מלחמת חרבות ברזל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ראו הסבר בדף השיחה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ראו הסבר בדף השיחה. | |
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
  | ||||||||||||||||||||||
| למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה קרבית פועלים סמוך לעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 3 בנובמבר 2023
למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: הסכסוך האיראני–ישראלי, הסכסוך הישראלי–פלסטיני. | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מלחמה | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – מתמשך (295 ימים) | |||||||||||||||||||||
| מלחמה לפני | מלחמת לבנון השנייה | |||||||||||||||||||||
| מקום | ישראל, רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, ים סוף, איראן, עיראק, תימן | |||||||||||||||||||||
| עילה | מתקפת פתע על ישראל, שבה ביצעו אלפי מחבלים פלסטינים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בהם מעשי טבח באזרחים ישראלים, מעשי אונס ואלימות מינית, הטלת טרור, ושיגור אלפי רקטות לעבר יישובים אזרחיים | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | מתמשך | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||
מלחמת חרְבות ברזל היא מלחמה של מדינת ישראל נגד חמאס ושלטונו, ונגד ארגוני הטרור הנוספים ברצועת עזה, אשר פתחו במתקפת פתע רחבה על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל, ובפרט בעוטף עזה, ביום שבת וחג שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, תוך שהפכו אותו ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.[28] לצד מוקד המלחמה ברצועת עזה, למלחמה חזיתות נוספות, בגבולות ישראל עם לבנון וסוריה, ביהודה ושומרון, בים האדום ומול איראן.
ארגוני הטרור ברצועת עזה פתחו את מתקפת הפתע במטחי ירי רקטי מסיביים של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ולעבר באר שבע, חבל לכיש, גוש דן, השפלה, השרון ומאוחר יותר גם לירושלים וגוש עציון. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים מחבלים שפלשו לבסיסי צה"ל וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו[ג] ב-1,145[29] ישראלים ואזרחים זרים (364 מתוכם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה שהיה לפיגוע הקטלני בתולדות ישראל). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ. המחבלים ביצעו פשעים נגד האנושות[30] ומעשי אונס והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך חטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, בהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. נכון ליולי 2024, 116 מהחטופים שוחררו בחיים, ועוד 24 גופות הושבו לישראל. 111 חטופים נותרו בשבי, מתוכם 39 הוכרזו כחללים שגופתם חטופה. לגבי 72 הנוספים אין מידע מאומת האם הם בחיים.
ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה (אוגדה 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו.
בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום.[31] צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.[32] המלחמה הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, וגל אנטישמיות חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, ובמערב בפרט.
הלחימה ברצועת עזה התנהלה בשלבים: טיהור[ד] שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה אזרחית מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין.
זירת יהודה ושומרון הייתה אחת מזירות הלחימה העיקריות מחוץ לרצועת עזה. ארגוני הטרור הפלסטינים ביהודה ושומרון, בעיקר חמאס, הגבירו מאמצים להוציא פיגועים, ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. כוחות צה"ל פעלו למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון. בפעילות זו היו לצה"ל 7[33] הרוגים ולפחות 27 פצועים. בקרב הפלסטינים היו 553[34] הרוגים, מעל 5,500[35] פצועים ומעל 4,150[36] עצורים.
בחזית הצפונית התקיימה לחימה בין ישראל לארגון הטרור האסלאמיסטי-שיעי חזבאללה וארגוני טרור נוספים בגבול ישראל–לבנון ובגבול ישראל–סוריה. ב-8 באוקטובר 2023, ביומה השני של המלחמה, שיגר חזבאללה רקטות מונחות ופגזי ארטילריה לעבר עמדות צה"ל בהר דב וחוות שבעא. ישראל הגיבה בתקיפות מל"טים וירי ארטילרי על עמדות חזבאללה ליד גבול ישראל–לבנון. חילופי ירי, שכללו גם טילי נ"ט ותקיפות מהאוויר, נמשכו לאורך המלחמה. עם תחילת המלחמה פינתה ישראל יישובים בעומק של שני קילומטר מגבול ישראל–לבנון, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות.[37] חזבאללה מטווח את היישובים הנטושים באופן יומיומי בירי נשק מדויק נגד טנקים והרס שיטתי של הבתים ביישובים.[38] עם הימשכות הלחימה חזבאללה החל לשגר גם טילים וכטב"מים חמושים ומתאבדים לעומק רב יותר. מתחילת המלחמה ועד סוף מאי 2024 שיגר חזבאללה כ-2,500 כטב"מים לעבר ישראל.[39] העיר קריית שמונה פונתה חלקית, ונזק ואבדות נגרמו לבסיסי צה"ל באזור הצפון. צה"ל הגיב בפעולות סיכול ממוקד של מחבלים, בעיקר בדרום לבנון אך גם בביירות, ובתקיפת בסיסי מחבלים בדרום לבנון. צה"ל גם נהג לתקוף מהאוויר את חוליות משגרי הנ"ט לפני הירי. כ-94,000 מתושבי דרום לבנון פונו מבתיהם,[40] הרס רב נגרם ביישובי דרום לבנון הסמוכים לגבול[41] ונזק כבד נגרם לחקלאות בדרום לבנון.[42] בלחימה זו נהרגו בישראל 20[43] חיילי צה"ל, 12[44] אזרחים ועובד זר אחד. בלבנון נמנו מעל 512[45] הרוגים.
החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, תקפו את ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, בטילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות הגנה אווירית ומטוסי חיל האוויר הישראלי יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על אוניות סוחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה אסטרטגית ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.[46] ב-20 ביולי 2024 הגיב צה"ל למתקפות החות'ים במבצע יד ארוכה, שבו מטוסי קרב תקפו מטרות צבאיות של החות'ים באזור העיר אל-חודיידה שבמערב תימן: מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל ויעדים צבאיים בהם מחסני כטב"מים וטילים ומאגרי דלק.
איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב-1 באפריל 2024 ערכה ישראל את ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי - תקיפה אווירית על מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד לשגרירות האיראנית בסוריה. בתקיפה נהרג בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה האסלאמית של איראן, ועימו נהרגו לפחות 16 בני אדם. בתגובה תקפה איראן את ישראל בלילה שבין 13 ל-14 באפריל ושיגרה לעבר ישראל כ-185 כלי טיס בלתי מאוישים, כ-110–130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט. התגובה האיראנית גררה תקיפה ישראלית באספהאן שבאיראן ב-19 באפריל, שבה נפגעו מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באספהאן ובנתנז שבאיראן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. מטרת העל של הארגון היא השמדת מדינת ישראל.[47][48] אידאולוגיית חמאס, הבאה לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה היא אנטישמית. מאז הקמתו בשנת 1987 חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מציר ההתנגדות בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.
לאחר שמדינת ישראל התנתקה מרצועת עזה ב-2005, שלטה הרשות הפלסטינית ברצועה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות חמאס השתלטו באלימות על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה (מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים נוספים).
בפברואר 2017 התמנה יחיא סנוואר למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד אסמאעיל הנייה. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,[49] ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משת"פים ערבים והיה לבכיר המשוחררים מהכלא בעסקת שליט בשנת 2011.
יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז תפיסת השלטון בידי החמאס בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות בסטטוס קוו שבו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון.
סבבי לחימה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול ימי, מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה. בחודשים שלפני המלחמה חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות על הגדר והפרחת בלוני תבערה.[50] ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה,[51] מחשש שהסלמה תפגע במגעים להסכם שלום עם ערב הסעודית, ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.[52]
בשנת 2018 החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. [דרוש מקור: יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017] שלטון חמאס נתפס בעיני נתניהו כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.[53] נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת מדינה פלסטינית עם הרשות הפלסטינית, המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".[54][55] עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת יואל חסון את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.[56]
באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער ב"ידיעות אחרונות", ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".[57] מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל, סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.[58]
בתחילת 2021 העריך אמ"ן שהחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את המכשול התת־קרקעי בעזה, ירי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[59] ראש השב"כ באותה עת, נדב ארגמן, טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד חמאס.[60] בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות [דרוש מקור]. באמ"ן הצטרפו לשב"כ [דרוש מקור] והמליצו על תקיפה. הקבינט של ממשלת ישראל השלושים וחמש סירב [דרוש מקור]. שבועיים אחר כך, פרץ מבצע שומר החומות.[60]
בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.[61] מצד גורמים אחרים נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[62] או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.[63]
במסגרת תפיסה זו העניקה ישראל הטבות לחמאס ולתושבי עזה, בהן אישורי עבודה בישראל וכן אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[64] גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.[65]
בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[66]
הכנות חמאס למתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה)[67] על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.[68] לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של הונאה מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.[69] לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה לפיה העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.[70] כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.[71]
במסגרת ההכנות הצבאיות שעשה החמאס לפעולה צבאית איתרה יחידה 8200 את התכנית המבצעית שהוכנה בסוף שנת 2022. התכנית קיבלה את השם "חומת יריחו". התכנית הגיעה למודיעין אוגדת עזה[72] תוכנית זו תורגלה במהלך התקופה שעד אוקטובר 2023, כפי שעלה מדיווחי הנגדת ו' ומפקדיה ב-8200.
לפי וול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.[73][74] דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה, האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[75] ערב המלחמה חמאס פעל ב-24 גדודים. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך המלחמה, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל.[76] לפי דוח הערכת המודיעין השנתית של קהילת המודיעין האמריקאית, הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון של מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.[77]
חזון יום הדין של חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יום הדין באסלאם
בכתבה מאפריל 2024, ראיין שלומי אלדר מספר בכירי פת"ח שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת יחיא סנוואר.[78]
לפי סופיאן אבו זיידה, כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר). שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סנוואר ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סנוואר ואנשיו; אלא שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי רצועת עזה, החשיב את הדברים כדברי טירוף או מסר שנועד ליחסי ציבור כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי רצועת עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפה ענקית של חמאס.[78] אלדר מספר בנוסף על כנס "ההבטחה האחרונה" שנערך ב-30 בספטמבר 2021 במלון קומודור ברצועת עזה, שבו דנו בפרטי פרטים של ניהולה העתידי של ישראל לאחר שזו תיכבש. לדוגמה, הפלסטינים ערכו רשימת נכסים בישראל, ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו גם בצורך למנוע "בריחת מוחות" של מומחים יהודים לאחר הכיבוש. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית, ותועד על ידי ארגון ממרי. הנושא היה גלוי לגמרי אבל לדברי אלדר זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות יחידת חצב שעסקה באיסוף מודיעין גלוי, ופירוקה הסופי ב-2021.[78]
התרעות לקראת המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על אגף המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון. ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[79] ב־19 במרץ 2023 פנה תת־אלוף עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים במשבר הפנימי בישראל "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".[80] ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.[80] כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.[81]
בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה נגדת שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים שדימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.[82][83] אל הערכותיה של הנגדת הצטרפו מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם, אזהרות אלו לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא והגורמים המדיניים שמעליהם.[84] קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 בדוא"ל שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".[82][83]
כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של חמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת גדר המערכת סביב רצועת עזה, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[85] תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.[86][87] לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה.[88]
מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פריצת עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד ברצועת עזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף (מיל') יצחק בריק, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,[89] הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים, ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.[90] שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.[91][92] גם אל"ם (מיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.[93]
ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה.[94] הכתב הצבאי ניר דבורי פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ביהודה ושומרון.[68] הכתב הצבאי רועי שרון פרסם כי שתי פלגות מחטיבת הקומנדו שתגברו בתקופת החגים את אוגדת עזה במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת חווארה יומיים לפני הטבח.[95] לעומתם, הכתב הצבאי יוסי יהושוע צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.[96] עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של חטיבה 7), שתי פלגות של יחידת אגוז שהוצבו באזור ניר עוז במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו לחטיבת שומרון יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם דובר צה"ל הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון פיקוד הדרום לפני המלחמה".[97] בראיון עם קצין תותחנים ראשי, תא"ל יאיר נתנס, אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לשם פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.[98]
בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[99] רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.[99]
מתקפת הפתע (7 באוקטובר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
.svg&lang=he)
.jpg)
חדירת מחבלים ומאמצי לחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקפת הפתע החלה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג שמחת תורה,[100] בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית, הלא ממוגנת.[101]
בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000[102] מחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים, שהיו חמושים בנשק רב, חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל דרך היבשה, בעיקר על גבי טנדרים ואופנועים, לאחר שפרצו את גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה בכ-60 מקומות, וכן בסירות דרך הים, ובאמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר.[103] כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.
מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.[104] מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס.[105] מפקד האוגדה עם חיילים הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.[106] המחבלים רצחו אזרחים שנסעו בכבישי העוטף ושהתחבאו בתוך מיגוניות. הם גם הציבו מארבים בצמתים ובכבישים בכדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור.
מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד שריון 77 מחטיבה 7. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש.[107] בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות ואופקים. אך כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו אשקלון, אשדוד וקריית גת.[108]
מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023, החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
.jpg)
במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים. כ-250 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה. תושבים נרצחו ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים.[109][110] טבח המוני נוסף נערך בפסטיבל נובה ליד רעים, שבה השתתפו אלפי צעירים.
מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה,[111] אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף.
ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים. עם הזמן התבסס מספר החטופים ועמד על 251 חטופים, עד ליולי 2024 הושבו לישראל 116 חטופים חיים, ו-24 גופות חטופים. 111 חטופים עדיין בשבי, מתוכם 39 חטופים הוכרזו כחללים שגופתם חטופה.
הכנות ישראל למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנת תוכנית מגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מבצע שומר החומות ב-2021 מפקד פיקוד הדרום, אליעזר טולדנו, הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') משה תמיר, לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".[112] במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות מילואים בפיקוד הדרום,[113] ושירת בצוות שתכנן את התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה.[114]
על פי ד"ר חנן שי וד"ר רונן איציק צה"ל לא הכין מבעוד מועד תוכניות מגירה לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס אלא תוכנית מצומצמת לביצוע פשיטות.[115][116]
הכרזת מלחמה וגיוס מילואים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז צה"ל על מצב כוננות מלחמה, ושר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב. מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סרטון בטוויטר ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.[117]
מיומה הראשון של המלחמה התנהלו גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת התחבורה הציבורית בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.[118] לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.[119][120][121] ישראלים ששהו בחו"ל בזמן פרוץ המלחמה חזרו לישראל בטיסות של אל על כדי להצטרף ללחימה.[122]
פינוי יישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים לגדר המערכת סביב רצועת עזה.[123] לנוכח האיום הגובר בגזרת הצפון, ביום השני ללחימה המליצו המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות.[124] בסך הכול נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי עוטף עזה וביישובים הקרובים לגבול ישראל–לבנון. כמחציתם לא שבו לביתם גם לאחר חודשים רבים, ויש הרואים בהם עקורים.[125][126]
ראש עיריית שדרות ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.[127] ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.[128] בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינויים. באותו יום אושרה התוכנית לפינוי תושבי עוטף עזה. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.[129]
ב-20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבתי הארחה במימון המדינה.[130] ב-22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטו רשות החירום הלאומית וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים, בהם רמות נפתלי, דן, מצובה ועוד.[131]
מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.[132] התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות אלפרד אקירוב.[133]
| מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל לפי רשויות מקומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פינוי צפון רצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני התמרון הקרקעי ברצועת עזה, הודיע צה"ל לאו"ם ולתושבי רצועת עזה, באמצעות כרוזים בערבית, כי על כל האנשים המתגוררים צפונה לנחל הבשור בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש ממטרופולין עזה. ההוראה ניתנה במסגרת מנהלת התיאום והקישור. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מאסון הומניטרי שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.[136][137]
חמאס, שלו אינטרס שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כמגן אנושי, קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום לנכבה שנייה.[138] הארגון ירה לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר בתי החולים, המשמשים מגן אנושי למפקדותיו.
למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך כביש צלאח א־דין, החוצה את הרצועה.[139] קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.[140]
עם הידוק הכיתור הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל מסדרונות הומניטריים בכביש צלאח א־דין ודרך א־רשיד, שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.[141] עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, הייתה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים הוסיפו להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת הייתה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.[142]
בתחילת פברואר 2024 היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר ח'אן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מציר פילדלפי.[143]
הגדרת יעדי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־16 באוקטובר קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:[144]
- מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות.
- הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל.
- מאמץ מרבי לפתרון סוגיית החטופים.
- הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה.
כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה בידי ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.[145] בראיון אחר אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".[146][147] לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.[148] ב־11 בנובמבר הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה.[149] במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאלי.[150]
כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר בני גנץ שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.[151]
כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר שר הביטחון גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.[152][153]
140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומים.[154]
כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי נתניהו מנע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.[155]
מהלך הלחימה בחזית רצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
[156]
הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל היא הזירה המרכזית במלחמת חרבות ברזל. המערכה החלה בתקיפת חיל האוויר הישראלי על אלפי יעדים ברצועת עזה, ואליה הצטרפו בהמשך חיל הים הישראלי וחילות היבשה. השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה החל ב־7 באוקטובר והסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,600 מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולי "אל-אהלי" בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. כלי התקשורת בעולם מיהרו לאמץ את גרסת חמאס ולהאשים את ישראל, אך תוך זמן קצר התברר שהפיצוץ נגרם כתוצאה משיגור רקטה כושל של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. פרשה זו שימשה בהמשך למערכה על דעת הקהל העולמית ומצוטטת כדוגמה למידע כוזב במלחמת חרבות ברזל מצד הפלסטינים ותומכיהם.
ב-27 באוקטובר החל השלב השני, שהיה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[157] החלו פשיטות קרקעיות לעומק שטח רצועת עזה במטרה להכין את השטח לקראת המערכה המרכזית לטיהור רצועת עזה ממחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ויתר הפלגים של ארגוני הטרור הפלסטינים, וכן חיסול התשתית הצבאית של חמאס, על ידי חילות הרגלים והצנחנים, התותחנים, ההנדסה הקרבית והשריון.
כהכנה לתמרון העיקרי, יזמה ישראל את פינוי צפון רצועת עזה, על מנת למנוע מאוכלוסייה אזרחית להיפגע מלחימה בשטח בנוי מאוכלס וצפוף. למעלה מ-1.5 מיליון עזתים התפנו דרומה לנחל הבשור והתרכזו ברפיח ומערב ח'אן יונס. במקביל לפינוי וללחימה הזרימה ישראל סיוע הומניטרי לתושבים המפונים.
בסוף חודש אוקטובר 2023 החלו אוגדות משוריינות וצוותי קרב חטיבתיים של צה"ל בתמרון קרקעי בצפון רצועת עזה על מנת לכבוש את העיר עזה ומחנות הפליטים שסביבה ולטהר אותם מתשתיות טרור. ב-9 בנובמבר כוחות צה"ל פשטו על הרובע הביטחוני של חמאס בעזה בשילוב מדויק של תקיפות מהאוויר על ידי חיל האוויר הישראלי במטרה "לסכל כמה שיותר איומים ביטחוניים בטווח הזמן המיידי". ב-19 בנובמבר חשפו כוחות הנדסה קרבית, יהל"ם, יחידת שלדג, חטיבה 7, חטיבת החילוץ[158] ועוקץ מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפא[159] ותמונות ממצלמות אבטחה מבית החולים שיפא שמראות מחבלים חמושים לוקחים לשם אזרחים שנחטפו ב-7 באוקטובר.[160] בעקבות הפללת בית החולים פשטו כוחות מיוחדים על בית החולים וטיהרו אותו מתשתיות טרור. עד סוף נובמבר פעלו הכוחות ברוב צפון הרצועה, כולל בבית חאנון וברובה של העיר עזה.
-
-
כחלק מהשמדת סמלי השלטון של חמאס, כוחות צה"ל הרסו את הפסל המפאר את אסון הנגמ"ש בשג'אעייה בו נחטף אורון שאול. צולם בקרב שג'אעייה (2023).
עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס נערכה בין 24 בנובמבר 2023 ל-1 בדצמבר באותה שנה, והושגה בתיווך קטר. העסקה כללה הפוגה הדדית בלחימה, שחרור אסירים ביטחוניים תמורת שחרור חטופים ישראלים וזרים, בעיקר נשים וילדים, והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. במסגרת העסקה חמאס התחייב לשחרר 50 ישראלים שנחטפו במתקפת הפתע על ישראל, בתמורה לכל משוחרר התחייבה ישראל לשחרר שלושה אסירים ביטחוניים פלסטיניים. הצדדים התחייבו להפוגה של ארבעה ימים בלחימה ברצועת עזה, וישראל התחייבה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ודלקים.[161] הצדדים הסכימו שניתן יהיה להאריך את ההפוגה, בתמורה לשחרור חטופים נוספים, עד עשרה ימים ממועד סיום הפעימה הראשונה.[162] ביצוע העסקה החל בהפוגה הדדית בלחימה ב-24 בנובמבר בשעה 7:00 בבוקר. העסקה הוארכה פעמיים ביומיים, בהם שוחררו 40 חטופים נוספים. בפועל ההפוגה בלחימה נמשכה 7 יממות ושוחררו במסגרתה 80 ישראלים תמורת שחרור 210 אסירים. בנוסף שוחררו שלא במסגרת העסקה ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, 24 בעלי אזרחות זרה (23 תאילנדים ופיליפיני אחד) שנחטפו מישראל.
בדצמבר, מיד בתום ההפוגה, הרחיב צה"ל את פעילותו הקרקעית לאזור ח'אן יונס ונכנס לשכונת שג'אעייה ולעומק העיר ג'באליה. הלחימה התחלקה למספר קרבות עיקריים: קרב בית חאנון, קרב ג'באליה, קרב עזה, קרב שג'אעייה, הקרב במחנות המרכז וקרב ח'אן יונס. בקרבות אלו נהרגו כ-200 חיילי צה"ל. נהרגו גם למעלה מ-8,000 מחבלים, בהם מפקדים בכירים בדרגי המג"ד והמח"ט, דבר שלמעשה פירק את גדודי חמאס בצפון הרצועה.[163] תשתיות טרור רבות – בהן מנהרות לחימה ברצועת עזה, מוצבים, מפקדות, מחנות אימונים, משגרי רקטות, מחסני אמל"ח וסמלי שלטון חמאס – הושמדו. לבתים באזורי הלחימה נגרם נזק כבד. השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024.
קרב ח'אן יונס, בהובלת אוגדה 98 של צה"ל, החל בתקיפות אוויריות ובארטילריה ב-2 בדצמבר 2023, והמשיך בתמרון מלא בלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר והסתיים ב-7 באפריל ביציאת אוגדה 98 מחאן יונס.[164] הקרב כלל גם את מבצע כתר המערב בו פשטו כוחות צה"ל על מדינת חמד. בקרב ח'אן יונס נהרגו 37 חיילי צה"ל. מנגד, כוחות צה"ל הרגו כ-3,000 מחבלים ועצרו 1,500 מחבלים, בהם מחבלי נוח'בה רבים. בקרב הושמדו מספר מנהרות טרור גדולות ועמוקות במיוחד, חלקן תוכנן במטרה לשמש כמקלט לשהייה ממושכת בעת חירום.
השלב השלישי בלחימה כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[165][166] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[167] במקביל, חיל ההנדסה הקרבית סלל את כביש 749 במסדרון נצרים והקים את בסיס נצרים על מנת לאפשר לצה"ל שליטה אסטרטגית ברצועה וכנקודת מוצא לפשיטות לוחמה בטרור ופעולות ביטחון שוטף.
ב-12 בפברואר 2024 כוחות משולבים של ימ"מ, שב"כ וצה"ל חילצו מרפיח שני חטופים ישראלים במבצע יד זהב. ב-11 במרץ הרג צה"ל את מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף ומספר 3 של חמאס ברצועה. ב-18 במרץ, בעקבות מידע מודיעיני על כך שמחבלי חמאס וגא"פ חזרו להתבסס בבית החולים שיפא והקימו בו מחדש תשתיות טרור, פתח צה"ל במבצע ניתוח מקומי בו כוחות מיוחדים של שייטת 13, יחידה 504 ושב"כ פשטו בהפתעה על בית החולים אחרי שצק"ח 401 כיתר אותו בתמרון מהיר. במבצע זה נהרגו 200 מחבלים, חלקם בכירים, נעצרו עוד כ-500 מחבלים, ונתפס חומר מודיעיני רב.
-
מבצע יד זהב בו כוחות הביטחון של ישראל חילצו שני חטופים מרפיח. תיעוד ממצלמת קסדה של לוחם ימ"מ, 12 בפברואר 2024.
-
-
.png)
ב-6 במאי 2024 החל קרב רפיח בשכונות המזרחיות של רפיח. עד אז היו נפת רפיח ונפת דיר אל-בלח שתי הנפות היחידות מבין נפות רצועת עזה שלא נכבשו במסגרת התמרון. תקיפות אוויריות ברפיח התרחשו לאורך כל מלחמת חרבות ברזל. לאחר כיבוש ח'אן יונס ישראל הצהירה כי בכוונתה להיכנס קרקעית גם לרפיח ולציר פילדלפי, אך קרב זה נדחה בין היתר עקב לחצים בינלאומיים על ישראל להימנע מהתמרון, וכן בעקבות העובדה כי בשל הלחימה בצפון הרצועה שהו ברפיח כ-1.5 מיליון עקורים מרחבי הרצועה, ולא היה ניתן לתמרן בעיר ללא פינוי נרחב של האוכלוסייה האזרחית. בלחימה נכבש הצד הפלסטיני של מעבר רפיח בידי כוחות צה"ל. ב-17 ביוני העריכו בצה"ל ששני גדודי חמאס מתוך הארבעה שפעלו בחטיבת רפיח פורקו כמעט לחלוטין.[168] צה"ל אחז ב-70%–60% מהשטח ברפיח.[169] נכון ל-2 ביולי 2024 נהרגו מעל 1000 מחבלים ברפיח. החל מיולי 2024 צה"ל התקדם בפעילותו בעיר כנגד גדודי רפיח הצפוניים יותר, והפעילות הורחבה לכל העיר רפיח, לצד שליטה מלאה והרחבת "ציר פילדלפי", כולל שליטה על מעבר רפיח.
במקביל ללחימה ברפיח, כוחות צה"ל פשטו בשנית על אזורים בצפון ומרכז הרצועה בהם חזר חמאס לפעול וניסה לשקם את תשתיותיו: ג'באליה, שג'אעייה וח'אן יונס. בקרבות אלו נהרגו מאות מחבלים. ב-8 ביוני חילצו כוחות ימ"מ, שב"כ וצה"ל, במבצע ארנון, ארבעה חטופים ישראלים שהוחזקו בנוציראת. ב-13 ביולי 2024 ביצע צה"ל סיכול ממוקד נגד מוחמד דף - ראש הזרוע הצבאית של החמאס - וסגנו ראפע סלאמה, מח"ט ח'אן יונס.
בלחימה ברצועת עזה נהרגו 364[170] חיילי צה"ל ונפצעו אלפים. בקרבות הרג צה"ל למעלה מ-16,000[171] מחבלים ועצר כ-4,000[172] מחבלים, רבים מהם מחבלי נוח'בה. לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, בלחימה ברצועת עזה נהרגו 39,175[173] פלסטינים ו-90,403[174] נפצעו, ועוד כ-10,000[175] מוגדרים כנעדרים.
מהלך הלחימה בחזית הצפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בשמונת החודשים הראשונים הסתכם בתקריות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול, בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה, בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים, עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, והרגה לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה ובמשמרות המהפכה. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית".
בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ומדי פעם שוגרו רקטות וכטב"מים מלבנון ומסוריה. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי טילי נ"ט על יישובים ואזרחים, ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב"מים.
ב-24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום רמת הגולן, צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ־11 אנשי צבא סורים.
ב־9 בנובמבר חזבאללה בסוריה שיגר כטב"מ שחצה מסוריה דרך ירדן, תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על בית הספר צאלים באילת ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה.
הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב־1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב זרעית.
לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד).
ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות בדרום לבנון (כפר מרכבא) ובסוריה.
ב-25 בדצמבר צה"ל הרג בסיכול ממוקד מפקד בכיר במשמרות המהפכה בסוריה, רזא מוסאווי.[177]
2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד סאלח אל-עארורי ברובע הדאחייה בביירות. עארורי היה סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. יחד איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר הגליל המערבי והר מירון ותקף את יב"א 506 בהר מירון ברקטות וטילי קורנט נ"ט וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש. ב-8 בינואר נהרג בסיכול ממוקד מפקד כוח רדואן, ויסאם א-טוויל. היה גם גיסו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה.[178] למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס פיקוד הצפון בצפת באמצעות כטב"ם.[179] באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.[180]
ב-26 בפברואר הפיל חזבאללה כטב"ם זיק באמצעות טיל קרקע-אוויר. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור בעלבכ.[181] ב-29 בפברואר נהרג בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים.[182] יחד איתו נהרגו מספר בכירים בחזבאללה.[183]
ב-1 באפריל בוצעו תקיפות נרחבות בסוריה ובעיקר בדמשק, בה נפגעו איראנים ופעילי מיליציות וטרור. לקראת ערב הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה נהרגו לפחות שבעה, בהם מוחמד רזא זאהדי מפקד בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראנים, וסגנו מוחמד האדי רחימי.[184] בתגובה פתחה איראן במתקפה על ישראל ב-13 באפריל.
עד 17 באפריל 2024 חוסלו כ-30 מפקדים בכירים בחזבאללה.[185]
בתחילת יוני חלה הסלמה בחזית הצפונית. ב-1 ביוני הסתיים גל התקפות של צה"ל שנמשך 72 שעות ובו הותקפו 40 מטרות ו-10 חוליות, לפחות 4 מחבלים של חזבאללה נהרגו בגל התקיפות. במקביל חזבאללה הפיל כטמ"ם הרמס 900 (כוכב) של צה"ל שפעל בשמי לבנון. ב-2 ביוני התחיל עוד גל התקפות שנמשך במהלך היום כתגובה להפלת הכטמ"ם ביום הקודם. לראשונה מזה חודשים נרשמו אזעקות בעכו ובנהריה.ב-3 ביוני שיגר חזבאללה יותר מ-100 רקטות אל שטח ישראל, הרקטות התפוצצו ביערות שונים בצפון ישראל וגרמו לשריפות ענק בכל הצפון. כ-10,000 דונם עלו באש עד שמכבי האש, בסיוע 6 מטוסי כיבוי, וצה"ל הצליחו להשתלט על השריפות כעבור 20 שעות.
ב-5 ביוני, כעשרה בני אדם נפצעו מפגיעה ישירה של כטב"ם במגרש כדורגל ביישוב חורפיש שבגליל המערבי.[186] צוותי הצלה הוזנקו לזירה - ונפגעו מפגיעה ישירה נוספת.[187] כלי תקשורת בלבנון דיווחו כי כתוצאה מירי פגזים של צה"ל, נגרמו שרפות בכפרים עייתרון ומארון א-ראס.[188] ב-11 ביוני תקפה ישראל מבנה בכפר ג'ויא שבדרום לבנון, באזור צור. בתקיפה זו נהרג טאלב סאמי עבדאללה (אבו טאלב), מפקד יחידת "א-נסר" בחזבאללה, שפועלת באזור דרום לבנון, מהגבול עם ישראל ועד הליטאני. אבו טאלב היה המפקד הבכיר ביותר בחזבאללה שישראל הרגה מתחילת המלחמה. ביחד איתו חוסלו בתקיפה עוד שלושה מפקדים בארגון חזבאללה: מוסטפא סופאן, חסין חמיד ומוחמד סברא.[189] בתגובה, בבוקר חג השבועות, חזבאללה ירה מאות רקטות לאזור הגליל, ואזעקות הופעלו לראשונה מזה חודשים רבים גם באזור הכנרת, טבריה וראש פינה.
ב-3 ביולי חיל האוויר הישראלי הרג את אבו נעמה נאסר, מפקד יחידת "עזיז" בחזבאללה, שפועלת בדרום לבנון, בסיכול ממוקד. בתגובה, פתח חזבאללה בירי נרחב לאזור הגליל, כולל נהריה, עכו ועין המפרץ, ושיגר כ-200 רקטות ו-20 כטב"מים.[190] ב-16 ביולי, דווח על חמישה סורים שנהרגו בתקיפות ישראליות בלבנון, מתוכם שלושה ילדים,[191][192]
בלחימה בצפון נהרגו 20[193] חיילי צה"ל, 12[194] אזרחים ועובד זר אחד. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות 370[195] מחבלי חזבאללה, 13 מחבלי חמאס ו־6[196] מחבלי ג'יהאד אסלאמי. נכון ל-12 במרץ 2024, הותקפו כ-4,500 מטרות חזבאללה.[197]
מהלך הלחימה בחזיתות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חזיתות מלחמת חרבות ברזל
מהלך הלחימה בחזית יהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
.jpg)
על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023, לאחר מתקפת הפתע, מספר הפיגועים החודשי כמעט שולש ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו, והגיע ל-567 פיגועים.[198]
בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר[דרושה הבהרה] את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ומטוס קרב. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.[199]
בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־553[200] פלסטינים.
מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־4,150[201] מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לחמאס.[202]
על פי כתבה בשיחה מקומית, מה-2 בנובמבר כ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.[203]
ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ במבצע צבאי חטיבתי בג'נין שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו מעבדות נפץ וחמ"לי תצפית.
.jpg)
בפברואר 2024 אמר מפקד חטיבת שומרון, אלוף-משנה שמעון סיסו, כי "יש מה שהיה בשומרון עד 7 באוקטובר ומה שקורה אחרי. המצב כעת הרבה יותר שקט מאשר לפני המלחמה. מפיגוע ירי כל יומיים בממוצע, עברנו לאירוע כזה פעם בחודש. ... נראה לי שהפלסטינים רואים בעזה ש'בעל הבית', כלומר צה"ל, 'השתגע', והם קצת בהלם ממה שקורה".[204]
ממשלת ארצות הברית וממשלות נוספות הטילו סנקציות על מתנחלים בודדים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני מאחזים שהיו בבעלות שניים מהם.[205]
במהלך הרמדאן נכשל חמאס בניסיונו להביא להתקוממות אלימה של הפלסטינים בירושלים, ביהודה ושומרון ובישראל. בין האמצעים שננקטו: מעצרים מקדימים, הזמה מהירה של פייק ניוז, סיכול באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים, ומתן אישור לתפילות המוניות בהר הבית.[206]
לפי שירות הביטחון הכללי, מאוקטובר 2023 ועד יוני 2024, התרחשו מעל ל-3,966 תקיפות פלסטינים נגד אזרחים, ואנשי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון, ובהם בין היתר: 1,870 אירועי יידויי אבנים, 998 בקבוקי תבערה, 645 מטעני צינור, 231 אירועי ירי, 175 הצתות, 15 מעשי דריסה ו-32 אירועי דקירות. תקיפות אלו גרמו להרג של 21 אזרחים ואנשי כוחות ביטחון ישראליים, ולפציעתם של עוד כ-200.[207]
על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון ל-3 ביולי 2024, מתחילת המלחמה היו 1,084 תקיפות מתנחלים נגד פלסטינים. 107 מהן הובילו להרוגים ולפצועים פלסטינים, ב-859 מהן נגרם נזק לרכוש פלסטיני ו-118 כללו הן נפגעים והן נזק לרכוש. נגרם נזק ל-46,500 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית.[208]
מעורבות החות'ים וזירת ים סוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
התקפות החות'ים על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, בטילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות הגנה אווירית ומטוסי חיל האוויר הישראלי יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה אסטרטגית ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.[209]
ב־19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו־15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.[210] טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית.[211]
ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה שבסיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומאילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.[212]
ב־31 באוקטובר הופעלה התרעה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.[213] נוסף על כך יורטו טילי שיוט בידי מטוסי F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי, ויורט טיל בליסטי באמצעות מערכת "חץ 2".[214][215]
ב־9 בנובמבר, לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר אילת, טיל בליסטי ששוגר לשטח ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב ים סוף הרחק מאילת, בידי לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות מערכת "חץ 3". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט "חץ 2" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[216] בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת סער 6 מטרה אווירית מעל מפרץ אילת.[217]
ב-19 ביולי התפוצץ כטב"ם מדגם סמאד-3 שנורה על ידי החות'ים על דירה בתל אביב, במתקפה זו נהרג אזרח אחד ונפצעו אחדים.[218]
.jpg)
- ערך מורחב – מבצע יד ארוכה
ב-20 ביולי הותקפו, במבצע יד ארוכה של חיל האוויר הישראלי, מטרות צבאיות של החות'ים באזור העיר אל-חודיידה שבמערב תימן. מטוסי קרב תקפו מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל ויעדים צבאיים בהם מחסני כטב"מים וטילים ומאגרי דלק.[219][220] את התקיפה ביצעו מטוסי קרב מדגם F-35I אדיר ואיתם מטוסי F-15 בגל שני. את מטוסי הקרב ליווה מטוס תדלוק מדגם בואינג 707 "ראם".[221] בנוסף, לקחו חלק במבצע מטוסי ביון מסוג "נחשון" מטייסת 122.[222] לאחר המתקפה החות'ים הגיבו שעשרות נהרגו ונפצעו ושיהיה תגובה קשה למתקפה.[223]
המשבר בים סוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המשבר בים סוף
_prepares_to_come_alongside_the_amphibious_transport_dock_ship_USS_San_Antonio_(LPD_17).jpg){kind=spacer}
בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל והחלו בתקיפת אוניות סוחר. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר ספינות בים האדום, רובן לא בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,[224] אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה.[225]
ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר במכלית נפט שעשתה את דרכה מהמפרץ הפרסי לכיוון ים סוף ותעלת סואץ. היא הותקפה על ידי כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שגרם לשריפה על הסיפון.[226][227]
החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטיים.[228][229] בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.[230]
ב-26 בפברואר פורסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-מימיים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.[231]
בתקיפות החות'ים נהרגו שלושה מלחים, 25 אזרחים נלקחו בשבי, ושתי ספינות טובעו. שני חיילי צבא ארצות הברית נהרגו בהגנה על הספינות.
בעקבות ריבוי התקיפות החות'יות על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, בביקורו בישראל ב-18 בדצמבר 2023 על הקמת קואליציה צבאית המשלבת את כוחות חיל הים מ-20 מדינות בהובלת ארצות הברית ומבצע שומר השגשוג (באנגלית: Operation Prosperity Guardian), במטרה לאבטח ספינות מסחריות הנעות בנתיב השיט בים האדום ובמפרץ עדן מפני ניסיונות תקיפה של החות'ים במסגרת מעורבותם במלחמה. עם זאת, המבצע היה הגנתי בעיקרו ודעך עד מהרה, כאשר ציים מרכזיים סרבו להשתתף בו והחליטו לדאוג כל אחד לספינות ארצו.
בנוסף למבצע שומר השגשוג ביצעו ארצות הברית ובריטניה מספר גלי תקיפות בתימן.
ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבא ארצות הברית וצבא בריטניה במתקפה האווירית בתימן נגד החות'ים, שבמסגרתה הותקפו עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן באל-חודיידה ובערים נוספות. בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור. ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במבצע קשת פוסידון שבו נערכה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ובאל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.
ב-9 באפריל 2024, משלוח גדול של אמצעי לחימה מאיראן לחות'ים נלכד ונשלח לאוקראינה. על פי הערכת הפנטגון, באמצע יוני 2024 התקפות החות'ים חתכו ב-90% את תנועת המכולות בים האדום, ואילצו לפחות 29 חברות אנרגיה וספנות מ-65 מדינות לשנות את נתיביהן.[232]
ב-12 ביולי, ספינה ששומשה להברחת חלקי טילים מאיראן לתימן דווחה כנעדרת. על פי פרסום של "אל העין", על הספינה היו גם מומחים איראניים. באותו יום נחשף דוח אמריקאי המפליל את איראן בהפצת נשק המשמש את החות'ים לצורך מתקפות על נתיבי הסחר הימי הבינלאומי.[233]
מעורבות איראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, בקטאר עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה,[234] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל־אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[235]
איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת בדרום לבנון מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.[236] ב־5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האירני כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[237] ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מהלחימה בשטח סוריה.
ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי מתקפת סייבר על בית החולים זיו. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק במדינה.
בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון גדודי חזבאללה, מליציה עיראקית פרו-איראנית שיגרה כטב"מ לעבר אילת שיורט על ידי צבא ירדן מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת הודו. בליל 1 באפריל 2024 הותקף מחסן בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".[238]
- ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי
ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה התנקשות במוחמד רזא זאהדי. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי F-35I אדיר ששיגרו 6 טילי אוויר-קרקע מדויקים שפגעו רק במבנה הקונסוליה האיראנית ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בתקיפה נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 איראנים, פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 סורים. לפי פרסום של המרכז הסורי לזכויות אדם ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי מיליציות סוריות פרו-איראניות ופעיל חזבאללה.
איראן וסוריה האשימו את ישראל בתקיפה, בנוסף למקורות בינלאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה טהראן, תבריז ואיספהאן, יצאו הפגנות בקריאה לנקמה.
- ערך מורחב – התקיפה האיראנית על ישראל (2024)
בליל 14 באפריל 2024 התקיפה איראן את ישראל. במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 כלי טיס בלתי מאוישים, כ-110–130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט.[239][240] החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של מדינת ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים – מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד – ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד.
במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל,[241] יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ירדן[242] ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות בהובלת מערכת החץ. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים[243] עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון, ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.[244]
- ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (2024)
עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן,[245] ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".[246]
בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.[247] גם האיחוד האירופי הצטרף.[248]
ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, הגיבה ישראל בתקיפה של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן באספהאן ובנתנז, ובעיראק. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.[249][250]
ב-24 באפריל דווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר הריגת חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.[251]
מעורבות עיראק וסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ה-12 ל-22 באוקטובר 2023, ישראל פתחה בשלוש התקפות על שדות תעופה בסוריה, במיוחד אלו של דמשק וחלב. ב-24 באוקטובר תקפה ישראל בנפת דרעא בדרום סוריה, תקיפה שגרמה למותם של שמונה חיילים סורים ולפציעות של שבעה אחרים, לפי סוכנות הידיעות הממשלתית של סוריה SANA.[252]
ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[253]
התקפות עיראק על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות.
תקיפת בסיסים אמריקאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[254] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[255] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[255] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד.
ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[256] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.
אבידות והרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפגעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצד הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־1,145[257] ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי משטרת ישראל ועשרה אנשי שירות הביטחון הכללי.[258][259] בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים אמריקאים, צרפתים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים ואזרחי מדינות נוספות.[260]
מעדויות חיילים וכוחות זק"א, ההרג רובו בוצע בירי. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ברימונים ושריפת גופות.[261][262][263][264] כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו.[265][266] פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.[267]
בעוד שתחקירים של "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" אישרו כי צה"ל הפעיל נוהל חניבעל ב-7 באוקטובר, המספר המדויק של ישראלים שנהרגו מכוחות צה"ל אינו ידוע.[268][269]
בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד 364[270] חיילי צה"ל, בהם 7[271] שנפלו במהלך פיגועים ופעולות ביהודה ושומרון, ו־20[272] שנפלו בתקיפות חזבאללה בגבול ישראל–לבנון. 12[273] אזרחים ישראלים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד.
יותר מ־17,141[274] פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים סורוקה,[275] קפלן, שמיר, שיבא, ברזילי, בילינסון, וולפסון ואיכילוב.
החטופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
251 נחטפו לרצועת עזה, בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.[276] באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.[277][דרושה הבהרה]
ב־8 באוקטובר הוקם מטה משפחות החטופים והנעדרים על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה.
לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה שוחררו 116 חטופים. בנוסף, עד יולי 2024, הושבו ארצה גופותיהם של עוד 24 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי).
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.[278] מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.[279] לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.[280]
בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה.
בצד הפלסטיני - עזה ויהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי נתוני דובר צה"ל, נהרגו מעל 18,078 מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל 8,150 עצורים ושבויים. מתוכם מעל 16,000[281] מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל 1,609[282] מחבלים מעזה נהרגו בשטח ישראל בעקבות מתקפת הפתע. ביהודה ושומרון נהרגו מעל 450[283] מחבלים. מקורות ישראליים העריכו שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות של רצועת עזה אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.[284]
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מעל 41,356 פלסטינים נהרגו. מספר הפצועים עלה על 95,903.[285] האו"ם מעריך כי כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.[286] ב-8 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר ההרוגים שזוהו ברצועת עזה – נכון ל-30 באפריל – עומד על 24,686. סוכנות האו"ם דיווחה כי מספר הנשים שזוהו עומד על 4,959, ומספר הילדים שזוהו על 7,797.
על פי נתוני משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל 39,175[287] פלסטינים, ביניהם לפחות 15,002 קטינים, 10,000 נשים, 1,049 קשישים, 492 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-153 עובדי האומות המאוחדות. מעל ל-10,000[288] נעדרים מתחת להריסות המבנים. נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה.[289] אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק על ידי ממשלת ישראל עקב שיוכו לממשל חמאס, ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות, ועלול להיות שגוי,[290][284][291] אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.[292]
במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון הארץ, בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.[293] בחודש אוקטובר, כחלק מפינוי צפון רצועת עזה, צה"ל הטיל כרוזים המורים על "פינוי מיידי", כאשר מי שלא יתפנה עלול להיות מזוהה כ"שותף לארגון טרור".[294] בדומה לתחקיר ב"הארץ", ביולי פורסם ב"שיחה מקומית" כי חיילים שלחמו ברצועת עזה העידו על מקרים רבים של הרג וירי באזרחים לא חמושים, שחלקם קוטלגו בתור "מחבלים".[295] מאידך, תיעודים אחרים חשפו כי יש חלק ממחבלי חמאס המתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.[296][297][298]
ביוני 2024 ארגון "Save the Children" (אנ') העריך כי כ-21,000 ילדים נעדרים בעזה, מתוכם "רבים לכודים מתחת להריסות, עצורים, קבורים בקברים לא מסומנים או הופרדו ממשפחותיהם". הארגון מעריך כי כ-4,000 ילדים לכודים תחת ההריסות, וכן מספר לא ידוע של ילדים קבורים בקברי אחים.[299] באותו החודש דווח כי לפחות 30 ילדים מתו כתוצאה מהרעב ההמוני ברצועת עזה.[300] לפי חמאס, נכון ל-19 ביוני, יותר מ-40 ילדים מתו מרעב בעזה עקב המלחמה.[301]
כחלק מהמלחמה שהכריזה ישראל על ארגון הטרור חמאס, כוחות הביטחון בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית עצרו כ-8,150 פלסטינים, מתוכם כ-4,000[302] נעצרו ברצועת עזה, במהלך שנועד למנוע טרור פלסטיני והסתה. במבצע נרחב למעצרי פלסטינים וערביי ישראל, אלפי פועלים מרצועת עזה שקיבלו היתר כניסה לישראל נעצרו ונחקרו, לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-3,200 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות. בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור וערבים ישראלים החשודים בפרסום דברי הסתה. הועלו טענות ועדויות להתעללות ועינויים בפלסטינים עצורים.[303] צה"ל אישר כי חיילים ישראלים הודחו בעקבות שימוש בכוח מופרז, אך דחה טענות להתעללות שיטתית.[304] לפי נתונים שפרסם צה"ל, הצבא מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה. עם מקרי המוות הידועים נמנים 36 עצורים במחנה שדה תימן.[304] לפי עיתון "הארץ", מאז תחילת המלחמה, עשרות עזתים מתו במעצר בישראל.[305][306]
מספר ההרוגים ביהודה ושומרון עומד לכל הפחות על 553[307], ומספר הפצועים על למעלה מ-5,500[308]. לפי הרשות לענייני אסירים פלסטינים ומועדון האסיר הפלסטיני, נכון ל-30 ביוני 2024, כוחות הביטחון הישראלים עצרו למעלה מ-9,450 פלסטינים בגדה המערבית מאז תחילת המלחמה.[309]
בצד הלבנוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), מספר העקורים מדרום לבנון עקב הלחימה עמד על 94,126, נכון ל-29 במאי 2024. על פי קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניצ"ף) 37% מהעקורים הם ילדים. את העקורים משרתים 18 מרכזי קליטה הפרוסים בערים צידון וצור ומספקים מקום לינה, מים, מזון ומקלחות.
בחזית הלבנונית, נהרגו לפחות 13 מחבלים מחמאס ו־6[310] מחבלים מהגא"פ. חזבאללה הודה ב־370[311] הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל 300[312] מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל 18[313] פעילים צבאיים במפלגת אמל נהרגו. מעל 47[314] מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות בסוריה בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.[315]
מספר האזרחים ההרוגים עומד על לפחות 100[316] בלבנון ולפחות 16[317] בסוריה.
הרס רכוש והשפעות כלכליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.[318] נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.[319]
עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.[320]
ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.[321] ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים. כן נגרם נזק כבד למפעלים.
במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה[322] והעלו אותם באש.[323]
מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.[324]
על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.[325][326]
בחקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי החקלאות ביישובי העוטף, ביניהם שדות, רפתות, תשתיות חקלאיות שונות, לולים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר החשמל ואספקות המים הסדירים, מה שגרם לקשיים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.[327]
בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על ענף החקלאות. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.[328]
רצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
הריסות בשכונת א-רימאל בעזה בעקבות תקיפות צה"ל
ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.[329] ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם במכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר, על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון רצועת עזה נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.[330] ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.[331] ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.[332] ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.[333]
ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.[334] ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.[335] ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.[336]
בסוף דצמבר 2023, הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי כ-70% מהבתים וכמחצית מהבניינים ברצועת עזה נהרסו או נפגעו מתחילת המלחמה.[337] לפי הדיווח, כ-300,000 בתים ניזוקו מתוך 439,000, ישראל הטילה 29,000 פצצות על הרצועה, ובין היתר נפגעו גם כנסיות ביזנטיות ומסגדים עתיקים, מפעלים, קניונים, מלונות, תיאטראות ויותר משני שלישים מבתי הספר. בנוסף, לפי הדיווח, את רוב תשתיות המים, החשמל, התקשורת והבריאות שנפגעו במלחמה לא ניתן לתקן. לפי ניתוחי לוויין של אוניברסיטת העיר ניו יורק ושל אוניברסיטת אורגון, עד 80% מהבתים בצפון הרצועה ניזוקו או נהרסו - הרס נרחב יותר משהיה בדרזדן במלחמת העולם השנייה.[337]
דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.[338] על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.[339]
עד 21 בינואר 2024, לפי רשויות מקומיות, יותר מ-1,000 מסגדים נהרסו בהתקפות והפצצות ישראליות.[340] בהמשך, גם אל-ג'זירה דיווחה על נתון כזה.[341] ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס (באורך של כ-600 ק"מ) הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות.[342] ב-31 בינואר פורסם תחקיר בעיתון "הארץ", לפיו צה"ל מצית בתים ברצועת עזה, בהוראת קצינים שמובילים את הלחימה, ובצורה שאינה מאפשרת לדיירים לשוב ולגור בהם. ממידע שהגיע לידי "הארץ" עולה כי הצתת הבתים נעשית ללא האישור המשפטי הדרוש.[343]
בתחילת פברואר 2024, ישראל הפציצה והרסה מבנה של ממשלת בלגיה בעזה. בתגובה, שרת החוץ של בלגיה האדג'ה לביב זימנה את השגרירה הישראלית במדינה לשיחה,[344][345] ובלגיה גינתה את "הרס התשתיות האזרחיות" כהפרה של החוק הבין-לאומי.[345]
ב-2 במאי 2024, דו"ח של האו"ם קבע כי שיקום הבתים והתשתיות שנהרסו במתקפה הצבאית של צה"ל ברצועת עזה יעלה כ-40 מיליארד דולר ועלול להימשך עד המאה הבאה. לפי הדו"ח, מאז פרוץ המלחמה נפגעו כ-370 אלף בתים בעזה ו-79 אלף מהם נהרסו לגמרי, לצד הרס כמעט מוחלט של תשתיות, בתי חולים ובתי ספר. הדו"ח קבע כי "היקף ההרס בעזה כה עצום, שהסיוע שיידרש לשיקום יהיה בקנה מידה שלא נראה מאז 1948".[346]
ביולי 2024, עיתון "הארץ" דיווח כי צה"ל כבש מעל לרבע מרצועת עזה.[347]
לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנתוני OCHA עולה כי 72 בתי ספר הושבתו עקב העימות, ו-20 אלף תלמידים נשארו ללא מסגרת לימודים. במהלך העימות נפגעו 3,064 דונם של אדמות חקלאיות.[348]
יהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה.[339] הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר.
במרץ 2024 משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווח כי נהרסו 300 בתים של פלסטינים בגדה המערבית כולל מזרח ירושלים מאז 7 באוקטובר. מקרים אלו כללו הריסות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים והריסות לשם ענישה.[349]
טקטיקה ואמצעי לחימה של צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]טקטיקה ושיטות לחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות לפאתי רצועת עזה. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.[163] כעבור כשבוע החל צה"ל בתמרון קרקעי מלא, שבו כוחות קומנדו, חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם באופן רגלי וממוכן[ד] תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור. בתמרון נעשה שימוש רב בכלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי מרכבה סימן 3, נגמ"שי אכזרית ורכב הנדסה קרבית פומ"ה, וכן בנגמ"ש האיתן האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי לוחמי חי"ר ולוחמי הנדסה שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות.
כחלק מהתמרון הקרקעי והלחימה בשטח הבנוי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע ריכוך ארטילרי באמצעות חיל התותחנים וכתישת ביצורים ומטרות טרור באמצעות הפצצה על ידי מטוסי קרב. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את האספלט מהכבישים על מנת לחשף ולנטרל מטעני גחון שהטמינו המחבלים.[350] בנוסף, הדחפורים מבצעים חישוף בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור משגרי רקטות מוטמנים ופירי מנהרות.[351] פלסי חיל ההנדסה הקרבית ניהלו קרבות מול המחבלים בלחימה רגלית וממוכנת, אספו אמצעי לחימה, מודיעין צבאי, השמידו מבני ותשתיות טרור באמצעות חבלה התקפית: פיצוץ ממוקד באמצעות חומר נפץ, מוקשים ישנים ומטעני הריסה. יהל"ם, היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של לוחמת מנהרות. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי פלגות סמו"ר, איתרו והשמידו מנהרות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת מודיעין קרבי והן לשם מאמץ ההסברה.
כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר ולוחמי ההנדסה תוקפים באש נק"ל ומקלעים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ ממטול רימונים M203 ובנוסף לוחמי הח"יר השתמשו בשיגור רקטות כתף נגד מבנים; נעשה שימוש רב בצלפים של חי"ר וקומנדו, שהציבו מארבים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("אלמנת קש") והרגו מחבלים בצליפה מדויקת;[352] כוחות חיל השריון תוקפים באמצעות טנקים בירי פגזי "חצב" ו"כלנית" מתותח הטנק אך גם בירי מקלעים באמצעות הבראונינג 0.5 והמאג. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות לחיל האוויר הישראלי באמצעות מערכת צי"ד 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק שמשוגר על ידי מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. חוליות נ"ט עם טילי קורנט על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "רומח" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם רחפנים תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם מיגון, שיבוש ויירוט.[353] כלקח ממלחמת אוקראינה–רוסיה הותקנו על כלי רכב משוריינים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.[354]
חיל האוויר הישראלי ויחידה 5252 של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 450 "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן בגבול ישראל–לבנון. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.[355]
עם פריצת המלחמה ופתיחת החזית הצפונית בעקבות תקיפות חזבאללה את ישראל, החריפה ישראל את תקיפותיה בסוריה והחלה לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.[356]
ג'ון ספנסר (אנ'), ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית של ארצות הברית), שיבח את הישגי צה"ל בלחימה ברצועת עזה וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של קרבות בולטים בשטח בנוי שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.[357][358][359]
אמצעי לחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמצעי לחימה רבים עברו טבילת אש מבצעית.
באוקטובר 2023 נגמ"ש ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור זיקים באמצעות ירי מקלעים.[360][361] במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ.[362][363] כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם במשגר רקטות "להב" על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש טילי כתף אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־M72 לאו והמטאדור.
בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע נגב NG7 (מכונה בצה"ל "נגב 7"), בכוונת "פגיון" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) ובאמצעי ראיית הלילה "עידו".[364][365] צה"ל הפעיל באופן נרחב צלפים שהיו חמושים ב-M24 צה"לי משודרג, ברק 338, בארט MRAD ובארט REC10 המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים בירי מדויק.[352] יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.[366] במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "בארי". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"פנדה" – דחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק.[367]
בקרב ברפיח עשה צה"ל שימוש בנגמ"שי M-113 נשלטים מרחוק, שהיו חמושים ברקטות ובמצלמות תצפית 360 מעלות. הנגמ"שים משמשים כחימוש משוטט, לסיור ותצפית וכן למשימות לוגיסטיות.[368]
בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, צה"ל השמיש מחדש טנקי מרכבה סימן 3, על מנת שיסייעו במגננה תוך פינוי אמל"ח מתקדם יותר ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת יחידת עוף החול.
במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות ההגנה האווירית "חץ 2" ו"חץ 3": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל הים האדום טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן וב־4 בנובמבר יירט רקטת קרקע-קרקע מדגם עיאש 250 ששיגר חמאס מרצועת עזה לעבר אילת;[369] ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ לאטמוספירה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.[365] לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב בכיפת ברזל וקלע דוד ליירוט רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים עוינים. ב-8 באפריל 2024 מערכת כיפה ימית על גבי סער 6 רשמה יירוט בכורה כשהפילה כטב"ם ליד אילת.[370][371][372]
חיל האוויר הישראלי הפעיל את כל טייסות הקרב, טייסות המסוקים וטייסות הכטמ"ם לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי F-15 (רעם ובז), מטוסי F-35I אדיר ו-F-16 לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך מסוקי הקרב הפעיל את כל מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין.
על פי הערכות של חוקרים השתמשה ישראל בטיל מסוג אנקור כחול או טיל דומה בתקיפתה באיראן בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.[250][373]
הגנה אווירית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד מערך ההגנה האווירית בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון.
במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.[374]
עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 100–150 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9,500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה.
במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.[374] לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות כיפת ברזל, יהלום (פטריוט), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים)[375] וכיפת מגן (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),[376][377][378] לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים.
לראשונה בהיסטוריה, ספינות יירוט אמריקניות נפרסו בים התיכון ובים האדום לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות פיקוד מרכז (סנטקו"ם) של צבא ארצות הברית.
מערכת ה"חץ" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי חץ 2 וחץ 3, כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. הפעילות הגיעה לשיא בתקיפה האיראנית על ישראל ב-13 ו-14 באפריל 2024, שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים שלראשונה שוגרו מאדמת איראן. מערכות ההגנה האווירית הישראליות יחד עם הקואליציה הבין-לאומית אשר נבנתה בהובלת ארצות הברית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בתולדות הלוחמה האווירית.
ב-30 באפריל 2024, הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.[379]
ב-21 במאי 2024, הודיע צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 במערך ההגנ"א כגדוד "כיפת ברזל" נוסף לאור הצורך המבצעי לחַלק את מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.[380]
נכון לתאריך ה־10 ביוני 2024, מתחילת המלחמה שוגרו לעבר מדינת ישראל מעל 19,000 שיגורים מכלל הזירות, בנוסף מעל 150 כטב"מים יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית.[381]
מפקדי צה"ל במלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגוני הטרור ברצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מתקפת הפתע על ישראל המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן. מולם השתמשה ישראל בכיפת ברזל. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד. ב־4 בנובמבר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר אילת, אך היא יורטה בידי מערכת חץ 2.[369]
חמאס פיתח רשת מנהרות לחימה ברצועת עזה.[384] כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ברקטות נ"ט (לרוב מדגם RPG-7) וטילי נ"ט (לרוב מדגם קורנט) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "מעיל רוח" הישראלית יירטה טילים אלו.[385][386] בישראל פותחו כלים ללוחמת מנהרות ובפרט להריסתן של מנהרות.[387]
חמאס החל להשתמש ברחפנים לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.[386]
מחבלי חמאס השתמשו במגוון רובי סער, הן רובי קלשניקוב למיניהם (AK-47 ו-AK-74), הן רובים סיניים מדגמי AK-56 (אנ') ונורינקו QC (אנ') (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-M16 האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת הנוח'בה והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-RPG-7 והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר.
חמאס משתמשים גם בטיל נ"ט מונחה מתוצרת סין. טיל הנ"ט HJ-8L הוא חלק ממשפחת טילי HJ-8 הסינית שמיוצרת מאז 1985, כאשר האות L משקפת את המילה "Light" (קל). משגר HJ-8L יכול לכלול שני טילים: אחד בעל טווח של 3 ק"מ ואחד גדול יותר ל־4 ק"מ.[388]
שימוש באזרחים בשטח לחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל
לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כמגן אנושי, כולל בתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא, שבו הוחזקו חטופים ומתחתיו נחשפה רשת מנהרות טרור של חמאס. גם בבתי החולים רנתיסי וכמאל עדואן נחשפו תשתיות טרור. אמצעי לחימה ותחמושת, כולל רקטות ארטילריות, הוסתרו מתחת למיטות ילדים, בגני ילדים ובבתי ספר ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד למסגדים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של אונר"א ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון.
חזבאללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני תצפית ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות הירי הרקטי לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת כטב"מים מתאבדים לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי קורנט EM שלהם טווח של 10 ק"מ וטילי אלמאס 3 שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר צה"ל את הסיכולים הממוקדים נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של כוח רדואן, והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים איראנים.
חות'ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החות'ים נמצאים בתימן, מרחק של למעלה מאלף קילומטר מישראל, דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו טילים ארוכי טווח כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתוצרת איראנית. כולם יורטו בידי מערך ההגנה האווירית של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת אוניות אזרחיות בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית במבצע שומר השגשוג, שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף.
ארגוני טרור נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לארגוני הטרור הפלסטיניים, חזבאללה והחות'ים, ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים אמל, אל-חשד א-שעבי וגדודי חזבאללה.
המערכה הדיפלומטית והיבטים בין־לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובות בין־לאומיות למתקפת 7 באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
.jpg)
.jpg)
התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. איראן, לעומת זאת, שיבחה את מתקפת הפתע ואת חמאס.[389]
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד-משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[390] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[391] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל – כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[392][390][393][394]
בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[395] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האווירית בתימן על בסיסי חות'ים.
בריטניה,[396] צרפת,[397] גרמניה,[398] איטליה,[399] הודו,[397] יפן,[400] ספרד, ברזיל[401] ואיחוד האמירויות[402] הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[403]
ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.
ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את חמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[391]
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[404]
מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".[405] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.
.jpg)
.jpg)
בתחילת המלחמה, לאחר מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, רכבת אווירית של מנהיגי העולם הגיעה לישראל, במהלך שחיזק מעמדה את ישראל בקרב מדינות העולם:[406]
גרמניה: קנצלר גרמניה אולף שולץ ביקר בישראל ב-17 באוקטובר ונפגש עם ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו. הוא הציע סיוע צבאי לישראל והומניטרי לרצועה, ובדרכו למטוס בחזרה לארצו נאלץ להישכב על קרקע נתב"ג בזמן אזעקה.[407]
ארצות הברית: נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הגיע ב-18 באוקטובר לביקור בזק בישראל, נפגש עם רחל אדרי ועם חלק ממנהיגי המדינה.[408]
בריטניה: ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק הגיע לישראל ב-19 באוקטובר וקרא לישראל במהלך ביקורו להשיב את ביטחונה ואמר שהיא סבלה ממעשי טרור שאי אפשר לתאר.[409] שר החוץ הבריטי ג'יימס קלברלי הגיע לביקור הזדהות באופקים עם שר החוץ אלי כהן, שמע סיפורי גבורה וזוועות, נפגש בין היתר עם רחל אדרי ואף ביקר בביתה.[410]
איטליה: ב-21 באוקטובר הגיעה ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני לביקור בישראל ונפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.[411] כמו כן, סגן ראש ממשלת איטליה ושר החוץ שלה, אנטוניו טאיאני, ביקר יחד עם שר החוץ הישראלי אלי כהן בעיר נתיבות.[412]
הולנד: ראש ממשלת הולנד מארק רוטה הגיע ב-23 באוקטובר לביקור תמיכה בישראל ונפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.[413]
צרפת: נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיע ב-24 באוקטובר 2023 לישראל לביקור סולידריות ונפגש עם נחיתתו בישראל עם משפחות החטופים, ולאחר מכן גם עם הנשיא הישראלי יצחק הרצוג. לאחר הפגישה עם המשפחות אמר כי שלושים צרפתים נרצחו בישראל במתקפת הפתע ותשעה נוספים נחטפו לעזה. הוא אף הציע להקים קואליציה נגד הטרור.[414]
אוסטריה: קנצלר אוסטריה קארל נהאמר ב-25 באוקטובר, נפגש עם ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו ואמר כי מדינתו עומדת לצד ישראל.[415]
צ'כיה: ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה ב-25 באוקטובר, נפגש עם נשיא מדינת ישראל הרצוג בקריה בתל אביב, ואמר שזכותה של ישראל להגן על עצמה.[416]
מנהיגים אירופיים נוספים ביקרו בישראל מאז תחילת המלחמה.
תגובות בין־לאומיות בהמשך הלחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרום אפריקה גינתה את פעולותיה של ישראל בעזה, והגישה תלונה נגד ישראל בגין רצח עם לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ). מספר משקיפים מיוחדים מטעם האו"ם (אנ') האשימו את ישראל ברצח עם ברצועת עזה,(אנ') בהם הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים,[417] הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לאלימות נגד נשים,[418] הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לזכות לבריאות[419] והדווח המיוחד מטעם האו"ם לזכות למזון.[420] מספר מנהיגים ופרלמנטים לאומיים הכריזו כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה.
ב-11 בנובמבר אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים.
קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[421]
מנהיגים ופרלמנטים לאומיים הכריזו כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה, ביניהם אלו של ברזיל,[422] קולומביה,[423] ונצואלה,[424] קובה,[425] לבנון,[426] טורקיה[427] ובנגלדש.[428]
המערכה על דעת הקהל העולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל
בראשית המלחמה, דעת הקהל העולמית נטתה לכיוון תמיכה בישראל יותר מאשר התמיכה בה לפני המלחמה. לפי סקר דעת קהל שערך עיתון האקונומיסט רוב הציבור בעולם מזדהה עם ישראל ותומך בה, למרות שברשתות החברתיות המקוונות יש יותר פוסטים פרו-פלסטיניים. סקרים של עיתונים נוספים תמכו בתוצאות הסקר של האקונומיסט.[429] סקרים שבוצעו במדינות אירופה מלמדים שהתמיכה בישראל עלתה מאז מתקפת הפתע על ישראל, ובעקבות הפחד שהטרור האסלאמי באירופה יתגבר כתוצאה ממתקפת הפתע או הפסד צבאי ישראלי לארגון טרור אסלאמי.[430]
סקר Harvard CAPS/Harris שנערך בארצות הברית ב-19 בחודש אוקטובר מצא כי צעירים במדינה נטו להאמין לקו התעמולה שהכחיש את המתקפה של חמאס על האזרחים או הציג אותה כמעשה מוצדק. 26% מהציבור בארצות הברית חשבו כי חמאס התמקד בתקיפת צה"ל ולא בירי חסר הבחנה על אזרחים. 9% האמינו בכך בקרב בני ה-65 ומעלה, 46% אחוזים מבין הצעירים מתחת לגיל 34 האמינו בכך. 17% מהמשיבים השיבו כי הטענה שחמאס הרג מעל 1200 אזרחים ישראלים היא "סיפור שקרי". בקרב צעירים בגילאים 18–24 האמינו בכך 32%. רוב של 76% מהמשיבים חשבו כי הרג של 1200 אזרחים ישראלים על ידי חאמס הוא מעשה שלא ניתן להצדיקו, אך גם נתון זה השתנה בצורה משמעותית לפי גיל המשיבים. פחות מ-11% מבין בני 55 ומעלה האמינו כי ההתקפה מוצדקת בשל מצבם העגום של הפלסטינים ואילו בקרב המשיבים בגילאים 18–24 האמינו בכך 51%. הנטייה להאשים את ישראל, ולהקטין את האחריות של חמאס או של איראן היא חזקה בהרבה בקרב צעירים בשורה ארוכה של שאלות.[431]
ההסברה הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".[432] רבים בישראל השוו את חמאס לנאצים[433] ולדאעש.[434] דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.[435] כששגריר ישראל באומות המאוחדות הופיע עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם[436] אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.[437]
העורף הישראלי מקיים פעולות הסברה, בעיקר ברשתות החברתיות,[438] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[439] ישראלים תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" ברחבי העולם.
בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי:
- ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט, שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את אכזריות חמאס, שאותה השווה לנאצים.[440]
- יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי־ישראלי, שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.[441]
- אלה קינן, אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה בלוג העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־X (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ההאשטאג HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם דעאש) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.[442]
- דני בולר, מורה ויוצר תוכן ישראלי בטיקטוק, שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות.
- צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC.
- ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.
מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר מתקפת הפתע שפתחה את המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי,[443] והשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".[444] מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ[445] ומשרד התפוצות. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה שלו.[446] בצה"ל ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ודובר צה"ל מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף חקירות של המחבלים שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.[447][448] גם צה"ל וגם משרד החוץ מצנזרים מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.[449]
ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו משבי החמאס ונראו בסרטון שפרסם חמאס לקראת שחרורן. בסרטון נצפו מחבלי ארגון הטרור מגישים לחטופות ממתקים וקפה.[450] בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה לרצועת עזה, באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים למנהרות הטרור אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים בקוראן ולא יעשו לנו רע".[451] היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".[452]
ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה.
ב־1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים.[453] ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.[436] ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.[454] ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.[455][456]
אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.[457][458] עם הזמן, מסיבה זו ומסיבות נוספות, החלה הפכה באהדה ביחס לישראל וסבלנותן של מדיניות ידידותיות ביחס לממשלת נתניהו הצטמצמה.[459]
בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.[460]
חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של משבר הומניטרי גדול ברצועה.[461] כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים.[462] מנהיגים בחמאס אמרו בראיון לניו יורק טיימס כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.[463][464] ב־1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד, דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".[465]
בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.[דרושים מקורות] ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת מדינות ערב, וטורקיה, שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה וצפון אמריקה. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת לונדון, פריז וניו יורק, שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות בקמפוסים, שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של חרדים אנטי-ציונים כמו נטורי קרתא. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ביום הזיכרון הבריטי שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.[דרושים מקורות]
לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש לבגידה מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה למתקפת סייבר שהשביתה את מערכות המודיעין.[466] כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו תל אביב, חולון וראשון לציון.[467] הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית בכנסיית פורפיריוס בת 1,160 השנה ברצועת עזה.[468]
כחלק מלוחמה פסיכולוגית פרסם חמאס כי אלוף נמרוד אלוני נפל בשבי, ידיעה שפורסמה ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.[469]
חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.[470][471]
ביום החמישי ללחימה פרסמה אל־ג'זירה תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.[472][473]
ב-14 באוקטובר, מספר חשבונות רשמיים ישראליים שיתפו ברשת טענה שהתגלתה כשקרית שחמאס פרסם סרטון של בובה, בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר עזה, ב-12 באוקטובר.[474][475][476]
ב־18 באוקטובר התרחש פיצוץ בבית החולים אל־אהלי. נציגי חמאס האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת רקטת קרקע–קרקע ששיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת החטופה נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.[477] ב־19 בנובמבר פרסם דובר צה"ל ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך בית החולים שיפא, לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.[478]
ב־18 בנובמבר פרסם הארץ[479] כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה משטרת ישראל עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים.[480][481] בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,[482][481] בניסיון לטעון[483] שלא טבחו בישראלים.[484] למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.[485]
ב-21 בנובמבר פרסם חמאס[486] שאהוד ברק אמר בריאיון ל־CNN[487] כי ישראל בנתה את המנהרות תחת בית חולים שיפא.[488] ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.[489]
עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיים בהטלת סנקציות וקנסות אם הנושא לא יטופל.[490]
האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי הרשת החברתית אקס (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[491] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[492] לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[493] בתגובה אמרה מנכ"לית אקס לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[493]
לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי רוסיה.[494]
ב-12 בדצמבר 2023, תחקיר של "הארץ" טען כי צה"ל מפעיל לוחמה פסיכולוגית על אזרחי ישראל, וכי מחלקת ההשפעה באגף המבצעים של צה"ל, האמונה על מבצעי לוחמה פסיכולוגית נגד האויב וקהלים זרים, מפעילה ערוץ טלגרם בשם "72 בתולות — ללא צנזורה" המכוון לקהל הישראלי ומציג גופות של מחבלים פלסטינים ושל ההרס בעזה בליווי קללות, גידופים ומסרים קיצוניים. תחילה, דובר צה"ל הכחיש כי ערוץ "72 בתולות" הופעל מטעם הצבא.[495] בפברואר 2024, בעקבות בדיקה נוספת בעניין, צה"ל הודה שהערוץ הופעל מאגף המבצעים, ומסר כי "עמוד הטלגרם הופעל בצה"ל ללא אישור ושלא בסמכות" וכי האירוע טופל.[496]
ביוני 2024 פורסם ב"הארץ" כי ישראל עומדת מאחורי מבצע השפעה רחב וחשאי שמכוון בעיקר למחוקקים אמריקאים שחורים ולצעירים פרוגרסיבים בארצות הברית ובקנדה.[497] לפי מקורות בישראל, המבצע נועד "לדברר את זוועות חמאס ולהסביר מדוע המלחמה מוצדקת", אך בהמשך השתנה והחל להשמיץ אוכלוסיות התומכות בפלסטינים. לפי מקורות ומידע שהגיע לידי "הארץ", נטען כי המבצע הוזמן מטעם משרד התפוצות אך בוצע דרך גוף אחר, מחשש כי חשיפתו תסבך את מדינת ישראל. משרד התפוצות הכחיש כל מעורבות במבצע בטענה שהמשרד "אינו עוסק בקמפיינים של דיסאינפורמציה", אולם מקור במשרד אישר כי הוא מממן גם קמפיינים רשמיים וגם קמפיינים שאינם מיוחסים.[497]
התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על רקע המלחמה המתמשכת חלה התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל. התדרדרות זו כללה הכרה של ספרד, נורווגיה ואירלנד במדינה פלסטינית,[498] החלטה של אוניברסיטאות בעולם לנתק את קשריהן עם אוניברסיטאות בישראל,[499] החלטה של ממשלת צרפת לאסור השתתפות של חברות ישראליות בתערוכת יורוסאטורי של תעשיית הנשק,[500] החלטה של רשת הקפה והכריכים הבריטית פרט א מנז'ה (אנ') לבטל הסכם לפתיחת סניפים בישראל,[501] חרם על יצוא מטורקיה לישראל.[502] והחלטה של קולומביה להפסיק יצוא פחם לישראל.[503]
החלטות מוסדות בין לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלטות האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטת גינוי לפעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו.
ב־15 בנובמבר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד החלטה 2712 שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.[504] עד אז נבלמו הצעות באמצעות וטו של רוסיה או של ארצות הברית.[505]
ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את סעיף 99 לאמנת האו"ם בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.[506]
ב-11 בינואר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.[507]
ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[508]
בית הדין הבין-לאומי לצדק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם
נציגי דרום אפריקה הגישו בקשה לפתיחת הליך כנגד ישראל בגין רצח עם ב־29 בדצמבר 2023,[509] הדיונים הפומביים התקיימו בארמון השלום בהאג, הולנד, ב־11 וב־12 בינואר 2024.[510][511] ישראל יוצגה על ידי מלקולם שו כפרקליט[512] ואהרן ברק במותב השופטים.[513] הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את ג'ון דוגארד (אנ'), ווהאן לואו (אנ') וטמבקה נגקוקאיטובי (אנ') כעורכי דין ואת דיקגאנג מוסנקה (אנ') כשופט אד הוק.[514]
ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על הפלסטינים, להעביר סיוע הומניטרי ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על הפסקת אש.[515][516]
ב־10 במאי 2024 ביקשה דרום אפריקה מבית הדין להוציא צווי מניעה חדשים נגד ישראל בעקבות הכניסה הקרקעית למזרח העיר רפיח. בעקבות הבקשה, חשפה ישראל כי ברפיח נחשפו כמעט 700 פירי מנהרות, מתוכן 50 פירים של מנהרות הברחה שחוצות למצרים. מאז תחילת המלחמה שוגרו מרפיח יותר מ-400 רקטות ארטילריות, מתוכן 120 רק בשבועיים האחרונים ו-600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות.[517]
ב-24 במאי 2024, פסק בית הדין כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית".[518]
ב-19 ביולי 2024 פורסם חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים.[519]
בית הדין הפלילי הבין לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר הרעבה – לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולשר הביטחון יואב גלנט, ומנגד גם לראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף.[520] הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין.[521]
צרפת, ספרד ומדינות נוספות באירופה תמכו בבקשה להוצאת הצווים.[522] ישראל, ארצות הברית ובריטניה, שאינן מכירות בבית הדין, ביקרו את הבקשה וכפרו בלגיטימיות שלה.[523] הקונגרס האמריקאי בתגובה אישר בתחילת יוני 2024 הצעת חוק להטלת סנקציות שונות על שופטי בית הדין הפלילי בהאג ובני משפחותיהם.[524] מדינות אחרות באירופה, כגרמניה, איטליה ופולין מחו על ההשוואה בין ישראל הדמוקרטית לארגון הטרור חמאס, אך עקרונית תמכו בעצמאותו של בית המשפט.[525]
אנטי-ציונות, אנטישמיות והשפעה על יהודים בתפוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל
עם תחילת הקרבות החלה התעוררות אנטישמית של הפגנות נגד ישראל, השחתה, אלימות, עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.[526] מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.[527] יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.[528][529] בנובמבר מסרה הליגה נגד השמצה כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־X, ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.[530] אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.[531] אנטישמיות זו גרמה להגברת הביקוש לעלייה לארץ.[532]
נוסף להפגנות,[533] למדיה החברתית[534] ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,[535] גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.[536][537] נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, סטודנטים וחוקרים יהודים וישראלים רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.[538] בספקס שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.[539]
סיוע ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
ב־8 באוקטובר אמר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר 15 באוקטובר הודיעה ארצות הברית על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר.
ב־18 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל.
הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של חמאס והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס לפיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.[540]
בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית, חזר על מחויבותו לביטחון ישראל, ואמר שהטרור לא ינצח.[541]
בנוסף, ביידן הבטיח סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של 10 מיליארד דולר שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.[542]
.jpg)
עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 מטוסי תובלה עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף טונות.[543] ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 טונות.[544] ארצות הברית שלחה לישראל חימוש וציוד צבאי נוסף גם באמצעות מספר אניות מטען.[545] ציוד צבאי נוסף במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35, F-15, F-16 ו-A-10. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי הצוללת הגרעינית פלורידה מסדרת אוהיו הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג טומהוק.[546] לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.[547]
ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 חיילי מארינס אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל ג'יימס פ. גלין בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.[548]
עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.[549]
הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.[550]
בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 בגבול ירדן–סוריה שם נפצעו עוד כ-40 חיילים.
סיוע הומניטרי והמזח הצף בעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
המזח האמריקאי בעזה היה מזח צף שהוקם על ידי צבא ארצות הברית בחוף א-שאטי (מצפון למסדרון נצרים) במאי 2024, ומטרתו הייתה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. היעד האמריקני היה לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות.[551] צבא ארצות הברית סיפק את המזון, אך אישור חלוקת המזון היה באחריות צה"ל.[552] חלוקת המזון הייתה אמורה להיעשות על ידי ארגוני הסיוע, אך צה"ל טען כי הארגונים נתונים לאיומי חמאס, שרוצה לראות בכישלון הפרויקט, ואילו ארגוני הסיוע טענו כי צה"ל אינו מספק אבטחה למשאיות המובילות את הסיוע.
ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של מזח צף לחופי העיר עזה, במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.
ב-16 במאי הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני בחופי עזה הושלם.[553] ב-17 במאי בסביבות השעה 09:00 בבוקר החלו משאיות הנושאות סיוע הומניטרי לנוע לחוף מהרציף הזמני בעזה.[554] פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית הודיע כי מ-17 במאי ועד 28 ביוני עברו דרך המזח לחוף עזה 8,831 טונות של סיוע הומניטרי. המזח נותק מחוף עזה ונגרר לנמל אשדוד.[555]
נכון לסוף יוני 2024, אספקת מזון באמצעות המזח הופסקה.[556] צבא ארצות הברית הודיע על סיום פעילות המזח ב-17 ביולי 2024.[557]
סוגיית "היום שאחרי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.[558][559]
בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר.[560] פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.[561]
באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מהלשכה המדינית של חמאס החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם יחיא סנוואר.[562][563]
בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.[564][565] בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת טכנוקרטים שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.[566]
במאי 2024, פורסם כי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב קידמו תוכנית, שכונתה ה"חזון הערבי", לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון מדינה פלסטינית. התכנית נדחתה על הסף על ידי ארצות הברית.[567]
ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי".[568] ב-15 במאי כינס שר הביטחון גלנט מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה נתניהו על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.[569]
ב-23 ביולי, התקשורת הממלכתית בסין הודיעה כי 14 פלגים פלסטיניים, שקיימו פסגה בבייג'ינג, חתמו על הסכם להקמת ממשלת ביניים של "פיוס לאומי" - כדי שזו תשלוט ברצועה אחרי המלחמה.[570]
העורף הישראלי והתגייסות אזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
השפעות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מיד עם פרוץ המלחמה הציע ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.[571] יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. שרים נוספים הצטרפו לקריאה.[572] ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו,[573] ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. יאיר לפיד הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, אולם חבר הכנסת אלעזר שטרן ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.[574][575] קודם לכן, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל החליט יו"ר ש"ס אריה דרעי להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.[576]
במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בעיקר מצד מתנגדי הממשלה על התנהלות ראש הממשלה במהלך הלחימה, וכן על חברי ממשלה בטענה שאינם מבצעים את תפקידם ושמשרדיהם אינם מתפקדים, וכן על תקציבים בתקציב המדינה למטרות שלדעתם שנויות במחלוקת.
הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.[577]
פורומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן פורום משפחות החטופים ופורום תקווה. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים.
פולמוס הפטור מגיוס בחברה החרדית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ הקרבות פורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא.[578][579] צה"ל נענה,[580] והחל בגיוס חרדים לטירונות מקוצרת, שבסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.[581][582] בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, ומחזור הגיוס לחרדים היה כמעט זהה בגודלו למחזורים של שנים קודמות: פחות מ-200 מתגייסים.[583] ומספר המתגייסים השנתי בציבור החרדי עמד על 1,200 שהוא כ-10% מהשנתון המיועד לגיוס.[584]
במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בעיקר מצד מתנגדי הממשלה על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, בשלטי חוצות, פרסום במדיה והתייחסויות חוזרות באמצעי התקשורת. ביוני 2024 פרסם חיים רמון נתונים לפיהם פנו לצה"ל כ-4,000 גברים מהציבור החרדי במטרה להתגייס לצה"ל אך מתוכם רק 540, שהם 13% מהפונים, גויסו.[585]
השפעות כלכליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה
במהלך מתקפת 7 באוקטובר ניזוקו בישראל למעלה מעשרת אלפים רכבים[318] ו-8,402 מבנים.[586] לפי בנק ישראל, עלות המלחמה למשק הישראלי מגיעה ל-600 מיליון דולר בשבוע עקב היעדרות מעבודה בעקבות המלחמה, אובדן של כ-6% מהתמ"ג השבועי.[587] שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי העלות הישירה היומית של המלחמה בעזה היא כ-246 מיליון דולר.[588] ב-24 באוקטובר 2023 הורידה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", והודיעה כי דירוג האשראי יֵרד אם העימות הצבאי יתרחב, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים שאיתם מתמודדת ישראל.[589]
קרן המטבע הבינלאומית שינתה את תחזיתה לצמיחה באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) לכיוון ירידה. לפי נתוני הקרן, צפויה ירידה של 0.5% בצמיחה, נתון שלדבריה הוא סיבה לדאגה. הקרן מייחסת את הירידה לכמה גורמים, בהם ירידה בייצור נפט וירידה בתיירות, במיוחד במדינות כמו מצרים וירדן, שם התיירות היא חלק ניכר בכלכלה.
התגייסות אזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.[590][591][592]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על מתקפת הפתע על ישראל וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי תנועת אחים לנשק כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב.[593] באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל[594] ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.[595][596] ב־12 באוקטובר 2023 ביקר מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם אקספו בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.[597][598] ערוץ הטלגרם כרמל ניוז, המסקר את מלחמת אוקראינה–רוסיה, יזם ותיאם התקנות של גגונים על רק"ם כנגד רחפנים מטילים כלקח מהמלחמה במזרח אירופה.[599] קבוצות של נערי גבעות עסקו בהתקנה של הגגונים.[600]
ארגון ערי ישראל, ביחד עם ישראל שלי פעל מרמלה וסייעו לכמאה מקומות.[601]
בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבירושלים הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של עמותת לב אחד (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), תנועת התעוררות וסיעת האיחוד.
כיתות הכוננות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות ערביי ישראל למלחמה ומחשש לחזרה על אירועי שומר החומות.[602] עקב כך הוקמו כיתות כוננות חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.[603] לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים[604] וכן בקרב החברה החרדית.[605][606] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[607] עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.[608] השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס שמעון לוי כפרויקטור מיוחד.[609] במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחל כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה צוידו מחדש 12 כיתות הכוננות בעוטף עזה בנשק וציוד צבאי[610] ועד פברואר 2024 צוידו ואומנו כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון.[611]
במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.[612][613] במשטרה אמרו בשיחות סגורות כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.[614]
הירתמות ארגונים אזרחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.[615] סיוע לחקלאים[616] ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.[617] כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.[618] הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.[619]
מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור ממסעדת האחים הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.[620] ארגון אחים לנשק, בשיתוף המועצות המקומיות, הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.[621]
בני נוער רבים יצאו לעבודה בחקלאות, ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.[622][623]
התמודדות נפשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[624] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".[625] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.[625] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[626] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[627] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[628][627]
מחקר אורך (אנ') מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.[629]
החברה הערבית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.[630][631][632][633][634][635] בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.[636][637] לאחר המתקפה, אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.[638] כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.[639]
מספר חברי כנסת ערבים גינו את המתקפה ונרתמו להתגייסות האזרחית, ביניהם: חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. חבר הכנסת איימן עודה ממפלגת חד"ש גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.[640] ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה במהומות בישראל (2021).[641] חבר הכנסת מנסור עבאס פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.[642] לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.[643][644]
מועצת כפר קאסם הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.[645] וקבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.[646] במועצה המקומית זרזיר הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.[647]
מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי צוות רפואי, סטודנטים, נשות חינוך והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי, נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד לתמיכה בטרור.[648][649][650][651][652][653]
נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי סכנין, הוגש כתב אישום, באשמה שהיו שותפים בחוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם החמאס.[654]
זיכרון והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
ציון יום זיכרון לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
בישיבת ממשלה[655] שנערכה ב-17 במרץ 2024, אישרה הממשלה פה אחד כי בכל שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון לאומי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, בשני טקסים ממלכתיים: טקס לזכרם של הלוחמים שנהרגו במלחמה, וטקס לזכרם של האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה. עוד הוחלט כי בשנה הראשונה לציון היום הלאומי, שנת 2024, ייערך באופן חד פעמי טקס גם בתאריך הלועזי – ב-7 באוקטובר, בשל הסנטימנט הציבורי לתאריך.[656]
אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה, מלחמת חרבות ברזל בספרות
אירועי הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה הביאו אמנים רבים להעלות יצירות הקשורות למלחמה:
- אמנות רחוב: אמנים רבים ציירו גרפיטי וציורי קיר במרחב הציבורי והעירוני בישראל, לחיזוק המורל הלאומי ותמיכה בחיילי צה"ל שנלחמים בחזית.
- הסרט התיעודי #NOVA של Yes הטלוויזיה בלוויין על הטבח במסיבת הנובה, היה הסרט התיעודי הנצפה ביותר בתולדות yes.[657]
- מוזיקאים הוציאו שירים וגרסאות כיסוי בהשפעת המלחמה: שירים להעלאת המורל, שירים לזכר הרוגים, שירים למען שחרור החטופים ושירי מחאה על המחדל שגרם לטבח.
- המסלול לתנועה וכוריאוגרפיה של מכללת ספיר חזר ביוני 2024 לשדרות לחבר בין אמנות לבין חברה לבין ריפוי.[658]
- מפרוץ המלחמה, אומנים רבים הופיעו בהתנדבות בפני חיילים ובבסיסים, ביניהם ניתן למצוא את חנן בן ארי, שלמה ארצי, עומר אדם, ביני לנדאו, הראל טל ורבים אחרים.
- כ-1,000 מוזיקאים ביצעו את השיר הביתה למען החזרת החטופים.[659]
- גרפיטי, ציורי קיר ואמנות רחוב בישראל
-
-
"קיר התקווה" ברעננה למען שחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל -
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עינב חלבי, סקר דעת קהל חדש: ברצועת עזה מעדיפים שחמאס ימשיך לשלוט, באתר ynet, 14 ביוני 2024
- ישראל במלחמה – עדכונים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע של חמאס – עדכונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- עזה פתחה במלחמה - עדכונים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
יומן אירועים – כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים, באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023- חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023
- חרבות ברזל, באתר gov.il
יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 05:06), 14 באוקטובר 2023- מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- תמונת מצב המלחמה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- סיכום שנת 2023, באתר השב"כ
- איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת, באתר צה"ל, 6 בינואר 2024
- עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:36), 6 בינואר 2024
רוני לינדר, 40 זוגות אחים ו-22 נרצחים מחולון: המספרים שאסור לנו לשכוח ולהשכיח, באתר הארץ, 5 באפריל 2024- מבט מל"מ 97, מאי 2024
כתבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר - סיקור מיוחד באתר ynet
- שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע | יומן מלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- Emily Crane, Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out, New York Post, 14 באוקטובר 2023
- ניר דבורי, התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- יניב קובוביץ, ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2023
- עמיר כהן, ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה, באתר חדשות 13, 4 בנובמבר 2023
- יואב זיתון, הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- דני קושמרו, עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2023
- אדוה דדון, זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר", באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית, אתר מערכות, 2023
יואב קרן וגיל יוחנן, עזה, 100 מטר מאיתנו – מלחמה | צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023- אספנו כמה מהחידושים שנכנסו לפעולה ב-100 ימי מלחמה, באתר צה"ל, 14 בינואר 2024
- Israel Builds Buffer Zone Along Gaza Border, Risking New Rift With U.S., וול סטריט ג'ורנל, 25 בינואר 2024
- The Vicious Cycle Driving Gaza’s North to Famine, אתר WSJ
- יואב זיתון, יעל צ'כנובר, מתן צורי, יאיר קראוס, ישראל מושקוביץ, הזירות התקועות, החטופים, המפונים: 200 ימים למלחמה, תמונת מצב מכל החזיתות, באתר ynet, 23 באפריל 2024
- התמרון היה טבילת האש עבורם - הנה כמה מכלי המלחמה, באתר צה"ל, 24 באפריל 2024
- יואב זיתון, נעים באיטיות, בתוך הסמטאות הצפופות של מעוז חמאס: "250 מחבלים חוסלו כאן", באתר ynet, 23 במאי 2024
- נתיבי הברחת הנשק החשאיים של איראן - והמטרה: "להציף את יהודה ושומרון בנשק", באתר ynet, 9 באפריל 2024
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת ישראל היום, צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2023- התמונות שמסכמות את השבוע האחרון, באתר צה"ל, 16 בדצמבר 2023
כתבות וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערוץ 12: היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, 07.10.2023 (א), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:30:54)
- צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)
- היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:04), 25 באוקטובר 2023
- 600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:52), 30 באוקטובר 2023
- תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 04:16), 1 בנובמבר 2023
- טילים מהצפון, נפילות במרכז וחיסול עשרות מחבלים: סיכום היום ה־63 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 4:34), 8 בדצמבר 2023
- צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:41), 18 בדצמבר 2023
- תיעוד מיוחד מלב עזה: עיר הטרור של מוחמד דף ויחיא סינוואר נחשפת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:50), 20 בדצמבר 2023
- צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 25 בדצמבר 2023
- הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:47), 2 בינואר 2024
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יומן המלחמה, באתר צה"ל;
מערכת אתר חיל-האוויר, מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 באוקטובר 2023 - ^
... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ...
, בערוץ הטלגרם צה"ל – הערוץ הרשמי - ^ 1 2 3 "איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ כרמית ולנסי, טל אברהם, סוריה במלחמת "חרבות ברזל": תומכת סמלית, נמנעת מהסלמה, 20 בדצמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- ^ יצחק אבוחצירא, משמרות המהפכה: "שיגרנו טילים וכטב"מים למקומות ספציפיים", באתר עכשיו 14, 13 באפריל 2024.
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ. לאחר מכן נהרגו 17 חיילים נוספים, חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2024, ו-4 אזרחים (אחד בפיגוע בוואדי חרמיה (2024), אחת בפיגוע המשולב ברעננה ו-2 בחזית הצפונית. הנתון 1,631 הוא לפי INSS ומעודכן ל-24 ביולי 2024.
- ^ ※ חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024
- ^ צועדים בראש הכוח ומסתערים: הקצינים הבכירים שנפלו מאז שבעה באוקטובר, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2023
- ^ ※ לפי INSS ומעודכן ל-24 ביולי 2024.
- ^ לי נעים, תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה, באתר מאקו, 24 בפברואר 2024
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024 (כולל חללים מתאונות מבצעיות)
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים. ב-4 ביולי 2024 נהרג קצין. ב-11 ביולי 2024 נהרג חייל בכברי. ב-18 ביולי 2024 מת מפצעיו חייל צה"ל שנפצע ב-30 ביוני (מקור).
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024, ב-14 במאי נהרג אזרח מירי טיל נ"ט. ב-9 ביולי נהרגו שני אזרחים מפגיעה ישירה ברמת הגולן.
- ^ עודכן ב-5 ביולי 2024.
- ^ ※ [ttps://www.shabak.gov.il/media/zpledoyg/דוח-חיצוני-סיכום-שנה-2023.pdf דוח סיכום שנת 2023] ודוחות חודשיים של שירות הביטחון הכללי. נבדק ב-7 ביולי 2024.
- ^ ※ עדכון של OCHA מ-1 במאי 2024.
- ^ עינב חלבי, משרד הבריאות בעזה: 30 הרוגים ברצועה ביממה האחרונה, באתר ynet, 25 ביולי 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ עינב חלבי, משרד הבריאות בעזה: 30 הרוגים ברצועה ביממה האחרונה, באתר ynet, 25 ביולי 2024
- ^ ※ עדכון מצב הומניטרי מס' 189 - הגדה המערבית, באתר משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 13 ביולי 2024
- ^ ※ יומן המלחמה - 04/07, באתר צה"ל, 5 ביולי 2024
- ^ ※ עדכון של OCHA מ-1 במאי 2024.
- ^ ※ ליאור בן ארי, האבדות של חיזבאללה, שמתעקש להמשיך בלחימה, באתר ynet, 10 במרץ 2024,
צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024. - ^ ※ ניב שעיוביץ, יואב זיתון, איתמר אייכנר, 7 הרוגים בלבנון ביממה, בהם מפקד ברדואן; ארה"ב: "לא רואים סימנים למלחמה כוללת", באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ ※ רז צימט, איראן ומדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל: בין איומים לאילוצים, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 26 בינואר 2024
Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 2 באפריל 2024
יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2024 - ^ ※ סוכנויות הידיעות, צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024 - ^ הנשיא ביידן: "ה-7 באוקטובר הפך ליום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, המחבלים לא ינצחו", באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ סון אנגל ראסמוסן ושושנה סולומון, "הרגתי 10 בידיים חשופות": מצלמות הגוף של המחבלים חשפו את הזוועה, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2023
- ^ יהונתן ליס, הקבינט והממשלה יתכנסו הערב לאשר את העסקה לשחרור החטופים, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
- ^ דובי בן גדליהו, צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
- ^ עודכן ב-5 ביולי 2024.
- ^ ※ עדכון מצב הומניטרי מס' 189 - הגדה המערבית, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 10 ביולי 2024
- ^ ※ עדכון מצב הומניטרי מס' 189 - הגדה המערבית, באתר משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 13 ביולי 2024
- ^ ※ יומן המלחמה - 04/07, באתר צה"ל, 5 ביולי 2024
- ^ איתי בלומנטל חן ביאר אורלי אלקלעי, תוכנית הפינוי של צה"ל בצפון | רשימת היישובים המלאה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באוקטובר 2023
- ^ עדי חשמונאי, תקדים הנ"ט של חיזבאללה: צליפה והרס שיטתי של בתים בצפון, באתר הארץ, 9 בינואר 2024
- ^ דין שמואל אלמס, 6,000 פגזים בדקה: הפתרון היצירתי של ישראל לכטב"מים של חיזבאללה, באתר גלובס, 3 ביוני 2024.
- ^ שירין פלאח סעב, הפחד מההפצצות, הפינוי הכפוי והכעס על חיזבאללה: קולות מדרום לבנון, באתר הארץ, 11 ביוני 2024
- ^ "רצועת ביטחון" בפועל בדרום לבנון: "כל בית שלישי משמש את חיזבאללה" | תיעוד ההרס, באתר ynet, 27 ביוני 2024
- ^ ליאור בן ארי, ו"תודה" לנסראללה: גם בדרום לבנון החקלאות קורסת, באתר ynet, 28 במאי 2024
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים. ב-4 ביולי 2024 נהרג קצין. ב-11 ביולי 2024 נהרג חייל בכברי. ב-18 ביולי 2024 מת מפצעיו חייל צה"ל שנפצע ב-30 ביוני (מקור).
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024, ב-14 במאי נהרג אזרח מירי טיל נ"ט. ב-9 ביולי נהרגו שני אזרחים מפגיעה ישירה ברמת הגולן.
- ^ ※ 2 killed, 3 injured in Israeli airstrikes on S. Lebanon, שינחואה, 10 ביוני 2024 (באנגלית) על פי מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (17 - 24 ביוני 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 24 ביוני 2024, המספר עומד על 455 או 432
- ^ רון בן ישי, האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ נסיה שמר, כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ טל לב רם, הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ דנה בן שמעון, אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
- ^ טל לב רם, עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2023
- ^ נחום ברנע, נתנו לחמאס לנצח, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
- ^ Lahav Harkov, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, Jerusalem Post, March 12, 2019 (באנגלית)
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באוקטובר 2023
- ^ ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו", 21 ביוני 2017, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 08:05)
- ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018
- ^ "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022
- ^ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, נציב.נט, 9 בפברואר 2021
- ^ 1 2 איתי אילנאי, רונן ברגמן, מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ עומר דוסטרי, ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
- ^ מפקדים למען ביטחון ישראל, אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ, יוני 2021
- ^ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ^ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ עופר פטרסבורג, האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 ניר דבורי, תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ Burke, Jason (2023-11-07). "A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-08.
- ^ מיכאל שמש, תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באוקטובר 2023
- ^ שרית מגן אילנה דיין, המסמך שתיאר את מתקפת 7 באוקטובר אחד לאחד - בדיוק שנה לפני כן | חשיפה, באתר מאקו, 4 בינואר 2024
- ^ The Wall Street Journal, איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, וול סטריט ג'ורנל, 25 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ נעמה פרי שרית מגן אילנה דיין, "הלילה נכבוש את מחסום ארז": המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים | תיק אוקטובר, עובדה, באתר מאקו, 7 במרץ 2024
- ^ ברק רביד, קהילת המודיעין האמריקנית: "שרידותו של נתניהו כרה"מ בסכנה", באתר וואלה, 12 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
- ^ 1 2 חיים לוינסון, אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ טל שלו, לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 עמוס הראל, "סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אילנה דיין, חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר", באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- ^ נדב איל, מחדל המודיעין: הסימן המעיד למלחמה שנקלט ב-8200, ולא עבר לבכירי צה"ל, באתר ynet, 13 בינואר 2024
- ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
- ^ לי נעים, התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר מאקו, 16 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של אסף ליברמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון וירון דרוקמן, נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות", באתר ynet, 25 ביוני 2018
- ^ יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
- ^ חזקי ברוך, לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2023
- ^ ציוץ של אטילה שומפלבי Attila Somfalvi ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ י. כרמון, סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
- ^ טל לב רם וארנולד נטייב, בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ אור ישראלי, שתי פלגות של חיילי חטיבת הקומנדו הוסטו מאוגדת עזה לגזרה ביו"ש, באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2023
- ^ ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023;
יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023 - ^ בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל ניר דבורי, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב | פרסום ראשון, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ מאיר תורג'מן, מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ life.living.lk@gmail.com, "היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם", באתר Epoch, 10 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יואב לימור, אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים להיבהל פחות", באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2021
- ^ ניר דבורי, צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023
- ^ עמוס הראל, ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023.
- ^ אל"מ בדימוס ד"ר חנן שי: "ב-8 אוקטובר 2023 לא היו לצה"ל תוכניות מגרה תחבולניות לכבוש את עזה!", סרטון בערוץ "ד"ר אורי מילשטיין", באתר יוטיוב (אורך: 48:49)
- ^ אל"מ ד"ר רונן איציק: "בשמונת חודשי המלחמה הנחנו לאויב להוביל את המצב האסטרטגי", סרטון בערוץ "ד"ר אורי מילשטיין", באתר יוטיוב (אורך: 41:12)
- ^ אורי משגב, נתניהו לקה בשיתוק ב–7 באוקטובר, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2023
- ^ רועי רובינשטיין, חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע
- ^ יפעת ראובן, באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2023
- ^ אסף זגריזק, התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2023
- ^ מהטיול אחרי צבא לשדה הקרב: המשוחררים הטריים חוזרים למדים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:38)
- ^ עמי רוחקס דומבה, עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף, באתר "IsraelDefense", 8 באוקטובר 2023
- ^ יאיר קראוס, הדר עדי, רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל, כ-330 אלף ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 באוקטובר 2023
- ^ רוית תלמי-כהן, סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, פליטים בארצם (עקורים) בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": תמונת מצב ועקרונות ראשוניים, באתר המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, 27 באוקטובר 2023
- ^ ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב ולילך שובל, לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
- ^ כאן חדשות, דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני וחנן גרינווד, ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה", בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2023
- ^ איריס ליפשיץ-קליגר, התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו ברשות המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך טבלת אומדן אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה באתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי)
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, "זו אזהרה - התפנו מיד": כרוזים לתושבים בעזה פוזרו בטעות בראש העין ובשומרון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
- ^ עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה, באתר JDN
- ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר, ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי והסוכנויות, בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל לתושבי אחת השכונות הגדולות בעזה: "למען ביטחונם - צאו לדרום הרצועה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם | תיעוד, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ עמוס הראל, ההתנקשות בבכיר משמרות המהפכה מסמנת: ישראל מאבדת סבלנות מול איראן, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, התוכנית של צה"ל למניעת חזרת חמאס לצפון הרצועה - והביקורת: "תסכן חיילים", באתר וואלה, 4 בפברואר 2024
- ^ קובי עוזיאלי, קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה, באתר בחדרי חרדים, 16 באוקטובר 2023
- ^ שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס, בעיתון מקור ראשון, 07 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה", באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2023
- ^ יניר יגנה, טל שלו, נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה", באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2023
- ^ שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 39:25)
- ^ גנץ בביקורת על נתניהו: צריך להגיד לציבור מה כן יהיה ביום שאחרי, ולא לייצר מחלוקות מדומות, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2023
- ^ לילך שובל, "חוסר החלטה מדיני עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית": שר הביטחון מאשר את הפרסום ב"ישראל היום", באתר ישראל היום, 15 בינואר 2024
- ^ יעל צ'כנובר, גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ ירון אברהם, נתניהו הציג לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס", באתר מאקו, 23 בפברואר 2024
- ^ מוריה אסרף וולברג, בניגוד לסיכום בקבינט: נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה, באתר חדשות 13, 21 באפריל 2024
- ^ מעין יומן מלחמה יום יומי
- ^ אמיר בוחבוט, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023
- ^ חשיפת מנהרת הטרור מתחת לשיפאא' - מעיני לוחמת חילוץ, באתר צה"ל, 14 בדצמבר 2023
- ^ נחשפה מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפאא' - תיעוד מבפנים, באתר צה"ל, 19 בנובמבר 2023,
יואב זיתון, מנהרה תת-קרקעית, חדר פיקוד של חמאס ואמל"ח במחלקת הלב: תיעוד הגילויים החדשים בשיפא, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023 - ^ יואב זיתון, מצלמות האבטחה חשפו: מחבלי חמאס הובילו בכוח חטופים בתוך שיפא | התיעוד, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, במסגרת העסקה המתגבשת: אלו החטופים שצפויים להשתחרר בפעימות הראשונות, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2023
- ^ החלטות ממשלה 1077: שחרור אסירים מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה
- ^ 1 2 טל לב רם, דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה", באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2024
- ^ יואב זיתון, אין יותר כוחות מתמרנים בעזה: אוגדה 98 יצאה מחאן יונס, רק חטיבה אחת נותרה ברצועה, באתר ynet, 7 באפריל 2024
- ^ אמיר בוחבוט, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה, 7 בינואר 2024
- ^ זאב קם, נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2024
- ^ ניר דבורי, בצה"ל מזהים: מאות רבות של מחבלים נמלטו מרפיח לאזור ההומניטרי, באתר מאקו, 17 ביוני 2024
- ^ אורי איזק, פרטים חדשים מהמבצע ברפיח: הלחימה ב"לב הפועם", והקרבות עם מחבלים בתוך המנהרות, באתר מאקו, 17 ביוני 2024
- ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024 (כולל חללים מתאונות מבצעיות)
- ^ ※ לפי INSS (שקף 25), מעודכן ל-24 ביולי 2024.
- ^ ※ מספרי הכניעה: יותר מ-500 מחבלים נכנעו ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 11 בדצמבר 2023, יניב קובוביץ, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024.
- ^ עינב חלבי, משרד הבריאות בעזה: 30 הרוגים ברצועה ביממה האחרונה, באתר ynet, 25 ביולי 2024
- ^ ※ עינב חלבי, משרד הבריאות בעזה: 30 הרוגים ברצועה ביממה האחרונה, באתר ynet, 25 ביולי 2024
- ^ ※ עדכון של OCHA מ-1 במאי 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023;
כתבי ynet, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023 - ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ^ לא כטב"מ: כך בוצע החיסול של מפקד כוח רדואן בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 8 בינואר 2024
- ^ גיא ורון, חיזבאללה תקף את פיקוד הצפון: "תגובה על החיסולים בלבנון", באתר מאקו, 9 בינואר 2024
- ^ דובר צה"ל מאשר: "חיסלנו את ראש מערך הכטב"מים של חיזבאללה", באתר עכשיו 14, 9 בינואר 2024
- ^ כתבי ישראל היום, בתגובה להפלת הכטב"ם: צה"ל תקף מטרות חיזבאללה במרחק 110 ק"מ מהגבול ; פצוע קל בשתולה, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2024.
- ^ ליאור בן ארי, התקיפה החריגה בסוריה: "יועץ משמרות המהפכה חוסל, לצד מפקדים בחיזבאללה", באתר ynet, 1 במרץ 2024
- ^ שחר קליימן, יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 1 במרץ 2024.
- ^ שחר קליימן, האיראני הבכיר ביותר בסוריה ובלבנון: זהו המפקד בכוח קודס שחוסל בדמשק, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2024.
- ^ ניר דבורי גיא ורון, שבעה מפקדים בדרג "אלוף-משנה": אלו בכירי חיזבאללה שחוסלו במלחמה, באתר מאקו, 17 באפריל 2024
- ^ אדר גיציס, 7 פצועים מפגיעה ישירה בחורפיש, אחד מהם במצב אנוש, באתר מאקו, 5 ביוני 2024.
- ^ יאיר קראוס, יואב זיתון, איתמר אייכנר, עינב חלבי, אדיר ינקו, קובי נחשוני, 12 פצועים במתקפת כטב"מים בחורפיש, בלי שהופעלה אזעקה; כוחות הצלה נפגעו, באתר ynet, 5 ביוני 2024
- ^ ספיר ליפקין, בלבנון מדווחים: שרפות גדולות הוצתו, המצב ממשיך להתחמם - "ההסלמה הגיעה לרמות הגבוהות ביותר", באתר מאקו, 5 ביוני 2024.
- ^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתן גליקמן, תקיפה דרמטית בלבנון: "חוסל המפקד הכי בכיר בחיזבאללה מתחילת המלחמה", באתר ynet, 11 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, היה מעורב בחטיפת חיילי המילואים ב-2006, נערך לתמרון בגליל: צה"ל אישר את חיסול בכיר חיזבאללה, באתר ynet, 3 ביולי 2024
- ^ Three Syrian children said among 5 killed in Israeli strikes in south Lebanon, The Times of Israel, 16 ביולי 2024
- ^ Syrians in Lebanon mourn children killed in strike blamed on Israel, France 24, 17 ביולי 2024
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים. ב-4 ביולי 2024 נהרג קצין. ב-11 ביולי 2024 נהרג חייל בכברי. ב-18 ביולי 2024 מת מפצעיו חייל צה"ל שנפצע ב-30 ביוני (מקור).
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024, ב-14 במאי נהרג אזרח מירי טיל נ"ט. ב-9 ביולי נהרגו שני אזרחים מפגיעה ישירה ברמת הגולן.
- ^ ※ ניב שעיוביץ, יואב זיתון, איתמר אייכנר, 7 הרוגים בלבנון ביממה, בהם מפקד ברדואן; ארה"ב: "לא רואים סימנים למלחמה כוללת", באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
- ^ צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024
- ^ דוחות חודשיים ושנתיים של פעילות טרור באיו"ש, באתר השב"כ
- ^ 100 ימי מלחמה בטרור - הנתונים מאחורי הפעילות באיו"ש נחשפים, באתר צה"ל, 10 בינואר 2024
- ^ ※ עדכון מצב הומניטרי מס' 189 - הגדה המערבית, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 10 ביולי 2024
- ^ ※ יומן המלחמה - 04/07, באתר צה"ל, 5 ביולי 2024
- ^ נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס, באתר צה"ל, 1 בנובמבר 2023
- ^ אורן זיו, "כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה, באתר "שיחה מקומית", 2 בנובמבר 2023
- ^ עמיר רפפורט, טור של עמיר רפפורט: הסיפור האמיתי של המחדל המודיעיני והניצחון של צה"ל על החמאס, באתר "IsraelDefense", 29 בפברואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, "אלימים ומערערים את היציבות באזור": ארה"ב בסבב סנקציות שלישי נגד מתנחלים, באתר ynet, 14 במרץ 2024
- ^ רון בן ישי, כך נכשלה תוכנית הרמדאן של חמאס, באתר ynet, 11 באפריל 2024
- ^ דוחות חודשיים של השב"כ, באתר השב"כ
- ^ עדכון מצב הומניטרי מס' 189 | הגדה המערבית, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, 2024-07-10
- ^ רון בן ישי, האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות | פרטים חדשים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ טיל אחד יורט על ידי סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ 25 יום למלחמה, בוקר, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף, באתר חדשות 0404, 31 באוקטובר 2023
- ^ יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2", באתר וואלה, 14 בנובמבר 2023
- ^ רונית זילברשטיין, לראשונה: מערכת כיפת ברזל ימית יירטה מטרה מעל אילת | צפו בתיעוד, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, רועי רובינשטיין, חגי לפ, ליאור בן ארי, הכטב"ם "יפו" התרסק על דירה בת"א, אדם נהרג. צה"ל: "אירוע רע, היה צריך להפילו", באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024.
- ^ ספיר ליפקין, אחרי פגיעת הכטב"ם בתל אביב: מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בתימן, באתר מאקו, 20 ביולי 2024
- ^ לילך שובל, 20 מטוסי קרב בטיסה במרחק 1,700 ק"מ מישראל: מאחורי הקלעים של התקיפה בתימן, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2024.
- ^ איתי בלומנטל - X, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל הלוי בזמן המתקפה על תימן בבור בקריה, באתר x.com, 20/07/2024
- ^ אור הלר, אלון בן דוד, אלעד זיני, ליאור ורוצלבסקי, מוריה אסרף, נריה קראוס, רן מאיר, ישראל תקפה בתימן; היערכות ל"חילופי מהלומות" עם החות'ים, באתר חדשות 13, 20 ביולי 2024
- ^ טל לב רם, אנה ברסקי, בלב הים האדום: החותים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ שודדי הים החות'ים חטפו עוד ספינה בים סוף, באתר "סרוגים", 12 בדצמבר 2023
- ^ שחר קליימן, חשש: החות'ים חטפו ספינה נוספת בים האדום, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2023
- ^ שני טילים בליסטיים וכטב"ם פגעו בספינות בים האדום, בצל הפעלת הכוח הרב-לאומי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ ארה"ב: החות'ים תקפו 2 ספינות באמצעות טילים בליסטיים, איש לא נפגע, באתר ynet, 7 בפברואר 2024
- ^ לראשונה: ספינה שתקפו החות'ים טבעה בים האדום; חשש מאסון סביבתי, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- ^ אסף גלעד, זה היה אחד האיומים של החות'ים, אמש הוא כנראה התממש לראשונה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2024
- ^ הפנטגון: התקפות החות'ים חתכו ב-90% את תנועת המכולות בים האדום, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2024
- ^ דיווח: ספינה שהעבירה טילים מאיראן לחותים - נעלמה | חמל, באתר hamal.co.il
- ^ רויטרס, פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ שחר קליימן, צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
- ^ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports, רויטרס, 5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילת | תיעוד, באתר ynet, 1 באפריל 2024
- ^ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, איריס ליפשיץ קליגר, המתקפה האיראנית החלה - מאות כטב"מים שוגרו לישראל, גם טילי שיוט, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ ליאור בן ארי, ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ דובר צה"ל בנבטים: הבסיס נפגע, אבל מתפקד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2024
- ^ ברק רביד, ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארה"ב לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה, באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ Biden counsels Netanyahu to ‘slow things down’ after Iranian attack
- ^ שמעון הללי, זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית, באתר עכשיו 14, 17 באפריל 2024
- ^ בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן, באתר ynet, 17 באפריל 2024
- ^ גורמים ישראליים אישרו: ישראל תקפה באיראן, באתר מאקו, 19 באפריל 2024
- ^ 1 2 רון בן ישי, מסר ישראלי גם לרוסיה? צילומי לוויין מעידים על נזק לסוללת S-300 בתקיפה באיראן, באתר ynet, 20 באפריל 2024
- ^ אסף רוזנצוייג, דיווח: מחשש לתקיפות ישראליות - איראן הסיגה את כל אנשיה מדרום סוריה, באתר מאקו, 24 באפריל 2024
- ^ Syria says 8 soldiers killed in Israeli strikes
- ^ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 20 בינואר 2024
- ^ מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד, מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 בן סמואלס, ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ^ 3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן", באתר מאקו, 28 בינואר 2024
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם", באתר חדשות 13, 12 באוקטובר 2023
- ^ צוות "זמני ישראל", 14 ילדים בני פחות מ-10, 25 קשישים בני יותר מ-80: מידע עדכני על קורבנות השביעי באוקטובר הידועים, באתר The Times of Israel
- ^ איתמר אייכנר, בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ רועי אבן, העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ שרי שיין, אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו", באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ פנינה שרביט ברוך ותמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ "עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
- ^ שרון כידון, ניר כהן, העדויות המזעזעות של מפקד יחידות מיוחדות בזק"א: "אנחנו מחזיקים בתמונות קשות", באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו", באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ רונן ברגמן, יואב זיתון, ההוראה: למנוע ממחבלים לחזור לעזה "בכל מחיר", גם אם יש איתם חטופים, באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ יניב קובוביץ, מסמכים חושפים: צה"ל הפעיל נוהל חניבעל על חיילים ואזרחים ב–7 באוקטובר, באתר הארץ, 7 ביולי 2024
- ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024 (כולל חללים מתאונות מבצעיות)
- ^ עודכן ב-5 ביולי 2024.
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים. ב-4 ביולי 2024 נהרג קצין. ב-11 ביולי 2024 נהרג חייל בכברי. ב-18 ביולי 2024 מת מפצעיו חייל צה"ל שנפצע ב-30 ביוני (מקור).
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024, ב-14 במאי נהרג אזרח מירי טיל נ"ט. ב-9 ביולי נהרגו שני אזרחים מפגיעה ישירה ברמת הגולן.
- ^ ※ לפי INSS ומעודכן ל-24 ביולי 2024.
- ^ ראובן כספי, התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים, באתר בחדרי חרדים, 20 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ ורד פלמן, ישראל במלחמה | הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
- ^ נוב ראובני קטי דור, לאחר המסמך המטלטל של עדויות החטופים: במשרד הבריאות שוקדים על דוח נפרד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2023
- ^ At least 10 freed hostages were sexually abused in Hamas captivity, doctor says, The Times of Israel, 6 December 2023
- ^ ※ לפי INSS (שקף 25), מעודכן ל-24 ביולי 2024.
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, אלישע בן קימון, עינב חלבי, ההטעיה לפני חיסול המחבלים הבכירים בטול כרם - והמחבלת שהתחפשה לפרמדיקית | התיעודים, רגע לפני התקיפה, באתר ynet, 23 ביולי 2024
- ^ 1 2 How Hamas Manipulates Gaza Fatality Numbers: Examining the Male Undercount and Other Problems | The Washington Institute, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
- ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 19.5.2024
- ^ משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש | מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 82, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, 2024-01-02
- ^ עינב חלבי, משרד הבריאות בעזה: 30 הרוגים ברצועה ביממה האחרונה, באתר ynet, 25 ביולי 2024
- ^ ※ עדכון של OCHA מ-1 במאי 2024.
- ^ 70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן", באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ דוד ברון, ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2024.
- ^ גלי וינרב, כיצד מחשבים את מספר ההרוגים בעזה והאם אפשר להאמין לנתונים?, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2023
- ^ אדם טיילור, למה סוכנויות ידיעות והאו"ם מסתמכים על משרד הבריאות של עזה במספרי הרוגים, באתר וושינגטון פוסט, 23 בנובמבר, 2023 (באנגלית)
- ^ יניב קובוביץ, עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ Israeli army threats ordering residents of northern Gaza to leave may amount to war crimes, Amnesty International, 2023-10-25 (באנגלית)
- ^ אורן זיו, עדויות חיילים: ירינו בלי הבחנה, שרפנו בתים, הותרנו גופות ברחוב, באתר "שיחה מקומית", 8 ביולי 2024
- ^ התיעוד של חמאס חושף: זו הסיבה למספר האזרחים ההרוגים בעזה • צפו, באתר JDN
- ^ Hamas Fighting in Civilian Clothes | Compilation, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 10:00)
- ^ Why Hamas Wears T-Shirts & Jeans in Combat, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 00:40)
- ^ Gaza's missing children: Over 20,000 children estimated to be lost, disappeared, detained, buried under the rubble or in mass graves, Save the Children, 24 ביוני 2024 (באנגלית)
- ^ Emma Graham-Harrison, Children die of malnutrition as Rafah operation heightens threat of famine in Gaza, The Guardian, 2 ביוני 2024
- ^ חמאס: יותר מ-40 ילדים נהרגו מרעב בעזה עקב המלחמה, באתר אל-קודס, 19 ביוני 2024
- ^ ※ מספרי הכניעה: יותר מ-500 מחבלים נכנעו ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 11 בדצמבר 2023, יניב קובוביץ, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024.
- ^ ראו מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל#עדויות להתעללות ומוות למידע מפורט
- ^ 1 2 ניו יורק טיימס, מוזיקה רועשת ועדויות על התעללות בחקירות: ביקור במתקן המעצר בשדה תימן, באתר הארץ, 6 ביוני 2024
- ^ יניב קובוביץ ובר פלג, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
- ^ הגר שיזף, 27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ^ ※ עדכון מצב הומניטרי מס' 189 - הגדה המערבית, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 10 ביולי 2024
- ^ ※ עדכון מצב הומניטרי מס' 189 - הגדה המערבית, באתר משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 13 ביולי 2024
- ^ מעל 9,450 פלסטינים נעצרו בגדה המערבית מאז 7 באוקטובר, באתר וואפא, 30 ביוני 2024
- ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
- ^ ※ ניב שעיוביץ, יואב זיתון, איתמר אייכנר, 7 הרוגים בלבנון ביממה, בהם מפקד ברדואן; ארה"ב: "לא רואים סימנים למלחמה כוללת", באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ ※ ליאור בן ארי, האבדות של חיזבאללה, שמתעקש להמשיך בלחימה, באתר ynet, 10 במרץ 2024,
צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024. - ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (25-19 במרץ 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 במרץ 2024
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (1 - 8 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 8 באפריל 2024
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024 - ^ ※ סוכנויות הידיעות, צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024 - ^ צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
- ^ ※ Lebanon: Flash Update #22 - Escalation of hostilities in south Lebanon, as of 14 July 2024, ReliefWeb, 16 ביולי 2024 (באנגלית)
- ^ In 53RD Israeli targeting | Seven regime soldiers and Iranina-backed gunmen killed and injured due to Israeli raids on Damascus, The Syrian Observatory For Human Rights, 14 ביולי 2024
- ^ 1 2 דובי בן גדליהו, מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
- ^ זיו גולדפישר, 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים, באתר Magdilim, 25 באוקטובר 2023
- ^ מתחילת המלחמה - 10,000 שיגורים מעזה; כמה יירוטים באזור אילת, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
- ^ רותם שטרקמן, 1.5 מיליון שקל לבית, 90 אלף שקל לתכולה שלו. מאחורי הקלעים של קרן מס רכוש, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2023
- ^ מלחמת יום הכיפורים מול מתקפת הפתע של החמאס בעוטף עזה, באתר "בא לי לטייל"
- ^ נטע בר, דרך המוות: עדות אילמת מאתר המסיבה שהפך לזירת הטבח הקשה בתולדות בישראל, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
- ^ דרור ניר קסטל, "הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה", באתר מאקו, 22 באוקטובר 2023
- ^ יובל ניסני, עם נזקים של חצי מיליארד שקל לפחות: זה המקום הכי מופגז היום בישראל, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2023
- ^ עדי דברת, "הצפון מדמם בלי שבכלל נפתחה חזית צפונית באופן רשמי, וזה מטריד מאוד", באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2023
- ^ מתן צורי, החקלאים שנשארו בעוטף עזה: "בנוסף לאסון, יהיה נזק של עשרות מיליונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יוסף ארנפלד, בוכים על חלב שנשפך, באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2023
- ^ At least 30% of all housing units in Gaza Strip destroyed or damaged — UN, Tass, October 20, 2023
- ^ Gaza: 42% of housing units destroyed or damaged in Israeli attacks, UN says, October 22, 2023
- ^ Israel-Hamas War, 25 באוקטובר 2023
- ^ Al Jazeera, Israeli bombardments damage more than half of Gaza’s housing units, Al Jazeera, 10 בנובמבר 2023
- ^ Hamas: Israeli attacks targeted 60% of residential units in Gaza, Middle East Monitor, November 20, 2023
- ^ Shelter in Crisis: Joint Advocacy Statement - 24th November 2023, Reliefweb
- ^ CNN, Map: Thousands of homes in Gaza are damaged or destroyed. See the destruction., CNN, 30 בנובמבר 2023
- ^ Jake Epstein, Researchers mapped the damage in Gaza, and more than a third of the buildings have been wrecked as the war moves south, Insider, 20 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 הארץ, וול סטריט ג'ורנל: כ-70% מהבתים וכמחצית מהבניינים ברצועת עזה נהרסו או נפגעו מתחילת המלחמה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2023
- ^ תני גולדשטיין, 45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים, באתר זמן ישראל, 21 בינואר 2024
- ^ 1 2 ג'קי חורי, מוחמד מוסטפא הציג לעבאס את הממשלה הפלסטינית החדשה בגדה, באתר הארץ, 22:49 • 28 במרץ 2024
- ^ 1,000 mosques destroyed in Israeli onslaught on Gaza, local authorities say, www.aa.com.tr
- ^ Palestinians pray in reduced spaces as more than 1,000 mosques destroyed by Israel, Al Jazeera, 10 במרץ 2024
- ^ דיווח: רוב מנהרות חמאס לא נפגעו, תוכנית "אטלנטיס" להצפתן - לא מספיק יעילה, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל מצית בתים ברצועת עזה, בהוראת קצינים שמובילים את הלחימה, באתר הארץ, 31 בינואר 2024
- ^ בשל הרס מבנה של ממשלת בלגיה בעזה: שרת החוץ זימנה את השגרירה הישראלית לשיחה, באתר ynet, 2 בפברואר 2024
- ^ 1 2 Belgium summons Israeli ambassador and strongly condemns bombing of Belgian development agency Enabel, FPS Foreign Affairs, 2024-02-02 (באנגלית)
- ^ ניו יורק טיימס, גרדיאן, שיקום עזה יעלה כ-40 מיליארד דולר, ועלול להימשך 80 שנה, באתר TheMarker, 3 במאי 2024
- ^ מאמר המערכת, נערכים לייהוד עזה, באתר הארץ, 5 ביולי 2024
- ^ שירין פלאח סעב, הפחד מההפצצות, הפינוי הכפוי והכעס על חיזבאללה: קולות מדרום לבנון, באתר הארץ, 11 ביוני 2024
- ^ מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 141, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, 2024-03-18
- ^ ניר דבורי, התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023.
- ^ 1 2 שי לוי, סיכלו מתקפת נוח'בה בחסות החשיכה: הצצה לפעילות הצלפים של צה"ל בעזה, באתר מאקו, 1 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ עמי רוחקס דומבה, שנתיים לתוך המלחמה באוקראינה: גם בישראל התאימו רשתות לטנקים נגד רחפנים, באתר "IsraelDefense", 31 באוקטובר 2023.
- ^ שי לוי, היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד", באתר מאקו, 15 בנובמבר 2023
- ^ אסף רוזנצוייג, ישראל בגל תקיפות חסר תקדים בסוריה: הותקפו משאיות ותשתיות שסיפקה איראן, באתר מאקו, 8 בינואר 2024.
- ^ כתב מקור ראשון, הוול סטריט ז'ורנל: ישראל מנצחת במלחמה, בעיתון מקור ראשון, 6 בפברואר 2024 (המאמר המקורי באנגלית ב-WSJ).
- ^ סוכנויות הידיעות, מומחה אמריקאי על הלחימה בעזה: "קצב ההתקדמות מהיר באופן היסטורי", באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2024,
מהר יותר מארה"ב ומרוסיה: ההישג חסר התקדים של ישראל במלחמה, באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2024. - ^ "מהיר באופן היסטורי": המומחה האמריקני ללוחמה בשטח בנוי נדהם מההישגים של צה"ל, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:00), 1 בפברואר 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים, באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם, באתר צה"ל, 19 באוקטובר 2023
- ^ IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023
- ^ ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, טילי כתף עוצמתיים מארה"ב ומקלע קטלני: הנשקים שעוברים טבילת אש בעזה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2023
- ^ ארנולד נטייב, היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, נגמ"ש בשלט רחוק, D-9 בלי נהג ורחפן יורה: אלה הכלים הלא-מאוישים של צה"ל בעזה, באתר ynet, 24 בפברואר 2024.
- ^ דין שמואל אלמס, "טקטיקה ששימשה בעיראק": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח, באתר גלובס, 2 ביוני 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי, חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ | תיעוד, באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ מנחם הלפגוט, לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024.
- ^ 'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר צה"ל, 9 באפריל 2024.
- ^ מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:31), 10 באפריל 2024.
- ^ שגיא כהן, משוגר ממטוס, אוטונומי ומתביית על מכ"מים: מה ידוע על הטיל שפגע באיראן?, באתר TheMarker, 21 באפריל 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ מאחורי הרגעים בהם לראשונה - כל מערך ההגנה האווירית יירט, באתר צה"ל, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מבוססת על כיפת ברזל, מיועדת להגן גם על האסדות: תיעוד מהיירוט הראשון של "כיפה ימית", באתר ynet, 9 באפריל 2024
- ^ ניר דבורי, מוצבת על ספינה ומיירטת מטרות חשודות: זאת כיפת ברזל הימית, באתר מאקו, 9 באפריל 2024
- ^ אודי עציון, חסכונית וניידת: ההברקה מאחורי כיפה ימית שהוכיחה את עצמה, באתר וואלה, 9 באפריל 2024
- ^ מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר, באתר צה"ל, 30 באפריל 2024
- ^ התקיים טקס הקמת גדוד 139 של מערך ההגנה האווירית, באתר צה"ל, 21 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, מתחילת המלחמה: 19 אלף רקטות נורו לעבר ישראל, יותר מ-150 כטב"מים יורטו, באתר מאקו, 10 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב", באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ אמיר בוחבוט, יניר יגנה, מפקד אוגדת עזה הודיע על סיום תפקידו: "כל אחד צריך לקחת אחריות על החלק שלו", באתר וואלה, 9 ביוני 2024
- ^ אסף גלעד, איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2023
- ^ עודד ירון, כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד The Wall Street Journal, רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2023
- ^ דין שמואל אלמס, נחשף טיל הנ"ט הסיני שבו חמאס משתמשים נגד צה"ל, באתר מאקו, 30 ביוני 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, מנהיג איראן חמינאי: "מנשקים את ידי חמאס, המשטר הציוני הובס צבאית", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
- ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
- ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע צרוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
- ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ראש ממשלת בריטניה בישראל: "זו אינה זכותכם - זו חובתכם להשיב את הביטחון למדינתכם", באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 תמר טוניק, זעזוע בעולם: "המתקפה היא טרור בצורתו הנתעבת ביותר", באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ עופר אדרת, שולץ: עוצרים סיוע לפלסטינים, ביטחון ישראל הוא סיבת קיומנו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ ראש ממשלת איטליה קוראת לעולם: “אסור ליפול למלכודת של החמאס”, באתר עכשיו 14, 21 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, 28 שגרירים הזדעזעו מהמראות בקיבוץ כפר עזה: "אותה הרגשה של אושוויץ", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ בעולם גינו את מתקפת הטרור נגד ישראל. איראן בירכה על פעולת חמאס, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ ברק רביד, איחוד האמירויות בגינוי ערבי ראשון: "התקפות חמאס נגד ישראלים - הסלמה חמורה", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ Stand with Israel, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 01:11).
- ^ הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
- ^ בן סמואלס, יהונתן ליס, מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^ רכבת תמיכה אווירית של מנהיגים מהעולם תנחת בישראל, באתר משרד החוץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ אנטוניה ימין, קנצלר גרמניה נשכב על הקרקע בזמן אזעקה בנתב"ג, באתר מאקו, 17 באוקטובר 2023.
- ^ לאחר ביקור ביידן: הצעד החדש של ארה"ב לתמיכה בישראל, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023.
- ^ איתמר אייכנר, ראש ממשלת בריטניה בישראל: "זו אינה זכותכם - זו חובתכם להשיב את הביטחון למדינתכם", באתר ynet, 19 באוקטובר 2023.
- ^ שר החוץ של בריטניה ביקר באופקים ונחשף לזוועות, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2023.
- ^ ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, בקריה בתל אביב, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 00:31)
- ^ איטליה תומכת ללא סייג בישראל במאבקה בטרור, באתר משרד החוץ, 13 באוקטובר 2023
- ^ ראש הממשלה נתניהו נפגש עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, באתר משרד ראש הממשלה
- ^ איתמר אייכנר, מקרון הציע להקים קואליציה נגד הטרור, נתניהו: "מסרבים שדאעש יהיו בגבול שלנו", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023.
- ^ קנצלר אוסטריה לנתניהו: "המאבק המשותף נגד הטרור חשוב כעת מאי פעם", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023.
- ^ עכשיו 14 פוליטי מדיני, רה"מ צ'כיה להרצוג: "זכותכם להגן על ישראל ועל קיומכם", באתר עכשיו 14, 25 באוקטובר 2023.
- ^ גרדיאן ורויטרס, דו"ח של האו"ם קובע: ישראל מבצעת פעולות של רצח עם, יש להטיל עליה אמברגו נשק, באתר הארץ, 26 במרץ 2024
- ^ Israel has a ‘deliberate plan to kill children and women’: UN official, Al Jazeera, 4 במאי 2024
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 באפריל 2024
- ^ Nina Lakhani, Israel is deliberately starving Palestinians, UN rights expert says, The Guardian, 27 בפברואר 2024
- ^ אסף אוני, תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
- ^ יובל קרני, מורן אזולאי, גלעד כהן, AFP, נשיא ברזיל: ישראל מבצעת רצח עם כמו היטלר. נתניהו: הוא חצה קו אדום, באתר ynet, 18 בפברואר 2024
- ^ ישראל לפקוביץ, קולומביה האשימה את ישראל ב"רצח עם" בעזה והשעתה הסכמי רכישת נשק, באתר בחדרי חרדים, 1 במרץ 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, "אידיאולוגיה מסוכנת מהנאציזם": הנשיא הדרום-אמריקאי במתקפה על ישראל, באתר מעריב אונליין, 7 בנובמבר 2023
- ^ נשיא קובה: ישראל מדינת טרור, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2023
- ^ Wassim Saifuldine, Lebanon calls for ending Israeli war on Gaza, www.aa.com.tr, 3 ביולי 2024
- ^ ארדואן נגד ישראל: "התקיפות בעזה - בהיקף של רצח עם", באתר מאקו, 20 באוקטובר 2023
- ^ Burak Bir, What's happening in Gaza is genocide: Bangladeshi premier, www.aa.com.tr
- ^ גל רקובר, סקרי דעת קהל בעולם: רוב הציבור מזדהה עם ישראל, למרות מה שמשתקף ברשתות החברתיות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בנובמבר 2023.
- ^ אסף אוני, סקרים מלמדים: רוב האירופאים דווקא תומכים בזכות של ישראל להגן על עצמה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2023
- ^ a Harvard CAPS/Harris poll, 19 באוקטובר 2023
- ^ Isaac Herzog, Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World, Time, October 9, 2023 (באנגלית)
- ^ "זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" | השגריר ארדן בנאום באו"ם, באתר חדשות 0404, 26 באוקטובר 2023,
בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023 - ^ יוני קמפינסקי, אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם", באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023,
משה גורלי, דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023 - ^ טל לב רם, דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אמיר תיבון, כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ דוד ורטהיים, ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49), Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16), "Proportionality", סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46), No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17)
- ^ אלכסנדרה לוקש, ניר כהן, שרון כידון, הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב", באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן, בביצוע שאול אמסטרדמסקי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 19:08), 13 בנובמבר 2023
- ^ אבי בר-אלי, משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא), באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2023
- ^ צבי זרחיה, גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ דיפלומטיה ציבורית, באתר משרד החוץ
- ^ רפאל קאהאן, משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל | צפו, באתר חדשות 0404, 23 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב, בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס, באתר מאקו, 23 באוקטובר 2023
- ^ נחום ברנע, אדיר ינקו, החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ אורי סלע, אלי אשכנזי, יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד", באתר וואלה, 24 באוקטובר 2023
- ^ רועי אבן, "הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ, באתר מאקו, 25 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023,
טל לב רם, "תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה | האזינו, באתר מעריב אונליין, 1 בנובמבר 2023 - ^ ניר דבורי, דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2023
- ^ מנהל ביה"ח ב'גבאליה מודה שחמאס הפך את המקום למתקן צבאי, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2023.
- ^ לילך שובל, מנהל בית חולים בג'בלייה מודה: "חמאס הפך את בתי החולים למתקנים צבאיים, הבכירים נוהגים להסתתר בהם", באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023;
מנהל בי"ח חשף בחקירה: גויסתי לחמאס ב-2010 בדרגת תת-אלוף, חלק מעובדיי - פעילים צבאיים. צפו, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2023. - ^ "שר הפצצות הגרעיניות": בעולם לא נשארו אדישים לדבריו של עמיחי אליהו, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ אלעד שמחיוף, שתיקתם תגן עלינו, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, מתמיכה והזדהות ב-7/10, לביקורת וגינויים: כך ישראל איבדה את הלגיטימציה מהעולם, באתר ynet, 10 במרץ 2024.
- ^ איתמר אייכנר, סקרים בעולם: ישראל איבדה את כל התמיכה שקיבלה ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 10 באפריל 2024
- ^ ספיר ליפקין, "תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה | תיעוד, באתר מאקו, 5 בנובמבר 2023
- ^ ABRAHAM WYNER, How the Gaza Ministry of Health Fakes Casualty Numbers
- ^ בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
- ^ Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War, ניו יורק טיימס (באנגלית)
- ^ 'We will repeat October 7 again and again' - Hamas official, The Jerusalem Post, 2023-11-01 (באנגלית) (באנגלית)
- ^ ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2023
- ^ Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict, FoggyMedia, 09.10.2023
- ^ A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim (באנגלית)
- ^ יובל מן, מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ עטרה גרמן, שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
- ^ Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair, 4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child, Alt News, 2023-10-16 (באנגלית בריטית)
- ^ "Omer and Omar: How two 4-year-olds were killed and social media denied it" (באנגלית בריטית). 2023-10-25. נבדק ב-2024-05-05.
- ^ Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war, India Today, 2023-10-17 (באנגלית)
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ דובר צה"ל: "החיילת נועה מרציאנו ז"ל נרצחה על ידי מחבלי חמאס בתוך שיפא", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:48)
- ^ יהושע בריינר, הערכה במערכת הביטחון: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה, וזיהו אותו מהאוויר, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2023
- ^ הארץ: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה ומסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים, באתר אבו עלי אקספרס
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, אחרי שהנזק נעשה: הרש"פ מחקה את הכחשת הטבח - בלי הבהרה פומבית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ יהודה קליין, ההוכחה של חמאס שלא היה טבח: הכתבה ב'הארץ', באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ יהודה קליין, משרד החוץ הפלסטיני: ישראל הרגה את הנרצחים במסיבת הטבע, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- ^ הבהרה בעקבות הפרסום בעיתון הארץ בנוגע לתחקיר פסטיבל נובה טבח ברעים, באתר אבו עלי אקספרס
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ ברק טען: ישראל בנתה את הבונקרים בשיפא, השר קיש תקף: נזק בלתי נתפס, באתר ערוץ 7, 21 בנובמבר 2023
- ^ "ישראל בנתה בונקר": אהוד ברק הימם את CNN, ובעולם הערבי חגגו, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2023
- ^ גיא עזרא, אהוד ברק מגיב לסערה: "דבריי שובשו", באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2023
- ^ אושרי אלקסלסי, עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס, באתר Geektime, 12 באוקטובר 2023
- ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ מילאן צ'רני, פוטין כבר לא "חבר": כך פעלה מתקפת הסייבר והפייק של רוסיה נגד ישראל, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2023
- ^ יניב קובוביץ, "להדביר את הג'וקים, לה פמיליה גיבורים": צה"ל מפעיל לוחמה פסיכולוגית על אזרחי ישראל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2023
- ^ יניב קובוביץ, בצה"ל מודים: ערוץ טלגרם שפרסם תעמולה לקהל הישראלי הופעל מאגף המבצעים, באתר הארץ, 4 בפברואר 2024
- ^ 1 2 עומר בן יעקב, חשיפת "הארץ": מדינת ישראל הפעילה מבצע השפעה חשאי נגד מחוקקים אמריקאים, באתר הארץ, 5 ביוני 2024
- ^ איתמר אייכנר, משבר מדיני: ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו יחד במדינה פלסטינית, באתר ynet, 22 במאי 2024
- ^ שחר אילן, חרם אקדמי ראשון: אוניברסיטה בנורבגיה מקפיאה חילופי הסטודנטים עם ישראל, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2024;
אסף אוני, בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה, באתר גלובס, 15 במאי 2024; אבי בר-אלי, "החרם פשט באיטליה, בלגיה והולנד", התריע השקף — אבל את מי זה מעניין?, באתר TheMarker, 20:27 • 04 ביוני 2024
- ^ נמרוד הלפרן, רויטרס, בגלל הפעולה ברפיח: צרפת ביטלה השתתפות חברות ישראליות בתערוכת נשק חשובה, באתר TheMarker, 31 במאי 2024
דין שמואל אלמס, בעקבות הפעולה ברפיח: צרפת הרחיקה את ישראל מתערוכת נשק יוקרתית, באתר גלובס, 31 במאי 2024 - ^ ליאור באקאלו, פוקס: Pret a Manger ביטלה את הגעתה לישראל - בגלל המלחמה, באתר מאקו, 2 ביוני 2024
- ^ סמי פרץ, החרם על ישראל כבר כאן — ומתגבר; אבל לממשלה הנוכחית אין תשובות, באתר TheMarker, 2 ביוני 2024
- ^ סוכנות הידיעות, קולמביה עוצרת יצוא הפחם לישראל "עד שייפסק רצח העם" | אלו המשמעויות, באתר ynet, 8 ביוני 2024
- ^ שירז תקווה, מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2023
- ^ ברק רביד, מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2023
- ^ US vetoes resolution on Gaza which called for ‘immediate humanitarian ceasefire’ | UN News, news.un.org, 2023-12-08 (באנגלית)
- ^ איתמר מרגלית, מועצת הביטחון של האו"ם: על החות'ים לחדול ממתקפותיהם בים האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בינואר 2024
- ^ אמיר תיבון, ישראל נוספה לרשימת האו"ם של מדינות הפוגעות בילדים במלחמה, באתר הארץ, 7 ביוני 2024
- ^ איתמר אייכנר, דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
ברק רביד, דרום אפריקה: לפתוח בהליך נגד ישראל על ביצוע רצח עם בעזה, באתר וואלה, 29 בדצמבר 2023 - ^ איתמר אייכנר, גם בדרום אפריקה מאשרים: הדיונים בהאג - בחמישי ושישי הבאים, באתר ynet, 2 בינואר 2024
- ^ "3 January press release" (PDF).
- ^ אבישי גרינצייג ועמיחי שטיין, מומחה בריטי למשפט בינ"ל: האיש שייצג את ישראל בהאג, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בינואר 2024
- ^ נטעאל בנדל, שירית אביטן כהן ויהודה שלזינגר, באישור היועמ"שית ונתניהו: אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2024
- ^ רוריסנג קגוסאנה (5 בינואר 2024). "The 'A-team' lawyers representing South Africa at the world court against Israel". Times Live. נבדק ב-2024-01-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Court indicates provisional measures, בית הדין הבין-לאומי בהאג, 26 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל, באתר ynet, 26 בינואר 2024
נטעאל בנדל, הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2024 - ^ איתמר אייכנר, ישראל ענתה לדרא"פ: 700 מנהרות זוהו רק ברפיח, בהן 50 למצרים. חטופים מוחזקים בעיר, באתר ynet, 17 במאי 2024
ישראל חשפה בהאג: כמה מנהרות חמאס חוצות מרפיח למצרים, באתר מאקו, 17 במאי - ^ יובל אראל קרן בצלאל, בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח: "להפסיק כל פעילות צבאית שעלולה לפגוע באוכלוסייה", באתר מאקו, 24 במאי 2024
- ^ אסף רוזנצוייג, בית הדין בהאג: המדיניות הישראלית בשטחים לא חוקית - סיפוח דה-פקטו, באתר מאקו, 19 ביולי 2024
- ^ איתמר אייכנר, התובע הראשי בהאג: "ביקשתי צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, סינוואר, הנייה ודף", באתר ynet, 20 במאי 2024
- ^ אביעד גליקמן, נריה קראוס, גיל תמרי, בלינקן: "נגבש תגובה הולמת להחלטת בית הדין בהאג", באתר חדשות 13, 21 במאי 2024
- ^ ניצן גרידינגר, איתמר אייכנר, תמר שבק, פריז, צרפת תומכת בהחלטת התובע מהאג ועקצה את ישראל: "הזהרנו" | ומי לצידנו? התגובות בעולם, באתר ynet, 21 במאי 2024
- ^ דניאל אדלסון, ארה"ב תוקפת את התובע בהאג: "השוואה מבישה בין ישראל לחמאס שמסכנת עסקה", באתר ynet, 20 במאי 2024
- ^ עומדים לצד ישראל: הקונגרס העביר הצעת חוק להטלת סנקציות על בית הדין בהאג, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2024
- ^ נטע בר, תומכים או מגנים? המערב חלוק בדעותיו לגבי החלטת בית הדין בהאג, באתר ישראל היום, 21 במאי 2024
- ^ דקלה אהרן שפרן, "נרצח כי הוא יהודי": זעזוע לאחר מותו של פול וקסלר בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 בנובמבר 2023
- ^ אסף גולן, מדאיג: עלייה דרמטית של 500 אחוז באנטישמיות בעולם מתחילת מלחמת חרבות ברזל, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
- ^ "אגרופים ובעיטות": חרדים הותקפו בפלטבוש, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2023
- ^ לירן וינשטיין, אברהם פריד: "רואים את השנאה ברחוב, יש פחד", באתר "סרוגים", 13 בנובמבר 2023
- ^ סשה ברון כהן וכוכבים יהודים נזפו בבכירי טיקטוק: "יוצרת תנועה אנטישמית", באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ יניב פוהורילס, איתמר אייכנר, אין מקום בטוח: המתקפה העולמית נגד היהודים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ אריאל כהנא, בעקבות גל האנטישמיות בעולם: זינוק משמעותי בביקוש לעלייה לארץ ממדינות מערביות, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023
- ^ ynet, סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
- ^ ynet, אחרי שהפך לטרנדי בטיקטוק, "הגרדיאן" הסיר את מכתבו של אוסמה בן לאדן, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ^ נטע בר, שוב אנטישמיות ב-BBC: העובדים הונחו שלא להשתתף בצעדה נגד שנאת יהודים, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2023
- ^ הסטודנטים היהודים בארה"ב בחשש: "אנשים צועקים 'יש רק פתרון אחד - אינתיפאדה'", באתר מאקו, 29 באוקטובר 2023
- ^ אלחנן שפייזר, נשיאות אוניברסיטאות בארה"ב: קריאות ל"רצח עם ביהודים" לא מפירות את הכללים, בעיתון מקור ראשון, 6 בדצמבר 2023
- ^ ישי אלמקייס, בשל האנטישמיות: הטכניון יוזם "מפלט אקדמי" לסטודנטים וחוקרים מהעולם, בעיתון מקור ראשון, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, תוניסיה: חצר בית כנסת הוצתה בעיר ספקס, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 18 באוקטובר 2023
- ^ ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד ", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 15:30)
- ^ בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
- ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023
- ^ דביר אריאלי, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 6 בדצמבר 2023
- ^ אבי שרף, רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ^ אורי לורי, צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ, באתר עכשיו 14, 6 בנובמבר 2023
- ^ ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ Gaza ground attack: US Lt. Gen. James Glynn who will advise Israel on urban warfare, editorji.com, 24 October 2023 (באנגלית)
- ^ ניר דבורי, הסכם נשק דרמטי בין ארצות הברית לישראל במהלך המלחמה | פרסום ראשון, באתר מאקו, 25 בינואר 2024
- ^ רון בן ישי, ליאור בן ארי, 4 פעילי חיזבאללה נהרגו בסדרת הפצצות בגבול סוריה-עיראק. הערכה: ישראל אחראית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ חיים איסרוביץ, הפנטגון: ארבע ספינות נוספות יצאו כדי להשתתף בהקמת המזח הימי מול חופי עזה, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2024
- ^ אנשיל פפר, הכוונות הטובות שבהקמת המזח טובעות בעזה, באתר הארץ, 2 ביולי 2024
- ^ דני מולכו, יוסי מצרי, ארה"ב: הושלמה הקמת מזח הסיוע לעזה. הערכה בצה"ל: יפעל ממחר, באתר חדשות 13, 16 במאי 2024
- ^ היום ה-224 למלחמה | דיווח בלבנון: תקיפה חריגה של צה"ל באזור צידון, באתר מאקו, 17 במאי 2024
- ^ David Vergun,, Floating Pier to Return to Israel After Successful Gaza Aid Delivery, U.S. Department of Defense, 28 ביוני 2024
- ^ US removes Gaza aid pier due to weather and may not put it back, officials say, AP News, 2024-06-28 (באנגלית)
- ^ ynet - 285 ימים למלחמה, באתר ynet
- ^ איתמר מרגלית עמיחי שטיין, ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בנובמבר 2023
- ^ הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה", באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ אהוד יערי, המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק, באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ נדב איל, ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
- ^ Hamas Starts Planning for End of Gaza War, The Wall Street Journal, 20 December 2023
- ^ אהוד יערי, אבו מאזן ושאלת היום שאחרי - אלו התנאים שהציב לחמאס, באתר מאקו, 6 במרץ 2024
- ^ ג'קי חורי, בעקבות הלחצים האמריקאיים, הממשלה הפלסטינית הודיעה על רפורמה כוללת ברשות, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
- ^ דלית הלוי, ממשלת הרשות הפלסטינית אישרה תוכנית רפורמה, באתר ערוץ 7, 29 בינואר 2024
- ^ עינב חלבי, בעקבות לחץ ארה"ב, הממשלה הפלסטינית התפטרה: "נמשיך בעימות עם הכיבוש", באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ אהוד יערי, בלעדי: תוכנית "החזון הערבי", הסירוב האמריקני והכעס של אבו מאזן, באתר מאקו, 3 במאי 2024
- ^ יוסי יהושוע, ביקורת בצה"ל בצל המבצע בג'באליה: "חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב", באתר ynet, 11 במאי 2024
- ^ יעל צ'כנובר, גלנט בביקורת חריפה על נתניהו: יש מגמה מסוכנת לממשל צבאי ואזרחי ישראלי בעזה, באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, חמאס ופתח חתמו על הסכם בסין: "ממשלת אחדות תשלוט בעזה", באתר ynet, 23 ביולי 2024
- ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל דפנה ליאל, נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט", באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
- ^ יוני גבאי, לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ יקי אדמקר, ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ "הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023". knesset.gov.il. 24 באוקטובר 2023. נבדק ב-24 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ משה ליפשיץ, "הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי, בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2023
- ^ בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי, באתר כיפה, 2 בנובמבר 2023
- ^ חרדים לישראל - זאת ההשתדלות שלך!, באתר חרדים לישראל
- ^ יוסי יהושוע, אלפי חרדים מבקשים להצטרף ללחימה: 120 יגויסו ביום שני | פרסום ראשון, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ יקי אדמקר, מצטרף למאמץ המלחמתי: בנו של אריה דרעי נמצא בהליכי גיוס לצה"ל, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות, באתר "סרוגים", 3 בינואר 2024
- ^ סיון חילאי, חרף המלחמה, מספר המתגייסים החרדים נותר זהה | הנתונים שנחשפו בכנסת, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
- ^ שמעון כהן, חיים רמון לערוץ 7: הדרישה לגיוס חרדים היא רק קרדום פוליטי, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2024
- ^ מגדילים, 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים, באתר מגדילים התחדשות עירונית, 2023-10-25
- ^ "War is costing economy some $600m a week due to work absence — Bank of Israel". Times of Israel.
- ^ هزینه روزانه 246 میلیون دلاری جنگ غزه برای اسرائیل, www.aa.com.tr
- ^ ליאל קייזר, בעקבות המלחמה: תחזית דירוג האשראי של ישראל שונתה ל"שלילית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2023
- ^ מיטל וייזברג, אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2023
- ^ עמיר קורץ, בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מלחמת חרבות ברזל, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יהל פרג', אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 באוקטובר 2023
- ^ תום נחום, בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות", באתר אייס, 17 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Ben Caspit בן כספית ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
- ^ יוזמת התקנת גגונים, 16.10.2023
- ^ “סיפור מהחזית שכנראה לא יספרו לכם”: נוער הגבעות ממגן את הטנקים, באתר JDN
- ^ מאיר ליוש, פוסט, באתר X (formerly Twitter)
- ^ הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון, סרטון באתר יוטיוב
- ^ כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ, באתר ערוץ 7
- ^ עדי רובינשטיין, "דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ "היום כולם מבינים – צריכים להכין את הנשק": רוני אילון הירש בריאיון חובה, באתר www.hidabroot.org
- ^ צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר, באתר JDN
- ^ בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2022
- ^ מעל 800 כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ, באתר משטרת ישראל
- ^ אלון חכמון, בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז | הנתונים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, 12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך, בעיתון מקור ראשון, 7 בדצמבר 2023
- ^ כיתות הכוננות בכ-70 יישובים בעוטף עזה צוידו באמצעי לחימה, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2024
- ^ נעה שפיגל, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
- ^ נטע סרוסי, משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ יהושע בריינר, המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ^ מירב כהן, למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ ארי ליבסקר, שדות של תקווה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- ^ ליאת שניידר, כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ שירה ספיר, פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
- ^ רועי ויינברגר, המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
- ^ שרון בן-דוד, האנשים להם חיכינו: "האחים" הוא הסיפור של הישראליות היפה, באתר "Time Out ישראל", 5 בדצמבר 2023
- ^ האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות";
יפית פרץ, "פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים", באתר מאקו, 28 בנובמבר 2023;
עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל | עמקניוז - חדשות העמק, באתר עמקניוז - חדשות העמק, 10 בנובמבר 2023;
מערכת ניוזים, מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל, באתר ניוזים - מרכז, 25 בדצמבר 2023;
חן מור אטיאס, "חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות, באתר SchokenGroup, 9 בינואר 2024 - ^ סתיו נמר, "שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
- ^ 1 2 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
- ^ סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
- ^ 1 2 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
- ^ הדר גיל-עד, מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ אילנה קוריאל, עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
- ^ https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006, X (formerly Twitter)
- ^ https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375, X (formerly Twitter)
- ^ https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651, X (formerly Twitter)
- ^ שרון כידון, ניר כהן, יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ נטע אחיטוב, משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של לירי בורק שביט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, "תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2023
- ^ פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל, באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023
- ^ עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה", באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2023
- ^ איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל, באתר רוטר
- ^ דקלה אהרן שפרן, מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2023
- ^ סולימאן מסוודה, מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796, X (formerly Twitter)
- ^ עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו עי תושבי העיר והעירייה, באתר רוטר
- ^ "ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2023
- ^ 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים, באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023
- ^ שילה פריד, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס, בעיתון מקור ראשון, 19 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ שקד שדה, "אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ מיכאל גיל, נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס, באתר חדשות חיפה והקריות, 17 באוקטובר 2023
- ^ תומר גנון, שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ שילה פריד, הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית", בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023
- ^ עידן אבני, מישל מכול, פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2024.
- ^ קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה, החלטה מספר 1525 של ממשלת ישראל השלושים ושבע, משנת 2024, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ שירית אביטן כהן, ממשלת ישראל אישרה: יום זיכרון לאומי לאסון 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2024.
- ^ הסרט התיעודי #NOVA הוא הדוקו הנצפה ביותר בתולדות yes, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2023
- ^ יובל סער, "אדמה" חוזרת לשדרות, חוזרת לגוף, באתר מגזין פורטפוליו, 18 ביוני 2024
- ^ טליה ירון, פרויקט הדגל הארצי למען החזרת החטופים, באתר פייסבוק, 27 בדצמבר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) | ||||||
| מלחמת חרבות ברזל – תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
