אזרחים (כולל נשים, ילדים, קשישים ואפילו תינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. על פי הדיווחים המעודכנים של דובר צה"ל מספר החטופים שבידי חמאס הוא 130. ב-28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל-250 חטופים.[212] באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.[213][דרושה הבהרה]

מטה משפחות החטופים והנעדרים

ערך מורחב – מטה משפחות החטופים והנעדרים

ב-8 באוקטובר הוקם על ידי חלק ממשפחות החטופים לעזה והנעדרים כתוצאה ממתקפת הפתע, מטה שנועד להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים, וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה.

נפגעים פלסטינים ומחבלים

עד כה מעל 36,704 פלסטינים נהרגו. בין ההרוגים מעל 1,550[214] מחבלים פלסטינים שחוסלו בשטח ישראל. ביהודה ושומרון חוסלו מעל 400[215] מחבלים ולפחות עוד 13 מחבלים מחמאס ו-6[216] מחבלים מהגא"פ נהרגו בחזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל. בנוסף לכך מספר הפצועים הוא מעל ל-80,008.[217] מקורות ישראליים העריכו שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות של רצועת עזה לא מונה אותם בדיווחים הרשמיים. כמו כן מעל 1,500 מחבלים נעצרו עד כה.

לפי משרד הבריאות של רצועת עזה בשליטת החמאס, מספר ההרוגים ברצועת עזה עומד על מעל 34,735[218] פלסטינים ובנוסף מעל 6,500[219] מוגדרים כנעדרים. דיווחי ההרוגים והפצועים בעזה כוללים את הנפגעים כתוצאה משיגורים כושלים לעבר ישראל, כאשר המשמעותי מביניהם הוא הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי שנגרם כתוצאה משיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בליל 17 באוקטובר.[220] עם זאת, אמינותם של דיווחי משרד הבריאות העזתי נמוכה ודיווחיו מוטלים בספק רב, שכן משרד הבריאות נשלט על ידי החמאס, מסתיר את מספר המחבלים ההרוגים ומנפח את מספר האזרחים שנהרגו. לפי גורם ביטחוני ישראלי, בתקיפות צה"ל ברצועת עזה נהרגו כ-20,000 פלסטינים, רובם מחבלים.[221]

בנוסף, נהרגו לפחות 296[222] מחבלי חזבאללה בחזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל ועוד 47[223] מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות בסוריה בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.[224]

לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב

ערכים מורחבים – הלוחמה התודעתית במלחמת חרבות ברזל, מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש לבגידה מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה למתקפת סייבר שהשביתה את מערכות המודיעין.[225] כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו תל אביב, חולון וראשון לציון.[226] הופצו דיווחי שקר בנוגע לפגיעה ישראלית בכנסיית פורפיריוס בת ה-1,160 שנה ברצועת עזה.[227]

כחלק מלוחמה פסיכולוגית חמאס פרסם כי אלוף נמרוד אלוני נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.[228]

חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.[229][230]

ביום החמישי ללחימה פרסמה אל-ג'זירה תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.[231][232]

ב-18 באוקטובר התרחש פיצוץ בבית חולים אל-אהלי, בו נציגי חמאס האשימו מיידית את צה"ל וטענו ל-500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם עקב רקטת קרקע-קרקע ששיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיימה בהטלת סנקציות וקנסות באם הנושא לא יטופל.[233]

האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי הרשת החברתית אקס (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[234] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[235] לטענת מומחים בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[236] בתגובה אמרה מנכ"לית אקס לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[236]

הסברה במהלך המלחמה

שולחן "סעודת השבת" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עם יותר מ-200 כיסאות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי החמאס ברצועת עזה

ישראל

ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".[237] רבים בישראל השוו את חמאס לנאצים[238] ולדאעש.[239] דובר צהל בערבית כינה את הארגון "חמאס-דאעש באחת מהודעותיו.[240] כששגריר ישראל באומות המאוחדות הופיע עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם[241] אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.[242]

העורף הישראלי מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ברשתות החברתיות,[243] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגנים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[244] ישראלים תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם.

בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי:

  • ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט מתראיין לרשתות התקשורת הזרות, נסע בשבוע הראשון של נובמבר למסע הסברה בארצות הברית ומצדיק את ישראל ואת תגובותיה ומציג את אכזריות חמאס אותה השווה לנאצים.[245]
  • יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי־ישראלי, קיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית ביניהם סופיה חליפה שרמקו.[246]
  • אלה קינן, אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה בלוג העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב-X (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ההאשטאג "HamasIsISIS" ובקידום תוכן פרו-ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו-פלסטיניים.[247]
  • ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.
חקירת מחבל מכוח הנוח'בה שהשתתף בטבח 7 באוקטובר

מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר פרוץ מתקפת הפתע שפתחה את המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי,[248] כשהשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".[249] מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ[250] ומשרד התפוצות. משרד החוץ רשם עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה שלו.[251] בצה"ל ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ודובר צה"ל מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף חקירות של המחבלים בו המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.[252][253] גם צה"ל וגם משרד החוץ מצנזרים מעט מאוד, על מנת לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.[254]

ב-23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה כאשר שתי נשים בנות יותר מ-80, שוחררו משבי החמאס ונראו בסרטון שפרסם חמאס לקראת שחרורן, בו נראים מחבלי ארגון הטרור מגישים לחטופות ממתקים וקפה.[255] בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שיחזרה אחת החטופות את חטיפתה לרצועת עזה, באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים למנהרות הטרור, אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים בקוראן ולא יעשו לנו רע".[256] היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברתי הישראלי. מצד שני התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".[257]

ראש הממשלה נתניהו פרסם ב-30 באוקטובר הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה.

ב-1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה בה תועד איך חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים.[258][259] ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בינלאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.[241] ב-13 בנובמבר, צה"ל חשף הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי עבור מטרותיו הצבאיות.[260]

חמאס

ב-1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".[261]

חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי-תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין-לאומית שלפיה הוא לכאורה "קורבן", על אף שמחבליו ביצעו את הטבח בעוטף. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של משבר הומניטרי גדול ברצועה. בפועל, המצב ברצועה רחוק ממשבר כזה, אם כי מורכב.[262]

השפעות המלחמה על ישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. השפעות נוספות בעורף - ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ ועוד.
ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

השפעות פוליטיות

מיד לאחר פרוץ המלחמה נוצרה דרישה ציבורית לממשלת אחדות.[263] ראש הממשלה הציע לראשי האופוזיציה להצטרף לממשל חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.[264] ב-11 באוקטובר הכריז חבר הכנסת בני גנץ' יו"ר המחנה הממלכתי' כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו,[265] ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. יאיר לפיד הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, אולם חבר הכנסת אלעזר שטרן ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.[266][267] קודם לכן, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל החליט יו"ר ש"ס אריה דרעי להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.[268] ב-29 באוקטובר, בשעה 01:10, צייץ ראש הממשלה נתניהו, "בשום שלב לא ניתנה לי התרעה על כוונות מלחמה מצד החמאס. כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש השב"כ, העריכו שהוא מורתע". לאחר דרישה של בני גנץ והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, נמחק הציוץ ונכתב במקומו "לא קיבלתי התרעות ספציפיות למלחמה". לאחר הסערה הפוליטית כתב נתניהו "טעיתי, מתנצל"[269]

הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר נדחו בעקבות המלחמה ל-30 בינואר 2024.[270]

ב-1 בנובמבר הודיע תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב על פרישתו מהליכוד תוך מתיחת ביקורת קשה על הממשלה ועל חוסר הסיוע לנפגעים ולמפוני היישובים.[271]

כיתות כוננות

עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות ערביי ישראל למלחמה ומחשש ל"שומר החומות" נוסף[272]; הוקמו כיתות כוננות חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.[273]

בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.[274] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[275]

כמו כן, הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.[276][277]

במשטרה תמכו בחיזוק כיתות הכוננות. במקביל אמרו כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.[278]

התגייסות אזרחית

אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים
חמ"ל אזרחי שנבנה בשיתוף תושבי באר יעקב עם כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.[279][280][281]

בהתנדבות ובחילוץ משתתפים גם יחידים, התארגנויות מקומיות ומועצות מקומיות. חלק מההתארגנויות פועלות באמצעות קבוצות וואטסאפ, המרכזות את הצרכים ואת המתנדבים.[282][283]

בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על מתקפת הפתע על ישראל ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי תנועת אחים לנשק כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.[284] במקביל הוסבו באותו יום התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות באמצעות למעלה מ-15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל[285] ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.[286][287] ב-12 באוקטובר 2023 ביקר מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם אקספו בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.[288][289]

התמודדות נפשית

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[290] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.[291] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.[291] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[292] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[293] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[294][293]

תגובות בין-לאומיות

ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר
הבית הלבן מואר בצבעי דגל ישראל לאות סולידריות

התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[295] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[296] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[297] הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל - כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[298][299][300][301]

בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[302] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האוויריות בתימן על בסיסי חות'ים.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[303] לעומתן איטליה הודיעה כי הפסיקה למכור נשק לישראל מאז פרוץ המלחמה.[304]

בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[305] ב11 לנובמבר אמר נשיא צרפת מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים לדבריו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר בעניין זה.

ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, ראש ממשלת צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.

ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[296]

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[306]

מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.

פעולות סיוע של בעלות ברית

אמריקה

13 באוקטובר – מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין (משמאל), נפגש בבסיס נבטים עם מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (במרכז) וסגן הרמטכ"ל אמיר ברעם (מימין) כדי לדון במתן סיוע אמריקאי לישראל בעת המלחמה

ב-8 באוקטובר אמר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר 15 באוקטובר הודיעה ארצות הברית על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית ה-2 (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר.

עד ל-20 באוקטובר נחתו בישראל 45 מטוסי תובלה עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף טונות.[307] במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35, F-15, F-16 ו-A-10. ב-5 בנובמבר ארצות הברית הודיעה כי הצוללת הגרעינית פלורידה מסדרת אוהיו הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ-150 טילי שיוט מסוג טומהוק.[308] לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, מתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.[309]

ב-16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ-2,000 חיילי מארינס אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב-23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל ג'יימס פ. גלין, בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.[310]

אירופה

ב-12 באוקטובר הודיעה בריטניה על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה.[311] קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל.[3]

ביקור נשיא ארצות הברית בישראל

ערך מורחב – ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, 18 באוקטובר 2023, מלון דייוויד קמפינסקי תל אביב

ב-18 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל.

הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של חמאס והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס לפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.[312]

בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.[313]

בנוסף, ביידן הבטיח סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של עשרה מיליארד דולר שעלה בהמשך ל-14.3 מיליארד דולר.[314]

החלטות באו"ם

ערך מורחב – החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם

החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטת גינוי לפעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה להפסקת אש הומינטרית "מידית ומתמשכת" ול"הפסקת מעשי האיבה". ההחלטה נתמכה על-ידי 121 מדינות שהצביעו בעד, 14 נגד ו-44 נמנעות.

ב-15 בנובמבר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד הצעה שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, הגברת הסיוע ההומניטרי ושחרור מידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.שירז תקווה, מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2023 עד אז, הצעות נבלמו על ידי וטו של רוסיה או של ארצות הברית.[315]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מלחמת חרבות ברזל
ויקיחדשות דיווחים בוויקיחדשות: מלחמת חרבות ברזל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחמת חרבות ברזל
מאמרי פרשנות
כתבות
כתבות וידאו

ביאורים

  1. ^ בצה"ל ננקטה גם הצורה "מבצע חרבות ברזל"[2]
  2. ^ מעשי רצח שכללו התעללות, עינויים, אונס, עריפת ראשים, שריפת בני אדם בחיים, ביזוי כבוד המת ועוד.

הערות שוליים

  1. ^ יומן המלחמה, באתר צה"ל;
    מערכת אתר חיל-האוויר, ‏מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 באוקטובר 2023
  2. ^ ... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ..., בערוץ הטלגרם צה"ל - הערוץ הרשמי
  3. ^ 1 2 "איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
  4. ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ
  5. ^ ※ משרד התקשורת בעזה: 13,300 פלסטינים נהרגו מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023. הנתון איננו מעודכן וככל הנראה רוב אלו שסווגו אז כ"נעדרים" מוגדרים כיום כמתים.
  6. ^ ※ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  7. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל | עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  8. ^ ישראל גראדווהל, ‏שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים | "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום", באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  9. ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16 באפריל - 7 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 במאי 2024,
    משרד הבריאות של חמאס: 34,622 נהרגו ברצועה מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 3 במאי 2024.
  10. ^ ※ פז אבוחצירה, 3,400 מחבלים עצורים, מעל 250 סיכולים: פעילות כוחותינו ביו"ש עד כה, באתר חדשות 0404‏, 3 במרץ 2024
  11. ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
    חיזבאללה הודיע על הרוג מספר 296 מתחילת המלחמה, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2024.
  12. ^ ※ סוכנויות הידיעות, ‏צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024
  13. ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
  14. ^ אתר למנויים בלבד נחום ברנע, נתנו לחמאס לנצח, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
  15. ^ נועם אמיר, ‏אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
  16. ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018. אתר למנויים בלבד אסף גבור, ‏ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2018
  17. ^ "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  18. ^ טל לב רם, ‏הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
  19. ^ דנה בן שמעון, אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
  20. ^ ספיר ליפקין, ‏צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי", באתר ‏מאקו‏, 4 באוקטובר 2023
  21. ^ אליאור לוי, הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן, באתר ynet, 6 בדצמבר 2018
  22. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי, הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
  23. ^ טל לב רם, ‏עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2023
  24. ^ Lahav Harkov, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, Jerusalem Post, March 12, 2019 (באנגלית)
  25. ^ Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, The Jerusalem Post, ‏2019-03-12 (באנגלית)
  26. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באוקטובר 2023
  27. ^ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, נציב.נט, 9 בפברואר 2021
  28. ^ 1 2 איתי אילנאי, רונן ברגמן, מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
  29. ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
  30. ^ קובי מיכאל, עומר דוסטרי, תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  31. ^ עומר דוסטרי, ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
  32. ^ מפקדים למען ביטחון ישראל, אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ, יוני 2021
  33. ^ אתר למנויים בלבד נועם אמיר, ‏מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
  34. ^ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  35. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
  36. ^ עופר פטרסבורג‏, האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?, באתר וואלה‏, 9 באוקטובר 2023
  37. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  38. ^ Hamas Explains How They Did It, וול סטריט ג'ורנל, 11 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  39. ^ גיא אלסטר‏, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה‏, 10 באוקטובר 2023
  40. ^ Burke, Jason (2023-11-07). "A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-08.
  41. ^ מיכאל שמש, תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באוקטובר 2023
  42. ^ The Wall Street Journal, ‏איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
  43. ^ גיא אלסטר‏, בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק", באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  44. ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, וול סטריט ג'ורנל, 25 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  45. ^ אתר למנויים בלבד ישי שנרב, ‏שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה, בעיתון מקור ראשון, 21 באוקטובר 2023
  46. ^ "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
  47. ^ טל שלו‏, לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה, באתר וואלה‏, 3 בנובמבר 2023
  48. ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
  49. ^ לי נעים, ‏התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2023
  50. ^ ציוץ של אסף ליברמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוקטובר 2023
  51. ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  52. ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  53. ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
  54. ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
  55. ^ יאיר אמר, ‏נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
  56. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
  57. ^ מוריה אסרף וולברג, לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
  58. ^ אתר למנויים בלבד אסף גבור, ‏מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
  59. ^ יואב זיתון וירון דרוקמן, נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות", באתר ynet, 25 ביוני 2018
  60. ^ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
  61. ^ חזקי ברוך, לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2023
  62. ^ ציוץ של אטילה שומפלבי Attila Somfalvi ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
  63. ^ י' כרמון, סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר, אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.
  64. ^ טל לב רם וארנולד נטייב, ‏בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
  65. ^ ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
  66. ^ ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
  67. ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
  68. ^ קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?, באתר ynet, ‏7 בנובמבר 2023
  69. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023;
    אתר למנויים בלבד עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  70. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  71. ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  72. ^ ירון פרידמן, ‏החוקר שמסביר - כך השתבש השלב השני בתוכנית של חמאס, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2023
  73. ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
  74. ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
  75. ^ כרמלה מנשה, הערכה: בתקיפה בשבת – כ-2,500 מחבלים ואזרחים חדרו לישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוקטובר 2023
  76. ^ אמיר בוחבוט‏, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה‏, 7 באוקטובר 2023
  77. ^ אמיר בוחבוט‏, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה‏, 7 באוקטובר 2023;
    יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  78. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
  79. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
  80. ^ life.living.lk@gmail.com, "היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם", באתר Epoch, ‏10 באוקטובר 2023
  81. ^ מתן צורי, תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  82. ^ איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון, עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
  83. ^ ערן נבון, תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
  84. ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  85. ^ לילך שובל, גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  86. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו", באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2023
  87. ^ ורד פלמן, ישראל במלחמה | הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
  88. ^ סוכנות הידיעות רויטרס, ‏הערכה: יותר ממחצית מהחטופים ברצועת עזה הם בעלי אזרחות זרה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 באוקטובר 2023
  89. ^ אתר למנויים בלבד בן סמואלס, יהונתן ליס, מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
  90. ^ בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
  91. ^ Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War, ניו יורק טיימס (באנגלית)
  92. ^ על פי הודעת דובר צה"ל.
  93. ^ דובי בן גדליהו, ‏צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
  94. ^ רועי רובינשטיין, חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  95. ^ תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע
  96. ^ אתר למנויים בלבד יפעת ראובן, באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2023
  97. ^ אסף זגריזק, ‏התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2023
  98. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף, באתר "IsraelDefense‏", 8 באוקטובר 2023
  99. ^ יאיר קראוס, הדר עדי, רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  100. ^ ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  101. ^ איליה יגורוב ולילך שובל, לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
  102. ^ כאן חדשות, דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  103. ^ עידן אבני וחנן גרינווד, ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2023
  104. ^ שאול אמסטרדמסקי, שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
  105. ^ ציוץ של נדב איל Nadav Eyal ברשת החברתית אקס (טוויטר), 27 באוקטובר 2023
  106. ^ לילך שובל, עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
  107. ^ אתר למנויים בלבד ישי אלמקייס, ‏בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה", בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2023
  108. ^ אבי יפרח, בעלים של מלון לא כשר, דיווח ללא כותרת, באתר דף פייסבוק של אבי יפרח, ‏24.10.23
  109. ^ ציוץ של Ben Caspit בן כספית ברשת החברתית אקס (טוויטר), 24 באוקטובר 2023
  110. ^ איריס ליפשיץ-קליגר, התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
  111. ^ קובי אטינגר, ‏שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים", באתר כיכר השבת, 7 בנובמבר 2023
  112. ^ אתר למנויים בלבד שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס, בעיתון מקור ראשון, 07 בנובמבר 2023
  113. ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
  114. ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה", באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2023
  115. ^ יניר יגנה, טל שלו‏, נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה", באתר וואלה‏, 10 בנובמבר 2023
  116. ^ נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון, באתר וואלה‏, 8 בנובמבר 2023
  117. ^ שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים, נבדק ב-2023-11-11
  118. ^ אמיר בוחבוט‏, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה‏, 6 בנובמבר 2023
  119. ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  120. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  121. ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
  122. ^ מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:47), 10 באוקטובר 2023
  123. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה, באתר עכשיו 14, 10 באוקטובר 2023
  124. ^ יואב זייתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, ‏7 באוקטובר 2023
  125. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  126. ^ שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:27)
  127. ^ אמיר בוחבוט‏, דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים", באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  128. ^ אנה ברסקי, ‏שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  129. ^ 1 2 הצהרת דובר צה"ל, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:03), 12 באוקטובר 2023, 11:00
  130. ^ חזקי שטרן, ‏הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
  131. ^ כתבי ynet, השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  132. ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  133. ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  134. ^ דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 09:39), 15 באוקטובר 2023, 11:00
  135. ^ צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  136. ^ מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות, באתר צה"ל, 27 באוקטובר 2023
  137. ^ ניר דבורי, ‏הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו | פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה, באתר ‏מאקו‏, 28 באוקטובר 2023
  138. ^ הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:52),
    הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:46)
  139. ^ יואב זיתון, הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  140. ^ רון בן ישי, זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  141. ^ פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
  142. ^ היום ה-22 למלחמה | צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס, באתר ‏מאקו‏, 28 באוקטובר 2023
  143. ^ הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2023
  144. ^ כתבי ynet, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  145. ^ גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל, צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
  146. ^ 1 2 3 יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
  147. ^ כתבי ישראל היום, היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם", באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
  148. ^ אמיר בוחבוט‏, מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה, באתר וואלה‏, 5 בנובמבר 2023
  149. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" | תיעוד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  150. ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
  151. ^ נחום ברנע, בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45', באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
  152. ^ אמיר בוחבוט‏, לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל, באתר וואלה‏, 14 בנובמבר 2023
  153. ^ גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023
  154. ^ היום ה-41 למלחמה | צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה, באתר ‏מאקו‏, 16 בנובמבר 2023
  155. ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר‏, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023;
    כתבי ynet, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  156. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  157. ^ חזית חדשה בצפון: מחבלים ירו לעבר הר דב, צה"ל תקף בלבנון, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  158. ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר‏, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  159. ^ יאיר קראוס, הדר עדי, חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  160. ^ צה"ל - הערוץ הרשמי, באתר Telegram
  161. ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים.
  162. ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024.
  163. ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
    חיזבאללה הודיע על הרוג מספר 296 מתחילת המלחמה, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2024.
  164. ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
  165. ^ ※ צביקה סגל, מבצע מיוחד בטול כרם: מעבדות ומטענים שהוטמנו מתחת לכבישים - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 במאי 2024
  166. ^ נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס, באתר צה"ל, 1 בנובמבר 2023
  167. ^ ※ פז אבוחצירה, 3,400 מחבלים עצורים, מעל 250 סיכולים: פעילות כוחותינו ביו"ש עד כה, באתר חדשות 0404‏, 3 במרץ 2024
  168. ^ נחתם צו להריסת ביתו ביו"ש של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
  169. ^ אלישע בן קימון, אחרי ש"הפך למטה של השב"כ": צה"ל הרס את ביתו של סגן מנהיג חמאס, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  170. ^ 1 2 צה"ל ושב"כ פועלים כנגד החמאס ברחבי יהודה ושומרון, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2023
  171. ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים בטול כרם: "היו בדרך לפיגוע", באתר ynet, 6 בנובמבר 2023,
    דנה בן שמעון, תיעוד: פעילות כוחות הביטחון שהביאה לחיסול בכירי תשתית טרור ביו"ש, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2023
  172. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, בחסות המלחמה, מתנחלים וחיילים מנסים למנוע את המסיק הפלסטיני, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2023
  173. ^ רון בן ישי, האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  174. ^ הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות | פרטים חדשים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
  175. ^ טיל אחד יורט ע"י סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  176. ^ כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
  177. ^ 25 יום למלחמה, בוקר, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  178. ^ באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף, באתר חדשות 0404‏, 31 באוקטובר 2023
  179. ^ יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2023
  180. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2", באתר וואלה‏, 14 בנובמבר 2023
  181. ^ שלומי דיאז, דיווח במצרים: שני ישראלים נרצחו בפיגוע ירי, באתר הידברות, ‏8 באוקטובר 2023
  182. ^ פיגוע בירושלים: לוחמת מג"ב במצב אנוש, לוחם נוסף במצב קל , באתר ישראל היום, 5 בנובמבר 2023
  183. ^ לירן תמרי, אלישע בן קימון, 3 מחבלים פתחו באש במחסום המנהרות: שישה נפצעו, בהם אחד אנוש, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
  184. ^ רויטרס, פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  185. ^ חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  186. ^ שחר קליימן, צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
  187. ^ מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד, ‏מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
  188. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד בן סמואלס, ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
  189. ^ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports, רויטרס, 5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  190. ^ אמיר בוחבוט‏, טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים, באתר וואלה‏, 18 באוקטובר 2023
  191. ^ הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם, באתר צה"ל, 19 באוקטובר 2023
  192. ^ IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023
  193. ^ ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
  194. ^ 1 2 יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי, חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ | תיעוד, באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
  195. ^ ניר דבורי, ‏התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2023
  196. ^ יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
  197. ^ שי לוי, ‏היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד", באתר ‏מאקו‏, 15 בנובמבר 2023.
  198. ^ אסף גלעד, ‏איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2023
  199. ^ אתר למנויים בלבד עודד ירון, כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה, באתר TheMarker‏, 8 בנובמבר 2023
  200. ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
  201. ^ לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם", באתר חדשות 13, 12 באוקטובר 2023
  202. ^ איתמר אייכנר, בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  203. ^ רועי אבן, ‏העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  204. ^ שרי שיין, ‏אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות", באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  205. ^ אנה ברסקי, ‏נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו", באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  206. ^ פנינה שרביט ברוך ותמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  207. ^ "עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
  208. ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 10 במאי 2024
  209. ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ
  210. ^ ראובן כספי, התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים, באתר בחדרי חרדים, 20 באוקטובר 2023
  211. ^ ליאור אוחנה, אופיר שמיר, אדיר ינקו, אדם קוטב, סיון חילאי, התגייסות ענק למבצע תרומות הדם: "המעט שיכולנו לעשות", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  212. ^ עינב חלבי, חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  213. ^ הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
  214. ^ ※ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  215. ^ ※ פז אבוחצירה, 3,400 מחבלים עצורים, מעל 250 סיכולים: פעילות כוחותינו ביו"ש עד כה, באתר חדשות 0404‏, 3 במרץ 2024
  216. ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
  217. ^ אסלן - העולם הערבי | ספיר ליפקין, באתר Telegram
  218. ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16 באפריל - 7 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 במאי 2024,
    משרד הבריאות של חמאס: 34,622 נהרגו ברצועה מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 3 במאי 2024.
  219. ^ ※ משרד התקשורת בעזה: 13,300 פלסטינים נהרגו מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023. הנתון איננו מעודכן וככל הנראה רוב אלו שסווגו אז כ"נעדרים" מוגדרים כיום כמתים.
  220. ^ מהו משרד הבריאות של עזה וכיצד הוא מחשב את הרוגי המלחמה (באנגלית)
  221. ^ גורם ביטחוני בכיר: כ-20 אלף הרוגים בתקיפות צה"ל ברצועה - רובם מחבלים, באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
  222. ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
    חיזבאללה הודיע על הרוג מספר 296 מתחילת המלחמה, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2024.
  223. ^ ※ סוכנויות הידיעות, ‏צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024
  224. ^ צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
  225. ^ ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  226. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2023
  227. ^ Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict, FoggyMedia, ‏09.10.2023
  228. ^ A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim (באנגלית)
  229. ^ יובל מן, מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  230. ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  231. ^ אנה ברסקי, ‏הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  232. ^ אתר למנויים בלבד עטרה גרמן, ‏שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
  233. ^ אושרי אלקסלסי, ‏עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס, באתר Geektime‏, 12 באוקטובר 2023
  234. ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
  235. ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
  236. ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
  237. ^ Isaac Herzog, Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World, Time, ‏October 9, 2023 (באנגלית)
  238. ^ "זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" | השגריר ארדן בנאום באו"ם, באתר חדשות 0404‏, 26 באוקטובר 2023,
    בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
  239. ^ יוני קמפינסקי, אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם", באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023,
    משה גורלי, דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023
  240. ^ טל לב רם, ‏דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
  241. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
  242. ^ איתמר אייכנר, במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  243. ^ דוד ורטהיים‏, ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים, באתר וואלה‏, 10 באוקטובר 2023
  244. ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  245. ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49),
    Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16),
    "Proportionality", סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46),
    No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17)
  246. ^ אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, שרון כידון, הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב", באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
  247. ^ צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן, בביצוע שאול אמסטרדמסקי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 19:08), 13 בנובמבר 2023
  248. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא), באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2023
  249. ^ צבי זרחיה, גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
  250. ^ דיפלומטיה ציבורית, באתר משרד החוץ
  251. ^ רפאל קאהאן, משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
  252. ^ מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל | צפו, באתר חדשות 0404‏, 23 באוקטובר 2023
  253. ^ אתר למנויים בלבד נועם אמיר, ‏כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב, בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2023
  254. ^ צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס, באתר ‏מאקו‏, 23 באוקטובר 2023
  255. ^ נחום ברנע, אדיר ינקו, החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  256. ^ אורי סלע, אלי אשכנזי‏, יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד", באתר וואלה‏, 24 באוקטובר 2023
  257. ^ רועי אבן, ‏"הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ, באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2023
  258. ^ כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועת עזה, באתר צה"ל, 1 בנובמבר 2023
  259. ^ צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023,
    טל לב רם, ‏"תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה | האזינו, באתר מעריב אונליין, 1 בנובמבר 2023
  260. ^ ניר דבורי, ‏דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה, באתר ‏מאקו‏, 13 בנובמבר 2023
  261. ^ 'We will repeat October 7 again and again' - Hamas official, The Jerusalem Post, ‏2023-11-01 (באנגלית) (באנגלית)
  262. ^ ספיר ליפקין, ‏"תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה | תיעוד, באתר ‏מאקו‏, 5 בנובמבר 2023
  263. ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  264. ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  265. ^ עמית סגל דפנה ליאל, ‏נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  266. ^ יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט", באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
  267. ^ יוני גבאי, ‏לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
  268. ^ יקי אדמקר‏, ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים, באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2023
  269. ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לאחר הסערה, נתניהו מחק את הציוץ נגד ראשי השב"כ ואמ"ן: "טעיתי, מתנצל", באתר ynet, 29 באוקטובר 2023
    איתמר אייכנר, בעיצומה של המלחמה: נתניהו בהודעה לילית נגד ראש אמ"ן וראש השב"כ, באתר ynet, 29 באוקטובר 2023
  270. ^ "הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023". knesset.gov.il. 24 באוקטובר 2023. נבדק ב-24 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  271. ^ דני קושמרו תמיר סטיינמן, ‏בשידור חי: ראש מועצה מהדרום הקריא את מכתב ההתפטרות שלו מהליכוד, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2023
  272. ^ הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון, סרטון באתר יוטיוב
  273. ^ כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ, באתר ערוץ 7
  274. ^ עדי רובינשטיין, "דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
  275. ^ בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2022
  276. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
  277. ^ נטע סרוסי, ‏משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
  278. ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
  279. ^ מיטל וייזברג, ‏אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2023
  280. ^ עמיר קורץ, בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
  281. ^ אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  282. ^ מירב כהן‏, למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  283. ^ אתר למנויים בלבד שיראל דילר, ‏תרומות, טרמפים ובייביסיטר מקוון: רשימת מוקדי הסיוע לתושבי הדרום, בעיתון מקור ראשון, 8 באוקטובר 2023
  284. ^ טל לב רם, ‏ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  285. ^ אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  286. ^ מלחמת חרבות ברזל, סרטון באתר יוטיוב
  287. ^ יהל פרג', ‏אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 באוקטובר 2023
  288. ^ תום נחום, בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות", באתר אייס, 17 באוקטובר 2023
  289. ^ ציוץ של Ben Caspit בן כספית ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
  290. ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
  291. ^ 1 2 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
  292. ^ סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
  293. ^ 1 2 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
  294. ^ אתר למנויים בלבד נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
  295. ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  296. ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
  297. ^ Pentagon to send ships, aircraft closer to Israel in show of force
  298. ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
  299. ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  300. ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע צרוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
  301. ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
  302. ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  303. ^ אסף אוני, ‏תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
  304. ^ ניר דבורי, ‏שר החוץ האיטלקי: "הפסקנו למכור נשק לישראל מ-7.10", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2024
  305. ^ Stand with Israel, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 01:11).
  306. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
  307. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023
  308. ^ אורי לורי, צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ, באתר עכשיו 14, 6 בנובמבר 2023
  309. ^ ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
  310. ^ https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804 editorji.com, 24 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  311. ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  312. ^ הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 18 באוקטובר 2023
  313. ^ ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד ", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 15:30)
  314. ^ בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
  315. ^ ברק רביד‏, מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו, באתר וואלה‏, 15 בנובמבר 2023


דגל ישראל
דגל ישראל
דגל ישראל
דגל ישראל
מלחמות ישראל
העצמאות סיני ששת הימים ההתשה יום הכיפורים לבנון הראשונה המערכה ברצועת הביטחון לבנון השנייה חרבות ברזל
1947–1949 1956 1967 1967–1970 1973 1982 1982–2000 2006 2023–
מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צה"ל • שב"כ • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקיפה האיראנית על ישראל • קרב רפיח
זירות
הזירה העזתית מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הרג הפלסטינים בכיכר כווית • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי) • הסיוע ההומניטרי
החזית הצפונית ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב
החזית המזרחית תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה באיראן (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות • מידע כוזב (הכחשת מתקפת הפתע על ישראל • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה • המחאות בישראל (2024))
מתקפת הפתע
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • ארז • זיקים • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • נחל עוז • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים • רשימה חלקית
פיגועים פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע הירי ליד עינב • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
כוחות צה"ל חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) • חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • חיל הגנת הגבולות • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר
כוחות הביטחון כיתות כוננות • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • ימ"מ • יחידת מצדה
אמצעי לחימה ישראליים אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפה ימית • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M109
הרוגים
ישראלישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות מוזיקה • נשים • יום זיכרון • כלכלה • השפעות על ילדים ובני נוער • פורום הגבורה
היסטוריה של מדינת ישראל
ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות
שנות ה-40 הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים
שנות ה-50 העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב
שנות ה-60 הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה
שנות ה-70 הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים
שנות ה-80 מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים
עשור ראשון של המאה ה-21 הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי
עשור שלישי של המאה ה-21 מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל
פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל
הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21
גורמים מעורבים
ישראלישראל ישראל צה"ל (בעיקר פיקוד הדרום ו חיל האוויר הישראלי) ו שירות הביטחון הכללי
הפלסטינים הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית • חמאסחמאס חמאס ( גדודי עז א-דין אל-קסאם) • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ( פלוגות אל-קודס) • ועדות ההתנגדות העממית • אל-קאעידהאל-קאעידה הג'יהאד הסלפי (צבא האסלאם)

מצריםמצרים מצרים (צבא מצרים) • איראןאיראן איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)

רצועת עזה
רצועת עזה

אזורי הלחימה רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני
עימותים מרכזיים האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן‏‏) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023)
מונחים ומושגים גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח'
לוחמת מנהרות
ישראל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) • יחידת סמו"ר • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות • המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה
חמאס מנהרות הברחה ברצועת עזה • מנהרות לחימה ברצועת עזה • חטיפת גלעד שליט • יחידת נוח'בה
אמצעי לחימה
אמצעי לחימה ישראליים כיפת ברזל • צבע אדום • ר"ז (מכ"ם) • מטוסי קרב ומסוקי קרב • כלי טיס בלתי מאוישים • טנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוח • כלי צמ"ה ממוגנים • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
אמצעי לחימה פלסטיניים מטען גחון • מרגמה • RPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ"ט) • רובה צלפים "עול" • אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזה • עפיפון תבערה • בלון נפץ • רחפני נפץ
ארטילריה רקטית פלסטינית
ברשות החמאס קסאם • גראד • פג'ר • סג'יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏A-120‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302‏ • עיאש 250
ברשות הג'יהאד האיסלאמי אל-קודס • גראד • אל-בוראק • בדר 3
הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנות ה-20 של המאה ה-21
מבצעים צבאיים שומר החומות • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל • שובר גלים • עלות השחר • מגן וחץ • בית וגן • מלחמת חרבות ברזל
עימותים ומבצעים מוגבלים העימות בג'נין (ינואר) • המבצע בקסבה של שכם • העימות בג'נין (יוני) • מתקפת הפתע על ישראל • העימות במחנה הפליטים נור שמס • המבצע בנור א-שמס (2024)
פיגועים, מהומות ואירועים נוספים
2020 רצח אסתר הורגן • רצח שי אוחיון
2021 המהומות בישראל (ירושלים • לוד • עכו • בת ים • חיפה) • פיגוע הירי בצומת תפוח • פיגוע הירי בשער השלשלת • פיגוע הירי בחומש
2022 פיגוע הדקירה בשכונת ארמון הנציב • הפיגוע המשולב בבאר שבע • פיגוע הירי בחדרה • פיגוע הירי בבני ברק • פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף • מהומות הר הבית • פיגוע הירי באריאל • הפיגוע באלעד • פרשת מותה של שירין אבו עאקלה • נפילת נעם רז • רצח שולמית רחל עובדיה • הפיגוע במחסום שועפאט • פיגוע הירי ליד שבי שומרון • הפיגוע בפונדוק • פיגוע הירי ליד גבעת האבות • הפיגוע באזור התעשייה אריאל • חטיפת טירן פרו • הפיגוע הכפול בירושלים
2023 פיגוע הירי בנווה יעקב • פיגוע הדריסה בשכונת רמות • הפיגוע במחסום שועפאט • פיגוע הירי בחווארה (פברואר) • המהומות בחווארה • פיגוע הירי בצומת בית הערבה • פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף • הפיגוע בצומת מגידו • מהומות הר הבית • פיגוע הירי בצומת חמרה • פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור • הפיגוע בחרמש • פיגוע הירי בגבול ישראל–מצרים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • הפיגוע המשולב בשכונת נאות אפקה • פיגוע הירי ליד קדומים • העימות בבורקה • פיגוע הירי במרכז תל אביב • פיגוע הירי בחווארה (אוגוסט) • פיגוע הירי בצומת הכבשים • פיגוע הדריסה במחסום מכבים • קרב זיקים • קרב ארז • הטבח במסיבת הטבע ליד רעים • קרב שדרות • הטבח בקיבוץ בארי • הטבח ביכיני • הטבח באופקים • הטבח בנתיב העשרה • הטבח בכפר עזה • הטבח בחולית • הטבח בניר עוז • הטבח בנחל עוז • קרב עין השלושה • קרב קיבוץ מגן • קרב עלומים • קרב סופה • קרב ניר עם • קרב יתד • קרב מחנה רעים • קרב פרי גן • קרב קיבוץ מגן • קרב כרם שלום • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • טבח הגמלאים בשדרות • החטיפה לעזה • פיגוע הירי ליד עינב • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים
2024 הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • הפיגוע בצומת קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019-2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • מבצע לתת כתף (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל (קבינט המלחמה) (2023–הווה)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יונתן נתניהו (אח) • נועה רוט (בת) • יאיר נתניהו (בן) • אבנר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
חשדות לפלילים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • נתניהו: ביוגרפיה • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • הנתניהוז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מלחמת_חרבות_ברזל&oldid=37502655"