מלחמת חרבות ברזל
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023
למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
מערכה: הסכסוך האיראני–ישראלי, הסכסוך הישראלי–פלסטיני. | ||||||||||||||||||||||
סוג העימות | מלחמה | |||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – מתמשך (220 ימים) | |||||||||||||||||||||
מלחמה לפני | מלחמת לבנון השנייה | |||||||||||||||||||||
מקום | ישראל, רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, ים סוף, עיראק, תימן, איראן, בחריין | |||||||||||||||||||||
עילה | מתקפת פתע על ישראל, שבה ביצעו אלפי מחבלים פלסטינים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בהם מעשי טבח באזרחים ישראלים, מעשי אונס ואלימות מינית, הטלת טרור, ושיגור אלפי רקטות לעבר יישובים אזרחיים | |||||||||||||||||||||
תוצאה | מתמשך | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
מלחמת חרְבות ברזל היא מלחמה נגד חמאס ושלטונו ברצועת עזה, וארגוני הטרור השוכנים בה, עליה הכריזה מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, יום שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, בתגובה למתקפת פתע עקובה מדם ורחבת היקף שביצעו ארגוני הטרור באותו יום על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל, ובמיוחד באזור עוטף עזה, אשר הפך את היום לקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.[21]
לצד מוקד המלחמה ברצועת עזה, היו חיכוכים צבאיים נלווים גם בגבול ישראל–לבנון, בגבול ישראל–סוריה, ביהודה ושומרון בים האדום, ובאיראן.
מתקפת הפתע החלה במטחי ירי רקטי מסיביים של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ולעבר באר שבע, חבל לכיש, גוש דן, השפלה, השרון ומאוחר יותר גם לירושלים וגוש עציון. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים מחבלים שפלשו לבסיסי צה"ל וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו[ג] ב-1,145[22] ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ותינוקות (364 מתוכם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה אשר היה לפיגוע הקטלני בתולדות המדינה). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ. המחבלים ביצעו פשעים נגד האנושות[23] וביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך חטפו לרצועת עזה 252 בני אדם, ביניהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. עשרות מהשבויים נהרגו או נרצחו במהלך השבי, 112 מהם כבר שוחררו ועוד 12 גופות הושבו ארצה.
ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה (אוגדה 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו.
בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף[דרוש מקור] יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.[24] המלחמה הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, וגל אנטישמיות חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, ובמערב.
הלחימה ברצועת עזה התנהלה בשלבים: טיהור[ד] שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה אזרחית מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין.
על פי נתוני משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל 36,704 פלסטינים. נכון לנובמבר 2023, כ-8,000 נעדרים מתחת להריסות המבנים.[25] בצה"ל מוערך כי נהרגו מעל ל-13,000[26] מחבלים ברצועת עזה ועוד מעל ל-2,118 ביתר החזיתות ומעל 4,352[27] עצורים ושבויים (וכ-10,000 נוספים מוערכים כפצועים שיצאו מכלל יכולת לחימה).[28][29] נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה.[30] האו"ם מעריך כי כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.[31] העיתונאי שלומי אלדר הביא כמה דוגמאות על כך שהפצצות חיל האוויר על בתים של אנשי חמאס הרגו מאות אנשים שגרו בסביבת הבית.[32]
רקע
חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. אידאולוגיית חמאס היא אנטישמית, הבאה לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". מאז הקמתו בשנת 1987, חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מציר ההתנגדות בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.
לאחר שמדינת ישראל התנתקה מרצועת עזה ב-2005, שלטה הרשות הפלסטינית ברצועה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות חמאס השתלטו על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה (מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים).
בפברואר 2017 התמנה יחיא סנוואר למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד אסמאעיל הנייה. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,[33] ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משת"פים ערבים ושוחרר מהכלא בעסקת שליט בשנת 2011.
יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס
מאז תפיסת השלטון בידי החמאס בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות בסטטוס קוו שבו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון.
סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול ימי, מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה. בחודשים שלפני המלחמה חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות על הגדר והפרחת בלוני תבערה.[34] ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה,[35][36][37] מחשש שהסלמה תפגע במגעים להסכם שלום עם סעודיה,[38] ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.[39]
בשנת 2018 החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. [דרוש מקור: יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017] שלטון חמאס נתפס בעיני ממשלות ישראל מהזרם הימני, כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.[40] נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת מדינה פלסטינית עם הרשות הפלסטינית, המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".[41][42] עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת יואל חסון את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה.. כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.[43][44]
באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער בידיעות אחרונות, ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".[45] מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל, סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.[46]
בתחילת 2021 העריך אמ"ן שהחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את המכשול התת־קרקעי בעזה, ירי רקטות/פצמ"רים מעזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[47] ראש השב"כ באותה עת, נדב ארגמן, טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.[48] בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות. באמ"ן הצטרפו לשב"כ והמליצו על תקיפה. הקבינט של ממשלת ישראל השלושים וחמש סירב. שבועיים אחר כך, פרץ מבצע שומר החומות.[48]
בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.[49][50] מצד גורמים אחרים נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[51] או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.[52]
במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה – אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[53] גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.[54]
נוסף על כך, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[55]
הכנות חמאס למתקפה
חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה)[56] על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.[57] לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של הונאה מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.[58][59] לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.[60] כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.[61]
לפי וול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.[62][63] דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[64] ערב המלחמה חמאס פעל ב-24 גדודים. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך המלחמה, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל.[65] לפי דוח הערכת המודיעין השנתית קהילת המודיעין האמריקאית, הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון של מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.[66]
חזון יום הדין של חמאס
- ערך מורחב – יום הדין באסלאם
בכתבה מאפריל 2024, ראיין שלומי אלדר מספר בכירי פת"ח שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת יחיא סנוואר.[67]
לפי סופיאן אבו זיידה, כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר). שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סנוואר ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סנוואר ואנשיו; אלא שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה, החשיב את הדברים כדברי טירוף או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפה ענקית של חמאס.[67]
בכיר אחר בפת"ח שהיה בקשרים עם חמאס, והתראיין בעילום שם, (תחת השם "איאד") העיד כי הבין גם הוא בשנת 2021 כי מגמת חמאס להקצנה, כאשר רעיון "ההבטחה" הפך מרעיון שהיה בקרב כמה "עשבים שוטים" לרעיון שקנה מקום מרכזי בהנהגת חמאס של סנוואר. לפי "איאד" אנשי חמאס הכינו את מתקפת הפתע על ישראל שכן העריכו כי תודות להתערבות אלוהית יעלה בידם לכבוש את כל שטחה של ישראל. הוא מתאר כיצד אנשי חמאס תכננו גם תוכניות "ליום שאחרי" שבו יחלקו את ישראל למחוזות שונים וימנו מנהלים מטעמם. לדבריו יום אחד התקשרו אליו והציעו לו להיות מנהל של ועדה שתשקם את אזור רמלה ורחובות. אלדר מספר בנוסף על כנס "ההבטחה האחרונה" שנערך ב-30 בספטמבר 2021 במלון קומודור ברצועת עזה, שבו דנו בפרטי פרטים של ניהולה העתידי של ישראל לאחר שזו תיכבש ומשווה אותה לועידת ואנזה. לדוגמה, הפלסטינים ערכו רשימת נכסים בישראל, ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו גם בצורך למנוע "בריחת מוחות" של מומחים יהודים לאחר הכיבוש. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית, ותועד על ידי ארגון ממרי. הנושא היה גלוי לגמרי אבל לדברי אלדר זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות יחידת חצב שעסקה באיסוף מודיעין גלוי, ופרוקה הסופי ב-2021.[67]
התרעות לקראת המתקפה
שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.[68] ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[69] ב־19 במרץ פנה תת־אלוף עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים במשבר הפנימי בישראל "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".[70] ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.[70] כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.[71]
בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה נגדת שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.[72][73] אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם, אזהרות אלו לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא והגורמים המדיניים שמעליהם.[74] נוסף לכך, קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 בדוא"ל שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".[72][73]
כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[75] תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.[76][77] לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה.[78]
לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל – גם ללשכת ראש הממשלה – והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.[79][80] בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.[81][82] יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.[83][84] ב־11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".[85]
מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,[86] הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים, ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.[87] שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.[88][89] גם אל"ם (במיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.[90]
ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה.[91] הכתב הצבאי ניר דבורי פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ביהודה ושומרון.[57] הכתב הצבאי רועי שרון פרסם כי שתי פלגות מחטיבת הקומנדו שתגברו בתקופת החגים את אוגדת עזה במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת חווארה יומיים לפני הטבח.[92] לעומתם, הכתב הצבאי יוסי יהושוע צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.[93] עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של חטיבה 7), שתי פלגות של יחידת אגוז שהוצבו באזור ניר עוז במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו לחטיבת שומרון יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם דובר צה"ל הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון פיקוד הדרום לפני המלחמה".[94] בראיון עם קצין תותחנים ראשי, תא"ל יאיר נתנס, אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.[95]
בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[96] רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.[97] דובר צה"ל אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".[98]
מתקפת הפתע (7 באוקטובר)
- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
חדירת מחבלים ומאמצי לחימה
מתקפת הפתע החלה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג שמחת תורה,[99] בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית, הלא ממוגנת.[100]
בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000[101] מחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים שהיו חמושים בנשק רב חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל בסירות דרך הים, באמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר, ודרך היבשה – בעיקר על גבי טנדרים ואופנועים, לאחר שפרצו באמצעים שונים את גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה בכ-60 מקומות.[102] כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.
מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.[103] מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס.[104] מפקד האוגדה עם חיילים הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.[105] המחבלים רצחו אזרחים רבים שנסעו בכבישי העוטף ושחסו בתוך מיגוניות. הם גם הציבו מארבים בצמתים ובכבישים בכדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור.
מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, ושתי פלוגות מגדוד שריון 77 מחטיבה 7. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש.[106] בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות ואופקים. אך כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו אשקלון, אשדוד וקריית גת.[107]
מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים
- ערכים מורחבים – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023, החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים. כ-250 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה. תושבים נרצחו ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. בחלק מהיישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.[108][109] טבח המוני נוסף נערך במסיבת טבע ליד רעים, שבה השתתפו אלפי צעירים.
אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור תקשורתי רחב ביותר, ובכלי התקשורת נשמעו עדויות בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס.[110][111][112] מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה,[113] אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף.
12 באוקטובר 2023 הציג שר הביטחון, יואב גלנט, את סרט הזוועות בפני בפני שרי ההגנה של נאט"ו, ואמר להם כי "נערות נאנסו באלימות, ילדים נגררו לעזה בזמן שהם מדממים. פסטיבל מוזיקה הפך למרחץ דמים חסר הבחנה, עשרות אזרחים ממדינותיכם נרצחו או נחטפו".[114][115]
זיהוי הנרצחים ארך זמן ממושך. על כך אמר קצין הרבנות הראשית, הרב יעקב רוז'ה שזיהה את החללים: "אני רוצה לומר, ובכאב גדול, שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".[116]
ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים. עם הזמן התבסס מספר החטופים ועמד על 252 חטופים, מהם הושבו לישראל עד למאי 2024 112 חטופים חיים, ו-12 גופות חטופים. 128 חטופים עדיין בשבי, מתוכם לפחות 35 חטופים אשר הוכרזו כחללים אשר גופתם חטופה.
הכנות ישראל למלחמה
הכנת תוכנית מגירה
לאחר מבצע שומר החומות ב-2021 אלוף הפיקוד הדרום אליעזר טולדנו הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') משה תמיר, לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".[117] במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות מילואים בפיקוד הדרום,[118] ושירת בצוות שתכנן את התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה.[119]
הכרזת מלחמה וגיוס מילואים
בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז צה"ל על מצב כוננות מלחמה, ושר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סרטון בטוויטר ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.[120]
מיומה הראשון של המלחמה התנהלו גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת התחבורה הציבורית בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.[121] לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.[122][123][124]
פינוי יישובים
ישראל פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים לגדר המערכת סביב רצועת עזה.[125] לנוכח האיום הגובר בגזרת הצפון, ביום השני ללחימה המליצו המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות.[126] בסך הכל נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי עוטף עזה וביישובים הקרובים לגבול ישראל–לבנון. כמחציתם לא שבו לביתם גם לאחר חודשים רבים, ויש הרואים בהם עקורים.[127][128]
ראש עיריית שדרות ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.[129] ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.[130] בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינויים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי עוטף עזה. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.[131]
כמו כן, בתאריך 20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבתי הארחה במימון המדינה.[132] הפינוי נתקל בקשיים.[133][134] בתאריך 22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה רשות החירום הלאומית וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון רמות נפתלי, דן, מצובה ועוד.[135]
מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.[136] התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות אלפרד אקירוב.[137]
ב-5 בפברואר 2024, כ-4 חודשים לאחר שפונו תושבי הדרום והצפון, אמר ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, כי הוא שוקל להחזיר את תושבי מטולה לבתיהם "על מנת שצה"ל והמדינה יגנו עליהם מצפון סוף סוף." כמו כן, מספר חברי כנסת ביקשו להקים מנהלת לשיקום יישובי הצפון.[138]
מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל לפי רשויות מקומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
פינוי צפון רצועת עזה
- ערך מורחב – פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני התמרון הקרקעי ברצועת עזה, צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כל האנשים המתגוררים צפונה לנחל הבשור בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש, על פי מקורות ערביים שאינם בהכרח אמינים, ממטרופולין עזה. ההוראה ניתנה במסגרת מנהלת התיאום והקישור. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מאסון הומניטרי שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.[141][142]
חמאס, שלו אינטרס שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כמגן אנושי, קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום לנכבה שנייה.[143] הארגון ירה לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר בתי החולים, המשמשים מגן אנושי למפקדותיו.
למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך כביש צלאח א־דין, החוצה את הרצועה.[144] קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.[145]
עם הידוק הכיתור הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל מסדרונות הומניטריים בכביש צלאח א־דין ודרך א־רשיד, שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.[146] עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, ישנה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים מוסיפים להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת ישנה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.[147]
בתחילת פברואר 2024, לפי נתוני צה"ל, היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר חאן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מציר פילדלפי.[148]
הגדרת יעדי המלחמה
ב־16 באוקטובר קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:[149]
- מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות
- הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל
- מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה
- הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה
ב־7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:[150]
- ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה
- לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל
- לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח
כמו כן, לדברי גלנט מערכת הביטחון ממוקדת בהחזרת החטופים, כמו גם בניצחון במלחמה.
כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.[151] בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".[152][153] לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.[154] ב־11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.[155] במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.[156] ראש המל"ל צחי הנגבי כתב בדצמבר כי אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של עזה וישראל מודעת לרצון של הקהילה הבין-לאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית אך העניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות הפלסטינית.[157]
כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר בני גנץ שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.[158]
כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.[159][160]
140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומים.[161]
כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי נתניהו מנע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.[162]
מהלך הלחימה ברצועת עזה
- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
[163]
השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור[ד] עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[164] השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[165][166] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[167]
7 באוקטובר, היום הראשון למלחמה
כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע דובר צה"ל שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי עוטף עזה להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[168] שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה.
לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.[169] צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים, ולוחמי הימ"מ שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.[170] יחידות מובחרות בצה"ל, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יהל"ם וחטיבת עוז, הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.[171] שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים.[172] מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.
בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את מפקדת אוגדת עזה, לאחר קרב קשה.[173] חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של חמאס[174] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים ששימשו את חמאס כמגן אנושי. חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים.[175] לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים.[176]
באותו ערב חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[177]
המשך השבוע הראשון ללחימה (8–13 באוקטובר)
בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה.
במקביל חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את אספקת המים לרצועת עזה, ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.
ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות.[178] ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס.[178] ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[179] והוקם "קבינט המלחמה".
ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים בעזה וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה.
בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע–קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד.[180] בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה[181] ואיסוף גופות של הנרצחים.[182]
השבוע השני ללחימה (14–20 באוקטובר)
בליל שבת תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים כלי טיס של צה"ל בסיוע שב"כ ואמ"ן, הרגו את עלי קאדי, מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה.
ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את בילאל אל־קודרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על הטבח בנירים וניר עוז.[183] באותו יום, בסיוע השב"כ, נהרג בסיכול ממוקד מועתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח.
ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה מזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.
ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את איימן נופל, מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית.
ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל ביקור תמיכה והזדהות.
ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחייסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל למפקח הכללי של משטרת ישראל.
ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כמהנדס בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת השבת שחרר חמאס שתי חטופות אמריקאיות והן הועברו למצרים ומשם לישראל.
הפיצוץ בבית החולים אל־אהלי
- ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי
ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולים בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים ללא פקפוק או הטלת אף ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע דובר צה"ל שלפי תחקיר צה"ל, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו ירדן, לבנון, עיראק, תוניסיה, מצרים. בעקבות הדיווח השגוי ב־BBC קהילת יהדות בריטניה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס ארגון טרור. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".
השבוע השלישי ללחימה (21–27 באוקטובר)
ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס טלאל אל־הינדי בהפצצה על ביתו.
ב־22 באוקטובר מטוס קרב הרג בסיכול ממוקד את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה.
ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.[184] צה"ל השתמש גם בפצצות חודרות בונקרים לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך הטבח בניר עוז, אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של מצרים.
ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף בטבח בקיבוץ בארי, ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן.
ב־25 באוקטובר הרג צה"ל בסיכול ממוקד את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב למוחמד דף. בהמשך היום חמאס שיגר רקטות קרקע–קרקע מדגמים R-160 ועיאש 250 לעבר דלית אל־כרמל והעיר אילת בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור חבל אילות.
ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של צה"ל בפיקוד חטיבת גבעתי, שכלל לוחמי חי"ר על נמ"ר, טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים, פשיטה לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת המודיעין של הארגון, שאדי בארוד. בארוד תכנן עם יחיא סנוואר את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת גדוד דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות שיח' רדואן ושג'אעייה.
בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג בסיכול ממוקד מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של עוצבת געש פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. שייטת 13 ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.
חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא
בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו, מקלטים לבכירי הארגון, רשת מנהרות טרור ותשתיות טרור נוספות מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[185]
השבוע הרביעי ללחימה (28 באוקטובר – 3 בנובמבר)
- ערכים מורחבים – קרב ג'באליה (2023), קרב בית חאנון (2023), קרב עזה (2023)
צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה במהלך השבוע, וכללה כוחות חי"ר, שריון והנדסה עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.[186][187][188] לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה ובפרברי העיר עזה.[189]
ב־28 באוקטובר הודיעו דובר צה"ל ודוברות שב"כ בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של חמאס אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח ביישובי עוטף עזה, עצאם אבו רכבה. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב זיקים כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.[190]
ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות אוגדה 162 לצפון רצועת עזה.[191] בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת סיני, את גדר הגבול ותקפו את מרחב בית חאנון.[192][193]
ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי שריון במילואים ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח הנוח'בה של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך מעבר ארז ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.[194]
בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של צה"ל והשב"כ שנקראה מבצע ראשית האור, שוחררה תצפיתנית שנחטפה על ידי החמאס מבסיס נחל עוז.[195]
גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר עוטף עזה, חבל לכיש, באר שבע, הפזורה הבדואית, דימונה, השפלה, גוש דן, השרון ואזור השומרון, ירושלים וגוש עציון במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו בערי ישראל וגרמו לנזק ולפצועים.
ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב ג'באליה שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.[196]
במהלך השבוע נכנסו גם כוחות אוגדה 36 לרצועה.[197] צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל-פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.[198]
צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.[199]
השבוע החמישי ללחימה (4–10 בנובמבר)
בתחילת השבוע הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.[200] ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת לדובר צה"ל ולדוברות שב"כ כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של חמאס בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים לטבח ביישובי עוטף עזה ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.[201] ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של עוצבת חצי האש, ושישה נוספים נפצעו.[202][203]
השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר)
באותו שבוע השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה שאטי. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.[204] שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.[205] בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.[206]
ב־14 בנובמבר מטוסי קרב ביצעו סיכול ממוקד שכלל תקיפת שתי מנהרות טרור בהן הסתתרו מחבלים בכירים בחמאס. לפי דובר צה"ל מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם אחמד ע'נדור (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ואיימן סיאם (ראש המערך הרקטי של חמאס).[207]
ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג תנועת החירות הפלסטינית.[208]
השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר)
במהלך השבוע כוחות צה"ל נכנסו לבית החולים שיפא, מצאו שם מנהרת טרור ואמל"ח רב. כוחות יהל"ם, יחידת עוקץ ויחידת שלדג סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים לחטופים. הכוחות החרימו מצלמות אבטחה מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת הפלדה, לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.
סרטוני וידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך בית החולים שיפא שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות טרור.
ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס.
הפוגה בלחימה (25 בנובמבר – 1 בדצמבר)
- ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה.
חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[209]
השבוע התשיעי למלחמה (2–8 בדצמבר)
- ערכים מורחבים – קרב ח'אן יונס (2023), קרב שג'אעייה (2023), קרב ג'באליה (2023)
ב־5:54 חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר בח'אן יונס, אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו אזעקות בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית גן יבנה, היישובים תקוע ואליאב והעוטף.
לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.[210] למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור ח'אן יונס להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים.
במהלך השבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד שג'אעייה, ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס.
בסוכנות הידיעות AFP טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות טנקים ומשוריינים צבאיים תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.[211]
בערב יום שני 4 בדצמבר החל קרב ח'אן יונס. לאחר שמפקד פיקוד דרום והרמטכ"ל נכחו ברצועת עזה, החלו תקיפות מסיביות באזור ח'אן יונס, התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. חיל האוויר וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת אוגדה 98 לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.[212] הושלם גם כיתור ג'באליה.[213] לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת שג'אעייה בעיר עזה ולעיר ג'באליה, כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.[214] באותה העת, נלחמו ברצועה חמש אוגדות.[215] צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס שג'אעייה בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם חטיבות כפיר ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם חטיבות גולני והצנחנים. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.[216] חטיבה 14 לחמה בגזרת העיר עזה, כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מעוצבת חצי האש, פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.
השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר)
בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי צה"ל בצפון ובדרום הרצועה.[217] ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של חמאס נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך הלחימה ברצועה.
במהלך השבוע התגבר החשש במצרים למעבר של פליטים עזתים רבים במעבר רפיח לכיוון מצרים. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס.
ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נכנסו כוחות צה"ל למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי M-16 והפעילו מטעני חבלה ורימוני יד לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של גדוד 51 של חטיבת גולני נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים רבים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של יחידה 669. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של סא"ל תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד חפ"ק מח"ט גולני, יצחק בן בשט. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669.
ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[218] בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל הרצי הלוי קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".[219][220]
בצהריים שוגר מטח רקטות לירושלים וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ברמאללה, שברשות הפלסטינית.
השבוע האחד עשר למלחמה (16–23 בדצמבר)
ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות אוגדה 252 במרחב בית חאנון והעברת האחריות על האזור לידי אוגדת עזה. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מאשדוד צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.[221] למחרת, בצה"ל הכריזו כי אוגדה 162, השלימה את כיבוש ג'באליה ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.[222][223] היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.[224][225]
ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר השפלה וגוש דן, לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף בבת ים, בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים ראשון לציון ונס ציונה. קלע דוד ביצע יירוטים מוצלחים.
ב-19 בדצמבר בערב חיל האוויר וחיל השריון ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של פצצות תאורה נראו מעל רחבי ח'אן יונס, קולות ירי רבים נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ.
ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת שג'אעייה.[226] בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח.
ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, השפלה, גוש דן והשרון. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, הרצליה, אשדוד, רמת השרון, כפר סבא, ובים, סמוך לנמל תל אביב; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה בפיצוץ בודד מתוכנן היטב ורחב היקף בשג'אעייה.[227]
באותו יום צה"ל הודיע כי אוגדה 99 השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד נוסייראת של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.[228]
למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין מעבר כרם שלום לרפיח וציר פילדלפי. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס נגמ"שים וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.[229] עיקר המתקפה הקרקעית הייתה בדיר אל-בלח, בדרג'-תופאח ובח'אן יונס.[230]
חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.[231]
השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר)
ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).[232]
במהלך השבוע, לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון לכיוון מרכז הרצועה, ואוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את אל-מע'אזי, נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.[233]
ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של חטיבה 5 במבצע עוז וניר. תחת פיקודה של אוגדת עזה, פעלה החטיבה במרחב ח'ירבת אח'זעה בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים לניר עוז.[234]
בדצמבר 2023 חשפו כוחות יהל"ם וצק"ח 14 את אחת מדירות המסתור של יחיא סנוואר בעזה ומתחתה רשת מנהרות טרור בעומק של למעלה מ-20 מטר ואורך של 218 מטר. המנהרה כללה תשתיות חשמל, מים, אוורור וביוב ואף חדרי תפילה. היא שימשה את בכירי חמאס. ב-29 בדצמבר 2023, אחרי מיפוי המנהרות על ידי לוחמי סמו"ר, פוצצו כוחות חיל ההנדסה הקרבית את מנהרות הטרור.[235][236]
השבוע השלושה עשר למלחמה (30 בדצמבר – 6 בינואר)
בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, חבל מודיעין ועוטף עזה.
ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר בני סוהילה שבנפת ח'אן יונס. באותו יום חוסל בתקיפה אווירית מפקד פלוגת הנוח'בה של דיר אל-בלח, עאדל מסמח.[237]
ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.[238]
ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.[239] צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.[240] צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.[241]
השבוע החמישה עשר למלחמה (14–20 בינואר)
ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את אוגדה 36 (עוצבת געש) מרצועת עזה.[242] בעזה נותרו שלוש אוגדות – אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, אוגדה 99 (עוצבת הבזק) במסדרון נצרים במרכז הרצועה ואוגדה 98 (עוצבת האש) בח'אן יונס.[243] לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.[244]
ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות 646 ו-179, בהכוונת אגף המודיעין, פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת זייתון ובמרחבים בצפון רצועת עזה.[245]
השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר)
ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה במסדרון נצרים, הועברה מאוגדה 99 לחטיבת הנח"ל, יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של אוגדה 162.[246]
בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.[247] באותו יום נפלו 21 חיילים באסון אל-מע'אזי, במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.[248]
במהלך שבוע זה תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים בח'אן יונס,[249] שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.[250] במהלך קרבות של חטיבת עוז נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.[251]
צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.[252]
השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר)
במרחב ח'אן יונס לוחמי חטיבת עוז זיהו וחיסלו חמישה מחבלים שאחד מהם חמוש ב-RPG. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו אמצעי לחימה רבים. הלוחמים זיהו והרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת כוחותינו סמוך לבית החולים "אל-אמל". הלוחמים פשטו על מבנה ששימש כדירת מסתור של מחבלי גא"פ ובה איתרו אמצעי לחימה.
במרכז הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח"ל חיסלו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי טנקים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב.
בפאתי שאטי שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 5 חיסלו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים משגרי רקטות רבים, טילים, RPG, מטענים ורובי קלאצניקוב.
בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור בשאטי. במהלך הלילה לבדו חוסלו יותר מ-30 מחבלים.[253]
באותו בוקר הודיע דובר צה"ל כי צה"ל פירק שניים מארבעת הגדודים בחטיבת ח'אן יונס של חמאס. סך הכל נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.[253] כמו כן, דובר צה"ל הודיע כי אוגדה 98 מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך המנהרות.[254] על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.[255][256]
הריגת הינד רג'אב
- ערך מורחב – הריגת הינד רג'אב
ב-29 בינואר התרחשה גם הריגתה של הינד רג'אב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל; יחד עם בני משפחתה ויחד עם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה.
לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'אב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[257] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה;[258] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת;[259] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין.[260]
השבוע השמונה עשר למלחמה (4–10 בפברואר)
ב-3 בפברואר, כוחות פיקוד הדרום הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.[261]
ב-5 בפברואר אוגדה 162 פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של פלגי הטרור וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת שאטי ובעיר עזה. הכוחות של האוגדה חיסלו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו אמצעי לחימה רבים.[262] המבצע תם לאחר עשרה ימים.[263]
ב-6 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי כוחות אוגדה 98 הלוחמים במרחב ח'אן יונס חיסלו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר.
השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר)
- ערך מורחב – מבצע יד זהב
ב-11 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי הנלחמים במערב ח'אן יונס חיסלו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.[264]
בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.
ב-15 בפברואר צה"ל החל לפעול בבית החולים נאצר בח'אן יונס, ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.[265] באותו יום, חטיבת המילואים 646, שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.[266]
צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח. כך גם ברפיח.[267]
השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר)
במהלך השבוע, הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס וצוות הקרב של חטיבה 401 פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.[268]
ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי יהל"ם בתוואי מנהרות תת-קרקעי בח'אן יונס ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, חיסלו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות חבלה.[269]
השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ)
ב-26 בפברואר כוחות צק"ח נח"ל, יהל"ם והנדסה קרבית חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין בית החולים הטורקי (ער') שליד מחנות המרכז לאוניברסיטת אל-אסראא (ער') שבשכונת זייתון בדרום עזה.[270][271]
התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך. הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.[272] לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת חאן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה - הלכה למעשה - לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.[273]
אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה
- ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה
במהלך אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[274] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע למעבר כרם שלום. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.[275] לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[276] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[275] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[277] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[278][279] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.[280][281] האירוע כונה גם בשם "טבח הקמח".[282]
השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ)
- ערך מורחב – מבצע כתר המערב
צה"ל הרחיב את הלחימה בח'אן יונס לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה אל-קרארה שבמזרח ח'אן יונס, וב"מדינת חמד" פתחו לוחמי אוגדה 98 במבצע ״כתר המערב״. כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.[283]
לוחמי צוות הקרב החטיבתי נח"ל חיסלו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי צלפים, ירי פגזי טנקים וירי מכלי טיס מאוישים מרחוק.[284]
השבוע העשרים ושלושה למלחמה (10–16 במרץ)
בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל חיסל את מרואן עיסא, סגן ראש הזרוע הצבאית של החמאס.[285] המנהרה בנוסייראת בה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שחוסל עמו.[286] אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.[287] ב-26 במרץ אישר דובר צה"ל שעיסא חוסל באותו סיכול ממוקד.[288]
הוערך כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.[289]
ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי צק"ח נח"ל חיסלו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם גדוד 601 איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה רבות ששימשו את הארגון.[290]
השבוע העשרים וארבעה למלחמה (17–23 במרץ)
- ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
לפנות בוקר 18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי בו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין לפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצרכי טרור.[291][292][293][294] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.[295] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם בו שהו אלפי עקורים,[296] בהם נהרגו שלושה חיילים. בפעולה נהרגו למעלה מ-200 מחבלים,[297][298] בינהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו כ-800 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,[299][300][301] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,[302] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.[303] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.[304][300] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.[305][298] במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.[306] המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024.[307]
לוחמי יחידת אגוז פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, אחמד כלאב, כחלק ממבצע "כתר המערב".[308]
בהכוונה מודיעינית של השב"כ, צה"ל חיסל שורה של בכירים בחטיבת רפיח של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס במרחב רפיח והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.[309]
ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של חמאס שהייתה בדרכה לבזוז סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, וחיסלו 23 מחבלים.[310]
בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-עמל שבמערב חאן יונס.[311]
השבוע העשרים וחמישה למלחמה (24–30 במרץ)
ביום שני, 25 במרץ, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2728 שקוראת להפסקת אש מיידית ברמדאן, להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.[312]
השבוע העשרים ושישה למלחמה (31 במרץ – 6 באפריל)
בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את בית החולים שיפא וסביבתו לאחר השלמת מבצע ניתוח מקומי.[313]
השבוע העשרים ושבעה למלחמה (7–13 באפריל)
ב-7 באפריל אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.[314] ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, חטיבה 401 של חיל השריון וחטיבת הנח"ל, יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת אוגדה 162.[315] הכוחות הללו פעלו במסדרון נצרים המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים.
חטיבת ח'אן יונס של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.[314] במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות ממגננים שמוקמו בתוכה.[315] לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.[316] התקיפות מהאוויר נמשכו.[317]
לפי ראש הממשלה, צה"ל חיסל 19 גדודים מתוך 24 גדודים של החמאס.[318]
בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה במבצע ממוקד במרכז הרצועה.[319]
ב-12 באפריל חוסל אחראי הבט"פ במרחב ג'באליה של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.[320]
השבוע העשרים ושמונה למלחמה (14–20 באפריל)
ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד חטיבה 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל הבשור, העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.[321] בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.[322]
השבוע העשרים ותשעה למלחמה (21–27 באפריל)
בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה אוגדה 162 בהובלת צוות הקרב של חטיבת הנח"ל, במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.[323]
ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות AP צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.[324] זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.[325]
באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה בית לאהיה, שמהן שוגרו באותו יום מטחים לזיקים, אשקלון ושדרות. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.[326]
ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים במסדרון נצרים שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד אוגדה 99 החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.[327][328][329]
ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.[330]
השבוע השלושים למלחמה (28 באפריל – 4 במאי)
ב-28 באפריל הודיע דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות הסיוע ההומניטרי שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".[331]
ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי מנהרות טרור במרחב בית חאנון.[332]
ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.[329]
ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.[333]
ב-4 במאי חוסל אימן זערב, ממפקדי חטיבת רפיח של הגא"פ. אימן פיקד על מתקפת הטרור ביישוב ובמוצב סופה של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-7 באוקטובר.[334][335]
השבוע השלושים ואחד למלחמה (5 במאי - 11 במאי)
צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.[336] לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.[337] החלו תקיפות מהאויר במרחב ג'באליה - זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.[338]
מתקפת המרגמות על כרם שלום
- ערך מורחב – מתקפת המרגמות על כרם שלום
ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של רקטות ופצצות מרגמה לכרם שלום. מדובר צה"ל נמסר כי "מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים לעבר המרחב. בנוסף, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי במרחב השיגור". מיד לאחר המטח, מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות.[339][340] מאוחר יותר פורסם כי 4 חיילים נהרגו במטח ו-12 חיילים נפצעו.[341]
קרב רפיח
- ערך מורחב – קרב רפיח (2024)
ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.[342][343] בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים נכנסו למזרח העיר.[344] דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.[345] על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים תל א-סולטאן ברפיח.[346] במקביל, החלו כוחות אוגדה 162 להתקדם לציר פילדלפי, ליד מעבר רפיח, שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה-מצרים.[347][348]
ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.[349]
ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.[350]
ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה - "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".[351]
ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור וחיסול מחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור.
ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח חוסלו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום.
במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.[352] למחרת פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.[353]
בערב שוגרו למעלה מ-14 רקטות ארטילריות מרפיח בשני מטחים על אזור באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[354] השיגורים ביטאו עליה בירי ברקאי על רקע הקרב.[355]
על רקע הודעת הנשיא ביידן מה-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח. [356]
ב-11 במאי קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה.בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון .[357]
השבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי - 18 במאי)
לפי הדיווחים, צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה.[358]
ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר - ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין ה-11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.[359]
ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו, במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.[360]
לחימה בחזיתות נוספות
- ערך מורחב – חזיתות מלחמת חרבות ברזל
גבול הצפון
- ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
2023
בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בחמשת החודשים הראשונים הסתכמה בתקריות רבות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, ואף סיכל לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה, בחמאס ובמשמרות המהפיכה. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית".
כ־25 שעות לאחר תחילת המלחמה נורו רקטות מדרום לבנון להר דב. מוצב צה"ל ניזוק, ללא נפגעים.[362] צה"ל הגיב בהתקפה ארטילרית,[363] ובהריסת אוהל של חזבאללה שנבנה בשטח ישראל.[364] ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.[365]
בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח צה"ל שפעל ביישוב מרגליות, המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.[366]
בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ומדי פעם שוגרו רקטות וכטב"מים מלבנון ומסוריה. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי טילי נ"ט על יישובים ואזרחים, ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב"מים.
בתאריך 24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום רמת הגולן, צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ־11 אנשי צבא סורים. ב־25 באוקטובר שוגר מלבנון טיל קרקע–אוויר אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי מערך ההגנה האווירית.
ב־9 בנובמבר חזבאללה בסוריה שיגר כטב"מ שחצה מסוריה דרך ירדן, תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על בית הספר צאלים באילת ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה.
הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב־1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון, מהשעה 16:30. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב זרעית.
לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד).
ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות בדרום לבנון (כפר מרכבא) ובסוריה.
ב-25 בדצמבר צה"ל הרג בסיכול ממוקד מפקד בכיר במשמרות המהפכה בסוריה, רזא מוסאווי, קצין בדרגה מקבילה לדרגת תת-אלוף.[367] בנוסף, צה"ל העלה את דרגת הכוננות בצפון וישנה התכוננות לתקיפה עוצמתית יותר.
2024
ב-2 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד סאלח אל-עארורי ברובע הדאחייה בביירות. עארורי היה סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. יחד איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר הגליל המערבי והר מירון ותקף את יב"א 506 בהר מירון ברקטות ו-טילי נ"ט וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש.
ב-8 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד מפקד כוח רדואן, ויסאם א-טוויל. היה גם גיסו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה. למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס פיקוד צפון בצפת באמצעות כטב"ם.[368] באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.[369]
ב-26 בפברואר 2024 הצליח חזבאללה להפיל כטב"ם זיק באמצעות טיל קרקע-אוויר. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור בעלבכ.[370]
ב-29 בפברואר 2024 חוסל בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים. יחד איתו חוסלו מספר בכירים בחזבאללה.[371]
ב-1 באפריל 2024 בוצעו תקיפות נרחבות בסוריה ובעיקר בדמשק, בה נפגעו איראנים ופעילי מיליציות וטרור. לקראת ערב הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה נהרגו לפחות שבעה, בהם מוחמד רזא זאהדי מפקד בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראנים, וסגנו מוחמד האדי רחימי.[372] בתגובה פתחה איראן במתקפה על ישראל ב-13 באפריל.
בלחימה בצפון נהרגו 17[373] חיילי צה"ל, 9[374] אזרחים ועובד זר 1. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות 296[375] מחבלי חזבאללה, 13 מחבלי חמאס ו־6[376] מחבלי ג'יהאד אסלאמי. נכון ל-12 במרץ 2024, הותקפו כ-4,500 מטרות חזבאללה.[377]
יהודה ושומרון
- ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
2023
על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע כמות הפיגועים החודשית כמעט שולשה, ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו והגיעה ל-567 פיגועים.[378]
בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ומטוס קרב. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.[379]
בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־400[380] פלסטינים.
מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־4,000[381] מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.[382]
ב־19 באוקטובר נהרג לוחם מג"ב מפיצוץ מטען חבלה בזמן העימות במחנה הפליטים נור א-שמס. בעימות נהרגו 13 מחבלים.
ב־27 באוקטובר הוחלט על הריסת בית בבעלות בכיר חמאס סאלח אל־עארורי, בכפר עארורה.[383] צה"ל פוצץ את ביתו בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר.[384]
ב־3 בנובמבר פעל צה"ל בג'נין והרג מספר מחבלים.[385][385]
ב־6 בנובמבר הרג כוח של הימ"מ ארבעה מחבלים חמושים בטול כרם, בהם עז א-דין עוואד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד גדודי חללי אל־אקצא בטול כרם. החוליה נהרגה כשהייתה בדרכה לבצע פיגוע. החוליה הייתה מעורבת בפיגועי ירי רבים ביהודה ושומרון, וייצרה מטעני חבלה ורקטות לצורכי טרור.[386]
ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ במבצע צבאי חטיבתי בג'נין שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו מעבדות נפץ וחמ"לי תצפית.
על פי כתבה בשיחה מקומית, נרשמה עלייה בתקיפות מתנחלים נגד פלסטינים. וכ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.[387] לפי פלסטינים, מתנחלים וחיילים מסוימים ניסו למנוע את המסיק ביהודה ושומרון.[388]
2024
ממשלת ארצות הברית וממשלות נוספות הטילו סנקציות על מתנחלים בודדים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני מאחזים בלתי חוקיים שהיו בבעלות שניים מהם.[389]
בבוקר 12 באפריל נעדר הנער בנימין אחימאיר, רועה צאן ממלאכי השלום. יממה לאחר מכן נמצאה גופתו סמוך למאחז, ונקבע כי נרצח בפיגוע על רקע לאומני. במהלך החיפושים ולאחר איתור הנעדר תקפו קבוצות של מתנחלים יישובים פלסטיניים, הציתו בתים ורכבים ויידו אבנים במספר מקומות ברחבי יהודה ושומרון.
זירת ים סוף
- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
תקיפות נגד ישראל
החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, בטילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות הגנה אווירית ומטוסי חיל האוויר הישראלי יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה אסטרטגית ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.[390]
ב־19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו־15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.[391] טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית, לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[392]
ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה, סיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר אילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.[393]
ב־31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.[394] נוסף על כך יורטו טילי שיוט בידי מטוסי F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי, ויורט טיל בליסטי באמצעות מערכת "חץ 2".[395][396]
ב־9 בנובמבר לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר אילת, הודיע דובר צה"ל כי טיל בליסטי ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב ים סוף הרחק מאילת, בידי לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות מערכת הגנה אווירית לטווח רחוק "חץ 3". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט ה"חץ 2" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[397] בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת סער 6 מטרה אווירית מעל מפרץ אילת.[398]
המשבר בים סוף
- ערך מורחב – המשבר בים סוף
בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל והחלו בתקיפת אוניות סוחר וחטיפתן בבאב אל-מנדב. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר ספינות בים האדום, רובן אינן בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,[399] אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. דובר צה"ל הגיב לאירוע: "אירוע חמור מאוד ברמה עולמית"[400]
ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר במכלית נפט שעשתה את דרכה מהמפרץ הפרסי לכיוון ים סוף ותעלת סואץ. היא הותקפה על ידי כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שגרם לשריפה על הסיפון.[401][402]
החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטים.[403][404] בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.[405]
ב-26 בפברואר התפרסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-מימים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.[406]
בתקיפות החותים נהרגו 3 מלחים, 25 אזרחים נלקחו בשבי ו-2 ספינות טובעו, בנוסף נהרגו 2 חיילי צבא ארצות הברית בהגנה על הספינות.
בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
בנוסף למבצע שומר השגשוג ערכו ארצות הברית ובריטניה מספר גלי תקיפות בתימן.
ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במתקפה האווירית בתימן (2024) במהלך צבאי התקפי נגד החות'ים בתקיפה של עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן בחודיידה ובערים נוספות.
בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור.
ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במבצע קשת פוסידון בו נערך מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.
מעורבות איראן
- ערך מורחב – המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל
איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, בקטאר עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה,[407] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל־אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[408]
איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת בדרום לבנון מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.[409] ב־5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האירני כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[410] ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מהלחימה בשטח סוריה.
ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי מתקפת סייבר על בית החולים זיו. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק רבות במדינה.
בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון גדודי חזבאללה, מליציה עיראקית פרו-איראנית שיגרה כטב"מ לעבר אילת שיורט על ידי צבא ירדן מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת הודו. בליל 1 באפריל 2024 הותקף מחסן בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".[411]
תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק
- ערך מורחב – תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק
ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי F-35I אדיר ששיגרו 6 טילי אוויר-קרקע מדויקים שפגעו רק במבנה האיראני ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בתקיפה נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים, לפי דיווח נהרג גם סגנו ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 איראנים, פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 סורים. לפי פרסום של המרכז הסורי לזכויות אדם ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי מיליציות סוריות פרו-איראניות ופעיל חזבאללה.
איראן וסוריה האשימו את ישראל בתקיפה, בנוסף למקורות בינלאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה טהראן, תבריז ואיספהאן, יצאו הפגנות בקריאה לנקמה.
התקיפה האיראנית על ישראל
- ערך מורחב – התקיפה האיראנית על ישראל (2024)
בלילה של ה-14 באפריל 2024, התקיפה איראן את ישראל, במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 כלי טיס בלתי מאוישים, כ-130-110 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט.[412][413] החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של מדינת ישראל לטיסות בינלאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים - מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד - ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד.
במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל[414], יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ירדן[415] ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות בהובלת מערכת החץ. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים[416] עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון, ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.[417]
תגובת ישראל למתקפה האיראנית
- ערך מורחב – התקיפה באיראן (2024)
עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן,[418] ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".[419]
בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.[420] גם האיחוד האירופי הצטרף.[421]
במערכת הפוליטית הישראלית קראו השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ופוליטיקאים אחרים ממפלגות הקואליציה לצאת למתקפה משמעותית על אדמת איראן.[422][423] מרב מיכאלי, מנגד, הביעה התנגדות לתקיפה.
ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, על פי דיווחים זרים, הגיבה ישראל והחלה לתקוף מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן באספהאן ובנתנז, ובעיראק. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.[424][425]
ב-24 באפריל דווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר חיסול חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.[426]
תקיפת בסיסים אמריקאיים
ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[427] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[428] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[428] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד.
ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[429] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.
אבידות
נפגעים
נפגעים ישראלים וזרים בישראל
במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־1,145[430] ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי משטרת ישראל ועשרה אנשי שירות הביטחון הכללי.[431][432] בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים אמריקאים, צרפתים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים ואזרחי מדינות נוספות.[433]
מעדויות חיילים וכוחות זק"א, ההרג רובו בוצע בירי. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ברימונים ושריפת גופות.[434][435][436][437] כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו.[438][439] פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.[115]
בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד 267[440] חיילי צה"ל, בהם 5 שנפלו במהלך פיגועים ופעולות ביהודה ושומרון, ו־17[441] שנפלו בתקיפות חזבאללה בגבול ישראל–לבנון. 9[442] אזרחים ישראלים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד.
יותר מ־11,549[443] פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים סורוקה,[444] קפלן, שמיר, שיבא, ברזילי, בילינסון, וולפסון ואיכילוב.
החטופים
- ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
253 נחטפו לרצועת עזה, בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.[445] באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.[446][דרושה הבהרה]
ב־8 באוקטובר הוקם מטה משפחות החטופים והנעדרים על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה.
לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה שוחררו 112 חטופים. בנוסף, עד אפריל 2024, הושבו ארצה גופותיהם של עוד 12 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי).
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.[447] מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.[448] לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.[449]
בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה.
נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים
על פי נתוני דובר צה"ל, עד כה נהרגו מעל 14,989 מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל 3400 מחבלים נעצרו.[450] מתוכם מעל 13,000[451] מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל 1,550[452] מחבלים מעזה נהרגו בשטח ישראל בעקבות מתקפת הפתע. ביהודה ושומרון נהרגו מעל 400[453] מחבלים. מקורות ישראליים העריכו שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות של רצועת עזה אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.[454] במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון הארץ לפיו רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.[455]
על פי דיווחים ערביים, מעל 36,704 פלסטינים נהרגו. מספר הפצועים עלה על 80,008.[456] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטת החמאס, מספר ההרוגים ברצועת עזה עומד על מעל 34,735[457] פלסטינים, ביניהם כ-9,000 קטינים, 6,450 נשים, 678 קשישים, 311 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-135 עובדי האומות המאוחדות.
בחזית הלבנונית, נהרגו לפחות 13 מחבלים מחמאס ו־6[458] מחבלים מהגא"פ. חזבאללה הודה ב־296[459] הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל 300[460] מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל 18[461] פעילים צבאיים במפלגת אמל נהרגו. מעל 47[462] מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות בסוריה בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.[463]
אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו לממשל חמאס, ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות, ועלול להיות שגוי,[464][454] אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם הקבינט של ארצות הברית, האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.[465] מקורות בצה"ל משתמשים בדיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה בתור "הערכת חסר" (חסם תחתון), ומניחים שהמספר האמיתי גבוה יותר וכולל גם גופות שטרם נמצאו או נקברו.[466]
ב-8 למאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר מקרי המוות שזוהו (identified) ברצועת עזה - נכון ל-30 באפריל - עומד על 24,686, בעוד המספר שפרסם משרד הבריאות העזתי הוא 34,844. [467][468]
הרס רכוש והשפעות כלכליות
ישראל
במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.[469] נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.[470]
עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.[471]
ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.[472] ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים רבים. כן נגרם נזק כבד למפעלים רבים.
במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה[473] והעלו אותם באש.[474]
מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.[475]
על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.[476][477]
בחקלאות
במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי החקלאות ביישובי העוטף, ביניהם שדות, רפתות, תשתיות חקלאיות שונות, לולים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר החשמל ואספקות המים הסדירים, מה שגרם לקשיים רבים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.[478]
בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על ענף החקלאות. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.[479]
רצועת עזה
- ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.[480] ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם במכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר, על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון רצועת עזה נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.[481] ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.[482] ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.[483] ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.[484]
ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.[485] ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.[486] ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.[487]
דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.[488]
ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות, באורך של כ-600 ק"מ.[דרוש מקור]
על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.[489]
יהודה ושומרון
על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה.[489] הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר.
טקטיקה ואמצעי לחימה של צה"ל
טקטיקה ושיטות לחימה
ב־26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות לפאתי רצועת עזה. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.[239] כעבור כשבוע החל צה"ל בתמרון קרקעי מלא, שבו כוחות קומנדו, חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם[ד] תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור רבות. בתמרון נעשה שימוש רב בכלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי מרכבה סימן 3, נגמ"שי אכזרית ורכב הנדסה קרבית פומ"ה, וכן בנגמ"ש האיתן האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי לוחמי חי"ר שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות.
כחלק מהתמרון הקרקעי והלחימה בשטח הבנוי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע ריכוך ארטילרי באמצעות חיל התותחנים וכתישת ביצורים ומטרות טרור באמצעות הפצצה על ידי מטוסי קרב. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את האספלט מהכבישים על מנת לחשף ולנטרל מטעני גחון שהטמינו המחבלים.[490] בנוסף, הדחפורים מבצעים חישוף בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור משגרי רקטות מוטמנים ופירי מנהרות.[491] פלסי חיל ההנדסה הקרבית השמידו מבני ותשתיות טרור רבים באמצעות חבלה התקפית: פיצוץ ממוקד באמצעות חומר נפץ, מוקשים ישנים ומטעני הריסה. יהל"ם, היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של לוחמת מנהרות. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי פלגות סמו"ר, איתרו והשמידו מנהרות רבות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת מודיעין קרבי והן לשם מאמץ ההסברה.
כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר תוקפים באש נק"ל ומקלעים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ ממטול רימונים M203 ושיגור רקטות כתף נגד מבנים; נעשה שימוש רב בצלפים של חי"ר וקומנדו, שהציבו מארבים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("אלמנת קש") והרגו מחבלים רבים בצליפה מדויקת;[492] כוחות חיל השריון תוקפים באמצעות טנקים בירי פגזי "חצב" ו"כלנית" מתותח הטנק אך גם בירי מקלעים באמצעות הבראונינג 0.5 והמאג. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות לחיל האוויר הישראלי באמצעות מערכת צי"ד 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק שמשוגר על ידי מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. חוליות נ"ט עם טילי קורנט על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "רומח" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם רחפנים תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם מיגון, שיבוש ויירוט.[493] כלקח ממלחמת אוקראינה–רוסיה הותקנו על כלי רכב משוריינים רבים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.[494]
חיל האוויר הישראלי ויחידה 5252 של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 450 "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן בגבול ישראל–לבנון. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.[495]
עם פריצת המלחמה ופתיחת החזית הצפונית בעקבות תקיפות חזבאללה את ישראל, החריפה ישראל את תקיפותיה בסוריה והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.[496]
ג'ון ספנסר (אנ'), ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית של ארצות הברית), שיבח את הישגי צה"ל בלחימה ברצועת עזה וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של קרבות בולטים בשטח בנוי שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.[497][498][499]
אמצעי לחימה
במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמצעי לחימה רבים עברו טבילת אש מבצעית.
באוקטובר 2023 נגמ"ש ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור זיקים באמצעות ירי מקלעים.[500][501] במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ.[502][503] כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם במשגר רקטות "להב" על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש טילי כתף אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־M72 לאו והמטאדור.
בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע נגב NG7 (מכונה בצה"ל "נגב 7"), בכוונת "פגיון" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) ובאמצעי ראיית הלילה "עידו".[504][505] צה"ל הפעיל באופן נרחב צלפים שהיו חמושים ב-M24 צה"לי משודרג, ברק 338, בארט MRAD ובארט REC10 המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים בירי מדויק.[492] יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.[506] במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "בארי". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"פנדה" – דחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק.[507]
בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, נאלץ צה"ל להשמיש מחדש טנקי מרכבה סימן 3, על מנת שיסייעו במגנה ופינוי אמל"ח מתקדם ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת יחידת עוף החול.
במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות ההגנה האווירית "חץ 2" ו"חץ 3": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל הים האדום טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן וב־4 בנובמבר יירט רקטת קרקע-קרקע מדגם עיאש 250 ששיגר חמאס מרצועת עזה לעבר אילת;[508] ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ לאטמוספירה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.[505] לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב בכיפת ברזל וקלע דוד ליירוט רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים עוינים. ב-8 באפריל 2024 מערכת כיפה ימית על גבי סער 6 רשמה יירוט בכורה כשהפילה כטב"ם ליד אילת.[509][510][511]
חיל האוויר הישראלי הפעיל את כל טייסות הקרב, טייסות המסוקים וטייסות הכטמ"ם לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי F-15 (רעם ובז), מטוסי F-35I אדיר ו-F-16 לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך מסוקי הקרב הפעיל את כל מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין רבות מספור.
על פי פרסומים זרים השתמשה ישראל לראשונה בטיל מסוג אנקור כחול בתקיפתה באיראן בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.
הגנה אווירית
במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד מערך ההגנה האווירית בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון.
במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.[512]
עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 150-100 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה.
במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.[512] לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות כיפת ברזל, יהלום (פטריוט), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים)[513] וכיפת מגן (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),[514][515][516] לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית שהפילו מטרות עוינות בשמיים.
לראשונה בהיסטוריה, ספינות יירוט אמריקניות נפרסו בים התיכון ובים האדום לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות פיקוד מרכז (סנטקו"ם) של צבא ארצות הברית.
מערכת ה"חץ" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי חץ 2 וחץ 3, כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. הפעילות הגיעה לשיא בתקיפה האיראנית על ישראל ב-13 ו-14 באפריל 2024, שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים רבים שלראשונה שוגרו מאדמת איראן. מערכות ההגנה האווירית הישראליות ייחד עם הקואליציה הבין לאומית אשר נבנתה בהובלת ארצות הברית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להשיג היסטורי בכלל תולדות הלוחמה האווירית.
ב-30 באפריל 2024 הודיע חה"א על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית[517]
מפקדי צה"ל במלחמה
טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות"
ארגוני הטרור ברצועת עזה
אחרי מתקפת הפתע על ישראל המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן. מולם השתמשה ישראל בכיפת ברזל. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד. ב־4 בנובמבר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר אילת, אך היא יורטה בידי מערכת חץ 2.[508]
חמאס פיתח רשת מנהרות לחימה ברצועת עזה.[520] כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ברקטות נ"ט (לרוב מדגם RPG-7) וטילי נ"ט (לרוב מדגם קורנט) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "מעיל רוח" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.[521][198] בישראל פותחו כלים ללוחמת מנהרות ובפרט להריסתן של מנהרות.[522]
חמאס החל להשתמש ברחפנים לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.[198]
מחבלי חמאס השתמשו רבות במגוון רובי סער, הן רובי קלשניקוב למיניהם (AK-47 ו-AK-74), הן רובים סיניים מדגמי AK-56 (אנ') ונורינקו QC (אנ') (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-M16 האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת הנוח'בה והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-RPG-7 והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר.
שימוש באזרחים בשטח לחימה
- ערך מורחב – שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל
לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כמגן אנושי, כולל בתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא, שבו הוחזקו חטופים ומתחתיו נחשפה רשת מנהרות טרור של חמאס. גם בבתי החולים רנתיסי וכמאל עדואן נחשפו תשתיות טרור רבות. אמצעי לחימה ותחמושת, כולל רקטות ארטילריות, הוסתרו מתחת למיטות ילדים, בגני ילדים ובבתי ספר ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד למסגדים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של אונר"א ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון.
חזבאללה
חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני תצפית ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות הירי הרקטי לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת כטב"מים מתאבדים לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי קורנט EM שלהם טווח של 10 ק"מ וטילי אלמאס 3 שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר צה"ל את הסיכולים הממוקדים נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של כוח רדואן, והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים איראנים.
חות'ים
החות'ים נמצאים בתימן, מרחק של למעלה מאלף קילומטר מישראל, דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו טילים ארוכי טווח כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתוצרת איראנית. כולם יורטו בידי מערך ההגנה האווירית של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת אוניות אזרחיות בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית במבצע שומר השגשוג, שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף.
ארגוני טרור נוספים
בנוסף לארגוני הטרור הפלסטינים, חזבאללה והחות'ים, ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים אמל, אל-חשד א-שעבי וגדודי חזבאללה.
היבטים בין־לאומיים
תגובות בין־לאומיות
- ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן.
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[523] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[524] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[525] הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל - כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[526][527][528][529]
בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[530] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האוויריות בתימן על בסיסי חות'ים.
קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[531] לעומתן איטליה הודיעה כי הפסיקה למכור נשק לישראל מאז פרוץ המלחמה.[532]
בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[533] ב11 לנובמבר אמר נשיא צרפת מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים לדבריו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר בעניין זה.
ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, ראש ממשלת צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.
ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[524]
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[534]
מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.
מזכ"ל האו"ם גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".[535] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.
החלטות באו"ם
החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטת גינוי לפעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו.
ב־15 בנובמבר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד החלטה 2712 שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.[536] עד אז נבלמו הצעות באמצעות וטו של רוסיה או של ארצות הברית.[537]
ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את סעיף 99 לאמנת האו"ם בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.[538]
ב-11 בינואר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.[539]
פעילות מדינית
בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.[540][541]
בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר.[542] פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.[543]
באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מהלשכה המדינית של חמאס החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם יחיא סנוואר.[544][545]
בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.[546][547] בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת טכנוקרטים שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.[548]
במאי 2024, פורסם כי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב קידמו תוכנית, שכונתה ה"חזון הערבי", לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון מדינה פלסטינית. התכנית נדחתה על הסף על ידי ארצות הברית.[549]
סיוע ארצות הברית
- ערך מורחב – ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
ב־8 באוקטובר אמר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר 15 באוקטובר הודיעה ארצות הברית על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר.
עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 מטוסי תובלה עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף טונות.[550] ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 טונות.[551] ארצות הברית שלחה לישראל חימוש וציוד צבאי נוסף גם באמצעות מספר אניות מטען.[552] ציוד צבאי נוסף במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35, F-15, F-16 ו-A-10. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי הצוללת הגרעינית פלורידה מסדרת אוהיו הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג טומהוק.[553] לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.[554]
ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 חיילי מארינס אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל ג'יימס פ. גלין בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.[555]
עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.[556]
הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.[557]
בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 בגבול ירדן–סוריה שם נפצעו עוד כ-40 חיילים.
ביקור נשיא ארצות הברית בישראל
ב־18 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל.
הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של חמאס והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס לפיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.[558]
בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.[559]
בנוסף, ביידן הבטיח סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של עשרה מיליארד דולר שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.[560]
מזח ימי אמריקאי לשם הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה
- ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של מזח צף לחופי העיר עזה, במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.
ב-11 למאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי ניתן להניח שישראל השתמשה בנשק מתוצרת ארצות הברית במקרים ש"אינם תואמים" את המחויבויות הבינלאומיות שלה. בדוח נכתב כי ישראל החלה בתהליך של חיפוש אחר גורמים האחראים להפרות אפשריות של החוק. בדוח נטען כי ישראל שיתפה את ארצות הברית במידע חלקי בלבד באשר ליישום חוקי המלחמה במערכה בעזה ובחזיתות אחרות. בשל כך, לארצות הברית היה חסר מידע על מקרים ספציפיים של הפרת החוק הבינלאומי. הדוח לא קבע כי ישראל הפרה את החוק, אך הציג ממצאים על הפרות אפשריות של כללי השימוש בנשק מתוצרת ארצות הברית.. הדוח מציין כי ישראל מנהלת את המלחמה בעזה תוך אתגרים יוצאי דופן, אשר נובעים מכך שחמאס מסתתר בתוך אוכלוסיה אזרחית. כמו כן, על פי הדו"ח ישראל לא עשתה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה. בדוח נכתב כי "איננו מעריכים כרגע שממשלת ישראל אוסרת או מגבילה מעבר של סיוע הומניטרי אמריקני. זו הערכה מתמשכת ונוסיף לעקוב אחר המצב".[561][562][563]
אנטי-ציונות, אנטישמיות והשפעה על יהודים בתפוצות
- ערך מורחב – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל
עם תחילת הקרבות החלה התעוררות אנטישמית של הפגנות נגד ישראל, השחתה, אלימות, עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.[564] מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.[565] יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.[566][567] בנובמבר מסרה הליגה נגד השמצה כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־X, ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.[568] אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.[569] אנטישמיות זו גרמה להגברת הביקוש לעלייה לארץ.[570]
נוסף להפגנות,[571] למדיה החברתית[572] ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,[573] גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.[574][575] נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, סטודנטים וחוקרים יהודים וישראלים רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.[576] בספקס שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.[577]
המערכה על דעת הקהל העולמית
- ערך מורחב – המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל
ישראל
- ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".[578] רבים בישראל השוו את חמאס לנאצים[579] ולדאעש.[580] דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.[581] כששגריר ישראל באומות המאוחדות הופיע עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם[582] אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.[583]
העורף הישראלי מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ברשתות החברתיות,[584] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[585] ישראלים תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם.
בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי:
- ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט, שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את אכזריות חמאס, שאותה השווה לנאצים.[586]
- יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי־ישראלי, שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.[587]
- אלה קינן, אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה בלוג העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־X (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ההאשטאג HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם דעאש) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.[588]
- דני בולר, מורה ויוצר תוכן ישראלי בטיקטוק, שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות.
- צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC.
- ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.
מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר מתקפת הפתע שפתחה את המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי,[589] והשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".[590] מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ[591] ומשרד התפוצות. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה שלו.[592] בצה"ל ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ודובר צה"ל מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף חקירות של המחבלים שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.[593][594] גם צה"ל וגם משרד החוץ מצנזרים מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.[595]
ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו משבי החמאס ונראו בסרטון שפרסם חמאס לקראת שחרורן. בסרטון נצפו מחבלי ארגון הטרור מגישים לחטופות ממתקים וקפה.[596] בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה לרצועת עזה, באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים למנהרות הטרור אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים בקוראן ולא יעשו לנו רע".[597] היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".[598]
ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה.
ב־1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים.[599] ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.[582] ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.[600] ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.[601][602]
אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.[603][604] עם הזמן, מסיבה זו ומסיבות נוספות, החלה הפכה באהדה ביחס לישראל וסבלנותן של מדיניות ידידותיות ביחס לממשלת נתניהו הצטמצמה.[605]
בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.[606]
חמאס
חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של משבר הומניטרי גדול ברצועה.[607] כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים.[608] מנהיגים בחמאס אמרו בראיון לניו יורק טיימס כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.[609][610] ב־1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד, דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".[611]
בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.[דרושים מקורות] ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת מדינות ערב, וטורקיה, שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה וצפון אמריקה. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת לונדון, פריז וניו יורק, שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות רבות בקמפוסים, שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של חרדים אנטי-ציונים כמו נטורי קרתא. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ביום הזיכרון הבריטי שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.[דרושים מקורות]
לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב
- ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש לבגידה מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה למתקפת סייבר שהשביתה את מערכות המודיעין.[612] כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו תל אביב, חולון וראשון לציון.[613] הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית בכנסיית פורפיריוס בת 1,160 השנה ברצועת עזה.[614]
כחלק מלוחמה פסיכולוגית פרסם חמאס כי אלוף נמרוד אלוני נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.[615]
חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.[616][617]
ביום החמישי ללחימה פרסמה אל־ג'זירה תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.[618][619]
ב-14 באוקטובר, מספר חשבונות רשמיים ישראליים שיתפו ברשת טענה שהתגלתה כשקרית שחמאס פרסם סרטון של בובה, בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר עזה, ב-12 באוקטובר.[620][621][622]
ב־18 באוקטובר התרחש פיצוץ בבית החולים אל־אהלי. נציגי חמאס האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת רקטת קרקע–קרקע ששיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת החטופה נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.[623] ב־19 בנובמבר פרסם דובר צה"ל ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך בית החולים שיפא, לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.[624]
ב־18 בנובמבר פרסם הארץ[625] כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה משטרת ישראל עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים.[626][627] בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,[628][627] בניסיון לטעון[629] שלא טבחו בישראלים.[630] למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.[631]
ב-21 בנובמבר פרסם חמאס[632] שאהוד ברק אמר בריאיון ל־CNN[633] כי ישראל בנתה את המנהרות תחת בית חולים שיפא.[634] ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.[635]
עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיים בהטלת סנקציות וקנסות אם הנושא לא יטופל.[636]
האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי הרשת החברתית אקס (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[637] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[638] לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[639] בתגובה אמרה מנכ"לית אקס לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[639]
לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי רוסיה.[640]
השפעות על החברה בישראל
- ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
השפעות פוליטיות
מיד עם פרוץ המלחמה הציע יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. ראש הממשלה הציע לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.[641] שרים נוספים הצטרפו לקריאה.[642] ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו,[643] ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. יאיר לפיד הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, אולם חבר הכנסת אלעזר שטרן ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.[644][645] קודם לכן, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל החליט יו"ר ש"ס אריה דרעי להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.[646]
במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בעיקר מצד מתנגדי הממשלה על התנהלות ראש הממשלה במהלך הלחימה, וכן על חברי ממשלה בטענה שאינם מבצעים את תפקידם ושמשרדיהם אינם מתפקדים, וכן על תקציבים בתקציב המדינה למטרות שלדעתם שנויות במחלוקת. כמו כן נמתחה ביקורת בציבור על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, כאשר על הפרק עומדת דווקא הארכת תקופת השירות במילואים.
הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.[647]
ב־1 בנובמבר הודיע תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, על פרישתו מהליכוד, תוך מתיחת ביקורת קשה על הממשלה ועל חוסר הסיוע לנפגעים ולמפוני היישובים.[648]
כוננות ביטחונית
עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות ערביי ישראל למלחמה ומחשש לחזרה על אירועי שומר החומות.[649] עקב כך הוקמו כיתות כוננות חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.[650] לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים[651] וכן בקרב החברה החרדית.[652][653] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[654] עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.[655] במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחל כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה צוידו מחדש 12 כיתות הכוננות בעוטף עזה בנשק וציוד צבאי[656] ועד פברואר 2024 צוידו ואומנו כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון.[657]
במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.[658][659] במשטרה אמרו בשיחות סגורות כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.[660]
עם פרוץ הקרבות פורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא.[661][662] צה"ל נענה,[663] והחל בגיוס חרדים לטירונות מקוצרת, שבסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.[664][665] בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, ומחזור הגיוס לחרדים היה כמעט זהה בגודלו למחזורים של שנים קודמות: פחות מ-200 מתגייסים.[666] ומספר המתגייסים השנתי בציבור החרדי עמד על 1,200 שהוא כ-10% מהשנתון המיועד לגיוס.[667]
התגייסות אזרחית
בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.[668][669][670]
בהתנדבות ובחילוץ משתתפים גם יחידים, התארגנויות מקומיות ומועצות מקומיות. חלק מההתארגנויות פועלות באמצעות קבוצות וואטסאפ, המרכזות את הצרכים ואת המתנדבים.[671][672]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על מתקפת הפתע על ישראל וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי תנועת אחים לנשק כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.[673] באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל[674] ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.[675][676] ב־12 באוקטובר 2023 ביקר מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם אקספו בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.[677][678] ערוץ הטלגרם כרמל ניוז, המסקר את מלחמת אוקראינה–רוסיה, יזם ותיאם התקנות של גגונים על רק"ם כנגד רחפנים מטילים כלקח מהמלחמה במזרח אירופה.[679] קבוצות של נערי גבעות עסקו בהתקנה של הגגונים.[680]
"אות גיבורי העוטף"
האות ניתן מטעם המועצה הציונית בישראל (מבית ההסתדרות הציונית העולמית), בראשות ועדת הפרס, מרים פרץ, ב-16 קטגוריות שונות, כמו: התקשורת – תמיר סטיינמן, ההסברה – יוסף חדד, סיוע למפונים, התרומה – מסעדת האחים, ועוד.[681]
התמודדות נפשית
בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[682] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".[683] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.[683] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[684] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[685] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[686][685]
מחקר אורך (אנ') מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.[687]
זיכרון והנצחה
- ערך מורחב – הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
שם המלחמה
שמה הראשוני של המלחמה נגזר משם המבצע שבו פתח צה"ל לאחר מתקפת הפתע. כחודשיים לאחר תחילת המלחמה הוצגו מספר שמות אפשריים לחברי הממשלה, בין השאר לבקשת הצבא, אבל גם מתוך הבנה ששם המלחמה יכול להשפיע על הלגיטימציה הבינלאומית ללחימה. בין השמות שהוצעו היו "מלחמת בראשית" (שהוצע על ידי ראש הממשלה נתניהו[688]), "מלחמת עזה", "מלחמת 7 באוקטובר", "מלחמת שמיני עצרת" ו"מלחמת משיב הרוח". בינתיים נקברו חללי המלחמה במצבות זמניות, שלא צוינה עליהן המערכה שבה נפלו.[689][690][691]
ציון יום זיכרון לאומי
- ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
בישיבת ממשלה[692] שנערכה ב-17 במרץ 2024, אישרה הממשלה פה אחד כי בכל שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון לאומי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: טקס לזכרם של החללים שנפלו במלחמה, וטקס לזכרם של האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה. עוד הוחלט כי בשנה הראשונה לציון היום הלאומי, שנת 2024, ייערך באופן חד פעמי טקס גם בתאריך הלועזי – ב-7 באוקטובר, בשל הסנטימנט הציבורי לתאריך.[693]
אמנות
- ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה
אירועי הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה הביאו אמנים רבים להעלות יצירות הקשורות למלחמה:
- אמנות רחוב: אמנים רבים ציירו גרפיטי וציורי קיר במרחב הציבורי והעירוני בישראל, לחיזוק המורל הלאומי ותמיכה בחיילי צה"ל שנלחמים בחזית.
- הסרט התיעודי #NOVA של Yes הטלוויזיה בלוויין על הטבח במסיבת הנובה, היה הסרט התיעודי הנצפה ביותר בתולדות yes.[694]
- מוזיקאים הוציאו שירים וגרסאות כיסוי רבות בהשפעת המלחמה: שירים להעלאת המורל, שירים לזכר הרוגים, שירים למען שחרור החטופים ושירי מחאה על המחדל שגרם לטבח.
- מפרוץ המלחמה, אומנים רבים הופיעו בהתנדבות בפני חיילים ובבסיסים, ביניהם ניתן למצוא את חנן בן ארי, שלמה ארצי, עומר אדם, ביני לנדאו, הראל טל ורבים אחרים.
- כ-1,000 מוזיקאים ביצעו את השיר הביתה למען החזרת החטופים.[695]
-
"קיר התקווה" ברעננה למען שחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
ראו גם
- מתקפת הפתע על ישראל (2023)
- העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
- הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
- תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
- מלחמת חרבות ברזל במוזיקה
- נשים במלחמת חרבות ברזל
- סכסוך ישראל–רצועת עזה
- מבצע עוז וניר
- מבצע יד זהב
- מבצע ניתוח מקומי
- מבצע ראשית האור
- מבצע כתר המערב
- קרב עזה (2023)
- קרב ח'אן יונס (2023)
- הקרב במחנות המרכז
קישורים חיצוניים
- ישראל במלחמה – עדכונים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע של חמאס – עדכונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- עזה פתחה במלחמה - עדכונים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- יומן אירועים – כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים, באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023
- חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023
- חרבות ברזל, באתר gov.il
- יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 05:06), 14 באוקטובר 2023
- מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- תמונת מצב המלחמה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- סיכום שנת 2023, באתר השב"כ
- איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת, באתר צה"ל, 6 בינואר 2024
- עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:36), 6 בינואר 2024
- רוני לינדר, 40 זוגות אחים ו-22 נרצחים מחולון: המספרים שאסור לנו לשכוח ולהשכיח, באתר הארץ, 5 באפריל 2024
מאמרי פרשנות
- אפרים לפיד, פרשנות | מילון המלחמה בטרור – 2023, באתר "IsraelDefense", 22 באוקטובר 2023
- אריה דובנוב, שברי אוקטובר - כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון, באתר הזמן הזה, נובמבר 2023
- עידן רינג ושוקי טאוסיג, מה לא מספרים לנו על המלחמה בעזה?, באתר העין השביעית, 21 בנובמבר 2023
- עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, מורן דיטש, רבקה מלר, מאיר אלרן, אמון הציבור בצה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל", מבט על, גיליון 1791, 22 בנובמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- שי לוי, "המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין", באתר מאקו, 26 בנובמבר 2023
- אבי יששכרוף, הלחימה, העזתים והלגיטימציה: כמה התפתחויות לחיוב בשדה הקרב ובמזה"ת, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- חביבה פדיה, במשולש קטסטרופלי, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, דצמבר 2023
- יואב זיתון, חמש סיבות שבגללן צה"ל לא "משטח את עזה", באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
- שחר קליימן, גדודי חמאס שקורסים, והשטחים שבדרך לטיהור: זוהי תמונת מצב הלחימה בעזה, באתר ישראל היום, 27 בדצמבר 2023
- יואב זיתון, אופטימיות זהירה בצה"ל מהירידה בשיגורי הרקטות מעזה: תמונת המצב מהתמרון - ושחרור חטיבות ההכשרה, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
- נדב איל, שטח,שיפוט, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- יואב זיתון, ההסבר של צה"ל: זו הסיבה ל"תחושת הדשדוש" בחאן יונס, באתר ynet, 4 בינואר 2024
- שי לוי, מה עושים עם רפיח ומה תהיה תפיסת ההגנה החדשה בדרום?, באתר מאקו, 9 בפברואר 2024
- יואב זיתון, "גרילת בט"ש" בחאן יונס; צה"ל אישר תוכניות למהלכים הקרקעיים הבאים | תמונת מצב מהלחימה, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- עמיר רפפורט, המבצע בשיפא: אחת ההצלחות הגדולות של המלחמה, בעיתון מקור ראשון, 29 במרץ 2024
- אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר, ניצחון מוחלט? כך יעבוד המודיעין בשירות ההסברה במלחמה, באתר אייס, 29 באפריל 2024
כתבות
- שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע | יומן מלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- Emily Crane, Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out, New York Post, 14 באוקטובר 2023
- ניר דבורי, התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- יניב קובוביץ, ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2023
- עמיר כהן, ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה, באתר חדשות 13, 4 בנובמבר 2023
- יואב זיתון, הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- דני קושמרו, עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2023
- אדוה דדון, זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר", באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
- אודי עציון, מחירון המלחמה: כמה עולה לנו כל יירוט רקטה וכל בית מושמד בעזה, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2023
- אלישע בן קימון, בשומרון נערכים להסלמה על רקע שחרור המחבלים: "נפרק את הטרור ונעצב את המציאות מחדש", באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית, אתר מערכות, 2023
- יואב קרן וגיל יוחנן, עזה, 100 מטר מאיתנו – מלחמה | צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
- אודי עציון, "כמו בפורמולה 1": הכוח שמסתער על הטנקים התקולים בעזה, באתר וואלה, 6 בדצמבר 2023
- יודעים מה זה צק"ח? מילון המושגים הבסיסי של הלוחמים בעזה, באתר כיפה, 28 בדצמבר 2023
- אספנו כמה מהחידושים שנכנסו לפעולה ב-100 ימי מלחמה, באתר צה"ל, 14 בינואר 2024
- Israel Builds Buffer Zone Along Gaza Border, Risking New Rift With U.S., וול סטריט ג'ורנל, 25 בינואר 2024
- The Vicious Cycle Driving Gaza’s North to Famine, אתר WSJ
- יואב זיתון, צה"ל הדהים את נאט"ו: שיא עולמי בהצלת פצועים | "הסוד הרפואי" נחשף, באתר ynet, 11 באפריל 2024
- יואב זיתון, יעל צ'כנובר, מתן צורי, יאיר קראוס, ישראל מושקוביץ, הזירות התקועות, החטופים, המפונים: 200 ימים למלחמה, תמונת מצב מכל החזיתות, באתר ynet, 23 באפריל 2024
- שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר
- אמצעי לחימה שעברו טבילת אש מבצעית, אתר צה"ל, אפריל 2024
תמונות
- מערכת ישראל היום, צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2023
- התמונות שמסכמות את השבוע האחרון, באתר צה"ל, 16 בדצמבר 2023
כתבות וידאו
- ערוץ 12: היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, 07.10.2023 (א), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:30:54)
- צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)
- כך נראית עזה אחרי 17 ימי תקיפה: פיצוצים עזים, בניינים קורסים, הלם ופחד בכל פינה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:17), 23 באוקטובר 2023
- היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:04), 25 באוקטובר 2023
- היום ה־21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:59), 27 באוקטובר 2023
- חיסול מחבלים והתקלויות: הפעילות הקרקעית בתוך עזה התרחבה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:23), 29 באוקטובר 2023
- 600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:52), 30 באוקטובר 2023
- תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 04:16), 1 בנובמבר 2023
- הפעילות בעזה מתקדמת, עליית מדרגה במתקפות של חיזבאללה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:41), 4 בנובמבר 2023
- הפצצות עוצמתיות חיסול בכירים וכיתור העיר: סיכום היום ה־31 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:30), 6 בנובמבר 2023
- טילים מהצפון, נפילות במרכז וחיסול עשרות מחבלים: סיכום היום ה־63 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 4:34), 8 בדצמבר 2023
- כיכר פלסטין בידי צה"ל: תיעוד מהמקום שבעבר היה סמל חמאס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 10:40), 9 בדצמבר 2023
- צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:41), 18 בדצמבר 2023
- תיעוד מיוחד מלב עזה: עיר הטרור של מוחמד דף ויחיא סינוואר נחשפת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:50), 20 בדצמבר 2023
- צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 25 בדצמבר 2023
- צה"ל השתלט על דירת המסתור של סינוואר - והשמיד את המנהרה שתחתיה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:18), 29 בדצמבר 2023
- הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:47), 2 בינואר 2024
- יהיה טוב | כשסרן נדב טיברג הגיע לחלץ פצועים בקיבוץ רעים, לא היה לו מושג שמטרים ספורים ממנו נרצח אחיו, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 28:27), 8 בינואר 2024
- הושמדה מתחת לאדמה: לב תעשיית ייצור הנשק של חמאס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:56), 18 בינואר 2024
- פצצת מרגמה בשקית של אונר"א, מחבל ניסה להסתתר על גג - וחוסל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:17), 24 בפברואר 2024
- 50 מטרות ב-6 דקות: מתקפת הפתע של צה"ל על ח'אן יונס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:27), 3 במרץ 2024
- בוקר טוב רפיח: צה"ל השתלט במהלך הלילה על מעבר הגבול בדרום הרצועה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:24), 7 במאי 2024
ביאורים
הערות שוליים
- ^ יומן המלחמה, באתר צה"ל;
מערכת אתר חיל-האוויר, מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 באוקטובר 2023 - ^
... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ...
, בערוץ הטלגרם צה"ל – הערוץ הרשמי - ^ 1 2 3 4 "איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ כרמית ולנסי, טל אברהם, סוריה במלחמת ״חרבות ברזל״: תומכת סמלית, נמנעת מהסלמה, 20 בדצמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- ^ יצחק אבוחצירא, משמרות המהפכה: "שיגרנו טילים וכטב"מים למקומות ספציפיים", באתר עכשיו 14, 13 באפריל 2024.
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ. לאחר מכן נהרגו 17 חיילים נוספים, חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2024, ו-4 אזרחים (אחד בפיגוע בוואדי חרמיה (2024), אחת בפיגוע המשולב ברעננה ו-2 בחזית הצפונית)
- ^ ※ חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ
- ^ לי נעים, תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה, באתר מאקו, 24 בפברואר 2024
- ^ [דרוש מקור]
- ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16 באפריל - 7 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 במאי 2024,
משרד הבריאות של חמאס: 34,622 נהרגו ברצועה מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 3 במאי 2024. - ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,550 מחבלים חוסלו בישראל | עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ישראל גראדווהל, שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים | "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום", באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ [דרוש מקור]
- ^ ※ צביקה סגל, מבצע מיוחד בטול כרם: מעבדות ומטענים שהוטמנו מתחת לכבישים - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 במאי 2024
- ^ ※ ליאור בן ארי, האבדות של חיזבאללה, שמתעקש להמשיך בלחימה, באתר ynet, 10 במרץ 2024,
צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024. - ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
חיזבאללה הודיע על הרוג מספר 296 מתחילת המלחמה, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2024. - ^ ※ רז צימט, איראן ומדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל: בין איומים לאילוצים, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 26 בינואר 2024
Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 2 באפריל 2024
יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2024 - ^ ※ סוכנויות הידיעות, צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024 - ^ הנשיא ביידן: "ה-7 באוקטובר הפך ליום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, המחבלים לא ינצחו", באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ סון אנגל ראסמוסן ושושנה סולומון, "הרגתי 10 בידיים חשופות": מצלמות הגוף של המחבלים חשפו את הזוועה, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2023
- ^ דובי בן גדליהו, צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
- ^ אלפי עזתים קבורים תחת בניינים שהופצצו, ככל הנראה יותר מכפי שנודע עד כה, באתר הארץ, 25 במרץ 2024
- ^ ※ דובר צה"ל: "מתחילת המלחמה חיסלנו יותר מ-13,000 מחבלים", באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2024,
עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2024. - ^ [דרוש מקור]
- ^ יואב זיתון, גלנט בחאן יונס: נגיע גם לרפיח, לחמאס 20,000 מחבלים הרוגים או פצועים, באתר ynet, 1 בפברואר 2024
- ^ ג'רוזלם פוסט, כמה לוחמים נשארו לחמאס? התמונה המלאה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 22 בינואר 2024
- ^ 70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן", באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש | מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 82, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, 2024-01-02
- ^ שלומי אלדר, אנחנו לא רוצים לראות מה קורה בעזה, אבל אסור להעלים עין, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2023
- ^ נועם אמיר, אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ טל לב רם, הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ דנה בן שמעון, אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי", באתר מאקו, 4 באוקטובר 2023
- ^ אליאור לוי, הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן, באתר ynet, 6 בדצמבר 2018
- ^ אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי, הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2023
- ^ נחום ברנע, נתנו לחמאס לנצח, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
- ^ Lahav Harkov, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, Jerusalem Post, March 12, 2019 (באנגלית)
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באוקטובר 2023
- ^ נאום של יואל חסון במילאת הכנסת, 2017 טוויטר
- ^ ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו", ערוץ הכנסת, יוטיוב, 21.6.17
- ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018. אסף גבור, ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2018
- ^ "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022
- ^ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, נציב.נט, 9 בפברואר 2021
- ^ 1 2 איתי אילנאי, רונן ברגמן, מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ קובי מיכאל, עומר דוסטרי, תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
- ^ עומר דוסטרי, ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
- ^ מפקדים למען ביטחון ישראל, אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ, יוני 2021
- ^ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ^ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ עופר פטרסבורג, האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 ניר דבורי, תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ Hamas Explains How They Did It, וול סטריט ג'ורנל, 11 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ Burke, Jason (2023-11-07). "A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-08.
- ^ מיכאל שמש, תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באוקטובר 2023
- ^ The Wall Street Journal, איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, וול סטריט ג'ורנל, 25 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ נעמה פרי שרית מגן אילנה דיין, "הלילה נכבוש את מחסום ארז": המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים | תיק אוקטובר, עובדה, באתר מאקו, 7 במרץ 2024
- ^ ברק רביד, קהילת המודיעין האמריקנית: "שרידותו של נתניהו כרה"מ בסכנה", באתר וואלה, 12 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ ישי שנרב, שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה, בעיתון מקור ראשון, 21 באוקטובר 2023
- ^ "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
- ^ 1 2 חיים לוינסון, אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ טל שלו, לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 עמוס הראל, "סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אילנה דיין, חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר", באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- ^ נדב איל, מחדל המודיעין: הסימן המעיד למלחמה שנקלט ב-8200, ולא עבר לבכירי צה"ל, באתר ynet, 13 בינואר 2024
- ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
- ^ לי נעים, התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר מאקו, 16 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של אסף ליברמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
- ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
- ^ יאיר אמר, נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ אסף גבור, מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון וירון דרוקמן, נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות", באתר ynet, 25 ביוני 2018
- ^ יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
- ^ חזקי ברוך, לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2023
- ^ ציוץ של אטילה שומפלבי Attila Somfalvi ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ י' כרמון, סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר, אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.
- ^ טל לב רם וארנולד נטייב, בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ ציוץ של רועי שרון Roy Sharon ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 בדצמבר 2023
- ^ ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023;
עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023 - ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023;
יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023 - ^ בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל ניר דבורי, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב | פרסום ראשון, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ מאיר תורג'מן, מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ life.living.lk@gmail.com, "היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם", באתר Epoch, 10 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון, עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
- ^ ערן נבון, תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו", באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ יורי ילון, "כמות הנרצחים היא מעבר לכל דמיון": המומחה העולמי בזיהוי חללים שנרתם למשימה המזוויעה, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2023
- ^ יואב לימור, אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים להיבהל פחות", באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2021
- ^ ניר דבורי, צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023
- ^ עמוס הראל, ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023.
- ^ אורי משגב, נתניהו לקה בשיתוק ב–7 באוקטובר, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2023
- ^ רועי רובינשטיין, חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע
- ^ יפעת ראובן, באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2023
- ^ אסף זגריזק, התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2023
- ^ עמי רוחקס דומבה, עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף, באתר "IsraelDefense", 8 באוקטובר 2023
- ^ יאיר קראוס, הדר עדי, רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל, כ-330 אלף ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 באוקטובר 2023
- ^ רוית תלמי-כהן, סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, פליטים בארצם (עקורים) בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": תמונת מצב ועקרונות ראשוניים, באתר המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, 27 באוקטובר 2023
- ^ ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב ולילך שובל, לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
- ^ כאן חדשות, דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני וחנן גרינווד, ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2023
- ^ שאול אמסטרדמסקי, שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של נדב איל Nadav Eyal ברשת החברתית אקס (טוויטר), 27 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה", בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2023
- ^ איריס ליפשיץ-קליגר, התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ^ שקד שדה, האיום החריג של ראש מועצת מטולה על קבינט המלחמה, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2024
- ^ 1 2 3 מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו ברשות המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך טבלת אומדן אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה באתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי)
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, "זו אזהרה - התפנו מיד": כרוזים לתושבים בעזה פוזרו בטעות בראש העין ובשומרון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
- ^ עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה, באתר JDN
- ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר, ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי והסוכנויות, בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל לתושבי אחת השכונות הגדולות בעזה: "למען ביטחונם - צאו לדרום הרצועה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם | תיעוד, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ עמוס הראל, ההתנקשות בבכיר משמרות המהפכה מסמנת: ישראל מאבדת סבלנות מול איראן, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, התוכנית של צה"ל למניעת חזרת חמאס לצפון הרצועה - והביקורת: "תסכן חיילים", באתר וואלה, 4 בפברואר 2024
- ^ קובי עוזיאלי, קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה, באתר בחדרי חרדים, 16 באוקטובר 2023
- ^ קובי אטינגר, שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים", באתר כיכר השבת, 7 בנובמבר 2023
- ^ שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס, בעיתון מקור ראשון, 07 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה", באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2023
- ^ יניר יגנה, טל שלו, נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה", באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2023
- ^ שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 39:25)
- ^ הנגבי: הרשות תוכל לנהל את עזה לאחר שתעבור רפורמה, באתר זמן ישראל, 21 בדצמבר 2023
- ^ גנץ בביקורת על נתניהו: צריך להגיד לציבור מה כן יהיה ביום שאחרי, ולא לייצר מחלוקות מדומות, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2023
- ^ לילך שובל, "חוסר החלטה מדיני עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית": שר הביטחון מאשר את הפרסום ב"ישראל היום", באתר ישראל היום, 15 בינואר 2024
- ^ יעל צ'כנובר, גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ ירון אברהם, נתניהו הציג לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס", באתר מאקו, 23 בפברואר 2024
- ^ מוריה אסרף וולברג, בניגוד לסיכום בקבינט: נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה, באתר חדשות 13, 21 באפריל 2024
- ^ מעין יומן מלחמה יום יומי
- ^ אמיר בוחבוט, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה, 7 בינואר 2024
- ^ זאב קם, נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2024
- ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
- ^ מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:47), 10 באוקטובר 2023
- ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה, באתר עכשיו 14, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זייתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:27)
- ^ אמיר בוחבוט, דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 הצהרת דובר צה"ל, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:03), 12 באוקטובר 2023, 11:00
- ^ חזקי שטרן, הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ כתבי ynet, השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 09:39), 15 באוקטובר 2023, 11:00
- ^ צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות, באתר צה"ל, 27 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו | פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2023
- ^ הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:52),
הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:46) - ^ יואב זיתון, הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ רון בן ישי, זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ היום ה-22 למלחמה | צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2023
- ^ הצהרת מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב
- ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, 11 באפריל 2024.
- ^ פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
- ^ הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2023
- ^ כתבי ynet, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל, צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
- ^ פקודת ההתקפה של מאו"ג 36 ללוחמיו. צפו, באתר צה"ל, 2 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ישראל היום, היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם", באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" | תיעוד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
- ^ נחום ברנע, בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45', באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2023
- ^ גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023
- ^ היום ה-41 למלחמה | צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2023
- ^ עינב חלבי, מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023,
עינב חלבי, חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023,
אמיר בוחבוט, בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2023 - ^ استشهاد أمين عام حركة الأحرار خالد أبو هلال وأحد أبنائه - מזכ"ל תנועת אחרר, חאלד אבו הילאל, ואחד מבניו נהרגו., maannews.net, 17 נובמבר 2023
- ^ טל שלו, ברק רביד, ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם", באתר וואלה, 2 בדצמבר 2023
- ^ צה"ל מפרסם את דרך ניהול תנועת האוכלוסייה בעזה לשם הגנתה בשלב הבא של המלחמה, באתר צה"ל, 1 בדצמבר 2023
- ^ 59 ימים למלחמה, ערב, באתר ynet, 4 בדצמבר 2023
- ^ כתבי חדשות 12, היום ה-60 למלחמה | הותרו לפרסום שמות שני חללי צה"ל שנפלו ברצועה, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2023
- ^ צה"ל פועל בעומק ח'אן יונס: "נמשיך לתקוף" | עדכונים שוטפים, באתר חדשות 13, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, אלפי לוחמי צה"ל בלב חאן יונס ובמרכז שג'אעיה וג'באליה: החל השלב השני בתמרון הקרקעי, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
- ^ ניר דבורי, אחרי חודשיים של מלחמה: צה"ל ישחרר אלפי מילואימניקים הביתה, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, שג'אעיה, מלכודות מתוחכמות ומפה סודית: עם לוחמי כפיר שעשו היסטוריה בשג'אעיה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, תיעוד מכניעת מחבלים בג'באליה, צה"ל: "חקירותיהם העלו שסינוואר מתכחש למציאות", באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות, 3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, "הצילו, שלושה חטופים": השלטים שהכינו משאריות מזון שלושת הצעירים שנורו למוות בשוגג, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
- ^ מערכת ישראל היום, "הצילו 3 חטופים": תמונות מזירת האסון שבו נהרגו בשוגג יותם, אלון וסאמר, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2023
- ^ פרשני חדשות 12 על השלב הבא בלחימה - והיום שאחרי, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, הקשירות במרתף השבויים, דלת המסתור בבית סינוואר: "הושלם כיבוש ג'באליה", באתר ynet, 19 בדצמבר 2023
- ^ כוחות אוגדה 162 בפעילות עצימה בלב ג'באליא, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל נכנס ל"מעוז השיגורים" של חמאס, בדרך לשתק את יכולת ירי הרקטות מצפון הרצועה, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2023
- ^ תיעוד: פיצוץ 56 מבנים בשכונת שג'אעיה, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2023
- ^ צפו בתיעוד: צה"ל משמיד 56 בניינים בתקיפה בשג'עייה, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
- ^ במבצע אוגדתי מיוחד - לוחמי 99 הרחיבו את פעילות צה"ל במרכז הרצועה, באתר צה"ל, 21 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, טנקים ונגמ"שים: צה"ל בפעילות חריגה באזור ציר פילדלפי, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2023
- ^ היום ה-78 למלחמה | הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה חללי צה"ל, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, חטיבות הכשרה ומילואים יוצאות מעזה, זו תמונת המצב המעודכנת בתמרון, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
- ^ לא מסכימים לוותר על שליטה ברצועה: "חמאס דוחה את ההצעה המצרית", באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה | תמונת מצב, באתר ynet, 26 בדצמבר 2023
- ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, צה"ל פועל לראשונה באזור ממנו יצאו המחבלים למתקפה בניר עוז, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2023
- ^ יהל"ם איתרו והשמידו את מנהרות המטה הכללי של חמאס בצפון עזה, באתר צה"ל, 29 בדצמבר 2023.
- ^ תיעוד מיוחד: צה"ל איתר והשמיד את דירת המסתור של יחיא סנוואר, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2023,
לילך שובל, תשתיות נרחבות וחדרי תפילה: מנהרות המטה של חמאס בצפון הרצועה ודירת המסתור של סינוואר אותרו והושמדו, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2023,
כתבי חדשות 12, היום ה-84 למלחמה | רשת חשמל וחדרי מנוחה: הושמדו מנהרות המטה הכללי של חמאס בעזה, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2023. - ^ היום ה-87 למלחמה | רקטות שוגרו מסוריה לדרום הגולן, הגרי: "סביר שהקרע בעם קשור להחלטת חמאס לתקוף", באתר מאקו, 1 בינואר 2024
- ^ דובר צה"ל הודיע: 3 אזרחים שעד כה הוגדרו נעדרים - נחטפו לעזה, באתר ynet, 4 בינואר 2024
- ^ 1 2 טל לב רם, דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה", באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2024
- ^ דיווח: בישראל שואפים לעבור לשלב ג' בלחימה – עד סוף החודש, באתר חדשות 13, 9 בינואר 2024
- ^ היום ה-99 למלחמה | דיווח: אוטובוס הותקף בדיר אל-בלאח, באתר מאקו, 12 בינואר 2024
- ^ אוגדה 36 יוצאת מהרצועה. התמונות, התיעודים, וקולות הקשר, באתר צה"ל, 15 בינואר 2024.
- ^ טל לב רם, גם אתם מבולבלים אם המלחמה בעזה בדרך לסיום? מעריב עושה סדר, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, פותחים שווקים ומחלקים דוחות: חמאס מנסה לשדר שהוא עדיין הריבון בעזה, באתר וואלה, 14 בינואר 2024.
- ^ "חומרים ל-800 רקטות": עשרות מכונות לייצור אמל"ח הושמדו בצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בינואר 2024.
- ^ תיעוד מפעילות אוגדה 162 בהובלת צק"ח הנח"ל במסדרון מרכז הרצועה, באתר צה"ל, 25 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל עדכן: הושלם כיתור חאן יונס, באתר ynet, 23 בינואר 2024
- ^ יואב זיתון, יעל צ'כנובר, הותר לפרסום: 21 לוחמי מילואים נפלו באסון במרכז רצועת עזה, באתר ynet, 23 בינואר 2024
- ^ דובר צה"ל, באתר WhatsApp.com
- ^ הצנחנים בקרבות בטווח קרוב עם מחבלים. תיעוד רגע הפגיעה בירי צלפים מדויק, באתר צה"ל, 25 בינואר 2024
- ^ כך מעמיקים לוחמי הקומנדו את הלחימה ברצועה, באתר צה"ל, 27 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, אזהרת צה"ל: ישראל דוחה את ההכרעה על היום שאחרי - וחמאס מתחיל להשתקם, באתר ynet, 27 בינואר 2024
- ^ 1 2 צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בינואר 2024
- ^ "אנחנו נלחמים בתמרון סימולטני - לחימה בעל ובתת קרקע במקביל", באתר צה"ל, 29 בינואר 2024
- ^ בצהל מעריכים - הנהגת חמאס מוקפת בחטופים ישראלים
- ^ חדשות לפני כולם בטלגרם - ביחד ננצח 🎗, באתר Telegram
- ^ 12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה, באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
- ^ IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed | The Times of Israel, The Times of Israel, 25 בפברואר 2024
- ^ Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed., Washington Post (באנגלית)
- ^ אמיר בוחבוט, 300 מחבלים חוסלו ביום אחד: הישגי כוחות פיקוד הדרום בצפון ומרכז עזה, באתר וואלה, 7 בפברואר 2024
- ^ אוגדה 162 נלחמת בלב העיר עזה, באתר צה"ל, 5 בפברואר 2024
- ^ היום ה-132 למלחמה | נתניהו וביידן שוחחו, צה"ל תקף בלבנון בתגובה על המטחים לקריית שמונה, באתר מאקו, 15 בפברואר 2024
- ^ דובר צה"ל, באתר WhatsApp.com
- ^ מפקד מרכזי בכוח רדואן חוסל יחד עם סגנו בלבנון; כוחות צה"ל פועלים נגד חמאס בביה"ח 'נאצר', עוכבו חשודים, באתר צה"ל, 15 בפברואר 2024.
- ^ חטיבת המילואים סיימה לחימה בחאן יונס: "עוד נשוב לכאן", באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, גורמים בצה"ל על פלישה לרפיח: "היא תקרה - יש רק להחליט על השיטה והעוצמות", באתר וואלה, 16 בפברואר 2024
- ^ ניר דבורי, המתקפה המשולבת, המודיעין והפגיעה בתת-קרקע: צה"ל פשט על זייתון, באתר מאקו, 21 בפברואר 2024.
- ^ תיעוד פעילות לוחמי יחידת יהל"ם ברצועת עזה, באתר צה"ל, 21 בפברואר 2024.
- ^ יואב זיתון, מתחת לבית חולים ואוניברסיטה, באורך 10 ק"מ: תיעוד ממנהרה שחצתה את הרצועה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ אותרה מערכת תת קרקע המחברת בין צפון רצועת עזה לדרומה, באתר צה"ל, 26 בפברואר 2024
- ^ ניר דבורי, האיחור הקריטי של הממשלה לגבי עזה - והביקורת של גורם בכיר: "נתניהו לא רוצה להכריע", באתר מאקו, 1 במרץ 2024
- ^ יואב זיתון, "גרילת בט"ש" בחאן יונס, מתקפה אוגדתית בעיירה הסמוכה | תמונת מצב מהלחימה, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- ^ צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, עינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
- ^ אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
- ^ מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
- ^ Sherwood, Harriet; Graham-Harrison, Emma; Borger, Julian (2024-03-02). "Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-08.
- ^ Hiba Yazbek, Aaron Boxerman, Iyad Abuheweila, Abu Bakr Bashir, Matthew Mpoke Bigg, Adam Rasgon, The New York Times, Victoria Kim, Anushka Patil, Adam Sella, Patrick Kingsley, As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll, The New York Times, 29 בפברואר 2024
- ^ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN" (באנגלית בריטית). 2024-03-02. נבדק ב-2024-04-08.
- ^ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, Voice of America, 2024-03-01 (באנגלית)
- ^ Rob Picheta, IDF says troops fired at ‘suspects’ but denies targeting convoy in deadly food aid incident, CNN, 2024-03-08 (באנגלית)
- ^ March 3: US VP Harris cheered over 'immediate ceasefire' call, clarifies she means 6-week truce | The Times of Israel, The Times of Israel, 3 במרץ 2024
- ^ כך הושמדה מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה בצפון הרצועה; נעצרו עשרות מחבלי חמאס וגא"פ שניסו לברוח בחסות האוכלוסייה, באתר צה"ל, 5 במרץ 2024
- ^ רדיו צפון 104.5FM, "לא היו חטופים במקום": פרטים חדשים על ניסיון החיסול של עיסא, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2024.
- ^ אליאור לוי, חשיפה: חיסולו מרואן עיסא צלח - הוא קבור תחת הריסות מנהרה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 במרץ 2024
- ^ עוד יעשו על זה סרט: כך חוסל רמטכ"ל חמאס מרואן עיסא - שלב אחר שלב, באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2024
- ^ אדם קוטב, דובר צה"ל אישר: חוסל מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף, באתר ynet, 26 במרץ 2024
- ^ נדב איל, התוכנית שנתניהו פסל: להוציא את אנשי פתח מעזה - ולאמנם בירדן להילחם בחמאס, באתר ynet, 14 במרץ 2024.
- ^ זה מה שקרה בשבועיים האחרונים של צק"ח נח"ל, באתר צה"ל, 16 במרץ 2024.
- ^ המבצע הממוקד לסיכול טרור בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 18 במרץ 2024,
צה"ל ושב"כ ממשיכים את המבצע המיוחד בשיפאא' - ומעמיקים את הפגיעה, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024,
צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024. - ^ ניר דבורי, מול המחבלים, בתוך שיפא: תיעוד ההיתקלות של לוחמי השייטת בביה"ח, באתר מאקו, 18 במרץ 2024.
- ^ דקה אחר דקה: כך פשטו כוחותינו בשנית על שיפא וחיסלו עשרות מחבלים, ביניהם בכיר, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:27), 18 במרץ 2024.
- ^ יניב קובוביץ וג'קי חורי, חייל נהרג בפשיטת צה"ל על בית החולים שיפא; הצבא הרג בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר הארץ, 18 במרץ 2024
- ^ פשיטה מהירה, איתור אמצעי לחימה והיתקלויות פנים אל פנים: צק"ח 401 ממשיכים בפעילות המבצעית בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 23.03.24
- ^ Israeli forces raid Gaza City's al-Shifa hospital, BBC, Joel Gunter & David Gritten, 18.03.24
- ^ צה"ל: כ-200 מחבלים חוסלו במרחב בית החולים שיפא בעזה, באתר ynet, 28 במרץ 2024.
- ^ 1 2 שי לוי, השתלטו על מחלקות שלמות, חשבו שצה"ל לא יפעל: הטעות של חמאס בשיפא, באתר מאקו, 21 במרץ 2024.
- ^ שי לוי, הפעילות בשיפא: צה"ל והשב"כ חיסלו בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר מאקו, 18 במרץ 2024,
צה"ל חיסל את ראש מנהלת ביטחון הפנים של חמאס, באתר "סרוגים", 18 במרץ 2024. - ^ 1 2 יואב זיתון, ההסחה שצלחה, והמחבל שסיפר "הבנתי שמכאן אצא מת או שבוי": המצור על שיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
- ^ דובר צה"ל: "המבצע בשיפא - הגדול ביותר מתחילת המלחמה", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 06:13), 21 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, צה"ל ושב"כ: עצרנו בשיפא את אחד ממתכנני חטיפת שלושת הנערים ב-2014, באתר ynet, 20 במרץ 2024
- ^ כיתור מלא בתוך 15 דקות: מעל 140 מחבלים חוסלו, 650 נעצרו - המבצע בשיפא נמשך, באתר מאקו, 21 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, RPG ליד לשכת מנהל ביה"ח, 300 עצורים ועשרות מחוסלים: נמשכת הפעילות בשיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
- ^ ניר דבורי, המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו, באתר מאקו, 20 במרץ 2024.
- ^ תיעוד: צה"ל הכניס משאית סולר ומשאית סיוע לאזור בית החולים שיפא, באתר ערוץ 7, 20 במרץ 2024,
תוך כדי המבצע: סיוע הומניטרי הוכנס לשיפא, באתר "סרוגים", 20 במרץ 2024. - ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בניינים שרופים, מאות עצורים ומחוסלים: הלוחמים עזבו את שיפא אחרי השלמת המבצע, באתר ynet, 1 באפריל 2024.
- ^ כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד', באתר צה"ל, 19 במרץ 2024,
כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד', באתר צה"ל, 19 במרץ 2024 - ^ פלד ארבלי, צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים בוועדות החירום של חמאס ברפיח, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2024
- ^ ניר דבורי, המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו, באתר מאקו, 20 במרץ 2024.
- ^ 170 ימים למלחמה, באתר ynet, 25 במרץ 2024
- ^ Security Council passes resolution demanding ‘an immediate ceasefire’ during Ramadan באתר מועצת הביטחון של האו"ם
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל סיים את המבצע בבית החולים שיפא, זה ההרס שנותר, באתר וואלה, 1 באפריל 2024,
דיווחים פלסטיניים: צה”ל עזב את בית החולים שיפא | תיעוד ההרס האדיר, באתר JDN. - ^ 1 2 זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
- ^ 1 2 שי לוי, אחרי חודשים של לחימה: אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס, באתר מאקו, 7 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, חמאס משקם שליטתו בחאן יונס, בצה"ל מתגברות ההערכות: הכרעה צבאית תיקח שנים, באתר ynet, 10 באפריל 2024.
- ^ היום ה-186 למלחמה | עדכונים שוטפים, באתר ynet, 10 באפריל 2024
- ^ דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה - 07/04/2024, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 06:07), 7 באפריל 2024.
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, אחרי "מכת אש מסיבית" מהאוויר: צה"ל פתח במבצע קרקעי במרכז הרצועה, באתר ynet, 11 באפריל 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל ושב"כ: חוסל אחראי ביטחון הפנים במרחב ג'באליה של חמאס, באתר וואלה, 12 באפריל 2024
- ^ צק"ח 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל עזה - ותקפו תשתיות טרור במרחב. תיעוד, באתר צה"ל, 14 באפריל 2024.
- ^ אלישע בן קימון, איתמר אייכנר, צה"ל יצא מפאתי נוסייראת, בלי להיכנס למחנה: "הטיפול בחמאס דורש סבלנות", באתר ynet, 18 באפריל 2024.
- ^ ניר דבורי, צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה, באתר מאקו, 22 באפריל 2024
- ^ הכנה למבצע ברפיח? צילומי לוויין חשפו "עיר אוהלים" חדשה ליד ח'אן יונס, באתר מאקו, 23 באפריל 2024
- ^ אליאור לוי עמיחי שטיין איתי בלומנטל, תגבור אבטחה על חטופים והנחת מטענים לצה"ל: כך נערך חמאס לפעולה ברפיח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל נערך לפשיטות בשני מוקדים ברצועה, העזתים הוזהרו: "נפעל בעוצמה, תעזבו", באתר ynet, 23 באפריל 2024
- ^ כוחות אוגדה 99 החלו במשימות ההגנה וההתקפה ברצועה, באתר צה"ל, 28 באפריל 2024
- ^ דיווח: מצרים הציעה להקפיא את המבצע ברפיח תמורת חידוש המו"מ, באתר חדשות 13, 25 באפריל 2024
- ^ 1 2 אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 30 באפריל 2024
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, צה"ל מאבטח, חמאס מאיים ויורה: ארה"ב החלה בבניית הרציף הימי בעזה, באתר ynet, 25 באפריל 2024
- ^ קרן בצלאל, דובר צה"ל בהצהרה לתקשורת הזרה: "הסיוע לעזה - הגדול מאז ומעולם, פועלים על פי החוק הבין-לאומי", באתר מאקו, 28 באפריל 2024
- ^ כתבי N12, היום ה-206 למלחמה | פגיעות נ"ט ישירות ב-3 בתים במטולה, ירי לשדרות ולעוטף, באתר מאקו, 29 באפריל 2024.
- ^ מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי, באתר צה"ל, 1 במאי 2024
- ^ איתי בלומנטל, בכיר בג'יהאד האסלאמי חוסל ברפיח - ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 במאי 2024
- ^ אלמוג בוקר, בתקיפה משותפת לצה"ל ולשב״כ, חוסל אחד ממפקדי חטיבת רפיח בארגון הטרור הג'האד האיסלאמי ואחד ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר., באתר X, 4.5.24
- ^ קרבות עזים בזייתון, חילופי אש כבדים ברפיח: "מחבלים חוסלו פנים אל פנים", באתר וואלה, 2024-05-09
- ^ חלבי, עינב; זיתון, יואב (2024-05-11). "לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות". Ynet. נבדק ב-2024-05-11.
- ^ N12 - היום ה-218 למלחמה, באתר N12, 2024-05-11
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי, יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח, באתר ynet, 5 במאי 2024
- ^ ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון, פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה, באתר מאקו, 5 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן, הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום, באתר ynet, 5 במאי 2024
זיתון, יואב; צור, רענן בן; קראוס, יאיר; כהן, גלעד (2024-05-06). "הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום". Ynet. נבדק ב-2024-05-06. - ^ אמיר בוחבוט, לקראת תמרון קרקעי: צה"ל החל בפינוי השכונות המזרחיות ברפיח, באתר וואלה, 6 במאי 2024
- ^ צה"ל מגדיל את האזור ההומניטרי וקורא לאוכלוסיה להתפנות, באתר צה"ל, 6 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024
- ^ ספיר ליפקין ירון אברהם, דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה, באתר מאקו, 6 במאי 2024
- ^ כוחות צה"ל פלשו לרפיח, באתר וואלה, 6 במאי 2024
- ^ חוסלו מחבלים ואותרו פירים ותשתיות תת-קרקעיות, באתר צה"ל, 8 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל התקדם במקביל לציר פילדלפי; הפלסטינים: "פשיטה על מעבר רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024
- ^ ניר דבורי ירון שניידר, צה"ל השתלט על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני, 20 מחבלים חוסלו, באתר מאקו, 7 במאי 2024
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון, למרות שירי הפצמ"רים נמשך, "בהנחיית הדרג המדיני": מעבר כרם שלום נפתח מחדש, באתר ynet, 8 במאי 2024
- ^ ביידן: "אם המבצע ברפיח יתרחב - ישראל לא תקבל נשק ופגזים", באתר מאקו, 9 במאי 2024
- ^ N12 - הותר לפרסום: ארבעה לוחמים נפלו בקרב בצפון ברצועת עזה, באתר N12, 2024-05-10
- ^ תורג'מן, מאיר; זיתון, יואב (2024-05-11). "סמוך לזירת המטענים הקטלנית: סמ"ר אריאל צים נהרג בשכונת זייתון". Ynet. נבדק ב-2024-05-11.
- ^ איליה יגורוב, עידן אבני, על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים, באתר ישראל היום, 10 במאי 2024.
- ^ הס, סער; פוקס, נינה; צורי, מתן (2024-05-12). "שובם של ה"טפטופים": המספרים מראים - הרקטות חזרו לדרום | תיעוד: מגינה בגופה על ילדיה בשדרות". Ynet. נבדק ב-2024-05-12.
- ^ N12 - קבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו: צה"ל יעמיק את הפעולה..., באתר N12, 2024-05-10
- ^ מערכת את"צ, צק"ח הנח"ל מעמיק את הלחימה בזייתון - הלוחמים חיסלו מחבלים ואיתרו אמל"ח, באתר צה"ל, 11 במאי 2024
- ^ ynet - בלוגים - 219 ימים למלחמה, באתר ynet
- ^ N12 - צה"ל פועל ב-3 מוקדים: תמונת מצב של הלחימה ברצועת עזה, באתר N12, 2024-05-12
- ^ חדשות (2024-05-12). "מעבר "ארז מערב" החדש נפתח, כ-40 משאיות סיוע יוכנסו לצפון הרצועה". Ynet. נבדק ב-2024-05-12.
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023;
כתבי ynet, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023 - ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ חזית חדשה בצפון: מחבלים ירו לעבר הר דב, צה"ל תקף בלבנון, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ יאיר קראוס, הדר עדי, חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל - הערוץ הרשמי, באתר Telegram
- ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ^ גיא ורון, חיזבאללה תקף את פיקוד הצפון: "תגובה על החיסולים בלבנון", באתר מאקו, 9 בינואר 2024
- ^ דובר צה"ל מאשר: "חיסלנו את ראש מערך הכטב"מים של חיזבאללה", באתר עכשיו 14, 9 בינואר 2024
- ^ כתבי ישראל היום, בתגובה להפלת הכטב"ם: צה"ל תקף מטרות חיזבאללה במרחק 110 ק"מ מהגבול ; פצוע קל בשתולה, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2024.
- ^ שחר קליימן, יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 1 במרץ 2024.
- ^ שחר קליימן, האיראני הבכיר ביותר בסוריה ובלבנון: זהו המפקד בכוח קודס שחוסל בדמשק, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2024.
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים.
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024.
- ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
חיזבאללה הודיע על הרוג מספר 296 מתחילת המלחמה, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2024. - ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
- ^ צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024
- ^ דוחות חודשיים ושנתיים של פעילות טרור באיו"ש, באתר השב"כ
- ^ 100 ימי מלחמה בטרור - הנתונים מאחורי הפעילות באיו"ש נחשפים, באתר צה"ל, 10 בינואר 2024
- ^ ※ פז אבוחצירה, 3,400 מחבלים עצורים, מעל 250 סיכולים: פעילות כוחותינו ביו"ש עד כה, באתר חדשות 0404, 3 במרץ 2024
- ^ ※ צביקה סגל, מבצע מיוחד בטול כרם: מעבדות ומטענים שהוטמנו מתחת לכבישים - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 במאי 2024
- ^ נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס, באתר צה"ל, 1 בנובמבר 2023
- ^ נחתם צו להריסת ביתו ביו"ש של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ אלישע בן קימון, אחרי ש"הפך למטה של השב"כ": צה"ל הרס את ביתו של סגן מנהיג חמאס, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 צה"ל ושב"כ פועלים כנגד החמאס ברחבי יהודה ושומרון, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2023
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים בטול כרם: "היו בדרך לפיגוע", באתר ynet, 6 בנובמבר 2023,
דנה בן שמעון, תיעוד: פעילות כוחות הביטחון שהביאה לחיסול בכירי תשתית טרור ביו"ש, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2023 - ^ אורן זיו, "כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה, באתר "שיחה מקומית", 2 בנובמבר 2023
- ^ הגר שיזף, בחסות המלחמה, מתנחלים וחיילים מנסים למנוע את המסיק הפלסטיני, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, "אלימים ומערערים את היציבות באזור": ארה"ב בסבב סנקציות שלישי נגד מתנחלים, באתר ynet, 14 במרץ 2024
- ^ רון בן ישי, האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות | פרטים חדשים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ טיל אחד יורט על ידי סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ 25 יום למלחמה, בוקר, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף, באתר חדשות 0404, 31 באוקטובר 2023
- ^ יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2", באתר וואלה, 14 בנובמבר 2023
- ^ רונית זילברשטיין, לראשונה: מערכת כיפת ברזל ימית יירטה מטרה מעל אילת | צפו בתיעוד, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2024
- ^ טל לב רם, אנה ברסקי, בלב הים האדום: החותים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ שודדי הים החות'ים חטפו עוד ספינה בים סוף, באתר "סרוגים", 12 בדצמבר 2023
- ^ שחר קליימן, חשש: החות'ים חטפו ספינה נוספת בים האדום, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2023
- ^ שני טילים בליסטיים וכטב"ם פגעו בספינות בים האדום, בצל הפעלת הכוח הרב-לאומי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ ארה"ב: החות'ים תקפו 2 ספינות באמצעות טילים בליסטיים, איש לא נפגע, באתר ynet, 7 בפברואר 2024
- ^ לראשונה: ספינה שתקפו החות'ים טבעה בים האדום; חשש מאסון סביבתי, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- ^ אסף גלעד, זה היה אחד האיומים של החות'ים, אמש הוא כנראה התממש לראשונה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2024
- ^ רויטרס, פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ שחר קליימן, צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
- ^ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports, רויטרס, 5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילת | תיעוד, באתר ynet, 1 באפריל 2024
- ^ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, איריס ליפשיץ קליגר, המתקפה האיראנית החלה - מאות כטב"מים שוגרו לישראל, גם טילי שיוט, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ ליאור בן ארי, ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ דובר צה"ל בנבטים: הבסיס נפגע, אבל מתפקד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2024
- ^ ברק רביד, ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארה"ב לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה, באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ Biden counsels Netanyahu to ‘slow things down’ after Iranian attack
- ^ שמעון הללי, זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית, באתר עכשיו 14, 17 באפריל 2024
- ^ בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן, באתר ynet, 17 באפריל 2024
- ^ חזקי ברוך, סמוטריץ' דורש תקיפה באיראן, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2024
- ^ יקי אדמקר, בן גביר קרא לתקוף באיראן: "הגנה מרשימה - עכשיו חייבים התקפה", באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ גורמים ישראליים אישרו: ישראל תקפה באיראן, באתר מאקו, 19 באפריל 2024
- ^ רון בן ישי, מסר ישראלי גם לרוסיה? צילומי לוויין מעידים על נזק לסוללת S-300 בתקיפה באיראן, באתר ynet, 20 באפריל 2024
- ^ אסף רוזנצוייג, דיווח: מחשש לתקיפות ישראליות - איראן הסיגה את כל אנשיה מדרום סוריה, באתר מאקו, 24 באפריל 2024
- ^ מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד, מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 בן סמואלס, ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ^ 3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן", באתר מאקו, 28 בינואר 2024
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם", באתר חדשות 13, 12 באוקטובר 2023
- ^ צוות "זמני ישראל", 14 ילדים בני פחות מ-10, 25 קשישים בני יותר מ-80: מידע עדכני על קורבנות השביעי באוקטובר הידועים, באתר The Times of Israel
- ^ איתמר אייכנר, בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ רועי אבן, העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ שרי שיין, אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו", באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ פנינה שרביט ברוך ותמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ "עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
- ^ שרון כידון, ניר (שוקו) כהן, העדויות המזעזעות של מפקד יחידות מיוחדות בזק"א: "אנחנו מחזיקים בתמונות קשות", באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 10 במאי 2024
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים.
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024.
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ
- ^ ראובן כספי, התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים, באתר בחדרי חרדים, 20 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ ורד פלמן, ישראל במלחמה | הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
- ^ נוב ראובני קטי דור, לאחר המסמך המטלטל של עדויות החטופים: במשרד הבריאות שוקדים על דוח נפרד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2023
- ^ At least 10 freed hostages were sexually abused in Hamas captivity, doctor says, The Times of Israel, 6 December 2023
- ^ עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2024
- ^ ※ דובר צה"ל: "מתחילת המלחמה חיסלנו יותר מ-13,000 מחבלים", באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2024,
עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2024. - ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ פז אבוחצירה, 3,400 מחבלים עצורים, מעל 250 סיכולים: פעילות כוחותינו ביו"ש עד כה, באתר חדשות 0404, 3 במרץ 2024
- ^ 1 2 How Hamas Manipulates Gaza Fatality Numbers: Examining the Male Undercount and Other Problems | The Washington Institute, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
- ^ יניב קובוביץ, עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ אסלן - העולם הערבי | ספיר ליפקין, באתר Telegram
- ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16 באפריל - 7 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 במאי 2024,
משרד הבריאות של חמאס: 34,622 נהרגו ברצועה מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 3 במאי 2024. - ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
- ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
חיזבאללה הודיע על הרוג מספר 296 מתחילת המלחמה, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2024. - ^ ※ ליאור בן ארי, האבדות של חיזבאללה, שמתעקש להמשיך בלחימה, באתר ynet, 10 במרץ 2024,
צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024. - ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (25-19 במרץ 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 במרץ 2024
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (1 - 8 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 8 באפריל 2024
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024 - ^ ※ סוכנויות הידיעות, צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024 - ^ צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
- ^ דוד ברון, ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2024.
- ^ אדם טיילור, למה סוכנויות ידיעות והאו"ם מסתמכים על משרד הבריאות של עזה במספרי הרוגים, באתר וושינגטון פוסט, 23 בנובמבר, 2023 (באנגלית)
- ^ יובל אברהם, הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים, באתר "שיחה מקומית", 24 בינואר 2024
- ^ UN seemingly halves estimate of Gazan women, children killed, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-05-11 (באנגלית)
- ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel - reported impact | Day 215, OCHA, 8 במאי 2024
- ^ דובי בן גדליהו, מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
- ^ זיו גולדפישר, 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים, באתר Magdilim, 25 באוקטובר 2023
- ^ מתחילת המלחמה - 10,000 שיגורים מעזה; כמה יירוטים באזור אילת, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
- ^ רותם שטרקמן, 1.5 מיליון שקל לבית, 90 אלף שקל לתכולה שלו. מאחורי הקלעים של קרן מס רכוש, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2023
- ^ מלחמת יום הכיפורים מול מתקפת הפתע של החמאס בעוטף עזה, באתר "בא לי לטייל"
- ^ נטע בר, דרך המוות: עדות אילמת מאתר המסיבה שהפך לזירת הטבח הקשה בתולדות בישראל, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
- ^ דרור ניר קסטל, "הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה", באתר מאקו, 22 באוקטובר 2023
- ^ יובל ניסני, עם נזקים של חצי מיליארד שקל לפחות: זה המקום הכי מופגז היום בישראל, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2023
- ^ עדי דברת, "הצפון מדמם בלי שבכלל נפתחה חזית צפונית באופן רשמי, וזה מטריד מאוד", באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2023
- ^ מתן צורי, החקלאים שנשארו בעוטף עזה: "בנוסף לאסון, יהיה נזק של עשרות מיליונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יוסף ארנפלד, בוכים על חלב שנשפך, באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2023
- ^ At least 30% of all housing units in Gaza Strip destroyed or damaged — UN, Tass, October 20, 2023
- ^ Gaza: 42% of housing units destroyed or damaged in Israeli attacks, UN says, October 22, 2023
- ^ Israel-Hamas War, 25 באוקטובר 2023
- ^ Al Jazeera, Israeli bombardments damage more than half of Gaza’s housing units, Al Jazeera, 10 בנובמבר 2023
- ^ Hamas: Israeli attacks targeted 60% of residential units in Gaza, Middle East Monitor, November 20, 2023
- ^ Shelter in Crisis: Joint Advocacy Statement - 24th November 2023, Reliefweb
- ^ CNN, Map: Thousands of homes in Gaza are damaged or destroyed. See the destruction., CNN, 30 בנובמבר 2023
- ^ Jake Epstein, Researchers mapped the damage in Gaza, and more than a third of the buildings have been wrecked as the war moves south, Insider, 20 בדצמבר 2023
- ^ תני גולדשטיין, 45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים, באתר זמן ישראל, 21 בינואר 2024
- ^ 1 2 ג'קי חורי, מוחמד מוסטפא הציג לעבאס את הממשלה הפלסטינית החדשה בגדה, באתר הארץ, 22:49 • 28 במרץ 2024
- ^ ניר דבורי, התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023.
- ^ 1 2 שי לוי, סיכלו מתקפת נוח'בה בחסות החשיכה: הצצה לפעילות הצלפים של צה"ל בעזה, באתר מאקו, 1 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ עמי רוחקס דומבה, שנתיים לתוך המלחמה באוקראינה: גם בישראל התאימו רשתות לטנקים נגד רחפנים, באתר "IsraelDefense", 31 באוקטובר 2023.
- ^ שי לוי, היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד", באתר מאקו, 15 בנובמבר 2023
- ^ אסף רוזנצוייג, ישראל בגל תקיפות חסר תקדים בסוריה: הותקפו משאיות ותשתיות שסיפקה איראן, באתר מאקו, 8 בינואר 2024.
- ^ כתב מקור ראשון, הוול סטריט ז'ורנל: ישראל מנצחת במלחמה, בעיתון מקור ראשון, 6 בפברואר 2024 (המאמר המקורי באנגלית ב-WSJ).
- ^ סוכנויות הידיעות, מומחה אמריקאי על הלחימה בעזה: "קצב ההתקדמות מהיר באופן היסטורי", באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2024,
מהר יותר מארה"ב ומרוסיה: ההישג חסר התקדים של ישראל במלחמה, באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2024. - ^ "מהיר באופן היסטורי": המומחה האמריקני ללוחמה בשטח בנוי נדהם מההישגים של צה"ל, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:00), 1 בפברואר 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים, באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם, באתר צה"ל, 19 באוקטובר 2023
- ^ IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023
- ^ ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, טילי כתף עוצמתיים מארה"ב ומקלע קטלני: הנשקים שעוברים טבילת אש בעזה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2023
- ^ ארנולד נטייב, היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, נגמ"ש בשלט רחוק, D-9 בלי נהג ורחפן יורה: אלה הכלים הלא-מאוישים של צה"ל בעזה, באתר ynet, 24 בפברואר 2024.
- ^ 1 2 יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי, חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ | תיעוד, באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ מנחם הלפגוט, לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024.
- ^ 'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר צה"ל, 9 באפריל 2024.
- ^ מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:31), 10 באפריל 2024.
- ^ 1 2 יואב זיתון, פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ מאחורי הרגעים בהם לראשונה - כל מערך ההגנה האווירית יירט, באתר צה"ל, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מבוססת על כיפת ברזל, מיועדת להגן גם על האסדות: תיעוד מהיירוט הראשון של "כיפה ימית", באתר ynet, 9 באפריל 2024
- ^ ניר דבורי, מוצבת על ספינה ומיירטת מטרות חשודות: זאת כיפת ברזל הימית, באתר מאקו, 9 באפריל 2024
- ^ אודי עציון, חסכונית וניידת: ההברקה מאחורי כיפה ימית שהוכיחה את עצמה, באתר וואלה, 9 באפריל 2024
- ^ מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר, באתר צה"ל, 30 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב", באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ יוסי יהושוע, אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הודיע לרמטכ"ל: אפרוש מצה"ל באוגוסט | פרסום ראשון, באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ אסף גלעד, איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2023
- ^ עודד ירון, כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2023
- ^ רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד The Wall Street Journal, רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
- ^ Pentagon to send ships, aircraft closer to Israel in show of force
- ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
- ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע צרוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
- ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ אסף אוני, תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
- ^ ניר דבורי, שר החוץ האיטלקי: "הפסקנו למכור נשק לישראל מ-7.10", באתר מאקו, 20 בינואר 2024
- ^ Stand with Israel, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 01:11).
- ^ הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
- ^ בן סמואלס, יהונתן ליס, מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^ שירז תקווה, מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2023
- ^ ברק רביד, מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2023
- ^ US vetoes resolution on Gaza which called for ‘immediate humanitarian ceasefire’ | UN News, news.un.org, 2023-12-08 (באנגלית)
- ^ איתמר מרגלית, מועצת הביטחון של האו"ם: על החות'ים לחדול ממתקפותיהם בים האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בינואר 2024
- ^ איתמר מרגלית עמיחי שטיין, ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בנובמבר 2023
- ^ הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה", באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ אהוד יערי, המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק, באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ נדב איל, ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
- ^ Hamas Starts Planning for End of Gaza War, The Wall Street Journal, 20 December 2023
- ^ אהוד יערי, אבו מאזן ושאלת היום שאחרי - אלו התנאים שהציב לחמאס, באתר מאקו, 6 במרץ 2024
- ^ ג'קי חורי, בעקבות הלחצים האמריקאיים, הממשלה הפלסטינית הודיעה על רפורמה כוללת ברשות, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
- ^ ממשלת הרשות הפלסטינית אישרה תוכנית רפורמה, באתר www.inn.co.il
- ^ עינב חלבי, בעקבות לחץ ארה"ב, הממשלה הפלסטינית התפטרה: "נמשיך בעימות עם הכיבוש", באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ אהוד יערי, בלעדי: תוכנית "החזון הערבי", הסירוב האמריקני והכעס של אבו מאזן, באתר מאקו, 3 במאי 2024
- ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023
- ^ דביר אריאלי, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 6 בדצמבר 2023
- ^ אבי שרף, רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ^ אורי לורי, צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ, באתר עכשיו 14, 6 בנובמבר 2023
- ^ ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ Gaza ground attack: US Lt. Gen. James Glynn who will advise Israel on urban warfare, editorji.com, 24 October 2023 (באנגלית)
- ^ ניר דבורי, הסכם נשק דרמטי בין ארצות הברית לישראל במהלך המלחמה | פרסום ראשון, באתר מאקו, 25 בינואר 2024
- ^ רון בן ישי, ליאור בן ארי, 4 פעילי חיזבאללה נהרגו בסדרת הפצצות בגבול סוריה-עיראק. הערכה: ישראל אחראית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 18 באוקטובר 2023
- ^ ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד ", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 15:30)
- ^ בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
- ^ אדלסון, דניאל; יורק, ניו (2024-05-10). "הדוח החריף ביותר: "ישראל כנראה השתמשה בנשק אמריקני בניגוד לחוק"". Ynet. נבדק ב-2024-05-11.
- ^ סמואלס, בן (2024-05-11). "ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, אך לא באופן המצדיק מניעת סיוע צבאי". הארץ. נבדק ב-2024-05-11.
- ^ נתן גוטמן, ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, באתר כאן, 11 מאי 2024
- ^ דקלה אהרן שפרן, "נרצח כי הוא יהודי": זעזוע לאחר מותו של פול וקסלר בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 בנובמבר 2023
- ^ אסף גולן, מדאיג: עלייה דרמטית של 500 אחוז באנטישמיות בעולם מתחילת מלחמת חרבות ברזל, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
- ^ "אגרופים ובעיטות": חרדים הותקפו בפלטבוש, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2023
- ^ לירן וינשטיין, אברהם פריד: "רואים את השנאה ברחוב, יש פחד", באתר "סרוגים", 13 בנובמבר 2023
- ^ סשה ברון כהן וכוכבים יהודים נזפו בבכירי טיקטוק: "יוצרת תנועה אנטישמית", באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ יניב פוהורילס, איתמר אייכנר, אין מקום בטוח: המתקפה העולמית נגד היהודים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ אריאל כהנא, בעקבות גל האנטישמיות בעולם: זינוק משמעותי בביקוש לעלייה לארץ ממדינות מערביות, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023
- ^ ynet, סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
- ^ ynet, אחרי שהפך לטרנדי בטיקטוק, "הגרדיאן" הסיר את מכתבו של אוסמה בן לאדן, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ^ נטע בר, שוב אנטישמיות ב-BBC: העובדים הונחו שלא להשתתף בצעדה נגד שנאת יהודים, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2023
- ^ בלב ארה"ב: תלשו וקרעו את תמונות החטופים בעזה, באתר news.xoox.co.il
- ^ אלחנן שפייזר, נשיאות אוניברסיטאות בארה"ב: קריאות ל"רצח עם ביהודים" לא מפירות את הכללים, בעיתון מקור ראשון, 6 בדצמבר 2023
- ^ ישי אלמקייס, בשל האנטישמיות: הטכניון יוזם "מפלט אקדמי" לסטודנטים וחוקרים מהעולם, בעיתון מקור ראשון, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, תוניסיה: חצר בית כנסת הוצתה בעיר ספקס, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ Isaac Herzog, Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World, Time, October 9, 2023 (באנגלית)
- ^ "זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" | השגריר ארדן בנאום באו"ם, באתר חדשות 0404, 26 באוקטובר 2023,
בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023 - ^ יוני קמפינסקי, אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם", באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023,
משה גורלי, דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023 - ^ טל לב רם, דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אמיר תיבון, כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ דוד ורטהיים, ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49),
Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16),
"Proportionality", סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46),
No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17) - ^ אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, שרון כידון, הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב", באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן, בביצוע שאול אמסטרדמסקי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 19:08), 13 בנובמבר 2023
- ^ אבי בר-אלי, משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא), באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2023
- ^ צבי זרחיה, גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ דיפלומטיה ציבורית, באתר משרד החוץ
- ^ רפאל קאהאן, משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל | צפו, באתר חדשות 0404, 23 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב, בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס, באתר מאקו, 23 באוקטובר 2023
- ^ נחום ברנע, אדיר ינקו, החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ אורי סלע, אלי אשכנזי, יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד", באתר וואלה, 24 באוקטובר 2023
- ^ רועי אבן, "הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ, באתר מאקו, 25 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023,
טל לב רם, "תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה | האזינו, באתר מעריב אונליין, 1 בנובמבר 2023 - ^ ניר דבורי, דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2023
- ^ מנהל ביה"ח ב'גבאליה מודה שחמאס הפך את המקום למתקן צבאי, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2023.
- ^ לילך שובל, מנהל בית חולים בג'בלייה מודה: "חמאס הפך את בתי החולים למתקנים צבאיים, הבכירים נוהגים להסתתר בהם", באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023;
מנהל בי"ח חשף בחקירה: גויסתי לחמאס ב-2010 בדרגת תת-אלוף, חלק מעובדיי - פעילים צבאיים. צפו, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2023. - ^ "שר הפצצות הגרעיניות": בעולם לא נשארו אדישים לדבריו של עמיחי אליהו, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ אלעד שמחיוף, שתיקתם תגן עלינו, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, מתמיכה והזדהות ב-7/10, לביקורת וגינויים: כך ישראל איבדה את הלגיטימציה מהעולם, באתר ynet, 10 במרץ 2024.
- ^ איתמר אייכנר, סקרים בעולם: ישראל איבדה את כל התמיכה שקיבלה ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 10 באפריל 2024
- ^ ספיר ליפקין, "תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה | תיעוד, באתר מאקו, 5 בנובמבר 2023
- ^ BY ABRAHAM WYNER, How the Gaza Ministry of Health Fakes Casualty Numbers
- ^ בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
- ^ Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War, ניו יורק טיימס (באנגלית)
- ^ 'We will repeat October 7 again and again' - Hamas official, The Jerusalem Post, 2023-11-01 (באנגלית) (באנגלית)
- ^ ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2023
- ^ Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict, FoggyMedia, 09.10.2023
- ^ A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim (באנגלית)
- ^ יובל מן, מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ עטרה גרמן, שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
- ^ Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair, 4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child, Alt News, 2023-10-16 (באנגלית בריטית)
- ^ "Omer and Omar: How two 4-year-olds were killed and social media denied it" (באנגלית בריטית). 2023-10-25. נבדק ב-2024-05-05.
- ^ Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war, India Today, 2023-10-17 (באנגלית)
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ דובר צה"ל: "החיילת נועה מרציאנו ז"ל נרצחה על ידי מחבלי חמאס בתוך שיפא", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:48)
- ^ יהושע בריינר, הערכה במערכת הביטחון: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה, וזיהו אותו מהאוויר, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2023
- ^ הארץ: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה ומסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים, באתר אבו עלי אקספרס
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, אחרי שהנזק נעשה: הרש"פ מחקה את הכחשת הטבח - בלי הבהרה פומבית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ יהודה קליין, ההוכחה של חמאס שלא היה טבח: הכתבה ב'הארץ', באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ יהודה קליין, משרד החוץ הפלסטיני: ישראל הרגה את הנרצחים במסיבת הטבע, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- ^ הבהרה בעקבות הפרסום בעיתון הארץ בנוגע לתחקיר פסטיבל נובה טבח ברעים, באתר אבו עלי אקספרס
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ ברק טען: ישראל בנתה את הבונקרים בשיפא, השר קיש תקף: נזק בלתי נתפס, באתר ערוץ 7, 21 בנובמבר 2023
- ^ "ישראל בנתה בונקר": אהוד ברק הימם את CNN, ובעולם הערבי חגגו, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2023
- ^ גיא עזרא, אהוד ברק מגיב לסערה: "דבריי שובשו", באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2023
- ^ אושרי אלקסלסי, עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס, באתר Geektime, 12 באוקטובר 2023
- ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ מילאן צ'רני, פוטין כבר לא "חבר": כך פעלה מתקפת הסייבר והפייק של רוסיה נגד ישראל, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2023
- ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל דפנה ליאל, נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט", באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
- ^ יוני גבאי, לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ יקי אדמקר, ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ "הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023". knesset.gov.il. 24 באוקטובר 2023. נבדק ב-24 באוקטובר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ דני קושמרו תמיר סטיינמן, בשידור חי: ראש מועצה מהדרום הקריא את מכתב ההתפטרות שלו מהליכוד, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון, סרטון באתר יוטיוב
- ^ כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ, באתר ערוץ 7
- ^ עדי רובינשטיין, "דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ "היום כולם מבינים – צריכים להכין את הנשק": רוני אילון הירש בריאיון חובה, באתר www.hidabroot.org
- ^ צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר • תיעוד
- ^ בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2022
- ^ מעל 800 כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ, באתר משטרת ישראל
- ^ נועם אמיר, 12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך, בעיתון מקור ראשון, 7 בדצמבר 2023
- ^ כיתות הכוננות בכ-70 יישובים בעוטף עזה צוידו באמצעי לחימה, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2024
- ^ נעה שפיגל, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
- ^ נטע סרוסי, משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ יהושע בריינר, המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ^ משה ליפשיץ, "הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי, בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2023
- ^ בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי, באתר כיפה, 2 בנובמבר 2023
- ^ חרדים לישראל - זאת ההשתדלות שלך!, באתר חרדים לישראל
- ^ יוסי יהושוע, אלפי חרדים מבקשים להצטרף ללחימה: 120 יגויסו ביום שני | פרסום ראשון, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ יקי אדמקר, מצטרף למאמץ המלחמתי: בנו של אריה דרעי נמצא בהליכי גיוס לצה"ל, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות, באתר "סרוגים", 3 בינואר 2024
- ^ סיון חילאי, חרף המלחמה, מספר המתגייסים החרדים נותר זהה | הנתונים שנחשפו בכנסת, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
- ^ מיטל וייזברג, אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2023
- ^ עמיר קורץ, בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מירב כהן, למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ שיראל דילר, תרומות, טרמפים ובייביסיטר מקוון: רשימת מוקדי הסיוע לתושבי הדרום, בעיתון מקור ראשון, 8 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מלחמת חרבות ברזל, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יהל פרג', אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 באוקטובר 2023
- ^ תום נחום, בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות", באתר אייס, 17 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Ben Caspit בן כספית ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
- ^ יוזמת התקנת גגונים, 16.10.2023
- ^ “סיפור מהחזית שכנראה לא יספרו לכם”: נוער הגבעות ממגן את הטנקים, באתר JDN
- ^ מתן שרון, מסעדת "האחים" זכתה באות הוקרה על פעילותה במהלך המלחמה, באתר מסעדת "האחים" זכתה באות הוקרה על פעילותה במהלך המלחמה | טיים אאוט, 2024-01-08
- ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
- ^ 1 2 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
- ^ סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
- ^ 1 2 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
- ^ הדר גיל-עד, מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ שירית אביטן כהן, "חרבות ברזל" או "בראשית"? מאחורי הקלעים של הקרב על שם המלחמה, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2023
- ^ מורן אזולאי, נתניהו וצה"ל רוצים שם אחר למלחמה - והחללים ממשיכים להיקבר עם מצבות זמניות, באתר ynet, 18 בדצמבר 2023
- ^ טל שלו, "צריך שם של מלחמה ולא של מבצע": נתניהו שוקל לשנות את שמה של מלחמת חרבות ברזל, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2023
- ^ אורי משגב, כינוס ועדת השמות הממשלתית למלחמה? עוד שקר של נתניהו, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2023
- ^ קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה, החלטה מספר 1525 של ממשלת ישראל השלושים ושבע, משנת 2024, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ שירית אביטן כהן, ממשלת ישראל אישרה: יום זיכרון לאומי לאסון 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2024.
- ^ הסרט התיעודי #NOVA הוא הדוקו הנצפה ביותר בתולדות yes, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2023
- ^ טליה ירון, פרויקט הדגל הארצי למען החזרת החטופים, באתר פייסבוק, 27 בדצמבר 2023
מלחמת חרבות ברזל – תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|