ארץ נהדרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארץ נהדרת - דמויות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארץ נהדרת
ארץנהדרת.png

לוגו התוכנית
סוגה בידור, קומדיה, מערכונים, סאטירה
חברת הפקה קשת
יוצרים מולי שגב
כותבים דוד ליפשיץ (תסריטאי ראשי), אסף שלמון (תסריטאי ראשי), דרור רפאל, אריק זילברמן, ערן זרחוביץ' (עונות 2-6, 8 והלאה), איתי רייכר, אבי אטינגר, אסף גפן, אסף הראל, ליאור שליין (עונה 1), עומרי מרכוס (עונה 1-4), אסף בייזר, אבי נוסבאום (החל מעונה 2), יובל פרידמן (עונה 3), עידו רוזנבלום (עונה 7), אדר מירום (עונה 7), עמרי עמית (עונה 7), שחר אינבינדר (עונה 7), שרון טייכר (החל מעונה 8), רונה תמיר (עונה 9) אייל אפטר, מאיה סובול ("הג'ינג'ים") (עונה 10), אמיר בן-דוד (עונה 11)
בימוי יונתן גורפינקל
רועי פלורנטין
קרן חכמה
בן בכר (במאי צילומי חוץ)
ירון שילון (במאי מערכוני אולפן)
עידו רוזנבלום (במאי מערכוני אולפן)
מנחים אייל קיציס
שחקנים מריאנו אידלמן
אלי פיניש
עלמה זק
טל פרידמן (עונות 1 - 11)
דב נבון (עונות 1 - 4)
אורנה בנאי (עונות 1 - 6)
אסי כהן (עונות 3 - 8)
יובל סמו (החל מעונה 4)
מאור כהן (עונות 5 - 8)
שני כהן (החל מעונה 7)
ערן זרחוביץ' (עונות 8-9, 11)
רועי בר-נתן (החל מעונה 9)
ירון ברלד (החל מעונה 9)
ליאת הר לב (החל מעונה 10)
משתתפים יובל שגב (עונה 3)
דודו ארז (עונה 6)
אילן פלד ויעל פוליאקוב (עונה 11)
פרסים פרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית הבידור הטובה ביותר בשנת 2004 ובשנים 2006 - 2010
פרס מסך הזהב לתוכנית השנה בשנים 2004 - 2005
ארץ מקור ישראל
מספר עונות 11
מספר פרקים 158 (נכון לעונה האחת עשרה)
סדרת המשך הפרלמנט
הפקה
מפיקים בפועל דנה דיין
צמרת אלכסנדרוני
עורכים מולי שגב (עורך ראשי)
דוד ליפשיץ
אסף שלמון
אורך פרק 49 דקות
שידור
רשת שידור בישראל ערוץ 2 (קשת)
ביפ
פורמט (קול) סטריאו
תקופת שידור
מקורית
2 בנובמבר 2003 – רץ
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי של "ארץ נהדרת"
דף הסדרה ב-IMDb

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית, שמשודרת בערוץ 2 על ידי הזכיינית קשת החל מנובמבר 2003. התוכנית זכתה בשמונה פרסי האקדמיה לטלוויזיה ברציפות, בשנים 2004 - 2011.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל התוכנית הישן

התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף בעיקר באמצעות חיקויים, מערכונים, בדיחות וחידודים על כותרות השבוע. פורמט התוכנית הוא כשל מהדורת חדשות טלוויזיונית, כשהמערכונים והפינות השונות משתלבים ככתבות, ראיונות ודיווחים חיים השזורים על פני רצף ה"מהדורה". באופן זה התוכנית מלעיגה על רבים מהמאפיינים של תרבות-הטלוויזיה עצמה, ועל תרבות תקשורת ההמונים בכללה; ובתוך-כך גם על המצבים והדמויות שמחוללים כותרות, ובאופן רחב על המציאות הישראלית כולה.

התוכנית זכתה מראשיתה למדרוג גבוה ונחשבת לאחת התוכניות המצליחות והמשפיעות המשודרות בטלוויזיה הישראלית. יוצר התוכנית הוא מנהל התוכן של קשת, מולי שגב, והיא מבוימת על ידי יונתן גורפינקל. שם התוכנית ניתן לה על ידי דנה מודן, זוגתו דאז של שגב, בהשראת שירו של יהורם גאון "שלום לך ארץ נהדרת"‏[1]

"ארץ נהדרת" שודרה לראשונה ב־2 בנובמבר 2003. העונה הראשונה שודרה בימי שישי בערב, שהפך בעקבות כך לסמל של תוכניות בידור מרכזיות (כמו שבוע סוף וכוכב נולד). תבניתה הבסיסית, שהסתמכה על צוות של שחקנים וקומיקאים ושילוב תכנים בידוריים וסאטיריים בנוסח תוכניות מצליחות קודמות כמו "רק בישראל", "ניקוי ראש" ו"העולם הערב", הוכיחה את עצמה וזכתה להצלחה. תוכנית הבידור הישראלית קיבלה השראה רבה מתוכנית הבידור האמריקנית "סאטרדיי נייט לייב"‏[2].

לאור הצלחתה הרבה יצא לאקרנים ב-5 באוגוסט 2010 סרט קולנוע באורך מלא בשם "זוהי סדום", בו מככבים כוכבי עבר והווה של התוכנית. בשנת 2012 יצאה סדרת-בת בשם "הפרלמנט" שמבוססת על פינה מהעונה השמינית.

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארץ נהדרת" בנויה כמהדורת חדשות מדומה, המארחת מדי שבוע פוליטיקאים, אנשי ציבור ובדרנים, וכן מספר דמויות בדיוניות. מנחה המהדורה, אייל קיציס, מוצג כדמות הרצינית היחידה וכמי שאינו נלאה מלקוות לכך שכתביו ואורחיו יענו תשובות ענייניות לשאלותיו ובכך משמש כמצע ו"הרמה להנחתה" לרוב הבדיחות. בנוסף מקריין קיציס את מערכוני החוץ שמוקרנים בין חלק אחד של המהדורה למשנהו. בסיום התוכנית נפרד קיציס מהצופים במשפט הקבוע "ואל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת".

צוות התוכנית מורכב ממשתתפים קבועים ומתוגבר לעתים בהופעות אורח של אמנים אחרים וידוענים מתחומים שונים. השחקנים מגלמים דמויות רבות ומשתנות המהוות את עיקר התוכנית. הדמויות המגולמות הן של אישים בפוליטיקה הישראלית, של אנשי ציבור ושל אנשי תקשורת מוכרים, המוצגים בחיקוי כקריקטורות, לרוב באור מגוחך ונלעג. חלק מהדמויות המגולמות הן דמויות פיקטיביות, המייצגות סטריאוטיפים ותופעות מוכרות בחברה הישראלית. בעונותיה המאוחרות הוקרנו בתוכנית סדרות מערכונים שונות של יוצרים קומיים שלא היוו חלק מהצוות הקבוע ולא התקשרו ישירות לעיסוק באקטואליה. על פי רוב מערכונים אלו התחילו את דרכם כסרטונים ויראליים ביוטיוב ובפלטפורמות אינטרנטיות אחרות.

מבנה התוכנית, לבד מתוכניות מיוחדות ותוכניות לקט, קבוע, עם שינויים קלים בין עונת שידור אחת לאחרת:

  • מערכון ראשי - מערכון-אולפן אשר פותח את התוכנית, ולרוב מתאפיין באלמנטים קיצוניים ופרובוקטיביים.
  • ראיון ראשי - קטע בו מראיין אייל קיציס את האורחים השונים באולפן, בדרך כלל בנושאי האקטואליה העיקריים של השבוע.
  • מבזק כותרות - אוסף מבזקי חדשות סאטיריים. החל מהעונה ה-11 עלמה זק מגישה את המבזקים לצד קיציס.
  • ראיון משנה - חלק נוסף בו מראיינים קיציס וחברי הפאנל אורחים ודמויות שונות באולפן המהדורה.
  • מבזקי כותרות נוספים.
  • כתבת שטח - כתבת מהדורה הנוגעת בתופעות נפוצות בחיי החברה והציבור הישראליים.
  • הפקות חוץ - מִינִי-תוכניות אירוח אשר מופקות ומוגשות על ידי דמויות שונות, מוכרות או בדויות.
  • מערכון חוזר - סדרת מערכונים המבקרים קבוצה או תופעה ישראלית ומשודרים בהמשכים במהלך העונה.
  • משאל רחוב - פינה בה מופנית שאלה העומדת על סדר היום לאנשים אקראיים ברחוב, כאשר תשובותיהם נקטעות על ידי אחד השחקנים המחופש לדמות כלשהי.

דמויות ופינות בולטות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לובה" (עונה ראשונה) – פינה המתמקדת בלובה (טל פרידמן), עולה חדשה מרוסיה העובדת כקופאית בסופר.
  • "להקת תשע" (עונה ראשונה) – פרודיה על להקת שבע שהורכבה מרוב חברי הקאסט של התוכנית.
  • "אומלטה" (עונה שנייה) – פרודיה על תוכנית הטלוויזיה "אודטה" בהנחייתה של אודטה שוורץ. בין אורחי הפינה: עברי לידר, אחמד טיבי (שגילמו את עצמם) וזהבה בן.
  • "הקרוון של אברם ואברם" (עונה שנייה) - מגזין שאותו מנחים שני אתיופים העונים לשם אברם (אלי פיניש ומריאנו אידלמן). בפינה שני האברמים שמו דגש חזק על המצוקות של העדה האתיופית .
  • "בוא תפסיק לשיר" (עונה שנייה) – אייל קיציס מארח להקות או זמרים מן העבר, והקהל בבית קובע אם הלהקה תעלה לגמר או ש"תפסיק לשיר". בין הלהקות שזכו לחיקוי היו: הכל עובר חביבי, תיסלם, חלב ודבש, מנגו, שוקולד מנטה מסטיק, היי פייב ועוד. בגמר זכתה להקת "הכל עובר חביבי".
  • "גוטי מורצה יזראל" (עונה שלישית) – פינה שאותה מגישים עובדים זרים מרומניה: ינקו (טל פרידמן), מישו (אלי פיניש) ואווצי (דב נבון). העובדים גרים בדירה קטנה ועלובה עם תרנגולת אהובה בשם "קוריצה" (תרנגולת ברוסית). השחקנים משתמשים בביטויים שלכאורה לקוחים מרומנית, אולם בעצם אינם אלא ביטויים משובשים בעברית שמתארים רבדים מן התרבות הישראלית.
  • "הבלוג של מאי" (עונה רביעית) – נערה בשם מאי המנהלת עם שתי חברותיה יומן רשת מצולם ("בלוג") ומתקשרת דרכו גם עם בני כיתתה רועי ותמיר.
  • "בן עפרוני" (עונה חמישית) – כתב מזמר (אלי פיניש) המדווח בשירה על אירועים שגרתיים המקבלים תפנית מפתיעה.
  • "ישראל: המיטב" (עונה חמישית) – לכבוד 60 שנה למדינת ישראל, קטעי הומור מדובבים בנושאים הקשורים לארץ ישראל.
  • "השותפים" (עונה חמישית) – פינה המספרת את סיפורם של שלושה צעירים בדירת חדר קטנה בתל אביב- נטע-לי (עלמה זק), קובי (קיפוד) (מריאנו אידלמן) ודביר (דובה) (טל פרידמן). בנוסף לדיירים מופיע אפי (אסי כהן) – בעל הדירה המבוגר. הקטעים צולמו בשיטה חדשנית, הכוללת במקום מספר מצלמות שונות המצלמות את ההתרחשות מזוויות שונות, מצלמה אחת שזזה ממקום למקום, שצילמה את הסט הקטן ביותר שנעשה בו שימוש בישראל, בשטח של מטרים רבועים ספורים.
אולפן ארץ נהדרת בעונה השישית
  • "הפילוסים" (עונה שישית) - סדרת מערכונים המספרת את סיפורה של משפחה ישראלית (אסי כהן, אורנה בנאי ומריאנו אידלמן) המייצגת את סטריאוטיפ הישראלי המכוער. בני המשפחה מוצגים כצרי אופקים, חומרניים, מזלזלים בחוקים ובסמכות ונהנים "לסדר" את סביבתם.
  • "רדיו מומי" (עונה שביעית) – פרודיה על הזמר הים-תיכוני ועל תוכניות הרדיו המשדרות אותו. במרכז המערכון עמד מומי, שדרן רדיו המבוסס על אלי כהן ("אליקו").
  • "בית הספר של ליטל מעתוק" (עונה שביעית) – פינה שמספרת את קורותיו של בית ספר תיכון המשליך על מצב מערכת החינוך בכלל. המערכונים סבבו סביב תלמידה בשם ליטל מעתוק וחברותיה ויחסיהן הבעייתיים עם הנהלת בית הספר.
  • "השבוע לפני" (עונה שביעית) – פינה שבה טל ברודי (אסי כהן), מספר לצופים על אירוע היסטורי כלשהו. בפינה התארחו גם עומרי כספי והשר יצחק הרצוג.
  • "המקפלות" (עונה שביעית) – המקפלות (בגילומן של שני כהן ועלמה זק) הן מקפלות בחנות בגדים בקניון שנוהגות להעליב קונים. במרכז המערכון עמדה כוראוגרפיית קיפול בגדים לשיר "Tik Tok" של הזמרת קאשה.
  • "הישראלי היפה" (עונה שביעית, עונה תשיעית, עונה עשירית) - משאל רחוב בו מתערבת בתשובות המשתתפים דמותו של "הישראלי היפה" (יובל סמו) ומציעה תשובות הומוריסטיות. בעונה התשיעית הופיעה בפינה דמותו של אדם חרדי .
  • "הפרלמנט" (עונה שמינית) – חבורה של גברים בגיל העמידה שיושבים בבית קפה ודנים על המצב במדינה. במרכז החבורה עומדת דמותו של שאולי (אסי כהן), שמתואר כאדם מניפולטיבי המרוכז בצרכיו. המערכון זכה לסדרת-בת שעלתה בשנת 2012.
  • "רחל ויוקנת" (עונה שמינית ותשיעית) – פינה שבה דוברת מועצת יש"ע (הפיקטיבית) בגילומו של טל פרידמן מזמינה את הצופים לבקר בהתנחלות "עשהאל" ובתוך כך שרה שירים ללחנים של להיטי פופ ומפגינה רגשות כלפי הנגנית שלה, יוקנת (עלמה זק).
  • "תותח בהסברה" (עונה שמינית) – פינה שמהווה מעין המשך לפינה מהעונה הקודמת "הישראלי היפה", ובה פבריציו קאנלי (רפאל ברקי), כתב מהטלוויזיה האיטלקית, שואל שאלות, ואבי (יובל סמו), נציג שירות ההסברה הישראלי, מבקש מהמרואיינים לשקר לכתב על מנת להציג את ישראל באור חיובי.
  • "בת המצווש של קשת ליבליך" (עונה שמינית) – סדרת כתבות העוקבת אחרי קשת ליבליך, דמות של מתבגרת בגיל המצווה (שני כהן). קשת ליבליך היא הנצחה לפרחה הסטריאוטיפית מאחר שהיא תובענית, אנוכית, מעוותת מילים, ומרוכזת בעצמה.
  • "תגלית" (עונה תשיעית) - ארבעה חברים מפרויקט תגלית מליסה (שני כהן), שילה (רועי בר-נתן), דודו (יובל סמו) וג'וש (ירון ברלד) המטיילים בארץ מתוך התלהבות ציונית אך מתגלגלים לסיטואציות קומיות עקב תמימותם.
  • "הכור הגרעיני" (עונה תשיעית) - קורותיהם של עובדי הכור הגרעיני באיראן.
  • "משפחת אלן דלון" (עונה עשירית) - זוג צעיר (רועי בר נתן וליאת הר-לב) העובר להתגורר אצל הורי האישה (ירון ברלד ושני כהן) עקב קשיים כלכליים ונאלץ להתמודד עם מורכבות החיים המשותפים. דמותו של אב המשפחה מבוססת על אביו של ירון ברלד, הנקרא גם הוא יעקב‏[3]
  • "לא בכיוון" (עונה עשירית) - פרודיה על להקת "ואן דיירקשן" בה מופיעה להקת בנים ששרה שירים מעולמם של הנערים המתבגרים בישראל.
  • "שיחות על פילוסופיה ומוסר בעת המודרנית" (עונה אחת עשרה) - הפרופסור מעשיהו לייבניץ (ערן זרחוביץ'), המבוסס על ישעיהו ליבוביץ, המציג דילמות הקשורות בטכנולוגיה ומנהגים חברתיים בחברה המודרנית.
  • "הקרב על התמ"א" (עונה אחת עשרה) - קורות דיירי בניין משותף וסכסוכים על רקע שיפוץ תמ"א 38 בין הדיירת הצעירה ליפז ברגר (שני כהן), לדיירת מבוגרת פאניה אפללו (רועי בר נתן) ולשכן תימהוני אמיר גזנדה (ערן זרחוביץ').
  • "נהג המונית" (עונה אחת עשרה) - נהג המונית אשר בן חורין (יובל סמו) משוחח עם נוסעיו (שאינם שחקנים בתוכנית) ומביע דעות מופרכות ונטולות פוליטיקלי קורקט. כמו כן, במהלך הנסיעה משוחח הנהג עם אשתו חני, ואמא שלה חדווה ( שתיהן מגלמת ליאת הר לב) על נושאים אישיים בדיבורית, ובכך מביך את הנוסעים.

מערכונים אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "בקיצור" (עונה עשירית) - מיני-סדרה העוקבת אחרי אירועים אופייניים בחייו של רווק תל אביבי (רועי כפרי) בפרקים האורכים דקה וחצי האחד. פינה זו מבוססת על התוכנית הצרפתית Bref, בעלת פורמט דומה.
  • "להקת ארבע" (עונה אחת עשרה) - להקה פיקטיבית שהיא גרסה ישראלית ללהקת "אבבא" הפועלת בעיקר בקיבוצים ועוקבת אחרי ההפקות השונות שלה בקיבוץ עין חרוד. בפינה הזאת מככבים יעל פוליאקוב ואילן פלד. בעקבות חילוקי דעות בין פוליאקוב ופלד לבין מפיקי התוכנית שודרו 4 פרקים בלבד.
  • "פינת ליטוף" (עונה אחת עשרה) - פינת אנימציה של היוצרים ניר גרבר וגלי אדלבאום העוסקת בחייהן של חיות בפינת ליטוף.

משתתפים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן/ית עונות בהן השתתף/ה בקביעות חיקויים שביצע/ה של פוליטיקאים ואנשי ציבור חיקויים נוספים שביצע/ה (בעיקר: ידוענים ואנשי בידור) פרודיות על אנשי ציבור וידוענים דמויות פיקטיביות שגילם/ה
טל פרידמן 1 - 11 אריאל שרון, ארקדי גאידמק, אהוד אולמרט, מוחמד אבו טיר, אהוד ברק, יונה יהב, רובי ריבלין, יעקב כץ, משה יעלון, יעקב ליצמן, יוסף לפיד, מרינה סולודקין, אברהם הירשזון, נפתלי בנט, אריה דרעי, גדעון סער, ג'יבריל רג'וב, גולדה מאיר, יצחק רבין, ולדימיר פוטין שוש עטרי, אסי דיין, אורי זוהר, רוני דניאל, חיים יבין, מינה צמח, רון קופמן, סוניה פרס, אבי קושניר, עמוס רולידר, אדל, אייל שני, שלמה ארצי, משה דץ, בוריס גלפנד, יצחק קלפטר, כריס דה ברג, דן שכטמן חלי גונזלס (שלי יחימוביץ'), אומלטה (אודטה שוורץ), יאקי יהב (רני רהב) חיזקי (מדריך טיולים), יגאל (סולן להקת אירועים), לובה (קופאית בסופר), יאנקו ("הרומנים"), שיפשיפ ("הבלוג של מאי"), דובה ("השותפים"), רוחל בריר-חסד (המתנחלת מעשהאל), חזן צבאי
מריאנו אידלמן 1 - הווה שאול מופז, בנימין נתניהו, עמיר פרץ, קונדוליזה רייס, פנינה רוזנבלום, מועמר קדאפי, יאיר לפיד, יורם מרציאנו, יוחנן דנינו עזאם עזאם, רודריגו גונזלס, קובי אוז, אייל ברקוביץ', דייגו מראדונה, מרגלית צנעני, סופר נני, שלומי שבת, חיים כהן, ליאו מסי, יואב מרדכי, אסף אמדורסקי, מאיר פניגשטיין, זאב רווח, רוז פוסטאנס, דוד שושן, אריאל זילבר, מנחם גולן, עופר טלקר, ניב גלבוע, שמעון מזרחי רועי כהן-צדק ("הבלוג של מאי"), סבתא מוסקונה, פילוס גבריאל ("הפילוסים"), קיפוד ("השותפים"), ליטל מעתוק ("בית הספר של ליטל מעתוק"), שיראל ("רדיו מומי"), הקטור ("הפרלמנט"), מדען איראני ("הכור הגרעיני"), אבוש ("בת המצווש של קשת ליבליך"), פיץ ("הזוג הכי מאוס בעולם")
אלי פיניש 1 - הווה עוזי כהן, משה קצב, שמעון פרס, בנימין בן אליעזר, דני חלוץ, ברק אובמה, אלי ישי, שלומי לחיאני, בשאר אסד, צחי הנגבי, עומרי שרון, שלמה בניזרי, יאיר לפיד, משה דיין דודו טופז, צביקה פיק, ג'ובאני רוסו, רפי גינת, אולסי פרי, לירן שטראובר, שמעון גרשון, ג. יפית, יובל המבולבל, דידי הררי, אלון גל, ארז דה דרזנר, אביב גפן, מתי כספי, אלי לוזון, ישראל אהרוני, שייקה לוי, יגאל עמיר, חגי עמיר, יוני רכטר, אייל גולן, אבי "הטחול" אסולין, חגי פליסיאן מומי ("רדיו מומי") שדרן רדיו המבוסס על אלי כהן ("אליקו") אבי מזליקו (תושב שדרות), מיקו מזליקו (תושב אשקלון), מדען איראני ("הכור הגרעיני"), דרור מדסי ("איש הטריאתלון")
עלמה זק 1 - הווה דליה איציק, הילרי קלינטון, זהבה גלאון, מרב מיכאלי, ציפי חוטובלי, סתיו שפיר, אורית סטרוק, יעל גרמן, עדי קול ציפי שביט, יונית לוי, עדי אשכנזי, מיכל אמדורסקי, לואיסנה לופילטו, קרן פלס, ענת וקסמן, סנדרה שדה, אופירה אסייג, מיכל אנסקי, אילנית, מיכל צפיר, בר רפאלי, אחינועם ניני, אנגלה מרקל, שולה זקן, קרן מור מאיה בומבילה (מאיה בוסקילה), דריה פלג (שילוב של קרן פלס, איה כורם ומירי מסיקה) ליאורה מוטורו (תושבת שתמיד מתלוננת), מאי ("הבלוג של מאי"), נטע-לי ("השותפים"), ג'ני ("המקפלות"), יוקנת (הנגנית המלווה של רחל המתנחלת), חיותה ("הפילוסים"), דורית (אשתו של שוקי), אימוש ("בת המצווש של קשת ליבליך")
אורנה בנאי 1 - 6 רוחמה אברהם, לימור לבנת, ציפי לבני ג'ודי שלום ניר מוזס, צופית גרנט סיגל עזריאלי (ענבל גבריאלי), מרכבה פלדמן (מירי רגב, כדוברת צה"ל), כריסטיאנה הוכמן (טטיאנה הופמן) מוריה סרק (מתנחלת מחברון), דקלה הרשקוביץ ("הפילוסים")
דב נבון 1 - 4 רפי איתן מוטי ארואסטי, גילה קצב אודי בן דוד-פדרבוש (שילוב של אודי סגל, אלון בן-דוד ואורלי וילנאי-פדרבוש) שוקי (ישראלי שלא רוצה לצאת פראייר)
אסי כהן 3 (אורח),
4 - 8
12 - הווה‏[4]
גבי אשכנזי, אביגדור ליברמן, ראלב מג'אדלה אבי נמני, גיא זהר, אורי גלר, עמוס עוז, אברי גלעד, אבי מלר, מוחמד בכרי, גיא גיאור, אבשלום קור, טל ברודי, מתי כספי יואב בן-חור (יורם בינור) עדי ("הבלוג של מאי"), אפי מִידַבֵּר ("השותפים"), שימי הרשקוביץ ("הפילוסים"), שאולי ("הפרלמנט"), קאי ("בת המצווש של קשת ליבליך"), ששי המנהל ("בית הספר של ליטל מעתוק")
יובל סמו 4 (אורח), 5 - הווה יצחק הרצוג, חסן נסראללה, דניאל פרידמן, מני מזוז, אורי אורבך, אליזבת השנייה, מירי רגב, יאיר שמיר, מחמוד עבאס, מנחם בגין אהוד יערי, מוש בן ארי, אלי טביב, אפרים שמיר, ספיר סבח, רוני מאנה, מרים נופך מוזס יונה שמיר - בן דמותו של יצחק שמיר המוצג כדודן רחוק און פרלין (יועץ התקשורת של אהוד אולמרט), תמיר ("הבלוג של מאי"), גבי סופר (המוכר ה"נודניק" המנסה למכור לאנשים מוצרים), נציג שירות ההסברה הישראלי ("תותח בהסברה"), אבי ("הפרלמנט"), דודו ("תגלית"), "הישראלי היפה", השף משה משה, אשר בן חורין (נהג מונית), אבי ברגר ("הקרב על התמ"א")
מאור כהן 5 - 8
ג'ורג' ווקר בוש, יצחק רבין יעל דקלבאום, מוסקו אלקלעי, אלון בן דוד, מודי בר-און, אריק איינשטיין, שלום חנוך, זוהר ארגוב, יובל בנאי, רוד סטיוארט ח"כ גלעד טרחן (גלעד ארדן) קרקו ("הפרלמנט")
שני כהן 7 - הווה סופה לנדבר, דורית ביניש, אנסטסיה מיכאלי, ציפי לבני, לימור לבנת, חנין זועבי אלין לוי, שרה לוין, אורנה דץ, מירי מסיקה, יעל פוליאקוב, אופירה אסייג, מירי בוהדנה, רבקה זוהר, לירון ויצמן, דנה ספקטור, קרין מגריזו, שרית חדד, ריקי גל, יסמין גמליאל, דנה רון, ונסה מימון, אחינועם ניני סיגל בור המבוססת על ענבל אור, רלי שומן המבוססת על חלי ממן (כוהנת דיאטה) טובית בן דוד ("בית הספר של ליטל מעתוק"), נופר ("המקפלות"), קשת ליבליך ("בת המצווש של קשת ליבליך"), מליסה ("תגלית") רינה ("משפחת אלן דלון"), קטני ("הזוג הכי מאוס בעולם"), ליפז ברגר ("הקרב על התמ"א")
ערן זרחוביץ' 8 (אורח),
9, 11
יובל שטייניץ, מחמוד עבאס, שלמה בניזרי, אחמד טיבי, אברום בורג, נתן שרנסקי, פרנסואה הולנד, סילבן שלום רזי ברקאי, גילה אלמגור, יהורם גאון, ציפי לוין, דני סנדרסון, ברהנו טגניה, דב גליקמן, ערד ניר, גדי סוקניק, דן מרגלית, ורדה רזיאל ז'קונט מעשיהו לייבניץ המבוסס על הפרופ' ישעיהו ליבוביץ אמציה ("הפרלמנט"), אמיר גזנדה (הקרב על התמ"א)
רועי בר נתן 9 - הווה מרים פיירברג, בני גנץ, דני דנון, אריאל אטיאס, משה פייגלין, סטנלי פישר, דליה דורנר, ג'ון קרי, שי פירון, אורי אריאל גידי גוב, גלעד שליט, רמי קליינשטיין, ערד ניר, מארק צוקרברג, יונתן רושפלד, מייקל לואיס, לבנת פורן, אבי קושניר, ישראל גוריון, חנה מרון, עפר שכטר, עברי לידר, נדב בורנשטיין שילה ("תגלית"), גדי ("משפחת אלן דלון"), פניה אפללו ("הקרב על התמ"א")
ירון ברלד 9 (אורח), 10 - הווה ‏[7] ישראל כץ, ראובן ריבלין, אלון חסן רני רהב, דביר בנדק, בוקי נאה, אפרים שמיר, שייע פייגנבוים, יונתן רושפלד, נאור ציון, סופוקליס שחורציאניטיס שוש זוהר (פרודיה על שושי זוהר, בעל חנות למתנות) ג'וש ("תגלית"), יעקב ("משפחת אלן דלון")
ליאת הר לב 10 - הווה דפני ליף, אילת שקד הדס שטייף, מירי נבו, בר רפאלי, גלית גוטמן, סקרלט ג'והנסון, ליהיא לפיד, מיי פיינגולד, ג'ניפר סנוקל, שרון כידון שירן ("משפחת אלן דלון"), ליהיא השטאג, סמדר ("לא בכיוון"), חני בן חורין, חדווה (אשתו וחמותו של "נהג המונית")

שחקנים אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של לובה כקופאית בסופרמרקט, מגולמת בידי טל פרידמן

ספיישלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנים בהם משודרת עונה של התוכנית ביום העצמאות משודר פרק ברוח היום. בעונה החמישית ניתן היה לראות איך "ארץ נהדרת" הייתה נראית ב-60 שנות מדינה; בעונה השישית שודרו קטעי ראיונות עם אישים חשובים; והמערכון הראשי התקיים בבית "האח הגדול" - כשבבית נמצאים חברי כנסת ואנשי ציבור בולטים; בעונה השביעית הייתה התייחסות לאירועים בולטים ביום העצמאות: חידון התנ"ך העולמי וטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
  • לאחר עונתה השישית של התוכנית נערך אוסף של שבעה פרקים תחת השם "אחד אחד". כל פרק מתמקד בכוכב אחר של "ארץ נהדרת", והפרק הוא לקט של מיטב המערכונים בכיכובו.
  • בערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה בשנת 2009 וכן בערב הבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013 נערכה תוכנית מיוחדת במהלך משדר החדשות, לפני ואחרי פרסום תוצאות המדגם.
  • בתאריך 13 באוגוסט 2011 שודרה תוכנית מיוחדת בשם "ארץ מתעוררת", בעקבות אירועי מחאת האוהלים של אותו קיץ.
  • בנובמבר 2012 שודר מבזק קצר של התוכנית סביב אירועי מבצע עמוד ענן בעזה.
  • במאי 2013 שודרה תוכנית ספיישל לרגל מלאות עשור לתוכנית, בה השתתפו כל השחקנים שלקחו בה חלק לאורך השנים. התוכנית חזרה לדמויות הבולטות שהופיעו ב"ארץ נהדרת" והציגה את השינויים שעברו עליהן במהלך העשור.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארץ נהדרת" - תקליטור DVD, הרגעים הגדולים 2007

לתוכנית חשיבות לא מבוטלת בעצם הבחירה להציג או לא להציג בהבלטה דמויות מסוימות. רבים סבורים כי מעמדם של שלי יחימוביץ', עוזי כהן, או ג'ודי ניר מוזס שלום כדמויות בעלות חשיבות נוצר במידה רבה בעקבות השימוש התכוף בהן כדמויות בתוכנית‏[9]. מרבית האישים שחיקוייהם מוצגים בתוכנית טוענים שהם מקבלים את דמויותיהם הקריקטוריסטיות המוצגות בתוכנית ברוח טובה ובהומור, ואף מוחמאים מהכללתם בתוכנית, אך דווחו גם מקרים של פגיעה ועלבון. דוגמה בולטת היא מוחמד אבו טיר, ממנהיגי החמאס, שהביע את הסתייגותו מן השימוש בדמותו בתוכנית דרך חיקויו על ידי טל פרידמן ככזו המנסה ללא הרף לפתות ישראלים להגיע לאזור השטחים במסווה של מארגן מסיבות. הצגת נשיא המדינה משה קצב כאוויל מוחלט גררה מחאות מצד לשכת הנשיא, ושחקן הכדורגל אבי נמני ביקש, כפי שנטען בתקשורת, כי הצגתו בתוכנית תמותן. אברי גלעד, שבעונה השביעית חוקה על ידי אסי כהן, התלונן כי הוצג בתוכנית בתור אחד שמרוויח מסבל אחרים.

הפופולריות הרבה של ארץ נהדרת בציבור הישראלי באה לידי ביטוי לא רק במדרוג גבוה אלא גם במקום שניתן לה בבמות נוספות. כך למשל הצלחת העונה הראשונה הביאה את חברות התחפושות בפורים 2004 לייצר תחפושות של הדמויות המפורסמות של התוכנית, כמו לובה (טל פרידמן) ועוזי כהן (אלי פיניש). התוכנית נבחרה בשנת 2010 לתוכנית העשור של גלי צה"ל והתחנה אף הקדישה לה מצעד מערכונים מיוחד.

ב-10 באפריל 2013 נפתחה במוזיאון ארץ ישראל תערוכת תצלומים של שחקני התוכנית ודמויות שונות מכל העונות לרגל עונת העשור‏[10]. באותה שנה זכתה התוכנית בפרס "כד החלב" המוענק לאישים בתחום הטלוויזיה מטעם המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

ביטויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנותיה הייתה "ארץ נהדרת" אחראית למספר תרומות לשפה ולסלנג העברי. לרוב הדמויות בתוכנית יש ביטוי או מונח שעליו הדמות חוזרת מספר פעמים בכל הופעה ולרוב נהפכים ביטויים אלו, המזוהים עם אותן דמויות, ל"קאלט" (פולחן) ורבים מהצופים מאמצים אותם לשיח היום-יום. עם זאת אריכות ימיהם של ביטויים אלו מוגבלת לרוב לתקופה הסמוכה להופעתם בתוכנית והם מתפוגגים מהשיח היום-יומי לאחר מספר חודשים.

בין הביטויים הזכורים של העונה הראשונה היו ביטויו של שאול מופז המצ'ואיסט "גבר-גבר", "יוצאת חוצץ" הנחרץ ו"עם כל הכבוד, ויש כבוד" הדעתני של חלי גונזלס; ביטוייה של הקופאית לובה "פ'סדר", "אין עבודה, אין שפה, קשה, קשה", "משלוחה" (במקום "משלוח") ו"פותחת תיק בקשה", ובנוסף גם הביטוי "לסדר את הבחור" של עוזי כהן, שהפך לביטוי נרדף לסידור עבודה למקורבים; בעונה החמישית נקלטו הביטויים ממערכוני ה"שותפים" "ש-לום", "טו-אוב" ו"מתאים לי ובניו"; בעונה השישית משפחת הפילוסים הכניסה את הביטויים "מצ'עמם" ו"לא יאה" ומומי את "ושיראל"; בעונה השביעית נקלט הביטוי "אוקיי יאללה מְמְמְבּיי" שנאמר על ידי צמד מוכרות הבגדים, נופר וג'ני, "לא, את" - של ליטל מעתוק וחברותיה, "פירסט קלאס", "כמה??" ו"לך תמות!" מפיו של איש המכירות גבי סופר; בעונה השמינית נקלטו בעיקר "היוש, ו"ביוש" ו"אחת ה... אם לא ה" של קשת ליבליך; בעונה התשיעית נקלטו "פּאק איט" ו"לקשורי" של המדענים האיראנים וה"טאבלט"; בעונה העשירית הצטרפו ללקסיקון "למה מי הוא? מה, הוא אלן דלון?" ו"וברכה!" ממערכוני "גרים עם ההורים" ואילו דמותה של ליהיא האשטאג זוהתה עם הביטויים "פח", "מוות", "לא, אין לתאר", "הו כה מגניב" ו"עולב עולבי שמים"; בעונה ה-11 הפכה לפופולרית קריאתה של אשת נהג המונית "אשר!", "תחמז'לו" של פאניה אפללו ממערכוני "הקרב על התמ"א", וכינוי האפליקציה וואטסאפ "מ'נשמע" בעקבות הפרופסור מעשיהו לייבניץ.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההצלחה המסחרית ספגה התוכנית ביקורת על גישתה הבידורית בעיקרה. לטענת מספר מבקרים, הסאטירה בתוכנית הומרה באסופה של חיקויים מבוצעים היטב, והתוכנית נמנעת מביקורת של ממש על דמויות מרכזיות ועל נושאים בוערים בזירה הפוליטית והציבורית‏[11][12]. בעונות המאוחרות יותר של התוכנית טענו המבקרים שהתוכנית לא רק חדלה מלעסוק בסאטירה אלא גם הפסיקה להיות מצחיקה‏[13] ולמעשה נשארה בלעדית תחת תו "תוכנית הבידור" הפופולרית‏[14].

כותבי התוכנית מציגים את עצמם כבעלי אג'נדה שמאלית מה שהשפיע על תפיסת התוכנית בציבור ועל התגובות אליה, בעיקר מצד הימני של המפה הפוליטית‏[15] צופים מימין הרבו לטעון כי התוכנית מוטה פוליטית לטובת השמאל ומציגה ימנים ומתנחלים באופן מוקצן ומוגזם, בין השאר בהצגתם של אביגדור ליברמן ויעקב כץ כפשיסטים ואף כנאצים. ביטוי קיצוני לביקורת זו הייתה הפצתה של תמונה בה מופיע עורך התוכנית, מולי שגב, כשהוא לבוש כקצין אס-אס[16]. משמאל תקפו בחריפות את הפעולה וטענו כי יש להבדיל בין ביקורת סאטירית, גם אם בוטה, לבין תוקפנות חסרת ביסוס‏[17]. מימין טענו שעל אף שהפעולה פסולה כשלעצמה, בעצם העובדה שהתוכנית בחרה לעשות שימוש בדימויים מעין אלו היא התירה למתנגדיה להשיב באותו מטבע‏[18].

ביקורת מכיוון אחר הוטחה בתוכנית על כך שלמרות התיימרותה לשקף פנים שונות בחברה הישראלית, היא משקפת בעיקר פנים מוכרות בטלוויזיה הישראלית ומרבה לעסוק בשיח-הפנימי של עולם הבידור אליו היא משתייכת. לעתים, נטען, היו דמויות ששימשו פעמים רבות בעיקר משום שאחד המופיעים בתוכנית היטיב לחקותן, ובלי קשר למקומן השולי בציבוריות הישראלית. בנוסף הועלו טענות על כך שהתוכנית מציגה נשים ויחידים מקבוצות מוחלשות בחברה באופן סטריאוטיפי הגובל בגזענות[19].

בתחילת עונתה השלישית של "ארץ נהדרת" מחו עסקנים מנציגי הציבור הציוני-דתי על שידור התוכנית בליל שבת וטענו כי שידור תוכנית המובילה את השיח התרבותי הישראלי ביום שבו אינם יכולים לצפות בה גורם להוצאתם משיח זה. בעקבות פנייה של חבר הכנסת שאול יהלום הוחלט לשדר שידור נוסף של התוכנית בימי רביעי, אך במתכונת מקוצרת של שעה בלבד, כולל פרסומות (וצימצום קטעים וכותרות). בעונה הרביעית הועלתה ביקורת על כמות הלקטים הרבה ששודרה בלא הודעה ברורה מוקדמת, דבר שגרם לאכזבת הצופים שציפו לתוכנית חדשה.

הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרלמנט

בשנת 2012 שודרה סדרת טלוויזיה בשם "הפרלמנט" ושהיוותה ספין אוף של ארץ נהדרת. הסדרה בוססה על פינה ששודרה בעונה השמינית של ארץ נהדרת באותו שם שעקבה אחר חבורה של גברים שיושבים באופן קבוע בבית קפה ומשוחחים. הסדרה הרחיבה את המערכון וזכתה להצלחה ולביקורות חיוביות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות וריאיונות

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רן בוקר, מה לעזאזל זה כלבוטק?, באתר ynet‏, 24 בינואר 2014.
  2. ^ פורמט מנצח, באתר nrg מעריב
  3. ^ ספי קצב, ‏מיהו בכלל: הכירו את אלן דלון המקורי, באתר ‏mako‏‏, ‏14 במרץ 2013‏.
  4. ^ ערן סויסה, ‏אסי כהן חוזר ל"ארץ נהדרת", באתר ישראל היום, 29 ביולי 2014
  5. ^ וואלה! סלבס, מסתמן: ירון ברלד לא יחזור ל"ארץ נהדרת", באתר וואלה!, 30 במרץ 2014
  6. ^ רן בוקר, סופית: ירון ברלד חוזר ל"ארץ נהדרת", באתר ynet‏, 19 ביוני 2014
  7. ^ בעקבות תלונה שהוגשה כנגדו על הטרדה מינית הושעה ברלד מהתוכנית למשך שבועיים מעונתה ה-11, וסירב לחזור להשתתף בה גם בהמשך העונה מטעמים אישיים‏[5]. לאחר שהוחלט לסגור את התיק נגדו נודע כי ישוב לעונתה הבאה‏[6].
  8. ^ דוד אברהם, שלום לך ארץ נהדרת, באתר וואלה!, 28 בינואר 2014.
  9. ^ ‫יוסי זילברמן, ‏מה קרה כששלי פגשה את חלי?, באתר ‏mako‏‏, ‏6 בנובמבר 2012‏‬
  10. ^ תערוכת צילום של "ארץ נהדרת" במוזיאון ארץ ישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏10 במרץ 2013‏‬
  11. ^ המבקר שמוליק דובדבני כתב: "כצפוי, במסווה של תוכנית סאטירה והומור כאילו-נועז, ממשיכים עורכי וכותבי 'ארץ' ללעוג לשוליים החברתיים של ישראל... כבעבר, גם בעונתה החמישית 'ארץ נהדרת' צוחקת מלב הקונצנזוס."[1]
  12. ^ המבקר יוסי קליין כתב: "תוכנית סאטירית מלווה את המציאות והמציאות מספקת די חומרים שאפשר להתייחס אליהם, אבל 'ארץ נהדרת' היא תוכנית בידור ולא סאטירה. סאטירה צוחקת על הצופה, תוכנית בידור מצחיקה אותו."
  13. ^ המבקרת שירית טרוינר כתבה: "שלוש העונות האחרונות של תוכנית הסאטירה המובילה של המדינה נראו כמו עונה אחת דלילה בפאנצ'ים או מערכונים זכירים במיוחד"
    שירית טרוינר, יש לנו ארץ מנומנמת: "ארץ נהדרת" חייבת להשתנות, באתר nrg‏, 5 ביוני 2012
  14. ^ ""ארץ נהדרת" עדיין שנונה לפרקים, מתהדרת בקאדר שחקנים מהשורה הראשונה ומצליחה להיות אחת התוכניות הנצפות גם בעונה החלשה ביותר שלה, אבל סאטירה - אין."
    ליאת ריקליס, "ארץ נהדרת 9": נשארו רק המערכונים, באתר עכבר העיר, 5 ביוני 2012‬
  15. ^ דוד ורטהיים, דוד ליפשיץ: "אני שמאלני. ואני לא מתנצל על זה ולא מתבייש בזה", באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2012.‬
  16. ^ ‫יהושע בריינר ופנחס וולף, תמונת עורך "ארץ נהדרת" במדי אס-אס מופצת ברשת, באתר וואלה!, 9 במרץ 2011‬
  17. ^ המבקר ניב שטנדל כתב: "הקצנת דמותו של ליברמן לדמות פשיסט מסוכן היא שימוש בכלי סאטירי להעברת מסר. בהצגת שגב כקצין אס.אס אין כל מסר של מחאה. יש בה רק אלימות לשמה. אלימות מאוד פשטנית, נטולת תחכום 'שמאלני'. אגרוף לפרצוף."
    ניב שטנדל, ארץ נהדרת היא הקול השפוי? תעבדו על מישהו אחר, באתר עכבר העיר, 9 במרץ 2011‬
  18. ^ באתר ביקורת התקשורת הימני לאטמה נכתב: "תעשה לנו טובה שגב, בסך הכל מישהו שיחק עליך את הטריק המלוכלך והפשטני שאתה משחק על אביגדור ליברמן וכצל'ה כבר שתי עונות לפחות. זה זול, זה לא מצחיק, זה זילות השואה, וגם דברים מצחיקים לא מושכים על פני שתים שלוש עונות. אז ככה זה נראה ומרגיש מהצד השני, תכיר."‫‫[2]
  19. ^ המבקרת אריאנה מלמד כתבה: "בעיני היו קטעי 'הרומנים' נגועים בגזענות. הנה המלצה לניסוי ביתי קטון: במקום 'רומנים', נסו לחשוב שהקטעים הללו היו מוקדשים ל'יהודים'. לא מצחיק, נכון? אפילו קצת מקומם, אולי?"[3]
הקודם:
2003 - שי ודרור
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2004 - ארץ נהדרת
הבא:
2005 - כוכב נולד 2
הקודם:
אין (קטגוריה חדשה)
פרס מסך הזהב - תוכנית השנה
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
אין (הפרס בוטל)
הקודם:
2003 - כוכב נולד
פרס מסך הזהב - תוכנית בידור
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
אין (הפרס בוטל)
הקודם:
2004 - מ.ק. 22
פרס האקדמיה לטלוויזיה - הסדרה הקומית הטובה ביותר
2005 - ארץ נהדרת
הבא:
2006 - אמא'לה
הקודם:
2005 - כוכב נולד 2
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011 - ארץ נהדרת
הבא:
2012 - מצב האומה