פורטל:אישים/הידעת?/קטעי הידעת? - 2

קטעי "הידעת?" נוספים

לקט קטעי "הידעת?"

101

המסורת הנוצרית מייחסת לאפיפיור סילבסטר הראשון את הטבלתו של קונסטנטינוס, קיסר הקיסרות הרומית המערבית, וכן את ריפויו ממחלת הצרעת. עם זאת, ידוע שקונסטנטינוס הוטבל לנצרות רק על ערש מותו, על ידי הבישוף אאוזביוס מניקומדיה, כשנתיים לאחר מותו של סילבסטר. שמו של סילבסטר הונצח בחגיגות ערב ראש השנה האזרחית במספר מדינות ובהן ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה

102

אליס, נסיכת באטנברג, אמו של הנסיך פיליפ, בעלה של אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת נולדה באנגליה, לנסיך הגרמני לודוויג פון באטנברג ולאשתו, הנסיכה ויקטוריה, נכדתה של המלכה ויקטוריה. מילדותה סבלה מלקות שמיעה. היא נישאה לנסיך היווני אנדראס, ונאלצה לצאת לגלות מיוון פעמיים, ב-1917 וב-1922. בשנות השלושים הייתה מאושפזת מספר שנים במוסד פסיכיאטרי. היא חזרה ליוון, ובזמן מלחמת העולם השנייה הצילה משפחה יהודית ממוות. הנסיכה נפטרה בארמון בקינגהאם ב-5 בדצמבר 1969 ללא כל רכוש, לאחר שתרמה אותו לעניים ונקברה בטירת וינדזור, חרף בקשתה להיקבר בירושלים, לצד דודתה אליזבת פיודורובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. ב-3 באוגוסט 1988 הועברו עצמותיה לקריפטה שמתחת לכנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים. ב-31 באוקטובר 1994 באו ליד ושם שני ילדיה שהיו עדיין בחיים, פיליפ וסופיה, כדי לקבל בשמה את תואר חסידת אומות העולם.

עריכה | תבנית | שיחה

103

תיאו מאינץ היה שותף לייסוד אגודת הלהט"ב בישראל בשנת 1975. בשנת 1976 התארח עם אחרים בתוכנית הטלוויזיה "השעה השלישית". פעילות זו הייתה ראשונה מסוגה במדינת ישראל באותה זמנים, ולוותה בחששות רבים מנידוי ואף אלימות כלפי המשתתפים בתוכנית. אבי אנגל, פעיל ציבורי נוסף, הצטלם בחשיפה מלאה. כל שאר החברים חבשו פאות, עוות קולם, וצולמה צלליתם בלבד. תיאו מאינץ היה היחיד שהסכים שקולו לא יעוות. הראיון סבב באופן כללי על חיי הקהילה ההומוסקסואלית. תוכנית הטלוויזיה שינתה את חייו הציבוריים של מאינץ, שזוהה במקום עבודתו ויצא למעשה מהארון, דבר נדיר בישראל בתקופה זו. מאינץ נבחר פעמיים לכהן כחבר בוועד אגודת הלהט"ב, נמנה עם מפעילי "יין נושן" (קבוצה להומואים מבוגרים), וכן היה פעיל בקו הלבן ובפעולות תרבות גאות. מאז לא חשש להתראיין בשמו ועם תמונות בכלי התקשורת בישראל. בהמשך חייו מונה תיאו מאינץ ליקיר העיר תל אביב-יפו על פועלו הציבורי.

עריכה | תבנית | שיחה

104

גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדה הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.

עריכה | תבנית | שיחה

105

סיד בארט, מייסד להקת הפינק פלויד שסבל מהשפעה מתמשכת של LSD ונאלץ לפרוש ממנה, הגיע לבקר באולפני EMI בעת שחברי הלהקה הקליטו את האלבום Wish You Were Here המוקדש לו. עקב מצבו הנפשי המעורער של בארט באותה תקופה הוא השמין וגילח את כל שערו, ולכן לא זיהו אותו בתחילה חבריו ללהקה. משזיהה אותו לבסוף, פרץ רוג'ר ווטרס, שהפך למנהיג הלהקה, בדמעות.

עריכה | תבנית | שיחה

106

בשנת 1830, כשאוכלוסיית הארכיפלג הסקוטי, סנט קילדה, מנתה כ-100 איש בלבד, הגיע למקום הכומר ניל מקנזי. הוא סייע לחיזוק הדת הממוסדת שם, ולשיפור תנאי המחיה. הוא ארגן שם מחדש את החקלאות, הוא היה דמות מפתח בבנייה מחדש של הכפר, ופיקח על בניית כנסייה ובית כומר חדשים. בסיוע של "חברת בית הספר הגאלית", מקנזי ואשתו הביאו למקום חינוך פורמלי. הם הקימו בית ספר יומי ללימוד קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ובית ספר של יום ראשון ללימודי דת. הכומר הקנאי, ג'ון מק'קיי, החליף את מקנזי ב-1865. מק'קיי החל בשגרה של טקסים ארוכים בימי ראשון שבהם הנוכחות הייתה חובה. מבקר ששהה במקום ב-1875 ציין כי "שבת הייתה יום של עגמימות בלתי נסבלת. עם צלצול הפעמון, כל הקהילה מיהרה לכנסייה עם מבטים עגומים ועיניים נעוצות באדמה. זה נחשב לחטא להסתכל ימינה או שמאלה". נשים מבוגרות וילדים שהרעישו בכנסייה, נאלצו להאזין להרצאות ארוכות, שבהן הם הוזהרו על העונשים הצפויים להם בעולם הבא. כאשר היה מחסור במזון נשלחה ספינת אספקה, שהגיעה בשבת. אך הכומר אסר על התושבים לפרוק אותה עד יום שני. נאסר על הילדים לשחק במשחקים, והם נדרשו לשאת איתם בכל עת ספרי תנ"ך. התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי במשך 24 שנים.

עריכה | תבנית | שיחה

107

הווארד יוז, שהיה טייס, מפיק קולנוע ומיליונר, נודע כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית, אשר הלכה והחמירה לאורך חייו הבוגרים ובערוב ימיו. יוז נהג להתעקש על פרטים שוליים בהפקת סרטיו, וחווה תנודות בלתי צפויות במצבי הרוח שלו. במהלך חייו "נעלם" יוז מהחיים הציבוריים למשך תקופות ארוכות, בהן נטען כי היה חולה ולא יציב נפשית, ספון בביתו, נמנע ממגע עם אנשים וחפצים בידיים חשופות כדי לא לגעת בחיידקים, והיה מכור לקודאין, ואליום ותרופות נוספות.
יוז מת ב-1976 במהלך טיסה ליוסטון, טקסס, בשל אי ספיקת כליות. גופתו הייתה קשה לזיהוי בשל ציפורניו המגודלות, שערו וזקנו העבות, שלא נגזזו מזה זמן רב; ה-FBI נדרש לטביעת אצבעות שלו על מנת לזהותו. הוא נקבר ביוסטון.

עריכה | תבנית | שיחה

108

ב־1967 יצא סרטו הסאטירי של מל ברוקס "המפיקים", המספר את סיפורם של שני מפיקים מברודוויי אשר לצורכי מס מעלים מחזמר בו מככבים נאצים מרקדים כדי שזה יגרום להם להפסדים; בניגוד לתוכניותיהם המחזמר הצליח. סרטו של ברוקס נחל הצלחה רבה והפך עם השנים לסרט פולחן. ברבות השנים הסרט עובד למחזמר אשר גרף תריסר פרסי טוני והוצג אף בישראל בכיכובו של שלמה בראבא. ב־2005 השלימה יצירתו המקורית של ברוקס מעגל והמחזה המצליח הופק מחדש לסרט בצורה המדויקת של המחזמר.

עריכה | תבנית | שיחה

109

אף כי נהוג לקבוע כי תחילתה של הפסיכולוגיה כמדע מיוחסת על ידי רבים לווילהלם וונדט הגרמני מאוניברסיטת לייפציג בשנת 1879, היא כבר התחילה ביוון העתיקה בבית מדרשם של סוקרטס, אפלטון, היפוקרטס ואריסטו. היפוקרטס ואפלטון קבעו כי יש לאדם שלוש נפשות: טבעית, חיונית ושכלית. אפלטון קבע כי אצל חולי הנפש ישנו קונפליקט בין החלקים השונים, במיוחד השכלי לעומת היצרי, וקבע שהטיפול צריך להיות לא באמצעות השמעת מוזיקה כפי שהיה מקובל אז, אלא באמצעות לימוד פילוסופיה. אריסטו תלמידו הגדול, מייסד דרך האמצע, היה כנראה הראשון בהיסטוריה שייחד ספר שלם לתורת הנפש ("על הנפש").

עריכה | תבנית | שיחה

110

בשנת 2005 החלו להופיע באינטרנט משפטים הומוריסטיים, אשר כונו "עובדות צ'אק נוריס", אודות אמן הלחימה והשחקן האמריקאי צ'אק נוריס. משפטים אלו נפוצו באתרים רבים ובשפות רבות וכשנוריס שמע עליהם הוא טען כי הופתע מהתייחסות זו אליו וכי הוא מקבל אותה כמחמאה.

דוגמאות:

כשצ'אק נוריס עושה שכיבות סמיכה, הוא לא עולה ויורד אלא דוחף את כדור הארץ כלפי מטה.
צ'אק נוריס לא מציית לחוקים, החוקים מצייתים לצ'אק נוריס.
צ'אק נוריס ספר עד אינסוף – פעמיים.

עריכה | תבנית | שיחה

111

מלאי תהפוכות היו חייו של יעקב ישראל דה האן. בצעירותו עזב את הדת ונשא אישה נוצרייה. לאחר מכן חזר בתשובה ועלה לארץ ישראל מתוך השקפה ציונית. כעבור מספר שנים התחרד, שינה את גישתו לציונות, הפך לסמן הקיצוני בעדה החרדית האנטי-ציונית, ואף נרצח בשל כך על ידי אברהם תהומי איש "ההגנה". חרדיותו לא מנעה ממנו לכתוב שירים הומוסקסואליים נועזים, אולם חרף שירים אלה, רואים אותו חוגים חרדים כקדוש עד עצם היום הזה.

עריכה | תבנית | שיחה

112

המוזיקאי אל קופר ידוע כיום בעיקר כנגן קלידים וזמר, וכמקים להקת הרוק דם יזע ודמעות. אולם בצעירותו החשיב את עצמו קופר רק לגיטריסט. בזמן שבוב דילן הקליט את אלבומו Highway 61 Revisited קופר היה באולפן. הוא התגנב לקלידים בזמן השיר Like a Rolling Stone, וכיוון שזה לא היה הכלי הראשי שלו הוא השתהה לפני שניגן כל אקורד. כשדילן הקשיב לשיר, למרבה הפתעתו של המפיק הנבוך, הוא ביקש להגביר את הקלידים, וצליל הקלידים המאחרים אחרי שאר הכלים היה לאחד הסמלים של השיר.

עריכה | תבנית | שיחה

113

הפילוסוף היהודי מרטין בובר זקף את הגילוי המרשים של רוח דמוקרטית של העם הדני במהלך מבצע הצלת יהודי דנמרק לפעולתה התרבותית רחבת ההיקף של תנועת בתי החינוך העממיים שפעלה בדנמרק מאז הווסדה על ידי הכומר ניקולאי גרונטוויג.

עריכה | תבנית | שיחה

114

סבוכים ונפתלים היו חייו הקצרים של לוחם האצ"ל ברוך מזרחי. מזרחי נולד ב-1926 כחמודה אבו אל-עיניין למשפחה ערבית מפורסמת מצפת. בגיל צעיר התקרב לקבוצת אנשי בית"ר ועבר ללמוד בבית הספר אליאנס. בגיל 16, לאחר מות אמו, התגייר, הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות כנגד הבריטים. לאחר שנתפס, נשלח יחד עם עוד 55 אנשי אצ"ל ולח"י לגלות באריתריאה, שם נורה על ידי שומרים סודאנים וניצל בנס. לאחר שנתיים שוחרר, חזר לארץ ישראל ועסק באיסוף מודיעין לקראת פעולה בג'נין. ב-18 באפריל 1948 נעצר האוטובוס הערבי בו נסע לבדיקה שגרתית, ולרוע מזלו שוטר ערבי זיהה אותו לפי שן הזהב שבפיו ומאז נעלמו עקבותיו. גורלו נותר בגדר תעלומה לא פתורה עד שב-1968 הגיע עיתונאי ישראלי שחקר את הפרשה לכפר ליד שא-נור, שמע מהמקומיים על ה"יהודי" שהוצא להורג על ידי כנופיות קאוקג'י והגיע למערה בה נקבר. ב-9 באוקטובר 1969 הובא מזרחי למנוחת עולמים בטקס צבאי מלא, כיהודי, בחלקה הצבאית בבית הקברות בנתניה ובין מלוויו היה גם מפקד האצ"ל מנחם בגין.

עריכה | תבנית | שיחה

115

המתמטיקאי היהודי-הונגרי פאול ארדש, שעסק בין השאר בתורת הגרפים, ידוע במאמרים המדעיים הרבים שחיבר, ורק לאונרד אוילר חיבר יותר מאמרים מדעיים ממנו. עובדה זו הקנתה לו מקום בפולקלור המתמטי כבסיס למניית מאמרים בשיטה רשתית הדומה לתחום עיסוקו. מדענים שחיברו מאמרים עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1", ולאחר מותו נספרו 511 כאלה. מי שחיבר מאמר יחד עם אדם בעל "מספר ארדש 1" נחשב כבעל "מספר ארדש 2", ואלה כבר מונים 8,163 ב-2008, וכן הלאה. מספר ארדש הממוצע בקרב אלו שיש להם מספר ארדש עומד על 4.65 ו"מספר ארדש החציוני" עומד על 5.

עריכה | תבנית | שיחה

116

לפני אולימפיאדת פריז (1924) נבחר האתלט היהודי הרולד אברהמס לייצג את הממלכה המאוחדת בריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, מרוץ שליחים 4x100 וגם בקפיצה לרוחק בה החזיק בשיא הבריטי 7.38 מ', שיא שנשאר עומד על כנו 32 שנה. אברהמס סבר שיהיה זה מאמץ גדול, היות שתחרויות הקפיצה לרוחק וריצת 200 מטר היו אמורות להתקיים באותו יום בהפרש של חצי שעה זו מזו. אברהמס שלח מכתב בעילום שם למערכת הדיילי אקספרס, שבו הזדהה כאתלט בכיר המתפלא על החלטת התאחדות האתלטיקה הבריטית. בעקבות המכתב הוצא אברהמס מרשימת הקופצים לרוחק. באולימפיאדה עצמה זכה בשתי מדליות, בהן מדליית זהב בריצת 100 מטר. בהמשך חייו הוא נבחר לפרלמנט של בריטניה ופעל רבות למען עזרה לפליטי מלחמה, בקרה על ייצור נשק ופירוק נשק. בפרט הוא פעל למען פירוק נשק גרעיני והתנגד להמשך ייצורו. על עבודתו זו הוא זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1959.

עריכה | תבנית | שיחה

117

קומודוס, בנו של הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס, שלט ברומא משנת 180 עד שנת 192. הוא מסמל את סיומה של תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" שהרחיבו וביססו את הקיסרות הרומית, ואת תחילת שקיעתה של האימפריה. למרות זאת, שגעון הגדלות שלו הביא אותו להכריז על עצמו כמייסד רומא, לשנות את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה", את שם הצבא ל"הצבא הקומודיאני", לקרוא את כל חודשי השנה על 12 שמותיו ועוד שגיונות.

עריכה | תבנית | שיחה

118

נשיא ארצות הברית ראת'רפורד בירצ'רד הייז נערץ על אזרחי פרגוואי, שכן פסק לטובתם בשנת 1878 כאשר שימש כבורר בסכסוך טריטוריאלי בין פרגוואי לארגנטינה לאחר סיומה של מלחמת הברית המשולשת. בעוד שבמולדתו נחשב הייז לנשיא כושל וזניח, תושבי פרגוואי מכבדים את זכרו, וקראו על שמו את אחד ממחוזות ארצם.

עריכה | תבנית | שיחה

119

בשנת 1854 המציא אנטוניו מאוצ'י, מהגר איטלקי שחי בארצות הברית, מכשיר דמוי טלפון שאפשר לו לתקשר בין קומות בביתו, אך הוא לא רשם פטנט על המצאתו. בשנת 1876 הקדים אותו אלכסנדר גרהאם בל ורשם פטנט על הטלפון שהוא המציא, מה שגרם להכרה בו כממציא הבלעדי של הטלפון במשך יותר ממאה שנה בכל מקום למעט איטליה. ב-16 ביוני 2002 הכיר בית הנבחרים האמריקני בחלקו של מאוצ'י בהמצאת הטלפון.

עריכה | תבנית | שיחה

120

נחום ניר-רפאלקס הוא יושב ראש הכנסת היחיד שלא נמנה עם מפלגת השלטון. הוא נבחר הודות לקואליציית ניר שהוקמה לשם בחירתו. ניר שימש בתפקיד זה הזמן הקצר ביותר, 8 חודשים ו-28 ימים. מחליפו בתפקיד קדיש לוז שימש בתפקיד הזמן הארוך ביותר – 9 שנים 11 חודשים ו-17 ימים, 3 ימים יותר מיו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק.

עריכה | תבנית | שיחה

121

שחקן הכדורגל פרנץ פושקש נולד בהונגריה והיה כוכבה של הנבחרת האגדית שבין 1950 ל-1956 הפסידה רק במשחק אחד – בגמר מונדיאל 1954 לגרמניה המערבית, במשחק שהיווה את אחת מההפתעות הגדולות ביותר בתולדות הגביע העולמי, ושזכה לכינוי "הנס של ברן". לאחר פלישתה של ברית המועצות להונגריה ערק פושקש לספרד, ועקב כך הוא הושעה מכלל מפעילות הקשורה בכדורגל על ידי פיפ"א. לאחר תום ההשעיה הוא החל לשחק בריאל מדריד, וכעבור מספר שנים קיבל אזרחות ספרדית ואף שיחק יחד עם הנבחרת הספרדית במונדיאל 1962. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה חזר פושקש למולדתו, שם התקבל כגיבור לאומי.

עריכה | תבנית | שיחה

122

הבמאי אלפרד היצ'קוק הופיע בהופעת אורח למשך כמה שניות (״הופעת קמע״) בכ-40 מתוך 52 סרטיו. אולם כאשר צילם בשנת 1944 את הסרט "סירת הצלה" המתרחש כולו בסירה בלב ים, לא יכול היה היצ׳קוק לגלם שום דמות שצצה בסרט רק לרגע. בריאיון שהעניק לפרנסואה טריפו הוא סיפר ששקל להופיע בתור גופה צפה מהאונייה שנטרפה. בסופו של דבר הוא פתר את בעיית הופעת הקמע באמצעות עיתון שקורא אחד הגיבורים, בו מופיעות תמונתיו של היצ'קוק. התמונות הופיעו בפרסומת פיקטיבית לדיאטה – אחת, כביכול, לפני הדיאטה, והשנייה אחריה.

עריכה | תבנית | שיחה

123

בכל ארבעים ושישה הפרקים של ספר יחזקאל, מופיע השם יחזקאל פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו ה' בתואר "בן אדם".

עריכה | תבנית | שיחה

124

החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקים.

עריכה | תבנית | שיחה

125

ג'ימי סאמרוויל ייסד את להקת הסינת'פופ ברונסקי ביט ב-1983. הלהקה זכתה להצלחה כבר בשנה שלאחר מכן, עת הוציאה את הסינגל "Smalltown Boy" ב-1984 מתוך האלבום "The Age of Consent". השיר, כמו כן האלבום, עסקו בנושאים הקשורים להומוסקסואליות. "Smalltown boy" מתאר כיצד נער נאלץ לעזוב את ביתו בשל הומופוביה וחוסר הבנה מצד סובביו ומשפחתו. הסינגל הגיע למקום שלישי במצעד בבריטניה וזכה להצלחה גם ברחבי אירופה. שיר מצליח נוסף מן האלבום היה "Why?" העוסק בדעות קדומות נגד הומוסקסואלים. שם האלבום, "The Age of Consent", שפירושו בעברית גיל ההסכמה התייחס לגיל ההסכמה הנחשב חוקי ליחסי מין הומוסקסואלים.

עריכה | תבנית | שיחה

126

ג'ורג' וושינגטון הוא נשיא ארצות הברית היחיד שנבחר לנשיאות פה אחד על ידי כל האלקטורים, בבחירות 1789 ו-1792. לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824 למרות שפיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות – לאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, והבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס.

עריכה | תבנית | שיחה

127

המלך האחרון של מצרים וסודאן, פואד השני, נולד בינואר 1952. על אף שלא הוכתר רשמית, הוא ירש את כס המלכות בגיל שישה חודשים, כשאביו, פארוק הראשון, אולץ להתפטר ביולי 1952 בעת מהפכת הקצינים החופשיים. כעבור פחות משנה, ביוני 1953, הוכרזה מצרים כרפובליקה על ידי המועצה המהפכנית, והגיע הקץ לשלטון המלוכני באופן רשמי. פואד השני הודח מתפקידו, והצטרף למשפחתו הגולה באירופה.

עריכה | תבנית | שיחה

128

למרבה האירוניה, שמה של התאוריה הפיזיקלית השלטת כיום לגבי היווצרות היקום, המפץ הגדול (The Big Bang), ניתן לה בידי גדול מתנגדיה. פרד הויל ניסה להסביר בשידור רדיו ב-BBC בשנת 1949 את ההבדלים בין תאוריית המצב היציב, שאותה פיתח עם עמיתיו שנה קודם לכן, ובין המודל המתחרה, הגורס כי מקור היקום בנקודה סינגולרית בודדת. בשידור נשמע הויל אומר: "הרעיון הזה של מפץ גדול נראה לי בלתי מספק", והביטוי נקלט דווקא בקרב התומכים במפץ הגדול. מדידת התפשטות היקום וגילוי קרינת הרקע הקוסמית מהווים אישוש מוחץ לתאוריית המפץ הגדול.

עריכה | תבנית | שיחה

129

יהודית פולגאר, שחמטאית הונגרייה-יהודייה המשחקת מנעוריה בתחרויות שחמט לגברים, זכתה ב-1991 בתואר רב אמן לגברים, כשהייתה רק בת 15 וארבעה חודשים, מוקדם אפילו מבובי פישר. פולגאר זכתה בגיל 12, יחד עם אחיותיה, במדליית זהב באולימפיאדת השחמט לנשים, כשזכתה ב-12.5 נקודות מתוך 13 אפשריות. בשיא דירוגה היא הגיעה למקום שמיני בעולם, בין גברים ונשים גם יחד, וניצחה כמה מהשחמטאים הטובים ביותר, דוגמת קרפוב, שירוב, סבידלר, אנאנד ועוד. גם אחיותיה המבוגרות, סוזאן פולגאר וסופיה פולגאר הגיעו להישגים מרשימים, שכללו אליפות עולם, מדליות זהב באולימפיאדה ותוארי רב אמן לגברים. האחיות פולגאר קיבלו חינוך ביתי מהוריהן, עם דגש על שחמט ושפות, משום שהאב, המתמטיקאי לסלו פולגאר, טען שעם חינוך מתאים אפשר לייצר גאונים בכל תחום.

עריכה | תבנית | שיחה

130

גארינצ'ה, הכדורגלן הברזילאי, נולד עם מספר מומים: עמוד השדרה שלו היה מעוות, רגלו הימנית הייתה מסובבת כלפי פנים ורגלו השמאלית, אשר הייתה מסובבת כלפי חוץ, הייתה קצרה בשישה סנטימטרים מרגלו הימנית. למרות זאת, אף אחד מהמומים הללו לא מנע ממנו להפוך לאחד הכדורגלנים הטובים שידע הכדורגל, ואף להיות שותף לזכיית נבחרת ברזיל במונדיאל פעמיים, ב-1958 וב-1962, בו היה גם מלך השערים (לצד מספר שחקנים אחרים) עם ארבעה כיבושים.

עריכה | תבנית | שיחה

131

אהרן אהרנסון זכה לתהילת עולם לאחר שגילה את זן הבר המכונה אם החיטה. בפועל היה זה זן די נחות של החיטה, ולכן לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה. ובכן, ביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה כגון גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד, אך במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר. גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה, והפעם תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות.

עריכה | תבנית | שיחה

132

סירת ההצלה עוזבת את אי הפיל, 24 באפריל 1916

היחלצותו של ארנסט שקלטון מאנטארקטיקה ב-1916 נחשבת לאחת המופלאות ביותר. משלחתו ניסתה לחצות את היבשת דרך הקוטב הדרומי, כותרה בקרח כשנה וערכה מסע במזחלות קרח ובשלוש סירות הצלה עד לאי הפיל. שקלטון וחמישה ספנים הפליגו באחת הסירות, שכונתה ג'יימס קיירד על שם אחד מממני המסע, לעבר איי ג'ורג'יה הדרומית כדי להזעיק עזרה. ההפלגה בת 1,300 הקילומטר הייתה בתנאי מזג אוויר איומים, כשברשותם רק סקסטנט וכרונומטר לניווט. סירתם נשברה בסופה והם נאלצו לחצות את רכס הרי האי, תשושים וללא ציוד, במסע שגם מטפסים מקצועיים מתקשים בו. לאחר שלושה ניסיונות כושלים, חילץ שקלטון את שאר 22 אנשיו מאי הפיל ללא פגע.

עריכה | תבנית | שיחה

133

דגם פצצת האטום "ילד קטן" שפותחה במסגרת פרויקט מנהטן והוטלה על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945

לאו סילארד היה פיזיקאי יהודי-גרמני שהגה את רעיון תגובת השרשרת הגרעינית שהולידה את פצצת האטום. סילארד ושותפים נוספים לפרויקט מנהטן האמינו שפצצת האטום תשמש רק כנשק הרתעתי, שיגרום לגרמניה הנאצית ויפן להיכנע, ולא יעשה בה שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. כדי להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו, עליה חתמו 155 מדענים מצוות הפרויקט, ושלח אותה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה, שיציג את יכולת הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנים. אולם, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן, ודבר קיומה פורסם רק ב-1961, 16 שנים לאחר שהוטלו שתי פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי.

עריכה | תבנית | שיחה

134

הבית על האשד הוא אחת מיצירות המופת האדריכליות החשובות של המאה ה-20. בבנייתו, על ידי האדריכל פרנק לויד רייט, נעשה שימוש במרפסות זיזיות גדולות במיוחד הבולטות הרחק מקירות הבית. מִפתח הזיזים היה כה גדול עד שפועלי הבניין שעבדו במקום פחדו להסיר מתחתן את הפיגומים הזמניים ורייט נאלץ לעשות זאת במו ידיו.

עריכה | תבנית | שיחה

135

מלך פרוסיה פרידריך הגדול סבל קשות בילדותו ובנעוריו מיחסו הנוקשה של אביו, המלך פרידריך וילהלם הראשון. בגיל 18 ברח הנסיך מביתו, יחד עם חבר בשם האנס פון קאטה, בכוונה להגיע לאנגליה. השניים נתפסו והמלך הורה להוציא להורג את פון קאטה לעיני פרידריך הצעיר, ולשפוט את פרידריך עצמו בעוון בגידה.

עריכה | תבנית | שיחה

136

נשיא טורקמניסטן לשעבר, ספרמורט ניאזוב, חוקק חוק האוסר על בני עמו לגדל שפם או זקן, והעניק לחודשי השנה את השמות שלו ושל בני משפחתו. ניאזוב נחשב לדיקטטור ועריץ, ועודד פולחן אישיות סביב דמותו. תחת האמונה שלטורקמניסטן אין זהות לאומית, הוא ניסה לבנות את זהות המדינה בדמותו שלו. את עצמו כינה "טורקמנבאשי", אבי הטורקמנים, דמותו נראתה בכל מקום, ותמונתו התנוססה על פריטים רבים, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי הספר ואפילו על בקבוקי וודקה. ניאזוב שלט במדינה מ-1991 עד מותו ב-21 בדצמבר 2006.

עריכה | תבנית | שיחה

137

בדומה לביטוי הרווח נח בשבע שגיאות, המהווה משל לשגיאת כתיב גסה, קיימת בדיחה רוסית הנוגעת לכישורי האיות הגרועים של יקטרינה הגדולה. יקטרינה הייתה לצארית של רוסיה ב-1762, ובשל מוצאה הגרמני-פרוסי כנראה לא שלטה היטב בשפה הרוסית. הבדיחה מספרת שאת המילה הרוסית בת שתי האותיות щи (שצ'י, מרק עממי רוסי), שנכתבת בגרמנית Schtschi, היא כותבת ברוסית בשמונה אותיות, כפי שהורגלה בגרמנית, אף על פי שהמילה קלה לכתיבה.

עריכה | תבנית | שיחה

138

המעבדה של הרופא והמדען הסקוטי אלכסנדר פלמינג הייתה תמיד מבולגנת. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן במיקרוסקופ והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר אינטנסיבי, גילה פלמינג ב-1928 כי החומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים. הפניצילין הפך מאז למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות. גילוי הפניצלין נחשב לאחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים ופלמינג זכה עליו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1945 ולתואר האצולה סר.

עריכה | תבנית | שיחה

139

בשנת 1862 פרסם הוגה הדעות ולוחם זכויות האדם הגרמני, קרל היינריך אולריכס את חמש החוברות שפרסמו אותו, העוסקות בהומוסקסואליות כמין השלישי. הגותו של אולריכס לגבי ההומוסקסואליות הייתה יוצאת דופן באותו זמן הן בעצם הכתיבה על התופעה והן באופן החיובי שבה תיאר אותה. לפי גישתו, יש לשייך גברים הנמשכים לגברים למין שלישי, שאינו "גברי" או "נשי", מין שאותו כינה "המין האוראני". מין זה, לפי אולריכס, הוא שילוב של גוף וכוחות פיזיים גבריים עם נפש וכוחות נפש נשיים, ובכך, לטענת אולריכס, איכותו. תורה זו של אולריכס פותחה על ידי חוקרים רבים בתחילת המאה ה-20 באירופה, בעיקר קראפט-אבינג, מגנוס הירשפלד, והוולוק אליס. בתחילה פרסם את תורתו תחת שם עט בדוי, ובהמשך תחת שמו האמיתי. בשנת 1865 הקים את "הברית האוראנית" – שהייתה למעשה ההתארגנות הלהט"בית הראשונה מסוגה בעולם המודרני.

עריכה | תבנית | שיחה

140

מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד אדוארד השביעי, היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה". זאת משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו המלכה אלכסנדרה, הוא היה דודם של קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מריה מאדינבורו מלכת רומניה ואשת המלך פרדיננד הראשון והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון.

עריכה | תבנית | שיחה

141

ישראל ישעיהו-שרעבי היה פעיל במפלגת מפא"י עוד לפני קום המדינה. בבחירות לאספה המכוננת הוצב במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה. הוא כיהן בכנסת 26 שנים רצופות ואף שימש כיושב ראש שלה וכשר הדואר.

עריכה | תבנית | שיחה

142

הפיזיקאי היהודי הנודע אלברט איינשטיין ואבי האומה הוייטנאמית הו צ'י מין, הורו בצוואתם שגופתם תישרף, בנמקם את הבקשה בכך שלא ייווצר פולחן אישיות סביב קברם. אולם בקשת שניהם לא קוימה במלואה. גופתו של איינשטיין אכן נשרפה על ידי בני משפחתו ואפרה פוזר על פני נהר הדלוור, אך שלא בידיעת המשפחה והסכמתה, נותחה גופתו קודם לכן על ידי ד"ר תומאס שטולץ הארווי וד"ר הנרי אברהמס, שהוציאו ממנה את מוחו ועיניו לצורכי מחקר. שרידי המוח, שנשמר במשך עשרות שנים באדיקות כמעט פולחנית בידי הארווי, מצויים כיום במרכז הרפואי האוניברסיטאי של פרינסטון בניו ג'רזי. בניגוד לאיינשטיין, צוואתו של נשיא וייטנאם, הו צי' מין, לא קוימה כלל. גופתו נחנטה, והיא מוצגת לראווה בארון זכוכית שבמאוזוליאום הקרוי על שמו, בהאנוי הבירה, ונערך סביבה פולחן אישיות, בניגוד גמור לרצונו שהובע בצוואה שהותיר.

עריכה | תבנית | שיחה

143

אחד המתמודדים בבחירות לכנסת התשיעית היה איש העסקים שמואל פלאטו שרון, שבאותה עת חשש מפני הסגרתו לצרפת בשל עבירות מיסים, ובתשדירי הבחירות אף נראה מובל, כביכול, אל מטוס בשדה התעופה, ומוסגר לצרפת. פלאטו שרון, שהתמודד תחת הסיסמה "פלאטו שרון – האיש הבודד לכנסת", היה המועמד היחיד ברשימתו. הוא זכה במספר קולות שהספיק לשני חברי כנסת, אך הואיל ורשימתו, שלימים נקראה פיתוח ושלום, לא כללה מועמדים נוספים, המנדט הנוסף חולק בין יתר המפלגות בהתאם לחוק בדר-עופר.

עריכה | תבנית | שיחה

144

תקריב שחור לבן של Otto Weiningerspring 1903 אוטו ויינינגר — Otto Weiningerspring 1903 אוטו ויינינגר

בתחילת המאה ה-20 תורות גזע למיניהן היו מקובלות מאוד בקהילה המדעית וגרמו לאנטישמיות רבה. לעיתים רחוקות קרה שיהודים, אותם מחשיבה תורת הגזע כנחותים, השתכנעו בנכונות התורה. הבולט ביותר ביניהם היה אוטו ויינינגר, שחיבורו לשם קבלת תואר דוקטור כלל תיאור היהדות כנחותה. ויינינגר קבע בספרו "מין ואופי" כי לאישה אין "אני" ואין לה אופי ורצון. בגבר, לעומת זאת, קיים הניצוץ האלוהי, הוא הנפש ובאשה ניצוץ זה חסר. ויינינגר השווה את היהדות עם הנשיות, וטען כי היהודים נחותים לאורך כל ההיסטוריה לא בגלל החברה שסביבם, אלא משום שהם רצו בכך, כמו הנשים. בסופו של דבר התאבד ויינינגר בירייה כשנתיים לאחר חיבור הספר.

עריכה | תבנית | שיחה

145

על אף שאברהם שטרן, שנודע בכינויו המחתרתי "יאיר", ידוע ברבים כמפקד הלח"י, המחתרת שעמד בראשה לא נקראה כך, אלא "הארגון הצבאי הלאומי בישראל", שם דומה לשם הארגון ממנו התפצל, הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). רק שנה לאחר רצח יאיר בידי קצין הבולשת הבריטי ג'פרי מורטון, שונה שם הארגון ל"לוחמי חרות ישראל".

עריכה | תבנית | שיחה

146

הגז הרעיל ציקלון בה ששימש את הנאצים לרצח יהודים בזמן השואה, פותח בשנות ה-20 בידי הכימאי היהודי-גרמני פריץ האבר, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1918 על "הסינתזה של האמוניה". ב-1933, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, נמלט האבר מגרמניה ללונדון, שם הציע לו חיים ויצמן, לימים נשיא מדינת ישראל, עבודה במכון זיו ברחובות. לבסוף נפטר האבר מהתקף לב בבזל, בדרכו לארץ ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה

147

לדעת מומחים שונים, בליל 26 בספטמבר 1983, מנע לוטננט-קולונל סטניסלב פטרוב, שהיה קצין תורן בבונקר Serpukhov-15 הסמוך למוסקבה, מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו, ובניגוד להוראות, כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה על ארבעה טילים נוספים, בחר פטרוב להתעלם ממנה ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב נסמך על חוסר-ההיגיון שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית. בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית, שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, בצירוף עם תוואי מסלולי הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין מנכונות מעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי בסך אלף דולר, ושתי אזרחויות-כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם" בסן פרנסיסקו ובניו יורק.

עריכה | תבנית | שיחה

148

החצוצרן וזמר הג'אז המפורסם, לואי ארמסטרונג, סבל מעוני רב בילדותו. אביו נטש את המשפחה כשארמסטרונג היה תינוק, ואמו נאלצה לעסוק בזנות כדי להתקיים. ארמסטרונג נאלץ להיאבק על קיומו כילד קטן. בני משפחת קרנופסקי, משפחה יהודית שהיגרה מרוסיה, ריחמו על הנער, ונתנו לו עבודות שונות בעסק ההובלה שהיה ברשותם. אֵם המשפחה התעקשה בכל יום שארמסטרונג לא יחזור לביתו לפני שאכל אצלה ארוחה מלאה. הקורנית הראשונה של ארמסטרונג נרכשה עבורו על ידי משפחת קרנופסקי. כהוקרה על היחס החם והתמיכה, ענד ארמסטרונג על צווארו, עד יומו האחרון, שרשרת ועליה מגן דוד.

עריכה | תבנית | שיחה

149

ב-19 במאי 1991 שוגר הקוסמונאוט הסובייטי סרגיי קריקאליוב לתחנת החלל מיר, למשימה שאורכה המתוכנן היה חמישה חודשים. אך חודשיים לפני מועד החזרה המתוכנן התפרקה ברית המועצות, ותוכנית החלל שלה חולקה בין רוסיה שקיבלה את מרכז הבקרה, אוקראינה שקיבלה את מערכות הטילים, וקזחסטן שבשטחה נמצא נמל החלל קוסמודרום בייקונור. שלוש הרפובליקות לא הצליחו להגיע להסכמה על שיגור חללית חילוץ, ושיגרו רק חללית בלתי מאוישת לאספקת מזון וחמצן. בסופו של דבר תרמה גרמניה שיגור של חללית סויוז וקריקאליוב חזר לכדור הארץ לאחר 313 ימים בחלל. הוא שהה בתחנת החלל כמעט שישה חודשים מעבר למתוכנן. קריקאליוב המשיך לטוס לחלל, ונכון ל-2009 הוא עדיין קוסמונאוט פעיל המחזיק בשיא השהייה המצטברת בחלל, שש משימות שמשכן המצטבר 803 ימים.

עריכה | תבנית | שיחה

150

תרבותה של יפן ידועה באיפוקה ובטקסיות שלה. אחד הסמלים לטקסיות זו, הוא קיסר יפן, אך לא כולם היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה-123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919 כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, ויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה-18, הירוהיטו. למרות שבאופן רשמי בנו ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו.

עריכה | תבנית | שיחה

151

בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו, הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד מבקרי הספרות. ספרו השני תחת שם זה, "כל החיים לפניו", זכה להצלחה גדולה ופרסם בכל העולם את "אז'אר", אשר כונה "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית". הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עִמה ביקש גארי מאחיינו להופיע בדמותו של אז'אר ברבים, ואף להתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי, שכבר אבד עליה הכלח לכאורה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר.

עריכה | תבנית | שיחה

152

הנשיא האמריקאי שמשך כהונתו היה הקצר ביותר הוא ויליאם הנרי הריסון. הריסון בן ה-68 נשא ב-4 במרץ 1841 את נאום ההכתרה הארוך ביותר בהיסטוריה האמריקנית. הוא לא לבש מעיל, אך התעקש לסיים את הנאום, למרות הגשם השוטף והקור העז. הריסון לקה בדלקת ריאות, ומת לאחר חודש בדיוק, ב-4 באפריל 1841.

עריכה | תבנית | שיחה

153

פרס הוגו, היוקרתי שבפרסים בתחום סיפורת המדע הבדיוני, הוענק רק פעם אחת בקטגוריית הסדרה הטובה ביותר. היה זה בשנת 1966 והוא ניתן לטרילוגיית המוסד של אייזק אסימוב, שהורחבה אחר-כך לסדרת המוסד בת שבעת הספרים.

עריכה | תבנית | שיחה

154

הגנרל הצרפתי אנרי ז'ירו, שפעל במסגרת כוחות צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה, נמלט מן השבי הגרמני פעמיים, פעם במלחמת העולם הראשונה ופעם במלחמת העולם השנייה.

עריכה | תבנית | שיחה

155

בעקבות הפיכה צבאית בסוריה בשנת 1961 פורקה הרפובליקה הערבית המאוחדת שהייתה איחוד בין סוריה ומצרים. חאפז אל-אסד, לימים נשיא סוריה, ששהה בזמן ההפיכה במצרים, נכלא למשך חודש ולאחר מכן נמלט ללבנון. גם שם הושלך לכלא, וכאשר הוסגר לבסוף לסוריה הוא ישב בכלא עוד זמן קצר.

עריכה | תבנית | שיחה

156

על מנת להינשא לאן בולין היה על מלך אנגליה, הנרי השמיני, להתגרש מאשתו, קתרין מאראגון. האפיפיור התנגד, ובתגובה הקים הנרי את הכנסייה האנגליקנית. לאחר שלוש שנים הוא החליט להיפטר גם מבוליין ובשנת 1536 האשים אותה בכישוף ובחמש מערכות יחסים עם גברים אחרים, ביניהם אחיה ואפילו מטפח הישבן שלו, סר הנרי נוריס. ייחוסו הגבוה של נוריס מנע מתומאס קרומוול להתעלל בו בזמן החקירה, והוא טען לחפותו עד העלאתו לגרדום. אן הוצאה להורג יומיים מאוחר יותר, וכעבור 11 ימים נוספים נשא הנרי השמיני את ג'יין סימור לאישה. ג'יין, שמתה כעבור שנה, הייתה היחידה מבין שש נשותיו שילדה לו בן זכר.

עריכה | תבנית | שיחה

157

תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי הנאום המגומגם.

עריכה | תבנית | שיחה

158

במסגרת הרפורמות שערך מוסטפא כמאל אטאטורק, נשיא טורקיה בתחילת המאה ה-20, חויבו כל הטורקים לקבל שם משפחה, כנהוג במדינות המערב. האספה הלאומית הגדולה של טורקיה העניקה לנשיא את שם המשפחה "אטאטורק" שפירושו "אבי הטורקים".

עריכה | תבנית | שיחה

159

מספר ממציאים שקדו במקביל על המצאת הרדיו בעשור האחרון של המאה ה-19. המוצלח שבהם היה ניקולה טסלה הסרבי, והפטנט שלו על שידורי רדיו נרשם ב-1900 במשרד הפטנטים האמריקאי. כעבור ארבע שנים, בלחצם של בעלי הון, החליט המשרד להעניק את הבכורה על המצאת הרדיו לגוליילמו מרקוני האיטלקי. מרקוני, שזכה על תגלית זו גם בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1909, סיים את חייו כפשיסט וידיד קרוב של בניטו מוסוליני. טסלה מת בודד וחסר כול, חצי שנה בלבד לפני שבית המשפט העליון של ארצות הברית החליט להחזיר לו את הזכויות על המצאת הרדיו, בשנת 1943.

עריכה | תבנית | שיחה

160

חוקרי ספרות והיסטוריונים לא מעטים מטילים ספק בזהותו של ויליאם שייקספיר, אחד המחזאים והמשוררים הנודעים ביותר בהיסטוריה. החוקרים טוענים שאין זה סביר כי אדם בעל השכלה כה רחבה כפי שמשתקף מיצירותיו של שייקספיר, לא היה רשום כתלמיד בשום מוסד אקדמי ולא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו. בין השאר, הועלו סברות כי למעשה היה זה פרנסיס בייקון, כריסטופר מרלו או שניהם גם יחד שכתבו את המחזות והשירה והשתמשו בשם עט.

עריכה | תבנית | שיחה

161

חוקת רומניה אסרה על מלכיה, החל ממייסד השושלת, הגרמני קרול הראשון, לשאת נשים בנות רומניה. מטרת האיסור הייתה למנוע מעורבות בית המלוכה בתככים שבין משפחות הבויארים הרומנים. יורש העצר של קרול, פרדיננד הראשון, בעידוד המלכה הסופרת אליסאבטה, התיידד מאוד עם בת אצולה רומנייה בשם אלנה וקרסקו וביקש לשאת אותה לאישה. בתגובה, הגלה המלך קרול את אלנה לאיטליה, את אשתו, שעודדה את הקשר, לעיר הולדתה בגרמניה ואת יורש העצר שלח להסתובב ברחבי העולם עד שימצא לו כלה בת אצולה, שאינה רומנייה. לבסוף נישא פרדיננד לדודניתו הנסיכה מריה מאדינבורו, נכדתה של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת.

עריכה | תבנית | שיחה

162

תרשים של הצוללת האנלי

לאחר שיצר את גיבורו האולטימטיבי, צעד סופר המתח קלייב קאסלר בעקבותיו של הגיבור והגיע להישגים רבי ערך. הסופר האמריקני יצר את דמותו של דירק פיט, העובד בסוכנות הממשלתית NUMA, ובין חשיפה של ספינה טבועה אחת לחברתה, מסתבך בהרפתקאות מסמרות שיער וניצל מהן בכח תושייתו. קאסלר הקים חברה לארכאולוגיה ימית בשם NUMA, והחל לעסוק בחשיפת ספינות מפורסמות שטבעו. בין השאר, טוען קאסלר, כי משלחת מטעם ארגונו היא שחשפה את שרידיה של הצוללת האנלי, שהייתה שייכת לצי הקונפדרציה וטובעה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.

עריכה | תבנית | שיחה

163

אחדים מהבכירים באנשי המדע ומפתחי הטכנולוגיה בעת החדשה לא הצליחו בלימודיהם האוניברסיטאיים. אלברט איינשטיין, אחד מארבעת הפיזיקאים החשובים בהיסטוריה של המדע ומי שחולל מהפכה בתחום הפילוסופיה של המדע, לא הצליח להשיג עבודה כפיזיקאי אחרי שקיבל תואר דוקטור ועבד כפקיד במשרד לרישום פטנטים. גם גרגור מנדל, אבי תורת התורשה, לא נשאר באקדמיה עם תום לימודיו. הוא ניהל מנזר והוציא במהלך כל חייו מאמר מדעי בודד. צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, סיים רק תואר ראשון, בתאולוגיה, ונשר מלימודי מדעי החיים. פרנק לויד רייט, מן המובילים את התפתחות אדריכלות המאה העשרים, לא סיים את שנתו הראשונה בלימודי האדריכלות. אך הדוגמה הקיצונית ביותר היא זו של תומאס אלווה אדיסון, המפורסם בממציאים בעת החדשה וממובילי ההתפתחות הטכנולוגית המודרנית. אדיסון נשר מכיתה א'. אמו, שהייתה כימאית נתנה לו חינוך ביתי וגם זה בהצלחה חלקית ביותר. אדיסון לא הבין עד יומו האחרון סוגיות בסיסיות בחשבון פשוט.

עריכה | תבנית | שיחה

164

פסח בר אדון היה מן הדמויות יוצאות הדופן בימי היישוב. הוא היה בן למשפחה חרדית מפולין שעלה לארץ ישראל בגיל 17. שימש כרועה צאן, חקר את חיי הבדואים ושימש כפעיל בהגנה. לאחר קום המדינה היה לסופר וארכאולוג שגילה בין השאר את מערת המטמון בנחל משמר. בשנת 1929, בעת מאורעות תרפ"ט, שהה בירושלים על מנת לארגן את ההגנה היהודית בעיר. באחת הפעמים בהן חיפשו הבריטים נשק בלתי חוקי הסתירה אחת משכנותיו את אקדחו מתחת למזרן מיטתו של בנה בן השלוש. הילד נבהל מהשוטרים ומילא בצרחותיו את הבית והבריטים ויתרו על החיפוש. שמו של הילד היה רחבעם זאבי.

עריכה | תבנית | שיחה

165

בניין הכנסת

בשנת 1999, באחד מהאירועים המביכים בתולדות הכנסת, עמדו חברי-הכנסת בשעה 3 לפנות בוקר לדקת דומייה לזכרו של חבר הכנסת דאז אמנון רובינשטיין בעודו חי ונושם. אברהם בורג, יו"ר הכנסת דאז, אף נשא תפילת אל מלא רחמים לזכרו, וזאת בעקבות הודעת כזב שמסר לו זלמן שושי כשהוא מתחזה לרופא ומשתמש במידע שהשיג בעת אשפוזו עם רובינשטיין באותו בית חולים. רובינשטיין הגיב בפרפרזה על שם ספרו של מארק טוויין "השמועות על מותי מוגזמות מאוד". שושי הואשם בשימוש במתקן בזק לשם הטרדה – ורובינשטיין, לאחר ששושי התנצל בפניו במשיבון, ניסה לבטל את העמדתו לדין, ולאחר קביעה פסיכיאטרית שושי נפטר מאחריות פלילית בשל הגנת אי שפיות.

עריכה | תבנית | שיחה

166

המתמטיקאי והמהפכן הצרפתי אווריסט גלואה, מיוצרי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה, שני תחומים מרכזיים באלגברה מופשטת, נהרג בדו-קרב ב-30 במאי 1832, בהיותו בן 21 בלבד. בידיעה כי חייו מתקרבים לקיצם, ובניסיון לשמר את מחקריו גם לאחר מותו, העלה גלואה על הכתב בלילה שלפני הדו-קרב את עיקרי רעיונותיו החשובים, בצורה מאוד לא מסודרת. בין השאר, שימשה תורת החבורות את מארי גל-מאן ויובל נאמן, במקביל, בחיזוי הקווארקים. חלק מרעיונותיו של גלואה שימשו גם את אנדרו ויילס בהוכחת המשפט האחרון של פרמה ב-1995.

עריכה | תבנית | שיחה

167

בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי 1948 פרצה כיתת פלמ"חניקים קטנה את שער ציון במסגרת קרבות הרובע היהודי במלחמת העצמאות. מפקד הכיתה הצעיר היה דדו, הלא הוא דוד אלעזר, לימים הרמטכ"ל התשיעי של מדינת ישראל. עם הישמע פיצוץ חומר הנפץ שהפעיל החבלן, זינק דדו אל השער, ובקריאות "אחריי!" פרץ אל העיר העתיקה. לאחר כשלושים מטרים גילה דדו לפתע שהוא לבדו. הסתבר שחייליו היו כה עייפים מימי הקרבות הארוכים, שאפילו הפיצוץ לא העיר אותם... דדו נאלץ לחזור על עקבותיו ולהעיר אותם, ורק אז הושלמה הפריצה באופן רשמי.

עריכה | תבנית | שיחה

168

בתרבות הפופולרית נתפס כריסטופר קולומבוס כאיש שגילה את אמריקה בשנת 1492. למעשה, לייף איריקסון הוויקינגי הקדים אותו בכ-500 שנה. משערים שהוא הגיע לצפון אמריקה בתחילת המאה ה-11, ואף התיישב בה לזמן קצר. קולומבוס, כמו איריקסון, לא ידע שגילה יבשת חדשה, ועד יום מותו סבר שהגיע להודו. קולומבוס סייר במהלך מרבית מסעותיו בסביבות האיים הקריביים, ועד למסע הרביעי ב-1502 הוא בעצם לא דרך על היבשת עצמה. במסע השלישי החמיץ קולומבוס הזדמנות להציב את כף רגלו על חוף אמריקה הדרומית, כאשר גילה עדות לשפך נהר גדול (האורינוקו), אך החליט שלא להשיט את ספינתו לשם משום שלא האמין בקיומה של יבשת המהווה מקור מים לנהר כה גדול.

עריכה | תבנית | שיחה

169

משיח השקר שלמה מולכו, בן המאה ה-16, חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת 1540. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא זכה לראות בהתבדות תחזיתו.

עריכה | תבנית | שיחה

170

דיזנגוף (מימין) וצ'רצ'יל בביקור רשמי בתל אביב 1921

ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד."

עריכה | תבנית | שיחה

171

פפי השני, פרעה מצרים בתקופת השושלת השישית, נחשב לפי כמה מהמחקרים למונרך ששלט במשך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה – 94 שנים. יש הסכמה בין האגיפטולוגים שפפי השני החל למלוך כשהיה בן שש, אך יש חוקרים הסבורים שמלך רק 64 שנים.

עריכה | תבנית | שיחה

172

בפעולת הכוחות הבריטים וכוחות צרפת החופשית ב-1941 כנגד כוחות צרפת של וישי בסוריה ובלבנון במהלך מלחמת העולם השנייה, השתתף גם צעיר יהודי בן 26 בשם משה דיין. במהלך פעולה זו פגע צלף צרפתי במשקפת שאחז דיין, ורסיסי הזכוכית גרמו לריסוק עינו השמאלית. דיין כיהן בהמשך כרמטכ"ל צה"ל וכשר הביטחון, והרטייה על עינו הפגועה הייתה ל"סמלו המסחרי". עם פטירתו של דיין נמסרה הרטייה לשומר ראשו, ובשנת 2005 הוצעה למכירה באתר eBay.

עריכה | תבנית | שיחה

173

אדמירל היימן ריקובר שירת בצי ארצות הברית במשך 63 שנים רצופות, יותר מכל איש צבא אמריקני אחר בהיסטוריה. הוא עמד מאחורי הקמת צי הצוללות ונושאות המטוסים בעלות הנעה גרעינית, המהוות עד היום את חוט השדרה של הצי. ריקובר נולד כיהודי באוקראינה ב-1900 אך המיר את דתו לנצרות לאחר נישואיו. במהלך שירותו בצי האמריקני היה מראיין ומאשר באופן אישי כל מועמד לתפקיד קצונה בכלי שיט גרעיני אמריקני, וקיים יותר מ-15,000 ראיונות כאלה עד לפרישתו מהצי.

עריכה | תבנית | שיחה

174

למרות שמו המרמז על שושלת מלכים, למלך שוודיה קרל השביעי, שמלך במאה ה-12, לא קדמו מלכים בשם קארל. ששת ה"קרלים" הקודמים היו דמויות בדיוניות בספרו של הסופר השוודי יוהנס מגנוס, בן המאה ה-16, אשר כתב בספרו "Gothorvm sveonvmqve historia" היסטוריה בדיונית לחלוטין של ממלכת שוודיה, כביכול מאז גירוש אדם וחוה מגן עדן. הטעות השתרשה לדמותו ההיסטורית האמיתית של קרל סוורקסון, ועל כן הוא מכונה קרל השביעי על ידי ההיסטוריונים. מלכי שוודיה לא השתמשו במספר סידורי של השליט עד המאה ה-16.

עריכה | תבנית | שיחה

175

תאודור רוזוולט היה נשיא ארצות הברית בשנים 1901 עד 1909. כיוון שלא היה מרוצה ממחליפו ויליאם הווארד טאפט החליט לרוץ שוב לנשיאות ארצות הברית. בעת מסע הבחירות שלו במילווקי ב-1912, נורה רוזוולט בחזהו. הכדור עבר דרך נאומו בן חמישים העמודים שקופל לשניים וקופסת משקפיו לפני שפגע בנשיא לשעבר. רוזוולט נכנס לאולם, ולאחר שהתנצל בפני הקהל על כך שאינו יכול לנאום ארוכות בשל הקליע שבחזהו, נאם במשך שעה וחצי.

עריכה | תבנית | שיחה

176

חיים כהן הוא האדם היחיד בתולדותיה של מדינת ישראל אשר כיהן כפרקליט המדינה, כיועץ המשפטי לממשלה, כשר המשפטים, ואף כשופט בבית המשפט העליון.

עריכה | תבנית | שיחה

177

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר לא היו ללוי-מונטלצ'יני ילדים, והיא השתמשה בביצים למטרת מחקר. לוי-מונטלצ'יני לא הקימה משפחה מעולם, והצהירה כי בחרה באורח חיים זה על מנת שתוכל להקדיש את זמנה לפיתוח הקריירה שלה כרופאה נוירולוגית. אולם תוכניות אלו נגדעו באיבן – לאחר שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד במקצועה בשל יהדותה, בחרה לוי-מונטלצ'יני להקדיש את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה. את הביצים המופרות שאספה הביאה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה, ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי. הישג זה זיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני בת המאה האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם עד שנפטרה בשנת 2012.

עריכה | תבנית | שיחה

178

וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה, והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון בפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה. שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל. במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.

עריכה | תבנית | שיחה

179

הגנרל ג'ון סדג'וויק היה בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנהרג בשורות צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. סדג'וויק מצא את מותו בנסיבות אירוניות: ב-9 במאי 1864, בתחילת הקרב על ספוטסילבניה, הוא נזף בחייליו שחיפשו מסתור מצלפי צבא הקונפדרציה באומרו: "אני מתבייש בכם, שאתם מתחבאים מהכדורים כך. הם לא יכולים לפגוע בפיל ממרחק כזה" (הצלפים היו במרחק של כקילומטר). שניות לאחר מכן הוא נורה בראשו ומת במקום.

עריכה | תבנית | שיחה

180

הפיזיקאי זוכה פרס נובל אלברט איינשטיין סירב להצעות לכהן בתפקידים דקאן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, נשיא האוניברסיטה ואף נשיא מדינת ישראל, לאחר שהתפקיד הוצע לו על ידי דוד בן-גוריון. למרות זאת, בצוואתו הוריש איינשטיין לאוניברסיטה את כל זכויות היוצרים על כתביו, וכן את כל כתבי היד שלו, השמורים עתה ב"ארכיון איינשטיין". כן הוריש איינשטיין את זכויות הסימן הרשום של דיוקנו ושל שמו לאוניברסיטה, כך שעל כל שימוש בהם יש לשלם לאוניברסיטה תמלוגים נאים (כמו למשל על מעבד התמלילים או על האסטרואיד שנקראו על שמו, וכן על סדרת האנימציה "חבורת איינשטיין"). כל אלה מהווים מקור הכנסה עצום לאוניברסיטה, אך בשנת 2025 יפוגו הזכויות, כשימלאו 70 שנה למותו.

עריכה | תבנית | שיחה

181

נהוג בעולם המוזיקה להמליך מוזיקאי נערץ כ"מלך" של סגנון. דוגמה מפורסמת לכך היא אלביס פרסלי המכונה "מלך הרוק אנד רול", או זוהר ארגוב הישראלי המכונה "מלך המוזיקה המזרחית". בג'אז המנהג הזה מפותח עוד יותר, ולרבים מהנגנים יש שמות הלקוחים משכבות שונות באצולה. פרט ל"מלכים" כגון ג'ו "קינג" אוליבר או בני גודמן, "מלך הסווינג", ישנו דיוק אלינגטון, המוגדר כ"הדוכס אלינגטון", וקאונט בייסי, או בעברית "הרוזן בייסי". גם "ארל", כינויו של ארל היינס, לקוח מתואר אצולה בריטי. כמו כן, בסי סמית כונתה "קיסרית הבלוז" וצ'ארלס מינגוס כונה ברון. נגן הסקסופון לסטר יאנג זכה לשם יותר מודרני – נשיא.

עריכה | תבנית | שיחה

182

"מות לאונרדו", מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר

ג'ורג'ו וזארי, אחד הביוגרפים המוקדמים ביותר של לאונרדו דה וינצ'י, מספר בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר שאיש האשכולות הוציא את נשמתו כשהוא אחוז בזרועותיו של מלך צרפת, פרנסואה הראשון. כאשר נתקף דה וינצ'י בעווית המוות האחרונה, כותב וזארי, "לקח (פרנסואה) את ראשו בידיו, להקל על מכאובו". המעמד אף זכה לימים להיות מונצח בציור מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר. מאוחר יותר עלה פקפוק בנכונות תיאור האירוע כאשר התגלה צו מלכותי החתום "בידי המלך" (Par le Roy), שפורסם בסן ז'רמן אן ליי, יום אחד לאחר מות דה וינצ'י, אך במרחק שני ימי רכיבה ממקום פטירתו.

עריכה | תבנית | שיחה

183

פירוש שמו של הקיסר הרומאי קליגולה הוא בלטינית "מגפי צבא קטנים". כינוי זה ניתן לקיסר בהיותו פעוט בן שנתיים, עת ליווה את אביו גרמניקוס במחנות הצבא כקמע, כשהוא לבוש מדים. קליגולה, ששמו האמיתי היה גאיוס על שם יוליוס קיסר, שמר על כינויו המשעשע, אך עם עלותו לשלטון הפך לאימת העם הרומאי. פעמים רבות הורה על הוצאות להורג ללא משפט, חי חיי פריצות עם אחיותיו ואף פתח בית בושת בארמון, שם שימש כסרסור, בעוד שהמכובדות בנשות רומא הועסקו בזנות. ידועה אמרתו לפיה "הלוואי ולעם הרומי כולו היה צוואר אחד...", כדי שיוכל לשספו באבחת סכין בודדת.

עריכה | תבנית | שיחה

184

בעת מלחמת העולם הראשונה עזב שר המושבות הצרפתי אלבר לברן את תפקידו, על מנת לשרת בחזית כחייל קרבי, ואף נלחם בקרב ורדן. לברן מונה אחר כך לנשיא, והיה הנשיא האחרון של הרפובליקה הצרפתית השלישית.

עריכה | תבנית | שיחה

185

וינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דלאנו רוזוולט ודאגלס מקארתור, שלושה מן המנהיגים החשובים במלחמת העולם השנייה הם צאצאיה של אישה בשם שרה ברני בֵּלְצֶ'ר שחיה במאה השמונה עשרה בעיירה טוֹנטוֹן (Taunton) שבמסצ'וסטס, ארצות הברית.

עריכה | תבנית | שיחה

186

המתופף ארט בלייקי, המוביל האגדי של להקת שליחי הג'אז, שהיה מהמוזיקאים החשובים בהארד בופ בפרט ובג'אז בכלל, התחיל את דרכו כפסנתרן והוכרח לעבור הסבה לתופים בנסיבות מעניינות: בשנות העשרה שלו ניגן במועדון בפיטסבורג שבפנסילבניה שנוהל על ידי גנגסטר מקומי. כאשר הגיע למקום פסנתרן מוכשר אחר, ארול גארנר, כיוון המאפיונר אקדח לראשו של בלייקי ואמר לו: "אתה רוצה לעבוד כאן ילד? לך לתופים ושתוק". בהמשך חייו עשה בלייקי "הסבה" נוספת. המתופף, שגדל בבית נוצרי דתי אדוק, המיר את דתו לאסלאם בעת ביקור באפריקה בשנת 1948, ושינה את שמו לעבדאללה אבן בוהיינא.

עריכה | תבנית | שיחה

187

נשיא ארצות הברית זאכרי טיילור, וסגנו מילרד פילמור סירבו להישבע ביום ראשון, במועד שיועד להשבעתם, 4 במרץ 1849. מכיוון שנשבעו רק למחרת, יש הטוענים כי יושב ראש הסנאט של ארצות הברית, דייוויד רייס אטצ'יסון, היה "נשיא ליום אחד". מאידך, מומחי המשפט גורסים כי על סמך חוקת ארצות הברית תקופת כהונתו של טיילור החלה בארבעה לחודש אף שלא הושבע כנהוג.

עריכה | תבנית | שיחה

188

שמו המקורי של שר הפנים הצרפתי היהודי בעת מלחמת העולם השנייה, ז'ורז' מנדל, היה לואי רוטשילד, והוא אימץ את השם מאנדל על מנת שלא להיות מזוהה עם משפחת הבנקאים המפורסמת, משפחת רוטשילד.

עריכה | תבנית | שיחה

189

אוסישקין

בשכונת רחביה שבירושלים, כמעט כל הרחובות קרויים על שמות הוגי יהדות ספרד מימי הביניים. אחד מיוצאי הדופן הבודדים הוא רחוב מנחם אוסישקין. אוסישקין היה מדינאי אשכנזי מראשי הציונות בעת החדשה. הרחוב קרוי על שמו משום שהוא עצמו גר בו ודאג שהרחוב יקרא על שמו.

עריכה | תבנית | שיחה

190

ב-16 בפברואר 2011 בחרו בגוגל לציין את יום הולדתה של רות. באותו יום שונה סמליל דף הבית של האתר בעברית לדודל בהשארת איוריה של אורה אייל.

יכולת אמנותית נחשבת לכישרון מולד ואמנים רבים מתבלטים ביצירתיותם כבר בגיל צעיר. מעבר לזאת, יצירתיות נתפסת הרבה פעמים כתכונה של צעירים. אולם, ישנם גם אמנים מצטיינים שהחלו ליצור בגיל מבוגר ואפילו בזיקנה. הסופר דן בניה-סרי הוציא לאור את ספרו הראשון כשהיה בן ארבעים והקריירה של מרים רות כסופרת ילדים, החלה בגיל שישים וארבע. לקראת מותה של רות, בגיל תשעים וחמש, היא עדיין הכינה ספרים לדפוס.

עריכה | תבנית | שיחה

191

אלכסנדר הראשון, שמלך על יוון המודרנית בין 1917 ל-1920, מת מאלח דם שנגרם מנשיכת קוף.

עריכה | תבנית | שיחה

192

באוגוסט 1921 נפל פרנקלין דלאנו רוזוולט, לימים נשיא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, למימיו הקפואים של מפרץ פאנדי אשר בו נפש, ותוך מספר ימים נעשה משותק לחלוטין ממותניו ומטה. הרופאים שבדקו את רוזוולט קבעו כי לקה בשיתוק ילדים, מחלה נפוצה וחשוכת מרפא באותה עת. רוזוולט הצליח להשתקם מעט באמצעות טיפולי הידרותרפיה, וכדי לא לפגוע בסיכוייו להיבחר למשרה ציבורית עמל קשה לשכנע אנשים שמצבו משתפר. עובדת היותו נכה רגליים הנזקק לכיסא גלגלים, לא פורסמה בהבלטה בתקשורת; רוזוולט הקפיד לא להצטלם בכיסא גלגלים והיה מופיע בציבור כשהוא עומד ונתמך על ידי אדם נוסף, או נשען על דוכן שהוקם למענו. מאמציו אלה נשאו פרי, ובמהלך שנותיו הרבות כאיש ציבור רוב אזרחי ארצות הברית לא היו מודעים לחומרת מצבו.

עריכה | תבנית | שיחה

193

גנרל פרנק מסרווי, שפיקד על יחידות של צבא בריטניה וצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן שימש כמפקד צבא פקיסטן, היה מפקד חי"ר מצטיין, אך מפקד שריון כושל. כאשר פיקד על דיוויזיה משוריינת בקרב גזאלה, הצליחו כוחותיו של רומל לכבוש את מפקדתו. מסרווי, שהיה ידוע בכינויו "המזוקן", בשל מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרבות, תלש את סימני הדרגה שלו, הורה לחיילים שהיו עמו שלא לקרוא לו "סר", ולאחר שנפל בשבי, הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו מפקד הדיוויזיה כי אם משרתו האישי. כעבור יום הצליח להימלט לאחר שקפץ ממשאית נוסעת, שספגה אש ארטילרית בריטית, והצליח להגיע ברגל אל קווי הצבא הבריטי, ולקבל מחדש את הפיקוד על הדיוויזיה שלו.

עריכה | תבנית | שיחה

194

הארייט ליין (1830 – 1903) הייתה האישה הרווקה היחידה בארצות הברית ששימשה כגברת הראשונה של ארצות הברית, וזאת למרות שמעולם לא נישאה לנשיא. ליין הייתה אחייניתו של נשיא ארצות הברית ה-15 ג'יימס ביוקנן, היחיד מבין הנשיאים האמריקאיים שהיה רווק בתקופת כהונתו, שבדיעבד מוערך כיום כי היה הומוסקסואל. לבקשתו התגוררה עמו בבית הלבן, שימשה בתפקיד הגברת הראשונה, בין השנים 1857-1861, ונחשבה כאהובה על הציבור.

עריכה | תבנית | שיחה

195

כאשר סוריה עצרה את אלי כהן, היא הכריזה שהוא "אשף ריגול". גם ראש ממשלת ישראל דאז, לוי אשכול, הודה שכהן מרגל, וניסה לפדות אותו, טרם משפטו. אלא שכהן מעולם לא נשפט כלל על ריגול. הוא הוצא להורג באשמת כניסת אזרח לשטח צבאי סגור. אולם, למרות היותו אזרח, כהן נשפט דווקא בבית דין צבאי, כאילו היה חייל סורי. יתרה מזאת, הוא נשפט כאילו היה חייל פשוט, שנחשד בעבירה קלה – לאולם המשפט לא הורשה להיכנס שום קהל ושום עיתונאי (משפט בדלתיים סגורות), הצדדים לא יוצגו בידי עורכי דין, וכשופטים שמשו קציני הצבא. השופטים היו אותם קצינים בכירים, שהיו מיודדים עם כהן, לפני שנחשף. אילו כהן היה נשפט באשמת ריגול, כשלי ידידיו בצמרת הצבא והממשלה, בשמירת סודות המדינה, היו נחשפים.

עריכה | תבנית | שיחה

196

ג'ורג' וושינגטון, שסבל מבעיות שיניים רבות במהלך חייו, עקר שן לראשונה בגיל 22, וביום ההשבעה לתפקיד נשיא ארצות הברית, נשארה בפיו רק שן בודדת. היסטוריונים מודרניים מייחסים בעיה זו לטיפולי הכספית שניתנו לו לטיפול במלריה ובאבעבועות שחורות. למרות שמקובל לחשוב שמערכת השיניים התותבות שבפיו הייתה מעץ היא הורכבה מזהב ושיניים אמיתיות של עבדים שחורים, שעבדו במשכנו מאונט ורנון. בהמשך רכש סט שייצר עבורו רופאו האישי ג'ון גרינווד משנהב שנלקח מהיפופוטם ומפיל. וושינגטון התבייש במשך כל חייו בהרכבת התותבות ונהג לאכול את ארוחותיו בנפרד, גם כשהשתתף בישיבות ומשתים רחבי היקף. שני סטים שהרכיב מוצגים במוזיאונים בווירג'יניה ובמרילנד.

עריכה | תבנית | שיחה

197

מוזס וילהלם שפירא היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1873 הסתבך בפרשת זיוף, כשמכר למוזיאון בברלין אלפי חרסים, מואביים כביכול, שהתבררו כעבודת זיוף של קדרים בני התקופה. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1883, הודיע כי רכש אוסף של מגילות מתקופת הבית השני שהתגלו במערות באזור ים המלח. הגילוי הרעיש את עולם הארכאולוגיה, ומשך עניין מצד מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון הבריטי, שאף הציג שתיים מהמגילות בתערוכה שאליה נהרו אלפי מבקרים, ובהם ראש ממשלת בריטניה ויליאם גלאדסטון. שפירא כמעט שמכר את המגילות למוזיאון הבריטי עבור סכום עתק של מיליון לירות שטרלינג, אך ארכאולוגים שבדקו את המגילות, בראשם שארל קלרמון-גנו, טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את לונדון בבושת פנים, כשהוא ממורמר ומושפל. במהלך החודשים הבאים נדד ללא מטרה בערי אירופה, כשהוא הולך ומאבד את צלילות דעתו. ב-11 במרץ 1884 שם קץ לחייו, ביריית אקדח, בחדרו במלון קטן ברוטרדם. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, ובהמשך התגלגלו ואבדו עקבותיהן. בשנות הארבעים של המאה ה-20 נתגלו מגילות מדבר יהודה במערות בקומראן, וערערו את אחת מההנחות המרכזיות של מלומדי המאה התשע-עשרה ביחס למגילות שפירא – ההנחה שלא ייתכן שמגילות קלף ישתמרו משך אלפי שנים במערה טחובה. גילוי זה העלה את השאלה האם פרשיית מגילות שפירא לא הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה.

עריכה | תבנית | שיחה

198

יוזף היידן, מחשובי המלחינים בתקופה הקלאסית, נודע בחוש הומור מפותח ואהב לחמוד לצון. בפרק השני של סימפוניית ההפתעה, הוא הפתיע והשכים את הקהל, עם אקורד חזק במיוחד, מיד לאחר מוטיב ארוך ב"פיאנו" – נגינה חרישית, שהרדימה אותו. היידן זכה לכבוד מצד המוזיקאים בחצר ניקולאוס אסטרהאזי, שעליהם היה ממונה, כיון שהצליח לקיים אווירה נוחה ביחסי העבודה, אך גם ייצג ביעילות את האינטרסים של הנגנים בפני מעסיקם. דוגמה לכך היא סימפונית הפרידה. היידן כתב וביצע אותה ב-1772, כתגובה לשהות כפויה וממושכת של הצוות המוזיקלי במעון הקיץ של הנסיך, בעוד שמשפחותיהם נותרו באייזנשטאדט. הסימפוניה מסתיימת בפרק, במהלכו מדי כמה תיבות קמים נגנים אחדים ממקומם, מכבים את נר התאורה של התווים שלהם, ועוזבים את האולם. כך עד שנותרים על הבמה רק שני כנרים, המנגנים דואט. הנסיך הבין את הרמז, והתזמורת הורשתה לעזוב את המעון כבר למחרת.

עריכה | תבנית | שיחה

199

מצבתו של קפקא בבית-העלמין היהודי החדש בפראג

פרנץ קפקא, מגדולי הסופרים של המאה ה-20, נחשב בצ'כיה לסופר הלאומי שלה. זאת למרות שהוא לא כתב את יצירותיו בצ'כית, אלא בגרמנית, למרות שלא היה בן הלאום הצ'כי, אלא היה יהודי, ולמרות שמעולם לא היה אזרח של צ'כיה. למעשה, צ'כיה הוקמה (בשנת 1993) כשבעים שנה אחרי שקפקא נפטר. במהלך מרבית חייו של קפקא הוא היה אזרח ממלכת בוהמיה, שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובשנות חייו האחרונות הוא היה אזרח צ'כוסלובקיה. אם כי במהלך רוב חייו הוא גר בעיר פראג, שכיום היא בירתה של צ'כיה.

עריכה | תבנית | שיחה

200

אלברט פיש היה סאדו-מאזוכסיט, פדופיל, רוצח סדרתי וקניבל. הוא רצח לפחות 15 ילדים, והטריד מינית ועינה ילדים רבים נוספים. פיש, נדד ברחבי ארצות הברית, ומצא קורבנות כמעט בכל מדינה בה. רוב קורבנותיו היו ממשפחות עניות, שחורות, שעניינו במיוחד את המשטרה, בשל הגזענות השכיחה בתחילת המאה ה-20. בסופו של דבר נתפס פיש, משום שלאחר שהרציחות וההתעללות הפכו להרגל ששעמם אותו, הוא פיזר רמזים על אודות זהותו, בשביל ליהנות מריגוש של מרדף המשטרתי, והוצאתו להורג. הוצאתו להורג בכיסא חשמלי הייתה מסובכת מבחינה טכנית, משום שפיש המזוכיסט גרם לעצמו לנכות, שלא אפשרה לו לשבת. כפי שהובהר בצילום רנטגן, פיש החדיר מסמרים לשרירי עכוזו.

עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100 (100%)

101 עד 200 (100%)

201 עד 300 (100%)

301 עד 400 (3%)